פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360

במסגרת סדרת המפגשים במועדון הסגל החדש - הרצאתו של פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, "תולדות היווצרות היסודות הכימיים בפיצוצים קוסמיים"החומר סביבנו בכל מקום, כולל בכוכבים הרחוקים ביותר, אך גם זה שממנו עשויים גופינו, מורכב מכ-100 יסודות כימיים מוכרים מהטבלה המחזורית. האם אותם היסודות היו קיימים מאז ומעולם? ואם לא, כיצד הם נוצרו ומתי? אני סוקר את התמונה המצטיירת במחקר האסטרונומי העדכני, לגבי תולדות ומנגנוני הווצרות היסודות. התמונה מתבהרת ב100 שנים האחרונות, ובמיוחד בעשור האחרון. במשך כחצי מיליארד השנים הראשונות אחרי המפץ הגדול, היקום היה חד-גוני מבחינה כימית, והיה מורכב אך ורק ממימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים אז איפשרה את תחילת הייצור של כל שאר היסודות בטבלה. הרוב הגדול של היסודות האלה "בושל" בריאקציות גרעיניות שמתרחשות במשך כמה שניות, במהלך פיצוצים קוסמיים של סוגים מסוימים של כוכבים ושל שרידי כוכבים כבויים. שני סוגים עיקריים של פיצוצים כאלה---"סופרנובות"---הם המקור לרוב היסודות הנפוצים בטבע, עד לקבוצת יסודות הברזל. במהלך גיל היקום, כ14 מיליארד השנים מאז המפץ הגדול, רצף של פיצוצי סופרנובה מעשירים בהדרגה את היקום ביסודות השונים. כל דור חדש של כוכבים שנוצר מורכב מגז שהועשר ביסודות ע"י דורות קודמים של כוכבים וע"י הסופרנובות שהתפוצצו מבין חלק מהכוכבים. מערכת השמש שלנו, כוכבי הלכת, הארץ, וגופינו, על היסודות שמרכיבים אותם, הם תוצר לוואי של תהליך הווצרות השמש, שהיא כוכב מדור ביניים, ושל העשרת חומר הגלם שלה ביסודות כבדים ע"י סופרנובות מדורות קודמים. באמצעות תצפיות טלסקופיות לחלל, למרחקים הגדולים ביותר שניתן כיום, מרחקים שמהם האור נמצא בדרך אלינו מיליארדי שנים, אפשר באופן מעשי להביט אחורה בזמן. כך ניתן לראות, לספור ולסווג את הסופרנובות שאירעו לאורך ההיסטוריה הקוסמית, ולשחזר את מהלך הווצרות והצטברות היסודות. _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

הרצאה נוספת בסדרת המפגשים במועדון הסגל החדש שלנו.והפעם - "מהמפץ הגדול דרך הפוטוסנתיזה לאחרית הימים" פרופ' נתן נלסוןתופעות הסותרות את חוקי הפיזיקה אינן יכולות להתרחש. הידע המדעי המצטבר כיום מאפשר לשלול קיומם של כוח עליון, חיים לאחר המוות, שדים, רוחות ודומיהם כתופעות טבעיות. אף על פי ההתקדמות המטאורית של המדע, טרם גובשה תאוריה פיזיקלית אחידה המסבירה את כל תופעות היסוד בטבע. עם זאת, בידינו די ידע מבוסס ומאומת כדי להשתמש בו להבנת תהליכי החיים. חקר הפוטוסינתזה משתרע על פני סקלות זמן רחבות במיוחד – ממיליוניות השנייה ועד מיליוני שנים – ולכן מחייב שילוב של מספר רב של דיסציפלינות מדעיות, יותר מכל תחום מחקר אחר._______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

במסגרת סדרת ההרצאות ב'מועדון הסגל' להלן הרצאתו של פרופ' ארז עציון, ראש המכון לחלקיקים ואסטרו-חלקיקים, אוניברסיטת תל אביב"זעירים וחמקמקים – מעבדות ענק להבנת מרכיבי היסוד של החומר" כיצד חוקרים את החלקיקים הזעירים שמרכיבים את עולמנו? נצא אל מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, ה-LHC שב-CERN, ונראה כיצד מתקני ענק מאפשרים להציץ אל המבנה הבסיסי של החומר.נכיר בקווים כלליים את המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, נספר את סיפור גילוי בוזון ההיגס בניסוי ATLAS, ונסקור את החיפושים אחר פיזיקה חדשה ואקזוטית.ההרצאה תינתן על-ידי ארז עציון, חבר בניסוי ATLAS, שישלב בה גם חוויות אישיות מעבודה יומיומית של ניהול מחקר מדעי בינלאומי, רב משתתפים, בניסיון להבין ממה עשוי היקום שלנו._______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

