משדרים ביטחון

ארה"ב ואיראן לא מגיעות להסכמות סביב מצר הורמוז ואיראן מוסיפה לדרישותיה. בינתיים, בזירה הפנים איראנית, שורה של מינויים פוליטיים חדשים המשפיעים על דוקרטינת הגרעין של איראן. האם "הרפובליקה האסלאמית השלישית" תחליט על פצצה גרעינית? והאם יש טעם עוד לחכות שהכלכלה תקריס את המשטר? ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק זה של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", משוחחים ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וראש תחום ארה"ב במכון, ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, על מצב יחסי ישראל-ארצות הברית ואובדן התמיכה מצידה כאיום קיומי על מדינת ישראל. השיחה מנתחת את המשבר דרך שלושה מרחבים מרכזיים: המישור הפוליטי, שבו ישראל הפכה מסוגיה דו-מפלגתית בקונצנזוס לנושא פוליטי מקטב המושך ביקורת גוברת מצד המפלגה הדמוקרטית ואף מגורמים קיצוניים במפלגה הרפובליקנית; המישור החברתי, המציג שפל חסר תקדים בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל, במיוחד בקרב צעירים מתחת לגיל 30 משתי המפלגות; והמישור הצבאי, שמהווה כיום נקודת אור של שיתוף פעולה אינטימי והערכה אמריקאית חסרת תקדים ליכולות צה"ל, אך נותר פגיע לשינויים בדרג המדיני ולדימוי ציבורי שלילי. השניים מדגישים בשיחתם כי הדרך לפתרון המשבר העמוק אינה מסתכמת בהסברה טובה יותר, אלא מחייבת קבלת החלטות מהותיות ושינוי כיוון במדיניותה של ממשלת ישראל.

מה משמעויותיו של ה"הסכם ההיסטורי", כדברי הנשיא טראמפ, שאליו הגיעו חמאס ומועצת השלום? האם אכן יש באפשרותו להוביל לפירוק הארגון מנשקו? וכיצד צריכה לנהוג כעת ההנהגה הישראלית?חוקרי המכון הבכירים עפר שלח, קובי מיכאל, ויוחנן צורף בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

המכון למחקרי ביטחון לאומי, יחד עם NOMINIS - פלטפורמה למודיעין בלוקצ'יין, בחנו כיצד השתמשו איראן וחזבאללה במטבעות קריפטו כדי להקל על העברת כספים ולעקוף סנקציות בינלאומיות. דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי", ושניר לוי, מנכ"ל ומייסד NOMINIS, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.לקריאת המאמר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-hezbollah-crypto/

מה ניתן ללמוד מהראיון הארוך במיוחד שהעניק אחמד א-שרע לרשת אל-ג'זירה? מה מסמל כינוס הפרלמנט בפעם הראשונה מאז תפס את השלטון בדצמבר 2024? מה מצב הכלכלה הסורית ואיפה עומדים המגעים לקראת הסכם ביטחוני עם ישראל? ד"ר כרמית ולנסי, חוקר בכירה במכון וראש תחום סוריה, ואמל חאיכ, עוזר מחקר בתחום סוריה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. במרכז השיחה גם ממצאי הספר החדש של ד"ר ולנסי ופרופ' איתמר רבינוביץ - המשמש כמשנה ליושב ראש הדירקטוריון של המכון - "המהפכה בסוריה - מלחמת האזרחים ונפילת שושלת אסד"

ממה חושש הציבור הישראלי? המכון למחקרי ביטחון לאומי בחן את תפיסות הציבור הישראלי, כמו גם תפיסות של חוקרים מתחומים שונים, ביחס לתרחישי איום מרכזיים על מדינת ישראל - ביטחוניים, מדיניים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים. מוביל הפרויקט, תא"ל (מיל') יובל אילון, חוקר בכיר במכון, ואביר גיטלין, חוקר במרכז הנתונים של המכון, שגיבש את המתודולוגיה המחקרית של המחקר, הציגו את התוצאות בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.לקריאת המחקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/survey-threats/

