#
Title
1

בבא בתרא קט: - מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה

2

בבא בתרא צא. - וסימניך טמא טמא טהור טהור

3

בבא בתרא צא. - מפני מה נענשו מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ

4

בא בתרא פח: - הקב״ה ברך ישראל בעשרים ושתיים וקללן בשמונה

5

בבא בתרא פ: - מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק אין גזעו מחליף

6

בבא בתרא עה. - אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה

7

בבא בתרא עה. - עשר חופות עשה הקב״ה לאדם הראשון בגן עדן

8

בבא בתרא עה. - אמר להו הקב״ה להוי כדין וכדין

9

בבא בתרא עד: - אלו שבע ימים וארבע נהרות שמקיפין את ארץ ישראל

10

בבא בתרא עד. - כל אבא חמרא וכל בר בר חנה סיכסא

11

בבא בתרא עג: - אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא

12

בבא בתרא ס: - ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו

13

בבא בתרא נח. - הסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה אל תסתכל

14

בבא בתרא כב. - על כרחך אנא רבך ורבא רבה דרבך

15

בבא בתרא כא. - שבשתא כיון דעל על

16

בבא בתרא יז. - מרים נמי בנשיקה מתה

17

בבא בתרא טז: - בת היתה לו לאברהם ובכל שמה

18

בבא בתרא טז: - או חברותא כחברי דאיוב או מיתותא

19

בבא בתרא טז. - בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות

20

בבא בתרא טו: - גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם

21

בבא בתרא טו. - חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו

22

בבא בתרא טו. - מכאן ואילך הקב״ה אומר ומשה כותב בדמע

23

בבא בתרא יד. - שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון

24

בבא בתרא י: - עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה

25

בבא בתרא י. - הוה סליק בדרגא אישתמיט כרעיה בעי למיפל

26

בבא בתרא י. - חזא להו בחילמא דבעו למיחסר שבע מאה דינרי

27

בבא בתרא ט: - גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו

28

בבא בתרא ט. - אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול

29

בבא בתרא ט. - גדול המעשה יותר מן העושה

30

בבא בתרא ח. - אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ

31

בבא מציעא קיד: - לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות

32

בבא מציעא קז. - שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך

33

בבא מציעא פז. - עד אברהם לא היתה זקנה

34

בבא מציעא פז. - למה נקוד על איו שבאליו

35

בבא מציעא פו: - גבריאל אזל למהפכיה לסדום

36

בבא מציעא פו: - מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם

37

בבא מציעא פו. - אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור

38

בבא מציעא פה: - גזר רבי תעניתא אחתינהו לרבי חייא ובניו

39

בבא מציעא פה. - מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה

40

בבא מציעא פד: - אמר ליה זיל לכך נוצרת

41

בבא מציעא פד: - חזאי ריחשא דקא נפיק מאודניה

42

בבא מציעא פג: - זה העולם הזה שדומה ללילה

43

בבא מציעא עא. - אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו

44

בבא מציעא נט: - אין אנו משגיחין בבת קול

45

בבא מציעא נח: - נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש

46

בבא מציעא מב. - אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין

47

בבא מציעא לט: - מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן

48

בבא מציעא לג. - חסדא חסדא לא צריכנא לך את צריכת לי

49

בבא מציעא כט: - מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן

50

בבא מציעא כג: - בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו

51

בבא קמא קיט. - באתרא דקפדי יש בהן משום גזל

52

בבא קמא קיז. - עד העידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים

53

בבא קמא צג. - יהי רצון שיהיו לך בנים כיסויי עיניים

54

בבא קמא צב: - מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי

55

בבא קמא צא: - לא שכיב שבחת ברי אלא דקץ תאנתא בלא זמנה

56

בבא קמא פב. - דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה

57

בבא קמא פ: - כל המריעין לו לא במהרה מטיבין לו

58

בבא קמא עט: - כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה

59

בבא קמא ס. - לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב

60

בבא קמא ס. - בכי רב יוסף כולי האי נמי לאין דומין

61

בבא קמא נ. - זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו

62

בבא קמא לח. - שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהם

63

בבא קמא טז: - בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים

64

נדה סט: - שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא

65

נדה סא. - זה עוג שפלט מדור המבול

66

נדה לח. - הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו

67

נדה לא: - קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה

68

נדה לא. - אשה מזרעת תחילה יולדת זכר

69

נדה כד: - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי

70

נדה טז: - אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו

71

נדה יג. - בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא

72

מעילה יז. - ילך רשב״י שהוא מלומד בניסים

73

כריתות ו: - כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית

74

תמורה טז. - אין נביא רשאי לחדש דבר

75

תמורה יד: - מקץ ארבעים שנה ששאלו להם מלך

76

ערכין לב: - אלא מלמד שהחזירן ירמיה

77

ערכין יז. - חד אמר דור לפי פרנס וחד אמר פרנס לפי דור

78

ערכין טז: - עד היכן תוכחה

79

ערכין טז. - על שבעה דברים נגעים באים

80

ערכין טו: - כגון דאמר איכא נורא בי פלניא

81

ערכין טו. - עשר נסיונות ניסו אבותינו להקב״ה

82

ערכין טו. - אל תקרי ממנו אלא ממנו

83

ערכין י: - צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו

84

הוריות יד. - חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים עדיף

85

הוריות יג. - מפני מה הכלב מכיר את קונו

86

הוריות יב. - דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן

87

הוריות יב. - כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו

88

הוריות י. - רבן גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא

89

שבועות לח: - לא על דעתך אנו משביעין אותך

90

שבועות לה. - גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה

91

שבועות ט. - שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח

92

מכות כד: - אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני

93

מכות כד. - משה אמר פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל וביטלה

94

מכות כג: - בשלושה מקומות הופיע רוח הקודש

95

מכות כב: - כמה טפשאי שאר אינשי

96

מכות יב. - שתי טעיות טעה יואב באותה שעה

97

מכות יא. - קללת חכם אפילו בחנם היא באה

98

מכות י. - שמעתי בני אדם שהיו אומרים מתי ימות זקן זה

99

מכות י. - למי נאה ללמד בהמון מי שכל תבואה שלו

100

בכורות נח. - חוץ מן הקרח הזה

101

בכורות לא: - כיון שאדם אומר דבר שמועה מפיו דובבות שפתיו בקבר

102

בכורות ז: - הכל משמשין פנים כנגד עורף חוץ משלשה

103

בכורות ה. - משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה

104

חולין קלט: - משה מן התורה מניין

105

חולין קכז. - יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה

106

חולין קי. - מצות עשה שמתן שכרה בצדה

107

חולין צד. - אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו

108

חולין צא: - כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא

109

חולין צא. - פרע להן בית השחיטה

110

חולין פט. - אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה

111

חולין פח: - זכו בניו לשתי מצות אפר ועפר

112

חולין סג: - לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה

113

חולין ס. - נשאו דשאים קל וחומר בעצמן

114

חולין נז: - רבי שמעון בן חלפתא עסקן בדברים היה

115

חולין מט: - כהנים מברכים לישראל והקב״ה מסכים על ידם

116

חולין לז: - הנה נפשי לא מטומאה

117

חולין ז. - גדולים צדיקים במיתתם יותר מחייהם

118

חולין ו: - מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו

119

חולין ה. - על פי הדיבור שאני

120

מנחות קט. - נזדמן לי זקן אחד

121

מנחות צט: - שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה

122

מנחות צט. - יישר כוחך אשר שברת

123

מנחות פו: - שקופין מבפנים ואטומים מבחוץ לא לאורה אני צריך

124

מנחות סד: - היינו דכתיב מרדכי בלשן

125

מנחות מג. - שקולה כנגד כל המצוות כולן

126

מנחות לז. - מי שיש לו שני ראשים

127

מנחות כט. - נתקשה בהם משה והראהו המקום

128

זבחים קטז: - איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא

129

זבחים קטו: - פעמים שאדם שותק ומקבל שכר

130

זבחים קיג. - לא ירד מבול לארץ ישראל

131

זבחים קב. - אף זה נאמר בו רושם

132

זבחים נג: - קרן שאין לה יסוד

133

עבודה זרה כה. - מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים

134

עבודה זרה כד: - שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה

135

עבודה זרה יט: - מאן בעי חיי מאן בעי חיי

136

עבודה זרה יח: - כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם

137

עבודה זרה יח. - בשעה שיצאו שלשתן צדקו עליהם את הדין

138

עבודה זרה יז: - ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא

139

עבודה זרה יא: - עוד אחרת יש להם ברומי

140

עבודה זרה י: - כל יומא הוה משמש לרבי

141

עבודה זרה ח. - שור שהקריב אדם הראשון

142

עבודה זרה ה: - יצרם מסור בידם

143

עבודה זרה ה. - ארבעה חשובים כמתים

144

עבודה זרה ד: - ליתן פתחון פה לבעלי תשובה

145

עבודה זרה ד. - כיון שהיה בידם למחות ולא מיחו

146

עבודה זרה ג: - כל העוסק בתורה בלילה

147

עבודה זרה ג. - ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו

148

עבודה זרה ב. - וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל

149

יבמות קכא. - אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו

150

יבמות קה: - המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה

151

יבמות קג. - שבע בעילות בעל אותו רשע באותו היום

152

יבמות צח. - שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו

153

במות צו: - מפני מה אי אתם יודעין לפייס כבן אידי חברינו

154

יבמות פו. - עקיבא בתרמילו ואנא חיי

155

יבמות עט. - הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים

156

יבמות עז. - מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד

157

יבמות עו: - שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו

158

יבמות עא: - משום דלא נשיב להו רוח צפונית

159

יבמות סה: - מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום

160

יבמות סד. - מפני מה היו אבותינו עקורים

161

יבמות סג: - מצא או מוצא

162

יבמות סג. - מאה זוזי בעיסקא כל יומא בשרא וחמרא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה

163

יבמות סב: - מפני שלא נהגו כבוד זה לזה

164

יבמות מט: - עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום

165

יבמות מט: - כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה

166

יבמות מח. - אביה ואמה זו עבודת כוכבים

167

יבמות לד: - אף הוא באותו מיתה מת

168

יבמות כא. - לאדם משמר פרדס משמרו מבחוץ כולו משתמר

169

יבמות כ. - קדש עצמך במותר לך

170

יבמות טז. - מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא

171

יבמות יד. - הכא בית שמאי מחדדי טפי

172

יבמות יג. - ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה