היידה

מוטי לייטנר מאמין שהזהות הציונות שלו אינה מהותית, הוא חרדי ישראלי והוא מצפה מכל החברה החרדית לקחת חלק בזהות הישראלית. הוא מספר על נקודת השבירה שלו ב-7 באוקטובר, הרגע שבו הבין שהקונספציה החרדית קרסה ויש צורך בלקיחת אחריות לאומית והתגייס לצה"ל. הוא משתף למה התפיסה הסומכת על הנס בלבד הביאה את החברה החרדית למבוי סתום ולקיר שהיא עומדת להתנגש בו. לייטנר תוקף בחריפות את הפוליטיקאים החרדים, טוען כי הם מעולם לא ניסו להגיע להסכמה בסוגיית הגיוס ומנסים לחבל בחרדים שמחליטים כן להתגייס. הוא מזהיר מפני קריסה כלכלית ועוני בחברה החרדית וסכנה קיומית אם לא יוכנסו לימוד ליבה ויודע שהגיע הזמן שהאוטונומיה החרדית תיקח חלק פעיל בחברה הישראלית. הוא מפרט על התנועה הפוליטית החדשה שאותה הוא מוביל ('הציבור החרדי'), ההבדלים מהפלגות הקיימות היום, הדרישה לייצוג אותנטי של המצב בשטח והחשיבות של חיים משותפים. בתור איש חינוך הוא מסרב בתוקף להתערבות במוסדות החינוך שמובילים שינוי במצב הקיים. הוא טוען שהוא חלק ברור מהגוש האמוני, מסביר שכל רה"מ יעדיף ללכת עם המפלגות החרדיות כדאי להבטיח ממשלה ולמה דווקא מתוך הגוש האמוני חייבת לצמוח הבשורה שתמנע את התרסקות המגזר החרדי. עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:▸ אינסטגרם https://www.instagram.com/hapodium_house▸ טיקטוק https://www.tiktok.com/@hapodiumhouse▸ פייסבוק https://www.facebook.com/HapodiumHouse קרדיטים:עורך: שחר בראודהאחראי קונטרול: יהונתן רובינשטייןעורכת וידאו: קארין קייטליןצולם באולפני בית הפודיום 🎙️

סא"ל א' יודע להסביר את ההבדל בין לבנון בשנת 2006 לשנת 2026 ומאמין שהלופ של מדינת ישראל בלבנון בדרך להסתיים. סא"ל א' הגיע לאולפן וסיפר על ההשתתפות במלחמות לבנון השנייה בתור קצין צעיר והחזרה לאותם מקומות בתור קצין בכיר ב-2026. הוא מספר על הכניסה הראשונה, חוסר הבשלות שהייתה בו באותה תקופה, ההבנה של האויב אז לעומת היום, המקרה הקשה שעבר באותה מלחמה והפציעה האישית. מספר על הדרך שעבר במהלך השירות, המעבר מלבנון לעזה והמפגש עם חמאס בתחילת דרכו, השתתפות בתור קצין מנוסה יותר במבצע צוק איתן, האירוע הלא שגרתי שעבר וכיצד הצליח לנהל אותו. הוא מתאר את הרגע הראשון שיצא מהבית ב-7 באוקטובר, איך זה קשור ללימודי התואר השני שלו, התרגיל הגדול שתכנן שבוע לפני תחילת המלחמה והיה יכול להכין את חייליו למלחמה, התזמון, הכניסה לתפקיד וההתנהלות באותו יום. החזרה ללבנון, הפעם בתור קצין בכיר ומנוסה יותר, קבלת החלטות שקולה יותר, הכוח החזק שנכנס, הרגעים האישיים המרגשים כשחוזר למקומות בהם חווה רגעים קשים, ההבדלים בין חיזבאללה במהלך השנים ותשובה לשאלה הגדולה איך נצליח לסיים עם המלחמה המתמשכת הזאת. עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:▸ אינסטגרם ▸ טיקטוק ▸ פייסבוק  קרדיטים:עורך: שחר בראודהטכנאי ועורך וידאו: שקד חלמיש וקארין קייטליןצולם באולפני בית הפודיום 🎙️

ברק כהן לא מתחרט על כלום, מתנגד לרעיון המשטר הציוני וחושב שהגיע העת לחלק את מדינת ישראל לקנטונים.הוא טוען שסוגיית הלגיטימציה היא חסרת משמעות, שחייב לדבר עם כל גורם בחברה הישראלית, לא מבין מדוע המדינה פוסלת את מיכאל בן ארי ובעיניו בל"ד היא המפלגה הכי דמוקרטית.הוא מספר על תחילת הדרך האקטיביסטית שלו, ההבדל בינו ובין מרדכי דוד, למה הוא מתבאס מהז'אנר החדש של ההפגנות, החסימות והקללות ברשתות. מסביר את הבעיה שלו עם הרעיון הציוני, צורת המשטר ואיך היה רוצה שהמדינה תתנהל ולמה הדרך שונה מאוד מהמצב הקיים. הטענות שלו לציונות הדתית וכמה הוא בטוח שהם טועים, המזרחים שרצו להרחיק את עצמם, זוהר ארגוב, אבנר גדסי, השינויים שחייב לעשות במח"ש, התלונות הגדולות שלו למשטרה, הבעיות ברפורמה המשפטית וסוגי השופטים הלא טובים שקיימים.מספר מה הוא חושב על ראש הממשלה, הנזק שהוא עושה לעם ישראל, הקבוצה שממנה הוא מגיע ולא מבינה את גודל הנזק. למי הוא יצביע היום, למה בחר שלא לקחת חלק במערכה הפוליטית וכמובן סיימנו עם אהבה הגדולה שלו למוזיקה. עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:▸ אינסטגרם https://www.instagram.com/hapodium_house▸ טיקטוק https://www.tiktok.com/@hapodiumhouse▸ פייסבוק https://www.facebook.com/HapodiumHouse קרדיטים:עורך: שחר בראודהטכנאי: שקד חלמישעורך וידאו: עמית גומאצולם באולפני בית הפודיום 🎙️

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נותן יד לתאוריית הבגידה ומאמין שבשנים האחרונות הוא פועל בצורה שונה מתחילת הדרך שלו. הוא טוען שהוא אחד מהפוליטיקאים היחידים שיודעים להפוך את העקרונות שלו לידי ביצוע. שלא מצא שום דבר שטעה בו לפני ה-7 באוקטובר, שהתריע מראש ולא היה חלק מהקונספציה ובגלל זה לא התפטר מתפקידו. מספר על הרגעים שהיה צריך להפוך את השולחן ועל ההסכם המיועד להיחתם עם חמאס. מספר על התפקוד שלו כשר האוצר אחרי ה-7 באוקטובר, מדוע לא הסכים להגדיר את שורדי הנובה בתור קהילה, מדוע מתנגד לכל החלטה של בג"ץ ולמה הליכוד ונתניהו עצרו את הרפורמה. איך כחלק מהתפקיד שלו בולם כל דרך לעבר מדינה פלסטינית, מאמין שבמשמרת של אייזנקוט היא תקום. וחוזר לרגע שבו מנע מנתניהו הקמת ממשלה בתמיכת מנסור עבאס. שר האוצר מדבר על המהלכים שלו בתפקיד, מחשבות על שוק חופשי והשימוש בכוח שבתפקיד על מנת להגשים את עקרונותיו ובגלל זה ירצה להמשיך בתפקידו גם בממשלה הבאה. עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:▸ אינסטגרם https://www.instagram.com/hapodium_house▸ טיקטוק https://www.tiktok.com/@hapodiumhouse▸ פייסבוק https://www.facebook.com/HapodiumHouse קרדיטים:עורך: שחר בראודהטכנאי ועורכת וידאו: עמית גומא וקארין קייטליןצולם באולפני בית הפודיום 🎙️

