משדרים ביטחון

החודש הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כי בכוונתו לקיים בחירות לנשיאות הרשות ב-2027. הפעם האחרונה שנערכו בחירות כאלה הייתה ב-2005. האם הלחץ הבינלאומי והפנימי הגובר אכן יובילו לפתיחת קלפיות, והאם חמאס יוכל להתמודד?יוחנן צורף, חוקר בכיר בתוכנית "מהסדר לסכסוכים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ינסה לענות על שאלות אלו בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, תוך ניתוח ההשלכות של ועידת הפת"ח שהתכנסה במאי האחרון, המעניקה מבט מפוכח על השינויים העמוקים המבעבעים בזירה הפוליטית הפלסטינית.

בפרק השישי של ״צו העם״ משוחחת המגישה עידית שפרן־גיטלמן עם אל״מ (במיל׳) גלעד אברלינגי, לשעבר ראש מחלקת תורה ולחימה באגף המבצעים, על הפיל שבחדר: משבר שימור אנשי הקבע.גלעד ידון באתגרי השימור, בגורמים שהובילו לפריצת המשבר, במאפייניו ובהשלכותיו, ובשאלה כיצד המלחמה הנוכחית מטשטשת את עומקו.

ניתוח הסבב הראשון של השיחות בין איראן לארה"ב בשוויץ: אילו פערים עדיין קיימים בין הצדדים, מהם ההישגים שרשמו, והאם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך סביב סוגיית הגרעין האיראני ובזירה הלבנונית? סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומחבר הספר "בשום אללה: הפולמוס האסלאמי סביב השלום עם ישראל", וד"ר אלעד בן דוד, חוקר בתוכנית המחקר של ISGAP-INSS בתחום האנטישמיות בת זמננו, חזרו החודש ממשלחת בין דתית יהודית-ערבית באיחוד האמירויות. המשלחת כללה רבנים, קאדי, ארגוני חברה אזרחית ואקדמאים העוסקים בקשרים בין הדתות וגובשה ע"י המרכז הבין דתי ירושלים.בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם סיפרו מה ששמעו בדובאי ואבו דאבי על הסכמי אברהם, הדרישה האמירותית מישראל לעסוק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי והופתעו לגלות את מה שלא יודעים שם על החברה הישראלית.

מסוף משטר אסד, דרך מלחמת חרבות ברזל ועד לעלייתו של אחמד א-שרע - ניתוח תוכנית הלימודים הסורית הרשמית מצביע על הזהות הלאומית החדשה שמבקש השלטון לעצב. ספרי הלימוד שוכתבו מהר וכך גם עברה של סוריה, היחסים עם איראן, טורקיה ורוסיה וגם היחס לישראל ולשלום.ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון, וד"ר אלדד פרדו, מומחה לאיראן ולמזרח התיכון וראש המחקר של מכון אימפקט SE, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.לקריאת המחקר המלא בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/syria-books/

בפרק החמישי של "צו העם" משוחחת המגישה עידית שפרן גיטלמן עם רועי שרון, הכתב הצבאי של כאן 11, וישי אלמקייס־אלרם, הכתב הצבאי של "מקור ראשון", על הדילמות שמציב "צבא העם" בפני כתבי חדשות, ששירתו ועדיין משרתים במילואים בצבא שעליו הם מדווחים, ושאותו לעיתים קרובות נדרשים לבחון ולבקר מתוקף תפקידם. השניים מספרים כיצד בחרו, בחודשים הראשונים של המלחמה, לרסן ביקורת ולהעדיף את "הרמת הרוח" — ועל נקודת המפנה שבה הגיעו למסקנה שהשתיקה עצמה עלולה לעלות בחיים. הדיון נוגע גם בשאלת הנאמנות של הכתב — למעסיק, לצבא, לציבור, או לאמת — ובהשפעת הרשתות החברתיות על העיתונות הצבאית, כשאלגוריתמי הלייקים ותרבות הטלגרם האנונימי מאיימים לשנות את כללי המשחק.

ישראל נמצאת בהפסקת אש רשמית בכל זירות הלחימה המרכזיות, אלא שכל אחת מהזירות האלה עדיין פתוחה. אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ"ן, מנתח את המצב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. הוא מזהיר מפני שגרת סבבים מול איראן ומבקש להפנות מבט לרצועת עזה.

ביום ראשון ושני, 7 ו-8 ביוני, איראן תקפה את ישראל, וזאת הגיבה. גם הח'ותים נכנסו למערכה הקצרה, שכללה כמה סבבי מהלומות עד להפסקת האש. כיצד מסתכלים על 17 השעות האלה בטהראן? מה רצו האיראנים להשיג ומה עוד הייתה יכולה לעשות ישראל? וגם - איך האירועים נראים בעיניו של הנשיא טראמפ? ומה גרם לו לדחוק בצדדים לעצור?סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש התוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מפלגת האופוזיציה הגדולה בטורקיה, ה-CHP, עברה טלטלה משמעותית כאשר בית המשפט החליט בחודש שעבר לבטל את תוצאות ועידת המפלגה שנערכה ב-2023, ובכך להדיח את המנהיג שנבחר אוזגור אוזל, ולהחזיר את מי שעמד בראשה קודם לכן. מהלך שאמור להיטיב עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בבחירות המתוכננות נכון לעכשיו ל-2028.ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, וד"ר רמי דניאל, חוקר עמית במכון ומומחה לענייני טורקיה, מנתחים את המצב הפוליטי בטורקיה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק הרביעי של "צו העם" מתארח עמיר מנחם, מייסד תנועת "חמש אצבעות" — שילוב ייחודי של תנועת נוער ובוגרים, ספורט תחרותי והכשרה לשירות משמעותי. עמיר ומנחת התוכנית עידית שפרן גיטלמן נכנסים לשאלות המורכבות שמאחורי תופעת ההכנות לצבא: מה באמת מכין את הנוער לשירות? האם המרדף אחרי יחידות היוקרה בא על חשבון כלל הצבא? והאם מוצדקת הביקורת על כך שההכנה לצבא מעמיקה פערים בין המרכז לפריפריה? לצד זה, דנים בשאלה מה מלחמת "חרבות ברזל" לימדה אותנו על סוגיית ההכנה לצה"ל.

שני היקומים המקבילים, אחד בשטח, השני בוושינגטון, טרם נפגשים. זה ידרוש, בין היתר, להרחיק את איראן מהזירה, אלא שנוכחות והשפעת משטר האיתוללות סביב חזבאללה רק הולכות ומתחזקות. אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את הנתיבים המשרתים את האינטרסים של ישראל ומציעה לשים לב לבקיעים מסוימים בתוך האוכלוסיה השיעית ביחס לחזבאללה.

ב-11 ביולי יתחיל גביע העולם בכדורגל ועד 19 ביולי, המשחקים יתפסו את הפוקוס של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, הרבה יותר מכל מלחמה בין ארה"ב וישראל ולאיראן. השנה, שלוש מדינות מאחרות את המשחקים - ארה"ב, קנדה ומקסיקו, אבל זהו כבר המונדיאל של טראמפ. מספר שיא של נבחרות יעלו למגרש, כולל נבחרות ערביות שהצליחו להעפיל, בניגוד לישראל, ויזכו להניף את דגלן בבמה הגדולה בעולם. שיחה על הגיאופוליטיקה שמאחורי המונדיאל, כמו גם הכלכלה והאינטרסים לאומיים, עם ד"ר תומר פדלון - חוקר עמית בתוכנית כלכלה וביטחון לאומי, ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", וד"ר ג'סי ויינברג - חוקר בתוכנית ארה"ב.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את תא"ל (במיל') גיא חזות, ברקע ממצאי סקר דעת הקהל החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבוחן את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי ביחס לכלל הגזרות, ובדגש על המערכה בצפון.חזות מנתח את "מפל הציפיות" שנוצר בלבנון - הפער בין מה ששווק לציבור בסיום מבצע "חצי הצפון" לבין המציאות בשטח, ומסביר כיצד חיזבאללה ביצע "reverse engineering" וחזר לשיטות לחימה של ארגון גרילה. הפרק עוסק גם בליקויים שמצא חזות בתכנון המערכה מול לבנון, בשאלת רצועת הביטחון בדרום לבנון, בשחיקת המשמעת והערכים בצה"ל, ובפילוג הפוליטי החריף שבא לידי ביטוי גם בתפיסת הצבא

בבתי חולים, במוסדות חינוך, וגם במעברי גבול, משרדי ממשלה ואפילו בתוכניות של משטרת ישראל - מצלמות מתוצרת סין נמצאות בשימוש בכל מקום במדינה. מהן הסכנות הטמונות בשימוש זה, איך הן קשורות לאיראן, ומהן הסוגיות הפוליטיות והגיאופוליטיות שצריך לקחת בחשבון בהקשר הזה?יובל לס, חוקרת מלגאית במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון וחוקרת באונ' ת"א, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

למרות הדיווחים הרבים, עוד אין בהירות לגבי תוכן מזכר ההבנות המתגבש בין ארה"ב לאיראן, שנועד להוביל לסוף המלחמה ולתחילה של שיחות על הסכם שבו התייחסות רצינית לסוגיית הגרעין. עם זאת, ניתן לנתח את העמדות של כל אחד מהצדדים, לבחון איפה ניתן לזהות סימני פשרה, ולשאול - האם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך?ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

איך המדיניות של ארה"ב הושפעה מתפיסת האיום הרוסי לאורך העשורים האחרונים? מדוע הקרמלין ממשיך לטעון כי המערב סירב להקשיב לו?בפרק ה-21 של "מגרש הרוסים", חוקר רוסיה במכון INSS גאורגי פורוסקון מארח את ד"ר ג׳סי וינברג, חוקר מדיניות החוץ של ארה"ב במכון. יחד הם סוקרים את התפתחות היחסים בין אמריקה, רוסיה (וגם אוקראינה) באופן שעוזר להבין כיצד הגענו למצב הנוכחי.

ביום שישי שב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לארה"ב אחרי ביקור בסין, שם פגש את הנשיא שי ג'ינפינג. בתום הפגישה, שני הצדדים הוציאו הצהרות, נשיא ארה"ב התראיין וגם מזכיר המדינה שלו מרקו רוביו, ומשם עלו הנושאים המרכזיים שהיו בלב האירוע: מעמד המעצמות זו מול זו, השקעות סיניות בארה"ב, טיוואן ואיראן.גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, רכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון, מנתחים את המפגש בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לא פת"ח ולא חמאס" נהג לומר ראש הממשלה נתניהו כשנשאל אחרי 7.10 ובתחילת המלחמה בעזה על היום שאחרי. לא חמאסטן ולא פת"חסטן. בשיחה מפוקחת, מבוססת עובדות, נתונים ומחקרים על הזירה הפנים-פלסטינית, שואלים חוקרי המכון למחקרי ביטחון אם אכן אין הבדל מהותי בין פת"ח לחמאס. וגם: מה ניתן ללמוד מהבחירות המקומיות שנערכו באחרונה בגדה המערבית ובעזה, על המערכת הפוליטית הפלסטינית? האם גם בערבית ניתן לזהות את השיח המבטא דחייה גם של חמאס וגם של פת"ח? ומה הוא הכוח הפלסטיני הצומח בתקופה הנוכחית? אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם הערבי, יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר מסכסוך להסדרים במכון, בשיחה עם עיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן טרם הסתיים והפסקת האש עדיין בתוקף באופן רשמי. עם זאת, איראן ירתה לעבר איחוד האמירויות, שלמרות הכול לא הכריזה מלחמה על איראן. למעשה, אף אחת ממדינות המפרץ לא הכריזה מלחמה על איראן ואף לא הקפיאה את יחסיה הדיפלומטיים עמה, למרות מתקפות חוזרות.ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תחום המפרץ במכון, מעריך בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ההשלכות הראשונות של המלחמה באיראן על מדינות המפרץ השונות, על אסטרטגיית הביטחון שלהן, ועל מערכת היחסים של כל אחת מהן עם ארה"ב וישראל.

בפרק השלישי של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צהר, על הקשר המתוח בין דת וצבא. השניים דנים בסערת הנשים בטנק והשירות המשותף, בחוזה מול תלמידי ישיבות ההסדר ובגיוס החרדים, וכן שואלים: האם נכון שדווקא הרב הצבאי יהיה הנואם הראשי בטקסי ההשבעה בצה"ל?

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן - שהשתחרר זה עתה משירות מילואים אליו יצא עם תחילת מבצע "שאגת הארי", וראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ד"ר רז צימט, עם סיכום ביניים של המערכה הישראלית-אמריקנית באיראן. מה הושג ממטרות המלחמה - ובעיקר מה (עוד) לא? היכן אנו נמצאים כעת ומהן המשמעויות של ההתפתחויות האחרונות? ומה אפשר – וצריך - לעשות בהמשך?

כיצד התמודדו מדינות אירופה עם המבחן הגיאופוליטי שאליו נקלעו בדמות המלחמה האמריקנית-ישראלית באיראן, ומהן המסקנות שצריכים להסיק בישראל? ד"ר רֶמי דניאל, חוקר עמית במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תחום אירופה, בשיחה עם עיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/europe-iran-war/

ארגון הטרור חזבאללה בנה את עצמו גם כארגון פיננסי מבוזר ומורכב שפועל לא רק בלבנון אלא גם במדינות אירופה, אפריקה ואמריקה לטינית. כיצד זה עובד ומה ניתן לעשות כדי להחליש את הפעילות הפיננסית של הארגון השיעי? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, ונעם בינשטוק - כלכלן, דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומלגאי ניובאוור במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/hezbollah-finance/

בלוגרית ביוטי רוסייה עם כמות עוקבים שעולה על כל אוכלוסיית ישראל יצאה בפומבי נגד מדיניות הממשל הרוסי וחסימות האינטרנט. 35 מיליון צפו בפנייתה, דובר הנשיא נאלץ להגיב, תועמלן ראשי יצא נגדה, והעיתונות עוד מנסה להסביר את התופעה.בפרק ה-20 של "מגרש הרוסים" חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר אלה איטקין, השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון - דנים ברוחות של שינוי פוליטי מפתיע, לא בהכרח לטובה, שפוקד את רוסיה בחודשים האחרונים.

ד"ר עו"ד תמי קנר, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית משפט וביטחון לאומי, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על שינויי העומק במדיניות הממשלה: מעבר מתפיסת "ניהול הסכסוך" עם הפלסטינים לאימוץ תכנית ה"הכרעה" שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה לשינוי המציאות בשטח.

בפרק השני של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הפרשן הצבאי של עיתון ״הארץ״ עמוס הראל. ביחד הם יבחנו כיצד השתנה החוזה בין הצבא לחברה הישראלית מהרגע שבו הסתערו מחבלי חמאס על יישובי עוטף עזה.

ביום שלישי, 14 באפריל 2026, צפויה להתקיים פגישה ראשונה בין שגרירי ישראל ולבנון בוושינגטון, יחד עם שגריר ארה"ב בביירות - תחילתו של משא ומתן ישיר בין שתי המדינות. רגע היסטורי - שכמוהו לא היה מאז שנות ה-80. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירה אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מה צפוי כל צד לדרוש מהשני, כשבלב השיחות ניצב האתגר המרכזי: פירוק חיזבאללה מנשקו.

סבב השיחות הראשון בין ארה"ב לבין איראן, הסתיים ללא הסכם. ג'יי. די. ואנס, סגן נשיא ארה״ב המשמש כראש המשלחת האמריקנית למו״מ אמר בעת עזיבתו את פקיסטן כי איראן "בחרה לא להסכים לתנאים שלנו".נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שיתף כתבה על כלי שלכאורה עומד לרשותו וטרם עשה בו שימוש במערכה מול איראן: סגר ימי.האם עדיין קיים סיכוי להסכם, והאם טראמפ יכול לחדש את האש בלי להסתבך יותר מדי מבית? ואיפה, בין התרחישים שעל השולחן, נמצא האינטרס הישראלי?ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי" וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

חודש למלחמה השניה באיראן: ניתוח ההישגים, הסיבוכים וסוגיות הגרעין, הטילים הבליסטים, המו"מ האפשרי ותפיסת הניצחון של הצדדים. פאנל מומחים מיוחד של תוכנית המחקר "איראן הציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס: ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל התוכנית "איראן והציר השיעי", סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן.

חורמשהר, שיהאב-3, סג'יל, פתח-110… אילו טילים משגרת איראן לעבר ישראל, מה אנחנו יודעים לומר על כלכלת החימושים שלה והאם את כל הכלים האלה ואחרים ניתן ליירט באותה מידה? וגם - מה ניתן ללמוד על ההחלטה של משטר האייתוללות לעשות שימוש בפצצות מצרר? ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחה ללייזר ואלקטרואופטיקה, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפתח השבוע הרביעי של המלחמה באיראן, נבחן האם ואיך המערכה משרתת את האינטרסים של פוטין, ועד כמה הוא מסייע למשטר האייתולות. וגם – איך באים לידי ביטוי הפי שבין האינטרסים האסטרטגיים הביטחוניים של ישראל ושל ארה"ב, בהקשר של רוסיה במציאות הנוכחית?חוקר המכון ארקדי מיל-מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה, וגאורגי פורוסקון, חוקר תחום רוסיה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

באיזה שלב של המלחמה מתחילים לתכנן את סופה ואת המציאות שמבקשים ליצור באמצעותה לאחר מכן? כיצד הזרוע המדינית משפיעה על הגדרת יעדים צבאיים וכיצד אותם יעדים צבאיים מסייעים להשגת היעדים הפנימיים? האם בשלב הזה של המלחמה מאוחר מדי לדבר על תכנון ומדוע הפסקת אש שאינה כוללת איתה הסדרה עתידית היא טעות שנעשתה ב"עם כלביא" ואסור לחזור עליה כעת?תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק חדש של מעבר לרשת, אורית פרלוב מנסה לאפיין את השיח הציבורי באיראן בעקבות מבצע ״שאגת הארי״תחילה, עוסקת פרלוב בתרחישים הבולטים המוצגים ע״י אסטרטגים איראנים וערבים, המנסים להעריך מהם תרחישי הסיום האפשריים למלחמה. בחלק השני מנסה פרלוב לבחון מהם התנאים הנדרשים להפלת משטר באיראן, בהם החלשת מנגנוני הדיכוי ומוקדי הכוח של משה״מ, הפיכה פנימית לשלב מעבר, לחץ כלכלי, הסרת חסימת האינטרנט וניתוק ערוצי התקשורת של המשטר.בחלק השלישי בוחנת פרלוב את מדיניות הרחבת מעגלי הכאוס של המשטר באיראן - מה בבסיסו ואת מה הוא משרת? ובחלק האחרון מציגה פרלוב קולות מאיראן: יומני מלחמה, "צייד הבסיג׳ים" והעברת הקורדינטות למיקומם של כוחות הדיכוי, הפחד שהמלחמה תיגמר לפני שהמשטר יפול, וגם - מדוע הצעירים האיראנים עדיין לא ברחובות?

טורקיה פעלה שנים כדי למנוע את המלחמה הנוכחית בין ישראל וארה"ב לאיראן. כעת, למרות שהיא מוצאת את עצמה יעד לטילים איראניים, היא מוסיפה להאשים את ישראל במצב. סוריה של אחמד א-שרע לעומת זאת סימנה את איראן כאויב הגדול שלה ומנסה לנצל הזדמנויות דיפלומטיות מול ארה"ב ומדינות ערביות סוניות לאור המצב. בנוסף, מתרבים הדיווחים על האפשרות כי כוחות סוריים יכנסו ללבנון כדי להילחם נגד חיזבאללה.על כך, ועוד, בשיחה של ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, וד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום הזירה בצפונית, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

נשיא ארה"ב וראש הממשלה נתניהו מסמנים את תחילת הסוף של המערכה מול משטר האייתוללות. במצב נוכחי, מערך הטילים הבליסטיים והמשטר עצמו מוחלשים מאוד, אבל חומר בקיע יש עדיין. האם מוג'תבא חמינאי הוא אחד שניתן יהיה להגיע איתו להסכם כלשהו? ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל תוכנית איראן והציר השיעי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

עד כמה טראמפ קשוב לדעת הקהל האמריקנית, ובייחוד לרעשים שליליים שנשמעים ביחס למלחמה מתוך הבייס שלו?כיצד המערכה המשותפת לארה"ב ולישראל צפויה להשפיע על הפוליטיקה האמריקנית וכתוציאה מכך גם על יחסי שתי המדינות?ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש התכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

שבוע מאז החלה המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן - מה בדיוק נפגע ממערך הטילים, ממוסדות המשטר, ומתוכנית הגרעין של איראן? עד כמה נפילת המשטר נראית ריאלית נכון לרגע זה? והאם נוצרו התנאים לכך שהעם האיראני "יתפוס את גורלו בידיו״ כפי שהציב כיעד ראש הממשלה נתניהו?דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

המערכה מול איראן מתבצעת כפעולה משותפת בין ישראל לארה"ב. כיצד פועלת החלוקה ומערך הפיקוד במצב חסר תקדים שכזה? מה יקרה אם ארה"ב תחליט לסיים כשישראל עוד מסמנת מטרות באיראן? וגם, באיזה מצב נכנס צה"ל למערכה הנוכחית?עפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

הארגון השיעי החליט להיכנס למערכה מול ישראל לצד איראן. צה"ל נכנס קרקעית לדרום לבנון ובמקביל הצבא הלבנוני פורס את כוחותיו מחדש, במה שנראה כמו מהלך שנועד לאפשר לצה"ל לפעול נגד הארגון.עד כמה חיזבאללה יכול לגרום נזק לעורף הישראלי למרות מצבו המוחלש? מה גרם לו בכלל לצאת למערכה הזאת והאם זו הייתה החלטה התאבדותית מבחינתו או להיפך, משימת הישרדות וגם חובה זהותית? ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחיזבאללה במכון, ואורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

ביום השלישי למבצע "שאגת הארי", ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תחום המפרץ במכון, מנתח בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את התגובה הצפויה של מדינות המפרץ למתקפות האיראנית לשטחן ואת ההשלכות על יחסי הכוחות באזור.

יממה אל תוך מבצע "שאגת הארי", מערכה משותפת לישראל ולארה"ב נגד משטר האייתוללות, כינסנו את חוקרת איראן הבכירה סימה שיין ואת ראש תוכנית ארה"ב במכון אבישי בן ששון גורדיס לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. האם חיסול חמינאי מסמן את תחילת הסוף של המערכה או להיפך, הסלמה? כמה זמן יכול נשיא ארה"ב להכות באיראן? ועד כמה הצמרת האיראנית הכינה לעצמה תוכנית מגירה יעילה להחלפת ההנהגה שנפגעה?

מחקר של ה-INSS מצא כי רוסיה הסבירה את מלחמת 12 הימים בצורה שונה מאוד מאיך שאנחנו הישראלים תופסים אותה. ישראל מוצגת כמעין פרוקסי אמריקני שתקפה באופן שרירותי ובלתי מוצדק מדינה ריבונית ללא התגרות מצידה. חוקרי המכון בת חן פלדמן וגאורגי פורוסקון דנים בנרטיב הפרופגנדה הרוסית שמציגה תמונה כמעט הפוכה של המציאות ומסבירה כל פעם מחדש למה הסדר העולמי אינו צודק וחייב להשתנות.

מה ניתן ללמוד מניתוח פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב סביב הרפובליקה האסלאמית? האם אפשר לחזות איך תראה תקיפה? והאם צודקים הטוענים כי כבר אי אפשר שלא להשתמש בכוח העצום שהביא טראמפ לאזור?תא"ל (מיל') יובל אילון, חוקר בכיר אורח במכון בתחום האסטרטגיה הימית, איש חיל הים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס למפת הכוחות: https://www.inss.org.il/he/publication/us-forces-middle-east/

בתחילת החודש נערכה פסגה בקהיר בין נשיא מצרים א-סיסי לבין נשיא טורקיה ארדואן, מנהיגי שתי מדינות שעד לעשור האחרון נחשבו כיריבות אזוריות.ההתקרבות בין שתי המדינות מתורגמת לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים בשטח, והדבק שלה היא ההתנגדות למדיניות הישראלית, בעזה אבל לא רק.ד"ר גליה לינשטראוס, חוקרת בכירה במכון, המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית וד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר, המתמחה בין היתר במצרים בת זמננו, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

מה נותר מהחזון של בן גוריון על "צבא העם"? בסדרה החדשה "צו העם – פותחים את החוזה בין הצבא לחברה" מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, נבקש לדון בחוזה הבלתי-כתוב שבין צה"ל לאזרחי ואזרחיות ישראל. ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מנחת הסדרה, תצלול בכל פרק – יחד עם אורח או אורחת מיוחדים – אל עומק היחסים המורכבים שבין צה"ל לחברה הישראלית, בניסיון להבין אם מה שהיה הוא שעכשיו, ומה שעכשיו הוא שיהיה.בפרק הראשון תשוחח ד"ר שפרן-גיטלמן עם העיתונאית חן ארצי סרור. יחד הן ינסו לברר האם צה״ל הוא עדיין בבואה של החברה הישראלית, ואיך המתח שבין שבטי החברה הישראלית משפיע על תפקידו המסורתי.

כשנה וחצי לאחר הפגיעה הקשה שספג חזבאללה בפעולת הביפרים ובחיסולו של מזכ"ל הארגון נסראללה, מערך המימון של ארגון הטרור עדיין מזרים לו כספים רבים המאפשרים לו לעמוד על הרגליים ואף לבצע פעולות שיקום משמעותיות.חוץ מאיראן, מי שולח כסף לחזבאללה? והאם ניתן להקריס את הארגון השיעי באמצעות מערכה אפקטיבית במישור הכלכלי? העיתונאית עמנואל אלבז פלפס משוחחת בנושא עם סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחזבאללה במכון, ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי".

כיצד המעבר של ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב - סנטקום - בא לידי ביטוי בשטח והאם המהלך חיזק את מעמדה של ישראל כשותפה אזורית לגיטימית בארכיטקטורת הביטחון במזרח התיכוןיניר קפח, חוקר מטעם תוכנית ניובאאור במכון וחוקר דיפלומטיה צבאית ביטחונית כמכשיר לכינון בריאת בריתות באונ' העברית בירושלים, ותא"ל (מיל') אסף אוריון - חוקר בכיר במכון וראש החטיבה האסטרטגית שעסקה בשיתופי פעולה בינלאומיים בצה"ל עד 2015 - בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך פנינה משוחחת עם ד"ר ירון שניידר על הגל העכור של מתקפות על ישראל ועל קהילות יהודיות ברחבי העולם, שהלכו והחמירו אחרי טבח ה-7/10 ופתיחת המלחמה בעזה, לרבות מתקפות על ישראלים בחו״ל.תחילה נסקרים מאפייני המערכה המתנהלת נגד ישראל בזירה הבינלאומית, כמו גם הגורמים המעורבים בה, ובהמשך מוצגים הסברים להיבטים השונים של התופעה והדרכים להיאבק בה: מה מלבד אנטישמיות ושאיפה לחסל את ישראל עומד ברקע למערכה הבינ״ל נגד ישראל? באילו דרכים היא צברה תאוצה? מהן ההאשמות החמורות המשמשות לליבוי השנאה לישראל וכיצד הן התגלגלו להליכים משפטיים? ולסיום, אילו צעדים מעשיים יכולים לתקן העיוות בתיאור מהלכי ישראל בעזה ואת הפגיעה בתדמית ובלגיטימציה של מדינת ישראל?

ערב פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מה ניתן ללמוד על הסבב הראשון של המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן? מדוע ח'אמנאי לא יכול לוותר על תוכנית הטילים הבליסטיים? ומה עומד מאחורי גל מעצרים של בכירים רפורמיסטים על ידי כוחות הביטחון?ד"ר רז צימט, חוקר בכיר, מנהל תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

המסמך המייסד של מועצת השלום מלמד לא מעט על הסדר העולמי החדש שאליו שואף נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האם הוא החליט לשבש לחלוטין את הסדר העולמי הקיים? כיצד מגיבות לכך בעלות בריתו במערב אירופה? איפה אפשר לזהות בו שאיפות "קיסריות"? ואיך כל זה משפיע על הביטחון הלאומי של ישראל?עו"ד ד"ר תמי קנר, חוקרת בכירה וראש תחום משפט וביטחון לאומי במכון, וד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תחום מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.