משדרים ביטחון

בפרק השלישי של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צהר, על הקשר המתוח בין דת וצבא. השניים דנים בסערת הנשים בטנק והשירות המשותף, בחוזה מול תלמידי ישיבות ההסדר ובגיוס החרדים, וכן שואלים: האם נכון שדווקא הרב הצבאי יהיה הנואם הראשי בטקסי ההשבעה בצה"ל?

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן - שהשתחרר זה עתה משירות מילואים אליו יצא עם תחילת מבצע "שאגת הארי", וראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ד"ר רז צימט, עם סיכום ביניים של המערכה הישראלית-אמריקנית באיראן. מה הושג ממטרות המלחמה - ובעיקר מה (עוד) לא? היכן אנו נמצאים כעת ומהן המשמעויות של ההתפתחויות האחרונות? ומה אפשר – וצריך - לעשות בהמשך?

כיצד התמודדו מדינות אירופה עם המבחן הגיאופוליטי שאליו נקלעו בדמות המלחמה האמריקנית-ישראלית באיראן, ומהן המסקנות שצריכים להסיק בישראל? ד"ר רֶמי דניאל, חוקר עמית במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תחום אירופה, בשיחה עם עיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/europe-iran-war/

ארגון הטרור חזבאללה בנה את עצמו גם כארגון פיננסי מבוזר ומורכב שפועל לא רק בלבנון אלא גם במדינות אירופה, אפריקה ואמריקה לטינית. כיצד זה עובד ומה ניתן לעשות כדי להחליש את הפעילות הפיננסית של הארגון השיעי? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, ונעם בינשטוק - כלכלן, דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומלגאי ניובאוור במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/hezbollah-finance/

בלוגרית ביוטי רוסייה עם כמות עוקבים שעולה על כל אוכלוסיית ישראל יצאה בפומבי נגד מדיניות הממשל הרוסי וחסימות האינטרנט. 35 מיליון צפו בפנייתה, דובר הנשיא נאלץ להגיב, תועמלן ראשי יצא נגדה, והעיתונות עוד מנסה להסביר את התופעה.בפרק ה-20 של "מגרש הרוסים" חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר אלה איטקין, השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון - דנים ברוחות של שינוי פוליטי מפתיע, לא בהכרח לטובה, שפוקד את רוסיה בחודשים האחרונים.

ד"ר עו"ד תמי קנר, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית משפט וביטחון לאומי, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על שינויי העומק במדיניות הממשלה: מעבר מתפיסת "ניהול הסכסוך" עם הפלסטינים לאימוץ תכנית ה"הכרעה" שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה לשינוי המציאות בשטח.

בפרק השני של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הפרשן הצבאי של עיתון ״הארץ״ עמוס הראל. ביחד הם יבחנו כיצד השתנה החוזה בין הצבא לחברה הישראלית מהרגע שבו הסתערו מחבלי חמאס על יישובי עוטף עזה.

ביום שלישי, 14 באפריל 2026, צפויה להתקיים פגישה ראשונה בין שגרירי ישראל ולבנון בוושינגטון, יחד עם שגריר ארה"ב בביירות - תחילתו של משא ומתן ישיר בין שתי המדינות. רגע היסטורי - שכמוהו לא היה מאז שנות ה-80. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירה אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מה צפוי כל צד לדרוש מהשני, כשבלב השיחות ניצב האתגר המרכזי: פירוק חיזבאללה מנשקו.

סבב השיחות הראשון בין ארה"ב לבין איראן, הסתיים ללא הסכם. ג'יי. די. ואנס, סגן נשיא ארה״ב המשמש כראש המשלחת האמריקנית למו״מ אמר בעת עזיבתו את פקיסטן כי איראן "בחרה לא להסכים לתנאים שלנו".נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שיתף כתבה על כלי שלכאורה עומד לרשותו וטרם עשה בו שימוש במערכה מול איראן: סגר ימי.האם עדיין קיים סיכוי להסכם, והאם טראמפ יכול לחדש את האש בלי להסתבך יותר מדי מבית? ואיפה, בין התרחישים שעל השולחן, נמצא האינטרס הישראלי?ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי" וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

חודש למלחמה השניה באיראן: ניתוח ההישגים, הסיבוכים וסוגיות הגרעין, הטילים הבליסטים, המו"מ האפשרי ותפיסת הניצחון של הצדדים. פאנל מומחים מיוחד של תוכנית המחקר "איראן הציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס: ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל התוכנית "איראן והציר השיעי", סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן.