חברת הכנסת טלי גוטליב הגיעה לאולפן לפרק לא שגרתי. היא זזה, היא עדכנה לפתע שהפרק יקוצר והיא גם לא היססה להביע ביקורת גם על הראיון ועל האוזמן. פייר? זה שינה את הדינמיקה של הפרק וגרם, על הדרך, לחוסר יכולת לגעת בנושאים מתוכננים רבים. ועדיין, יצא מעניין.ניסינו להבין האם הדמות הציבורית שכולנו רואים היא דמות או שזו באמת היא, התכונות שמנהיג צריך שיהיו בו וקימיים בה והדעות שלה על האנשים המרכזיים בזירה הציבורית.צללנו אל אירועי ה-7 באוקטובר, תיאוריית הבגידה שהיא מהדדת וההסבר שלה למה היא בוודאות נכונה. האשמים בשב"כ, ההוכחות שלטענתה מונחות בפני כולנו, השיחה שהתקיימה עם סינוואר ולמה היא לא מתרגשת מהכחשת ראש הממשלה. הטעות שעשה נתניהו שלא קידם אותה לועדה לבחירת שופטים, המטען מול יריב לוין, מה יקרה אם אייזנקוט יבחר לראשות הממשלה והאם תסכים לשבת תחתיו והצורך לטענתה לפטר את היועמש"ית.מה שבטוח הוא שהפרק מרתק ומלא באמירות שאנחנו לא רגילים לשמוע מנבחרי ציבור, שלפחות על חלקם לא כולם יסכימו. עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:▸ אינסטגרם ▸ טיקטוק ▸ פייסבוק  קרדיטים: עורך: שחר בראודהטכנאי: שקד חלמישעורכת וידאו: קארין קייטלין צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

האלוף בדימוס נמרוד שפר בטוח שהוא מוכן להצליח בפוליטיקה ומאמין שהוא לא עוד איש צבא. הוא מלא בביקורת על גנץ ואייזנקוט וטוען שיש להם אחריות גדולה מתקופתם בממשלה. בתור ראש חטיבת התכנון לשעבר הוא מכיר את התוכניות של איראן ב-20 השנים האחרונות, מצביע על הטעויות שממשלת ישראל ביצעה ויודע מה האסטרטגיה הנכונה להפלת המשטר. מנסיונו מספר על המצב הבעייתי של ישראל בגלל הסיוע האמריקאי. היתרונות בהסכמים, התלות הצבאי בארצות הברית ומדוע המצב חייב להשתנות. מסביר את המהלכים שמדינת ישראל צריכה לעשות אל עבר התקדמות להסכם שלום עם הפלסטינים ומאמין שחייב להמשיך לנסות. מספר על השיחות שבהן השתתף כחלק מתפקידו לגבי ההמלצות הצבאיות ברצועת עזה ומודה שההחלטות לא היו נכונות. עדיין מאמין שהמדינה צריכה עדיין לשאוף לצבא קטן. טוען שהצבא כבר היום מורכב ממילציות והוא לא יתן לו ליפול. עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:▸ אינסטגרם ▸ טיקטוק ▸ פייסבוק  קרדיטים:עורך: שחר בראודהטכנאית ועורכת וידאו: קארין קייטליןצולם באולפני בית הפודיום 🎙️

חבר הכנסת גלעד קריב מאמין שלהיות שמאלני זה הדבר הנכון כי זו הדרך היחידה להבטיח את עתיד קיומה של המדינה ולא מוכן שישתמשו בשמאל בתור מילת גנאי. הוא לא מפחד להשתמש במושג כיבוש, טוען שבין סמוטריץ ובן גביר יש חלוקת עבודה לפגוע בפלסטינים ושהמציאות הראתה לנו מה קורה כשאין תקשורת בין הממשלה בירושלים לרשות הפלסטינית ברמאללה. הוא לא מוכן לשבת בשקט מול המתקפה על בג״ץ ומציג תוכנית משפטית שעל חלקיה כבר הגיעה להסכמות בעבר עם אנשי ימין וכן היא כוללת גם ביקורת על בית המשפט. הרבה לפני שהיה חבר כנסת, קריב הוא חלק גדול בזרם הרפורמי שכבר חיתן והעלה לתורה הרבה מאוד אנשים שממלאים לו את הלב. הוא לא נעלב מאמירות של חברי הכנסת החרדים ומשתף כמה הם דווקא מעריכים אותו. המטרה היחידה מבחינתו היא החלפת ראש הממשלה ויעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. נהניתם מהפרק? הירשמו לערוץ והפעילו את הפעמון! 🔔https://www.youtube.com/@hapodium_house?sub_confirmation=1 עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:▸ אינסטגרם https://www.instagram.com/hapodium_house▸ טיקטוק https://www.tiktok.com/@hapodiumhouse▸ פייסבוק https://www.facebook.com/HapodiumHouse קרדיטים:עורכים: שחר בראודה וקובי מלמדטכנאי ועורך וידיאו: עמית גומאצולם באולפני בית הפודיום 🎙️

אחרי הרבה שנות עשייה בחברה האזרחית, יאיא פינק נכנס לפוליטיקה - לא כדי להיות פוליטיקאי, אלא כדי לקדם את ערכיו. המועמד לפריימריז של מפלגת הדמוקרטים הגיע כדי לספר על השאיפה שלו להוות אלטרנטיבה ליברלית לציונות הדתית, על האמונה שהיהדות היא בעצם הרבה פחות שמרנית ממה שנוטים לחשוב, ועל איך הוא מצליח, ממש כמו הברווז של דודו גבע שעל חולצתו, להישאר תמיד אופטימי. בשיחה הוא מגלה כיצד הלוביסטים בכנסת מחזיקית תיקים על ח"כים כדי לקדם אג'נדות, חושף את תפקיד החלומות שלו אם וכאשר ייכנס לכנסת הבאה, ואפילו טוען שיריב לוין הוא בלעם המודרני.ובתוך כל זה, הוא גם מודה בפה מלא שבמקום להתעסק בפריימריז ולשבת בוועדות, מה שהוא באמת היה רוצה זה לשבת בבית ולראות כדורסל. עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:▸ אינסטגרם▸ טיקטוק ▸ פייסבוק  קרדיטים:עורך: קובי מלמדטכנאי: ירין חיו עורך וידאו: עמית גומא צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

