ציונות באי נחת

הפודקסט ציונות באי נחת עבר לפלטפורמה של כאן הסכתים. העונה השלישית התחילה ביום העצמאות 2026 . פרקים מהעונות הקודמות יעברו לשם בקרוב. אתם מוזמנים להצטרף אלינו!קישור לספוטיפיי: https://open.spotify.com/show/1uR5icA88Mur3GEctwVcSx?si=1c9d7573adec4cbcקישור לאפל: tinyurl.com/3my6btjjקישור לכאן הסכתים: https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-1031314/

 איך קרה שאחרי יותר ממאה שנות ציונות, ההיסטוריה שלה קצת נשכחה? אנחנו מדברים עליה לא מעט, אבל הרבה פחות מכירים את הפרטים: מה באמת קרה, מה אמרו ההוגים והפעילים, ולמה הם קיוו. בתוך המרחק שנוצר בין העבר להווה, הסיפור הציוני הופך לעיתים לפשוט יותר ממה שהיה באמת. אז איך נראית הציונות כשחוזרים אל המקורות שלה? ואיך מקשיבים לה מחדש? אורחת: רחל עזריה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 ממש לפני מאה שנה התרחשו שני רגעים מכוננים בתולדות הציונות: מצד אחד הוקמה תנועת ברית שלום, שביקשה שותפות ופיוס עם הערבים; ומצד שני פורסם המאמר “על קיר הברזל” של זאב ז׳בוטינסקי, שהציע תפיסה הפוכה כמעט – של הפרדה וכוח. שני הרעיונות האלה לא נשארו בעבר, אלא ממשיכים ללוות את השיח הפוליטי עד היום. מה עומד מאחורי כל אחת מהגישות? ולמה הוויכוח ביניהן עדיין איתנו? אורח: פרופסור אמנון רז-קרקוצקין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 ברוך שפינוזה נחשב בעיני רבים ל“חילוני הראשון” – פילוסוף שפרץ את גבולות הדת והעמיד את המחשבה החופשית במרכז, עד כדי כך שהוחרם מהקהילה היהודית באמסטרדם במאה ה־17. אבל בתוך ההגות שלו מופיעה גם תפיסה מפתיעה של העם היהודי: לא רק דת, אלא קהילה שנולדה מתוך היסטוריה משותפת – ואולי גם עם עתיד משותף. איך מתיישבת החשיבה הזו עם הדימוי של שפינוזה כמי שהתנתק מהיהדות? ומה גרם להוגים ציונים, בהם בן גוריון, לראות בו סוג של “ציוני ראשון”? אורחת: פרופסור ג'ולי קופר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה קורה כשמסתכלים על תקופת המנדט לא דרך עיני היהודים או הערבים, אלא מנקודת המבט של האימפריה הבריטית עצמה? “פלשתינה–א״י” נתפסת בעייננו כמרכז הסיפור, אבל עבור הבריטים היא הייתה רק חלק ממערך רחב יותר של אינטרסים ושיקולים גיאו־פוליטיים. מה הם בעצם רצו מהאזור? עד כמה המקום הזה היה חשוב עבורם באמת? וכיצד חשיבה אימפריאלית, בירוקרטיה קולוניאלית ואינטרסים גלובליים עיצבו את מדיניות הבריטים כלפי יהודים וערבים כאחד. אורח: פרופסור אריה דובנוב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 מה הקשר בין הציונות לספורט? בין דמות החלוץ העברי לבין שחקני נבחרת ישראל בכדורגל? בתוך הפרויקט הציוני מתפתח גם חזון של “הגוף היהודי החדש” – חזק, פעיל וספורטיבי, כחלק מהניסיון לעצב זהות לאומית חדשה. איך משתלב הספורט בתוך הרעיון הזה? ומה קורה כשהאידיאל פוגש מציאות מורכבת יותר – של ספורטאים שמגיעים לארץ אך עובדים בעבודות כפיים, ושל קבוצות כמו מכבי והפועל שמתמודדות גם מול הבריטים? אורח: ד״ר עופר אידלסSee omnystudio.com/listener for privacy information.

