חרדית מדוברת

ההצלחה הגדולה בגדילתה וביסוסה של החברה החרדית איפשרה לדורות שנולדו אחרי היווסדה - ללכת בתלם ידוע מראש. אך האם איבדנו את זכות הבחירה הנטועה עמוק במחשבה היהודית? את האפשרות להטיל ספק, לחפש ולמצוא את הדרך? האם קיים עדיין הרגע שבו אדם עומד לבד מול עצמו ואלוקיו ומחליט. דור אחד עומל ובוחר. הדור הבא יורש את ההישג. האם הדור השלישי מבין את משמעות הירושה שבידיו?בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן פותחת את השאלה הזו למרכיביה יחד עם ורדית רוזנבלום, האם החברה החרדית, שהצליחה מעבר לכל ציפייה לשמר את עצמה במשך שלושה דורות, איבדה בדרך משהו יקר ממה שהיא הצילה. את רגע הבחירה.ורדית שעוסקת בין היתר בהגות במחשבת ישראל, מספרת על רגעי הבחירה של חייה שעיצבו את המסלול שלה כיום – מהסמינר החדש בירושלים ועד לתפקידיה כטוענת רבנית ועורכת דין, חברת סגל במכון 'מנדל' ודיקנית בתוכנית "שלוחי ציבור" מנהלת מדרשת "אותות" לנשים חרדיות. שיחה שמתחילה בניתוץ הפסלים של תרח על ידי אברהם העברי, על המחיר של אמונה שעוברת בירושה, על נשים בתווך שבין ציות לאוטונומיה, על המתח בין שמרנות לקידמה ועל מה אנחנו משאירים לדור הבא.

איך הפכה החברה החרדית לגן עדן עבור נוכלים ולבור עמוק של נפגעי ההונאות בישראל. זה סיפור על תמימות והעדר אוריינות פיננסית, מצוקה כלכלית גבוהה וחלום התעשרות מהיר. צעירים עם משפחות ומשכנתאות, בלי כלים להשתלב בשוק העבודה, שמחפשים תיבת אוצר. וכשיש ביקוש לניסים פיננסיים, תמיד יימצא מי שימכור אותם ויעקוץ אברכים תמימים - תרמיות פירמידה עם חותמת כשרות, הונאות למהדרין שמדברות בשפה הנכונה ומכירות היטב את הצורך לסגור את החודש. בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את סימי ספולטר , איש דיגיטל, בוגר ישיבות ליטאיות, וכתב נדל"ן, הייטק וכלכלה חרדית ב"דה מרקר" — לשיחה על הכסף שנעלם, על המערכת שמאפשרת את זה, ועל מה שצריך להשתנות.

יוכי תפילינסקי-בלוך הייתה בת 11 כשהעולם שלה התהפך. אבא שלה, רב ופוסק מוערך בקהילה החרדית, עזב את הבית, את הקהילה ואת הדת. במקומו נכנסו דודים, שכנים, חברים של המשפחה – ישבו בבית שלהם כמו בשבעה, על אב שעדיין חי. יוכי ברחה לבית הספר, מקום מוגן ומסודר, ובלילות כתבה לו מכתבים. המבוגרים אמרו לה להפסיק להתגעגע. היא לא הפסיקה.כמה שנים אחרי, יוכי יושבת מול אסתי שושן ומספרת את הסיפור שלה ושל הנתק הכפוי מאביה – אבי תפילינסקי, יוצר הסדרה "בהסתורה" המשודרת בכאן 11, שמעלה למודעות את עולמם של האנוסים החרדים, החיים בין העולמות ומתמודדים עם הסתרה וכפילות מתוך הפחד מניתוק ממשפחתם, מזהותם ומסביבתם. יוכי מספרת על חוויית האובדן החוזרת, על הלידה השקטה שעברה, על ההמתנה הארוכה לאבא, על המפגש המחודש בגיל 17, ועל האישה שהיא בחרה להיות – חרדית, נשואה, עובדת סוציאלית, מורה לריקוד.פרק על אהבה שמסרבת להיכנע לכללי המשחק.

ביום הזיכרון הזה, חרדית מדוברת עוצרת להרכין ראש לזכר הנופלים והנופלות. סביב הסוגיה טורדת המנוחה של גיוס חרדים, אספנו את הרגעים המשמעותיים הכנים והכואבים שעלו בערוץ הפודקאסט של אלה שדיברו אחרת, שפעלו ולא ישבו בצד גם כשהחומות התגבהו. מתוך הפרקים עם: הרב רפאל קרויזר, הרב אלחנן דנינו, משה פריגן, יגאל גואטה, הרב בצלאל כהן.חמישה קולות שימשיכו להדהד גם כשהאינטרסים הפוליטיים ימשיכו לזהם את השיח הציבורי ואת המגמות של שילוב, אחריות ומוסר.

מה קורה כשלוקחים מערכת שידוכים בת אלפי שנים ומנסים להריץ אותה בעידן של מימוש עצמי ואינדיבידואליזם? חוי בר זאב – רבנית, מדריכת כלות, הייטקיסטית לשעבר ובעלת תואר שני בפילוסופיה – פותחת את הקלפים: למה מוסד הנישואין בצרות מול משבר המודרנה, מה כלות חרדיות צעירות באמת שואלות כשנסגרת הדלת, למה החרדים עדיין מחזיקים טאבו בנושא המשפחה החדשה כשבציבור הדתי הסכר נפרץ, איך משלבים בין חוזה נישואין של אינטרסים לברית אמיתית סביב ערכים ותקשורת רגשית. שיחה על שידוכים בעידן החדש, הדרכת כלות מול הדרכת חתנים, ומה הערך המרכזי שגברים צריכים לבוא איתו לשולחן, כשעול הפרנסה מוטל על נשים.

המעבר של משפחתה של מינדי ארליך יוצרת קולנוע ועורכת דין, מחסידות קרלין לברסלב לא היה רק שינוי זהות קבוצתית, אלא סדק ראשון במובן מאליו. בתוך תנועה בין שני עולמות חסידיים שונים, נולדה אצלה היכולת לשאול, להשוות, ולזהות שהמסגרת אינה אחת ויחידה כפי שנדמה מבפנים. בפרק הזה של “חרדית מדוברת” היא מספרת לאסתי שושן על ילדותה בשכונת גאולה הירושלמית, על הרגע שבו היציבות נסדקת, במעבר הפנים חרדי ובנישואין המוקדמים על הסרט "פינק ליידי" עטור השבחים שהניח זרקור על תופעה מושתקת. וההצעה שלה לאלה שמתלוננים על עודף יצירות קולנוע וטלוויזיה על חרדים: "שתו כוס מים".

בפרק הזה של “חרדית מדוברת” אסתי שושן משוחחת עם תהילה גאדו - חוקרת החברה החרדית ומורה לגמרא, שבוחרת להגדיר את עצמה קודם כל דרך בית המדרש ורק אחר כך דרך האקדמיה. דרך הבחנה בין זרם פרקטי המבקש להשתלב מבלי לערער, לבין זרם אידאולוגי שמנסה לחשב מחדש את גבולות החרדיות מבפנים, עולה תמונה מורכבת של ציבור מפוצל - כזה שלא בטוח שהוא מתפלל באותו בית כנסת, ובוודאי שלא מצביע כגוש אחד. השיחה נוגעת בפער שבין שינוי תודעתי, רצון לשדרג את איכות החים עד להתנהלות פוליטית, בשאלת הייצוג של חרדים המשתלבים במרחב הישראלי, ובמחירי ההגירה החברתית בדרך לשילוב.בין גמרא, דרך מצבן של נשים חרדיות וחקר סמכות ומבני כוח, מתברר שהשאלה מי הוא “החרדי החדש”, מנסה לברר אם מתהווה כאן זהות יציבה - או אוסף של יחידים שמנסים, כל אחד בדרכו, למצוא את מקומם.

בפרק הזה של "חרדית מדוברת" אסתי שושן משוחחת עם יאיר אסולין, סופר, הוגה ויועץ אסטרטגי לחברות וארגונים, על רעיונות שעולים בספרו האחרון "איך נולדים מחדש" ובין היתר בשאלה אולי בן־גוריון לא “נכנע” לחרדים כפי שמקובל לחשוב אלא ביקש דווקא לשלוט ביהדות דרך המדינה וכך לרסנה?האם החיבור בין דת למדינה היה ועודנו אינטרס דתי או אינטרס חילוני?למה דווקא בעידן שבו ליהדות יש יותר כוח ומשאבים מאי פעם, נדמה שהקול הרעיוני שלה מבוזה ומוחלש?דרך שיחה על חרדים, ציונות דתית, משיחיות, פרוגרסיביות, מדעי הרוח ובינה מלאכותית, עולות שאלות נוספות:  האם הציונות הדתית עדיין מצמיחה רעיונות והגות כלל ישראלית? מה הקשר בין משיחיות ופרוגרסיביות והאם הטרלול המיוחס לשתיהן מעיד על התפרקות השפה הישנה? מה קורה לעולם שבו סמכויות ישנות - מהפוליטיקה ועד האקדמיה, הולכות ומתערערות?והאם אנחנו נמצאים בסופו של עידן הפוליטיקה כפי שהכרנו אותו?

בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם פרופ' ניסים ליאון, מהחוקרים הבולטים של דת, אתניות ומעמד בישראל, ומי שטבע את המושגים “המעמד הבינוני המזרחי” ו“חרדיות רכה”. דרך מחקריו על ש״ס, על עולם הישיבות ועל יחסי אשכנזים ספרדים חרדים מנקודת מבט היסטורית סוציולגית ופוליטית. איך השפיעה המדיניות האקדמית החילונית על עלייתה של חברת הלומדים החרדית. על המהפכה שחוללו רבנים ספרדים מקומיים בהעצמת הכוח הפוליטי החרדי. ואם ליטאיות איננה אתניות גאוגרפית אלא אידאולוגיה שאיחדה רבים מעדות אשכנז לצורת השקפה ומחשבה, איפה זה השתבש עם הספרדים? ולמה מתכוון הפרופסור כשהוא מדבר על "בגידת הליטאים"?

רוחניות אמורה להיות מרחב של משמעות, נחמה וקשר. אבל מה קורה כשהיא הופכת לכלי שליטה?בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם ציפי לוי עו"ס מומחית בחלקת הרווחה בירושלים ושותפה להטבעת המושג "אלימות רוחנית" בתוך ההקשר הטיפולי במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות.מתי סמכות דתית חוצה את הקו והופכת לשלילת אוטונומיה? איך שפה של חטא, יראת שמיים ועולם הבא משמשת כדי לעורר פחד, אשמה ובושה? האם מדובר בתופעה מגדרית, והאם גם גברים נפגעים ממנה? איך אלימות רוחנית הופכת לחלק ממערך רחב יותר של אלימות רגשית, כלכלית או מינית? מהם הדפוסים והמחירים הנפשיים של פגיעה שמתרחשת בשם שמיים, איפה נכנסת האחריות הקהילתית למניעתה? ואיך הרוחניות עצמה משמשת כלי לריפוי וצמיחה.

בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את נעמי אברהם, עורכת דין ורואת חשבון חקירתית, שגדלה והתחנכה בחברה החרדית ועבדה בשירות המדינה. השיחה צוללת אל מאחורי הקלעים של סדרת הפוסטים שנעמי פרסמה תחת השם “על הצביעות” - תחקירי עומק שפרצו מתוך שיח נישתי ומושתק והפכו לכתב אישום חריף נגד שיטה.אנחנו מדברות על המהפכה השקטה של הדור הראשון לאקדמיה, על המצוקה הכלכלית שהולידה צורך קיומי בהשתלבות, על הגזענות הממוסדת ועל אליטה עסקנית חדשה שצמחה בדיוק במרחב הזה - בין פריצת גבולות אישית לבין הידוק החומות סביב השכבות החלשות בקהילה.הפרק בוחן את המנגנון: איך נוצרים סטנדרטים כפולים, איך הפרדה הופכת לפתרון רשמי, איך כוח וכסף זורמים במסלולים שמעטים רואים, ואיך שתיקה קולקטיבית נשמרת לאורך זמן.

מאז השבעה באוקטובר, סוגיית החרדיות, הגיוס והשותפות הישראלית כבר בלתי־אפשרית לעקיפה. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת לשיחה את אלירן מלכה, יוצר הלהיט הטלוויזיוני "שבאבניקים" והסרט "הבלתי רשמיים". מלכה מדבר על אחריות של יוצר בזמן שבר, על דמויות בחורי הישיבה שנמצאות כעת במוקד השסע הלאומי, ועל הציפייה להפוך ל“דובר המגזר” דווקא ברגע של משבר מול הציונות הדתית והציבור הישראלי. מה קרה לגדליה וחבריו אחרי השבעה באוקטובר? איך מתבטאת הציפייה והאכזבה מהחברה החרדית? והאם דמות הלמדנית החרדית דבורה יכולה להתקיים במציאות החרדית — או שמדובר בייבוא מהעולם הדתי־לאומי?

אישה עובדת, מרוויחה, בונה קריירה. השאלה הפשוטה לכאורה למי שייך הכסף? מתבררת כסוגיה תלמודית שחז"ל עסקו בה. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את שרי קרויזר והן פותחות בלימוד משותף של הסוגיה "מעשה ידי אישה לבעלה", ומנסות להבין מה קורה לטקסט העתיק כשמציאות החיים משתנה מן היסוד ותוהות על הזכות או החובה בנגישות של נשים לגמרא. שרי קרויזר, לומדת ומלמדת תורה, מנכ״לית ומייסדת־שותפה של עמותת הנני - למען הקהילה, ממובילות תנועת "לא תשתוק" ואשת הייטק. בשיחה עולות סוגיות של נשים חרדיות בשוק העבודה, החובה היהודית של גבר לפרנס את אשתו כתעודת ביטוח עבורה, שאלות על מוסר וצדק בני ימינו ושבירת חומות השתיקה של פגיעות מיניות בקהילה.

רומנטיקה, מיניות, צניעות וקדושה הפכו מזמן לזירת קרב תרבותית. בין שיח של חופש מוחלט לשיח של איסור, בושה ופחד, משהו מהיכולת לדבר באמת על גוף, אהבה וקשר הלך לאיבוד. כנס אחד בכנסת על שמירת נגיעה רק הציף שאלה עמוקה יותר: האם בכלל אפשר לנהל שיחה שפויה על מיניות בריאה, בלי לאיים על מי שחושש מהדתה וחקיקה דתית, ובלי למחוק את השפה הדתית עצמה?בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את אוריה מבורך, סופרת, יועצת הלכה, עורכת ראשית בהוצאת מגיד ומקימת מכון אפרכסת. שיחה על פוריטניות דתית והדחקה, על פמיניזם דתי עם כוכביות, ועל רומנטיקה שנשחקה גם בשם החופש המיני וגם בשם ערכי הצניעות.

בדרך כלל היא זו ששואלת, הפעם היא זו שעונה. שרה ינץ, התחקירנית והמפיקה של "חרדית מדוברת" עו"ס ואשת סושיאל, מושיבה את אסתי שושן על כסא המרואיינת לשיחה על הציר שבין שמרנות לחדשנות. החל מהילדות כבת בכורה במשפחה של 12 ילדים, דרך המאבקים הפוליטיים, ועד לספר השירים והסרט החדש "חשבונות שמיים". פרק על עקשנות, אמונה, החובה, והזכות הפשוטה – לדבר.

"ש"ס עזבה אותי, לא אני אותה" כך אומר הח"כ לשעבר יגאל גואטה בשיחה גלויה עם אסתי שושן, ומצביע על השינוי הדרמטי שעברה התנועה: ההקצנה הדתית וזניחת הציבור המסורתי שהיה פעם הלב הפועם שלה.בפרק הזה של "חרדית מדוברת", גואטה לוקח אותנו למסע מתחנות חייו המוקדמות בקריית שמונה ועד המעבר לעולם החרדי ליטאי דרך המתיבתא "מגן הילד" בבני ברק. הוא מדבר על העשייה הציבורית והתקשורתית שלו, מתייחס בכאב לגזענות במוסדות החינוך, ושואל שאלה פוליטית בוערת: האם יש מקום לבית פוליטי חדש לציבור המאמין והמסורתי בישראל?

בכיפה שחורה וחולצה לבנה, אורי צייטלין עולה על במות סטנדאפ ולא חושש לנגוע בקונפליקטים ישראליים חמים מנקודת מבט חרדית ייחודית.. בפרק הזה בחרדית מדוברת הוא חולק עם אסתי שושן את חוויות הילדות במשפחה ברוכת ילדים, את הרקע המשפחתי של הפלג הירושלמי, את ישיבות הנושרים וקווי הנייעס בהם עבר. מהם גבולות ההומור? אילו בדיחות מריצים בקעמפ של סלבודקא ולמה הוא לא מצליח לצחוק על מזרוחניקים?

מה קורה כשהקרע הדתי אמוני הגדול נכנס הביתה? כשאחד מבני הזוג משנה כיוון, חוזר בתשובה או יוצא בשאלה? האם מדרגות הרבנות זו האופציה היחידה? או שאפשר למצוא דרך לחיות יחד כזוג מעורב? מה עושים עם הילדים ומי משלם או משלמת את המחיר על המסע הרוחני של השני? בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את הזוג הר' עמי ואביטל ברעם, מייסדי "עמותת התקשרות - מאמינים ב־יחד", שחוו בעצמם מעבר מחילוניות לזוגיות מעורבת עד שיישרו יחד קו והפכו את הסיפור שלהם למוקד ליווי לזוגות שאורח חייו של אחד מהם משתנה באמצע החיים. ומה כל זה יכול ללמד אותנו על חיים משותפים של חרדים, דתיים וחילונים על אדמת הארץ הזו?

מה קורה כשהנפש החרדית מבקשת עזרה בעולם שבו מילים כמו “דיכאון”, “חרדה” או “טראומה” עדיין תחת סטיגמה בעייתית? בפרק הזה אסתי שושן מארחת את נועם גרין, נוירו־פסיכולוגית (בהתמחות), יוצרת תוכן ומי שמובילה הפודקאסט “נפשות וחסרונן”.יחד הן נכנסות אל המרחב שבו טיפול מקצועי פוגש את הקהילה והקב"ה, בו לנשים אין זמן לטפל בעצמן ובו עסקנים עלולים לנהל את הבריאות הנפשית של הפרט.אסתי ונועם גם חוזרות לעיר הילדות המשותפת, לצפת החרדית, לקהילת בעלי התשובה בעיר ולהשפעותיה על עשייתה של נועם בקליניקה שלה ובעשייתה הציבורית.

בתוך ההסלמה ביחסי החברה החרדית לישראלית, דב אייכלר, איש תקשורת בוגר המגזר החרדי וחסידות בעלזא מרגיש שהחברה החרדית היא שעיר תמידי לעזאזל. אייכלר שגדל במשפחה של 14 ילדים בבית פוליטי מובהק, מעדיף לראות את עצמו כבוגר המגזר ולא כחרדי ובכך לאפשר לעצמו חירות של ביקורת פנימית תקשורתית. אך תמיד עם עיניים בגב, שלא ישתמשו בביקורת הפנימית כדי לחבוט בכולנו. בפרק הזה בחרדית מדוברת - בשיחה צפופה - דב ואסתי מנסים להבין מה קורה כשמישהו עומד ממש על התפר: על חרדות דמוגרפיות, על נאמנות שבטית ועל פרדוקס השינוי החרדי המתבקש, שמציב בסימן שאלה את המשך קיומה של זהות ותרבות חרדית. ומה ישראלים "רגילים" צריכים לעשות כדי להבין את תחושת הנרדפות החרדית.

איך סכסוך נדל״ן בין שני גיסים על ירושת ישיבה בבני ברק הפך מאבק אלים ויצרי למלחמה על זהות, הנהגה ומהות החרדיות.בשנים האחרונות פעלו בפוניבז' שתי ישיבות באותו בית מדרש. שתי הנהגות, שני נרטיבים ושתי גרסאות לשאלה מי ממשיך הדרך ומהי "חרדיות אמיתית". בנובמבר 2025 פסק בוררות דרמטי של השופט בדימוס דוד חשין מבקש לעשות סוף לסכסוך. בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת אלי ביתאן — בוגר פוניבז’ עיתונאי וקומיקאי. שניהם משקיפים על הגבעה שהפכה לסמל:איך קרה שהמותג פוניבז' שמר על יוקרתו למרות אירועי האלימות וביזוי הרבנים?למה השם "פוניבז'" שווה יותר מקרקע?ומה מספר המשבר הזה על החברה החרדית כולה.

בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם תרצה בלוך, דור שני לחוזרים בתשובה האמריקאים, קופירייטרית ומלווה נשים בהליכי פרידה.דרך הסיפור האישי שלה אנחנו נכנסות לגל התשובה של שנות השבעים: ילדי פרחים אמריקאים שחיפשו משמעות והגיעו לעולם החרדי הליטאי הסגפני. תרצה נולדה כבר בישראל, בתוך ניסיון למחוק את אמריקה שהייתה שם קודם, ניסיון שיצר דור עם זהות מפוצלת: בית עם שאריות מושתקות של תרבות אמריקאית מול חרדיות ליטאית ישראלית, ותחושה מתמשכת של "להיות בין העולמות".

מהפעם הראשונה שבה נתקל במוות כצעיר חסיד נדבורנא, דרך אסון מירון ועד הזירות המדממות של טבח שמחת תורה – מוטי בוקצ׳ין, דובר זק״א ומתנדב מזה שלושה עשורים, פותח צוהר לעולם שכולנו נוטים להדחיק.בפרק הזה בחרדית מדוברת הוא מספר לאסתי שושן על הרגע שבו הגוף שלו קרס אחרי שבועות של זוועה, על ההתמודדות הנפשית של אלפי מתנדבים שחזרו מהשטח וקרסו, על האמונה שמחזיקה אותם, ועל הצל של משי זהב - המייסד שנפל והותיר ארגון שלם להתמודד עם השבר וההמשך.הוא חולק את ההומור השחור הפנימי ומספר על הנשים המתנדבות בזק"א ועל התמודדותן של נשות המתנדבים מול משא האימה של בני זוגן.

פייגי כהן, מורה לשעבר, מפקחת במחוז החרדי, חברת הנהלה ומנהלת המו״פ מספרת איך יצאה מחדר המורות בבית יעקב, המירה תארים, נכנסה לאקדמיה ולמשרד החינוך כדי להזיז מערכת מבפנים. בשיחה זו עם אסתי שושן היא מדברת בגלוי על הרגעים הכואבים: האיומים על הילדים בחיידר, הבדידות מול מוסדות חזקים, הביורוקרטיה שמתחפשת לאידאולוגיה והעקשנות להקים מענים למחוננים כשכולם אומרים “צרות של עשירים". זה פרק על הקו האדום בחינוך החרדי: מי מצייר אותו? מי שומר עליו? על אתגרי האברכיות הכלכליים ומחיריהם, ממ״ח, ליבה, נשירה. מעל הכול: מסע אישי־זוגי משפחתי מהבועה הליטאית ללב העשיה בחינוך החרדי המבקש שינויים.

מה תפקידה של התקשורת בעידן שבו “האמת נעשית עדרים עדרים”?אסתי שושן משוחחת עם נתי טוקר – כתב המאקרו־כלכלה של TheMarker, עיתונאי חרדי שצמח מבית המדרש והגיע למרכז התקשורת הכללית.הם מדברים על תפקידה של העיתונות בעיצוב מציאות, על האתגר להיות עיתונאי חרדי מחוץ לגטו התקשורתי, על כלכלה, הנהגה ואחריות אזרחית, ועל השאלה אם שינוי בחברה החרדית יכול לבוא מבפנים – או שצריך סנקציות מבחוץ.

להפרעות קשב יש היבטים רבים בחינוך, ברפואה, בסוציולוגיה בפסיכולוגיה ובפילוסופיה וגם במחשבה היהודית. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם ד"ר חיים דיין – עו"ס קליני, קב"ן במילואים, יו"ר מכון הקשב – על מה קורה כשמסגרות חינוכיות וחברתיות לוחצות על מי שמוחו פועל אחרת מהסטנדרט הקיים. למה כל כך קשה לאבחן בנות עם הפרעת קשב? ואיך מתקיימת דואליות בישיבות שמצד אחד מציבות מסגרת נוקשה ואחידה, אבל עם סטנדרטים יותר רכים להצטיינות והצלחה? השיחה נוגעת במתח שבין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם, באינפלציית האבחונים, בתרבויות ובסוגי אישיות "עגולות" ו"מרובעות", ובשאלה הגדולה – האם שונות היא מחלה שיש לתקן, או הזדמנות לראות את החברה ואת עצמנו קצת אחרת.

נטע כ"ץ, עורך דין ופעיל חברתי, גדל והתחנך בחסידות גור ועבר את כל מסלול החיים הגוראי – חיידר, ישיבה, שידוך ונישואין בגיל צעיר. בפרק הזה של חרדית מדוברת הוא משחזר עם אסתי שושן את החוויות שעיצבו את עולמו, ומדבר על מנגנוני המשמעת והציות של הקהילה – איך הם חודרים אל הנפש, מעצבים את המשפחה ואת הזהות האישית, ובסופו של דבר מתרגמים גם לכוח פוליטי שמותיר חותם על החרדיות ועל החברה הישראלית כולה. השיחה איתו היא מסע אישי־ציבורי: מן הבית הגוראי ועד לעשייה המשפטית והחברתית שלו כיום, ניסיון לחשוף את המחירים לצד ההישגים ולשאול שאלות רחבות על חירות, אמונה וכוח.

ישיבה חרדית שנראית מבחוץ כמו כל ישיבה אחרת – חליפה שחורה, סדרי לימוד, דפי גמרא. אבל מתחת לפני השטח מתרחש משהו אחר: חיבור לא מובן מאליו בין תורה ומעשה, לימודי חול ושירות צבאי לכתחילה ולא בדיעבד. בחורים שגדלו בעולם הישיבות החרדי בוחרים להרחיב את הזהות שלהם, להיות חלק מהסיפור הישראלי – מבלי לוותר על עומק הלימוד ועל זהותם החרדית.בפרק הזה אסתי שושן משוחחת עם משה פריגן, מנכ"ל רשת ישיבות ההסדר החרדיות דרך חיים, על איך נראה היום־יום בישיבה כזו, למה תלמידים מצטיינים מחפשים גם תואר אקדמי וגם שירות צבאי ומה זה אומר על דור חדש שמבקש לפרק את הגבול הישן שבין קודש לחול ומייצר סמכות רבנית תורנית חדשה.

כשהדמוגרפיה החרדית החלה להיתפס כאיום בעיני מקבלי ההחלטות במדינה, נבנו "תוכניות תיקון" לחרדים. מכוני מחקר וחוקרי חרדיות חילונים קיבלו תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות – כשהקו המנחה היה להשקיע במיינסטרים החרדי: לשתף פעולה עם שומרי הסף הפוליטיים והעסקניים, ובמקביל להשתיק את הקולות המהפכניים מבפנים, אלה שדרשו תיקוני עומק אמיתיים. התוצאה, כצפוי, לא הייתה תיקון אלא החרפה של הבעיה.בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את פנינה פויפר – מנכ"לית "הציבור החרדי ממלכתי", פעילה חברתית ופוליטית – לשיחה על התופעה הזו ועל ההשלכות שלה: האכזבה מהחרדים החדשים, פערי המעמדות, חסמי הליבה של גברים חרדים, וגם דיון פמיניסטי מפתיע על מה שאפשר לכנות "דיכוי הגבר החרדי".

האם הניסיון הנוכחי של העם היהודי הוא ניסיון הכוח? לאחר אלפיים שנות גלות, בהן תפיסת הביטחון הייתה ביטחון בה', כיום תפיסת הביטחון הרווחת היא צבאית – בחיל ובכוח – והמחלוקות מתרכזות במינון ובעוצמה. בפרק זה של חרדית מדוברת, מיכאל מנקין, ממייסדי השמאל האמוני, משוחח עם אסתי שושן על הדרך שבה הלאומיות, כתנועה חילונית, הטמיעה רעיונות של כוח ושליטה בתוך היהדות הרבנית, ועל ההשפעה של רעיונות אלה על תפיסות משיחיות. הוא מספר על השירות הצבאי שלו בגולני באזור שכם, על הכיפה הסרוגה־שחורה, ושואל יחד איתי האם ניתן עדיין לדבר על מוסר – גם אחרי זוועות השביעי באוקטובר.

אלישבע רזווג, רוקדת על כמה חתונות ולא מתכוונת להתנצל על זה. כמי שגדלה על התפר הירושלמי בין קריית משה הציונית דתית לבין גבעת שאול החרדית, בין מזרח למערב, בין ספריית זרקור החרדית למאיר שלו, ובין מגרון לתל אביב. היא יוצרת לא שגרתית בתחום המחול ופותחת עוד דלת לביטוי אישי לנשים דתיות וחרדיות דרך גוף ותנועה. בפרק זה בחרדית מדוברת, היא מספרת לאסתי שושן על המורה החרדית אצלה למדה לרקוד, על הרצון לשאול שאלות באמצעות מחול ולהיתקל בצנזורה, על מופעים לנשים בלבד וסוגיות ההפרדה העולות מהן ועל מקומה של אשת אברך בציונות הדתית ומה זה אומר על שאלת הגיוס.

לפני כמה שנים, אירוע זמר חרדי בעפולה עם כוכב הזמר החרדי מוטי שטיינמץ פתח מהדורות. שדולת הנשים, אז בניהולה של עו"ד מיכל גרא מרגליות, הובילה את המאבק שהציב את סוגיית ההפרדה המגדרית בלב הדיון הציבורי. מאז, השאלות על נראות נשים ועל מקומן במרחב הציבורי רק הלכו והחריפו – ואולי אף דחקו אותנו לאחור. האם יש לכך קשר לפרוגרסיביות שהקצינה, ולשתיקת ארגוני הנשים הבינלאומיים מול פשעי האונס של חמאס?היום, כשכולם מדברים על גיוס חרדים ועל יחידות צבאיות מותאמות, גוברת הדאגה שבצבא כזה לא יהיה מקום לנשים. מיכל גרא מרגליות – כיום מנכ"לית ארגון העיתונאים והעיתונאיות ולשעבר מנכ"לית שדולת הנשים – מגיעה לחרדית מדוברת לשיחה כנה ואמיצה עם אסתי שושן על המאבקים, על העתירה שהגישה נגד אתר בחדרי חרדים שמחק את דמותה, ועל החרדה מפני מציאות שבה בשם השוויון בנטל , נשים נמחקות.