הפרופסור הגיע לכיסא המרואיין, והיה נטול עכבות כהרגלו. משה כהן-אליה דיבר בגילוי לב על התהליך שעבר מבחינת דעותיו הפוליטיות והמשפטיות, על היציאה מהארון, ועל המחיר שהוא משלם בהיותו דמות מוכרת בתקשורת - מחיר שמבחינתו הוא משלם לצורך השגת המטרה. ומהי המטרה? או, יפה. אמנם הוא מכריז שמבחינתו, אם תהיה חוקה לישראל עם בית משפט חוקי - הוא יראה את זה כהצלחה אישית שלו. אבל אולי, על הדרך, אפשר לסמן עוד כמה מטרות אישיות: ריצה לכנסת? או מינוי לבית המשפט? או אולי אפילו עצם הפרסום וההתברגות לעולם התקשורת? מה שבטוח זה שעם משה כהן-אליה, אדם שהלך להפגנות בקפלן ואז הפך לגיבור בערוץ 14, תוך כדי העברת ביקורת (לפחות בנושאים מסויימים) על הממשלה - שום דבר לא באמת בטוח. קרדיטים:עורכים: שחר בראודה וקובי מלמדטכנאים: שקד חלמיש וקארין קייטלין צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

שר התקשורת שלמה קרעי לא מוטרד ממצבה של ישראל בעולם, אבל כן מוטרד ממצבה של מערכת המשפט. הוא הגיע לאולפן כדי לסכם את כהונת הממשלה ולסקור את הנושאים שהעסיקו אותו במהלכה - הרפורמה בתקשורת, המאמץ לחיזוק הזהות היהודית של מדינת ישראל, חוק הגיוס, וכמובן בג"ץ והיועמ"שית.  קרעי מפרט מדוע לדעתו אין פסול במינוי של עורך הדין של נתניהו למבקר המדינה, נזכר בביקורו ההיסטוריה בערב הסעודית, ומסביר כיצד היה ניתן למנוע את אירועי 7.10 אם רק היו מעירים את נתניהו מוקדם יותר.  וכן, גם הייתה קצת גימטריה. ואם יורשה לנו קצת קליקבייט - אל תפספסו את הרגע בו השר קרעי אמר "כל הכבוד להם" על האופוזיציה. זה באמת קרה. עורך: קובי מלמד טכנאי: שקד חלמיש צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

שר החינוך יואב קיש רוצה להישאר בתפקיד גם בממשלה הבאה. הוא מסכים שמערכת החינוך לא במקום שבו היא צריכה להיות, וחושב שתהליכים כמו פרוייקט הטמעת הבינה המלאכותית יעשו שינוי משמעותי. כמובן שגם התייחסנו לסאגת הציונים במבחני מיצ"ב - השר אומר שהתוצאות בכלל לא התפרסמו עדיין, גורס שאין כאן אירוע פוליטי או כוונה להסתיר נתונים, ומקווה שהמספרים שיצאו בשבועות הקרובים ירגיעו את הרוחות.הוא מסכים שצריך לגייס חרדים ולשלב נשים בכוחות הלוחמים, חושב שישראל חייבת ללמוד להתמודד לבד בזירה הבינלאומית, ומודיע שכל עוד לא קורה שינוי חריג במצב המדיני - צה"ל לא יצא מלבנון. ובתקופה שבה כולם מדברים על הימורי מונדיאל, יואב קיש מציג הימור מסוג אחר - שנת הלימודים תיפתח כרגיל.  עורך: קובי מלמד טכנאית: קארין קייטלין צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

מאז 7.10.2023 אל"מ יוני הכהן כבר ראה הכל. הוא זינק מיד ללחימה בעוטף, ומשם המשיך גם לגזרות יו"ש, סוריה ולבנון. הוא מספר בגילוי לב על חווית הלילה הראשון בלחימה ואיך זה מרגיש לעבור מתרגילים לפעילות ממשית בשטח. הוא לא חושש לומר שיש עומס רב על אנשי המילואים ושצה"ל חייב עוד לוחמים, וגם לא מתבייש להודות בטעויות שעשה כמפקד. יוני משתף כיצד הדגיש לחיילים שלו את חשיבות המשימה של החזרת החטופים, מביא מור"קים על היתקלויות עם מחבלים ברחובות הצרים של עזה, ומשוכנע שצה"ל עושה כל מה שצריך כדי להביא ביטחון אמיתי לתושבי מדינת ישראל. מה שבטוח: כל עוד יש לנו מפקדים בשטח כמו אל"מ יוני הכהן, אנחנו ישנים יותר טוב בלילה. עורך: קובי מלמד טכנאי: שקד חלמיש צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

אביר קארה הוא אחד האנשים הכי מעניינים בפוליטיקה הישראלית, ולכן הבאנו אותו לסיבוב נוסף. הוא נכנס בסערה עם עדכון על הפרוייקט שלו בנושא התביעות הייצוגיות, וסיפר על התביעה הקבוצתית נגד "יועץ הטיקטוק" אלעד הדר. נכנסנו לעומק הסכסוך שלו עם ירון זליכה, דיברנו על ההצהרה של שרת התחבורה מירי רגב שרוצה להפוך את התחבורה הציבורית לחינמית, ואפילו הוצאנו הצהרה: אביר קארה משוכנע שהוא לא רק יהיה בכנסת הבאה, אלא גם בממשלה הבאה. לפניות בוואטסאפ לאביר קארה: 050-6923881 עורך: קובי מלמד טכנאי: טל שושן צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

אבי בניהו עבר הרבה תפקידים נוצצים בקריירה - מיועץ התקשורת של יצחק רבין, שמעון פרס ואיציק מרדכי, דרך מפקד גלי צה"ל, ועד דובר צה"ל.  נשמע כמו מסלול קלאסי לאדם שייכנס בסופו של דבר למגרש הפוליטי, לא? אבל אבי בניהו עדיין לא שם. עם דגש על המילה "עדיין", כי בשיחה באולפן היה נשמע שהוא לא בהכרח מתנגד לרעיון, בתנאי שתגיע ההצעה הנכונה מהמקום הנכון.  אז בינתיים הוא מנסה לנתח איך מדינת ישראל הגיעה למצבה הקשה בזירה הבינלאומית, גורס שנתניהו צריך לסיים את תפקידו, נזכר בחוויות מהביקור של איציק מרדכי אצל הנשיא מובארכ במצרים, וחושף מה גרם לו להסכים להיכנס ללילה בתא המעצר במסגרת פרשת הרפז. עורך: קובי מלמד טכנאי: טל שושן ועמית גומא צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

הדמות של בני גנץ עברה שינוי בשנה האחרונה, ונדמה שהוא הפך לקצת יותר מחוספס מבעבר. אם בפרק הקודם קראנו לו "העץ הנדיב" על ההקרבה שלו שגררה איתה מחיר פוליטי כבד, עכשיו כבר מרגיש שהוא קצת יותר מאדרפאקר. הוא מדבר בגילוי לב על החשש ממלחמת אחים, על התשלומים שעברו לעזה, על חברי המפלגה שעזבו, וכן - אפילו על השיער. לכולם יש תיאוריות על בני גנץ: למה הוא בחר לשבת בממשלה עם נתניהו, עם מי הוא יתחבר לקראת הבחירות, ובאיזו קואליציה הוא רוצה לשבת. אבל במקום לשחק בניחושים, אפשר פשוט להקשיב למה שהוא אומר. כי אולי בניגוד לעבר, היום הוא כבר בהחלט אומר. קרדיטים: עורך: קובי מלמד טכנאי: ירין חיו ודניאל שפע צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

