האחיות ויטלזון

כל היחידות מוכנות והאחיות ויטלזון מדמיינות עולם ללא גברים. מי ילמד אותנו לפתוח סתימות? מי יעשה קניות בסופר? ואיזה כיף יהיה שיהיו רק רופאות

רגע לפני שוולנטיין מגיע רביטל בהכנות שיא למסיבת כיתה מאוהבת. מה שגרם לאחיות לתהות  מה קורה עם אהבה במלחמה? האם יש בכלל מקום  לרומנטיקה?והאם רביטל תבכה גם בפרק הזה?

ה7.10 באוקטובר עירער את כולנו אבל מה זה עשה לאמונה של האחיות? נחלשה או דווקא התחזקה? האם יש סיכוי שאורלי חזרה להאמין בבורא עולם ולמה לעזאזל כולם נגדנו?

3 חודשים למלחמה האחיות חוזרותזיפת זה החרא החדש השגרה החדשה מתגעגעים? גם אנחנו.

אין הרבה מילים בימים האלה, אבל את אלו שיש הכנסנו לפרק - עשינו סדר באירועים וברגשות, הכנסנו את אתרי החדשות למיניהם לפרופורציה, החלפנו את הג'ין וטוניק לערק אשכוליות ואמרנו תודה לקורונה שהייתה אחלה של חזרה גנרלית.

חשוב לנו להבהיר שהפרק הזה הוקלט לפניי אירועי 7.10.23 ופתיחת המלחמה. התלבטנו הרבה אם להעלות אותו, והחלטנו שכן - בשביל כל אותן מאזינות שמחפשות בריחה של חצי שעה מהסיפורים הקשים והתמונות המזעזעות. הלב שלנו כואב יחד איתכן, ואנחנו מקוות ששיחה על טונה, ברונו מארס ופערי דורות יקלו על הכאב אפילו בטיפה.

רביטל ואורלי מסכמות את שנת תשפ"ג לצלילי הפגנה ברחוב הסמוך, שזה מקסים כמעט כמו השנה שעברה עלינו. פרק שכולו איחולים לשנה הבאה, החלטות נחושות וטיפים להתמודדות עם דודה שולה.

רביטל חגגה יומולדת (היפ היפ הוריי) ומיד האחיות נדרשו לחשבון נפש. מה הן היו מייעצות היום, לעצמן הצעירות ב20 שנה- לעשות יותר ספורט? לעשות פחות ספורט? מסתבר שהחיים היו יותר מורכבים מזה. קחו מחברת ועט ותרשמו כדי שאחר כך לא תגידו איך אף אחת לא אמרה לנו.

אז מה קרה לאחיות ויטלזון- האם הן יצאו למשימה סודית מעבר להרי החושך? האם נחטפו בידי כת מיסתורית? או שגם הן הלכו לקייטנת שוקו ולחמניה? כל התשובות בפרק.

נדב ורביטל חוגגים 19 שנות נישואין ולרביטל יש תובנות על ההווה ועל העבר. את אמת? יצא פרק מרגש.

בעזרת השם או שלא? פרק ההמשך ל״קול ברמה״ שעונה על השאלה הגדולה במה אורלי ורביטל מאמינות, אלוקים, אתאיזם ושאר ירקות. איך קרה ששתיים שיצאו מאותו בית חושבות כל כך שונה?

המאזינות שואלות שוב ושוב מתי אורלי חזרה בשאלה. אבל בכלל אומרים יצאה בשאלה. אבל בכלל למי אכפת? פרק על יהדות, יידישקייט ומופע חזנות מפתיע.

רביטל עסוקה בלפרש תוצאות חריגות שהגיעו בבדיקות הדם, אורלי מתוסכלת מגופים ציבוריים שאמורים לתת סיוע אך במקום זה מוסיפים מצוקה. האם רק במשפחת ויטלזון יש עיסוק במחלות, קביעת תורים וולנטרית לבדיקות ומתי זורקים תרופה לא בתוקף.

