מניחות את הדעת - כלים ותובנות מעולמות הטק

סיון סדן מכירה היטב את שני צדי שולחן המשא ומתן. אחרי קריירה בבנקאות השקעות ובהון סיכון, שבמהלכה ליוותה חברות ומשקיעים, היא עברה לצד היזמי. PinkStar אינו הסטארטאפ הראשון שלה בתחום בריאות האישה, אך הפעם היא מובילה את החברה כמנכ"לית. החברה מפתחת טכנולוגיה לזיהוי מוקדם של סרטן השד באמצעות בינה מלאכותית וניתוח בדיקות MRI.בפרק שוחחנו על הדרך שעשתה מעולם הפיננסים אל היזמות, על המעבר מהשתלבות בצוות שהקים סטארטאפ בתחום בריאות האישה להקמת חברה חדשה שאותה היא מובילה, ועל האופן שבו הופכים מחקר שצמח בבית חולים לחברה המכוונת לשוק הבינלאומי. דיברנו גם על העבודה עם שותפות מהאקדמיה ועם בתי חולים בישראל ובארצות הברית, על גיוס עובדים ומשקיעים לחברה בתחילת דרכה, ועל היתרון שמעניקה לסיון ההיכרות עם צורת החשיבה של משקיעים.על אף שבחרה להקים בעצמה סטארטאפ בתחום בריאות האישה, סיון ממשיכה לקדם גם את עולם ההשקעות בתחום באמצעות יוזמה לאומית. כך היא פועלת בשני מישורים במקביל: גם יוצרת פתרונות חדשניים בתחום בריאות האישה, וגם מסייעת לבנות עבורם את התשתית שתאפשר להם להתקדם מעבר לשלב הרעיון ולהפוך לחברות ולמוצרים בעלי השפעה.

מהו תפקידם של מובילי תחום הAI בארגונים? איך עובדים עם איג'נטים בצורה נכונה ויעילה כחלק מהמוצר ובתהליך הבנייה? בפרק מתארחת סלאם ביסאן, ראש תחום ה-AI ב-Moburst, לשיחה פרקטית על הובלת בינה מלאכותית בארגונים - הן כחלק בלתי נפרד מהמוצר עצמו, והן מתהליך הבנייה והפיתוח עליו עובדים כלל הצוותים בחברה.בפרק דנו איך בוחרים אילו משימות ותהליכים נכון להעביר לסוכנים, איך מודדים הצלחה ושומרים על איכות ואבטחת מידע, ומה אפשר להתחיל ליישם כבר מחר בבוקר. סלאם מסבירה גם על המעבר מ-Business to Business ל-Business to Agent, ונותנת טיפים לחברות כיצד להעלות את אמינות המוצר ואת הדירוג שלהם בגוגל, על עבודה עם מספר סוכנים במקביל. שוחחנו גם על השינויים שהסוכנים צפויים להביא לשוק העבודה, על עתידו של תפקיד מוביל ה-AI בארגון, על הכישורים שכדאי למהנדסות ומהנדסים לפתח כדי להוביל את התחום, ואפילו על עולם שבו עובד חדש יצטרך לעבור חפיפה לא רק מול חברי הצוות, אלא גם מול הסוכנים שלהם.לצד הטכנולוגיה, דיברנו גם על פרויקט לאומי מרגש שסלאם לוקחת בו חלק, שמטרתו להגדיל את השתלבותן והשתלבותם של צעירות וצעירים מהחברה הדרוזית בהייטק הישראלי, במחקר ובמוקדי ההשפעה של התעשייה והאקדמיה.פרק למי שרוצה להבין איך עוברים מלדבר על AI ולהתנסות בו, לארגון שבו הוא באמת חלק מהעבודה היומיומית.