אביר קארה לא הגיע מהרקע האופייני לחבר כנסת שמתמקד בתחום הכלכלי, הוא בכלל היה קאובוי. ואולי זו הסיבה שהוא דווקא הצליח להעביר רפורמות ושינויים איפה שרבים אחרים כשלו. הוא גאה בשינויים שעשה, ומשוכנע שהיה אפשר לעשות אפילו יותר. קארה סיפר לנו איך נראה ליל התקציב במשרד ראש הממשלה, כולל טיפוסים על גדרות ומסעות שכנוע ב-5 בבוקר, וקבע בנחרצות אילו משרדי ממשלה מיותרים וצריכים להיסגר. הוא לא חוסך במילים (לטוב ולרע) על חבריו לממשלת בנט-לפיד, מגלה למה הוא הופתע לטובה ממנסור עבאס, טוען שטלי גוטליב הרסה את הרפורמה במערכת המשפט, ואפילו נותן חיקוי טוב של ליברמן. לפניות בוואטסאפ לאביר קארה: 050-6923881 עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:  ▸ אינסטגרם https://www.instagram.com/hapodium_house  ▸ טיקטוק https://www.tiktok.com/@hapodiumhouse  ▸ פייסבוק https://www.facebook.com/HapodiumHouse עורך: קובי מלמדטכנאי: טל שושן צולם באולפני בית הפודיום 🎙️

האוזמן סגור בבית, כמו כולנו, וזה הכניס אותו לדיכאון. אז הבאנו כמה חברים, כדי שיעזרו לו לצאת מזה. גילי איצקוביץ' כעסה על המצב, וניסתה להמיר את האוזמן לטבעונות. יואב צפיר עמוק בעבודה, וסיפר מה קורה מאחורי הקלעים בהכנות לאירוויזיון ולעונה הקרובה של רוקדים עם כוכבים. פלד אכל סיבוב, כי הוא רגיל להיות כל הזמן בתנועה, ועכשיו פתאום יש עוד עצירה באמצע החיים. וניר קפלן רק רצה להגיד להאוזמן שזה ממש בסדר להרגיש לא בסדר. בסוף נצא מזה.

הפרק הוקלט לפני מבצע שאגת הארי אלישע מדן הוא גיבור מלחמה, בזה אין ספק. הוא איבד את רגליו בעזה, ונאבק בכל האינסטינקטים כדי להמשיך לנשום ולהישאר בחיים.  אפשר ללמוד ממנו הרבה - צניעות, יושרה, ערבות הדדית, וכיצד לקום מרגעי שבר. הוא מספר כיצד בחר להמשיך הלאה מבלי להתגעגע לרגליים, ואיך תחושת האחדות בעם אחרי 7 באוקטובר נתנה ללוחמים כוח בשדה הקרב, ומנגד, אלישע לא חושש לספר על רגעי השבר בתקופת השיקום, ועל הקושי שלו עם אובדן שליטה ובכי. וזה טוב, כי כשאנחנו חושבים על דמויות מיתיות להעריץ, אנחנו בדרך כלל רואים רק את ההצלחות, ומסגלים להם איזו שלמות מדומיננת, מבלי להתייחס למגרעותיהם.  אז הוא אולי לא מושלם, אבל אלישע מדן הוא וואחד גיבור.

עירית לינור לא מתנצלת על כלום. היא עושה לנתניהו סימן של לב עם האצבעות וקוראת לו "המלך שלי", היא עומדת מאחורי הדבקת הכינוי "כינים" לאנשי מחאת קפלן, ואפילו מתבאסת על זה שהיא הסכימה למחוק פוסט שיוצא נגד טרנסג'נדריות.  היא מכירה בכך שהדעות שלה מעצבנות אנשים, אבל מדגישה שהיא ממש לא מנסה להטריל באופן אקטיבי. זה פשוט יוצא ככה. אז איך האישה שהייתה הסמל של השמאל התל אביבי המגניב הפכה לפאנליסטית קבועה בערוץ 14? אם תשאלו אותה, היא תגיד לכם שזה רק עניין של התפכחות.

אחרי קריירה ארוכה בטלוויזיה, החליטה אפרת רייטן לעזוב, כי היא לא רצתה להיכנס לעולמות הפייקים של הריאליטי. ואז היא הגיעה לכנסת ישראל… לפעמים הבדיחות פשוט כותבות את עצמן. רייטן מספרת על שינויי הקריירה שלה - המעבר משיא הקונצנזוס של ערוץ הילדים לעולם המשפטי, ואז ההחלטה להפסיק את עבודתה כעורכת דין כדי להיכנס לפוליטיקה. היא לא מפחדת להודות בטעויות שעשתה מפלגת העבודה, עומדת מאחורי יאיר גולן למרות שלא תמיד הם רואים הכל עין בעין, משוכנעת שהממשלה הנוכחית היא הגרועה ביותר שהייתה לנו, ומכריזה שהיא מכוונת גבוה מאוד - לתפקיד שרת המשפטים. רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

רס"ן במיל' גולן קריגר (בקרוב סא"ל) הוא גיבור ישראל, גם אם הוא לא מרגיש בנוח להכיר בכך. קצין השריון נפצע בראשו במלחמה מטיל נ"ט שפגע לו בטנק, ותוך שבועיים כבר חזר להילחם בעזה, כשהוא לא רואה באחת העיניים.  גולן לא מהסס להעביר ביקורת - על ההתמכרות לשקט שהכשירה את הקרקע ל-7 באוקטובר, על החלטות קשות של מפקדים שאולי עלו בחיי אדם, ואפילו על היעדר ההגדרה של מה המדינה מוכנה וצריכה לעשות על מנת להשיב חטופים הביתה. יש כאן כמה סיפורים שכולנו חייבים לשמוע: על שינוע הטנקים לדרום בכביש 6, על ההחלטה מלמעלה לצאת מכפר עזה במהלך לחימה, על איך החביאו טנקים בין השיחים בגבול הצפון כדי שחיזבאללה לא יתקוף אותם, וכמובן על הפציעה של גולן בעזה. ועדיין, אחרי כל מה שעברנו בשנתיים וחצי האחרונות, הוא שומר על אופטימיות, ומאמין שעם ישראל האמיתי לא נמצא בעולמות ההסתה והפילוג - הוא נמצא ביחד, בטנק. והאדם שבטנק ינצח. לרכישת "היינו הקונספציה", ספרו של גולן קריגר

סא"ל במיל' ב' כבר היה בחוץ. כשבועיים וחצי לפני אירועי 7 באוקטובר, הוא סיים את תפקידו כנווט קרב במילואים בגיל 51, אחרי למעלה מ-30 שנה בחיל האוויר. אבל הייתה לו תחושה חזקה שיש מלחמה בדרך, והוא אפילו השאיר את החפצים שלו בלוקר בבסיס. ברגע שהוא התעורר וראה את שידורי הטלוויזיה, הוא עזב הכל ויצא לבסיס. ב' חזר לטוס, והשתתף בגיחות ומבצעים בכל הגזרות - איראן, תימן, סוריה, עזה… ב' דיבר בפתיחות רבה על ההצלחות של חיל האוויר במהלך המלחמה, על איך נראית ההכנה לטיסה מבצעית, על ההשפעה (או היעדר ההשפעה) של שיח הסרבנות על רמת המוכנות של הטייסת, וכמובן גם על הכשלים של חיל האוויר ב-7.10. רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