הרצאה בסדרת המפגשים במועדון הסגל - פרופ' מאיר אריאל - "מה איראן מחפשת בחלל?"פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת ת"א, מנתח את תוכנית החלל של הרפובליקה האיסלאמית של איראן.מהו הקשר בין משגר לוויינים אזרחי לבין טיל בליסטי בין-יבשתי?כיצד משמשת תוכנית החלל האזרחית כמסווה לתוכנית הצבאית, ומהם ההקשרים לשאיפותיה הגרעיניות?מהם המודלים הגלובאליים עליהם היא מבססת את האסטרטגיה המדינית שלה?האם קיימת דרך אפקטיבית - צבאית, פוליטית או כלכלית - לעצור את תוכניותיה של איראן לביסוס הגמוניה איזורית באמצעות הרתעה גרעינית_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

דרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות.ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרהבדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן.בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק של היום. דרור פויר מרואיין: פרופ' רון ליפשיץ –בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביבנשוחח על מהי התהוות וכיצד עקרונות פיזיקליים בסיסיים מאפשרים למערכות מורכבות לצמוח מתוך חלקים פשוטים. נצלול לעולם המרתק של המרחב המזוסקופי - המרחב המרתק ביותר בטבע בעיניי: קנה המידה שבין המיקרוסקופי (כמו מולקולות ואטומים) למקרוסקופי (כמו אובייקטים שניתן לראות בעין בלתי מזוינת) - ונגלה כיצד חלקיקים פשוטים יוצרים תכונות ודפוסים מורכבים. הגדרת המושג התהוות / עקרונות תורת הכאוס ומערכות דינמיות / המרחב המזוסקופי. דוגמאות: חלקיקים קולואידיים, חומרים מורכבים ויישומים טכנולוגיים / היווצרות קריסטלים ומבנים ביולוגיים.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:⁠⁠⁠https://360tau.com/Curiosity_Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Curiosity_ApplePodcast⁠⁠⁠_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/ApplePodcast⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן.אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי.איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים בה כל יום היום, כל היום - ומצד שני לא מבינים אותה?בסדרה הזו של "תל אביב 360" ננסה לעשות שני דברים: להבין את הרעיונות בבסיס מכניקת הקוונטים, ויותר מזה - להתפעם מהיופי שלה. אני דרור פויר, ואתם על עוד סדרה של סקרנות יתר מבית "360 - הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב"__________________________רבים מאבות הפיזיקה הקוונטית - ביניהם שרדינגר, בוהר, הייזנברג ועוד - התעניינו בפילוסופיה מזרחית וחשו שהיא מספקת תשובה לחידות הגדולות של העולם המיקרוסקופי. עם פרופסור צהר, החוקר את ההסטוריה וההיסטוריה של הפילוסופיה של המחשבה הבודהיסטית, שוחחנו על על הקשר בין שתי העולמות, על התמודדות עם חוסר המהות והיחסיות בין כל הדברים ועל הריקות שנמצאת בבסיס של הכל.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:⁠⁠https://360tau.com/Curiosity_Spotify⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Curiosity_ApplePodcast⁠⁠_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/ApplePodcast⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן.אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי.איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים בה כל יום היום, כל היום - ומצד שני לא מבינים אותה?בסדרה הזו של "תל אביב 360" ננסה לעשות שני דברים: להבין את הרעיונות בבסיס מכניקת הקוונטים, ויותר מזה - להתפעם מהיופי שלה. אני דרור פויר, ואתם על עוד סדרה של סקרנות יתר מבית "360 - הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב"__________________________תורת המיתרים ויקומים מקבילים. עם פרופסור ירון עוז, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת תל אביב פרופסור ירון עוז הוא מהפיזיקאים התאורטיקנים המשמעותיים בישראל, עם עבודות על תורת השדות הקוונטית, כבידה קוונטית, תורת המיתרים, חורים שחורים, ועוד.שיחה מרתקת על נושאים שמותחים את גבולות ההבנה האנושית: על סדקים שיודעים אם חלקיק עבר דרכם, על כבידה קוונטית, על תיאוריית המיתרים שמנסה ליישב בין היחסות לקוונטים, על יקומים מקבילים ועקרון ההולוגרפיה - שלפיו כולנו חיים ביקום דו ממדי. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:⁠⁠https://360tau.com/Curiosity_Spotify⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Curiosity_ApplePodcast⁠⁠_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/ApplePodcast⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן.אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי.איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים בה כל יום היום, כל היום - ומצד שני לא מבינים אותה?בסדרה הזו של "תל אביב 360" ננסה לעשות שני דברים: להבין את הרעיונות בבסיס מכניקת הקוונטים, ויותר מזה - להתפעם מהיופי שלה. אני דרור פויר, ואתם על עוד סדרה של סקרנות יתר מבית "360 - הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב"פוטון בודד באפלה. עם פרופסור עדי אריה מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמןפרופסור עדי אריה הוא חוקר אופטיקה קוונטית שעוסק בהצפנה קוונטית, תקשורת קוונטית ומחשוב קוונטי. שוחחנו על חיישנים רגישים במיוחד שיכולים לגלות פוטון בודד ולחוש גלי כבידה שעוברים במרחבי היקום, על מה עוצר את המחשוב הקוונטי מלפרוץ קדימה, מהי הצפנה קוונטית - וכמובן, על המסתורין העומד בבסיס מכניקת הקוונטים. בואו, רואים את האור!ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:⁠https://360tau.com/Curiosity_Spotify⁠⁠https://360tau.com/Curiosity_ApplePodcast⁠_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/ApplePodcast⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביבבפודקסט שלפניכם, בדקנו מה קרה ברגע שבו היקום עצמו נולד. באולפן התארח פרופ' דן מעוז, מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. שאלנו אותו על מחקריו המשלבים תצפית קפדנית עם בחינת שאלות תיאורטיות על היקום, על חקר גרעיני גלקסיות פעילות ועל תהליך יצירת היסודות הכימיים הכבדים. שאלנו גם על רגעי ההתפוצצות של כוכבים כבדים (סופרנובות), על התהליך הקוסמי האחראי להיווצרות יסודות קריטיים לקיום החיים, כדוגמת הברזל המצוי בדמנו. האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" , פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