אנחנו נוהגים להסתכל על חברות דרך המוצר שלהן, הטכנולוגיה, צרכי השוק והלקוחות. ישנה דרך נוספת להבין מה באמת קורה בארגון: המספרים שמייצגים את העסק.בפרק 5 בעונה השנייה של "מניחות את הדעת" התארחה ענבל בנג'ו, CFO ב־ANINA, לשיחה שמציצה אל מאחורי הקלעים הפיננסיים של חברות. דיברנו על מה באמת עושה CFO ולמה התפקיד רחוק מלהיות רק "שומרת הקופה", אילו נתונים יכולים לספר אם חברה נמצאת במקום טוב, למה הכנסות גבוהות לא בהכרח מעידות על הצלחה, מהו Burn Rate ואיפה חברות מצליחות לבזבז הרבה מאוד כסף בלי לשים לב.דיברנו גם על אחת השאלות המבלבלות בעולם ההייטק: איך ייתכן שחברה מדווחת על רווחים של מיליארדים ובמקביל מפטרת עובדים? האם סבב פיטורים בהכרח מעיד שחברה נמצאת בבעיה? ומה מהנדסות, מהנדסים ועובדים טכניים יכולים להבין טוב יותר על הארגון שלהם אם ילמדו לקרוא את המספרים שמוצגים להם?ענבל מספרת גם על הדרך שלה מעולם החשבונאות והפיננסים ועד לכיסא המנכ"לית, על החברה שהצליחה לשלש את מכירותיה בתוך שנה, על בקרה פיננסית ו־SOX, ועל הסיבה שבגללה הקולגות שלה כבר יודעים שהדרך לליבה עוברת דרך... קובץ אקסל.

ד"ר סלעית לזר היא אגרונומית, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בRCK ומשוררת, שהקריירה שלה נעה שוב ושוב בין האקדמיה לתעשייה. בפרק אנחנו מדברות על הדרך שהחלה בילדות במושב שרשרת ובמשפחה חקלאית, המשיכה בעבודה מחקרית בתעשייה ובהחלטה לחזור לדוקטורט ולפוסט־דוקטורט, והובילה לתפקיד סמנכ"לית המו"פ בסטארטאפ חקלאי העוסק בגידול קנאביס. סלעית מספרת מדוע התעקשה לבנות בתוך הסטארטאפ מחקר ופיתוח מוכווני מוצר, בלי להתפשר על מחקר ברמה אקדמית, מה ההבדלים בין מעבדה באוניברסיטה למעבדה בתעשייה, ואיך משלבים לימודים, קריירה והורות לארבעה ילדים. אנחנו משוחחות גם על התקופה הבלתי אפשרית שלאחר ה-7 באוקטובר, בה המשיכה סלעית להוביל את פעילות החברה בזמן שהיא, משפחתה ורבים מעובדיה היו מפונים או מגויסים למילואים. נדבר על מנהיגות, אחריות ו־Ownership בשעת משבר, ועל החיבור המפתיע בין חקר צמחים, ניהול ושירה. זהו פרק על סקרנות, חוסן, אהבה לאדמה והאומץ לעצב מסלול מקצועי שאינו חייב להתקדם בקו ישר.

עדית קוסטי הייתה רק סטודנטית לתואר ראשון בהנדסה ביוכימית כשהיא הבינה שהתחום שהכי מסקרן אותה - נמצא בפקולטה אחרת. בלי רקע בתכנות, היא פנתה אל המנחה שהכי עניינה אותה - אך היא לא הייתה מעוניינת לפתוח את הדלת בפני מי שאינם מהתחום. עדית לא נכנעה, אפילו כשהמשמעות הייתה להתחיל את דרכה המחקרית מהחדר של השרת. אחרי מספר חודשים בהם הוכיחה את עצמה, התקבלה למסלול הישיר לדוקטורט באינפורמטיקה. משם עדית המשיכה לכבוש פסגות ולבצע שינויים לא טריויאליים בקריירה - היא מספרת כיצד עם לקיחת המושכות לידיים, הרבה אמונה עצמית ועבודה קשה, היא התברגה לתפקיד בכיר בתעשיית הביוטק בעמק הסיליקון, בו היא משלבת את התחומים האהובים עליה - מחקר רפואי, תכנות וניהול, גם יחד.בפרק נעסוק בנושאים הבאים:​פתיחת דלת למסלול שהוכרז כסגור בפניך​התנסות במחקר אקדמי, יזמות ומעבר לתעשייה​כיצד נתרגם ניסיון מהאקדמיה לניסיון בתעשייה​איך נדע במה אנחנו טובים ומה נרצה לעשות כשנהיה גדולים?​אתגרים שעדיין פתוחים בעולמות הביוטק - רפואת נשים​מה זה ביואיפורמטיקה בכלל?ועוד ועוד.ספר קריאה שסייע לעידית לבחור את הצעד הבא בקריירה לאחר הלימודים: Designing Your New Work Life, by Bill Burnett & Dave Evans

