יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, אור לעש"ק מבה"ח תמוז

התוכן ביאור בלשון המשנה [אבות ריש פרק שלישי – הפרק שלומדים בשבת זו] "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", דלכאו' הי' צ"ל הסדר – "חשבון" ואח"כ (לפי החשבון נקבע ה)"דין", עפ"י תורת הבעש"ט שדינו של הקב"ה הוא דין צדק, עד שאינו שופט את האדם עד שהאדם פוסק תחילה את ה"דין" (בנוגע להזולת), ורק אח"כ עורכים אתו "חשבון" על מעשיו וכו'. אם בכל האימרות של הבעש"ט ישנה הוראה, הרי עאכו"כ תורה שנאמרה בפירוש דבר משנה ש"טעה בדבר משנה (אינו נחשב לטעות, ולכן) חוזר". בתורה זו מתבטא עיקר ענינו של הבעש"ט, שמציאותו של כל יהודי, יהי' מי שיהי', היא עצמותו של הקב"ה, ולכן אין שום כח שיכול לשפוט יהודי כל זמן שהוא בעצמו אינו פוסק את הדין! וזוהי גם תוכן ההוראה "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", כי כאשר מפרסמים שלכל יהודי יש "חלק אלוקה ממעל ממש" עלול יהודי לחשוב שיכול להתנהג כפי העולה על רוחו, ובסופו של דבר יאמר שאינו מסכים על העונש..., ולכן מבהירים לו שכבר ימצאו את הדרך שהוא בעצמו יפסוק את הדין!ב' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2023