הגורם האנושי

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.הים הוא כחול עמוק וגדול. כל כך גדול שנראה ששום דבר לא יכול לפגוע בו. אבל למרות גודלו העצום גם הים מושפע ממה שאנחנו עושים.אז מה מצבו של הים בפינה המזרחית של המזרח התיכון?למה הזיהום באזור הזה חמור במיוחד?ומה קורה לפלסטיק בתוך הים?ריאיון עם ד"ר מיה אלסר - אקולוגית ימית וחברת וועד בעמותת "דלפיס" למען יונקים ימיים.הריאיון לקוח מפרק 11 של הפודקאסט – "דיג מכמורות, הוריקנים ומיקרו פלסטיק".

מתחילת מרץ למשך 40 ימים ולילות היינו נתונים כולנו תחת מתקפה של טילים מאיראן. התמחינו בזיהוי סוג הטיל ונכנסנו עם הטלפון למקלחת. אבל לא רק אזרחי ישראל חיו תחת איום הטילים – גם אזרחים ממדינות שכנות, וגם מתקני אנרגיה ותעשייה. גם הסביבה שלנו – האוויר הקרקע והמים ספגו נזקים משמעותיים.האם יש קשר בין משבר האקלים למלחמה הנוכחית?מה משמעות העובדה שאנחנו חיים באזור רווי נפט?האם זה יגרום לעולם להגביר את הפיתוח והשימוש באנרגיות מתחדשות?ומה המצב הזה עושה לבריאות הפיזית והנפשית שלנו?משתתפים:פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון,יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מנכ"ל חברת פיוצ'ר לחדשנות אקלימית ועמית מדיניות במכון מיתווים,ופרופ' נדב דוידוביץ', רופא מומחה לבריאות הציבור מהפקולטה לרפואה באוני' בר אילן, וראש תחום מדיניות הבריאות במרכז טאוב. באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.הים הוא כחול עמוק וגדול. כל כך גדול שנראה ששום דבר לא יכול לפגוע בו. אבל למרות גודלו גם הים מושפע ממעשי הגזע האנושי. אז מה מצבו של הים פה, בישראל?למה זה חשוב לפקח על הדיג?מה זו הפרעת פלמחים?ואיך כל אחד מאיתנו יכול להשפיע לטובה על מצבו של הים?ריאיון עם הדס גן פרקל – לשעבר רכזת פרויקטים ימיים ב"חצי הכחול" של החברה להגנת הטבע.הריאיון לקוח מפרק 11 של הפודקאסט – "דיג מכמורות, הוריקנים ומיקרו פלסטיק".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.עטלפים הם היונקים היחידים שיכולים לעוף, וזו רק תכונה אחת שמייחדת אותם. הם עפים בשקט, ישנים הפוך ופעילים בלילה. הם נמצאים כמעט בכל מקום, ואנחנו לא יודעים עליהם הרבה.האם יש אנשים שאוהבים עטלפים? האם העטלפים מאמצים גורים יתומים?ומה עושים אם מוצאים עטלף פגוע? מי יכול לעזור לו?ריאיון עם נורה ליפשיץ, מייסדת עמותת "עטלף".הריאיון לקוח מפרק 37 של הפודקאסט "עטלפים, עקרבים וערפדים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.עטלפים הם היונקים היחידים שיכולים לעוף, וזו רק תכונה אחת שמייחדת אותם. הם עפים בשקט, ישנים הפוך ופעילים בלילה. הם נמצאים כמעט בכל מקום, ואנחנו לא יודעים עליהם הרבה.כמה מיני עטלפים יש בישראל?כמה מתוכם בסכנת הכחדה?ומה הבעיה של עטלפים עם טורבינות רוח?ריאיון עם שמוליק ידוב, מנהל תחום בעלי חיים בספארי ברמת גן.הריאיון לקוח מפרק 37 של הפודקאסט "עטלפים, עקרבים וערפדים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.עטלפים הם היונקים היחידים שיכולים לעוף, וזו רק תכונה אחת שמייחדת אותם. הם עפים בשקט, ישנים הפוך ופעילים בלילה. הם נמצאים כמעט בכל מקום, ואנחנו לא יודעים עליהם הרבה.למה יש כל כך הרבה מיתוסים שקשורים בעטלפים?האם יש ערפדים בטבע?ולמה באמת העטלפים ישנים הפוך? ריאיון עם ד"ר ערן לוין מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.הריאיון לקוח מפרק 37 של הפודקאסט "עטלפים, עקרבים וערפדים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.ישראל הקטנה התברכה בחוף ים ארוך יחסית – כמעט 200 ק"מ, כשלמרבה הצער, רק כשליש מהשטח הזה, פחות מ 30 ק"מ – פתוח לציבור.אז כמה מקום תופסת מרינה, וכמה אנשים באמת נהנים ממנה?מה המשמעות של מרינות מבחינה עירונית ומבחינה אקולוגית?והאם ישראל צריכה עוד מרינות?ריאיון עם דרור בוימל, לשעבר מנהל תחום תכנון, וכיום סמנכ"ל שמירת טבע של החברה להגנת הטבע.הריאיון לקוח מפרק 17 של הפודקאסט "חול, חוף ומרינות".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.ישראל הקטנה התברכה בחוף ים ארוך יחסית – כמעט 200 ק"מ, כש 30% אחוז מהשטח הזה הוא מצוקים, חלקם מאד גבוהים באופן יחסי. עם מה מתמודדים המצוקים האלה?למה אנחנו שומעים יותר ויותר על מצוקים שמתמוטטים?ומה אפשר לעשות?ריאיון עם אילן לביא – מנכ"ל החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון.הריאיון לקוח מפרק 17 של הפודקאסט "חול, חוף ומרינות".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.ישראל הקטנה התברכה בחוף ים ארוך יחסית – כמעט 200 ק"מ, כשלמרבה הצער, למרות שרובנו אוהבים ללכת לים, רק כשליש מהשטח הזה, פחות מ 30 ק"מ – פתוח לציבור. למי שייך חוף הים?מה זה נחלת הכלל?ומי אחראי על הניהול של נחלת הכלל?ריאיון עם ד"ר ג'רמי בנשטיין, אחד מהמייסדים של "מרכז השל".הריאיון לקוח מפרק 17 של הפודקאסט "חול, חוף ומרינות".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כל מי שגר במרכז הארץ או במקומות צפופים אחרים מכיר באופן אישי את התסכול הרוגז ובזבוז הזמן בגלל פקק, לא משנה אם הוא נוסע באופניים, אוטובוס או מכונית פרטית.איך תכנון נכון יכול לקדם תחבורה ציבורית?מה זה "שכונת בלון"?והאם צריך להיות פיקוח ציבורי על יזמים פרטיים שבונים שכונות שלמות?ריאיון עם פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב.הריאיון לקוח מפרק 12 של הפודקאסט " פקקים, ילדים ושכונות בלון".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כל מי שגר במרכז הארץ או במקומות צפופים אחרים מכיר באופן אישי את התסכול הרוגז ובזבוז הזמן בגלל פקק, לא משנה אם הוא נוסע באופניים, אוטובוס או מכונית פרטית. איך תכנון עירוני נכון יכול למנוע פקקים? האם חלק מהבעיות נובע מחוסר התקשורת בין הרשויות השונות?ולמה המכונית הפרטית נמצאת בראש סדר העדיפויות של המתכננים?ריאיון עם עומר כהן מתכנן תחבורה, מארגון 15 דקות.הריאיון לקוח מפרק 12 של הפודקאסט " פקקים, ילדים ושכונות בלון".