מה אם החלל הוא לא רק יעד למחקר, אלא היבשת החדשה שלנו?קורל מארחת הילה חדד חמלניק - מהנדסת אווירונאוטיקה, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וכיום מנכ"לית וממייסדות Moonshot - לשיחה על העתיד של תעשיית החלל ועל השינויים שכבר מתרחשים בה.הן מדברות בפרק על המעבר מעידן שבו החלל היה נחלתן של מעצמות וסוכנויות ממשלתיות, לעידן שבו חברות פרטיות בונות את תשתיות הכלכלה החדשה שמחוץ לכדור הארץ. הילה מסבירה למה החלל הוא "היבשת החדשה", אילו אתגרים לוגיסטיים מחכים לאנושות שם, ואיך Moonshot מפתחת פתרון חדש להעברת ציוד לחלל באמצעות קפסולות.הילה מספרת בשיחה גם על המעבר בין המגזר הציבורי ליזמות, על בניית תעשיית חלל אזרחית בישראל, ועל הדרך לזהות ולהגיע ל"קצפת האנושית" - אותם אנשים יוצאי דופן שכל אחד מהם מסוגל לשנות תעשייה שלמה.אנחנו גם מדברות על החיבור הטבעי של ילדים לחלל, למה כמעט כל ילד וילדה מוקסמים מהכוכבים, אבל רק מעטים מגיעים בסוף לעסוק בתחום, ועל המסר החשוב שתעשיית החלל זקוקה להרבה יותר ממהנדסי חלל. ממדענים ומתכנתים ועד אנשי חינוך, לוגיסטיקה, עיצוב, ניהול ופיתוח עסקי – זו תעשייה שנבנית ממגוון עצום של תחומים, וכל אחד יכול למצוא בה את מקומו.זהו פרק על חזון, חדשנות, מנהיגות, ועל מה שנדרש כדי להפוך רעיונות שנראים כמו מדע בדיוני למציאות.

בפרק הראשון בעונה השנייה של "מניחות את הדעת – כלים ותובנות מעולמות הטק", קורל מארחת את רותם הבר, יזמת בתחום המחשוב הקוונטי ומייסדת סטארטאפ Deep-Tech הנמצא כיום ב־Stealth Mode.רבים חולמים להקים סטארטאפ, אבל מעט מאוד אנשים רואים מקרוב איך נראים החודשים והשנים הראשונים של המסע. בפרק שברנו כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר על יזמות, ודיברנו על מה שבאמת קורה בין הרגע שבו מחליטים לעזוב תפקיד בכיר ומבטיח – לבין הרגע שבו מתחילים לבנות חברה מאפס.שוחחנו על המעבר מעולם התוכנה הקלאסי לעולם המחשוב הקוונטי, על זיהוי בעיות אמיתיות של לקוחות, על החיפוש אחר שותפים מתאימים, ועל ההתמודדות עם שיתופי פעולה שלא צלחו בדרך.רותם משתפת בכנות על רכבת ההרים הרגשית של הקמת חברה: ההתלהבות לצד האכזבות, ה"לא" שמגיע שוב ושוב, הלחץ הכלכלי, והצורך להמשיך להתקדם גם כשבחוץ נראה ששום דבר לא קורה.דיברנו גם על:·איך יודעים שהגיע הזמן להקים חברה ולא לחפש אתהקידום הבא·למה הבנת הבעיה חשובה לפעמים יותר מהפתרון·איך בוחרים שותפים·איך מתמודדים עם הקשיים לאורך הדרך· כיצד מגייסים עובדים מעולים לחזון שעדיין נמצאבתחילת הדרך·איך משלבים בין הקמת חברה לבין הורות וחייםאישייםזהו פרק לכל מי שחושבת או חושב על יזמות, נמצאים בתחילת הדרך, או פשוט רוצים להבין איך באמת נראה המעבר מ־0 ל־1 בעולם הסטארטאפים.

מוזמנות ומוזמנים להציע נושאים לפרקים. כתובת המייל שלי:[email protected]ניתן לפנות אלי גם דרך הלינקדאין:www.linkedin.com/in/coral-cohen94

בפרק ה־15 של ״מניחות את הדעת – כלים ותובנות מעולמות הטק״, קורל מארחת את ד"ר אורלי סביון, מנכ"לית Alagene, התשתית הלאומית לביולוגיה סינתטית של ישראל, לשיחה על קריירה שנבנתה מתוך אומץ, סקרנות, ונכונות להיכנס שוב ושוב לעולמות חדשניים ובעלי השפעה בסקייל רחב.לאורך השנים אורלי מילאה שורת תפקידים בכירים שחולשים על מגוון רחב של תחומים בתעשיית החדשנות: מחקר אקדמי, מסחור ידע ב־ידע – חברת מסחור הידע של מכון ויצמן, מנכ"לות של סטארטאפ ביוטכנולוגי בתחום החלקאות, תפקיד CTO בקרן הון סיכון בתחום הפודטק, וכיום הובלת תשתית לאומית שמסייעת לחברות ביולוגיה סינתטית לצמוח ולהפוך רעיונות למציאות.ד"ר אורלי סביון למדה תואר ראשון ושני בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ואת הדוקטורט ביצעה במכון ויצמן למדע, בתחומי הביולוגיה המולקולרית והכימיה. בפרק דיברנו על המעבר מהנדסה למחקר מדעי, על הבחירה לעזוב את המסלול האקדמי לטובת עולם האפליקציה וההשפעה, על ההתמודדות עם דחיות מקצועיות ועל ההחלטה להיכנס גם לתחומים שלא “נראו שלה” על הנייר – אבל היא לא הגבילה את עצמה לכותרות, מבחינתה הכל מדע אחד גדול שהוא מנת חלקה. אורלי מדברת גם על נסיון בלתי צפוי שסייע לה להיות מנכ"לית טובה יותר - ניסיון הדרכה, והנגשת תכנים למגוון קהלים - במיוחד לילדים.זהו פרק על היכולת ללמוד תוך כדי תנועה, לבנות ביטחון גם מחוץ לאזור הנוחות, ולהבין שלפעמים שם התחום הוא רק כותרת, ועם עבודה קשה, סקרנות ואומץ להתפתח, אפשר להשתלב ולהשפיע בכל תחום.

בפרק חופית גלב, בעלת ניסיון ניהול בכיר של מעל ל20 שנים בחברות פארמה, וכיום בעלת עסק עצמאי לייעוץ למנהלים בכירים בארגונים וכן ללקוחות פרטיים, משתפת אותנו כיצד להתקדם בקריירה.אנחנו דנות בסוגיות רבות, ובניהן: - מהו ההבדל בין ניהול שמונע מכוח הסמכות לניהול מתוך אמון הדדי?- איך להעזר בביקורת לאורך הדרך ועד כמה להשען עליה?- כיצד לנהל את הקריירה שלנו, ולא רק את העובדים- דרכים לשימור עובדים

מעיין מספרת כיצד הבחירות שביצעה לאורך הקריירה הובילו אותה לאן שהיא נמצאת כיום - מנכ"לית בתחום ניהול המוצר - פרודקט. בפרק, מעיין וקורל דנות על:עבודה בחברת ענק, קורפרייט, לעומת עבודה בסטראטאפאיך לסלול קריירה בתחום הפרודקטכיצד ניסיון כמפתחת מסייע בתפקיד הפרודקט, ולהפךאיך יודעים אם מקום העבודה מתאים לצרכים המקצועיים והאישיים שלנו, ואיך מזהים את התרבות הארגונית שמאחורי הססמאות, לפני הכניסה לתפקיד.מתי כדאי להתפטר ואיך לעשות זאת בצורה הטובה ביותראיך לבנות אמון בקרב הצוותים המדעיים והטכנייםהתעוררו לכם תובנות או שאלות לאורך הפרק? נשמח לשמוע בתגובות