בשנתיים האחרונות נורו לישראל כאלף טילים בליסטיים מאיראן ובעלות בריתה.רובם יורטו בידי מערכת "חץ 3", אך חלקם חדרו וגרמו להרס כבד ולנפגעים.האיום צפוי לגדול ולהשתכלל – ולכן ישראל זקוקה למערכות הגנה חדשות, ובראשן נשק הלייזר.בהרצאה נסביר בפשטות מהו לייזר, מה מייחד לייזרים רבי - עוצמה, וכיצד הם הופכים לנשק קטלני.נציג את מערכת הלייזר "מגן אור", ואת מערכת הלייזר "להב אור", שיירטה עשרות כלי טיס בלתי מאוישים.חיינו עשויים להיות תלויים בטכנולוגיה זו!_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

קונצרט ההרצאה אור וצליל מבראשית יתקיים ביום ה׳, 23 באוקטובר, 18:00 במוזיאון אנו, אוניברסיטת תל אביב.בהנחיית ד״ר נועם חי וד״ר שולמית שריד.בנגינתם של ד״ר שולמית שריד (צ׳לו) וד״ר גיא ספלק (פסנתר).האירוע בחסות המרכז הקוונטי של אוניברסיטת תל אביב.לפרטים נוספים ולהרשמה לקוצרט: ⁠lsgenesis.com⁠המופע יתאר את התפתחות היקום בראי מכניקת הקוונטים תוך שילוב יצירות מוזיקליות ווידאו ארט.בפודקסט נכסה את פרקי המופע ונפרט על הקשרים המעניינים בין מכניקת הקוונטים למוזיקה.בפודקסט מופיעים ד״ר נועם חי - פיזיקאי תאורטיקן לאנרגיות גבוהות, פוסט-דוקטורנט בבית ספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב וד״ר שולמית שריד, צ׳לנית ומוזיקולוגית, מלמדת צ׳לו בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה ומפיקה את סדרת קונצרטי ההרצאה._______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠• לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠

In this fascinating conversation, Prof. Rafi Bistritzer — Wolf Prize–winning physicist at Tel Aviv University — takes us inside the world of moiré materials: extraordinary structures created by stacking ultra-thin layers of matter at just the right “magic” angle. We explore how this simple twist can turn ordinary materials into superconductors, insulators, and more — revealing surprising quantum phenomena and opening doors to entirely new technologies.From the puzzle that sparked the field to the cutting-edge use of sound waves for controlling the electronic behavior of materials, Prof. Bistritzer explains how scientists are moving from studying the materials nature gives us to designing new ones with tailor-made properties. It’s a journey into the future of physics, where curiosity meets the potential for breakthroughs in computing, energy, and beyond.__________________Tel Aviv 360, Israel's largest and most diverse podcast about research and innovation• Tel Aviv 360 in Facebook ◄ ⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠• Tel Aviv 360 in WhatsApp (Silent group) ◄ ⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠• Tel Aviv 360 in Spotify ◄⁠⁠⁠ https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠• Tel Aviv 360 official website ◄ ⁠⁠⁠https://360tau.com⁠