חורמשהר, שיהאב-3, סג'יל, פתח-110… אילו טילים משגרת איראן לעבר ישראל, מה אנחנו יודעים לומר על כלכלת החימושים שלה והאם את כל הכלים האלה ואחרים ניתן ליירט באותה מידה? וגם - מה ניתן ללמוד על ההחלטה של משטר האייתוללות לעשות שימוש בפצצות מצרר? ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחה ללייזר ואלקטרואופטיקה, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפתח השבוע הרביעי של המלחמה באיראן, נבחן האם ואיך המערכה משרתת את האינטרסים של פוטין, ועד כמה הוא מסייע למשטר האייתולות. וגם – איך באים לידי ביטוי הפי שבין האינטרסים האסטרטגיים הביטחוניים של ישראל ושל ארה"ב, בהקשר של רוסיה במציאות הנוכחית?חוקר המכון ארקדי מיל-מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה, וגאורגי פורוסקון, חוקר תחום רוסיה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

באיזה שלב של המלחמה מתחילים לתכנן את סופה ואת המציאות שמבקשים ליצור באמצעותה לאחר מכן? כיצד הזרוע המדינית משפיעה על הגדרת יעדים צבאיים וכיצד אותם יעדים צבאיים מסייעים להשגת היעדים הפנימיים? האם בשלב הזה של המלחמה מאוחר מדי לדבר על תכנון ומדוע הפסקת אש שאינה כוללת איתה הסדרה עתידית היא טעות שנעשתה ב"עם כלביא" ואסור לחזור עליה כעת?תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק חדש של מעבר לרשת, אורית פרלוב מנסה לאפיין את השיח הציבורי באיראן בעקבות מבצע ״שאגת הארי״תחילה, עוסקת פרלוב בתרחישים הבולטים המוצגים ע״י אסטרטגים איראנים וערבים, המנסים להעריך מהם תרחישי הסיום האפשריים למלחמה. בחלק השני מנסה פרלוב לבחון מהם התנאים הנדרשים להפלת משטר באיראן, בהם החלשת מנגנוני הדיכוי ומוקדי הכוח של משה״מ, הפיכה פנימית לשלב מעבר, לחץ כלכלי, הסרת חסימת האינטרנט וניתוק ערוצי התקשורת של המשטר.בחלק השלישי בוחנת פרלוב את מדיניות הרחבת מעגלי הכאוס של המשטר באיראן - מה בבסיסו ואת מה הוא משרת? ובחלק האחרון מציגה פרלוב קולות מאיראן: יומני מלחמה, "צייד הבסיג׳ים" והעברת הקורדינטות למיקומם של כוחות הדיכוי, הפחד שהמלחמה תיגמר לפני שהמשטר יפול, וגם - מדוע הצעירים האיראנים עדיין לא ברחובות?

טורקיה פעלה שנים כדי למנוע את המלחמה הנוכחית בין ישראל וארה"ב לאיראן. כעת, למרות שהיא מוצאת את עצמה יעד לטילים איראניים, היא מוסיפה להאשים את ישראל במצב. סוריה של אחמד א-שרע לעומת זאת סימנה את איראן כאויב הגדול שלה ומנסה לנצל הזדמנויות דיפלומטיות מול ארה"ב ומדינות ערביות סוניות לאור המצב. בנוסף, מתרבים הדיווחים על האפשרות כי כוחות סוריים יכנסו ללבנון כדי להילחם נגד חיזבאללה.על כך, ועוד, בשיחה של ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, וד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום הזירה בצפונית, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

נשיא ארה"ב וראש הממשלה נתניהו מסמנים את תחילת הסוף של המערכה מול משטר האייתוללות. במצב נוכחי, מערך הטילים הבליסטיים והמשטר עצמו מוחלשים מאוד, אבל חומר בקיע יש עדיין. האם מוג'תבא חמינאי הוא אחד שניתן יהיה להגיע איתו להסכם כלשהו? ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל תוכנית איראן והציר השיעי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

עד כמה טראמפ קשוב לדעת הקהל האמריקנית, ובייחוד לרעשים שליליים שנשמעים ביחס למלחמה מתוך הבייס שלו?כיצד המערכה המשותפת לארה"ב ולישראל צפויה להשפיע על הפוליטיקה האמריקנית וכתוציאה מכך גם על יחסי שתי המדינות?ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש התכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