ד"ר יסמין רביד התלבטה לגבי הצעד הבא שלה בקריירה לאחר סיום לימודי הדוקטורט. בעזרת אומץ וסקרנות הצטרפה לאקסלרטור בו יצרה עם שותפותיה את הסטארטאפ Kinoko Tech, עבורו גייסו מליונים, ושם מילאה את תפקיד הCEO.תוך כדי העבודה על הסטראטאפ, יסמין הבינה שהיא נמשכת לתחומים נוספים בהם לא התנסתה קודם. יסמין מספרת כיצד לימודי הדוקטורט סייעו לה להגיע לאן שהיא נמצאת היום, וכיצד העבודה על הסטראטאפ הרחיבה את אופקיה לכיוונים שונים.בנוסף יסמין משתפת על שירות המילואים שהיא מבצעת, וקוראת לסטודנטיות ולסטודנטים ללימודי דוקטורט לתפוס תעוזה, להקשיב לעצמם וללכת בכיוון שמעניין אותם - גם הוא אם הוא לא הכי קל.

בפרק מתארחת רחל אלון, יועצת ראש העיר פתח תקווה לפיתוח וחדשנות ולשוויון מגדרי. רחל מספרת איך בעזרת יוזמה, חשיבה חדשנית ושאיפה להשפעה רחבה, היא מצליחה לייצר חיבורים פוריים בין חברות בתעשייה, יזמים ומערכת החינוך, באופן שמקדם את כל הצדדים המעורבים.בשיחה אנחנו חוזרות לתחילת הדרך שלה כמנהלת בית ספר, ומגלות כיצד הרעיון של הגשמת חלומות ליווה אותה לאורך השנים, מהצוותים שהובילה, דרך התלמידים, ועד להקמת “הבית לחדשנות” בעיר פתח תקווה.היום, הבית לחדשנות מאגד סביבו כ־100 חברות וסטארטאפים, לצד בתי ספר וקהילות, ומהווה דוגמה לאופן שבו עיר יכולה להפוך לפלטפורמה אמיתית לחדשנות, חינוך ושיתופי פעולה.זהו פרק על יצירת הזדמנויות, על הרחבת גבולות תפקיד מוגדר, ועל היכולת להפוך חזון למציאות.

בפרק, אחת היזמיות המצליחות והמוכרות בארץ, אוולין לנדמן, מייסת שותפה במלאנוקס ופרוטאנטקס, משתפת מנסיונה כיזמית, ו-CTO. הפרק מתאים למי שמתלבטות ומתלבטים האם לצאת לקריירה יזמית, ואיך לעשות זאת - מבחירת השותפים לדורך, יצירת מוצר הראשוני, ואסטרטגיה שמחוברת לצרכי הלקוח.

ד"ר אביגיל לנדמן ביצעה תואר ישיר לדוקטורט בפרויקט האנרגיה המתחדשת בטכניון, אז היא הייתה הסטודנטית הראשונה - מה שלא עצר בעדה ללמוד את תחום האלקטרוכימיה ופיצול המים מאפס. במסגרת המחקר, אביגיל הצליחה לפתח טכנולוגיה חדשנית שפורסמה בNature ושעליה מתבסס הסטארטאפ H2Pro שיצא מהמעבדה.בפרק, אביגיל וקורל דנות במגוון תחומים שרלוונטים ליציאה מהאקדמיה לתעשייה, כדוגמת:יתרונותיו של המסלול הישיר לדוקטורטהבדלים בין עבודה באקדמיה לעבודה בסטארטאפפרסום בעיתון נחשב - מה נדרש?מעבר ממשרה מחקרית לניהול צוות של חוקריםשילוב הורות וקריירההתמודדות עם מצבי קיצון וכשלונות

פרק 8 עם נעמה חרית יערי, ד"ר לפיזיקה גרעינית, עוסק בקריירה מדעית שרובינו לא ידענו שקיימת - פיתוח טכנולוגיות וגלאים באו"ם.בנוסף, הפרק דן בפילוספיה מדעית - בחירת מסלול, וכך שהשמיים הם לא הגבול.

חיפוש עבודה הוא אחד הדברים שכולנו עושים בחיים, ובדרך כלל לא מרגישים שאנחנו עושים אותו טוב. עכשיו, כשהבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק, זה הזמן ללמוד איך כותבים קורות חיים שעובדים, איך מתכוננים לראיון, ואיך מתרגמים ניסיון אקדמי לשפה שהתעשייה מחפשת.הפרק דן בשאלות:כיצד נוכל להשתמש בכלי AI כדי לכתוב קורות חיים שמתאימים למשרה ומשקפים את נסיונינו בצורה מיטבית?כיצד נתכונן לראיונות עבודה, גם אם אנחנו כבר מנוסים?ג'וניורים וסניורים - מהם ההבדלים העיקריים בקורות החיים?איך נתקשר נכונה את הנסיון מחקרי והמעבדתי שנצברנו, כך שהמראיינים יראו בכך ניסיון רלוונטי לתעשייה הטכנולוגית?על שאלות אלו ועוד תענה ד"ר שני הורוביץ רוזן, מומחית בתקשורת שמקדמת קריירה.

קורל מארחת את שרית צור, מנהלת קבוצת פיתוח בתחום ה -RFIC באינטל, עם למעלה מ־20 שנות ניסיון בתכנון מעגלים, הובלת צוותים ופיתוח טכנולוגיות שנמצאות היום במאות מיליוני מכשירים ברחבי העולם.זהו פרק על קריירה הנדסית שנבנית לאורך זמן – איך שומרים על סקרנות גם אחרי שנים בתעשייה, איך מפתחים חדשנות מתוך עבודה יומיומית, ואיך מובילים אנשים מבלי לאבד את העומק המקצועי.בשיחה דיברנו על הדרך שבה רעיונות חדשניים נוצרים באמת, ומהו התפקיד של המהנדסים ושל המנהלים בפיתוח פתרונות חדשניים ופרקטיים. שרית משתפת איך נולדים פטנטים, איך מזהים אםרעיון הוא באמת חדשני, ואיך ניגשים לתהליך של כתיבה והגנה עליהם.מעבר לפיתוח טכנולוגיות, הפרק עוסק גם בפיתוח אנשים:מה גורם למהנדסים לחשוב בצורה יצירתית יותר?איך מנהלים יכולים לבנות סביבה שמעודדת חדשנות ולא שוחקת אותה?דיברנו גם על היתרונות של עבודה בחברה גדולה אל מול סטראטאפ, על עבודה בתחומי החומרה, ועל שילוב בינה מלאכותית בעבודה.

מרבית המהנדסות עובדות כשכירות בחברות, אך לא כולן.בפרק החמישי, קורל מארחת את אירה שטיין רוזנמן, מהנדסת חומרים בתחומי הפולימרים, שעובדת כעצמאית. לצד פיתוח חומרים ופתרון בעיות בתהליכי ייצור, אירה מעבירה קורסים על בינה מלאכותית, ועל השימוש בכלי AI שונים במהלך עבודה הנדסית.דיברנו על איך נראית קריירה הנדסית עצמאית:איך משיגים לקוחות, כיצד מתמחרים ידע מקצועי, ואיך מהנדס יכול לייעץ ולסנתז חומרים גם בלי מעבדה משלו.במהלך הפרק שוחחנו גם על נטוורקינג מקצועי, על טעויות בדרך, על כיצד שומרים על רלוונטיות מקצועית בעולם טכנולוגי שמשתנה במהירות, ועל ניהול זמנים.

בפרק הרביעי של "מניחות את הדעת – כלים ותובנות מעולמות הטק",קורל מארחת את מירה חרמוני, מנהלת צוות אלגוריתמיקאים בApplied Materials, לשיחה על אחד מכלי העבודה המקצועיים הפחות מדוברים אך המשפיעים ביותר על קריירה: מנטורינג.מסלול הקריירה המרשים של מירה החל במעבר לא שגרתי מלימודי פסיכולוגיה למדעי המחשב, דרך הצגת מחקר בכנס היוקרתי ביותר בתחומי הבינה המלאכותית, NeurIPS ועד ניהול צוות אלגוריתמים בתחומי עיבוד תמונה.בחרנו להתמקד בנושא שכל אחת ואחד יכולים להתחיל להשתמש בו, ושבהחלט סייע לה להתפתח במסלול שבחרה לעצמה.הפרק מדבר על:• איך למצוא מנטורים באופן אקטיבי גם כשאין מסגרת רשמית• מתי ואיך אפשר להיות מנטורים בעצמנו, גם אם נדמה שעדיין “אין לנו מספיק ניסיון”• אילו מסגרות יכולות להאיץ התפתחות מקצועית בתחילת הקריירה•כיצד מנטורינג פועל בתוך ארגונים טכנולוגיים • למה אפילו מנהלות ומנהלים מנוסים נעזרים במנטוריםהפרק מציע מבט פרקטי על הדרך שבה אנשים פוגשים הזדמנויות ועל התפקיד שאנשים אחרים משחקים במסע הזה.