מרואיין: פרופ' רפי סיסטריצר, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביבבפודקסט שלפניכם התמקדנו במחקריו של פרופ' רפי ביסטריצר, חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 2020, שיחד עם פרופ' אלן מקדונלד גילה את "זווית הקסם" בגרפין – גילוי אשר חולל פריצת דרך בפיזיקה של חומרים דו-ממדיים והוביל לייסוד תחום מחקר חדש: טוויסט־רוניקה (Twistronics). מחקרו התיאורטי הראה כי סיבוב של שכבת גרפין אחת ביחס לשכבה אחרת בזווית של 1.1 מעלות יוצר מבנה אלקטרוני ייחודי המאפשר הופעת תכונות פיזיקליות יוצאות דופן, ובהן מוליכות־על בטמפרטורות גבוהות יחסית. תחזיות אלה, שאושרו בניסויים בשנת 2018, שינו באופן מהותי את הבנתנו את יחסי הגומלין בין גאומטריית החומר לתכונותיו האלקטרוניות, פתחו צוהר למשפחה שלימה של חומרים חדשים - חומרי מוירה (Moiré materials), והרחיבו את גבולות הידע המדעי בתחום פיזיקת המצב המוצק.שאלנו אותו על הגילוי המרעיש וגם על מחקריו בשנים האחרונות בהם פיתוח סריגי־על אקוסטו־אלקטריים המאפשרים שליטה דינמית במבנה האלקטרוני של חומרים דו־ממדיים בזמן אמת.האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" – פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ___________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠• לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠

פרופ' מאיר אריאל - ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב ומנהל הפרויקט, וגם התלמידות אור זינר משער הנגב וסופיה חביבאללהבתחילת חודש מרץ 2025 תשגר אוניברסיטת תל אביב 9 לוויינים לחלל. מדובר בשיא ישראלי במספר הלוויינים שישוגרו בשיגור בודד. עד עכשיו שיגרה אוניברסיטת תל אביב תריסר לוויינים - יותר מכל מוסד אקדמי או חברה מסחרית בישראל. את המחקר בסך 10.5 מיליון ₪ יזמה ומימנה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.להק הלוויינים הזעירים נועד למדוד את הקרינה הקוסמית בחלל ומלבד זאת הלוויינים שישוגרו, יעסקו גם במשימת הנצחה – הם ישדרו באופן אקראי את שמות החללים במלחמת חרבות ברזל.את הלוויינים בנו במשך יותר משנתיים תלמידי תיכון מצטיינים בתשע רשויות ברחבי הארץ במסגרת תוכנית ת.ב.ל (תלמידים בונים לוויינים) ואלה הרשויות: ירוחם, שער הנגב, מעלה אדומים, גבעת שמואל, הרצליה, עין מאהל, טייבה, כפר קרע וירכא.בכל אחת מהרשויות הקימה האוניברסיטה חדר נקי שבו נבנו הלוויינים. הוקמו גם שלוש תחנות תקשורת לוויינים המחוברות לתחנה באוניברסיטת תל אביב והן תאפשרנה לקבל נתונים מהלוויינים ולפקד עליהם. התלמידים והתלמידות בתיכון במגמות פיזיקה ומחשבים, קיבלו הדרכה מצוות המרכז להנדסת חלל באוניברסיטה וערכו את המחקר והפיתוח המורכבים ביחד עם סטודנטים מהפקולטה להנדסה. הלוויינים צפויים להישאר במסלול סביב כדור הארץ במשך כשלוש שנים.אחת ממטרות התוכנית היא לקדם את החינוך המדעי בפריפריה ולהעניק הזדמנות שווה לתלמידות ולתלמידי הפריפריה לקחת חלק בפרויקט לאומי – ולהצטיין בו. זהו חלק עיקרי מחזון אוניברסיטת תל אביב המחויבת במחויבות עמוקה לחברה הישראלית ופועלת למען מגזרים שונים בחברה בתוכניות העדפה מתקנת ובתוכניות קהילתיות רחבות היקף.באולפן התארחו פרופ' מאיר אריאל - ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב ומנהל הפרויקט, וגם התלמידות אור זינר משער הנגב וסופיה חביבאללה מעין מאהל.האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" - פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל - בהנחייתה של ורד לבקוביץלהאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/

