All Episodes

בבא בתרא קמה: - שינוי וסת תחילת חולי

בבא בתרא קלג: - אם לא היו בניו נוהגים כשורה זכור לטוב

בבא בתרא קכג: - ומי שרי להו לצדיקי לסגויי ברמאותא

בבא בתרא קכא: - זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרין

בבא בתרא קיט: - לידתה במצרים והורתה שלא במצרים

בבא בתרא קיט. - יודע היה משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן

בבא בתרא קט: - מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה

בבא בתרא צא. - וסימניך טמא טמא טהור טהור

בבא בתרא צא. - מפני מה נענשו מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ

בא בתרא פח: - הקב״ה ברך ישראל בעשרים ושתיים וקללן בשמונה

בבא בתרא פ: - מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק אין גזעו מחליף

בבא בתרא עה. - אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה

בבא בתרא עה. - עשר חופות עשה הקב״ה לאדם הראשון בגן עדן

בבא בתרא עה. - אמר להו הקב״ה להוי כדין וכדין

בבא בתרא עד: - אלו שבע ימים וארבע נהרות שמקיפין את ארץ ישראל

בבא בתרא עד. - כל אבא חמרא וכל בר בר חנה סיכסא

בבא בתרא עג: - אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא

בבא בתרא ס: - ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו

בבא בתרא נח. - הסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה אל תסתכל

בבא בתרא כב. - על כרחך אנא רבך ורבא רבה דרבך

בבא בתרא כא. - שבשתא כיון דעל על

בבא בתרא יז. - מרים נמי בנשיקה מתה

בבא בתרא טז: - בת היתה לו לאברהם ובכל שמה

בבא בתרא טז: - או חברותא כחברי דאיוב או מיתותא

בבא בתרא טז. - בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות

בבא בתרא טו: - גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם

בבא בתרא טו. - חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו

בבא בתרא טו. - מכאן ואילך הקב״ה אומר ומשה כותב בדמע

בבא בתרא יד. - שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון

בבא בתרא י: - עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה

בבא בתרא י. - הוה סליק בדרגא אישתמיט כרעיה בעי למיפל

בבא בתרא י. - חזא להו בחילמא דבעו למיחסר שבע מאה דינרי

בבא בתרא ט: - גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו

בבא בתרא ט. - אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול

בבא בתרא ט. - גדול המעשה יותר מן העושה

בבא בתרא ח. - אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ

בבא מציעא קיד: - לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות

בבא מציעא קז. - שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך

בבא מציעא פז. - עד אברהם לא היתה זקנה

בבא מציעא פז. - למה נקוד על איו שבאליו

בבא מציעא פו: - גבריאל אזל למהפכיה לסדום

בבא מציעא פו: - מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם

בבא מציעא פו. - אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור

בבא מציעא פה: - גזר רבי תעניתא אחתינהו לרבי חייא ובניו

בבא מציעא פה. - מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה

בבא מציעא פד: - אמר ליה זיל לכך נוצרת

בבא מציעא פד: - חזאי ריחשא דקא נפיק מאודניה

בבא מציעא פג: - זה העולם הזה שדומה ללילה

בבא מציעא עא. - אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו

בבא מציעא נט: - אין אנו משגיחין בבת קול

בבא מציעא נח: - נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש

בבא מציעא מב. - אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין

בבא מציעא לט: - מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן

בבא מציעא לג. - חסדא חסדא לא צריכנא לך את צריכת לי

בבא מציעא כט: - מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן

בבא מציעא כג: - בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו

בבא קמא קיט. - באתרא דקפדי יש בהן משום גזל

בבא קמא קיז. - עד העידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים

בבא קמא צג. - יהי רצון שיהיו לך בנים כיסויי עיניים

בבא קמא צב: - מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי

בבא קמא צא: - לא שכיב שבחת ברי אלא דקץ תאנתא בלא זמנה

בבא קמא פב. - דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה

בבא קמא פ: - כל המריעין לו לא במהרה מטיבין לו

בבא קמא עט: - כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה

בבא קמא ס. - לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב

בבא קמא ס. - בכי רב יוסף כולי האי נמי לאין דומין

בבא קמא נ. - זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו

בבא קמא לח. - שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהם

בבא קמא טז: - בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים

נדה סט: - שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא

נדה סא. - זה עוג שפלט מדור המבול

נדה לח. - הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו

נדה לא: - קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה

נדה לא. - אשה מזרעת תחילה יולדת זכר

נדה כד: - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי

נדה טז: - אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו

נדה יג. - בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא

מעילה יז. - ילך רשב״י שהוא מלומד בניסים

כריתות ו: - כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית

תמורה טז. - אין נביא רשאי לחדש דבר

תמורה יד: - מקץ ארבעים שנה ששאלו להם מלך

ערכין לב: - אלא מלמד שהחזירן ירמיה

ערכין יז. - חד אמר דור לפי פרנס וחד אמר פרנס לפי דור

ערכין טז: - עד היכן תוכחה

ערכין טז. - על שבעה דברים נגעים באים

ערכין טו: - כגון דאמר איכא נורא בי פלניא

ערכין טו. - עשר נסיונות ניסו אבותינו להקב״ה

ערכין טו. - אל תקרי ממנו אלא ממנו

ערכין י: - צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו

הוריות יד. - חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים עדיף

הוריות יג. - מפני מה הכלב מכיר את קונו

הוריות יב. - דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן

הוריות יב. - כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו

הוריות י. - רבן גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא

שבועות לח: - לא על דעתך אנו משביעין אותך

שבועות לה. - גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה

שבועות ט. - שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח

מכות כד: - אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני

מכות כד. - משה אמר פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל וביטלה