רביטל ואורלי פותחות לרווחה את הקשר ביניהן כאחיות ומגלות שלא כל הנוצץ זהב. אולי הן לא בקשר כזה טוב כמו שחשבנו ואולי זו היתה בכלל טעות לפתוח הכל מול המיקרופון? מה גרם להן לצחוק לצעוק ולבכות והכל בפרק אחד??

בעקבות הפוסט של רביטל, האחיות ויטלזון מבינות, שלדבר על אוכל, דיאטה ודימוי גוף, זה כמו מלוואח - אף פעם אין יותר מדי. פרק כן, חשוף וכנראה לא מספיק פוליטיקלי קורקט. על התסכול, הלופ וחוסר המוצא וכמובן פינה המכתירה רשמית את עונה שלוש של המנדלוריאן - כגרועה שבעונות.

אתגרים חברתיים אינם נחלת הילדים בלבד. איך משתלבים חברתית כש״גדולים״, כמה זה כואב כשלא מצליחים ולמה זה ממש בסדר אם רק קמתם מהמיטה היום. פרק בלי פתרונות.

הכל התחיל מזה שרביטל החליטה להגיד "כן" להכל. אז היא אמרה כן ל"דייט" עם לירון לב, וככה היא מצאה את עצמה מארגנת את "מסיבת כיתה" - ערב שירה בציבור עם שירים מפעם שכיף לשיר, כאלה שגדלנו עליהם, כאלה שכולנו אוהבים לזייף בקול. פרק עם תחושה של התחדשות והתרגשותוראיון טלפוני עם לירון לב המלך

חזרנו! ואמלה איך התגעגענו למיקרופון ולאבק. המנדלוריאון חזר והחזיר את האחיות ויטלזון לאולפן לפרק שכולו סיפורים מחדר הניתוח והדרך אליו, ההחלטות, הרופאים הבומרים, האחיות חסרות הטאקט, הצחוק והבכי. והמסקנה? אין רחם אין דאגות.

זה היה אמור להיות פרק על הרגלים רעים, אבל איכשהו הרגיש נכון יותר לדבר על אינפקציה באוזניים, פיפי במקלחת והבל פה של ילדים בבוקר. פרק מלא הרגלים מגונים וממש לא לבעלי לב חלש.

פרידות זה חרא. פרידה מחברות, מבני זוג, מסדרות, מקולגות ומאנשים שכבר לא יחזרו. אז איך פרידה יכולה להיות טובה, ספויילר- היא לא. מתי גוסטינג דווקא מתאים - ספויילר הוא לא. ולמה פרידה מחברה טובה יכולה להיות כואבת יותר מהכל?

שנים רביטל לא הבינה למה רק אצלה הכל חרא, למה אימהות אחרות סוגרות את היום עם ריח של לחמניות טריות מהתנור ורק היא עם קוטג' בתוך האוזן של הילדה. עד שהיא הבינה שפשוט אין סיכוי שהיא לבד בזה. פרק על רצוי מול מצוי, אידיאלים מול מציאות ומפלצת הפומו.

לרביטל נדמה שהיא מאבדת שיער 😱 מה שמיד הכניס את האחיות לסטרס ולשיחה על מה השיער שלנו אומר עלינו- חלק, גלי או מתולתל, קצר או ארוך. לכולנו יש עניין עם השיער שלנו ומה הוא אומר עלינו.  אורחת: אוריין פז מייסדת קהילת המתולתלות

הפונדק חוגג 40!! פרקים, לא שנים. עוד לא. לרגל המאורע, האחיות הרימו פה את מסיבת החלומות - עם רחבת מטאל (לאורלי) ופופ ניינטיז (לכל השאר) ומלאא במבה יבשה. בקיצור, חלאס עם הפרקים הכבדים, הפעם באנו להרים 🥳

חוויתן פעם התקף חרדה? כזה שאתן לא נושמות, הגוף רועד, לא מצליחות לחשוב? ואולי היו סימנים אחרים קטנים יותר? לאורלי זה קרה ממש עכשיו על טיסה 😱, ואולי גם לרביטל? מה קרה איך הן יצאו מזה ומה בכלל השתנה מאז שהן דיברו על להיפרד מהפודקאסט?