סגנית שר החוץ שרן השכל רגילה לנדוד. היא נולדה בקנדה, ומשם הגיעה לכפר סבא. אחרי הצבא היא טיילה בכל העולם, ואז נסעה ללמוד בארצות הברית, ואיכשהו זה נגמר עם 6 שנים באוסטרליה. וכמו החיים האישיים, כך גם בחיים הפוליטיים: בצעירותה היא הייתה פעילה בתנועת "שלום עכשיו", ואז כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד, ומשם למפלגת תקווה חדשה, שהתמזגה עם הליכוד. אז מה הפלא שעכשיו היא מחפשת בית פוליטי חדש? בשיחה עם האוזמן סיפרה השכל על עליית האנטישמיות בעולם, השינויים שהביאה למשרד החוץ עם השר גדעון סער, והטעויות של ממשלת בנט-לפיד. היא גם לא חוסכת בביקורת על הממשלה שבה היא חברה: על דחיפת הרפורמה המשפטית בזמן המלחמה, על ההשפעה הקטארית בלשכת ראש הממשלה, וכמובן על הניסיונות להעברת חוק הגיוס.  ובניגוד לרבים מחברי הקואליציה הנוכחית, היא מוכנה לומר בפה מלא: צריך ועדת חקירה ממלכתית, וחייבים לציית לצווים של בית המשפט. גם זה משהו, לא?

אור לוי חזר הביתה לפני כמעט שנה. הוא סיפר לנו על איך נראים חיי היומיום שלו בבית, על הרצון לקחת חזרה את השליטה על החיים שלו, וכמובן גם על הגעגועים העזים לעינב ז"ל. אור דיבר בפתיחות על הקשיים שבחזרה - הפציעות והטנטון באוזניים, הדאגות הכלכליות, היעדר התמיכה של המדינה, והטראומה שתמיד תהיה שם. ומהצד השני, הוא מחייך. כי הוא חי את החיים שלו. כי הוא הולך לקורס נגרות. כי הוא מתמודד עם פחד הבמה ונותן הרצאות בכל העולם. וכמובן מעל הכל - כי הוא מאושר מכל רגע עם בנו אלמוג. אור מדבר על הכל בגלוי, בצניעות, ובכוונה מלאה לראות את הטוב, ולהיאחז ברגעי האושר. ואמנם הוא יהיה הראשון להודות שהוא נוטה לבכות הרבה, אבל יש לו בקשה אחת: אל תרחמו עליו. לתרומות לפרוייקט תקווה לאור לוי ומוגי

בת חן סבג דפקה את המערכת: לא רצו לתת לה תפקידים טובים, אז היא אמרה "אין בעיה, אני אכתוב אותם בעצמי". היא מספרת על רגע המפנה שגרם לה להבין שהיא חייבת לייצר לעצמה את ההזדמנויות, על איך העישונים עוזרים לה בתהליך הכתיבה, ועל איך זה כשרואים אותך כסוג של טייפקאסט. אבל האמת שקשה לקטלג את בת חן סבג, כי היא מתעקשת לא ליפול להגדרות ולקלישאות - לא בחיים האישיים, ולא בפן המקצועי. היא מדברת מאוד פתוח, ומסרבת להתלונן על קיפוח. ובתקופה שבה כולם רק רוצים לדבר איתה על רכילות, החלטנו לעשות את הבת חן סבג, ולדבר על הכל, אבל באמת הכל, אבל ממש ממש ה-כ-ל, חוץ מ… רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

חברת הכנסת מירב בן ארי טוענת שיש בעיית גזענות במדינה, זועמת על יוקר המחייה שגורם גם לה לוותר על מוצרים בסופר, ולא חוסכת במילים על חברי הקואליציה: על טלי גוטליב ("האישה הזאת היא אסון"), על בן גביר ("השר הכי גרוע"), על גדעון סער ("חסר עמוד שדרה"), על מאי גולן (״אני בזה לה״), וכמובן על נתניהו ("פחדן ושקרן"). אבל האם באמת יש הבדל אידיאולוגי גדול בין מפלגת יש עתיד לליכוד?  בן ארי משוכנעת שהנשיא הרצוג לא יתן חנינה לנתניהו, וסבורה שהכנסת תתפזר בחודש מרץ. אוקיי, ומה הלאה? מה יהיה עם הגיוס (או ההשתמטות)? איך עוצרים את גל הירידה מהארץ? ולא פחות חשוב - האם מירב תחזור להשתתף בתוכניות ריאליטי?

בפרק הזה, ד"ר עינת וילף לא משחקת משחקים – היא מנפצת מיתוסים וחושפת את הקוד הסודי שמאחורי "תהליכי השלום" שכולנו מכירים. בשיחה עם שי האוזמן אנחנו מבינים ממנה שמה שהיה נראה כמו דרך לשקט היה קרב בלימה שהשאיר אותנו עם חשבון כואב ואיפה הדמיון בין בנימין נתניהו לברנדי מיידוף?לאור ההיסטוריה שלה במפלגת העבודה היא פרטנרית מצוינת לעזור ולהבין האם אהוד ברק באמת חשף את "פרצופו האמיתי" של ערפאת, או שמא זה היה חלק ממשחק גדול יותר? ומה לגבי שמעון פרס – האם הוא באמת האמין בשלום? והאם יכול להיות שלאורך כל השנים, וכל התהליכים, המנהיגים הפלסטינים הונו אותנו כי מעולם לא התכוונו לשלום?ואיפה ועם מי היא תמצא את עצמה לקראת הבחירות הקרובות? רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי מתמודד היום עם אחד האתגרים הכי מורכבים שיש: איך משפרים את תדמיתה של מדינת ישראל בעולם שאחרי השבעה באוקטובר? שיקלי סיפר על המשימה הקשה שמונחת על שולחנו, על הראיון ההוא עם פירס מורגן, וגם על מבצע ההשפעה הקטארי שלטענתו הוביל אותנו למצב הזה. לדבריו, הנזק הגדול ביותר למדינה נעשה על ידי "לשעברים" שמתבטאים נגד ישראל בתקשורת העולמית. שיקלי פירט את עמדותיו גם בעניין ועדת החקירה לאירועי המלחמה, וטען שלא היה צורך להתפטר וללכת לבחירות, אלא להיפך - הישרדותה של הממשלה הביאה להישגים גדולים מול איראן וחיזבאללה. גם אם על הדרך צריך לבלוע איזו צפרדע כמו לשבת עם המפלגות החרדיות.