עם היכרות עמוקה ואינטימית עם החברה החרדית – מרמת הפרט, דרך תתי הקבוצות, הקהילות והתפיסות האידיאולוגיות, ועד המערכות שמנהלות אותה – ד"ר נרי הורוביץ, חוקר החברה החרדית, לא עושה הנחות למושאי מחקריו. בפרק הזה של חרדית מדוברת הוא משוחח עם אסתי שושן על תובנותיו, סיפוריו וחוויותיו של מי שבגיל צעיר הסתובב בבתי הכנסת הירושלמים וניסה לפענח את הקוד החרדי.מהשפעת ש"ס והזהות המזרחית, דרך מערכות החינוך כמותג וכביזנס, ועד ניתוח תופעת היציאה בשאלה, כשלים מנהיגותיים והמאבק על הגיוס. שיחה אינטנסיבית וארוכה מהרגיל, שמחברת בין נתונים קרים לסיפורים עסיסיים מהשטח.

ליאת מלכה, האישה החרדית הראשונה שכיהנה כחברה במועצה דתית, מספרת לאסתי שושן על הדרך מהפריפריה החרדית לעשייה הציבורית.מהבית שבו גדלה בין קודש לחול, דרך חזרה בתשובה בגיל 19, מאבק ציבורי בכשלי מערכת החינוך החרדית, ועד תפקידים בכירים במשרדי ממשלה ועבודה מול מועצת חכמי התורה של ש"ס. ליאת לא חיכתה להזמנה, וגם לא לאישור.שיחה על זהות, שליחות, ומנהיגות נשית שמאתגרת את הכללים.

האירועים הדרמטיים והכואבים של השנים האחרונות חשפו מציאות שלא רצינו להאמין בקיומה, השסע החברתי הפך לאיום קיומי, אגדות החורבן נראו דרכו רלוונטיות מתמיד. שפות שונות, אמונות מנוגדות, פחדים לא משותפים ומגמות היפרדות שמעמיקות, מאיימות על הבית השלישי.בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן משוחחת עם חן ארצי סרור – עיתונאית וחוקרת – בעקבות ספרה "שבט אחים" אותו כתבה עם עמיחי דנינו אחרי שבעה באוקטובר. הן מדברות על קריסת אתוס הממלכתיות, על טראומת כור ההיתוך שיצרה דווקא פירוד, על מקומו ואחריותו של השבט החרדי בתוך מפת הברית הציונית, על איפה המסורתיים בחלוקה השבטית? והאם עוד אפשר לבנות סולידריות – אמיתית, מפוכחת שלא תשאיר אף אחד בחוץ?

בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את הרב מנחם נאבת, מחבר הספר "חרדים אל דברו", לשיחה על מהות החרדיות, לא כסוציולוגיה או תגובת נגד לחילון – אלא כ"מחלת אהבה", תשוקה דתית טוטאלית לקיום דבר האל. יחד הם צוללים אל שורשי המונח "חרדי", אל הפער שבין יראה ואהבה לחרדה, בין מוסכמות המחקר החיצוני על חרדים לתודעת הפרט הפנימית של מחויבות לנשגב. מהם מחיריה ואתגריה של התמסרות זו? ואיך המגזריות והפוליטיקה הפכו לחזות הכל בשיח הציבורי, בתודעה הקהילתית ובמחקר האקדמי.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

אל תצפו לפרק על איך מוכרים לחרדים מוצרים, את זה יספרו לכם במשרדים המגזריים. זו שיחה על אדם שחי על קו התפר: בין בני ברק לתל אביב, בין בית מת'ס לפרדס חנה, בין קמפיין לש"ס לבריף של מותגים ישראלים. יוסי סבג, קופירייטר ויוצר, עובר מסע של שייכות, ניתוק וחיבור מחודש. מילד בני ברקי מזרחי שמבקש להתקבל באליטה האשכנזית, דרך נטישה עמוקה של הדת וניסיון לרפא את הנפש דרך בודהיזם, ועד לשיבה לרוחניות יהודית דרך קבלה ותניא. בפרק הזה בחרדית מדוברת, יוסי מספר לאסתי שושן על טראומת העזיבה, על פרסום ככלי פוליטי, על גבולות שיתוף הפעולה של קמפיינרים ואנשי מקצוע עם הצד האידיאולוגי המנוגד. ובתווך השאלות שלא מרפות: האם בכלל אפשר לנסח אמת בעולם של עטיפות ריקות ותדמית? וכמה כולנו מהונדסי תודעה.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

דידי שור, אשת חינוך, חוקרת, אינטלקטואלית, למדנית חב"דניקית, לא מתנצלת על העמדה הדתית העצמאית שפיתחה, לא מתכופפת מול סטנדרטים כפולים, ולא מוכנה להתאים את עצמה לציפיות או לשיח.בפרק הזה בחרדית מדוברת, דידי חולקת עם אסתי שושן בכנות את חוויותיה כלמדנית חרדית, "דוסית על מלא". על מקום שבו אדיקות דתית נשית יכולה לחרב שידוכים, על למה למדנות זה נכס לגברים אבל "יותר מדי" לנשים ולמה הגידוף הנפוץ "ממורמרת" הוא דחף מתוק לעשיה.דידי, כמו עוד נשים שלא מוכנות להקטין ראש, להתעלם מארון הספרים הסגור שבחדר ומהשתיקה הנשית של אלפי שנים, הופכות את המרמור להצעה רוחנית חדשה.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

מה עושה ילד שנולד למשפחה שאף תבנית לא ידעה לעכל? מה קרה לנער שהסתובב בלדרמן, התנחל בפוניבז', ובסוף הצליח להיות חלק ואפילו להרגיש שייך?עם אבא מגאנה ואם בעלת תשובה שלא ויתרה. עם זהות אפריקאית, טורקית וליטאית־הארד־קור, ועם מסלול חיים שאף ישיבה לא ידעה איך לאכול, אלי דן עשה את הבלתי ייאמן. בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את אלי דן, איש תקשורת, יזם, מוזיקאי, בוגר פוניבז', ואדם שמחזיק בגוף אחד זהויות חוצות – לשיחה כנה על שייכות, צבע, וליטאיות ישיבתית שנולדה מחוץ לקופסה.האם יש מקום לאחר בתוך הקונצנזוס החרדי? ומה מרגיש נער שלא משנה מה ילבש, הוא לא ייראה כמו שאר הבחורים בישיבה?ערוץ יוטיוב https://bit.ly/4gKBheD \עמוד פייסבוק https://bit.ly/3N5hcSE עמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6swe עמוד טיקטוק https://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטר https://bit.ly/3BoAYpM

ב־8 באוקטובר 2023, כשהקרבות עדיין התנהלו ודם אחינו ואחיותינו טרם יבש, פרסם הרב רפאל קרויזר פוסט נוקב שקרא לבחורי ישיבות להתייצב. לא רק לשבת וללמוד – אלא לשאת בעול, בגוף ובנפש ולכתחילה ולא בדיעבד.הרב קרויזר, צמח בלב האליטה הלמדנית של ישיבת חברון הליטאית. בשיחה בפודקאסט "חרדית מדוברת" הוא מספר לאסתי שושן על תפיסת עולמו, הוא מדבר על שבר מוסרי, על תורה שדורשת חיבור לחיים עצמם, על סוגיית הגיוס, בתי דין, על הנהגה – ובעיקר על השאלה מה קורה כשאנחנו שוכחים למה בכלל ניתנה לנו תורה.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

היא התחילה כמורה חרדית שכתבה תוכנית לימודים בהיסטוריה לבנות חרדיות– ונכנסה לספרייה הלאומית כדי לחפש מקורות. משם אהבת הידע והשאיפה לצדק חברתי תביא אותה לאוניברסיטה ולידע ייחודי אותו היא מייצרת מנתונים אותם היא כורה בהתמדה על החברה החרדי ואופייה.בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן, משוחחת עם ד"ר נחומי יפה – חוקרת פסיכולוגיה פוליטית וחברתית, חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וסגנית נשיא במכון תתי"א – על הדרך שעשתה ממערכת החינוך החרדית אל לב האקדמיה הישראלית, על המתח בין זהות למחקר, על מקומן הדרמטי של נורמות חברתיות הקובעות יותר מרבנים, ועל הרגע שבו חרדים יצאו מצלחת הפטרי והתיישבו סוף־סוף מאחורי המיקרוסקופ. אנחנו שואלות מה מדעי החברה באמת מבינים – ומי קובע היום את גבולות השיח בתוך החברה החרדית, על תפקידה של התקשורת החרדית בעיצוב הנורמות ואיך ניתן לעצב מדיניות כשמבינים את המנגנון לעומק.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

הניה ברודבקר שגדלה בחסידות גור בכלל לא רצתה לצאת למאבק, לא לנפץ חומות ולא למרוד במוסכמות, היה לה אולי איזה חלום מודחק להוציא רישיון נהיגה, אבל היא בעיקר רצתה לגדל את הילד שלה — ארי, שאובחן על הרצף האוטיסטי במסגרת חינוכית משלבת חרדית למהדרין. בדרך היא גילתה שאין אחת כזו. בסרטה הדוקומנטרי "שלושתנו", ברודבקר מתעדת את מסע ההגירה שלה ושל בעלה בדרך למציאת בית ספר לבנם, מהעולם החרדי אל תוך ישראליות שלא תמיד מקבלת. הגירה גיאוגרפית – זהותית, תרבותית, קיומית. בפרק הזה בחרדית מדוברת, הניה מספרת לאסתי שושן על משולש בני ברק, אלקנה, תל אביב, על דרך חיים שנוסחה מחדש, על פיאות לחיים שנגזרו בדמעות, על יצירה חרף פערי תרבות ועל להיות מהגרת בארצך.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

כמה שנים לפני ש-#MeToo חולל מהפכה תודעתית עולמית, בחברה החרדית התחולל ניקוי אורוות פנימי. פוסט אחד שפרסמה אביגיל הילברון – צעירה חרדית, הייטקיסטית – שבחרה לדבר על תחושת ביטחון, או על היעדרה, הפך לגל של פניות מנפגעות ונפגעים, לחשיפת קשר השתיקה, להקמת תנועה, לעבודה בשטח, לקהילה שלמה שזזה – ובעיקר, לשינוי תודעתי עמוק.חיים ולדר, יהודה משי זהב – אלו רק חלק מהשמות שעלו אז כדוגמאות לפוגעים סדרתיים, בעלי כוח וקשרים, שהחברה החרדית הוקיעה, אבל לא בלי מאבק.בפרק הזה של "חרדית מדוברת", אסתי שושן משוחחת עם אביגיל, מייסדת לא תשתוק ומנהלת שותפה בהנני, על הדרך, המחירים והאתגרים, על הזהות הפמיניסטית המורכבת שמתעוררת אצל אברכית צעירה, על הרשתות החברתיות כזירת מאבק ושינוי, על שתיקת המנהיגות הרבנית – ועל השאלה: האם פוגעים יכולים לשוב בתשובה ולעבור תיקון.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

יש בבני ברק אופוזיציה. אחת. יעקב וידר, חבר מועצת העיר מטעם הליכוד, הוא נציג האופוזיציה היחיד. היחיד שלא מצמידים לשמו את התואר רב, שלא מחזיק לשכה מתוקצבת, ושצריך להילחם על זה שינקו לו את החדר. מימין האופוזיציה הבני ברקית היא הפלג הירושלמי הקיצוני.בעיר שהתנהלה עשרות שנים בלי קול נגדי, הוא בוחר לעמוד מול קונצנזוס שמנהיגים ש"ס ודגל התורה. בני ברק, העיר המחולקת בין יששכר לזבולון, בין מוסדות חינוך, אוכלוסיה אברכית למגדלי משרדים נוצצים, היא לא רק עיר – היא שיטה. וידר, בוגר ישיבת מיר, משפטן, תושב העיר, טוען שהשיטה הזו משמרת עוני, תלות ופוליטיקה שמנהלת עיר מוכת עוני, לכלוך, העדר תשתיות ומכת עכברים.בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן משוחחת עם וידר על ניהול עירוני בגרסה החרדית, על השפעת הפוליטיקה הארצית על המקומית, על הפער בין תפיסותיו כחרדי, איש ימין דמוקרט וליברל לבין היכולת להטמיע תפיסות כאלה בלי כפיה חיצונית.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

שירה נרינסקי, צעירה חרדית בת 25. חיה בבני ברק, לומדת לתואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון, מפתחת לומדות במשרד העבודה, גולשת גלים בזמנה הפנוי, ומרצה על כוח הרצון. היא לא מבקשת שתקראו לה השראה, ולא מתכוונת להסביר את הבחירות שלה כדי שתבינו. היא פשוט לא מוכנה להתאים את עצמה לפרוטזה החברתית שנצמדת לכל מי שחריגה מהתבנית. בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן משוחחת עם שירה על שידוכים מוזרים, על מבטים שלא שוכחים, על מוסדות חינוך לא צפויים בהם למדה, על התנדבות בארגון שמסייע לקטועי גפיים, על משפחה של עשרה ילדים שהשתנתה באופן טראגי, על זהות מפוצלת, על דור שני לבעלי תשובה שעשו בחירות מתמימות ועל הרגע בו מצאה את עצמה הופכת לפינת ליטוף בכתה א' בבית יעקב. כשכל אחד ואחת מאיתנו נושאים תיק אחר של החיים עצמם, לשירה תיק משלה שהיא בוחרת לשאת אותו בקלילות, בהומור ובאמונה. ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

לצאת משעבוד, לנצח את ההתמכרותאיך מתמודדים בחברה החרדית עם התמכרויות? עדות מבפניםהתרבות המודרנית מייצרת כר נוח וזמינות להתמכרויות מסוגים שונים. חז"ל כבר ידעו לזהות את החולשה האנושית הזו והגדירו התמכרויות שונות כיצר הרע. היהדות וגם החרדיות, על איסוריהן וחומרותיהן מציעות גדרות וסייגים כדי לא ליפול להתמכרות להנאות ארציות שמתגלות כשעבוד חסר תקנה. מה קורה למכורים החיים בתוך החברה החרדית? איך בחברה סגורה מתמודדים עם התמכרות לסמים, לפורנוגרפיה, להימורים, למסכים? איך איבוד השליטה של מכורים חרדים שלהם בא לידי ביטוי בחיים? בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן בשיחה עם יעקב ישראל עמר, מטפל בהתמכרויות ברטורנו, מרצה ופעיל בנושא, ומכור נקי בעצמו. אחרי שנים של אובדן דרך ומחירים אישיים כבדים, עמר חושף באומץ נדיר את עברו כמכור להימורים, ומוכיח שלמרות הקושי, אפשר לצאת משעבוד לגאולה.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

יתמות, כאב, השפלה וחרמות, שהובילו להקמת דף הרכילות המגזרי הגדול דוסלבס. סימי הרשקופ, מייסדת העמוד והתופעה, מספרת לאסתי שושן בפודקאסט חרדית מדוברת, בפתיחות כנה, על ילדות קשה בשולי המגזר, על מה שקרה לה ב"בית מלכה", בית הספר החסידי בו למדה, על הרצון להישמע ולהיראות שמוביל אותה לפתיחת אינסטגרם, על השפה העברית שהחליפה את היידיש, שפת אמה, ועל הרגעים הפחות נוצצים מאחורי הקמפיינים וההשקות..עמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

בין תעמולה להנגשה: איך נראית הסברה חרדית?האם הסברה חרדית היא ניסיון כן ליצור שיח, או תעמולה להצדקת תופעות שליליות? איך מסביר החרדי לעצמו את השנאה כלפיו? והאם מסבירנים אנשי ונשות תקשורת שחיים הפוך מהערכים שלהם הם מטיפים עושים זאת במודע?בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן משוחחת עם אלי אדלר – חרדי, מרצה, מגשר בין-תרבותי, ורב-סרן במילואים – על הדילמות, הסתירות, והפערים של מי שנמצא בדיוק בתפר.דיברנו על המקום השברירי שבו כל חרדי הוא נציג לא מרצונו של מגזר שלם, על הקונפליקט המובנה מול הציונות הדתית בשאלת הגיוס והאם ההסברה הדתית לאומית מצליחה לשכנע את החרדים?ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

היא מנהיגה קהילה, עונה לשאלות בהלכה, ועומדת כמעט לבד מול עולם שלא רואה בה חלק. הרבנית שירה מרילי-מירוויס, שהקדישה את חייה לתורה ולהלכה מנהיגה קהילה ביישוב אפרת ורואה בכך שליחות לכל הנשים שנמנעה מהן האפשרות בכל הדורות.מה זה אומר להיות רבנית אורתודוקסית? אילו מחירים היא משלמת בדרך? ואיך מאזנים בין נאמנות למסורת, לפסיקה והלכה לבין הצורך לייצר מקום לנשים במקום בו "ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים".אסתי שושן בפרק מרחיב דעת ב"חרדית מדוברת" על תורה, מנהיגות וגבולות שמוגדרים מחדש בעולם שעדיין שייך בלעדית לגברים. ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM#אורטודוקס #יהדות #חרדים #חרדית #חרדיתמדוברת #חרדיות #רבנית

יש אישה אחת שהצליחה להזיז את אסתי שושן מאיזור הנוחות שלה על כיסא המראיינת בחרדית מדוברת. קוראים לה רחלי משולם סלומון, היא שחקנית, מפיקת מסיבות נשים, חברה בשלישיית קונצרטה לתיאטרון אימפרוביזציה, בוגרת נבחרות, פעילה חברתית ובעבר פעילה פוליטית במטה של בנט. רחלי היא גם חברתה הטובה של אסתי, זו שנכנסת אליה לבית בלי לדפוק וטועמת לה מהסירים. אסתי חשבה שרחלי תענה על כל השאלות, אבל הבינה שעושים לה ונהפוכו ושהיא זו שעכשיו תצטרך גם לתת תשובות. פרק שרצה להיות פורימי