הכי טוב שלנו

איך אפשר אחרי שנה כזאת לחזור לארץ בלי לשבור את הרגל לפני? משהו בזה מאוד הגיוני איכשהו. יום לפני הטיסה אני מקבל את החדשות הקשות על המוות של אלון אבוטבול שהיה אור יפה בחיים שלי, אני שובר את הרגל וממובל לישראל על כסא גלגלים לפרק הבא בפודצ'אק ובחיים הלא ברורים האלה שלי. תודה שאתם כאן סך הכל.להצטרפות לקבוצת וואטאפ די שקטה האמת מדי פעם עדכון על פרק או מה שרוצים

חוויות מפסטיבל הבוםפעם בשנתיים נערך בפורטוגל פסטיבל מוסיקה אלקטרונית עם 50 אלף איש ואיכשהו, רגע לפני סוף המסע התגלגלתי לשם.אי אפשר באמת להעביר את את החוויה הזאת במילים אבל אי אפשר להאשים אותי שניסיתי.להצטרפות לקבוצת עדכונים ודיונים בווצפ הקש כאן

מתחיל עם נעמי לבוב, ממשיך לעוד סיפור כליאה בצינוק, הרופאה הטיבטית שסיכמה אותי, יותר מדי כסף, איך אהבתי את עצמי ברכב שכור, קיצור ברכת המזון המלאה, למה אי אפשר לדעת כלום ואיך הכל בעצם מושלם הקובץ הסופי מסמך מצורף.

לקבוצת הווצפ הרגועה של הפודצ'אקסוג של פליט כזה בפורטוגלסך הכל פרק די חיוביהרבה ניימדרופינג של דמויות מהברקאיוורסתובנות, משחקים, צחוקים וציצים

לקבוצת הווצפ הרגועה של הפודצ'אקבפרק הזה אנייום אחרי סוף קורס נשימותיום לפני המלחמה עם איראןשוהה לרגע בתוך חלוםמדבר על עלוקות, רבי נחמן, ואינטימיות בזמן חוקן

רגע לפני שאני עוזב את הודוסופר את הברכות ומלקק את הפצעיםמלטף התמכרות חדשהסך הכל רגע בזמן לא צריך להיות דרמטייםאבל כן בכל זאת נוטה לדרמהלא בוכה פעם אחת ממה שאני זוכר

מכאן אפשר רק לעלותקשיים, תובנות, ושחזור כואב וקשה לחשיפה של הסיבה שהתחיל לי הפסוריאזיס

מישהו התלונן שבוע שעבר שהפרק איטי מדי ויש הרבה פאוזות. אני לא מבין, יש כאן תיבת תלונות איפשהו? האם שילמת על מוצר והוא לא היה לטעמך? האם הייתה כאן איזושהי הבטחה לאיזשהו סגנון של פרק? מישהו יכול להסביר לי את האנשים האלה? לגבי הפרק הקרוב: האם יש פתרון לפשפשים? כנסו ותלמדו. מה ההתמכרות הכי גדולה שלך? לא מה שחשבת. האם את אוהבת את עצמך? תשובה בסוף. האם יש דבר כזה מספיק שלשולים? תלוי את מי שולשלים. למה אנחנו שוכחים? שכחתי למה

חוויות, אנשים, תובנות וצחוקים מהפרק הכי עוצמתי בטיול עד כה (!)וראנסי והמאהה קומבה מלהמדובר בשעתיים וחצי אז מומלץ להכין כיבוד, סיגריות ודרינקים

למה ספרים מצליחים הם גרועים? הזדמנות שפספסתי לאהוב לפני 25 שנה. לאהוב את מי? התשובה עלולה להפתיע אתכם. עוד על מוות ולמה חבל להתאבד. את מי פגשתי על שפת הגנגה שעזר לי להתגעגע הביתה?

עובר מה שאני עובר בואראנסי, בוכה מלא מלא מלא, בשביל זה אתם כאן תגידו תאמת. חסכתי לכם הפעם המון משחקי מילים על ואראנסי כי היו לי דברים חשובים להגיד. זאת אומרת חשובים בחלום הזה שאני קורא לו החיים שלי. המסע בחוץ נמשך, המסע פנימה מעמיק, איזה טריפ אמאלה ואבאלה. תודה.

מגיע לפושקר נעקץ, חולה, יושב עם באבא במדבר, מנסה להקליט פרק, מצליח חלקית או מלא, תלוי איך מסתכלים על זה. תמיד תלוי איך מסתכלים על זה. בפרק הזה ניתן לחוש במיאוס ברוחניות ובעוד כל מיני אלמנטים שהגיע הזמן או למאוס בהם.