עד כמה האיום הרוסי על אירופה מוחשי? האם היבשת מוכנה להתגונן, האם ההשפעה הרוסית עדיין מצליחה, ואילו מדינות הן החוליה החלשה בשרשרת? בפרק ה-22 של הפודקסט "מגרש הרוסים" אנו שמחים לארח את ד"ר ורה מיכלין שפיר שחוקרת שנים רבות השפעה רוסית ותקשורת אסטרטגית, דווקא מהזווית האירופאית. יחד עם מגיש הפודקסט, חוקר המכון גאורגי פורוסקון, היא מנתחת את האיום הנשקף, ומספקת הערכה מפתיעה באשר לסיכויים להדוף מתקפה עתידית.

שבוע אחרי פגישתו ההיסטורית של ג'וזף עאון, נשיא לבנון, עם דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, ושבוע מאז תחילת יישום פיילוט הנסיגה של צה"ל מדרום לבנון, איך הדברים מתנהלים? האם ניתן להעריך את מידת ההצלחה של התהליך? ומדוע חיזבאללה לא פועל אקטיבית ופומבית לקלקל את יישום ההסכם בין לבנון וישראל למרות התנגדותו? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, אנו בוחנים את תמונת המצב המורכבת של יחסי ישראל ומדינות המפרץ מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, בהמשך לפרסום מזכר של המכון בנושא. האם חזון הנורמליזציה עם סעודיה וההשתלבות במסדרון התשתיות IMEC עדיין אפשריים, או שישראל חוזרת לתפיסת "הווילה בג'ונגל"?יחד עם טלי זינגר (אשת עסקים ומומחית לכלכלת המפרץ), אמיר חייק (שגריר ישראל הראשון באיחוד האמירויות), ד"ר תומר פדלון (חוקר עמית ב-INSS), ותא"ל (מיל') אודי דקל (ראש תוכנית "מסכסוך להסדרים" במכון) ננתח את האתגרים הכלכליים והמדיניים, את השפעת יחסי ישראל-ארה"ב, ואת התפקיד הקריטי של המגזר העסקי בשימור הקשרים האזוריים. בנוסף, נציג המלצות מעשיות לממשלת ישראל – מה נדרש לעשות כבר עכשיו כדי לשקם את האמון האזורי, לקדם אינטרסים משותפים ולהבטיח את עתידה הכלכלי והביטחוני של ישראל במזרח התיכון החדש.לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/expanding-abraham-accords/

ההתעקשות על העשרת אורניום והסירוב לשיתוף פעולה מלא עם סבב"א - אלה שני המרכיבים המדאיגים את קהילת המומחים והחוקרים בעניין הסכם הגרעין בין ארה"ב לסעודיה, כפי שדווח לתקשורת. ביניהם ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תחום מדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא אומר שערב הסעודית הייתה יכולה לקבל את תוכנית הגרעין האזרחית לפני יותר מעשור, אילולא הייתה מתעקשת על הזכות להעשיר אורניום על אדמתה. הוא גם מסביר כי הדלת לנורמליזציה אינה סגורה הרמטית, אך הכדור כעת במגרש של ישראל, אשר לשם כך, תהיה חייבת להסכים להתקדם לקראת אופק מדיני לפלסטינים, בהתאם לדרישות הברורות ועקביות מאוד של יורש העצר הסעודי.

במסגרת פרויקט השפעה זרה במכון, נערך מחקר מקיף ומחדש על תשתיות סייבר-קריים של השפעה זרה. החוקרים האחראים על המחקר הם ד"ר ורה מיכלין שפיר, חוקרת אורחת בכירה במכון ומנהלת אקדמית של מכון "סימפודיום" לתקשורת אסטרטגית בלונדון, וארי בן-עם, חוקר אורח ב-FDD. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם מציעים הסתכלות חדשה על השפעה זרה ומסבירים כי הדרך להתמודד ולהיאבק בה היא לזהות נכון ולטפל בתשתיות הסייבר-קריים דרכן היא עוברת, ובכלל את האקוסיסטם המאפשר למדינות לא דמוקרטיות לתקוף דמוקרטיות ליברליות.

מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב לא החזיק מעמד אפילו חודש בגלל סעיף מעורפל מאוד סביב התנועה במצר הורמוז. מה כל אחת, ארה"ב ואיראן, הבינה ממנו, והאם - וכיצד - ניתן עוד למנוע הסלמה? ישראל מתחממת על הקווים - האם עליה להיכנס למלחמה? לפי אל"מ (מיל') אלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב במכון, ודני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" - ממש לא ללא הגדרה מדויקת של יעד הישגי וריאלי בסוגיית הגרעין האיראני. הצטרפו לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

איך נראים באמת חייהם של יהודים תחת המשטר האיראני, במיוחד בימי המלחמה הנוכחיים? בני סבטי סוקר את הטלטלות והתהפוכות בחיי הקהילה היהודית באיראן, מתקופות של שגשוג כלכלי והשתלבות בחוגי האקדמיה ועד לשנות השפל והרדיפה שלאחר המהפכה האסלאמית וימי המלחמה, ומשתף בחוויותיו האישיות כיהודי שחי באיראן בזמן המהפכה.מה מאפיין את מערכת היחסים של הקהילה היהודית עם המשטר ואילו מנגנוני הישרדות היא פיתחה במשך השנים? מה עומד ברקע לשימוש התעמולתי שעושה המשטר בנציגים ובדוברים יהודים בפרלמנט ובתקשורת? ומאידך – מה הוביל, בעיקר מסוף שנות ה-90, לחשדנות גוברת כלפי היהודים עד להאשמתם בריגול וענישתם בחומרה? וגם: מה מחזק את הקהילה היהודית, למרות התלאות שעברה עד היום, והאם תוכל להחזיק מעמד כקהילה גם בשנים הקרובות?

פרויקט IMEC טומן בחובו הזדמנויות לשיתופי פעולה אסטרטגיים בין ישראל למדינות האזור. גליה לביא, ראש פרויקט IMEC במכון, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ההיתרונות ואת האזהרות, ומצביעה על פרויקטים שאפשר לקדם כבר היום.

אלוף במיל' תמיר הימן, ראש המכון וראש אמ"ן לשעבר, ועפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז פלפס על תפיסת הביטחון של ישראל.האם הייתה זו תפיסת הביטחון של בן גוריון - הרתעה, התרעה, הכרעה - שהובילה לכשל של 7.10?מה השתנה מאז? מה היא תפיסת הביטחון שהתגבשה בפועל - בצורה לא רשמית - כתגובה לטראומה ולכישלון של היום ההוא, בלי ועדת חקירה ממלכתית ובלי הבנה עמוקה ומדויקת של הכשלים? לאן היא מובילה את ישראל? וכיצד יש לגבש תפיסה חדשה?

בפרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה נוספת של התוכנית "משדרים ביטחון" למיטיבי לכת – משוחח החוקר דודי סימן טוב, ראש תחום תודעה והשפעה זרה במכון, עם ד"ר שי הרשקוביץ מאוניברסיטת ג'ורג'טאון על האיום המשמעותי לביטחון הלאומי של ישראל והעולם, הרעלת נתונים - מניפולציה שקטה וזעירה במקורות המידע הגלויים, הגורמת למערכות להסיק מסקנות מעוותות מבלי שהותקפו ישירות. הפרק מנתח מדוע נשק אסטרטגי זה מהווה כיום "נקודת עיוורון" עבור קהילת הביטחון הלאומי, סוקר מקרי בוחן של התערבות זרה במערכות בחירות בעולם באמצעות זיהום מידע, ומדגיש את הצורך הלאומי הדחוף לעבור מתפיסה של מניעה מוחלטת לפיתוח חוסן והגנה רב-שכבתית. לקריאת המזכר בנושא https://www.inss.org.il/he/publication/data-poisoning/

