יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון

התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים ע"ד "עירובי תבשילין", ומצינו בגמ' ב' טעמים לזה: א) "כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו"ט" - ענין של חיוב. ב) "כדי שיאמר אין אופין מיו"ט לשבת ק"ו מיו"ט לחול" - ענין של שלילה. והנה אדה"ז בשולחנו מביא ב' הטעמים אבל הרמב"ם מביא רק הטעם השני וכו'. בעירוב תבשילין יש הוראה בנוגע אהבת ישראל: 1) מהענינים שבהם מתבטא אהבת ישראל הוא "הכנסת אורחים", וביו"ט ישנה הדגשה בזה כמ"ש הרמב"ם בנוגע שמחת יו"ט ש"כשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה" ואם לא "אי"ז שמחת מצוה אלא שמחת כרסו"! וכשיו"ט חל בע"ש ועושה עירוב תבשילין שאז בורר "מנה יפה.. [גם] ליו"ט", יהא מספיק לכל האורחים שיבואו לביתו ביו"ט! 2) דוקא במצוה זו מצינו שכשכאו"א עושה עירוב לעצמו ה"ה מוסיף ומכריז שמזכה בזה גם "כל ישראל הדרים בעיר הזאת"!משיחת אור לד' סיון ה'תשמ"ה לזכות אילן בן נעמי חי'ה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה סיון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקנו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2023