הפרק המאה מוקדש לשבוע המדע והסביבה שיתקיים בשבוע השני של מרץ ביוזמת האגודה לאקולוגיה ולסביבה, ובו שלל פעילויות לכל הגילאים בכל רחבי הארץ.למה זה חשוב להנגיש עובדות מדעיות הקשורות בסביבה?וגם – האם עדיין אפשר להשפיע על משבר האקלים ולשפר את מצבנו?ואיך ההרכב הכימי של מי הים קשור למשבר האקלים?משתתפים:שקד שפי כהן, סמנכ"לית האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה,פרופ' יואב יאיר, מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן,וד"ר יעל קירו מהמחלקה למדעי כדור הארץ והחלל במכון ווייצמן.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כמעט כולנו מתמודדים כל יום עם בעיות שקשורות בניידות ותחבורה – חיפוש מקום חנייה, המתנה וצפיפות בתחבורה הציבורית ומחסור בשבילים לרוכבי אופניים. מה שבטוח - כולם סובלים מהפקקים האינסופיים.למה אופניים הם הכלי האידאלי להתנייד איתו בעיר?למה אין מספיק תשתיות לרכיבה על אופניים?ואיך תכנון תחבורה קשור לילדי בית ספר?ריאיון עם יותם אביזוהר, לשעבר מנהל העמותה "ישראל בשביל האופניים".הריאיון לקוח מפרק 12 של הפודקאסט " פקקים, ילדים ושכונות בלון".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.למרות שאנחנו חיים בעולם מאד מחובר וירטואלית, הבדידות הפכה למגיפה של המאה ה 21 על פי ארגון הבריאות העולמי.אילו פתרונות יש לבעיה הזו?האם וועד שכונתי יכול לתת תחושת קהילה?ואיך כל זה יכול לעזור לבעיית הבדידות?ראיון עם שי גולוב, לשעבר המנכ"ל של "תנועה ישראלית".הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה תלולה במספר מקרי האלימות והרצח בחברה הערבית בישראל. החלטנו להקדיש פרק מיוחד לנושא המכעיס והכואב הזה, שקשור גם לסביבה וגם לחברה הישראלית ולבעיות שמלוות אותה כבר שנים. אנחנו משוחחים עם שלושה שיש להם נגיעה אישית לעניין. עבד נמארנה, מנכ"ל עמותת "אל אמל" ("התקווה") לסביבה, פעיל חברה וסביבה בחברה הערבית,עו"ד ראויה חנדקלו, מנהלת "אילאף", המרכז לקידום בטחון בחברה הערבית,ועלי חאדר זידאן, ראש המועצה המקומית כפר מנדא שבגליל התחתון, שמתמודד באופן יומיומי עם הבעיה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כולנו מרגישים בודדים לפעמים. אנחנו חיים לכאורה בעולם מאד מחובר וירטואלית, אבל ביומיום הבדידות הפכה על פי ארגון הבריאות העולמי למגיפה ממש.האם אפשר להרגיש בודד גם בחברת אנשים אחרים?מה הקשר בין בדידות לקפיטליזם?ואיך זה קשור לתרבות הצריכה?ראיון עם הסוציולוג ד"ר חגי בועז, ממכון ון ליר בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון.הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