מדוע מדינת ישראל חייבת להבטיח לעצמה גישה למודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ולאמץ תפיסה רחבה של ריבונות טכנולוגית, במסגרת הביטחון הלאומי שלה? כיצד היא תוכל באופן אפקטיבי לשמור על יתרון טכנולוגי במציאות גיאופוליטית טכנולוגית משתנה?הדס לורבר, ראש מחקר טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפסלקריאת המאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/ai-next-challenge/

ישראל נמצאת בקיפאון מתמשך, שבו הישגים צבאיים טקטיים מרשימים לא מתורגמים לניצחון מדיני וביטחוני. כיצד ניתן להיחלץ מה"לימבו" בחזיתות השונות? פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר המשנה למנכ"ל ראש החטיבה הפלסטינית במשרד לעניינים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מציע להמיר ראשית את "חזון שתי המדינות" ב"מפת דרכים פונקציונלית", ומשם ליזום מהלכים מדיניים משמעותיים מול סעודיה, לבנון, סוריה. רק כך לדבריו ניתן להשיג "ניצחון מוחלט" - מונח שהוא מגדיר מחדש.

בפרק זה של "צו העם" מארחת החוקרת עידית שפרן גיטלמן את תת-אלוף (במיל') אופיר לויוס, לשעבר קצין החינוך והנוער הראשי וכיום רמ"ט אוגדה 96 במילואים, לשיחה מעמיקה על מסמך "רוח צה"ל" ומקומו בצבא שלוש שנים לתוך המלחמה. השניים דנים בביקורת הציבורית שהתעוררה סביב המסמך, ושאלת הרלוונטיות שלו לאחר ה-7 באוקטובר. הפרק עוסק גם בסוגיות נוספות הנוגעות למקומם של הערכים בצה"ל 2026, ובאתגר של חינוך לערכים בעידן שבו כל אמירה עלולה להתפרש כפוליטית. לויוס משתף גם מניסיונו האישי כמפקד שאיבד רגל בקרב, ומספר על האגרת שכתב הקוראת למפקדים להימנע ממלכתיות ״חלולה״ ולהתעקש על שיח ערכי-משמעותי עם חייליהם, גם בנושאים רגישים.

הבחירות המקדימות בקרב שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, יצאו לדרך לקראת בחירות האמצע בנובמבר הקרוב. התוצאות החלקיות כבר מלמדות לא מעט על העתיד הנראה לעין ואולי אף על 2028, הבחירות לנשיאות. עד כמה העמדות בעד ונגד ישראל משפיעות על המרוץ? פרופ' טד ששון, חוקר בכיר במכון מטעם קרן משפחת רודרמן, וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

מה היא הזירה שהכי מדאיגה את הישראלים ואת הישראליות? כיצד מעריכים האזרחים את המצב הביטחוני של ישראל אחרי מבצע "שאגת הארי" באיראן? האם הם סבורים שיש נסיבות שבהן ישראל תצטרך לפעול למרות הסיכון בעימות עם ארה"ב?ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון, משוחחת עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הנתונים, המגמות והמסקנות מתוך סקר יוני 2026 של מרכז האיסוף וניתוח הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי.

החודש הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כי בכוונתו לקיים בחירות לנשיאות הרשות ב-2027. הפעם האחרונה שנערכו בחירות כאלה הייתה ב-2005. האם הלחץ הבינלאומי והפנימי הגובר אכן יובילו לפתיחת קלפיות, והאם חמאס יוכל להתמודד?יוחנן צורף, חוקר בכיר בתוכנית "מהסדר לסכסוכים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ינסה לענות על שאלות אלו בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, תוך ניתוח ההשלכות של ועידת הפת"ח שהתכנסה במאי האחרון, המעניקה מבט מפוכח על השינויים העמוקים המבעבעים בזירה הפוליטית הפלסטינית.

