שיעורי בית

שכור זה מצב משפטי, לא סגנון עיצובילמה אנחנו לא משקיעות בבית השכור שלנו, ומה המחיר של לחיות שנים במצב “בינתיים”?בפרק נדבר על הדברים שכן שווה להשקיע בהם בבית שכור: תאורה, טקסטיל, אמנות, אחסון נייד, אזור כניסה ופריטים שיכולים לעבור איתנו הלאה. בלי שיפוץ, בלי דרמה, ובלי לזרוק כסף לפח.כי את לא צריכה טאבו כדי להרגיש בבית.רוצה להכניס קצת יותר ביתיות לבית השכור שלך?שלחי לי וואטסאפ ונבדוק אם פגישת ייעוץ חד פעמית יכולה לעשות לך סדר:https://wa.me/972545931788

כולנו רוצות יותר זמן, יותר שקט ויותר נוכחות - אבל מה אם הבעיה היא לא שאין לנו מספיק, אלא שיש לנו יותר מדי?בפרק הזה אני צוללת אל עולם המינימליזם מזווית קצת אחרת: לא כטרנד עיצובי, אלא כבחירה שמפנה מקום לחיים. נדבר על עומס, צריכה, הורות, מתנות מסבא וסבתא, ארונות בגדים, צעצועים, ועל המחיר הסמוי שכל חפץ גובה מאיתנו.זה לא פרק על לזרוק דברים.זה פרק על לבחור מה באמת ראוי לתפוס מקום בבית, בלב ובחיים שלנו.וכמו תמיד, נסיים עם שיעורי בית קטנים שיעזרו לכן להתחיל לפנות מקום למה שחשוב באמת.מחכה כבר לשמוע איך פגש אתכן.

בפרק הזה נדבר על הדרך שבה הבית שלנו משפיע על ההתנהגות, ההרגלים, מערכות היחסים ואפילו על מערכת העצבים שלנו - הרבה יותר ממה שנדמה לנו.דרך מחקרים בפסיכולוגיה סביבתית, עיצוב התנהגות ו־Neuroarchitecture, נבין למה הבית הוא לא רק מקום שגרים בו - אלא סביבה שמעצבת אותנו בחזרה.נדבר על:- איך סידור הבית משפיע על הרגלים- למה עומס ויזואלי יוצר עומס מנטלי- איך חללים משפיעים על מערכות יחסים- למה תאורה, חומרים וצבעים משפיעים על הגוף והמוח- ואיך שינוי קטן בבית יכול לשנות התנהגות שלמהובסוף הפרק - כמו תמיד - תקבלו שיעורי בית קטנים ופרקטיים שיעזרו לכן לבדוק:האם הבית שלכן באמת תומך בחיים שאתן רוצות לחיות.הפיצו את הבשורה. סומכת עליכן!

בפרק החדש של ״שיעורי בית״ אנחנו מדברים על אחת הבעיות הכי נפוצות בבית: אחסון.אבל לא על קופסאות וסלסלות. על החיים עצמם.למה הבית תמיד מתבלגן? האם באמת חסר לנו מקום? ולמה לפעמים דווקא יותר אחסון יוצר יותר עומס?דיברנו על:טעויות האחסון שכולנו עושיםלמה הבית לא אמור לדרוש כוח רצוןאיך מתכננים בית לגרסה העייפה שלנוומה הקשר בין ילדים, משחקים וחיכוך יומיומיכי הבעיה היא לא אתם, אלא פתרונות האחסון שלא מותאמים למי שאתם.ובסוף הפרק, כמו תמיד - מחכים לכם שיעורי בית.

הפרק הזה לא תוכנן להיות פרק בפודקאסט,אבל כשהתחלתי לספר את סיפור האבחון שלי למצלמה-הבנתי שזה חייב להגיע לכמה שיותר אנשים ולנשים בפרט.בפרק מלא רגשות (ודמעות) אני מגישה לכם את הלב שלי,בלי מסכות ובלי פילטרים. על אבחון הפרעת קשב בגיל 37.זה אמנם קרה רק לפני שבוע, אבל ההקלה הייתה מיידית וגם השינוי התפיסתי מתחיל לטפטף. בטוחה שאדוות ההשפעה ימשיכו להגיע לחיי גם בעתיד.