תלם - במה לשיחה פוליטית אחרת

מצרים הואשמה באחריות למתקפת 7 באוקטובר, ובתקשורת פומפו אזהרות שבכוונתה לצאת למתקפת פתע נגד ישראל. במהלך המלחמה בעזה נחשפה דעת הקהל הישראלית לגל האשמות חסר תקדים נגד מצרים. הנזק היה כה מסוכן, עד שהממסד המצרי החל לתהות האם ישראל מעוניינת בהסכם השלום. איננו יודעים מי עמד מאחורי הקמפיין שפגע קשות ביחסי האמון הרגישים בין המדינות, אולם קל לזהות מי המרוויחה הגדולה מכך: קטר.אמירה אורון היתה שגרירת ישראל במצרים בין השנים 2020 עד 2024. לקריאה במגזין תלם לחצו כאן.

אזהרה כזאת עוד לא שמענו, בוודאי לא ממי שהיה ראש השב"כ. "אנחנו נכנסים לתהליך המקטב של בחירות כשאנחנו חמושים ואלימים", מזהיר עמי אילון, "לאירוע מקומי עלולות להיות השלכות גדולות". בשיחה נוקבת הוא מביע עמדות חדות על הצורך לשלב את הערבים אזרחי ישראל בקבלת ההחלטות ולקדם תהליך מדיני מול הפלסטינים, אך בטוח שריפוי החברה עובר דרך הקשבה והתחשבות בימין, בדתיים ובמתנחלים. מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

משפט נתניהו עשוי לבשר מציאות משפטית חדשה בישראל, אבל לא באמצעות תקדימים אלא בשל הלקחים והנורמות שיותיר אחריו. סנגורים לומדים ממנו איך למרוח זמן, חוקרי משטרה מסיקים שבבוא היום הם יכולים להיחקר על החלטות שקיבלו לפני שנים, תובעים אומדים את המחיר האישי והמשפחתי הכרוך בניהול תיק משמעותי, ושופטים עלולים לברוח מהצרה הזאת כמו מאש. "אפקט נתניהו" שלא הכרתם.

המותג "ישראל" נמצא במצב אנוש. הוא מתאר מדינה מנודה, נגועה ומוכתמת, שאפילו לאמריקה נשבר ממנה. אירופה משלימה את תנועת המלקחיים, עם הכרה גוברת במדינה הפלסטינית ונכונות להטיל סנקציות כואבות. אי לכך, הבחירות באוקטובר הן על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל מניעת גורל דומה לזה של דרום אפריקה. כדי שזה יקרה, השלטון אצלנו צריך להתחלף – אבל בעיקר הדיסקט.

איך ייתכן שהמשפט החשוב ביותר בתולדות המדינה כמעט שאינו מסוקר בתקשורת? איך ייתכן שתומכיו של נתניהו מעירים הערות לתובעים ולשופטים בזמן הדיונים? מדוע שומעים יותר על תיאוריות קונספירציה נגד המערכת מאשר על ההסתבכויות, הסתירות והשקרים של נתניהו מעל דוכן העדים? והאם המשפט הזה בכלל יגיע אל סופו? שיחה עם כתב "העין השביעית" אורן פרסיקו, שמסקר את המשפט באופן צמוד.מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

תחת הסיסמה של "משילות", הממשלה הנוכחית ממירה במהירות קריטריונים של מקצועיות ואיכות בנאמנות פוליטית עיוורת, והריסוק השיטתי שהיא מובילה מרוקן את המדינה מיכולות הביצוע שלה. זה לא מאבק על ג'ובים, אלא על עצם קיומה של המדינה: האם תמשיך לשרת את אזרחיה, או שתהפוך סופית לשלל בידי הפוליטיקאים? על מדינת הקליפה הריקה. ניסים (נסי) כהן הוא פרופסור למינהל ומדיניות ציבורית וראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.קורא: אמיר אשרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם

"זכור כי גר היית בארץ מצרים": יאיא פינק, פעיל פוליטי חברתי ומתמודד ברשימת מפלגת הדמוקרטים, הגיע אלינו לפודקאסט כדי לדבר על המחוייבות האנושית (וגם היהודית) לדאוג לשוויון זכויות אדם.מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

בטיקטוק, בפריים־טיים, בַמחאות – אחרי 7 באוקטובר נשים בישראל התחילו להתכסות. אין זה רק ביטוי של הדתה או שמרנות, שאופייניות לכל חברה במלחמה, אלא סימן לשינוי עמוק במעמדו של הגוף הנשי שחולל הטבח. כיצד נשיב את הבעלות עליו?ד"ר מירי כהן־אחדות היא בלשנית, חוקרת שיח ומרצה בכירה במכללת דוד ילין.קוראת: יפעת ניב־ברק.הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.לקריאה במגזין תלם קראו כאן.

סוּפה טכנולוגית משנה את האנושות מהיסוד. הבינה המלאכותית מאיימת לשנות את שוק העבודה, לגזול משאבי אנרגיה – ולהשפיע על התודעה ועל הדמוקרטיה. בשיחה בפודקאסט של תלם עם ד"ר תומר שדמי, משפטנית ומומחית לרגולציה של טכנולוגיה, מתברר שהיא אופטימית: "החברות הגדולות מתכוננות לגל של זעם, אנחנו בשלב שבו יש לנו הזדמנות להשפיע על חלוקת הכוח"מראיין: אורי תובל.הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

עיתונאים מתקשורת המיינסטרים מצטטים טענות רעילות של פוליטיקאים פופוליסטיים ללא בדיקת עובדות, מעניקים זכות תגובה שהופכת במה להשתלחות, ונמנעים ממתן קונטקסט. בשם הנייטרליות, הם מעניקים כך רוח גבית לקמפיין אכזרי – שמנוהל נגדם. פרק מתוך הספר "הצנזורה החדשה".קוראת: ספי ינקוהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.לקריאה במגזין תלם לחצו כאן

מה יכריע את הבחירות הקרובות? פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, הוא אחד המנתחים החריפים של החברה הישראלית. בשיחה מרתקת, המבוססת על מחקרים שערך מכון "אקורד" שבראשותו, מתאר הלפרין איך גזענות ושנאה הפכו בישראל למיינסטרים (ספוילר: בגלל המרכז הפוליטי), ומאידך, כיצד הקיצוניות של הממשלה העבירה לפחות שישה מנדטים ממחנה נתניהו. שישה נוספים, או חלקם, עשויים ביום הבחירות להישאר בבית.מראיין: אורי תובל.הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

הנכונות האמריקאית להעלים עין מתוכנית הגרעין הישראלית נשענה במשך שנים על תפיסת ישראל כמדינה יציבה, דמוקרטית ואחראית. ההפיכה המשטרית, ההרס הקיצוני בעזה, ההרפתקנות באיראן והפעולות לסיפוח הגדה – שומטים כולם את הקרקע תחת המדיניות הזאת. כשבקונגרס כבר נשמעים קולות הקוראים לחשוף את הגרעין הישראלי, מתקרב הרגע שבו ישראל תידרש לבחור: עמונה או דימונה?ד"ר אור רבינוביץ' היא עמיתת מחקר בכירה, מכון פרימן־ספולי ליחסים בינלאומיים, סטנפורד.קורא: עודד גושן.הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.לקריאה במגזין תלם לחצו כאן.

בעת שירותו כראש אגף תכנון, גיבש אלוף (מיל.) נמרוד שפר תוכנית צה"לית שקבעה כי ישראל יכולה לשמור על ביטחונה גם לצד מדינה פלסטינית. היום, אחרי 7 באוקטובר, הוא מזהיר שהבעיה המרכזית אינה צבאית אלא אסטרטגית – מלחמה בלי יעד מדיני. בראיון לפודקאסט של "תלם" הוא מסביר מדוע לדעתו צה"ל נשחק, למה תפיסת ההתשה נכשלה, ולמה ישראל חייבת לחזור לחתור להסדרים מדיניים.מראיין: אורי תובל.הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

לפני עשור נדמה היה שהרשתות החברתיות חיסלו את הפאנלים הטלוויזיוניים. הרי אם כולם כבר מביעים דעה, מתווכחים ומשתתפים בשיחה, מי צריך עוד חבורה של פרשנים באולפן? אלא שבשנים האחרונות הפאנלים חזרו – בעיקר בפודקאסטים. רק שהפעם הם לא מוכרים בעיקר סמכות, אלא משהו אחר: תחושת שייכות, חברותא וקהילה.קוראת: יפעת ניב־ברקהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם לחצו כאן

הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הן לא עוד משבר נקודתי אלא מציאות שמעצבת מחדש את חייהם של מיליוני אזרחים בישראל. מאחורי הרציחות, הסחיטות ואובדן הביטחון האישי מסתתרת שאלה פוליטית עמוקה: מי זכאי להגנה מלאה מן המדינה ומי הופקר לגורלו. חרף מה שמרבית ראשי האופוזיציה חושבים, השאלה הזאת מספיק דרמטית כדי לעמוד במרכז מערכת הבחירות.

מאחורי המאבקים על מינויים והדחות מתרחש בישראל שינוי חוקתי שקט אך מרחיק לכת. בחסות השראה סלקטיבית מהמודל האמריקאי, ממשלת נתניהו מקדמת תפיסה שלפיה נאמנות אישית ו"יחסי אמון" גוברים על קריטריונים מקצועיים – והעליון מתקשה להציב לה גבול. האם השירות הציבורי יהפוך סופית לחצר ביזנטית?

מאות מאחזים לא־חוקיים, אלפי אירועי אלימות, עשרות קהילות פלסטיניות שנעקרו – ובמקביל, ממשלה שמזרימה תקציבים, מחלקת נשק, מלבינה מאחזים ומחלישה את מנגנוני האכיפה. תחת החסות הזאת, התפתח בגדה ארגון אידיאולוגי חמוש שמעצב מחדש את המציאות בשטח באמצעות טרור ואלימות. הסכנה הזאת לא תיעצר בפלסטינים: ביום שבו הסיטואציה הפוליטית תשתנה, אותו הנשק עלול להיות מופנה לישראלים.

בשבע שנותיי בחינוך הדו־לשוני נחשפתי מקרוב לחיים משותפים בין יהודים ופלסטינים־ישראלים – בכיתה, בקהילה וביומיום. המפגש הזה לימד אותי שחילוקי דעות ופערי עמדות הן לא מכשול לשותפות אלא דווקא תרגול מצוין ביצירת אמון. מתוך הניסיון הזה, מעין מיקרוקוסמוס של קואליציית מרכז־שמאל, עולה אפשרות גם לשותפות פוליטית אחרת בישראל.קורא: עודד יחזקאליהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם

נתניהו כבר שיכנע את תומכיו שהמשטרה, הפרקליטות, השופטים, הצבא, השב"כ ואפילו ועדת חקירה ממלכתית שעוד לא קמה – כולם פועלים נגדו מסיבות פוליטיות. האם המוסד הבא על הכוונת הוא ועדת הבחירות המרכזית? , ד"ר דנה בלאנדר מסבירה כמה מסוכן הערעור על אמינות הוועדה, מה יקרה אם נתניהו לא יקבל את תוצאות הבחירות, ומקווה שהמושג "ממלכתיות" יחזור מתישהו לשחק תפקיד בישראל.מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.לקריאה במגזין תלם

יותר מאשר החוקה שהִנדס או התקשורת שעליה השתלט, אורבן היה חייב את שלטונו לגוש הפוליטי־חברתי שעליו נשען. בהתאם, הניצחון של פטר מדיאר בבחירות באפריל התאפשר הודות לקריסתו של הגוש. איך? בשל השילוב בין השחיקה בהטבות שהלכו למקורבים ולנאמנים לבין הפגיעה בלגיטימציה המוסרית של המשטר. השאלה כעת אינה רק איך לשחרר את המדינה מההסדרים שאורבן יצר, אלא האם ניתן לבנות גוש יציב שימנע את חזרתם.קורא: ג'וני רוזנבלוםהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם

ועדת הבחירות המרכזית תהיה עוד גוף בשורה של גופים ממלכתיים שעוברים דה־לגיטימציה. בעת האחרונה הקואליציה קיצצה את תקציב הוועדה, התנגדה ללא עילה מוצדקת למינוי היועמ"שית שלה, והיד עוד נטויה. מדובר בגוף בעל חולשות מבניות עמוקות, והניסיון לנצל אותן עלול לאיים על הדמוקרטיה הישראלית.מקריא: אמיר אשרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.לקריאה במגזין תלם

התבוסה של ויקטור אורבן רחוקה מלהיות עדות לחוסנה של הדמוקרטיה ההונגרית. להפך. היא התאפשרה רק בזכות שילוב נדיר בין שיטה מעוותת, לחץ פוליטי חיצוני, מועמד יוצא דופן ואסטרטגיה פוליטית ותקשורתית חריגה. האם התנאים השבריריים האלה יאפשרו גם תיקון של המערכת ההונגרית? ומה כל זה אומר עלינו? | ד"ר יונתן לוי, עו"ד דין ליבנה, ד"ר הדס אהרן, ד"ר מאיה שיאון צדקיהומקריא: עודד גושןהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם

בכל כמה ימים יוצא אלוף (מיל.) יעקב אור (מנדי) ליהודה ושומרון, האזור שאותו הוא מכיר היטב משנים של מאבק בטרור הפלסטיני – והפעם כדי להתמודד עם הטרור היהודי. בכל גיחה הוא נתקל בצעירי החוות, מצוידים וחמושים, כשהם מתעמרים בתושבים פלסטינים או במתנדבים ישראלים. אחרי חודש וחצי שבו נהרגו 13 פלסטינים מאש אזרחים ישראלים, אור מסביר שהשטח רותח ומזהיר: "בדרך של פוגרום, בשיטות שנקטו בהן במדינות הכי פשיסטיות – כופים עלינו אסון לאומי של הבערת השטחים". מנדי אור הוא לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, מפקד אוגדת עזה, מפקד אוגדת יהודה ושומרון והממונה במשרד מבקר המדינה על ביקורת מערכת הביטחון. חבר תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" והנהלת "התנועה לטוהר המידות".מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

האלימות הקשה של נערי הגבעות והחוות היא חלק מתוכנית סדורה של שרי הימין המשיחי. בעוד הפורעים דואגים "לנקות" את השטח מתושביו הפלסטינים באמצעות אלימות, בליץ של החלטות ממשלה מאיץ את סיפוח הקרקעות לישראל. כך נראה טיהור אתני בחסות הממשלה.הכותב, אלוף (במיל.) יעקב אור (מנדי), הוא לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, מפקד אוגדת עזה, מפקד אוגדת יהודה ושומרון והממונה במשרד מבקר המדינה על ביקורת מערכת הביטחון. קורא: עודד גושןהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.לקריאה במגזין תלם

האם ההימור הישראלי הדרמטי על יציאה מהסכם הגרעין ב־2018 היה הניצחון האסטרטגי שנתניהו הציג, או שמא טעות איומה שדחקה אותנו לבחירה בין ברירות גרועות? מה שבטוח הוא, שההחלטה לפרוש מבלי להכין חלופות צבאיות או דיפלומטיות אמינות גבלה בהפקרות, והביאה את איראן למרחק "סיבוב בורג" מגרעין צבאיקורא: עודד גושןהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.מתוך מגזין תלם

עינת וילף הפכה להוגה הכי אופנתית במרכז הפוליטי. היא מציעה לו נרטיב מפתה של "התפכחות", אך בבסיסו עומדת תפיסה של הפלסטינים כעם "פגום" וחסר יכולת להשתנות. קריאה בספריה מראה כיצד התזה שלה נשענת על פרשנות מגמתית והשמטת עובדות – וממחישה שדווקא היא זו שנותרת נאמנה לקונספציה. השיבה לניהול הסכסוך.הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם

ישראל נכשלה פעם אחר פעם בעיצוב המציאות הלבנונית, אבל הפעם המצב שונה. הבחירה של ממשלת לבנון ברורה: או להתעמת עם חיזבאללה, או לצפות מישראל שתעשה זאת עבורה – ואז תישאר על אדמתה. פייסל עיתאני הוא עמית בכיר במועצה למדיניות המזרח התיכון (Middle East Policy Council) ומרצה מן החוץ לפוליטיקה של המזרח התיכון באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא נולד וגדל בביירות וחי כיום בוושינגטון. המאמר פורסם לראשונה ב־New Lines Magazine.לקריאה במגזין תלם

נראה שישראל עומדת ערב מהלך קרקעי משמעותי בלבנון – אבל האם זה המהלך הנכון? זו השאלה שריחפה מעל לשיחה עם איתן ישי, חוקר לבנון וראש תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון "מיתווים". הניתוח של ישי מוביל לתשובה חד־משמעית: דווקא עכשיו, כשהארגון חווה את המשבר החריף ביותר בתולדותיו, פעולה צבאית רחבה והתבססות בתוך רצועת ביטחון היא הדבר האחרון שישראל צריכה לעשות. מה כן? ישראל צריכה לנצל את ההתפתחויות ההיסטוריות שמתרחשות בימים אלה בלבנון, של התנערות מחיזבאללה ומהלכים שונים שנוקטת המדינה הלבנונית על מנת להצר את צעדיו. בכלל זה היא אף מוכנה, באופן חסר תקדים, למשא ומתן ישיר עם ישראל שמשמעותו המעשית היא הכרה בה, לראשונה. האם ממשלת ישראל, שהתמכרה לתפיסה הכוזבת שאת המזרח התיכון ניתן לעצב רק דרך כוח צבאי, תרים את הכפפה? מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

מטיפים לנו ללמוד מהלונדונים בזמן הבליץ איך לחשוק שפתיים ולחכות לניצחון. אבל גם במקלטים ובתחנות הרכבת התחתית בריטים שאלו איך ייראה השלום והגו תוכניות לשיקומה של בריטניה כמדינה שוויונית והוגנת יותר.קוראת: יפעת ניב ברקהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם

הטיל שנפל ליד ביתו של גיא לרון המחיש עבורו עד כמה ההיסטוריה שהוא חוקר, על מלחמות הנפט, היא מציאות שאנחנו עדיין שקועים בתוכה. עם זאת, את סגירת מצר הורמוז גם הוא לא דמיין. כדי להבין איך להתמודד עם הרגע הדיסטופי הנוכחי, הוא מציע לחזור לתקדימים מהעבר.

בזמן שבאולפנים חוגגים חיסולים של בכירי משטר בטהרן, השאלה הגדולה שמרחפת מעל המזרח התיכון היא לא רק מה חרב, אלא מה יקום במקומו. בשיחה עם ד"ר אריאל (אלי) לויטֶה, לשעבר המשנה למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, הוא מסביר שהאיראנים הצליחו בבניית מנגנון לרציפות שלטונית, מעריך איך תסתיים המלחמה, ומזהיר: קריסה לא מבוקרת של המשטר האיראני עלולה להוביל לתרחישים שלא התכוננו אליהם.מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

האלימות הקשה של נוער הגבעות והחוות בשטחים מגיעה בימים אלה לשיאים מזעזעים, אבל לתופעה יש היסטוריה ארוכה. במשך שנים התריעו בכירים במערכת הביטחון כי אין מדובר ב"עשבים שוטים", אלא באלימות מאורגנת ואידיאולוגית. הדרג הפוליטי, לעומת זאת, העדיף להימנע מהכרה רשמית בטרור היהודי – וכך גם הכלים המשפטיים שנועדו להתמודד עמו נותרו מחוץ למשחקקוראת: אביבה גרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם

מאז החלה ההפיכה המשטרית, איום קיומי חדש הופיע: "בריחת מוחות". מדובר בעזיבה מסיבית של בעלי כישורים ייחודיים, בעיקר בתחומי הרפואה, המדעים והטכנולוגיה. בשיחה עם הכלכלן פרופ' איתי אטר, שהתריע על הסכנה מיד עם ההכרזה על ההפיכה, הוא מציג את הנתונים המדאיגים ולפיהם ההגירה השלילית מישראל זינקה פי שניים, וחלקם של בעלי המקצועות האיכותיים גדל באופן משמעותי. אטר חרד מקריסה של ממש שעלולה להתרחש אם הקואליציה הנוכחית תנצח גם בבחירות הקרובות. מראיין: אורי תובל.הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.הוקלט לפני פתיחת המלחמה באיראן.

לא במקרה החילונים בישראל אינם בטוחים בחילוניות שלהם. לא במקרה הם מחפשים הצדקות במקורות או מקדמים אוטונומיה. החילוניות, כערך וכמושג, נמצאת בישראל תחת מתקפה חריפה. במקום לברוח, צריך להשיב מלחמה: להיאבק פוליטית על הפרדת הדת מהמדינה, משום שזה תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה ליברלית.קורא: עודד גושןהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם

מתקפת שבעה באוקטובר, שהמיטה אסון על עזה ועל הפלסטינים בכלל, הוכיחה שדרכו האלימה של חמאס נכשלה. לכאורה, זו שעתה של פתח להכריע את הוויכוח הפנימי שמלווה את הפוליטיקה הפלסטינית מאז 1987. אבל לשם כך היא זקוקה בעיקר לדבר אחד: לפרטנר ישראלי. האם ישראל שוב לא תפספס הזדמנות לפספס הזדמנות?קורא: עודד גושןהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם

משבר החינוך לגיל הרך בישראל מבהיל: הגנים צפופים הרבה יותר מבכל מדינה מפותחת אחרת; יש בהם הרבה פחות נשות צוות; והמחסור החריף בכוח אדם הביא את המערכת לאי־ספיקה. "המשוואה שעודדה נשים להיכנס לתחום – קרסה", מסבירה יערה מן, ראש מחלקת מחקרי מדיניות בקרן ברל כצנלסון, "המדינה יודעת כמה יעלה לה לשנות את המציאות, והיא עושה הכל כדי לחמוק מכך" מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוזאיכות ההקלטה פחות טובה מאשר בפרקים הקודמים.לקריאת המאמר של ניצן בן־נון נחום, הגננת לשעבר, במגזין תלם לחצו כאן.

עוצמתן הגלובלית של הרשתות החברתיות הפכה אותן לסוכנות כאוס, למנוף לערעור משטרים ולפלטפורמה מועדפת לעידוד טרור. אחרי שכל היוזמות שניסו לרסן אותן קרסו, נראה שתיקון אמיתי צריך ליטול השראה מלונדון של המאה ה־19.

כשבני עלה לגן עירייה, הוא עבר חוויה נוראית שגרמה לי לעשות הסבה לגננת, כדי שמקרים כאלה לא יישנו. שנות הלימודים היו המאושרות בחיי. בגן שהובלתי ראיתי איך אמון וחופש פעולה יוצרים קהילה פורחת, אבל גם מערכת שבוחרת שוב ושוב בבינוניות ובשימור עצמי על פני העובדות והעובדים. כעת העסק קורס, ושינוי יבוא רק אם גננות ישתתפו בקבלת ההחלטות.

אחרי שתי הפגנות חסרות תקדים שבהן יצאו עשרות אלפי אזרחים ערבים למחות על מצב הביטחון האישי הירוד, האנתרופולוגית ד"ר אילת מעוז חושפת עד כמה עמוקה החדירה של ארגוני הפשיעה הערביים למערכות המדינה. היא מזהירה: ההתייחסות אליהם כארגוני טרור, שמקודמת בהצעת חוק, תוביל רק להגברת האלימות. מי שלא מאמין, מוזמן לביקור באמריקה הלטיניתמראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוזמתוך אתר תלם

בטלגרם, בטיקטוק, ביוטיוב. הימין ברא ברשתות יקום מקביל: רועש, מלא סתירות וחסר היררכיה, ששוחק את היכולת לדעת מה אמיתי. הימין הוא כמובן גם מי שנהנה מכך: החרדה שהוא מייצר "נפתרת" על ידי סימון אשמים. מתי השמאל יתחיל לתת פייט?מקריא: איתן רץהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם

פרופ’ דוד קרצמר, מומחה לדין הבינלאומי, מודאג מאוד מהאופן שבו ישראל מתמודדת עם דרישותיו. לדבריו, החובה לחקור מקרים שבהם עולה חשד שחיילים ביצעו פשעים פליליים בעזה, היא לא "מתקפה נגד צה"ל" אלא הגנה על ישראל – מול העולם, וגם למען עצמה. בנוגע להאשמה שישראל ביצעה רצח עם, קרצמר חושש מאוד שחוסר אחריות של הממשלה העניקה חיזוק עצום לטענות של דרום אפריקה, שבתחילה נראו חסרות סיכוי.מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז⁠⁠לקריאת מגזין תלם

המערכה שמנהל נתניהו להכפפת זרועות המדינה למפלגתו משקפת תפנית היסטורית ביחס הליכוד למדינה. אבל המעבר מחששו של בגין מעריצות שלטונית לשיכרון הכוח של ההפיכה המשטרית מתבהר אם מביאים בחשבון שני דפוסים היסטוריים: חשדנות טבועה של המפלגה כלפי מוסדות המדינה, שהיו מזוהים עם שלטון מפא"י ומאוחר יותר עם "השמאל"; והמאבק בגורמים שנתפסים כמתווכים בין השלטון לבין "רצון העם".ד"ר אופיר עבו, מרצה וחוקר של החברה והפוליטיקה הישראלית, מצייר את הקו שבין אלטלנה לערוץ 14.קורא: עודד גושן.הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.לקריאה במגזין תלם

המחאה נגד ההפיכה המשטרית לא היתה רק רגע אזרחי דרמטי, אלא גם בלם כלכלי חיוני. בעיני אחד הכלכלנים הבכירים בישראל ולשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, אם התוכנית של נתניהו ויריב לוין היתה מתממשת, האמון של המשקיעים בכלכלה היה קורס ואיתו כנראה גם המדינה מראיין: מיקי פלדהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז⁠לקריאת מגזין תלם

ממשיכים לצלול לחוליי החינוך לגיל הרך, והפעם: גילי 3–6. בגני העירייה יום שנפתח כסדרו הוא סיבה למסיבה. הם הפכו עם השנים לבליל של מסגרות, גורמי פיקוח וצורות העסקה, כשהחיסכון גובר פעם אחר פעם על השיקול החינוכי. הגיע הזמן לעשות סדר גם בהם.מקריא: אמיר אשרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.למאמרה של יערה מן על מערכת החינוך של גילי לידה עד 3 הקישו כאן מתוך מגזין תלם.

"קטאר היא גורם מעודד אנטישמיות שמעוניין בשרידות חמאס. כל המערכת הביטחונית מסכימה איתי, חוץ מגורם אחד", קובע מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך. זמן קצר אחרי 7 באוקטובר לקח על עצמו אלשיך לשכנע את המערכת הביטחונית והמדינית שקטאר רעילה ושאסור לגעת בה, אבל נתקל בקיר. בשיחה מרתקת הוא מבהיר איך החדירה הקטארית ללשכת ראש הממשלה מסכנת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל ובעיקר מדגיש עד כמה קשה למערכת האכיפה והחקירה לחקור את הפרשה. "בחקירות כאלה כולם עם אזיקים על הידיים", הוא מסביר. המסקנה שלו היא שהציבור חייב לקחת אחריות ולתת ליועצת המשפטית לממשלה את הכוח להעמיק את החקירה. מראיין: אורי תובלמתוך ערב סגור בנושא קטארגייט, שהתקיים ב־29 בדצמבר 2025.

מחנה נתניהו מאמץ תפיסת עולם ניהיליסטית במסווה של שמרנות, מפרק את מוסדות המדינה בשם "הצלתה", והופך אלימות, הסתה והתקרבנות לאסטרטגיות פוליטיות. זה לא מקרי: מדובר באימוץ שיטתי של טקטיקות תודעתיות המזוהות עם אליל הימין בן שפירו. ושיא האירוניה? את מרביתן הוא גנב מהשמאל הרדיקליקורא: עודד גושן

מחדלי מדיניות ומשבר הקורונה אפשרו לבנקים הגדולים להגדיל את רווחיהם פי ארבעה בתוך שנים ספורות, ובסוף 2025 הם צפויים להגיע לשיא כל הזמנים. טיפול שורש יחייב מאבק עיקש וארוך־שנים לחיזוק התחרות בענף. בינתיים, יש לחשוב על פתרונות מהירים. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי הוא לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל.קורא: אמיר אשרהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם.

אף על פי שמחקרים מוכיחים שהשקעה בגיל הרך היא קריטית עבור התפתחות הילד – מדינת ישראל נעדרת כמעט לגמרי ממערכת החינוך של גילי 0 עד 3. תת־ההשקעה החריפה גורמת לצפיפות איומה במעונות, למשבר כוח האדם, לפגיעה בילדים, וגם לגידול באי־השוויון החברתי והכלכלי. עתידות: בקרוב כל זה רק יחריף.

גל הצעות החוק לפיצול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מוצג כתיקון מבני. בנוסף, הקואליציה מבקשת לשאוב לגיטימציה ממהלכים שניסו לעשות זאת בעבר. אבל העיתוי, ההקשר, ניסוח ההצעות ללא כל בדיקה מקצועית, קידומן כמחטף בחקיקה פרטית והשמטת כל מנגנוני האיזון, חושפים שמדובר בניסיון חיסול – לא בפיצול.

בפרק מיוחד של פודקאסט תלם שוחחנו עם אל״מ (מיל.) אסף "פיזר" כהן, לשעבר סגן מפקד יחידה 8200. על הפרק: האפשרות שאחרי המשטרה, השב"כ והמוסד, גם אגף המודיעין של צה"ל ייפול בידי נתניהו. פיזר הסביר שהוא אופטימי לגבי יכולת האגף להישאר עצמאי. אלא שאז נכנסנו לפרטי הפרטים.מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוזלקריאת מגזין תלם