 לכל עם יש היסטוריה. אבל מהי ההיסטוריה של העם היהודי, המפוזר במקומות שונים, ודובר שפות שונות? הפרויקט הזה - כתיבת היסטוריה ציונית - קשה אפילו יותר, בגלל שכל מה שהציונות לכאורה רצתה זה להשאיר את העבר שלה בגלות מאחור. אז מה הקשר בין כתיבת ההיסטוריה והפרויקט הציוני: מה השאירו ומה זרקו, מה הדגישו ומה שכחו? ואיך כל זה קשור למאבקים בתוך העם היהודי בעד ונגד הציונות, אבל גם בין היהודים לנוצרים? אורח: פרופסור דיוויד מאיירס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 מה קורה לציונות כשהיא יוצאת מהמרכז האירופי המוכר ומגיעה אל יהדות הבלקן? בין מזרח למערב, בין אימפריה למדינות לאום, התקיים כאן עולם יהודי־ספרדי עשיר שפיתח יחס ייחודי לפרויקט הציוני. איך נראית ציונות בתוך מרחב עות׳מאני מתפרק? ולמה היה חשוב כל כך לפעילים ציונים לפעול דווקא שם, גם מתוך רצון להשפיע על האימפריה עצמה? ולא פחות חשוב, לאן נעלמה הלאדינו, ואיך העלמותה משנה את האופן שבו אנחנו מבינים את הציונות, אז והיום? אורח: ד״ר תמיר קרקסון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 האם המהפכה האמיתית של הציונות התרחשה דווקא במעמד הנשים היהודיות? הציונות הייתה מהלך פוליטי והיסטורי רחב, אבל בתוכה התרחשו גם תהליכי עומק ששינו את המבנה החברתי היהודי. בתוך המציאות החדשה בארץ ישראל נפתחו לנשים אפשרויות שלא היו קיימות קודם: להשתלב בעשייה הציבורית, לדרוש שוויון, ולעצב מחדש את מקומן בחברה. איך נראה השינוי הזה בפועל? ועד כמה הוא באמת שינה את יחסי הכוח בין נשים וגברים? אורחת: פרופסור לילך רוזנברג־פרידמן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 מה מספרת מגילת העצמאות על הציונות? המסמך המכונן של מדינת ישראל נתפס לעיתים כהצהרה ברורה של ערכים, אבל קריאה קרובה יותר מגלה תמונה מורכבת יותר: לצד מה שנאמר במפורש, יש גם מה שנשאר בין השורות. למי פונה המגילה – ואת מי היא אינה מזכירה? ואיזה סוג של מדינה מדמיינים מנסחיה ברגע הקמתה? ומה מספרת מגילת העצמאות על ראשית המדינה ועל החיים שלנו היום? אורח: פרופסור אפרים פודוקסיק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 רק לפני כמה מאות שנים, התלמוד היה גוף הידע המרכזי ביהדות, אולי אפילו יותר מהתנ״ך. והיום, הוא לא מוכר וכמעט ולא קיים בחברה הישראלית. איך הגענו למצב הזה? ואיך כל זה קשור לויכוח חשוב, מהויכוחים החשובים בתחילת המאה ה20, על המקום של ההיסטוריה, התנ״ך והתלמוד בתנועה הציונית? על מה הם התוכחו אז, ולמה הויכוח הזה חשוב גם היום? אורח: ד״ר גלעד שנהב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 מה חשבו ערביי הארץ על הציונים הראשונים שהגיעו מאירופה בעלייה הראשונה? המפגש הזה התחיל ברגע שבו האימפריה העות׳מאנית משתנה, ושבו גם הלאומיות הערבית נמצאת בראשית דרכה. מתי מתחילה להתעורר תחושת חשש – ומה קיוו הערבים שיקרה? ואיך כל זה קשור לתהליכים רחבים יותר, כמו רעיונות פאן-ערבים ושלטון הבריטים בתקופת המנדט? אורח: פרופסור מוסטפא עבאסי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

רבים זוכרים את אברהם יהושע השל, אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בארה״ב, כרב שצעד לצד מרטין לותר קינג בצעדת למען שיוויון זכויות בסלמה שבדרום ארה״ב. אבל בשיחה הזו אנחנו פונים אל צד פחות מוכר בהגותו – היחס שלו לציונות. מה משמעות הציונות עבור השל, ואיך משתקפת דרך מחשבתו מערכת היחסים המורכבת בין יהדות אמריקה למדינת ישראל? ומה המורשת שלו יכולה ללמד אותנו על זהות יהודית היום? פרק באנגלית. אורחת: פרופסור סוזנה השל. See omnystudio.com/listener for privacy information.

מתי הגיעה הציונות למרוקו – ומה היה שם לפניה? בניגוד למה שמקובל לחשוב, במרוקו פעלה התנועה הציונית כבר בסוף המאה ה־19, והיא לא הייתה רק מנוע לעלייה לארץ ישראל, אלא גם מסגרת להתארגנות לאומית בתוך הקהילה המקומית. איך נראית ציונות בתוך מציאות צפון־אפריקאית שונה כל כך מזו האירופית? ומה המשמעות של ציונות שלא מתממשת מיד כהגירה? וגם, מדוע רק מעטים הורשו לעלות לארץ בשנות החמישים? אורח: ד״ר דוד גדג׳.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 האם הציונות היא באמת מרד ביהדות – או דווקא צורה חדשה שלה? בתוך הפרויקט הלאומי המודרני, שאלת הזהות היהודית לא נעלמה, אלא קיבלה ניסוח חדש, הקושר בין דת, תרבות ולאום. מה משתנה כשזהות דתית הופכת לזהות לאומית? ומה קורה ליהדות כשהיא מקבלת ביטוי פוליטי? ואיך כל זה קשור לחיפוש אחר משמעות, ואולי גם אחר אלוהים, במיוחד אחרי השביעי באוקטובר? אורח: ד״ר תומר פרסיקו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה קורה כשהסיפור הלאומי היהודי פוגש את החלום האמריקאי? הציונות לא מתקיימת רק באירופה או בארץ ישראל, אלא גם בארה״ב ובתוך התרבות האמריקאית – דרך קולנוע, ספרות ותאטרון. מה מקומה של ישראל בדמיון האמריקאי, ואיך הוא השתנה לאורך הזמן? מ“אקסודוס” ופול ניומן, דרך העולם האינטלקטואלי של וודי אלן, ועד היחס המורכב של השמאל הליברלי היום, במיוחד אחרי השביעי באוקטובר. אורח: ד״ר נעם גיל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם ביאליק היה באמת משורר גדול בקנה מידה עולמי, או שמעמדו נגזר בעיקר מהתפקיד שמילא בתוך התרבות העברית המתחדשת? בתוך עולם של תחייה לשונית ולאומית, הוא הופך ל“משורר הלאומי” – לא רק בזכות שיריו, אלא גם בזכות המקום שתפס בעיצוב השפה והתרבות. בפרק הזה ננסה לחשוב על ביאליק לא רק כמשורר, אלא כאדריכל של תרבות – ולשאול מה הופך יצירה ספרותית לנכס לאומי. אורח: פרופסור רוברט אלטר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הרבה לפני הציונות, יהודים הרי תמיד עלו לארץ ישראל – בין היתר במסגרת עליות חסידיות ״מאורגנות״. מתוך המסע הזה מתגלה חוויה אחרת של “עלייה”, כזו שלא נובעת מפרויקט לאומי מודרני אלא מתפיסה דתית ורוחנית. מה אפשר ללמוד מהעליות הללו על המשמעות של לעזוב מקום אחד ולעבור לאחר? ואיך הן שונות מהעלייה הציונית שאנחנו רגילים לחשוב עליה? וגם, קצת על החברה החרדית היום בישראל, ועל היחס המורכב שלה לציונות. אורח: פרופסור מעוז כהנא.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה ייבשו את הביצות? ולמה נטעו כאן יערות? הנוף של ארץ ישראל לא התפתח מעצמו – הוא עוצב באופן פעיל כחלק מהפרויקט הציוני. מאחורי הפעולות האלה לא עמדו רק שיקולים של בריאות והתיישבות, אלא גם רעיונות עמוקים על טבע, עבודה וזהות, שנולדו באירופה והובאו לכאן. אז מהו נוף ״יפה״? ומה המשמעות של “לתקן” נוף? אורחת: ד״ר מירי לביא נאמן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה זה בעצם תיאטרון ציוני? הפעם אנחנו חוזרים לימים שבהם גם התיאטרון “עשה עלייה”. הבימה – שלימים יהפוך לתיאטרון הלאומי של ישראל – נולד בכלל במוסקבה, מתוך עולם של אוונגרד, מרד ואמנות מודרנית, והציג בתחילתו מחזות שלא עסקו בציונות או בארץ ישראל. איך תיאטרון כזה השתלב בתוך פרויקט לאומי, ומה זה אומר על הקשר בין תרבות, זהות ולאומיות? אורחת: ד״ר שלי זר-ציון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מדינת הלאום היא אחד הנושאים החשובים בהיסטוריה - אבל גם בהווה - של הציונות. המדינה היהודית נתפסת לעיתים כהגשמה טבעית של הרעיון הציוני, אבל מבט מקרוב מגלה תמונה מורכבת יותר. האם הציונות דמיינה את עצמה מראש כפרויקט של מדינת לאום במודל האירופי, או שמדובר בפרשנות מאוחרת? במילים אחרות, האם רעיון מדינת הלאום באמת מבטא בצורה נאמנה את האידיאלים של הרצל, בן גוריון, ואפילו ז׳בוטינסקי או דווקא מעוות אותם? ומה הקשר בין הרעיון הזה בראשית הציונות והמציאות הפוליטית של היום? אורח: פרופסור דימיטרי שומסקי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

זאב ז׳בוטינסקי - אבי הציונות הרוויזיוניסטית: מנהיג פוליטי, סופר ומתרגם, ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על עיצוב הימין הציוני. הרעיונות שלו על לאומיות, ריבונות וכוח – מ״קיר הברזל״ ועד תפיסת הביטחון והיחסים עם העולם הערבי – ממשיכים להדהד גם היום. אז איך נולד הימין הציוני, איך הוא התקבל, ומה רצה ז׳בוטינסקי לשנות בתוך הציונות של זמנו? ובאיזה אופן תפיסתו ממשיכה לעצב את השפה הפוליטית בישראל עד היום? אורח: דן מרידור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי המשמעות העמוקה של ארץ ישראל ביהדות? ולמה הציונות לא יכלה להתממש באוגנדה, אלא רק כאן? כדי לחשוב על השאלות האלה, אנחנו פונים לעולם הקבלה, ולמושגים כמו צמצום, שבירת הכלים, והמשמעות המיסטית – ואולי גם המשיחית – של הארץ. איך משתלבים הרעיונות האלה במסורת היהודית? ומה מקומם בתוך זרמים משיחיים בציונות הדתית היום? פרק באנגלית. אורח: פרופסור אליוט וולפסון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

Last episode of the first season. We’ll be back just before Rosh Hashana. Special episode in English, marking 121 Years Since Herzl's DeathBefore he became the visionary leader of modern Zionism, Theodor Herzl probably suffered what might have been a nervous breakdown. So how did this troubled playwright and journalist transform into a political prophet?In this week's episode, I speak with historian Derek Penslar (Harvard University) about Herzl's inner world, the fine line between genius and madness, and why understanding Herzl's psychological state might change the way we view the origins of Zionism.Professor Derek Penslar, Harvard UniversityDerek Penslar is the William Lee Frost Professor ofJewish History and directs Harvard’s Center for Jewish Studies. Penslar is a resident faculty member at the Minda de Gunzburg Center for European Studies (CES) and is also affiliated with Harvard’s Center for Middle Eastern Studies. Before coming to Harvard, Pensla taught at Indiana University Bloomington, the University of Toronto, and the University of Oxford, where he was the inaugural holder of the Stanley Lewis Chair in Israel Studies. He has taught as a visiting professor at ColumbiaUniversity, Ludwig Maximilian University of Munich, and the École des hautes études en sciences sociales (EHESS). He has held research fellowships in Germany, Israel, the United Kingdom, and the United States. Penslar is a fellow of the Royal Society of Canada and the American Academy for Jewish Research and is an honorary fellow of St. Anne’s College, University of Oxford.Among his many books: Zionism and Technocracy: TheEngineering of the Jewish Settlement in Palestine 19870-1918 (Cambridge UP, 1991), Jews and the Military: A History (Princeton UP, 2013), Theodor Herzl: The Charismatic Leader (Yale UP, 2020), and Zionism: An Emotional State (RutgersUP, 2023). Find us on Facebookhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

 יהודים מזרחים חיו בארץ ישראל לפני קום המדינה אבל כמעט ואינם מופיעים בנרטיב הציוני – אולי משום שהם לא “עלו” לארץ, אלא כבר היו כאן. הם דיברו ערבית, חיו בערים המעורבות, וראו בעצמם בני ובנות המקום. לתוך המציאות הזו נכנסה התנועה הציונית וביקשה להקים “בית יהודי” חדש. איך היא מתייחסת לקהילה שכבר רואה עצמה בבית, ומה קורה כשהציונות, שמגיעה ברובה מאירופה, פוגשת זהות מקומית־מזרחית? ואיך המפגש הזה עיצב גם את היחס לעלייה מארצות ערב בשנים שאחר כך? אורח: פרופסור יובל עברי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחד העם הציע גרסה ייחודית וחשובה של הציונות: לא כפרויקט מדיני של צבא וריבונות, אלא כמהלך תרבותי־רוחני שמבקש לבנות זהות יהודית חדשה. במקום מדינה, הוא מדבר על “מרכז רוחני” בארץ ישראל – כזה שיאחד את העם דרך שפה, ספרות ומוסר. האם ציונות יכולה היתה להיות קודם כל תהליך של תיקון פנימי, ולא פתרון פוליטי חיצוני? וכיצד הציונות ״התרבותית״ של אחד העם שונה מהציונות המדינית של הרצל? אורחת: ד״ר רות קלדרון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

כהנא נתפס היום כאחת הדמויות המזוהות ביותר עם ימין קיצוני דתי וגזעני בישראל – אבל הסיפור שלו מתחיל בכלל במקום אחר: ברחובות ברוקלין. בתוך המציאות האמריקאית של שנות השישים והשבעים, הוא מושפע מתנועות כמו הפנתרים השחורים, מהרדיקליות הפוליטית ומהמאבקים הבין־גזעיים של התקופה. אז איך הפך יהודי אמריקאי לדמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית? ואיך רעיונות של לאומנות ומיליטנטיות בין גזעית בארה״ב תורגמו לשפה יהודית־דתית־ציונית? אורח: פרופסור שאול מגיד.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 רוסיה של סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 הופכת למרכז החיים היהודיים בעולם, ולזירה שבה נולדת גם הציונות. לא רק כתוכנית מדינית של הרצל, אלא כעולם של צעירים שחולמים, כותבים ונאבקים – על עלייה לארץ ישראל, אבל גם על עיצוב החיים היהודיים ברוסיה עצמה. איך נראית ציונות לפני שהיא הופכת לפרויקט מדיני? ולמה היא מתחרה חזיתית על נשמת העם דווקא במרקסיזם? אורח: ד״ר אלכס ולדמן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה זה אומר להיות אזרח.ית במדינת ישראל הצעירה? המדינה נולדה ברגע של איום, פחד וחוסר ודאות, ובתוך כך גם ניסתה לעצב זהות משותפת. איך נראו השנים הראשונות מנקודת המבט של מי שהיו כאן, וגם העולים החדשים שרק הגיעו? איך היו החיים באזורי הספר? בתל אביב? מה היה החוק הראשון שחוקקו? והאם יש רגע שבו כל אלו התלכדו לכדי תחושת שייכות? רמז: יש כזה. אורחת: פרופסור אורית רוזין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 הספרות העברית של ראשית הציונות היא לא רק אוסף של יצירות, אלא פרויקט תרבותי רחב שמבקש לחשוב מחדש על זהות, שפה ומקום. דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, היא הופכת למעבדה שבה נבחנים גבולות הקיום היהודי המודרני. אז איך ספרות יכולה לדמיין אומה? באיזה אופן היא מעצבת את גבולות הזהות, המקום והשפה? וכיצד קרה שהציונות הפכה למרחב ספרותי שסופרים ישראליים כמעט ולא יכלו לצאת ממנו? אורחת: ד״ר יעל סגלוביץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שבתאי צבי היה משיח שקר מהמאה ה־17, שכמעט נשכח מהזיכרון הישראלי. אבל ההשפעה שלו על העולם היהודי הייתה דרמטית, ויש מי שראו בו אפילו מבשר מוקדם של הציונות. מה גרם למאות אלפי יהודים ללכת אחריו? איך קרסה התקווה לגאולה, ומה נותר אחריה? ואיך הסיפור של שבתאי צבי עוזר לנו לחשוב על מופעים עכשוויים של משיחיות בחברה הישראלית? אורחת: פרופסור רחל אליאור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הציונות לא נולדה רק מתוך חלום, אלא גם מתוך תחושת איום: פחד, דחייה ואנטישמיות שהלכו והחריפו באירופה המודרנית. בתוך המציאות הזו התעצבה גם התנועה הציונית שביקשה לשנות את תנאי הקיום היהודיים. אבל מהי בעצם אנטישמיות? איך היא נראתה לפני מאה שנה, עוד לפני הקמת מדינת ישראל? והאם היא דומה למה שאנחנו מכנים היום אנטישמיות – או שונה ממנה? אורח: פרופסור סקוט אורי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הציונות, כתנועה לאומית מודרנית, לא הייתה יכולה להתקיים מבלי ההתרחקות מהמסגרת הדתית המסורתית. היא מתחילה, במובנים רבים, כמרד: באורח החיים בגלות וגם בדת היהודית עצמה. אז מהי בעצם חילוניות? מתי היא מופיעה, ואיך היא נראתה בראשיתה? על החילוניות, לא כרקע, אלא כתנאי האפשרות של הציונות. אורח: פרופסור שמואל פיינר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנים האחרונות השמאל העולמי בולט בביקורת שלו על ישראל. אבל מה היה טיב היחסים של השמאל עם הציונות בתחילת הדרך, כיצד התייחסו הוגים כמו אדורנו, הורקהיימר, בנימין ולוונטל לרעיון של מדינה יהודית? שיחה באנגלית. אורח: פרופסור מרטין ג׳ייSee omnystudio.com/listener for privacy information.

 הסיפור של הציונות בגרמניה הוא לא רק על ההיסטוריה של העלייה של הייקים. יש בו אינטריגות פוליטיות גלובליות, מאבקים מרכזיים בין תומכי הציונות ובין מתנגדיה, וגם את השואה. בקיצור, למרות שהציונות היא סיפור הרבה יותר רחב מבחינה גאוגרפית ונושאית, ולמרות שרוב העולים והעולות מגיעים בתחילה בכלל ממזרח אירופה, בגרמניה נקבע העתיד של הפרויקט הציוני כולו. אורח: פרופסור מיכאל ברנר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך מחיים שפה? חידוש העברית הוא אחד הפרויקטים החריגים בתולדות הציונות – לא מהלך שתוכנן מלמעלה, אלא תהליך שצמח מהשטח, מתוך יוזמות של יחידים וקבוצות שביקשו לדבר, לכתוב ולחשוב בעברית. בלי החלטה רשמית ובלי הנהגה מרכזית, נוצר כאן משהו שנראה כמעט כמו נס. איך זה קרה? מי היו האנשים שדחפו את התהליך הזה קדימה? ומה המשמעות של שפה חיה עבור זהות לאומית? אורחת: ד"ר נטע דן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לצד רעיונות של לאומיות, תרבות ופוליטיקה, גם המדע הוא מרכיב משמעותי בעיצוב הפרויקט הציוני. מהי חשיבה מדעית, וכיצד הפכה מרכזית דווקא בפרויקט היהודי הלאומי, כבר אצל הרצל? וגם, כיצד המדע השתלב בבניית החיים בארץ ישראל – מהתשתיות והחקלאות ועד לאקדמיה – ואיך הוא ממשיך להשפיע גם היום? אורח: פרופסור עמוס מוריס-רייך.See omnystudio.com/listener for privacy information.

כשחושבים על סופרים של תחילת הציונות, ש״י עגנון הוא לא בדיוק השם הראשון שקופץ לראש. ביאליק, ברנר, רחל – הם שמות הרבה יותר מוכרים. אבל מתברר שגם עגנון היה מעורב בפרויקט הציוני, רק מהכיוון שלו: מורכב, ביקורתי, לא צפוי. בשיחה על הנובלה "עד הנה" (1952), הסיפור הקצר "עד עולם" (1954), וגם על הרעיון של עיר מקלט, מסתבר שעגנון לא רק התגעגע לעיירה היהודית במזרח אירופה – הוא גם חשב על הציונות, הריבונות וביקורת הכוח. אורחת: עדי שורק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

כשאנחנו חושבים על העלייה לארץ ישראל, אנחנו מדמיינים לרוב תמונה אחת: צעירים וצעירות עם מעדר ביד, שדות פתוחים מאחוריהם, ואידיאל ברור של עבודה עברית. אבל התמונה הזו לא מובנת מאליה. למה היה חשוב כל כך לעולי ועולות העלייה השנייה לעבוד דווקא את האדמה, ולא לעסוק במסחר או בתעשייה? ומה המשמעות של הבחירה הזו עבור החיים בארץ? בפרק הזה ננסה להבין את הרעיון שמאחורי “העבודה העברית” דרך דמותו של א.ד. גורדון – ולשאול איך אידיאל העבודה שלו עיצב לא רק את הכלכלה, אלא גם את הזהות הציונית. אורח: יותם יזרעאלי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

במשך דורות, הגלות לא הייתה רק מציאות היסטורית אלא גם דרך חיים, וריבונות יהודית נתפסה כאפשרות רחוקה – כזו שתתממש רק עם בוא המשיח. בתוך העולם הזה מופיעה הציונות ומציעה שינוי עמוק: לא רק חזרה לארץ והקמת מדינה, אלא מודל חדש של קיום יהודי. איך נראית יהדות שיש לה כוח פוליטי וריבונות? והאם הציונות שינתה לא רק את ההיסטוריה היהודית, אלא גם את היהדות עצמה? בפרק הזה ננסה לבחון את המעבר מגלות לריבונות, ואת המשמעויות שלו עד היום. אורח: פרופסור מנחם לורברבוים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם ייתכן שהנוצרים מילאו תפקיד בהולדת הציונות? הרעיון של שיבת היהודים לארץ לא נולד רק בתוך העולם היהודי, אלא גם בתוך מסורות נוצריות שעסקו בגאולה, היסטוריה ותפקידו של העם היהודי בהן. אז האם הנוצרים היו נגד הציונות – או דווקא בעדה? ומה המשמעות של מושגים כמו אנטישמיות ופילושמיות בהקשר הזה? בפרק הזה ננסה לעקוב אחר היחסים בין הנצרות לציונות, מראשיתם ועד היחס של האוונגליסטים למדינת ישראל היום. אורחת: פרופסור כרמה בן יוחנן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

 הציונות והלאומיות הערבית נולדו כתנועות מודרניות מקבילות, שצמחו מתוך אותו רגע היסטורי של התפרקות אימפריות והקמת מדינות הלאום באירופה במקומן. שתיהן ביקשו לענות על שאלות דומות של שייכות, ריבונות ועתיד פוליטי – כל אחת בדרכה. אז איך ומתי הן מתחילות להתנגש, ומה אפשר ללמוד דווקא על הדמיון ביניהן – לצד ההבדלים העמוקים? אורח: פרופסור סדריק כהן-סקלי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אימפריה העות׳מאנית הייתה כוח מרכזי במרחב הגלובלי, וארץ ישראל הייתה רק חלק אחד בתוכה – לא בהכרח המרכזי. בתוך המציאות הזו מתחילה גם להופיע הציונות, כרעיון חדש שמבקש לשנות את הסדר הקיים. איך תפסה האימפריה את הפרויקט הציוני בתחילתו? האם ראתה בו איום, הזדמנות, או משהו שולי? ומה היה מקומה של ארץ ישראל בתוך המרחב האימפריאלי הרחב? בפרק הזה נבחן את המפגש בין ציונות לאימפריה. אורח: פרופסור יובל בן בסטSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ברוכים הבאים ל״ציונות באי נחת״. הפודקאסט שמזמין אתכם למסע אינטלקטואלי בעקבות הוגים, רעיונות, ותהליכים שעיצבו את הציונות והגשמתה. את הפודקסט מנחה ד״ר גלעד שרביט מאוניברסיטת טאוסון, מרילנד.ד״ר גלעד שרביט הוא חבר סגל במחלקה לפילוסופיה ולימודי דתות באוניברסיטת טאוסון, מרילנד. שרביט השלים עבודת דוקטורט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן שימש כעמית פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, באוניברסיטה העברית, ובאוניברסיטת תל-אביב. בין ספריו: ״חזרה דינאמית: היסטוריה ומשיחיות במחשבה יהודית מודרנית״ ו״תרפויטיקה וגאולה: פרויד ושלינג על החירות״. שרביט הוא גם עורך משותף של אסופת המאמרים "פרויד ומונותאיזם: המקורות האלימים של הדת", "קנוניזציה ואחרות: כפירה בהיסטוריה ובמחשבה יהודית, ובספרות עברית", ושל האסופה ״משבר במחשבה יהודית מודרנית״.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566