בשנה וחצי האחרונות הבינה המלאכותית על האפליקציות השונות שלה כבשה את ישראל, ויחד איתה עולות הרבה שאלות וגם חשש.אז האם השימוש בבינה המלאכותית יכול לעזור לנו בשמירה על הסביבה?האם המין האנושי צריך לחשוש מהשפעות ההתפתחות שלה?והאם אפשר להתייחס אל הבינה המלאכותית כאל עוד כלי טכנולוגי, משוכלל במיוחד?משתתפים:אבי בלאו, יועץ בכיר לקיימות, המרכז את הקורס החדש של "חיים וסביבה" על בינה מלאכותית ונושאי אקלים ושמירת טבע,רונן בר,פעיל וחוקר בנושאי אתיקה של בינה מלאכותית ובעלי חיים,וד"ר אלי יצחק, יועץ חוקר ומרצה בתחומים של GIS – מערכות מידע גיאוגרפי, תוך מיקוד בנושא הבינה המלאכותית.באולפן:ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כולנו מרגישים בודדים לפעמים. אנחנו חיים לכאורה בעולם מאד מחובר, וירטואלית, אבל ביומיום הבדידות הפכה על פי ארגון הבריאות העולמי למגיפה ממש.האם טבוע בנו הצורך להשתייך, להיות בחברת אנשים אחרים?האם אוכלוסיות מוחלשות סובלות יותר מבדידות?איך משפיעה הבדידות על בריאות הגוף והנפש?ואיך זה קשור למשמעות?ראיון עם ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב.הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

הקדשנו את הפרק הזה לסיכום של השנה החולפת – 2025, ופנינו לאנשי תקשורת שעוסקים בסביבה כדי לשמוע מהם את סיכום השנה שלהם.מה הסיפור עם משבר הפסולת שעבר על ישראל בשנה האחרונה?האם התקשורת הוותיקה מזניחה את הנושא הסביבתי?ומה קרה בעולם בשנה האחרונה?משתתפים:אביב לביא, עיתונאי סביבה שכותב באתר האקטואליה "זמן ישראל", ומגיש את התכנית "יהיה בסדר" בגל"צ,יעל געתון, כתבת סביבה באתר "שקוף" מבית איחוד העיתונות העצמאית,ואדם שלימצק, ראש אגף יחסים בינלאומיים במשרד להגנת הסביבה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.בעשר השנים האחרונות, למעט השנתיים שבהן עברנו את מגיפת הקורונה, התיירות העולמית נמצאת בצמיחה מתמדת.האם הטיסות המרובות גורמות לנזק לסביבה?כמה ק"מ צריך לנסוע במכונית פרטית כדי להשוות את כמות גזי החממה לכמות של מטוס שטס מתל אביב לניו יורק?ואיך אפשר להפחית את הנזק?ראיון עם דניאל כ"ץ, מנהל פרויקטים בעמותת יוזמת האנרגיה הטובה.הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

דגים נחשבים לחלק מרכזי בתזונה בריאה, מומלץ לאכול ארוחת דגים פעמיים או שלוש בשבוע. אבל איך אפשר כשדגים כל כך יקרים? ולמה הם כל כך יקרים? האם זה קשור לעובדה ש – 90% מהדגים שאנחנו אוכלים מגיעים מחו"ל?מה זו חקלאות מים?והאם דגים חשים כאב?משתתפים:אופיר נועה פרוביזור, הדוברת ומנהלת הקמפיינים של עמותת "אנימלס",דליה טל, אחראית תחום מים ונחלים בעמותת "צלול",ונעם מוזס, מנהל אגף חקלאות מים במשרד החקלאות ובטחון המזון.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לטייל באזורים לא מוכרים, לצאת מהעיר הצפופה, לנשום קצת אוויר נקי – כולנו זקוקים לזה מידי פעם. בדרום הארץ יש הכי הרבה שטחים פתוחים וטבעיים.איך אפשר להנות מזה בלי לפגוע בטבע הפראי האחרון שיש לנו?למה נסיעה בכלי רכב על קרקע טבעית פוגעת בה ובשטח כולו? ומה זה זיהום תיירותי?ראיון עם שי טחנאי, רכז שמירת טבע מחוז דרום בחברה להגנת הטבע.הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כולנו צריכים לצאת מידי פעם מהשגרה, להחליף את הנוף, לטייל ולראות מקומות חדשים. אבל האם התיירות הפורחת טובה לסביבה?כמה אנשים בעולם עובדים בתעשיית התיירות?האם הכסף שמביאים התיירים מגיע לאוכלוסייה המקומית?ואיפה בארץ יש מקומות שפועלים על פי סטנדרטים של תיירות מקיימת?ראיון עם מיכל וימר, מומחית לתיירות אקולוגית.הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

מהדורהמיוחדת לאנשים עסוקים.התרבות האנושית של הציידים לקטים התקיימה במשך מאות אלפי שנים.איך הם ראו את העולם שסביבם? את בעלי החיים? הנהרות? ההרים?והאם היה בחברה הזו שוויון בין מגדרי?שיחה עם ד"ר דני נווה, אנתרופולוג מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן.הריאיון לקוח מפרק 39 "ציידים, לקטים והיררכיה" של הפודקאסט.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לערים והשכונות שאנחנו גרים בהן יש משמעות חברתית גדולה באופן שהן בנויות, וגם משמעות סביבתית גדולה.האם אפשר, באמצעות תכנון נכון, לבנות בניין שיהיה צריך פחות לקרר בקיץ ולחמם בחורף?אולי אנחנו צריכים ללמוד משיטות הבנייה שהיו נהוגות פעם?והאם בישראל בונים היום לפי תקן של בנייה ירוקה?ראיון עם עומר לביא, מנהל מחלקת בנייה ירוקה במועצה לבנייה ירוקה. הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".