אורלי מרגישה שרביטל לא נותנת לה לדבר מספיק בפונדק, ובכלל - שלא ממש אכפת לה ממנו. היא מרגישה שהיא יוצאת מהקלטות כמו אחרי "שדה קרב" במאבק על המקום שלה, ומחליטה לפתוח את זה מול רביטל - כשהמיקרופון פתוח. איך רביטל תקבל את זה, והאם היא יכולה - ורוצה בכלל - להשתנות? ואם לא - האם זהו סופו של הפונדק? האם רביטל ואורלי נפרדות??

ממי רביטל ואורלי מבקשות סליחה? הגיע הזמן הזה בשנה שצריך לבקש סליחה. אבל רביטל ואורלי לא נותנות למציאות להכתיב להן תנאים ודורשות מאחרים שיבקשו מהן סליחה. אז מי ברשימה ולמה? אולי זה מישהו שמאזין לפונדק?

אם מישהו במקרה הצליח לפספס - רביטל הוציאה ספר! אחרי שנה וחצי של עבודת פרך, תוך מירור חייהם של כל הסובבים (ובפרט הסובבת הראשית אורלי), הוא סוף סוף יצא לאור. זהו סיפורו של ספר - מרעיון לסדרת טלוויזיה, דרך חלום בלהות שגרם לרביטל לשנות כיוון, ומסע של כתיבה בעיצומם של סגרי קורונה בחדרי מלון בארצות הברית (טוב נו, וגם בנתניה). וכל זה כמובן, לפני הסיוט האמיתי: העריכה

שבועיים אחרונים של אוגוסט, והסיוט לא נגמר. עכשיו, כשנגמרו הקייטנות והילדים רק בבית כל היום, רביטל מאוד קרובה ללאבד את השפיות - וזה בהחלט ניכר בפרק. אורלי מאוד מנסה להכיל, ויחד הן נזכרות בנפלאות החופש הגדול של ילדותן - עם מלא, מלא שעות טלוויזיה, קאנטרי דקל וגלידה בקרטון.

בפרק חשוף (ומצחיק) במיוחד, רביטל ואורלי מדברות על כל הדברים שנשים לא מדברות עליהן: פאדיחות מחזור, בריחת שתן, ו.. פלוצים. כן, גם נשים מפליצות.אז למה בעצם אנחנו כל כך מתביישות בזה?בהשתתפות אורה בן אלי, פיזיותרפיסטית מוסמכת בשיקום רצפת האגן

רביטל חוותה אובדן במשפחה, ונאלצה להתמודד עם לא מעט שאלות ולבטים הקשורים במוות: איך מתווכים אותו לילדים, האם לאפשר להם להגיע ללוויה, ואיך כל זה קשור באובדנים שרביטל חוותה בילדותה - והשפיעו על הדרך בה בחרה להתמודד. וגם - איך רביטל ואורלי רוצות שהלוויה שלהן תיראה, מי יורשה לתת הספדים (ולמי אסור לתת לדבר), ועל עלילותיהן כזוג נשים זקנות עם מטפלת.ובפינתה של אורלי - האם יש קשר בין מוזיקת מטאל למבוכים ודרקונים?בהשתתפות נועה-שליטת-המבוך-זיידמן

אורלי שמה לב שלא מעט נשים במעגל הקרוב (והרחוק) שלה מתחילות להקפיא ביציות, או לחשוב על להביא ילד מתרומת זרע. כל זה גרם לה לחשוב - מאיפה בכלל מגיע הרצון הזה להיות אמא? ומי יותר מתאימה לענות לה על השאלה הזו מאשר אחותה שתחיה, רביטל-אמא-לחמישה-ויטלזון. אז עכשיו באמת - איך יודעים שאת רוצה להפוך להורה, איך מתמודדים עם החרדה מזה שהבאת ילדים היא תהליך בלתי הפיך, ומה יהיה אם פתאום בגיל 80 - אורלי תחליט שהיא רוצה בכל זאת רוצה ילדים?