פרופ' אבנר סופר, בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת ת"אפרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקת החלקיקים". הפרק הזה מתמקד בחיפוש אחר חלקיקים מסתוריים בשני גלאי חלקיקים שונים. ATLAS ו- Belle II. אלפי מדענים ברחבי העולם משתמשים בגלאים עצומים אלה להרחיב את הבנת הפיזיקה הבסיסית אל מעבר למודל הסטנדרטי המוכר.בפרק מתארח פרופ׳ אבנר סופר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, המופקד על הקתדרה על-שם נתן קמינגס לפיזיקה ניסיונית של חלקיקים.פרופ׳ סופר זכה להכרה בינלאומית בשל תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, כולל תפקידי הובלה וניהול בקולבורציות בינלאומיות בתחום. מחקריו כוללים מדידת הבדלים בין חומר לאנטי-חומר, חיפוש אחר חלקיקים מעבר למודל הסטנדרטי, ופיתוח שיטות למדידות וחיפושים חדשים.בפודקסט שאלנו את פרופ' סופר על מסלולו המדעי, ההשראה לעבודתו והאתגרים בחקר היקום. התמקדנו בשאלות על מחקריו בחלקיקים בעלי זמן חיים ארוך שיכולים לרמוז על פיזיקה חדשה מעבר למודל הסטנדרטי, כמו סופר-סימטריה או נייטרינו כבד, בפיזיקת טעמים ובסטיות זעירות שעשויות להוביל לתגליות חדשות.האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץלהאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il

פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביבבפרק האחרון בסדרה על פיזיקת החלקיקים, אנחנו מתמקדים ביישומים השונים שלה.פיזיקת החלקיקים מספקת לנו כלים פורצי דרך גם בתחומים בלתי צפויים כמו ארכיאולוגיה וחקר החלל. בארכיאולוגיה, היא מאפשרת למשל חקירה לא פולשנית של מבנים היסטוריים, גילוי חללים חבויים, תיארוך חומרים וניתוח כימי של ממצאים. בחלל, היא עוזרת לנו להבין את הרכב היקום, לפתח טכנולוגיות הנעה חדשות ולחקור כוכבי לכת באמצעות חלקיקים קוסמיים. באולפן התארח פרופ' ארז עציון. ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים LHC, בסרן ושאלנו אותו תחילה על היישומים של פיזיקת החלקיקים בהווה שכבר משתמשים בהם גם אם רובינו לא מודעים לכך – הדמיות רפואיות, הפקה של אנרגיה חשמלית, תקשורת אינטרנטית תקשורת אופטית ועתירת נתונים. ובהמשך על יישומים בארכיאולוגיה - תיארוך באמצעות פחמן 14, יכולת לחקור באמצעים לא פולשניים את הקרקע ומבנים שונים וכן יישומים בחלל – גלאי חלקיקים בחלל, חיפוש חומר אפל.האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" – פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץלהאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il

פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביבבפרק השלישי בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקה", אנחנו בוחנים מחדש את תורת היחסות של אלברט איינשטיין וגם את ייחודו של המדען עצמו.תורת היחסות היא שם משותף לשתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפיתח אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 תאוריות ששינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה. עד הגיעו של אלברט איינשטיין, התפיסה הפיזיקלית של המרחב והזמן הייתה מוחלטת (לפי ניוטון), הזמן מתקדם באופן אחיד ומוחלט, ללא תלות במצבו של הצופה, המרחב הוא זירה קבועה ואחידה שבה אירועים מתרחשים.איינשטיין, שינה את הדרך שבה אנו מבינים את המרחב והזמן, והצביע על כך שהמציאות היא יחסית – תלויה בצופה ובנסיבות. תגליותיו לא רק הובילו למהפכה בפיזיקה אלא גם עוררו שאלות עמוקות על טבע המציאות והקשר בין התודעה לבין העולם הפיזי.אורח הפודקסט הוא פרופ' ארז עציון ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים LHC, בסרן.שאלנו אותו האם ניתן לתת הגדרה מוחלטת וודאית לזמן ומרחב? האם הם מוחלטים או יחסיים? מה ההשלכות של תורת היחסות? מה הקשר בין האנרגייה למסה, והאם הנוסחה של איינשטיין (E=mc²):עדיין תקפה ורלוונטית?שאלנו גם על אלברט איינשטיין, שהיה כמובן דמות מרכזית ומכוננת במהפכה במחשבה המדעית לגבי זמן ומקום. עד כמה הוא היה שונה מהמדענים האחרים בתקופתו? ומאלה שקדמו לו?האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" – פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ.להאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/

מדע, קוונטים וחללהחלקיק האלוהי – בוזון היגס | פודקסט פיזיקה (פרק 2)פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרןמרואיין: פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרן.פרק נוסף בסדרת פודקסטים חדשה בנושא פיזיקת החלקיקים, הפרק השני בסדרה מוקדש ל"חלקיק האלוהי" – בוזון הגיס. בוזון היגס הוא אותו חלקיק שהפיזיקאים טוענים שהוא אבן היסוד הבסיסית ביותר של החומר – הדבר שקובע למעשה את מסת החומר.לפני כ-13 שנים, ב-4 ביולי 2012, צבאו המונים על הכניסה לאולם ההרצאות במרכז האירופי למחקר גרעיני, CERN בז'נבה. ההתרגשות הייתה דומה לזו שיש באוויר לפני מופע רוק חד פעמי. אלא שהפעם היה מדובר בהכרזה של מעבדת CERN, כי שניים מהניסויים הגדולים שלה, גלאי "אטלס" וגלאי CMS, שמחפשים כבר כמה שנים אחר בוזון היגס, במאיץ החלקיקים הגדול LHC, מצאו ראיות לקיומו. באולפן התארח אחד מחברי הצוותשהיה ונותר גם היום חלק מצוות המדענים ב CERN - פרופ' ארז עציון, ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, וגם ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב – שעובדת במאיץ החלקיקים - CERN. שאלנו אותו מה היה כל כך מרגש במעמד ההוא שנכח בו? מהי חשיבותו של חלקיק ההיגס, ומדוע היה כל כך קשה לגלות אותו? מה המשמעות של גילוי חלקיק היגס, מה הוא מספר לנו על המסה של החלקיקים ועל המודל הסטנדרטי שלהם? ומה מתוכנן במחקרי ההמשך אחרי גילויו?האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץהאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/

פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרןברוכים הבאים לסדרת פודקסטים חדשה בנושא פיזיקת החלקיקים, הפרק הראשון בסדרה מוקדש למאיץ החלקיקים CERN ולחיפוש אחר ממדים נסתרים וחורים שחורים.אלפי שנים עוסקים בני האדם בחקירת טיבו האמיתי של העולם: ממה עשוי הכול? איך החלקים מרכיבים את השלם שאותו אנחנו רואים? בשנות ה-70 של המאה ה-20 גובשה תיאוריה מפורטת שקיבלה את השם "המודל הסטנדרטי של החלקיקים". המודל הזה מתאר מגוון חלקיקים מסוגים שונים ונחשב אחת התיאוריות הפיזיקליות המוצלחות ובעלת התחזיות המדויקות ביותר אי פעם. כדי להעמיד במבחן הניסיון את התיאוריה נבנה CERN - מאיץ החלקיקים שבשנה שעברה ציינו 70 שנה להקמתו. במהלך השנים מאז הקמתו התרחשו בו תגליות יסודיות בפיזיקה, כמה מחוקריו קיבלו שלושה פרסי נובל בפיזיקה וזכו להישגים טכנולוגיים רבים, בהם גם הקמת התשתית למה שאנו מכנים כיום "אינטרנט". כל זאת נעשה בשיתוף פעולה יוצא דופן של 24 מדינות חברות ועוד מדינות בעלות חברות חלקית. באולפן התארח פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, וגם ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרן.שאלנו אותו על ההישגים הגדולים של CERN, ומה מתוכנן לו בעתיד? מהו אותו "מודל סטנדרטי של חלקיקים" בפיזיקה והאם הצליחו כבר למצוא את כל הראיות למה שהוא מציג? בפודקסט דיבר פרופ' עציון גם על חורים שחורים והממדים הנוספים - מה הם, מדוע הם מעניינים את הפיזיקאים. והאם התנגשויות שנעשות במאיץ החלקיקים יכולות ליצור חורים שחורים זעירים או לחשוף רמזים לממדים נוספים? פרופ' עציון גם עדכן במצב המחקרים על החומר האפל במעבדה ובחלל.האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץלהאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il