נוכל לעבוד מאוד קשה, אך אם לא נבין באמת מה מניע את הארגון ואיך הוא עובד - יהיה לנו מאוד קשה להתקדם.בפרק זה קורל מארחת את ד"ר עלי שמשוני, בעלת דוקטורט בביולוגיה ממכון ויצמן ופוסט-דוקטורט מהרווארד ומ־MIT, כיום מדענית בכירה בחברת מכשור רפואי בבוסטון. לצד עבודתה בתעשייה, עלי ממלאה תפקיד כמנהלת מדעית בעמותת "מדע גדול, בקטנה".בשיחה אנחנו מדברות על אחד הכלים החשובים ביותר להתקדמות מקצועית - היכולת להבין את הארגון שבו אנחנו עובדים: איך מתקבלות החלטות, אילו מנגנונים בירוקרטיים משפיעים על העבודה, ומה באמת מניע אנשים ומערכות.במהלך הפרק נדבר על:• ההבדלים בין עבודה באקדמיה לבין עבודה בתעשייה• כיצד לזהות ולהתמודד עם Micromanagement• איך אפשר לרתום אלינו קולגות גם בלי סמכות פורמלית• מה מניע מתנדבים וכיצד מנהלים קהילה מקצועית• נבין כיצד הבנת ה"DNA הארגוני" יכולה להפוך עובדים לאפקטיביים יותר , ואף ולפתוח דלתות להזדמנויות חדשות.בנוסף הפרק נותן הצצה אל מאחורי הקלעים של העמותה "מדע גדול, בקטנה".זהו פרק שדן במערכת עצמה, ולא במשימה נקודתית, מתוך ראייה קדימה.

פרק 2 בפודקאסט "מניחות את הדעת" עוסק בשאלה שמעסיקה אותנו בשלבים ההתחלתיים של הקריירה: איך ממצבים את עצמנו נכון בראיונות עבודה ובתוך הארגון.קורל מארחת את ד"ר איריס שיחור - יזמית בתחום הביוטק, בעלת תואר דוקטור בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית, ופוסט-דוקטורט מ-MIT. איריס הקימה בעברה חברה שפיתחה מערכת להובלת תרופות למוח, משלב הרעיון לניסויים הקליניים, ועד לרכישתה על ידי חברת ענק. כיום איריס עובדת כמנכ"לית חברת BioChange המתמחה בשיקום רקמות פגומות.  בפרק נדבר על מה שמנכ"לית באמת מחפשת בראיונות עבודה, על המעבר מג'וניור לסניור, על שילוב קריירה והורות, על ניהול זמן בתוך מציאות תובענית, ועל איך להתמודד עם כישלונות בדרך.

פרק הבכורה של "מניחות את הדעת - כלים ותובנות מעולמות הטק" עוסק במסלול שסללה קורל כהן זולקוב בחברת אפלייד מטריאלס, לביצוע מחקר לתואר מתקדם בתוך החברה עצמה, בשיתוף עם האקדמיה.במקום לבחור בין ביצוע תואר מחקרי באקדמיה לבין עבודה בתעשייה, יוצרת הפודקאסט מציגה אפשרויות כיצד ניתן לשלב את הלימודים המתקדמים ואת המחקר עם עבודה במשרה מלאה - בין כותלי מקום העבודה. קורל משתפת בפרק כיצד צלחה את האתגרים הרבים, ואיך נעזרה בעובדי ועובדות החברה המוכשרים לאורך הדרך. את הפרק מארחת קלרה פרידמן-גני, דוקטורנטית לביואינפורמטיקה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA, שם היא חוקרת יישומים של Machine Learning מתוך דאטה רפואי על בריאות הנפש.