שבוע מאז החלה המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן - מה בדיוק נפגע ממערך הטילים, ממוסדות המשטר, ומתוכנית הגרעין של איראן? עד כמה נפילת המשטר נראית ריאלית נכון לרגע זה? והאם נוצרו התנאים לכך שהעם האיראני "יתפוס את גורלו בידיו״ כפי שהציב כיעד ראש הממשלה נתניהו?דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

המערכה מול איראן מתבצעת כפעולה משותפת בין ישראל לארה"ב. כיצד פועלת החלוקה ומערך הפיקוד במצב חסר תקדים שכזה? מה יקרה אם ארה"ב תחליט לסיים כשישראל עוד מסמנת מטרות באיראן? וגם, באיזה מצב נכנס צה"ל למערכה הנוכחית?עפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

הארגון השיעי החליט להיכנס למערכה מול ישראל לצד איראן. צה"ל נכנס קרקעית לדרום לבנון ובמקביל הצבא הלבנוני פורס את כוחותיו מחדש, במה שנראה כמו מהלך שנועד לאפשר לצה"ל לפעול נגד הארגון.עד כמה חיזבאללה יכול לגרום נזק לעורף הישראלי למרות מצבו המוחלש? מה גרם לו בכלל לצאת למערכה הזאת והאם זו הייתה החלטה התאבדותית מבחינתו או להיפך, משימת הישרדות וגם חובה זהותית? ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחיזבאללה במכון, ואורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

ביום השלישי למבצע "שאגת הארי", ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תחום המפרץ במכון, מנתח בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את התגובה הצפויה של מדינות המפרץ למתקפות האיראנית לשטחן ואת ההשלכות על יחסי הכוחות באזור.

יממה אל תוך מבצע "שאגת הארי", מערכה משותפת לישראל ולארה"ב נגד משטר האייתוללות, כינסנו את חוקרת איראן הבכירה סימה שיין ואת ראש תוכנית ארה"ב במכון אבישי בן ששון גורדיס לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. האם חיסול חמינאי מסמן את תחילת הסוף של המערכה או להיפך, הסלמה? כמה זמן יכול נשיא ארה"ב להכות באיראן? ועד כמה הצמרת האיראנית הכינה לעצמה תוכנית מגירה יעילה להחלפת ההנהגה שנפגעה?

מחקר של ה-INSS מצא כי רוסיה הסבירה את מלחמת 12 הימים בצורה שונה מאוד מאיך שאנחנו הישראלים תופסים אותה. ישראל מוצגת כמעין פרוקסי אמריקני שתקפה באופן שרירותי ובלתי מוצדק מדינה ריבונית ללא התגרות מצידה. חוקרי המכון בת חן פלדמן וגאורגי פורוסקון דנים בנרטיב הפרופגנדה הרוסית שמציגה תמונה כמעט הפוכה של המציאות ומסבירה כל פעם מחדש למה הסדר העולמי אינו צודק וחייב להשתנות.

מה ניתן ללמוד מניתוח פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב סביב הרפובליקה האסלאמית? האם אפשר לחזות איך תראה תקיפה? והאם צודקים הטוענים כי כבר אי אפשר שלא להשתמש בכוח העצום שהביא טראמפ לאזור?תא"ל (מיל') יובל אילון, חוקר בכיר אורח במכון בתחום האסטרטגיה הימית, איש חיל הים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס למפת הכוחות: https://www.inss.org.il/he/publication/us-forces-middle-east/

בתחילת החודש נערכה פסגה בקהיר בין נשיא מצרים א-סיסי לבין נשיא טורקיה ארדואן, מנהיגי שתי מדינות שעד לעשור האחרון נחשבו כיריבות אזוריות.ההתקרבות בין שתי המדינות מתורגמת לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים בשטח, והדבק שלה היא ההתנגדות למדיניות הישראלית, בעזה אבל לא רק.ד"ר גליה לינשטראוס, חוקרת בכירה במכון, המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית וד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר, המתמחה בין היתר במצרים בת זמננו, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

מה נותר מהחזון של בן גוריון על "צבא העם"? בסדרה החדשה "צו העם – פותחים את החוזה בין הצבא לחברה" מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, נבקש לדון בחוזה הבלתי-כתוב שבין צה"ל לאזרחי ואזרחיות ישראל. ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מנחת הסדרה, תצלול בכל פרק – יחד עם אורח או אורחת מיוחדים – אל עומק היחסים המורכבים שבין צה"ל לחברה הישראלית, בניסיון להבין אם מה שהיה הוא שעכשיו, ומה שעכשיו הוא שיהיה.בפרק הראשון תשוחח ד"ר שפרן-גיטלמן עם העיתונאית חן ארצי סרור. יחד הן ינסו לברר האם צה״ל הוא עדיין בבואה של החברה הישראלית, ואיך המתח שבין שבטי החברה הישראלית משפיע על תפקידו המסורתי.

כשנה וחצי לאחר הפגיעה הקשה שספג חזבאללה בפעולת הביפרים ובחיסולו של מזכ"ל הארגון נסראללה, מערך המימון של ארגון הטרור עדיין מזרים לו כספים רבים המאפשרים לו לעמוד על הרגליים ואף לבצע פעולות שיקום משמעותיות.חוץ מאיראן, מי שולח כסף לחזבאללה? והאם ניתן להקריס את הארגון השיעי באמצעות מערכה אפקטיבית במישור הכלכלי? העיתונאית עמנואל אלבז פלפס משוחחת בנושא עם סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחזבאללה במכון, ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי".

כיצד המעבר של ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב - סנטקום - בא לידי ביטוי בשטח והאם המהלך חיזק את מעמדה של ישראל כשותפה אזורית לגיטימית בארכיטקטורת הביטחון במזרח התיכוןיניר קפח, חוקר מטעם תוכנית ניובאאור במכון וחוקר דיפלומטיה צבאית ביטחונית כמכשיר לכינון בריאת בריתות באונ' העברית בירושלים, ותא"ל (מיל') אסף אוריון - חוקר בכיר במכון וראש החטיבה האסטרטגית שעסקה בשיתופי פעולה בינלאומיים בצה"ל עד 2015 - בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך פנינה משוחחת עם ד"ר ירון שניידר על הגל העכור של מתקפות על ישראל ועל קהילות יהודיות ברחבי העולם, שהלכו והחמירו אחרי טבח ה-7/10 ופתיחת המלחמה בעזה, לרבות מתקפות על ישראלים בחו״ל.תחילה נסקרים מאפייני המערכה המתנהלת נגד ישראל בזירה הבינלאומית, כמו גם הגורמים המעורבים בה, ובהמשך מוצגים הסברים להיבטים השונים של התופעה והדרכים להיאבק בה: מה מלבד אנטישמיות ושאיפה לחסל את ישראל עומד ברקע למערכה הבינ״ל נגד ישראל? באילו דרכים היא צברה תאוצה? מהן ההאשמות החמורות המשמשות לליבוי השנאה לישראל וכיצד הן התגלגלו להליכים משפטיים? ולסיום, אילו צעדים מעשיים יכולים לתקן העיוות בתיאור מהלכי ישראל בעזה ואת הפגיעה בתדמית ובלגיטימציה של מדינת ישראל?

ערב פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מה ניתן ללמוד על הסבב הראשון של המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן? מדוע ח'אמנאי לא יכול לוותר על תוכנית הטילים הבליסטיים? ומה עומד מאחורי גל מעצרים של בכירים רפורמיסטים על ידי כוחות הביטחון?ד"ר רז צימט, חוקר בכיר, מנהל תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

המסמך המייסד של מועצת השלום מלמד לא מעט על הסדר העולמי החדש שאליו שואף נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האם הוא החליט לשבש לחלוטין את הסדר העולמי הקיים? כיצד מגיבות לכך בעלות בריתו במערב אירופה? איפה אפשר לזהות בו שאיפות "קיסריות"? ואיך כל זה משפיע על הביטחון הלאומי של ישראל?עו"ד ד"ר תמי קנר, חוקרת בכירה וראש תחום משפט וביטחון לאומי במכון, וד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תחום מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

למרות מערכת יחסים אדוקה עם ארה"ב, ובפרט עם הנשיא טראמפ עצמו, מנהיגי מדינות המפרץ אינם סומכים לחלוטין על מתקפה אמריקנית באיראן, ואף חוששים שפעולה כזאת עלולה להסב יותר נזק מתועלת. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מציג ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר ומנהל תוכנית המפרץ במכון, את מארג האינטרסים והשיקולים של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר ושכנותיהן, על רקע האפשרות למתקפה אמריקנית באיראן או להסכם עם משטר האייתוללות

עם שיא שלילי של 252 נרצחים בשנת 2025, האלימות והפשיעה בחברה הערבית הפכו לאחד האתגרים הבוערים ביותר בחברה הישראלית.בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס צוללת אל מעבר לכותרות החדשותיות כדי להבין מה חושב הציבור ומה נדרש מהממשלה. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון, תציג ממצאים מסקר ינואר העדכני: עד כמה כלל החברה הישראלית מוטרדת מהמצב? ומי באמת תומך בהכנסת השב"כ לטיפול בסוגיה? כמו כן, תומר לוטן, לשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, יסביר מדוע ההתמקדות ב"ארגז הכלים" (כמו השב"כ) היא רק חלק מהעניין, ויבהיר מהי לדעתו התוכנית הממשלתית הרחבה שחייבת לחזור לשולחן הדיונים כדי לבלום הידרדרות.לנתוני הסקר המלאים: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-january-2026/

האם קיימת אופוזיציה רוסית חמושה? מה הסיפור של אלכסי נבלני שכולם דיברו עליו לפני כמה שנים? והאם שיר יכול לאיים על השלטון? השגריר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - בפרק על המתנגדים ועל והדרכים להתנגד למשטרו של פוטין.

לראשונה מאז 2014 אין יותר חטופים בעזה, עם השבת גופתו של רס״ל רן גאוילי ז"ל, וכעת מתחיל שלב ב' בתוכנית הנשיא טראמפ.אז מה עכשיו? פתיחת מעבר רפיח, התפרקות חמאס מנשקו, תחילת עבודתה של ממשלת הטכנוקרטים בעזה והכנסת כוח בינלאומי לרצועה - אלה רק חלק מהנושאים הסבוכים שעל הפרק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מנסים לעשות סדר ולזהות את המוקשים המומחים עפר שלח, חוקר בכיר ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים" ויוחנן צורף, גם הוא חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים".

איראן, סין, קטר, רוסיה ושחקנים לא מדינתיים עמלים קשה לזרוע כאוס אל תוך חברות דמוקרטיות, בייחוד בתקופת בחירות. באיחוד האירופי פיתחו סט כלים להתמודדות עם התופעה, המסכנת את הביטחון הלאומי של מדינות, לעיתים לא פחות מטילים בליסטים. מה הוא סט הכלים, עד כמה הוא אפקטיבי ומה בישראל יכולים לאמץ כדי לבלום גם פה את הניסיונות להשפיע ולהרוס? ד"ר עופר פרידמן - מרצה בכיר במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' לונדון, ועו"ד עמית אשכנזי, מומחה למשפט וטכנולוגיה - לשעבר היועץ המשפטי של מערך הסייבר הלאומי' בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

אליזבת' צורקוב, עמיתה בכירה במכון "ניו ליינס", וד"ר מייקל נייטס, מומחה לעיראק ולמדינות המפרץ, מתארחים בפרק מיוחד של "משדרים [אקסטרה] ביטחון" העוסק במצבה של עיראק כיום, בתפקיד שממלאות בה מיליציות שיעיות פרו-איראניות, ובהפיכתה של המדינה למוקד פעילות של הציר השיעי בהובלת איראן. יחד עם ד"ר ירון שניידר, דנים השניים באיומים הנוכחיים על ישראל מהזירה העיראקית, בתהליך התחזקותן של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק - בהקשרים הצבאי, הפוליטי והכלכלי - ובפער בין החזון הדמוקרטי שניסתה ארה"ב לממש בעיראק מאז הפלת משטרו של סדאם חוסין ב-2003, לבין המציאות הפוליטית כיום. בנוסף, הדיון עוסק בחשיבותה של עיראק עבור איראן, לא רק בהקשר הצבאי של הפעלת שלוחים אלא גם כ"ריאה כלכלית", כמו גם באופן שבו השתנתה המדיניות האמריקאית כלפי עיראק בתקופה האחרונה, נוכח המעורבות האיראנית ופעילות המיליציות.* הראיון המשולב בפרק הוקלט בשפה האנגלית בדצמבר 2025

"הגיע הזמן לחפש הנהגה אחרת באיראן", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאתר פוליטיקו. אם כך, האם הוא עדיין מכוון להתערבות אמריקנית נגד משטר האיתוללות, ואם כן, מהם התסריטים שעדיין על השולחן? מה מצב המחאה, במסגרת מעט המידע האמין שניתן לאסוף? וכיצד ניתן להעריך את הסיכונים לסבב אלים נוסף בין ישראל לאיראן?ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר בתכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

כיצד הפכה ויקיפדיה מזירה של ידע להמונים למוקד השפעה גלובלי המעצב את התודעה העולמית ביחס לישראל, ובמקרים רבים לרעת ישראל? בניגוד לחזון הנאיבי והרומנטי של ויקיפדיה, חלו שינויים בתהליכי העריכה שהפכו את האנציקלופדיה לכלי המביא לידי ביטוי נרטיב חד-צדדי, במיוחד לאור אירועי ה-7 באוקטובר. דוד סימן-טוב, ד"ר שלומית ליר ואלה קינן בשיחה על "הקרב על הידע" כפי שבא לידי ביטוי באנציקלופדיות הדיגיטליות, וכן ברשתות ובמודלי השפה, ועל הדרכים להתמודד עמו.

ב-8 בינואר הודיע צבא לבנון כי השיג "מונופול של המדינה על הנשק" בדרום לבנון, למעט האזורים שתחת שליטה ישראלית. עם זאת, חיזבאללה לא מפורק מנשקו והארגון השיעי אפילו לא מוזכר בהודעה. אבל האם זה אומר שצבא לבנון לא פועל בהתאם להסכם? וכיצד משפיעות המחאות באיראן נגד משטר האייתוללות, שיצר את חיזבאללה, על הישרדות הארגון? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

-מגרש הרוסים" מארח את המומחה לאיראן בני סבטי. סבטי וחוקר רוסיה גאורגי פורוסקון משווים יחד בין החברות הלא מערביות של איראן ורוסיה, ומנתחים: מהיכן באה תחושת הייחודיות של שתי החברות? למה למוסד המדינה יש משקל כה גדול מול הפרט? ואיך ניתן להסביר את המקום השונה של הדת בקרבם של שני העמים?

ב-26 בחודש דצמבר 2025, ישראל הכריזה על הכרה בסומלילנד. ההכרזה גררה גל של תגובות ופרשנויות בנוגע לסיבות שהובילו את ישראל להכרה בטריטוריה האפריקנית, וניסיונות שונים להבין מה יהיו ההשלכות של פעולה זו ומה צריכה להיות התגובה של מדינות ערב להכרה. בפרק זה של "מעבר לרשת", החוקרת אורית פרלוב סוקרת את שלוש המגמות העיקריות שבלטו בשיח הערבי הציבורי:• הטענה הראשונה מייחסת לישראל ניסיון להוביל עידוד בדלנות אזורית ופירוק מדינות הלאום הערביות. • הטענה השניה עוסקת באסטרטגיה הישראלית כביכול, להדוף את ההשפעה הטורקית בקרן אפריקה. • והטענה השלישית עוסקת בצורך הבטחוני-מסחרי של ישראל לבנות נוכחות בטחונית ומודיעינית בים האדום וסביב מצרי באב אל-מנדב, וזאת לאור התקפות החות׳ים במהלך מלחמת חרבות ברזל והפגיעה בערוצי הסחר הימיים שהובילו לפגיעה משמעותית בנמל אילת.

ביום שבת, 3 בינואר, ארה"ב יצאה למבצע ממוקד בוונצואלה, עצרה את הנשיא ניקולס מדורו ורעייתו והביאה אותם למתקן מעצר בניו יורק. איך זה מסתדר עם המדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ וההבטחה לסגור מלחמות ולא לפתוח חזיתות? עד כמה ההתרחשות משפיעה על התהליכים הנוכחיים באיראן? והאם אפשר גם לשלוף את חמינאי ממיטתו? כל התשובות בשיחה המרתקת של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תחום ארה"ב במכון; ד"ר רז צימט - מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, חוקר ורכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון.

היבט מוכר פחות של שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי בין סין ואיראן הוא המחקר האקדמי-טכנולוגי המשותף שהולך ומתרחב. מחקר זה קשור למוסדות הביטחון של שתי המדינות ומתייחס לתחומים שונים, וביניהם אנרגיה גרעינית, תעופה וחלל, טילים, כטב"מים, כלי רכב תת-ימיים וסייבר. תת אלוף (מיל') אסף אוריון, חוקר בכיר וראש המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר, משוחח עם נושא חשוב זה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בזמן שהכותרות מדווחות על הסלמה בגזרות השונות והמערכת הפוליטית נערכת לבחירות, מה באמת עובר על הציבור הישראלי? בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", חוקרי המכון עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן צוללים אל תוך הנתונים המרתקים שעולים מהסקרים האחרונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי. יחד הם מנסים להבין את הלכי הרוח בישראל של סוף 2025: האם הציבור מאמין שהסלמה היא כורח ביטחוני? האם הישראלים מרגישים שהמלחמה נגמרה, או שהם משלימים עם התפיסה ש"לנצח נחיה על חרבנו"? איך הם רואים את המערכה שעדיין נמשכת בעזה ובלבנון ואת רוחות המלחמה המנשבות מאיראן, והאם הם חיים בתחושת "איום קיומי"? ומה רמת האמון של הציבור בצה"ל ובדרג המדיני?לסקר המכון האחרון, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-december-2025/

חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מחקר חדש שפורסם ב- INSSממפה באופן מפורט את הארכיטקטורה המבצעית של המנגנון. שניים מהאנשים החתומיפ על המחקר - דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר במכון בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואבישי סובר - חוקר בכיר בכל-אבן, עמותה הפועלת למיפוי ושיבוש רשתות מימון טרור ברחבי העולם - מציגים את כל מה שיש לדעת על התחכום האיראני ומסבירים מה צריך ואפשר לעשות עם המידע שברשותם, מול הרשויות הבינלאומיות.:לקריאת המחקר המלאhttps://www.inss.org.il/he/publication/aircraft-under-the-radar/

תיאוריות קונספירציה ועיוות המציאות משמשים את המשטר הרוסי כדי לשכנע את אזרחיו שכל אלטרנטיבה - היא איום. התזה המרכזית: עיקר העיסוק של המערב הוא מזימות להשמדת רוסיה.כיצד נבנים נרטיבים אלה? עד כמה הזויים הסיפורים? וגם - מי פיתח לכאורה "זן של יתושי קרב" כנשק ביולוגי נגד הרוסים? חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - עושים סדר בעלילה.

אין משא ומתן בעניין הגרעין האיראני. למשטר האייתוללות יש אינטרס להגיע להסכם שיאפשר את הסרת הסנקציות, אבל הוא אינו סומך על סבא"א, ובמקביל נשיא ארה"ב לא רואה בכך צורך חיוני מאחר שמבחינתו, תוכנית הגרעין האיראנית "הושמדה" במלחמת 12 הימים. כיצד המבוי הסתום הזה קשור לפיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן? האם אנחנו קרובים לעוד מלחמה עם הרפובליקה האסלאמית, ואם כן, איך היא עלולה להיראות? סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ולשעבר סגנית ראש המל"ל לנושאים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בעקבות פריצת הדרך שהתרחשה בישראל עם יישום קרן הלייזר בהגנה המבצעית מפני טילים וכטב״מים, ד״ר יהושע קליסקי מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים העיקריים בהקשר זה ואת המשמעויות של מהפכת הלוחמה האלקטרומגנטית. מה הם המאפיינים הייחודיים והיתרונות של יירוט בלייזר לעומת מיירטים קינטיים, ולאילו קשיים ביירוט המערכת שפיתחה ישראל מסוגלת לתת מענה? מה נעשה מבצעית בלחימה בלבנון בהקשר זה? מה המצב של פיתוחי הלייזר ביתר מדינות העולם המפתחות מערכות נשק, ובפרט במדינות שמספקות נשק? מהי לוחמה בממד הספקטראלי ומהי החשיבות של השגת עליונות בממד זה?וגם: הצצה לעוד פיתוח המבוסס על קרני לייזר שאמור להשתלב בצבאות העתיד - מכ״מ תלת-ממדי .

?עד כמה שליט סוריה, אחמד א-שרע, הצליח לבסס את שלטונו בסוריה בשנת פעילות ראשונהד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית סוריה במכון, ואמל חאיכ, עוזר מחקר בתכנית סוריה, מנתחים את הישגיו של א-שרע במישור הפנימי ובמישור הבינלאומי ומזהים את האתגרים המאיימים עליו. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס הם מזהירים מפני הפיכתה של ישראל "לספוילר" ומפני פעולה אחת יותר מדי של צה"ל, שעלולה לגרור את האזור להסלמה מסוכנת, בהיעדר תהליך דיפלומטי רציני להסדרה ביטחונית בין המדינות.לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/syria-year-after