כדי לשנות את מצב הסביבה צריך לפעול ולהשפיע על מקבלי ההחלטות. בתאריך 27 לנובמבר יתקיים כנס משפיעים – כנס של פעילי סביבה שבו אפשר לקבל כלים מעשיים, לתרום ולקבל רעיונות, ליצור חיבורים חדשים ומעניינים ולקבל השראה מסיפורי הצלחה.אז על מה בין השאר נדבר בכנס:איזה איומים סביבתיים ישנם על הנגב?שדות סולאריים זה טוב או רע לסביבה?ואיך אפשר להפחית את כמות הפסולת שהולכת להטמנה?משתתפים:אבי אלבאום, מהמייסדים של כנס משפיעים ומנהל העמותה "ירוק בלב" שמטרתה הנגשת טבע עירוני לתושבים,יותם אביזוהר, מנהל אזור דרום שותפויות בחברה להגנת הטבע ותושב הנגב המערבי,ודר' רעיה וולקן, מומחית לחקלאות וסביבה, פעילת סביבה וותיקה תושבת קיבוץ משמר הנגב.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.  

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לבתים והבניינים שאנחנו גרים ועובדים בהם יש משמעות סביבתית גדולה.בישראל בונים הרבה בבטון – כמה תעשיית הבטון תורמת מבחינת פליטת גזי חממה?האם יום אחד ייגמר לנו החול לבנייה?האם אפשר למחזר פסולת בנייה?ראיון עם רן אברהם, מנהל אגף בנייה ירוקה תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה. הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".

חברות מורכבות ושיתופי פעולה הם שניים מהמאפיינים של המין האנושי, אבל הם לא ייחודיים לנו. גם לחלק מבעלי החיים יש מבנה חברתי ואפילו סוג של רשתות חברתיות, והם יודעים לבצע משימות מורכבות בשיתוף פעולה מרשים.למה שפני סלע שחיים בקבוצות שורדים יותר טוב מהבודדים?איך הזרזירים מצליחים לעוף בלהקות גדולות ובתיאום מושלם?איך הטרמיטים, חרקים בגודל של חמישה מילימטר, מצליחים לבנות תל בגובה של שישה מטרים?משתתפים: פרופ' עמיעל אילני מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב,פרופ' יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע,ודר' דני סימון, ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לבניינים שאנחנו גרים בהם יש משמעות חברתית וסביבתית גדולה – האם נעים לנו בבית, ברחוב, בשכונה, איך בונים, באילו חומרים ועוד.האם האדריכל אחראי רק על הצורה של המבנה שהוא מתכנן, או שאולי הוא אחראי גם על הרחוב, על הצורה שהבניין שתכנן משתלב בסביבה שלו?האם צריך לתכנן ערים ושכונות במחשבה על הולכי הרגל או על מכוניות?ולמה שכונה זה כל כך חשוב?ראיון עם אדריכל דויד קנפו, מרצה בכיר בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ממשרד "קנפו כלימור אדריכלים". הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות והן עוזרות לנו בהרבה מאד דרכים.אז איך התנשמות משמשות כמדביר ביולוגי יעיל?כמה מכרסמים יכול לאכול זוג תנשמות והגוזלים שלהן בתקופת הקינון?והאם התנשמת תביא את השלום?ראיון עם פרופ' יוסי לשם, מאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע. הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות, הן שרות, והן נמצאות איתנו בכל מקום כמעט. אבל האם הציפורים אוהבות בני אדם?אז איפה יותר טוב לציפורים, בטבע או בעיר?לאילו סכנות נחשפות הציפורים שחיות בערים?ואיך הגיעו לכאן הדררות - התוכים הירוקים, והמיינות?ראיון עם ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע.הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות, הן שרות, והן נמצאות איתנו בכל מקום כמעט. אז איך הציפורים מסתדרות עם הנוכחות האנושית? הריאיון הבא מוקדש לציפור מרתקת במיוחד, הסיסים.איך זה שהסיסים יכולים לחיות רק באוויר, גם בזמן שהם אוכלים וישנים?כמה חרקים יכול לאכול זוג סיסים בתקופת הקינון?ואיך הם הגיעו לכותל המערבי?ראיון עם אמנון האן, מייסד עמותת "ידידי הסיסים".הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".

הזמנו לאולפן חברים במועצות עירוניות שחתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.ובפרק הזה – בנימינה גבעת עדה.בבנימינה עומדים לבנות כמה שכונות חדשות שיגדילו את היישוב פי ארבע ממה שהוא היום. איך יתמודדו עם זה בבנימינה?למה המאבק של התושבים בתוכניות לא הצליח?ומה קורה בנחל תנינים?אורח: ליאור זיוון חבר המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה, ויו"ר הוועדה לאיכות סביבה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

זימנו לאולפן חברים במועצות עירוניות שחתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.ובפרק הזה – תל אביב.איך תל אביב נערכת לשינויי האקלים?האם השכונה הענקית שמתוכננת להבנות בשטח של שדה דוב עומדת בסטנדרטים סביבתיים?ומה כדאי לארגונים סביבתיים לעשות כשהם מתמודדים עם רשות מקומית?אורחים: פרופ' נח עפרון, יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה ולקיימות ויו"ר הוועדה לבעלי חיים וטבע עירוני בעיריית תל אביב, וחן ברדה כפיר, סמנכ"לית רשויות מקומיות בארגון "חיים וסביבה".באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

זימנו לאולפן אנשי סביבה שפועלים ברשויות שבמקום מגוריהם, אשר חתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.ובפרק הזה – נס ציונה.הגשמתם את החלום, קניתם דירה או בית מול שטח פתוח, יש לכם הרבה אוויר ושמיים. אבל מה קורה אם זה שטח חקלאי שמרוסס בחומרי הדברה פעמיים בשבוע?האם זה חוקי לרסס שטחים חקלאיים שנמצאים ליד מבני מגורים?והאם אזרחית אחת יכולה לגרום לשינוי?אורחת: גלית פנינה אבינועם, יזמית ציבורית, מרצה וחוקרת, חברת מועצה בעיריית נס ציונה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

האם מבנה השלטון המקומי בישראל מאפשר את קיומה של דמוקרטיה עירונית?מתברר כי היסודות של מבנה השלטון המקומי נקבעו על פי פקודה מנדטורית לפני יותר ממאה שנים! וכל כך הרבה השתנה מאז.בפרק מיוחד אנחנו מארחים את חן ברדה כפיר, סמנכ"לית רשויות מקומיות בארגון "חיים וסביבה", ואיתה אנחנו מדברים על החשיבות הגדולה שיש לרשות המקומית שלנו, כשנכון לעכשיו זה מוסד יציב הרבה יותר מהשלטון המרכזי – של הכנסת והממשלה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

זימנו לאולפן אנשי סביבה שפועלים ברשויות שבמקום מגוריהן. כולם חתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.נבדוק יחד איתם את האתגרים ואיך אפשר לייצר שינוי סביבתי מתוך המועצה המקומית.ובפרק הזה – בנימינה - גבעת עדה.האם כבר אפשר לראות בבנימינה השפעות של משבר האקלים?מה הבעיה עם תנורי קמין?ואילו מאבקים סביבתיים יש באזור?אורחת: מיכל אורון עזאני – חברת המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה, חברה בוועדה לאיכות הסביבה ויו"ר וועדת עסקים ותיירות. באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

זימנו לאולפן אנשי סביבה שפועלים ברשויות שבמקום מגוריהן. כולם חתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.נבדוק יחד איתם את האתגרים ואיך אפשר לייצר שינוי סביבתי מתוך המועצה המקומית.ובפרק הזה – עפולה.עפולה מכונה גם "בירת העמק" (יזרעאל).איך משפיעים המאבקים הסביבתיים בעמק על העיר?האם העיר מתרחבת במהירות גדולה מידי?והאם השכונות החדשות מתוכננות באופן סביבתי?אורח: עדיאל אילוז, סגן ראש העיר עפולה, ויו"ר וועדת איכות הסביבה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.העולם הסביבתי בישראל נתפס בדרך כלל כעניין חילוני מובהק. אבל האם אפשר להיות איש מאמין וגם איש סביבה?האם יש מצוות שיש להן משמעות סביבתית?ולמה אין בהלכה היהודית שום התייחסות לסביבה ולטבע?ראיון עם ד"ר יונתן אייקנבאום – מנכ"ל גרינפיס ישראל, ומחבר הספר "קיימות מבראשית", פרספקטיבה מקורית על המשבר הסביבתי. הריאיון לקוח מפרק 14 של הפודקאסט – "תיקון עולם, שבת וסביבה".

הזמנו לאולפן אנשי סביבה שפועלים ברשויות שבמקום מגוריהם. כולם חתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות המקומית שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.נבדוק יחד איתם את האתגרים ואיך אפשר לייצר שינוי סביבתי מתוך המועצה המקומית.ובפרק הזה – כפר סבא.האם אופן ההתנהלות של הממשלה הנוכחית משפיע גם על ההנהגה המקומית בכפר סבא?האם כפר סבא פחות "ירוקה" עכשיו מבעבר?והאם ברשויות המקומיות יש דמוקרטיה אמיתית?אורח: פנחס כהנא, מתכנן ערים ואזורים וכלכלן, חבר במועצת העיר כפר סבא, חבר בוועדה לאיכות הסביבה ובוועדת המשנה לתכנון.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.העולם הסביבתי בישראל נתפס בדרך כלל כעניין חילוני מובהק. אבל כ 15% מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ הם חרדים, וחשוב לעורר מודעות לסביבה גם בחברה הזאת.איך אפשר לחבר בין שני העולמות?האם ישנן מצוות שיש להן גם צד סביבתי?והאם ניתן למצוא פתרונות סביבתיים שיתאימו לאורח החיים החרדי?ראיון עם עמי תמיר, שהוא חילוני לשעבר והיום אדם חרדי, מייסד "רוח חדשה" – ארגון חרדי למען הסביבה.הריאיון לקוח מפרק 14 של הפודקאסט – "תיקון עולם, שבת וסביבה".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.בדרך כלל העולם הסביבתי בישראל לא מתקשר עם העולם המסורתי והחרדי, אלא נתפס כעניין חילוני מובהק. אבל גם בעולם שומרי המצוות יש ניצנים של הבנה בנוגע לחשיבותה של הסביבה.איך ניתן לחבר את העולם הדתי לעולם הסביבתי?האם אפשר לחבר את המורשת היהודית לפרקטיקות סביבתיות?ואיך אפשר לייצר מודעות סביבתית אצל אנשים שומרי מסורת?ראיון עם עינט קרמר, מייסדת העמותה "טבע עברי", המקדמת אחריות סביבתית יהודית בישראל.הריאיון לקוח מפרק 14 של הפודקאסט – "תיקון עולם, שבת וסביבה".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רובנו אוהבים בעלי חיים – גם בסרטונים קצרים ומצחיקים, וגם על הצלחת.אבל כמה תורמת תעשיית בעלי החיים למאכל לזיהום ולמשבר האקלים? איזה חלק מהאדמות החקלאיות בעולם מיועד לגידול מזון לבעלי חיים?וגם קצת על ההישגים של עמותת "אנימלס" למען בעלי החיים בישראל.ראיון עם עו"ד שירה הרצנו, הדוברת של עמותת "אנימלס".הריאיון לקוח מפרק 19 של הפודקאסט – אריסטו, אוכל ובעלי חיים.

פרק לוהט במיוחד.הקיץ רק התחיל ובכל זאת הספקנו כבר לעבור שלושה אירועי שריפות גדולים ומשמעותיים.האם זה רק נדמה לנו או שבאמת יש יותר שריפות יער וחורש בשנים האחרונות?האם זו תופעה מקומית או עולמית?מה גורם לשריפות בישראל?ואיך אפשר למנוע אותן?משתתפים:סגן טפסר ד"ר שי לוי, ראש ענף מחקר, שטחים פתוחים ושינויי אקלים בכבאות והצלה לישראל,מור אשכנזי, הממונה על ממשק יער למניעת שריפות ושיקום אחרי שריפות באגף הייעור של קק"ל,ויובל חברוני, פעיל סביבתי למען בעלי חיים, מיוזמי הטיפול בשריפות מטעם ארגוני הסביבה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.ברשתות החברתיות אנחנו נחשפים להמון סרטונים על בעלי חיים – רובם חמודים ומצחיקים, ואפשר לומר שהם מאד מייפים את המציאות.מה זה צדק סביבתי ואיך זה קשור לבעלי חיים?איך הפחתה של מאכלים מן החי מועילה לסביבה?והאם זה נכון לתת לבעלי החיים זכויות משפטיות, כך שנוכל להגן על זכויותיהם בבתי המשפט?ראיון עם עו"ד יוסי וולפסון, פעיל זכויות בעלי חיים ומרצה באוניברסיטת תל אביב בנושא הגנה על בעלי חיים בישראל.הריאיון לקוח מפרק 19 של הפודקאסט –"אריסטו, אוכל ובעלי חיים".