ד"ר עדי אשכנזי, החוג לפיזיקת חלקיקים, ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים, אונ' ת"א, חברת האקדמיה הצעירה ישראליתפרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקת החלקיקים" והפעם אנחנו מתמקדים באחד החלקיקים הקשים ביותר לגילוי – הניוטרינו. חלקיקי ניוטרינו יכולים לעבור דרך גלאי חלקיקים מתוחכמים מבלי להשאיר עקבות. על פי הערכות, מספר החלקיקים ביקום מגיע ל-10 בחזקת 86. החלקיק מסוג נייטרינו שהתגלה לאחרונה במעמקי הים התיכון, עשוי לחולל מהפכה בפיזיקה. באולפן התארחה ד"ר עדי אשכנזי, פיזיקאית חלקיקים ניסיונית המתמקדת בחקר חלקיקי הניוטרינו. היא מן החוג לפיזיקת חלקיקים, בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים כאן באוניברסיטת תל אביב. וחברת האקדמיה הצעירה ישראלית. שאלנו אותה על 'חלקיק הרפאים' של היקום – הניוטרינו, שחולף דרכנו כל הזמן, אבל כמעט לא משאיר עקבות. מה כל כך מאתגר בגילוי שלו, ולמה בכלל חשוב לנו לנסות 'לתפוס' אותו? איך התגלית על תנודות הניוטרינו – היכולת שלהם לשנות את הזהות שלהם – שינתה את מה שחשבנו על המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים? שאלנו גם על המחקרים שנעשים במעבדה בראשותה - שאמורים לייצר סדרת מדידות שישפרו את המודלים הקיימים עבור אינטראקציה של חלקיק ניוטרינו עם גרעין ולתמוך בצרכים של הניסוי העתידי DUNE. וגם, איך הגלאים הענקיים – בים התיכון או בקרח של אנטארקטיקה, משלימים את העבודה שנעשית במעבדות?האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ.להאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il

ד"ר יאיר הרכבי, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיהאנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, אחת מהיצירות ההנדסיות המופלאות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, ממוקם במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, ומצויד ברזולוציה ורגישות יוצאות דופן שמאפשרות לנו לצפות ביקום כפי שלא ראינו מעולם. באמצעות היכולות המתקדמות שלו, ג'יימס ווב לוקח אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום, והשנתיים הראשונות שלו נחשבות להצלחה כבירה.הטלסקופ נועד לחקור את הדרך שבה נוצר הכל, כולל אנחנו. מטרותיו המרכזיות הן לחקור את היווצרות והתפתחות הגלקסיות והכוכבים הראשונים, כמו גם תופעות שמימיות נוספות, כגון חורים שחורים. בנוסף, ווב מנתח את האטמוספרות של פלנטות רחוקות בניסיון לענות על השאלה הגדולה ביותר: האם אנחנו לבד ביקום?על כל הנושאים האלה, ועוד, נדבר בסדרת פודקאסטים בת ארבעה פרקים של "תל אביב 360", בשיתוף הרכב אינטרגלקטי של חוקרים מובילים מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב.בפרק הרביעי והאחרון בסדרה, נשוחח עם ד"ר יאיר הרכבי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, שכיהן בוועדה הבוחרת את המשימות של טלסקופ ווב. נשוחח על תהליכי הבחירה של המשימות השונות וגם על המחקרים המרתקים שלו בתחום מיזוג כוכבי נייטרונים – העצמים הדחוסים ביותר ביקום מלבד חורים שחורים. הידעתם שכל הזהב שבעולם נוצר כתוצאה ממיזוג כוכבי נייטרונים?ננסה להבין מה עוד ניתן ללמוד ממיזוג כוכבי נייטרונים, וכיצד ג'יימס ווב יכול לעזור לנו להבין אחת מהתופעות המסתוריות ביותר ביקום.מוזמנים להאזין לפודקאסט המיוחד של "תל אביב 360" בהנחיית דרור פויר.להאזנה לפרקים נוספים "סקרנות יתר"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg4lecK5LcNSAncdzH6sNdzhhttps://open.spotify.com/playlist/4lLtZTmXgFvmfd6rxAmXaI?si=WvyeO55IQUqjXsXTCwR3RA__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il

פרופ' רנן ברקנא, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיההיכולות של ג'יימס ווב לוקחות אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום. בשנתיים הראשונות שלו, הטלסקופ השיג הצלחות עצומות, כאשר מטרותיו העיקריות כוללות: חקר הדרך בה נוצר הכל – כולל אנחנו – חקירת היווצרות והתפתחות הגלקסיות והכוכבים הראשונים, וחקר תופעות שמימיות כגון חורים שחורים. בנוסף, ווב מסייע להבין את התכונות והצורות של גופים שמימיים, לנתח את האטמוספרות של פלנטות רחוקות, ואולי אפילו לענות על השאלה הגדולה של האנושות: האם אנחנו לבד ביקום?על כל הנושאים האלה, ועוד, נדבר בסדרה בת ארבעה פרקים של "תל אביב 360", בהשתתפות חוקרים מובילים מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. בפרק השלישי, נשוחח על המשימה הראשונה של ווב – חקר היקום המוקדם והיווצרות כוכבים וגלקסיות – עם פרופסור רנן ברקנא, מומחה בתחומים אלה.במהלך השיחה נעסוק בנושאים מרתקים כמו גלקסיות צעירות, כוכבים שזה עתה נוצרו, חומר אפל, חורים שחורים, ונדון בשאלה המסקרנת: מה בא קודם – הגלקסיה או החור השחור שבמרכזה? כמו כן, נבחן כיצד טלסקופ ג'יימס ווב מאתגר את המודל הקוסמולוגי המקובל.בנוסף, נעסוק גם במחקריו פורצי הדרך של פרופסור ברקנא, בהם הוא מנסה לצפות ביקום מוקדם עוד יותר מזה שווב מסוגל לראות, באמצעות גלי הרדיו.מוזמנים להאזין לפודקאסט המיוחד של "תל אביב 360" בהנחיית דרור פויר.להאזנה לפרקים נוספים "סקרנות יתר"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg4lecK5LcNSAncdzH6sNdzhhttps://open.spotify.com/playlist/4lLtZTmXgFvmfd6rxAmXaI?si=WvyeO55IQUqjXsXTCwR3RA__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il

פרופ' חגי נצר, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיהאנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, אחת מהיצירות ההנדסיות המרשימות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, נמצא במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, והוא מצויד ברזולוציה ורגישות חסרות תקדים שמאפשרות לנו לצפות ביקום בצורה שלא הכרנו בעבר. היכולות של ווב לוקחות אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום, והשנתיים הראשונות שלו נחשבות להצלחה כבירה.המטרות העיקריות של ג'יימס ווב הן לחקור את היווצרות והתפתחות הגלקסיות והכוכבים הראשונים, להבין תופעות שמימיות כמו חורים שחורים, ולבחון מה נותן להם את צורתם ותכונותיהם. בנוסף, ווב מיועד לנתח את האטמוספרות של פלנטות רחוקות ולנסות לענות על שאלת השאלות של האנושות: האם אנחנו לבד ביקום?במסגרת סדרת פודקאסטים בת ארבעה פרקים של "תל אביב 360", נשוחח עם חוקרים מובילים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. בפרק השני נדון בשאלה המסקרנת מכולן: האם אנחנו לבד ביקום? נבחן את הנושא עם פרופסור אמריטוס חגי נצר, מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה.במהלך השיחה, פרופסור נצר מסביר מדוע ישנה סבירות גבוהה שיש חיים נוספים ביקום, איך אנחנו מחפשים אחריהם, ואיך טלסקופ ג'יימס ווב עשוי לסייע לנו למצוא אותם. נדון גם בשאלות מרכזיות כמו: מהם חיים? איזה סוג של חיים אנחנו מחפשים? איך נדע שמצאנו אותם? ולא פחות חשוב: האם יש חיים מתקדמים ביקום שמחפשים אותנו? ואולי הם כבר מצאו?מוזמנים להאזין לפודקאסט המיוחד של "תל אביב 360" בהנחיית דרור פויר.

פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיהאנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ללא ספק אחת היצירות ההנדסיות הגדולות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, נמצא במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, מצויד ברזולוציה ורגישות חסרות תקדים שמאפשרות לנו לראות את היקום כפי שמעולם לא ראינו. היכולות של ג'יימס ווב לוקחות אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום, והשנתיים הראשונות שלו מהוות הצלחה ענקית.מטרותיו של טלסקופ ג'יימס ווב הן ללמוד על הדרך שבה נוצר הכל, כולל אנחנו. הוא נועד לחקור את היווצרות והתפתחות הגלקסיות הראשונות, הכוכבים הראשונים ותופעות שמימיות אחרות, כמו חורים שחורים. בנוסף, ווב מנתח את האטמוספרות של פלנטות רחוקות, בניסיון לענות על השאלה הגדולה ביותר של האנושות: האם אנחנו לבד ביקום?על כל הנושאים האלה, ועוד, נדבר בסדרה בת ארבעה פרקים של "תל אביב 360", יחד עם הרכב אינטרגלקטי של חוקרים מובילים מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב.בפרק הראשון נשוחח עם פרופסור דן מעוז מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה. נבין כיצד עובד הטלסקופ ומה מבדיל אותו מקודמיו, נעמיק ביתרון הצפייה באור אינפרא-אדום, ונשמע איך הקהילה המדעית עובדת עם הטלסקופ. בנוסף, נדון בסופרנובות – שלב סיום החיים של כוכבים כבדים, שיוצר יסודות חדשים וכוכבים צעירים, נושא שהוא מוקד המחקר של פרופסור מעוז.מוזמנים להאזין לפודקאסט המיוחד של "תל אביב 360" בהנחיית דרור פויר."תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il