בפרק השישי של ״צו העם״ משוחחת המגישה עידית שפרן־גיטלמן עם אל״מ (במיל׳) גלעד אברלינגי, לשעבר ראש מחלקת תורת לחימה באגף המבצעים, על הפיל שבחדר: משבר שימור אנשי הקבע.גלעד ידון באתגרי השימור, בגורמים שהובילו לפריצת המשבר, במאפייניו ובהשלכותיו, ובשאלה כיצד המלחמה הנוכחית מטשטשת את עומקו.

ניתוח הסבב הראשון של השיחות בין איראן לארה"ב בשוויץ: אילו פערים עדיין קיימים בין הצדדים, מהם ההישגים שרשמו, והאם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך סביב סוגיית הגרעין האיראני ובזירה הלבנונית? סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומחבר הספר "בשום אללה: הפולמוס האסלאמי סביב השלום עם ישראל", וד"ר אלעד בן דוד, חוקר בתוכנית המחקר של ISGAP-INSS בתחום האנטישמיות בת זמננו, חזרו החודש ממשלחת בין דתית יהודית-ערבית באיחוד האמירויות. המשלחת כללה רבנים, קאדי, ארגוני חברה אזרחית ואקדמאים העוסקים בקשרים בין הדתות וגובשה ע"י המרכז הבין דתי ירושלים.בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם סיפרו מה ששמעו בדובאי ואבו דאבי על הסכמי אברהם, הדרישה האמירותית מישראל לעסוק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי והופתעו לגלות את מה שלא יודעים שם על החברה הישראלית.

מסוף משטר אסד, דרך מלחמת חרבות ברזל ועד לעלייתו של אחמד א-שרע - ניתוח תוכנית הלימודים הסורית הרשמית מצביע על הזהות הלאומית החדשה שמבקש השלטון לעצב. ספרי הלימוד שוכתבו מהר וכך גם עברה של סוריה, היחסים עם איראן, טורקיה ורוסיה וגם היחס לישראל ולשלום.ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון, וד"ר אלדד פרדו, מומחה לאיראן ולמזרח התיכון וראש המחקר של מכון אימפקט SE, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.לקריאת המחקר המלא בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/syria-books/

בפרק החמישי של "צו העם" משוחחת המגישה עידית שפרן גיטלמן עם רועי שרון, הכתב הצבאי של כאן 11, וישי אלמקייס־אלרם, הכתב הצבאי של "מקור ראשון", על הדילמות שמציב "צבא העם" בפני כתבי חדשות, ששירתו ועדיין משרתים במילואים בצבא שעליו הם מדווחים, ושאותו לעיתים קרובות נדרשים לבחון ולבקר מתוקף תפקידם. השניים מספרים כיצד בחרו, בחודשים הראשונים של המלחמה, לרסן ביקורת ולהעדיף את "הרמת הרוח" — ועל נקודת המפנה שבה הגיעו למסקנה שהשתיקה עצמה עלולה לעלות בחיים. הדיון נוגע גם בשאלת הנאמנות של הכתב — למעסיק, לצבא, לציבור, או לאמת — ובהשפעת הרשתות החברתיות על העיתונות הצבאית, כשאלגוריתמי הלייקים ותרבות הטלגרם האנונימי מאיימים לשנות את כללי המשחק.

ישראל נמצאת בהפסקת אש רשמית בכל זירות הלחימה המרכזיות, אלא שכל אחת מהזירות האלה עדיין פתוחה. אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ"ן, מנתח את המצב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. הוא מזהיר מפני שגרת סבבים מול איראן ומבקש להפנות מבט לרצועת עזה.