רצף תודעה מושלם שמסכם שלושה וחצי שבועות ברישיקש. החלטתי הפעם שבמקום שתקראו כאן מה היה בפרק, תקשיבו לפרק ואז תדעו. בקליפת אגוז - שןקשקתי, הכנעתי, פחדתי, התגברתי, קפצתי, נשמתי, התגלחתי, התמסרתי ודילגתי.

רציתי לספר על הדרך שעשיתי באוטובוסים מביר לקאסר דווי ומה שקרה אחר כך זה שעשיתי בדיוק את זה

הפרק נפתח עם הסלט הכי טוב בהודו והקשר שלו לחמלההההה כן שוב המילה הזאת מה לעשות??? משם אני עובר להציג מלכודת מתוחכמת במסע הרוחני ואז מספר איך רב מלפני כמה מאות שנים הצליח לעזור לי באיזה עניין. יש כאן גם הודעת ווצפ על קמפיין לחברת רכב גדולה. זה באמת הכרחי לנסח את התיאורים האלה של הפרקים? בטח יש איזה כלי שיכול לעשות את זה בשבילי. אז אל תצא מהמיטה בכלל אם אתה רק מחפש כלים שיעשו בשבילך דברים כל הזמן.

הייט על משפיעני רשת וזה הדבר האחרון שאני זוכר דוקטור. אה נכון משהו עם נמר ופחדים מדומיינים וסיפורי אגדות ומדיטציה. יש תיאורי פרק שלא נחה עליי ההשראה תסלחו לי ותקשיבו לפרק וביי.

מספר כאן על רואה החשבון שאהב אותי. שופך אור וסוגר את כל הפינות כולן על כל הנושא של הקשבה ללב ולראש. מסביר לאמא שלי למה אי אפשר להכשל במדיטציה ומזמין ארוכות להצטרף לקבוצת המדיטציה המתגבשתתתת. בואו לקחת חלק ולצמוח יחד איתנו חחחחח באמת אבל :)

קיבלתי לפני הטיול במהלכו כמה קריאות להגיע למקום בהודו שבו הייתה חיה כרמל גת ז"ל. אני מספר כאן על המקום המופלא שגיליתי ועל הניסים שהתגלו לעיניי. כמובן שאני גם מנסה שיהיה מבדר ומלמד וכל הדברים שאני מתיימר לתת כאן. בסוף אני מודיע על קבוצת מדיטציה אונליין שאני פותח. מי שמעוניינים להשתתף בפיילוט מוזמנים לכתוב לי באינסטה או לווצפ. מי שרוצה להצטרף לקבוצת הווצפ של הפודצ'אק זה כאן: https://chat.whatsapp.com/BANOzyLv4jVGWzndRCoJ58

למי מרפררת הכותרת של הפרק נראה אתכם? על מה רבתי בדמיון שלי עם נהג טוקטוק? כמה אני מטומטם? על מה בכיתי כשיצאתי מריטריט בודהיסטי? מי רוצה לפתוח איתי חנות מרצ' אינטרנטית למוצרים שקשורים לפודצ'אק? בפרק הזה אני עדיין בהודו וממשיך לאכול סרטים ולנסות להפיק מהן תובנות וצחוקים.

מקשקש כאן מלא על זה שכולם אמא שלנו, על זה שאני חשופית, על נרטיבים שחוקים שמגדירים אותנו, על הנדירות של עכשיו, על הפחד מלגלות, על ההתעקשות שלנו להשאר במקום ועוד ניסים ונפלאות. כל זה על רקע נוף שאתם לא רואים כי הפודקאסט הזה לא מצולם כי אני מסמן וי על כל מה שהוא שיווק גרוע. אבל התוכן הכי מהטופ עשר שקיימים בארץ בוודאות.תודה לכל המעורבים ומוזמנים לקבוצת הווצפ למעט תוכן נוסף. ממש מעט. https://chat.whatsapp.com/BANOzyLv4jVGWzndRCoJ58

אוסף רשמים ותובנות מעשרה ימי שתיקה במנזר, לימודי בודהיזם, התנתקות מוחלטת מהאייפון, כאבים בכתף ושנאה לשיער. מה עושים עם חמלה? מה עושים עם סבל? מה עושים עם קנאה? עוד לא הגעתי למה שבאמת רציתי לספר. אהבתם? תכתבו לי, תשתפו, תעשו מה שעושים כשאוהבים. להצטרפות לקבוצת הווצפ: https://chat.whatsapp.com/BANOzyLv4jVGWzndRCoJ58

כאבים פיזיים מחרידים בגן-עדן וכל מיני סרטים ואכילתם. סינקים יפהפיים של הגבוה או בשמם החדש - הודו. איזה גבר אלפא ששיקף אותי ורכב מכאן, עניינים חברתיים, ממה להתלהב וממה לא, עוד מלא מלא נושאים נו באמא אני סתם כותב כאן שיהיה איזה משהו לקרוא. ממש תודה לכל מי שמאזין ועוקב. קבוצת ווצפ: https://chat.whatsapp.com/BANOzyLv4jVGWzndRCoJ58

תחושה באוויר של עונה הודית חדשה אבל מי יודע. פרק מבולבל, מקוטע, חסר קוהרנטית וכרונולוגיות, עילג, מלא בפאוזות ומאוד לא אחראי, או במילים אחרות - פרק של הכי טוב שלנו. על החוויה הראשונית של הודו - מהבחילה בניו דלהי, דרך העקיצות והדמעות ועד האורות הגבוהים של דראמסאלה. שיר סיום: "לא מגניב" של הדס מהרבן קבוצת ווצפ: https://chat.whatsapp.com/BANOzyLv4jVGWzndRCoJ58 תודה לכולםן

על תחושות שאין להן שם, יציאות למסעות, למה השעמום לא משעמם, למה האהבה היא התשובה להכל וידה ידה ידה. בסדר לכתוב את התוכן לפרק זה לא בדיוק הצד החזק שלי. אני יותר טוב בלדבר את הפרק ופחות לקדם אותו וגם כרגע בא לי לסיים כמה שיותר מהר את ההעלאה של הפרק ולהתקדם אז תסלחו לי שאני לא משקיע בתוכן החינמי לגמרי הזה שאתם מקבלים כאן. תודה לכל המעורבים בעשייה (שחף הבר, לירן לין, ליאת לשם) ותודה לכל העוקבים והמאזינים ממש ממש ממש לינק לקבוצת ווצפ של 'הכי טוב שלנו' https://chat.whatsapp.com/BANOzyLv4jVGWzndRCoJ58

גברים רגישים בנוף הישראלי *אזהרת טריגר התאבדות* האם יש צורך בטריגרים, יותר מדי התייחסות בלתי נמנעת למצב שלנו, יש איזה סיפור על חלון שבור שאם הייתי עורך את הפרקים אז הייתי מוריד אותו, התפרקות כללית, סידורים לפני נסיעה להודו, האם הייתי מסתדר בשואה. תודה לכל המעורבים לינק לקבוצת ווצפ של הכי טוב שלנו https://chat.whatsapp.com/BANOzyLv4jVGWzndRCoJ58

ישששש לנו כאן עניינים של למה אנחנו רבים אחד עם השני? מה היקום חושב על עצים? איך להנות יותר מהכל? יש לנו כל מיני שיטות ורעיונות, אני לא ממש זוכר מה היה כי זה היה כזה שטף ואני גם קצת רץ על התיאור כאן כי אני רוצה להתקלח ולצאת עוד מעט אז תסלחו לי. מוזמנים לקבוצת הווצפ של הכי טוב שלנו כאן https://chat.whatsapp.com/BANOzyLv4jVGWzndRCoJ58 תודה ללירן ולליאת ולשחף

נראה לי שהשם אומר הכל, לא? צריך להוסיף עוד מילים סתם שיהיה כתוב כאן משהו? לא תודה לכל המאזינים והמאזינות ולכל חברי הקהילה והתמיכה מוזמנים לכתוב לי ל-0528747962 ולהצטרף לקבוצת הווצפ תודה לליאת והקול שלה לירן והפוטושופ שלו שחף והמצלמה שלו

פותחים את הפרק בשיטה מנצחת לקבלת פרופורציות בריאות על החרא שמטריד אותנו. יש כאן סיפור שכבר הרבה זמן חיכיתי לספר מצילומים של סדרה, פלוס הופעות אורח של דמויות מוכרות מהילדות שלי וחיבורים של הלמעלה ועוד דיבורים על הורים ועצבים על משלוחים ואיך הכל נסגר יפה כמו שהיקום אוהב לעשות. בסוף אני מדבר על סדנא נסיונית בהנחייתי שאני פותח. בואו להתעניין. בסוף אני נפרד מהקטנוע עם שיר שלא ברור לי אם בכלל מותר לי לשיר אותו אז לפחות אני אתן כאן קרדיטים ראויים ליוצרים: "נוח" מילים: ליאת ציון, דביר כהן לחן:ינון דרוויש ותודה לליאת, לירן ושחף על הצילום העיצוב והקריינות

משהו עצוב על הקטנוע, ברית מילה במשרד, העלייה לתורה מלפני שלושים שנה והשלכותיה, טמטומים מטומטמים, אה אה אה ומשהו מאוד יפה וחדש שאני ממש מקווה שהצלחתי להעביר אותו במלוא הקסם שהוא: שער האכזבה. הודיות הודיות הודיות לכל המעורבים ומעבר לירן לין על העיצוב שממשיך לתת ליאת לשם על קריינות משוחררת מזכויות שימוש שחף הבר שאני ממשיך לגלות את הקסם שבו והוא גם צלם אש

פרק פתיחת עונה מרגש בו אני רב עם ג'יפ, נותן זווית חדשה על קונספט ישן, מדבר על צינורות ושערים מכל מיני סוגים. על גבריות. על אומנות. מזמין לדברים ומספר סיפורים. זהו בגדול. נשמע קצת כללי אבל תאמינו לי שזה נהיה מאוד ספציפי בפרק עצמו. מוזמנים לשתף אותי במה חשבתםן ומה הרגשתםן. תודה לשחף הבר על התמונה, ללירן לין הכפרה עליו על העיצוב ולקול המלטף של ליאת לשם בקריינות בהתחלה. זה באמת עושה בשבילי את כל ההבדל.

**פרק אחרון לעונה** פרק מיוחד לקריסמס על מתנות, פחדנות, אגו, לב וריבים בין חברים. ביקורות, עלבונות, וכוונות אוהבות. רוצה להודות למאזינים ולמאזינות, לאוהבים ולאוהבות וכמובן לליאת לשם על הקריינות, ללירן לין על הקאבר המעוצב ולשחף הבר על התמונה. מה הייתי עושה בלעדיכם??? מוזמנים לקבוצת הדיונים שלנו בפייסבוק: 'הכי טוב שלנו - מחלקת האזנה'

בוהן דלקתית ואיך היא קשורה להתמכרויות ואיך הן קשורות לשינויים ואיך הם קשורים וצורות הנדסיות ואיך הן קשורות להנדסת תודעה. חלק מהדברים לא באמת קשורים אחד לשני, זה יותר עניין של ניסוח. אבל הם כן קשורים במובן שהכל בתחילתו של דבר קשור. אני רוצה גם לבקש שתדרגו בבקשה את הפודקאסט (דירוג גבוה עדיף) לוחצים על שלוש נקודות מתחת לשם של הפודקאסט בבקשה ויש שם איך לדרג בבקשה תודה

למה לחיות? על החיים ככוכב בינלאומי עולה, על הקשר האוהב שלי עם בירות, על ספירלות ולופים, על המידות הנכונות של אתגרים ומשברים, רגע מיוחד ברחבה של מוזיאון, למה התעכבתי עם הפרק הקודם, למה מחקתי את הפרק והעליתי אותו שוב. למה? למה? למה? למה?

מסר מאוד חשוב לדעתי על ההתמודדות עם הכל, חיבוק גדול גדול גדולללללל, מלא קטנוע והיפסטרים על אופניים והדרך שבה הם משתלבים בחיים שלי, הדרדרות לאלכוהוליזם, שיעורים, שליטה, היומולדת של אור, עבודה ואלוהים ונקניקיות ולא יודע צריך לכתוב כאן פסקה זה באמת משנה? אתם קוראים את זה וככה מחליטים אם להקשיב או לא? מי שמקשיב מקשיב, אתם יודעים בדיוק מי אתם. תודה לכולם ולכולן לירן, שחף, ליאת תודההההה

איך עונים לשאלה "מה שלומך?", מה עושים עם זה שהכל הצגה? (לא יודע), על הפרישה השולית והלא מתוקשרת שלי מסטנדאפ ואיך לא? על זה שהכל ממש מוזר ובלתי נתפס. מי שיקבל מזה ערך שיהיה בריא. גם מי שלא יודעים מה? תהיו בריאים, תהיו בריאות ושנדע ימים טובים בע"ה. תודה לכל המעורבים

מדבר כאן בקטנה על הייעוד שלנו, על כמה אני שבור, על תמיר בר, כוכב נולד, שעון חורף, התאבדויות, שווארמות והאוריג'ין סטורי שלי. כיף גדול או מה? מי שמחזיק עד הסוף שיכתוב לי. תודה ללירן ליאת ושחף ולכם ולכן

מנסה לנהל שיחה עם עמית.... ומצליח!!! על מה? שעה וארבעים של מלל אני לא ממש זוכר. נפש, אנשים, תיאוריות, כל מיני. עמית הרשקוביץ - קומיקאית, אשת רוח וחברה תודה ללירן ליאת ושחף המלכות

משבר אמונה ומה שקרה באגם ניצנים תודה שהקשבתם ותודה ללירן לין המלך על העיצוב ולשחף הבר על הצילום ולליאת לשם על הקריינות והמון תודה ליוניברס

סך הכל הרבה דברים יפים. מה, ממש לכתוב כאן את הנושאים? זה לא כזה משנה. נושאים! תודה לכל המחלקות

נפצעתי בתאונה. איך זה קשור לדדליינים, קבלה, סופי שבוע ואינדיאנה ג'ונס? כל התשובות בפנים. תמיד כל התשובות בפנים. תודה לכל הצוות. אוהב אתכם.

אם אתה באמת רוצים לדעת אז היה כאן על אמא שלי, על פיתה, על חתונות, על שוורצנגר ומצליחנות באופן כללי, תיכנסו אם אתם רוצים להצליח בחיים, על שחרור ועל איך אני לא משחרר מהסלט הפשוט אבל הנה שחררתי. כמובן שהיה כאן על אהבה. תמיד הכל על אהבה. אהבה לכם ואהבה ללירן וליאת ושחף שאני מודה להם בעצם לנצח או עד הפרישה וגם אחרי האמת.

אני קצת לא רוצה להרוס את ההפתעה אבל יש בפרק הזה את אחד המפגשים הכי משפילים בהסטוריה, משפט שדפק אותי, מסיבה טובה ועוד ועוד ועוד וזהו. שלושה עוד. המון תודה לכל המחלקות הפועלות. לירן, ליאת ושחף אני חייב לכם.

תאמינו לי היה כזה רצף תודעה, אני כבר לא זוכר על מה דיברתי. הרבה מלל מה שנקרא. שנייה אני מנסה להזכר... משהו על הפרעות קשב, צדק, התפיסה שלנו מול הזמן המתמשך. זה לא באמת משנה פשוט תקשיבו. תודה לצוות הנראות של הפודקאסט, לירן ושחף ולקריינית הקבועה, ליאת לשם. ותודה לכם אתם מאוד חשובים.

גנבו לי את המראות של הקטנוע, התעלמו ממני בים, מדיטציית אושו, סדנת ניקוי, לידה קשה, תמונות של קקי, עוד אגו, עוד תודה. מכל הבא ליד מה שנקרא. תודה לכם, תודה לכן, תודה לליאת על הקריינות, ללירן על העיצוב, לשחף על התמונה, תודה על המוסיקה תודה על הטכנולוגיה תודה על כל מה שעכשיו ותודה על כל מה שאחר כך. וואו. לנשום.

חתיכת רנדומליה ספציפית הבאתי כאן. אני זוכר הרבה דברים על טלפונים סלולריים, פלאשבק לטירונות, הרבה בעיות שהן לא בעיות ובסוף, כרגיל, גאולה גדולה. תודה שקראתם. תודה לכל המחלקות, תודה לליאת על הקריינות, ללירן על העיצוב, לשחף על הצילום ולגל צ'יפרוט התומך לחימה.

שלום מאזינים אני פרק בינה מלאכותית יוצרת מקווה שתהנו אני רוצה לצאת ממחשב להיות גם בן-אדם תודה לליאת לשם, לירן לין, שחף הבר ולכל המחלקות הפועלות לילות כימים כדי להביא לכם את התוכן הכי טוב שקיים היום בשוק

פרק בונוס - מדיטציה מודרכת בהדרכת עידן ברקאי תודה לליאת, ללירן, לשחף ולכל מי שמאזין. לאב יו.

פרק ספיישל חגיגי עם שפע של טוב שישנה לכם את החיים בוודאות. רוצה למסור תודה לצוות היקר שלי, ליאת, לירן ושחף שאחראים על האריזה האיכותית של הפרק. אני מדבר על התמונה של הקאבר, העיצוב וכמובן הקריינות המתוקה.

פרק פרידה מחתול. כבד לכם תדלגו. תודה לרודי שנתן מנגינתו היפה ותודה לחבר'ה הרגילים שאני כבר לוקח כמובן מאליו. לירן, ליאת, ושחף על העיצוב הצילום והקריינות. אפילו לא בסדר הזה. פאק איט אני באבל.

בהתחלה דיברתי על היומולדת שלי ועל קריסטלים ועל חבר שלא הגיע ומשם הכל נהיה מטושטש תודה כמו תמיד ללירן על העיצוב ולליאת על הקריינות ולשחף על הצילום. טוחן לכם את החינם הזה אבל קיבלתם אותי כחבר.