לרגל חודש הגאווה, רביטל ואורלי מארחות את יקירת הפודקאסט, אמא במשרה מלאה ולסבית במשרה חלקית - נורית ברירו!על הגילוי העצמי והתהליך, על התגובות של החברים והמשפחה, על גידול ילדים עם שתי אמהות - ועוד שלל שאלות מעריב-לנוער-שלום.וגם - דת ולהט"ב - הילכו שניהם יחדיו?

אורלי לא מבינה מאיפה מגיע הצורך של רביטל לחשוף ולשתף את מה שקורה בחייה: אם ברשתות החברתיות, ואם בשיחות גלויות עם חברות. רביטל לא נשארת חייבת, ומנסה לברר את ההיפך - מדוע אורלי לא משתפת אותה בכל מה שקורה בחייה, והאם היא צריכה להיעלב מזה. פרק חשוף במיוחד, על הגבולות של השיתוף והחשיפה - איך רביטל יודעת מתי לעצור, איך אורלי יודעת מתי להתחיל, ובעיקר - האם חשיפה היא חולשה, או חוזקה?

איך אתם עם שינויים? רביטל ואורלי, לשם שינוי, דווקא מסכימות הפעם - שינויים זה דבר קשה ומעצבן. רביטל מרגישה שבמקצוע שלה היא צריכה כל הזמן "להמציא את עצמה", ואורלי צריכה בעיקר יציבות - אבל מסכימה שכשהמציאות משתנה, אין ברירה אלא להשתנות יחד איתה. אז איך עושים שינוי באורח החיים, והאם זה חייב להיות כל כך קשה? הפרק בשיתוף אקטיביה, התראיינה: סתיו מלצר, דיאטנית דנונה

רביטל ואורלי לא משקרות לעולם. חוץ מרביטל, שמאז שהיא הייתה ילדה היא סיגלה לעצמה מנהג מגונה להמציא סיפורים, לרוב בשביל תשומת לב. וחוץ מאורלי, שכשהיא הייתה ילדה היא הייתה מבריזה מבית הספר ומשקרת להורים על למה היא בבית. אבל חוץ מזה הן באמת לא משקרות. חוץ מלילדים של רביטל. בקיצור, פרק על שקרים, שקרים לבנים, ועל מתי בכל זאת כדאי לומר את האמת.

מזל טוב לאורלי שחוגגת יומולדת!! כלומר, חוץ מזה שהיא לא חוגגת, כי היא לא מבינה על מה יש פה לחגוג - הרי שום דבר לא באמת השתנה מאתמול להיום. רביטל, לעומתה, חולה על ימי הולדת - שלה, של הילדים, רק להרים הפקות. פרק נטול עוגה על המשמעות של יום ההולדת, על איך רביטל התמודדה עם משבר גיל הארבעים (מסיבת ניינטיז מטורפת) ולמה בכל זאת אורלי מצפה ליום הולדת ארבעים.

מתי אתן יצאתן מהבית? אורלי בגדול ברגע שיכלה (סתם, ברגע שמצאה זוגיות ודירה), ורביטל - כמו דתייה טובה - עברה מבית ההורים היישר לבית בעלה. טוב, חוץ משנתיים בדירת שירות לאומי בירושלים עם עוד 12 בנות, חוויה לא פשוטה בכלל. אז איך היה לעבור מתל אביב למושב עם ריח של פרות, איך אורלי הייתה מצליחה בכל זאת להסתדר עם שותפים (תשובה: בהעדרם), ומה יותר גרוע - לכסות ירקות במגבת או לשים אורז במלחייה?

פורים הוא החג שבו רביטל "גילתה" בעצמה את הסטנדאפ, והחג שמדי שנה הזכיר לה שזה הייעוד שלה - עד שנענתה לקריאה וחזרה לבמה. לשם שינוי, גם אורלי מחבבת (יחסית!) את פורים - זה החג היחיד שהיא יכלה דווקא לא להתחפש בו, ולבוא לבית ספר בבגדים שהיא באמת רצתה ללבוש - שחורים. אז איך סיפור הברווזון המכוער של רביטל מתחבר לסיפור המגילה, איך זה בכלל לא מעניין את אורלי, ומה התרגיל המסריח שרביטל עושה מדי שנה עם משלוחי המנות?