ביום ראשון ושני, 7 ו-8 ביוני, איראן תקפה את ישראל, וזאת הגיבה. גם הח'ותים נכנסו למערכה הקצרה, שכללה כמה סבבי מהלומות עד להפסקת האש. כיצד מסתכלים על 17 השעות האלה בטהראן? מה רצו האיראנים להשיג ומה עוד הייתה יכולה לעשות ישראל? וגם - איך האירועים נראים בעיניו של הנשיא טראמפ? ומה גרם לו לדחוק בצדדים לעצור?סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש התוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מפלגת האופוזיציה הגדולה בטורקיה, ה-CHP, עברה טלטלה משמעותית כאשר בית המשפט החליט בחודש שעבר לבטל את תוצאות ועידת המפלגה שנערכה ב-2023, ובכך להדיח את המנהיג שנבחר אוזגור אוזל, ולהחזיר את מי שעמד בראשה קודם לכן. מהלך שאמור להיטיב עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בבחירות המתוכננות נכון לעכשיו ל-2028.ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, וד"ר רמי דניאל, חוקר עמית במכון ומומחה לענייני טורקיה, מנתחים את המצב הפוליטי בטורקיה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק הרביעי של "צו העם" מתארח עמיר מנחם, מייסד תנועת "חמש אצבעות" — שילוב ייחודי של תנועת נוער ובוגרים, ספורט תחרותי והכשרה לשירות משמעותי. עמיר ומנחת התוכנית עידית שפרן גיטלמן נכנסים לשאלות המורכבות שמאחורי תופעת ההכנות לצבא: מה באמת מכין את הנוער לשירות? האם המרדף אחרי יחידות היוקרה בא על חשבון כלל הצבא? והאם מוצדקת הביקורת על כך שההכנה לצבא מעמיקה פערים בין המרכז לפריפריה? לצד זה, דנים בשאלה מה מלחמת "חרבות ברזל" לימדה אותנו על סוגיית ההכנה לצה"ל.

שני היקומים המקבילים, אחד בשטח, השני בוושינגטון, טרם נפגשים. זה ידרוש, בין היתר, להרחיק את איראן מהזירה, אלא שנוכחות והשפעת משטר האיתוללות סביב חזבאללה רק הולכות ומתחזקות. אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את הנתיבים המשרתים את האינטרסים של ישראל ומציעה לשים לב לבקיעים מסוימים בתוך האוכלוסיה השיעית ביחס לחזבאללה.

ב-11 ביולי יתחיל גביע העולם בכדורגל ועד 19 ביולי, המשחקים יתפסו את הפוקוס של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, הרבה יותר מכל מלחמה בין ארה"ב וישראל ולאיראן. השנה, שלוש מדינות מאחרות את המשחקים - ארה"ב, קנדה ומקסיקו, אבל זהו כבר המונדיאל של טראמפ. מספר שיא של נבחרות יעלו למגרש, כולל נבחרות ערביות שהצליחו להעפיל, בניגוד לישראל, ויזכו להניף את דגלן בבמה הגדולה בעולם. שיחה על הגיאופוליטיקה שמאחורי המונדיאל, כמו גם הכלכלה והאינטרסים לאומיים, עם ד"ר תומר פדלון - חוקר עמית בתוכנית כלכלה וביטחון לאומי, ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", וד"ר ג'סי ויינברג - חוקר בתוכנית ארה"ב.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את תא"ל (במיל') גיא חזות, ברקע ממצאי סקר דעת הקהל החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבוחן את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי ביחס לכלל הגזרות, ובדגש על המערכה בצפון.חזות מנתח את "מפל הציפיות" שנוצר בלבנון - הפער בין מה ששווק לציבור בסיום מבצע "חצי הצפון" לבין המציאות בשטח, ומסביר כיצד חיזבאללה ביצע "reverse engineering" וחזר לשיטות לחימה של ארגון גרילה. הפרק עוסק גם בליקויים שמצא חזות בתכנון המערכה מול לבנון, בשאלת רצועת הביטחון בדרום לבנון, בשחיקת המשמעת והערכים בצה"ל, ובפילוג הפוליטי החריף שבא לידי ביטוי גם בתפיסת הצבא

בבתי חולים, במוסדות חינוך, וגם במעברי גבול, משרדי ממשלה ואפילו בתוכניות של משטרת ישראל - מצלמות מתוצרת סין נמצאות בשימוש בכל מקום במדינה. מהן הסכנות הטמונות בשימוש זה, איך הן קשורות לאיראן, ומהן הסוגיות הפוליטיות והגיאופוליטיות שצריך לקחת בחשבון בהקשר הזה?יובל לס, חוקרת מלגאית במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון וחוקרת באונ' ת"א, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

למרות הדיווחים הרבים, עוד אין בהירות לגבי תוכן מזכר ההבנות המתגבש בין ארה"ב לאיראן, שנועד להוביל לסוף המלחמה ולתחילה של שיחות על הסכם שבו התייחסות רצינית לסוגיית הגרעין. עם זאת, ניתן לנתח את העמדות של כל אחד מהצדדים, לבחון איפה ניתן לזהות סימני פשרה, ולשאול - האם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך?ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

איך המדיניות של ארה"ב הושפעה מתפיסת האיום הרוסי לאורך העשורים האחרונים? מדוע הקרמלין ממשיך לטעון כי המערב סירב להקשיב לו?בפרק ה-21 של "מגרש הרוסים", חוקר רוסיה במכון INSS גאורגי פורוסקון מארח את ד"ר ג׳סי וינברג, חוקר מדיניות החוץ של ארה"ב במכון. יחד הם סוקרים את התפתחות היחסים בין אמריקה, רוסיה (וגם אוקראינה) באופן שעוזר להבין כיצד הגענו למצב הנוכחי.

ביום שישי שב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לארה"ב אחרי ביקור בסין, שם פגש את הנשיא שי ג'ינפינג. בתום הפגישה, שני הצדדים הוציאו הצהרות, נשיא ארה"ב התראיין וגם מזכיר המדינה שלו מרקו רוביו, ומשם עלו הנושאים המרכזיים שהיו בלב האירוע: מעמד המעצמות זו מול זו, השקעות סיניות בארה"ב, טיוואן ואיראן.גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, רכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון, מנתחים את המפגש בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לא פת"ח ולא חמאס" נהג לומר ראש הממשלה נתניהו כשנשאל אחרי 7.10 ובתחילת המלחמה בעזה על היום שאחרי. לא חמאסטן ולא פת"חסטן. בשיחה מפוקחת, מבוססת עובדות, נתונים ומחקרים על הזירה הפנים-פלסטינית, שואלים חוקרי המכון למחקרי ביטחון אם אכן אין הבדל מהותי בין פת"ח לחמאס. וגם: מה ניתן ללמוד מהבחירות המקומיות שנערכו באחרונה בגדה המערבית ובעזה, על המערכת הפוליטית הפלסטינית? האם גם בערבית ניתן לזהות את השיח המבטא דחייה גם של חמאס וגם של פת"ח? ומה הוא הכוח הפלסטיני הצומח בתקופה הנוכחית? אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם הערבי, יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר מסכסוך להסדרים במכון, בשיחה עם עיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן טרם הסתיים והפסקת האש עדיין בתוקף באופן רשמי. עם זאת, איראן ירתה לעבר איחוד האמירויות, שלמרות הכול לא הכריזה מלחמה על איראן. למעשה, אף אחת ממדינות המפרץ לא הכריזה מלחמה על איראן ואף לא הקפיאה את יחסיה הדיפלומטיים עמה, למרות מתקפות חוזרות.ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תחום המפרץ במכון, מעריך בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ההשלכות הראשונות של המלחמה באיראן על מדינות המפרץ השונות, על אסטרטגיית הביטחון שלהן, ועל מערכת היחסים של כל אחת מהן עם ארה"ב וישראל.

בפרק השלישי של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צהר, על הקשר המתוח בין דת וצבא. השניים דנים בסערת הנשים בטנק והשירות המשותף, בחוזה מול תלמידי ישיבות ההסדר ובגיוס החרדים, וכן שואלים: האם נכון שדווקא הרב הצבאי יהיה הנואם הראשי בטקסי ההשבעה בצה"ל?

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן - שהשתחרר זה עתה משירות מילואים אליו יצא עם תחילת מבצע "שאגת הארי", וראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ד"ר רז צימט, עם סיכום ביניים של המערכה הישראלית-אמריקנית באיראן. מה הושג ממטרות המלחמה - ובעיקר מה (עוד) לא? היכן אנו נמצאים כעת ומהן המשמעויות של ההתפתחויות האחרונות? ומה אפשר – וצריך - לעשות בהמשך?

כיצד התמודדו מדינות אירופה עם המבחן הגיאופוליטי שאליו נקלעו בדמות המלחמה האמריקנית-ישראלית באיראן, ומהן המסקנות שצריכים להסיק בישראל? ד"ר רֶמי דניאל, חוקר עמית במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תחום אירופה, בשיחה עם עיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/europe-iran-war/

ארגון הטרור חזבאללה בנה את עצמו גם כארגון פיננסי מבוזר ומורכב שפועל לא רק בלבנון אלא גם במדינות אירופה, אפריקה ואמריקה לטינית. כיצד זה עובד ומה ניתן לעשות כדי להחליש את הפעילות הפיננסית של הארגון השיעי? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, ונעם בינשטוק - כלכלן, דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומלגאי ניובאוור במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/hezbollah-finance/

בלוגרית ביוטי רוסייה עם כמות עוקבים שעולה על כל אוכלוסיית ישראל יצאה בפומבי נגד מדיניות הממשל הרוסי וחסימות האינטרנט. 35 מיליון צפו בפנייתה, דובר הנשיא נאלץ להגיב, תועמלן ראשי יצא נגדה, והעיתונות עוד מנסה להסביר את התופעה.בפרק ה-20 של "מגרש הרוסים" חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר אלה איטקין, השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון - דנים ברוחות של שינוי פוליטי מפתיע, לא בהכרח לטובה, שפוקד את רוסיה בחודשים האחרונים.

ד"ר עו"ד תמי קנר, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית משפט וביטחון לאומי, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על שינויי העומק במדיניות הממשלה: מעבר מתפיסת "ניהול הסכסוך" עם הפלסטינים לאימוץ תכנית ה"הכרעה" שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה לשינוי המציאות בשטח.

בפרק השני של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הפרשן הצבאי של עיתון ״הארץ״ עמוס הראל. ביחד הם יבחנו כיצד השתנה החוזה בין הצבא לחברה הישראלית מהרגע שבו הסתערו מחבלי חמאס על יישובי עוטף עזה.

ביום שלישי, 14 באפריל 2026, צפויה להתקיים פגישה ראשונה בין שגרירי ישראל ולבנון בוושינגטון, יחד עם שגריר ארה"ב בביירות - תחילתו של משא ומתן ישיר בין שתי המדינות. רגע היסטורי - שכמוהו לא היה מאז שנות ה-80. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירה אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מה צפוי כל צד לדרוש מהשני, כשבלב השיחות ניצב האתגר המרכזי: פירוק חיזבאללה מנשקו.

סבב השיחות הראשון בין ארה"ב לבין איראן, הסתיים ללא הסכם. ג'יי. די. ואנס, סגן נשיא ארה״ב המשמש כראש המשלחת האמריקנית למו״מ אמר בעת עזיבתו את פקיסטן כי איראן "בחרה לא להסכים לתנאים שלנו".נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שיתף כתבה על כלי שלכאורה עומד לרשותו וטרם עשה בו שימוש במערכה מול איראן: סגר ימי.האם עדיין קיים סיכוי להסכם, והאם טראמפ יכול לחדש את האש בלי להסתבך יותר מדי מבית? ואיפה, בין התרחישים שעל השולחן, נמצא האינטרס הישראלי?ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי" וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

חודש למלחמה השניה באיראן: ניתוח ההישגים, הסיבוכים וסוגיות הגרעין, הטילים הבליסטים, המו"מ האפשרי ותפיסת הניצחון של הצדדים. פאנל מומחים מיוחד של תוכנית המחקר "איראן הציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס: ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל התוכנית "איראן והציר השיעי", סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן.