יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז

התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים הל' גירושין הקשור עם כללות זמן הגלות, שהיחס בין הקב"ה וכנסת ישראל, שה"קידושין" ביניהם הי' בזמן מתן תורה, הוא בדוגמת ענין ה"גירושין". אבל באמת גם ענין ה"גירושין" שבזמן הגלות אינו לאמיתתו ח"ו. ומרומז במ"ש הרמב"ם ע"ד "שליח שהביא גט וכו'" - הבעל (הקב"ה) בעצמו אינו נותן הגט!, ועד שטוען "לא גרשתי' מעולם", ובלשון הנביא "אי זה ספר כריתות אשר שלחתי?!"! ועוד: בהלכה שלאח"ז נאמר "המביא גט.. וחלה או נאנס משלחו ביד אחר, וכן השני.. ואפי' מאה": ה"בעל" עושה פעולות שונות לעכב נתינת הגט בפועל (בתקוה שבנתיים יעשו תשובה) ע"י שמביא ל"שלוחים" חולי או אונס וכו'! ומסיים שם: "והאחרון שמגיע הגט לידו נותן לה ותתגרש בו אע"פ שמת (השליח) הראשון". והיינו, שהשליח הראשון מסר לשליח השני, וכן הלאה, את כל עניניו, גם את כח המשלח שבו, ולכן אפי' מת שליח הראשון יכול למסור הגט. וההוראה: יהודי צריך לדעת שאע"פ שהוא אינו מקבל הראשון של התורה מהקב"ה בעצמו (כמשה רבינו) אלא ע"י ריבוי שלוחים וכו', מ"מ אין השליח האחרון בא בכחו של השליח הראשון אלא בכחו של המשלח, הקב"ה בעצמו, ובמילא מקבל הוא את התורה מהקב"ה עצמו! ולכן "שטר הקידושין" שבידו הוא בתוקף (ומבטל את "ספר כריתות").משיחת י"ז בתמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2023