רביטל ואורלי צוללות אל מיטב סיפורי האקסים הגדולים: הקראש האגדי, החבר הראשון, וכמובן שברונות הלב. אז איך רביטל השתנתה מהיסוד עם כל חבר שהיה לה, מה האקס המיתולוגי של אורלי ביקש שהיא תחזיר לו, ובאיזה גיל (מאוחר) רביטל גילתה שכימיה זה דבר חשוב?

נדב (בעלה של רביטל) לקח את הילדים לחופשת סקי, ורביטל נקרעת בין הרצון שלה לשמוח בשמחתם לבין שטף החרדות שזה מעורר בה. אורלי מלכת החרדות מזדהה כמובן - ויחד הן מנסות להבין איך מתמודדים איתן, ומצליחים גם לראות שוואלה - חופשת סקי זה בעיקר דבר כיף. ומה קרה בפרק 5 של בובה פט?

לכבוד הפרק העשרים (ושתיים) של האחיות ויטלזון, ספיישל שאלות ותשובות - אתם שואלים, אנחנו מתחמקות. אז מה הזיכרון הראשון שלנו אחת מהשנייה, האם אנחנו מקנאות אחת בשנייה, והאם יש לנו תחביבים משותפים (לא). כל מה שרציתן לדעת ולא העזתן לסתום, עכשיו בגרסת הפודקאסט.

רביטל עשתה ערב כיף עם המתבגרות ולקחה אותן בהפתעה להופעה של מרגי ("מרגי? מי זו מרגי?"). אורלי כמובן לא מכירה את מרגי, אבל בהחלט זוכרת את גיל ההתבגרות שלה - קשה, אף אחד לא מבין אותה, בגדים שחורים והמון מטאל. גם לרביטל לא היה פשוט - המרדף אחרי בנים, ההתחזקות הדתית, והניסיון להבין את אורלי. אז איך עוברים את גיל ההתבגרות בשלום, ויותר חשוב - איך לעזאזל עוברים את המתבגרים בשלום?

רביטל העלתה פוסט לפייסבוק שקורא לאמהות להחזיר הביתה בעצמן את הבייביסיטר שהן הזמינו בסוף הערב, ועוררה סערה. היא קיבלה תגובות רבות - חלקן תומכות, חלקן מתנגדות, וחלקן מאוד מאוד לא סימפטיות - ובלי שהתכוונה מצאה את עצמה במוקד של סערת רשת. אורלי גם הופתעה מעוצמת האש - היא קראה את הפוסט ולא חשבה שיש בו משהו כל כך שנוי במחלוקת, אבל כשהכל התפוצץ נעמדה לצד רביטל ותמכה בה אל מול גל התגובות שהוא עורר. בפרק הן מדברות לראשונה על מה שאירע - על ההפתעה, על הפחד מאבדן הקונצנזוס ומנגד על תחושת השליחות, על התגובות שהכאיבו יותר ועל אלו שנתנו כוח - ועל מה שקרה כשהתחילו להגיע סיפורים מנשים שחוו פגיעה בתור בייביסיטריות. הרבה, הרבה סיפורים

רביטל קראה שהמילניאלז (נו הצעירים האלה שבאינסטגרם) לא הולכים לפסיכולוגים - אלא ל"ידעונים". אורלי הזדעזעה לשמוע, ומתעקשת שהכל שטויות ואם אין הוכחה מדעית אז אין סיבה הגיונית להאמין לזה. אז מה גרם לרביטל ללכת לטיהור ומה שבר אצלה את האמון, האם אורלי תיכנס לזוגיות עם מזל עקרב מיני, ואיך כל זה קשור לחייזרים?

רביטל חזרה לפסיכולוגית שלה מלפני 14 שנה וזו הזדמנות טובה לפתוח את תיבת הפנדורה של הטיפולים הנפשיים. למה רביטל מנסה רק להצחיק את הפסיכולוגית שלה, כמה פסיכולוגים אורלי עברה עד שמצאה את האחד, ושאלת השאלות - כדורים פסיכיאטריים, כן או לא? מוזמנות ומוזמנים להתרווח על ספת הפסיכולוג וללחוץ play

לרביטל תמיד הייתה חולשה לסדר, ובכל מקום שהיא נמצאת היא תמיד דואגת שיהיה מסודר. אלא שמאז שהיא קראה את "סוד הקסם היפני" של מרי קונדו - זה הפך לפסטיבל שנתי של השלכת בגדים, סדינים ומה לא, ומיון קפדני של מה נשאר ומה ממשיך הלאה. לאורלי, לעומתה, ממש קשה להיפרד מדברים - והיא שומרת אצלה בבית הכל, כולל את תלושי המשכורת מהעבודה שלה בגיל 16.  אז האם סדר מביא אושר (ולמי), האם חפצים מיותרים שואבים מאיתנו אנרגיה, והאם ניתן היה לעשות את הפרק הזה קצת יותר מסודר

רביטל טסה לארצות הברית לבד, וקיבלה על כך מבול של תגובות כמו "איך את לא מפחדת" ו"כל הכבוד על האומץ". אורלי כרווקה עושה הרבה דברים לבד, ולא מרגישה בכלל שהיא עושה אותם לבד - אלא עושה אותם "בעצמה". אז למה אנחנו לא עושים יותר דברים "בעצמנו", והאם נשים מפחדות יותר לעשות דברים לבד? פרק על האומץ להצליח לבד והפחד להיכשל, ועל למה רביטל שונאת למלא אוויר בגלגלים.

כשרביטל ואורלי הקליטו את הפרק הראשון על הקורונה, אי אז אחרי הסגר השלישי, הן לא דמיינו שיום אחד זה יגיע גם אליהן. ב-31 באוגוסט, יום לפני שהילדים היו אמורים לחזור למסגרות, התבשר בעלה של רביטל שהוא חיובי לקורונה - והטירוף התחיל. במהלך חודש ספטמבר, בעיצומם של החגים, חלו כמעט כל בני משפחתה של רביטל בקורונה אחד אחרי השני - כולל היא בעצמה. בפרק היא מספרת על ההתמודדות עם הייאוש, חוסר הוודאות, התסכול, וכמובן - אובדן חוש הטעם והריח, ואיתו אבדן החשק לחיות. איך רביטל הגיבה כשבעלה התקשר לספר שהוא נדבק, מה עשתה עם הילדים בשעות הארוכות בתור לבדיקות הקורונה, וגם - איך היה לאורלי להיות דודה מוטרפת מדאגה, ואיזה דבר טוב יצא בכל זאת מכל הסיפור - שגרם לרביטל לאכול את הכובע בפני אורלי

אורלי מתחילה עבודה חדשה (מזל טוב🥳), וזה זמן טוב לדבר על כל מה שזה אומר - לעבוד עם אנשים אחרים. אז מה עדיף, משרד לבד או אופן ספייס? מה יותר מסריח מריח של בצל סגול בארוחת צהריים? ומי לעזאזל יפתור את הקרב הבלתי פוסק על המזגן? סגרו את דלת המשרד ושחררו קיטור עם רביטל ואורלי

אורלי מאוד אוהבת ניקיון. כמה אוהבת? הריח האהוב עליה בעולם הוא אקונומיקה. רביטל אוהבת שמסודר אבל עם חמישה ילדים הדרישה למכונת כביסה ללא עובש היא לא רלוונטית. פרק בניחוח מגבונים שדן בכל השאלות הקשות באמת - האם אי פעם האוטו של רביטל יהיה ראוי למאכל אדם, איך מחנכים ילדים לסדר וניקיון וגם - למה חשוב שכל אחד יחזיק בבית דלי של חומץ.אורחת: אניסה שוורץ, מנהלת קבוצת הפייסבוק "מכורי כביסה וגם ניקיון זה אנחנו"