מכות כג: - בשלושה מקומות הופיע רוח הקודש

מכות כב: - כמה טפשאי שאר אינשי

מכות יב. - שתי טעיות טעה יואב באותה שעה

מכות יא. - קללת חכם אפילו בחנם היא באה

מכות י. - שמעתי בני אדם שהיו אומרים מתי ימות זקן זה

מכות י. - למי נאה ללמד בהמון מי שכל תבואה שלו

בכורות נח. - חוץ מן הקרח הזה

בכורות לא: - כיון שאדם אומר דבר שמועה מפיו דובבות שפתיו בקבר

בכורות ז: - הכל משמשין פנים כנגד עורף חוץ משלשה

בכורות ה. - משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה

חולין קלט: - משה מן התורה מניין

חולין קכז. - יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה

חולין קי. - מצות עשה שמתן שכרה בצדה

חולין צד. - אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו

חולין צא: - כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא

חולין צא. - פרע להן בית השחיטה

חולין פט. - אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה

חולין פח: - זכו בניו לשתי מצות אפר ועפר

חולין סג: - לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה

חולין ס. - נשאו דשאים קל וחומר בעצמן

חולין נז: - רבי שמעון בן חלפתא עסקן בדברים היה

חולין מט: - כהנים מברכים לישראל והקב״ה מסכים על ידם

חולין לז: - הנה נפשי לא מטומאה

חולין ז. - גדולים צדיקים במיתתם יותר מחייהם

חולין ו: - מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו

חולין ה. - על פי הדיבור שאני

מנחות קט. - נזדמן לי זקן אחד

מנחות צט: - שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה

מנחות צט. - יישר כוחך אשר שברת

מנחות פו: - שקופין מבפנים ואטומים מבחוץ לא לאורה אני צריך

מנחות סד: - היינו דכתיב מרדכי בלשן

מנחות מג. - שקולה כנגד כל המצוות כולן

מנחות לז. - מי שיש לו שני ראשים

מנחות כט. - נתקשה בהם משה והראהו המקום

זבחים קטז: - איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא

זבחים קטו: - פעמים שאדם שותק ומקבל שכר

זבחים קיג. - לא ירד מבול לארץ ישראל

זבחים קב. - אף זה נאמר בו רושם

זבחים נג: - קרן שאין לה יסוד

עבודה זרה כה. - מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים

עבודה זרה כד: - שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה

עבודה זרה יט: - מאן בעי חיי מאן בעי חיי

עבודה זרה יח: - כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם

עבודה זרה יח. - בשעה שיצאו שלשתן צדקו עליהם את הדין

עבודה זרה יז: - ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא

עבודה זרה יא: - עוד אחרת יש להם ברומי

עבודה זרה י: - כל יומא הוה משמש לרבי

עבודה זרה ח. - שור שהקריב אדם הראשון

עבודה זרה ה: - יצרם מסור בידם

עבודה זרה ה. - ארבעה חשובים כמתים

עבודה זרה ד: - ליתן פתחון פה לבעלי תשובה

עבודה זרה ד. - כיון שהיה בידם למחות ולא מיחו

עבודה זרה ג: - כל העוסק בתורה בלילה

עבודה זרה ג. - ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו

עבודה זרה ב. - וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל

יבמות קכא. - אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו

יבמות קה: - המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה

יבמות קג. - שבע בעילות בעל אותו רשע באותו היום

יבמות צח. - שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו

במות צו: - מפני מה אי אתם יודעין לפייס כבן אידי חברינו

יבמות פו. - עקיבא בתרמילו ואנא חיי

יבמות עט. - הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים

יבמות עז. - מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד

יבמות עו: - שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו

יבמות עא: - משום דלא נשיב להו רוח צפונית

יבמות סה: - מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום

יבמות סד. - מפני מה היו אבותינו עקורים

יבמות סג: - מצא או מוצא

יבמות סג. - מאה זוזי בעיסקא כל יומא בשרא וחמרא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה

יבמות סב: - מפני שלא נהגו כבוד זה לזה

יבמות מט: - עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום

יבמות מט: - כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה

יבמות מח. - אביה ואמה זו עבודת כוכבים

יבמות לד: - אף הוא באותו מיתה מת

יבמות כא. - לאדם משמר פרדס משמרו מבחוץ כולו משתמר

יבמות כ. - קדש עצמך במותר לך

יבמות טז. - מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא

יבמות יד. - הכא בית שמאי מחדדי טפי

יבמות יג. - ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה