מארכיון האוניברסיטה המשודרת

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

"אמת ושקר" הם שיפוטים על מסקנות מדעיות המוחזקות אובייקטיביות, כלומר - אינן מותנות באישיות של בעליהן. "טוב ורע", "נאה ומגונה", הם שיפוטים על הכרעות ערכיות, שמקורן, לכאורה, דווקא באישיות של בעליהן, ולפיכך עליהם מתנהלים המאבקים הגדולים - הן רעיוניים והן מעשיים - בקרב האנושות. האם ניתן לעגן את ההכרעות הערכיות - במוסר, בפוליטיקה, באמונה, באסתטיקה - בהכרה מדעית, לשם מתן תשובות אובייקטיביות על שאלות, שאפשר שגורל האדם תלוי בהן? העימות של הידע והרצון - של היש והראוי-להיות - הוא מן הנושאים הגדולים של ההגות הפילוסופית, ובו דנות השיחות שבסדרה זו. ישעיהו ליבוביץ' היה מדען ומהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה-20. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ליבוביץ' פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית ונודע כמבקר חריף של ישראל, דבר שזיכה אותו בכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

המאה ה-18 הביאה לידי הבשלה את זרעי ההומניזם, שזרע הרנסנס. באותה המאה נפרד המדע המערבי מ"העלטה" שמנעה את המבט הבלתי משוחד בטבע והעולם שלנו - על מושגיו, מוסרו והאידיאלים שלו - נולד בדורות שקדמו לשני המאורעות המסחררים, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. מהפכה מנטלית כבירה קדמה למהפכה הצרפתית, מהפכה שהוכשרה על ידי יצירותיהם של אנשי ההשכלה - סופרים, פילוסופים, מחזאים, ציירים ופסלים. הקורס "עידן האורות" סוקר את הציוויליזציה של מערב אירופה בתקופת פריחתה המלאה כתרבות של האדם המאמין בעצמו, בכוחו להשתחרר ממשפטים קדומים ומאמונות טפלות, אדם המאמין ביכולתו ליצור ציווילזציה אנושית היכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. פרופ' מיכאל הרסגור היה מבכירי ההיסטוריונים בארץ ומומחה בעל שם עולמי לתקופת ימי הביניים וההיסטוריה האירופית המודרנית. הרסגור הגה ויצר את התכנית "שעה היסטורית", אותה הגיש בגלי צה"ל במשך 25 שנה.

המאה ה-18 הביאה לידי הבשלה את זרעי ההומניזם, שזרע הרנסנס. באותה המאה נפרד המדע המערבי מ"העלטה" שמנעה את המבט הבלתי משוחד בטבע והעולם שלנו - על מושגיו, מוסרו והאידיאלים שלו - נולד בדורות שקדמו לשני המאורעות המסחררים, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. מהפכה מנטלית כבירה קדמה למהפכה הצרפתית, מהפכה שהוכשרה על ידי יצירותיהם של אנשי ההשכלה - סופרים, פילוסופים, מחזאים, ציירים ופסלים. הקורס "עידן האורות" סוקר את הציוויליזציה של מערב אירופה בתקופת פריחתה המלאה כתרבות של האדם המאמין בעצמו, בכוחו להשתחרר ממשפטים קדומים ומאמונות טפלות, אדם המאמין ביכולתו ליצור ציווילזציה אנושית היכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. פרופ' מיכאל הרסגור היה מבכירי ההיסטוריונים בארץ ומומחה בעל שם עולמי לתקופת ימי הביניים וההיסטוריה האירופית המודרנית. הרסגור הגה ויצר את התכנית "שעה היסטורית", אותה הגיש בגלי צה"ל במשך 25 שנה.

המאה ה-18 הביאה לידי הבשלה את זרעי ההומניזם, שזרע הרנסנס. באותה המאה נפרד המדע המערבי מ"העלטה" שמנעה את המבט הבלתי משוחד בטבע והעולם שלנו - על מושגיו, מוסרו והאידיאלים שלו - נולד בדורות שקדמו לשני המאורעות המסחררים, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. מהפכה מנטלית כבירה קדמה למהפכה הצרפתית, מהפכה שהוכשרה על ידי יצירותיהם של אנשי ההשכלה - סופרים, פילוסופים, מחזאים, ציירים ופסלים. הקורס "עידן האורות" סוקר את הציוויליזציה של מערב אירופה בתקופת פריחתה המלאה כתרבות של האדם המאמין בעצמו, בכוחו להשתחרר ממשפטים קדומים ומאמונות טפלות, אדם המאמין ביכולתו ליצור ציווילזציה אנושית היכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. פרופ' מיכאל הרסגור היה מבכירי ההיסטוריונים בארץ ומומחה בעל שם עולמי לתקופת ימי הביניים וההיסטוריה האירופית המודרנית. הרסגור הגה ויצר את התכנית "שעה היסטורית", אותה הגיש בגלי צה"ל במשך 25 שנה.

המאה ה-18 הביאה לידי הבשלה את זרעי ההומניזם, שזרע הרנסנס. באותה המאה נפרד המדע המערבי מ"העלטה" שמנעה את המבט הבלתי משוחד בטבע והעולם שלנו - על מושגיו, מוסרו והאידיאלים שלו - נולד בדורות שקדמו לשני המאורעות המסחררים, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. מהפכה מנטלית כבירה קדמה למהפכה הצרפתית, מהפכה שהוכשרה על ידי יצירותיהם של אנשי ההשכלה - סופרים, פילוסופים, מחזאים, ציירים ופסלים. הקורס "עידן האורות" סוקר את הציוויליזציה של מערב אירופה בתקופת פריחתה המלאה כתרבות של האדם המאמין בעצמו, בכוחו להשתחרר ממשפטים קדומים ומאמונות טפלות, אדם המאמין ביכולתו ליצור ציווילזציה אנושית היכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. פרופ' מיכאל הרסגור היה מבכירי ההיסטוריונים בארץ ומומחה בעל שם עולמי לתקופת ימי הביניים וההיסטוריה האירופית המודרנית. הרסגור הגה ויצר את התכנית "שעה היסטורית", אותה הגיש בגלי צה"ל במשך 25 שנה.

המאה ה-18 הביאה לידי הבשלה את זרעי ההומניזם, שזרע הרנסנס. באותה המאה נפרד המדע המערבי מ"העלטה" שמנעה את המבט הבלתי משוחד בטבע והעולם שלנו - על מושגיו, מוסרו והאידיאלים שלו - נולד בדורות שקדמו לשני המאורעות המסחררים, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. מהפכה מנטלית כבירה קדמה למהפכה הצרפתית, מהפכה שהוכשרה על ידי יצירותיהם של אנשי ההשכלה - סופרים, פילוסופים, מחזאים, ציירים ופסלים. הקורס "עידן האורות" סוקר את הציוויליזציה של מערב אירופה בתקופת פריחתה המלאה כתרבות של האדם המאמין בעצמו, בכוחו להשתחרר ממשפטים קדומים ומאמונות טפלות, אדם המאמין ביכולתו ליצור ציווילזציה אנושית היכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. פרופ' מיכאל הרסגור היה מבכירי ההיסטוריונים בארץ ומומחה בעל שם עולמי לתקופת ימי הביניים וההיסטוריה האירופית המודרנית. הרסגור הגה ויצר את התכנית "שעה היסטורית", אותה הגיש בגלי צה"ל במשך 25 שנה.

המאה ה-18 הביאה לידי הבשלה את זרעי ההומניזם, שזרע הרנסנס. באותה המאה נפרד המדע המערבי מ"העלטה" שמנעה את המבט הבלתי משוחד בטבע והעולם שלנו - על מושגיו, מוסרו והאידיאלים שלו - נולד בדורות שקדמו לשני המאורעות המסחררים, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. מהפכה מנטלית כבירה קדמה למהפכה הצרפתית, מהפכה שהוכשרה על ידי יצירותיהם של אנשי ההשכלה - סופרים, פילוסופים, מחזאים, ציירים ופסלים. הקורס "עידן האורות" סוקר את הציוויליזציה של מערב אירופה בתקופת פריחתה המלאה כתרבות של האדם המאמין בעצמו, בכוחו להשתחרר ממשפטים קדומים ומאמונות טפלות, אדם המאמין ביכולתו ליצור ציווילזציה אנושית היכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. פרופ' מיכאל הרסגור היה מבכירי ההיסטוריונים בארץ ומומחה בעל שם עולמי לתקופת ימי הביניים וההיסטוריה האירופית המודרנית. הרסגור הגה ויצר את התכנית "שעה היסטורית", אותה הגיש בגלי צה"ל במשך 25 שנה.

המאה ה-18 הביאה לידי הבשלה את זרעי ההומניזם, שזרע הרנסנס. באותה המאה נפרד המדע המערבי מ"העלטה" שמנעה את המבט הבלתי משוחד בטבע והעולם שלנו - על מושגיו, מוסרו והאידיאלים שלו - נולד בדורות שקדמו לשני המאורעות המסחררים, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. מהפכה מנטלית כבירה קדמה למהפכה הצרפתית, מהפכה שהוכשרה על ידי יצירותיהם של אנשי ההשכלה - סופרים, פילוסופים, מחזאים, ציירים ופסלים. הקורס "עידן האורות" סוקר את הציוויליזציה של מערב אירופה בתקופת פריחתה המלאה כתרבות של האדם המאמין בעצמו, בכוחו להשתחרר ממשפטים קדומים ומאמונות טפלות, אדם המאמין ביכולתו ליצור ציווילזציה אנושית היכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. פרופ' מיכאל הרסגור היה מבכירי ההיסטוריונים בארץ ומומחה בעל שם עולמי לתקופת ימי הביניים וההיסטוריה האירופית המודרנית. הרסגור הגה ויצר את התכנית "שעה היסטורית", אותה הגיש בגלי צה"ל במשך 25 שנה.

המאה ה-18 הביאה לידי הבשלה את זרעי ההומניזם, שזרע הרנסנס. באותה המאה נפרד המדע המערבי מ"העלטה" שמנעה את המבט הבלתי משוחד בטבע והעולם שלנו - על מושגיו, מוסרו והאידיאלים שלו - נולד בדורות שקדמו לשני המאורעות המסחררים, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. מהפכה מנטלית כבירה קדמה למהפכה הצרפתית, מהפכה שהוכשרה על ידי יצירותיהם של אנשי ההשכלה - סופרים, פילוסופים, מחזאים, ציירים ופסלים. הקורס "עידן האורות" סוקר את הציוויליזציה של מערב אירופה בתקופת פריחתה המלאה כתרבות של האדם המאמין בעצמו, בכוחו להשתחרר ממשפטים קדומים ומאמונות טפלות, אדם המאמין ביכולתו ליצור ציווילזציה אנושית היכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. פרופ' מיכאל הרסגור היה מבכירי ההיסטוריונים בארץ ומומחה בעל שם עולמי לתקופת ימי הביניים וההיסטוריה האירופית המודרנית. הרסגור הגה ויצר את התכנית "שעה היסטורית", אותה הגיש בגלי צה"ל במשך 25 שנה.

המאה ה-18 הביאה לידי הבשלה את זרעי ההומניזם, שזרע הרנסנס. באותה המאה נפרד המדע המערבי מ"העלטה" שמנעה את המבט הבלתי משוחד בטבע והעולם שלנו - על מושגיו, מוסרו והאידיאלים שלו - נולד בדורות שקדמו לשני המאורעות המסחררים, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. מהפכה מנטלית כבירה קדמה למהפכה הצרפתית, מהפכה שהוכשרה על ידי יצירותיהם של אנשי ההשכלה - סופרים, פילוסופים, מחזאים, ציירים ופסלים. הקורס "עידן האורות" סוקר את הציוויליזציה של מערב אירופה בתקופת פריחתה המלאה כתרבות של האדם המאמין בעצמו, בכוחו להשתחרר ממשפטים קדומים ומאמונות טפלות, אדם המאמין ביכולתו ליצור ציווילזציה אנושית היכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. פרופ' מיכאל הרסגור היה מבכירי ההיסטוריונים בארץ ומומחה בעל שם עולמי לתקופת ימי הביניים וההיסטוריה האירופית המודרנית. הרסגור הגה ויצר את התכנית "שעה היסטורית", אותה הגיש בגלי צה"ל במשך 25 שנה.

כיצד נולד כוח המגן העברי בישראל? מה היה תפקידם של הגדודים העבריים ומה היתה חשיבותו של ארגון ההגנה? ואיך הפכו כוחות הגרילה הללו לצבא ממוסד? על כל אלה ועוד מספר הדוקטור מאיר פעיל בקורס, אשר שודר לראשונה בשנת 1986, במסגרתו הוא מספר את סיפור צמיחתו של כח המגן העברי בארץ מראשית המאה ה-20 עד קום המדינה ומלחמת העצמאות. הדוקטור מאיר פעיל היה היסטוריון צבאי, אלוף משנה בדימוס וחבר כנסת (1980-1974). בשנת 74' השלים את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בשאלה "כיצד צמח צה"ל הסדיר מתוך מערכת הגרילה המחתרתית של ארגון ההגנה". הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטה העברית ירושלים וכן שימש כעמית מחקר וכמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בנוסף לימד היסטוריה צבאית וכללית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא נפטר בשנת 2015.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.

מזמן הופעת המפלגה הנאצית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וביתר שאת מאז קריסתו של הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה את כוחו בהתמודדות עם תופעת הנאציזם. אף שבפרספקטיבה היסטורית מדובר בתקופה קצרה ביותר, כמעט אין שדה מחקר המשתווה ברמת הפוריות האינטלקטואלית לזה העוסק בתופעה הנאצית. במהלכו של הקורס בוחן ומנתח ד"ר בעז נוימן את הגישות והנושאים העיקריים בחקר הנאציזם בדור האחרון. ד"ר בעז נוימן, אשר נפטר בטרם עת ממחלת הסרטן בשנת 2015, היה מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום המחקר העיקרי שלו, עליו פרסם מספר ספרים, הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, ובמיוחד בתקופה הדינמית של סוף המאה התשע-עשרה ועד המחצית הראשונה של המאה העשרים - מהרייך השני דרך מפנה המאה ומלחמת העולם הראשונה ועד רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. בנוסף עסק נוימן גם בחקר ההיסטוריה של ראשית הציונות, בדגש על התקופה החלוצית ראשית המאה העשרים.