יום א' פ' מטות-מסעי, כ' תמוז

התוכן בקשר לענין הנדרים [שבתחילת פ' מטות] כותב הרמב"ם בסיום הל' נדרים ש"כל הנודר נדר כאילו בנה במה, ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו וכו'". 1) הטעם שדוקא "הנודר" הוא "כאילו בנה במה" ולא גם "הנשבע", הוא, דבלשון "בנה במה" (ולא "בונה במה") מודגש שענין הבלתי-רצוי בזה הוא שנהי' דבר בלתי-רצוי ‏–‏ "במה", וזה שייך רק בענין הנדרים שהאיסור חל על החפצא משא"כ בשבועה לא נאסר הדבר אלא האיסור חל על הגברא. 2) הטעם שהרמב"ם לא מביא את המשך מאמר הגמ' "וכל המקיימו כאילו הקריב עליו קרבן" הוא, דענין זה לא שייך לומר להלכה על "כל הנודר וכו'", שכולל גם הנודר נדרי הקדש, כי הרי בנדרי הקדש כותב הרמב"ם בהמשך הדברים שאם עבר ונדר "מצוה לקיימן ולא ישאל עליהן וכו'", ולא שייך לומר זה אם קיום הנדר הוא "כאילו הקריב עליו [על הבמה] קרבן"! וכו'.משיחת כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2023