פרק מיוחד לקראת הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה, שמקיימת מידי שנה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. הוועידה תתקיים ב - 8-9 ביולי באוניברסיטת תל אביב. העולם סביבנו משתנה בקצב מהיר – האם גם התחום המשפטי צריך לעבור שינויים?איך אפשר לשלב חדשנות וטכנולוגיה במאבק במשבר האקלים?ומה הקשר בין אצות לפלסטיק?משתתפים:ד"ר אורי שרון, מומחה למשפט ולרגולציה סביבתית מאוניברסיטת בר אילן,מורן בוגנים גולד, מנהלת החדשנות באגף אקלים וקיימות בקרן הקיימת לישראל,ואלון זס"ק, מנכ"ל המכון לחקר הימים והאגמים בישראל.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כולם אוהבים בעלי חיים, במיוחד כשהם מגיעים חמודים וארוזים בסרטונים ברשתות החברתיות.אבל כשחושבים על זה לעומק, האם אנחנו ובעלי החיים נמצאים באותה קטגוריה?מה חשב המין האנושי על היחס לבעלי חיים במהלך ההיסטוריה?האם זה מוסרי לנהוג בבעלי החיים כאילו הם רכושנו? ראיון עם אורן בן יוסף, סופר ופעיל למען בעלי חיים.הריאיון לקוח מפרק 19 של הפודקאסט – "אריסטו, אוכל ובעלי חיים".

פרק מיוחד על ביצות כבארה.למה לפני מאה שנה הכביש בין יפו לעכו עבר דרך הר הכרמל?האם הניסיון לייבש את אזור הביצות שבין הכרמל לים הצליח?ולמה זה חשוב לשקם את הטבע והביצות?שיחה עם אייל שני, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כרמל, ועם אבי אוזן, אקולוג באגף סביבה בחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים.באולפן: חגית גרובגלס.הפרק עלה לראשונה במרץ 2024.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.העולם במאה ה- 21 מתנהל על פי תפיסות כלכליות סדורות – וגם כבר די וותיקות.מה קורה פה בישראל, האם יש מהלכים לשינוי ומעבר לכלכלה מעגלית?האם יש דרך בה התעשייה תרוויח וגם לא תזיק לסביבה?ולמה שווה יותר להשקיע בפתרונות העוסקים במניעה, של זיהום אוויר למשל?ראיון עם עוז כ"ץ, ראש מנהל התעשיות במשרד הכלכלה.הריאיון לקוח מפרק 33 של הפודקאסט – "כלכלה לינארית, תכנון וצמיחה".

החיידקים היו כאן הרבה לפנינו. למעשה כל החיים על פני כדור הארץ קיימים בזכותם.למה יש לנו חיידקים בגוף, ובמיוחד במעיים?אם נשקול את סך כל החיידקים על כדור הארץ, וסך כל בני האדם, מה יהיה כבד יותר?מה הקשר בין הפוריות של האדמה וחיידקים?משתתפים:יותם כהן, דוקטורנט לביולוגיה חישובית, במחלקה לאימונולוגיה מערכתית, במעבדה של פרופ' ערן אלינב, במכון ויצמן למדע,פרופ' אורי גופנא, מיקרוביולוג מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' זאב רונן, מיקרוביולוג סביבתי ממכון המים ע"ש צוקרברג, במכונים לחקר המדבר שבאוניברסיטת בן גוריון שבנגב.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.