דן מרידור הוא סוג של קונצנזוס, אדם שכולם מעריכים משני צידי המתרס. וכששומעים אותו מדבר, אפשר בקלות להבין למה. השר לשעבר הוא איש שיחה מרתק שלא מחפש ליפול לקלישאות ולדבר בסיסמאות, מפגין זיכרון פנומנלי לרמת הפרטים הקטנים, ומקפיד להציג את הדברים במורכבותם.הוא טוען שהעולם לא בהכרח אנטישמי, שמנחם בגין בכלל לא היה איש ימין, ושהרשות הפלסטינית הייתה יכולה להיות פרטנר לשלום. מרידור מזכיר שהמהפכה החוקתית הייתה בכלל מהלך של הליכוד, מסביר למה התנגד להסכמי אוסלו אך תמך בהתנתקות, ומתאר כיצד נתניהו הרחיב את גבולות השיח ונירמל את הכהניזם.

נעמה לזימי היא סוג של עוף מוזר בפוליטיקה של היום: אישה עם עקרונות שמסרבת לוותר על הערכים שלה, ומנסה בכל הכוח להיות מהפכנית. אז נכנסנו לעומקם של העקרונות האלה - הפשרות למען האיחוד תחת יאיר גולן, שיתופי הפעולה עם חברי כנסת מהקואליציה הנוכחית, והשאלה האם התפיסה הסוציאליסטית שלה בכלל ניתנת ליישום. בשיחה מרתקת התייחסה חברת הכנסת לזימי גם למשפט נתניהו ("ראש ארגון פשע"), למשבר הגיוס וסוגיית לימודי הליבה בחברה החרדית ("נותנים לילדים אופציה לרווחה ופרנסה"), וגם לנקודת התורפה שלה בכנסת ("אני לא יודעת לשקר").

בשיחה פתוחה ומעמיקה, המנהל המקצועי לשעבר של מכבי חיפה סיפר על ההצלחות והכישלונות מתקופתו בתפקיד: מהמשחק המרשים מול פ.ס.ז' והניצחון על יובנטוס, ועד הכישלון של מסאי דגו והאכזבה בעמדת השוער. גל אלברמן הכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של מכבי חיפה - תהליך קבלת ההחלטות, שיתוף הפעולה בין המנהל המקצועי והמאמן, ואפילו הסוד של הקבוצה שמאפשר לה לאזרח שחקנים. ניכר שאלברמן גאה בעבודה שהוא עשה בתקופתו במכבי חיפה, ואולי זו אחת הסיבות לכך שפיטוריו מהקבוצה כל כך כאבו לו. אבל גל אלברמן הוא איש של תהליכים שכבר מסתכל קדימה לשלב הבא בקריירה, ואולי אפילו נותן איזשהו רמז לגבי איפה זה יקרה.

גם המבקרים הכי גדולים של ערוץ 14 מסכימים - יותם זמרי טוב במה שהוא עושה. וזה קטע, כי הוא בכלל לא תכנן להיכנס לעולם התקשורת, ובכל זאת מצא את עצמו כחבר פאנל באחת מתוכניות הטלוויזיה הגדולות בישראל. זמרי מכניס אותנו קצת אל מאחורי הקלעים של תופעת "הפטריוטים", ואומר שהוא אמנם לא מתכנן מראש להגיד דברים שיעוררו פרובוקציה, אבל יודע לזהות מיד מה ידליק את הצד השני. הוא טוען שערוץ 14 "פי מאה יותר ישרים מהצד השמאלי בתקשורת", לא מאמין בקונספירציות, חושב שאורית סטרוק וינון מגל צדקו כשהם אמרו שאנחנו בתקופה של נס, ואומר שקשר השתיקה הכי נורא בעולם זה בכלל מה שקורה במכבי חיפה.

רא״ל (במיל׳) גדי איזנקוט הוא לא באמת פוליטיקאי. הוא אמנם שר לשעבר וראש מפלגה בהווה, אבל הוא לא משחק את המשחק הפוליטי.  איזנקוט אומר בדיוק את מה שהוא חושב: על בן גביר "הפרחח" ש"מייצג דבר רע מאוד בפוליטיקה הישראלית", על התנהלות "שכונה" של מערכת הביטחון בתוכניות התגובה ל-7 באוקטובר, וגם על ההתמודדות עם האובדן האישי של בנו גל איזנקוט ז"ל. ראש מפלגת "ישר! עם איזנקוט" סיפר על האכזבה האישית מגדעון סער, על הפרידה הידידותית מבני גנץ, ועל השאיפה לרוץ בבחירות הקרובות תחת רשימה אחת עם כמה מהסיעות הגדולות בגוש. אז רגע, אולי הוא בכל זאת קצת פוליטיקאי?

מתן חלק הגשים לעצמו חלומות. הוא כותב ב"ארץ נהדרת" ו"בובה של לילה", משיק ספר שני, ומגיש עם טל פרידמן את "מסיבת הפתעה" - הפודקאסט הכי מצחיק בארץ. יש לו שפה ייחודית משלו, וסגנון כתיבה שכולם בטוויטר כל הזמן מנסים לחקות. בשיחה הכי פתוחה שיש, הוא סיפר על ההתמודדות עם פוסט טראומה, על ההתלבטות אם להישאר בבאר שבע, ועל לעמוד ביציע ליד האחים הורן. אה, וגם על שנ"צ של מזרחים, קזינו בסיני וגמדים בסורוקה. לרכישת הספר החדש "לעומק ולרוחב" של מתן חלק https://matanhalak.co.il/

חבר הכנסת ולדימיר בליאק גדל בסיביר, עבד כרואה חשבון, מתמודד עם גמגום, ויושב בוועדת הכספים. ועם כל זה, הוא עדיין מצליח להיות איש שיחה מרתק. בליאק הכניס אותנו אל נבכי הכנסת - הלוביסטים, המשמעת הקואליציונית, התקציב, ואפילו תנאי ההעסקה. בנוסף, הוא סיפר גם על הפחד מנאומים, ההתלבטות לגבי כניסה לממשלה אחרי 7.10, הגזענות במדינה (וגם בתוך הכנסת), ואפילו על מכבי תל אביב.

אורן יוסיפוביץ' לא ישן, נמנע מעימותים ומנסה לרצות את כולם. הוא חושש מהיום שבו כבר לא ירצו אותו, ואומר שמה שמניע אותו זה יצר ההישרדות.  אז איך הוא מסתדר עם להוביל גוף תקשורת שמעסיק עשרות עובדים? (גילוי נאות: גם אותנו) האמת - לא בטוח שהוא מסתדר עם זה. כן בטוח שהוא רוצה לעשות טוב. שתעשו טוב.

רועי שלו ז"ל שרד את הטבח במסיבת הנובה, וחווה אובדן בלתי נתפס: זוגתו מפל אדם ז״ל וחברתו הילי סולומון ז״ל נרצחו לנגד עיניו, ואימו האהובה נטלה את חייה שבועיים לאחר מכן. ב-10.10.25 שם רועי קץ לחייו. השבוע, במקום פרק חדש של היידה, בחרנו להעלות שוב את הפרק של רועי. לזכרו.

גיא לוזון רק בן 50, אבל הוא כבר בעל 25 שנות ניסיון כמאמן ראשי. הוא העפיל למפעלים אירופיים, אימן באנגליה ובבלגיה, הגיע עם הנבחרת הצעירה לחצי גמר היורו ולאולימפיאדה, ועמד על הקווים של כמעט כל הקבוצות הבכירות בארץ. אבל עם ההצלחות היו גם כישלונות: ירידות ליגה, סכסוכים, פיטורים, והקמפיין הגרוע ביותר בתולדות הנבחרת הצעירה. וכשהכישלון באמת כואב - הוא מביא איתו תהפוכות נפשיות ולופים שקשה לצאת מהם. אז איך אדם שמודה שאין לו סבלנות לתהליכים הופך לאחד המאמנים הבכירים בכדורגל הישראלי? לטענת גיא לוזון, כשאתה מוכן - ההזדמנויות מגיעות.

עופר ינאי הוא בן אדם טוטאלי, ואפשר לראות את זה בטרנספורמציה של הפועל תל אביב, שהפכה תחתיו לקבוצת הכדורסל הבכירה בישראל. זה ניכר גם באופן העבודה שלו מאחורי הקלעים, בשיחות שלו עם האוהדים, ואפילו באיך שהוא ניגש למשימת האבהות. אמנם לא חסרים לעופר ינאי מתנגדים בקהל של הפועל תל אביב, אבל ככה זה, אי אפשר לרצות את כולם - לא בספורט, לא בעסקים, ולא בפוליטיקה. רגע, מישהו אמר פוליטיקה? לטענתו יש עוד זמן עד שהוא יכנס למגרש הפוליטי, אבל דבר אחד ברור - כשזה יקרה, הוא ירצה ללכת על כל הקופה. עד הסוף.

אחרי 30 שנה במוסד בכל תפקיד אפשרי, א' יכול לספר (או לא יכול לספר) על כל מה שקורה במסדרונות הכי חשאיים במדינה. מההישג מול חיזבאללה ועד ניסיון החיסול בקטר - א' יודע להגיד מה היו התהליכים שהובילו לאירועים הגדולים האלה, ומה המשמעות שלהם לעתיד. כמובן שגם ניצלנו את ההזדמנות כדי לשאול: איך בכלל מתגייסים למוסד? איך לומדים לשקר? האם עולם הריגול באמת נראה כמו סרט של ג'יימס בונד, עם נערות פיתוי והכל? והכי חשוב - האם בכלל אפשר להאמין למה שהוא אומר?

במדינה שמחפשת פתרונות ולאו דווקא במסגרות הפוליטיות הקיימות, צצות מדי פעם תנועות שטוענות שאצלן יהיה אחרת. שטוענות לכתר. יואב הלר הוא יושב הראש של הרבעון הרביעי, תנועה גדולה וצומחת שלא מסתירה את שאיפותיה הגדולות, כולל בזירה הפוליטית. שמאמינה בקשת רחבה של הסכמות שמטרתן לטפל בקיטוב הקיים בארץ שסועה. שמאמינה שישראל חייבת שינויים גדולים פינת D9. שהיא חייבת להיות חברת מופת. חברת מופת? הרפרנס הזה מיד מקפיץ את האוזמן הספקן, שמבקש לבדוק עד כמה מדובר כאן בנסיון שקוף להתלבש על המיינסטרים הנוכחי ולרכב עליו כל הדרך אל הכנסת.  השיחה גלשה – איך לא – גם לכדורסל, כולל הסיפור הלא יאמן של הלר על האופן שבו נחפשה פרשת ה"מוקה" של פיני גרשון, שטלטלה את עולם הספורט.   וגם, מה הטיפ של האוזמן לעולם הפוליטי? פרק שמחפש אלטרנטיבה.

היא לא אוהבת במה. גם קהל זה בסימן שאלה. אבל היא שחקנית, כן? כן, שחקנית. ועוד אחת המרגשות, המפתיעות והמדויקות שיש.  גילי איצקוביץ', בין היתר כוכבת הסדרה "מותק בול באמצע", היא הרבה מאוד דברים,  כולל תסמונת האדם הרגיש. רגע, מה? גילי מגיעה לשיחה עם האוזמן היישר מטיפת חלב, עם ילד טרי ובעל מושלם, עם סיפור היכרות מושלם לא פחות.  איך הפכה הילדה שלא רצתה שיראו אותה משחקת לאחת השחקניות המוכרות בישראל? איך התקבלה לתפקידים הראשיים בטלוויזיה ובקולנוע (כולל כשהתפקיד היה בכלל של מישהי אחרת?)   ולמה לא מפסיקים לדבר איתה על כדברא? גילי מספרת על הסצנה המטורפת שהיא חוותה ב-7 באוקטובר, כשהיא בכלל בדרך לכבוש את הוליווד ואת העולם, כשכולם כולל כולם, חוץ ממנה, יודעים על הטבח.  אז איך מסתדרים בתעשייה? איך כותבים תסריט משפחתי? מה זאת בכלל הצלחה? אה רגע... והיא יפה? זה בסדר בכלל לדבר איתה על יופי? ואם כן, היא יודעת שהיא יפה? וכמובן שעם האוזמן הם מגיעים לדבר גם על הקשר בינה לבין אקס בכיר של מכבי תל אביב כדורסל.  פרק על החיים בין אימהות לקריירה, בין מלחמה לשלום עם המון רגישות, חכמה וקסם.

אסף גרניט הוא לא רק שף. הוא דמות. הוא איש טלוויזיה. הוא דוגמן. הוא אחד שלא יודע להפסיד. הוא חי את החיים בלי מסכות. הוא רוקסטאר. כלומר, הוא פאקינג אסף גרניט.  לרגל פרק 40 החגיגי של היידה, בשיחה על בקבוק יין (לא באמת חשבתם שאפשר אחרת, אה? ולא באמת נשארה ממנו טיפה בסוף, כן?) הוא יושב עם האוזמן לשיחה על האימפריה שבנה, על כוכבי מישלן, על הטלוויזיה, על המקצוע (המחורבן), על אהבה, על כסף ואפילו על סקס. כן כן. ולמי שתהה, שמאחורי הדמות הקשוחה והסמכותית מסתתר גבר רגיש, מורכב עם המון כנות ורצון עז (לפעמים עז מדי, לנצח). השניים, שלא מסתירים עד כמה הם מתרגשים מעצם הפגישה, מנהלים שיחה גברית וצפופה על החיים שמאחורי ההצלחות. על הלחץ להיות תמיד הכי טוב, ועל המחירים שגובים חלומות גדולים. על כוח, על אוכל, על חולשה, התמודדויות ופחדים. וברור שגם על כדורסל. הקיצר, על מה שבאמת חשוב בחיים.

ים מדר הוא לא עוד שחקן כדורסל. הוא הרוקסטאר של הספורט הישראלי. ילד/גבר מלא שמחת חיים וחוצפה (בריאה?) שנע בין כדורסל ועבודה בלתי פוסקת לקורקינטים, קריוקי ומסיבות. הרבה רגעים אסף השחקן בקריירה הקצרה שלו. הוא היה חלק בכיר בזכייה של נבחרת העתודה באליפות אירופה עד גיל 20. הוא נבחר בדראפט ה NBA. הוא שיחק בשלוש קבוצות יורוליג שונות וארבעה מאמני על שונים. רגע לפני שהוא תופס רשמית את תפקיד הרכז המוביל של נבחרת ישראל ביורובסקט 2025 ורגע לפני עונה היסטורית של הפועל תל אביב ביורוליג, תופס אותו שי האוזמן לשיחה אישית וצפופה. הפגישה הזאת היא מעבר לשני אנשים שאוהבים מאוד מאוד כדורסל. ים מדר מספר בגילוי לב על ההתמודדות עם הפציעה שמאיימת, על פי הרופאים, לגדוע לו את הקריירה בשלב מוקדם. ובגילוי לב לא פחות, מבהיר את הכללים והעקרונות הפשוטים והחד משמעיים שמנחים אותו בחיים בכלל ובהתמודדות הזאת בפרט. על המסע הקסום שעבר עד כה, על החלומות שטרם הגשים (רמז: זה קשור בבוסטון), על הסיפורים הקטנים עם ז'לקו אוברדוביץ', על החיים בטורקיה אחרי ה 7.10, על מערכת היחסים עם דני אבדיה, על הביף (?) עם תמיר בלאט, על הסיבה שבה בחר לחזור להפועל תל אביב והעדיף אותה על פני מכבי תל אביב והפועל ירושלים. על משפחה. על צניעות. על בטחון עצמי. על שחקן אחד שחייב תמיד ללכת עד הסוף, ולא משנה מה המחיר ועד כמה גדול הסיכון, כי הוא יודע שבסוף, כשהכדור אצלו, הכול יהיה בסדר. שי האוזמן פוגש את ים מדר – לשיחה על החוצפה, התעוזה, החלומות, ההצלחות הבלתי רגילות, ועל מה שמחכה לו בהמשך הדרך. חובה לכל מי שאוהב כדורסל וגם למי שאוהב רוק סטארים.

לפני שנכתוב על, נתחיל באתגר: אנחנו מאתגרים אתכם להאזין לפרק הזה בלי להתאהב בללי דרעי. נסו בעצמכם, ותראו שאין לכם סיכוי. ללי דרעי מכירה את עולמות הפוליטיקה והתקשורת מקרוב, מבפנים. עד לשבעה באוקטובר היא הייתה חלק פעיל במקהלה הקולנית. אחרי השביעי באוקטובר היא הפכה לבנאדם אחר לגמרי. היא, בניגוד לאנשים החשובים, לוקחת אחריות מלאה. היא, בניגוד לאחרים, מדברת אחרת: פחות אגרסיביות, יותר רכות, ומעל הכול יותר אהבה ואחדות. במהלך המלחמה מצאה את עצמה ללי כחלק ממשפחת השכול, אחרי שאיבדה את בנה האהוב סעדיה ז"ל בלחימה בעזה, ו הכאב הפרטי שלה השתלב בכאב הלאומי ובאישיות שלה. בשיחה חשופה ומצמררת היא משתפת במחשבות, בכאב ובמטרות שלה בכל הנוגע לשיח הציבורי, בחיים שלנו כאן ואיך זה בא לידי ביטוי בעשייה שלה בשטח בזמן המלחמה. היא מספרת על האובדן הקשה מנשוא ועל ההבנה שהכאב האישי שלה אינו נפרד מהכאב של עם שלם. היא מספרת על המפגש עם החברה הישראלית ברגעי המשבר, על האור שהיא מבקשת להפיץ, וגם על מציאות יומיומית של כאב שאינו מרפה. מתוך הכאב הזה היא מקדמת סדר יום ציבורי חדש ובראשו חוק גיוס שוויוני לכולם. ללי מתייחסת גם לחטופים, לשאלת ההתיישבות בעזה ולמשמעות האחדות הלאומית. פעם, כשניסתה להתמודד בפריימריז בליכוד, נכתב עליה שהיא "האופציה המזרחית": דוסית מסורתית, בת למשפחה קומוניסטית טוניסאית, ילידת צרפת. והיום... היום היא מבקשת משהו עגול הרבה יותר. היא מבקשת שיהיה לנו טוב.

יועז הנדל מילא הרבה תפקידם בחייו הבוגרים: סופר, פוליטיקאי, מרצה, איש תקשורת, אבל הג'וב האהוב עליו מכל הוא להיות מג"ד גדוד בארי. הנדל, למוד אינספור ימי מילואים וקרבות אמיתיים ופוליטיים, מגיע לשיחת גברים כנה עם שי האוזמן. הנדל מדבר על רגע צלילות הדעת שהביא עימו טבח השבעה באוקטובר. משם, במעבר טבעי, לפלטפורמה הפוליטית הנוכחית שלו, אג'נדת הגיוס ואומנות הפוליטיקה. האם יש לו משנה סדורה לפתרון בעזה? לסכסוך עם הפלשתינאים (סיפוח?)? מהי התשובה לשאלת בנימין נתניהו? איפה טעינו מול איראן וקטאר והיכן הוא עצמו נכשל? פרק עם ניחוח עז של בחירות.

בפרק טעון, חד ומלא בעמדות נחרצות – שי האוזמן מארח את יאיר גולן לשיחה ישירה על כל מה שכואב בביטחון, בפוליטיקה ובחברה הישראלית של אחרי 7.10. יאיר גולן מגדיר את עצמו כאיש שמאל שלא לוקח סיכונים על ביטחון המדינה, מסביר למה לא יהיה טרנספר ומדבר על הסכנה שבסיפוח, על היפרדות מהפלסטינים כצורך ביטחוני ועל החשבון שיש לעשות מול הנהגה שמפחדת מהקיצוניים בממשלה. הוא מסכם את נתניהו באמירה חדה "האיש הזה מסוכן להמשך קיומנו". הוא מסתכל על הממשלה הזאת בביקורת על מחדל ה-7 באוקטובר, על החטופים ומדבר על הצורך במנהיגות שמדברת אמת ואומרת משהו (ומה עם האמירות שלו עצמו? גם בזה נגענו...) יאיר גולן מנסה לתת אלטרנטיבה ולהיות אופוזיציה פרק בלי פילטרים. בלי מריחות.

רונן צור מגיע לראיון עם שי האוזמן ויש לו הרבה מה להגיד ולספר. קודם כל, להסביר מה לעזאזל זה מנהל משברים ואח"כ כדי לצלול עמוק לתוך החדרים הסגורים של הפוליטיקה הישראלית. מי הדליף את הנאום של גנץ יום לפני, ולמה? איך מתמודדים עם איומים על המועמד (רמז: בכח)? איך מרכיבים, מתוך כל הקיימים, את הפוליטיקאי המושלם? וכמובן מה הוא חושב על נתניהו והתנועה הביביסטית כך הוא מגדיר וגם מביע את עמדתו על המניעים שלה. וכמובן, פרטי פרטים על וממטה החטופים, כולל הביקורת. האם היה משנה משהו? האם זאת בעצם תחילתה של מערכת בחירות ורונן צור רוצה לעבור מאחורי הקלעים לפרונט? כל התשובות בפרק שמכסה הפוליטיקה הישראלית מכל צדדיה.

אחרי הפרק הראשון (ואם לא האזנתם – אתם באמת מפסידים), חוזרים לסיבוב שני עם ח"כ שמחה רוטמן. בעולם שלו יש המון תיאוריות, אבל האוזמן – בא לאמת ולעמת. בין קרבות על בג"ץ והפרדת רשויות, פורצת האש האמיתית כשמגיעים לנושא הרגיש מכולם: גיוס החרדים. רוטמן טוען שבג"ץ דופק את החרדים, מסביר למה בעיניו זאת פגיעה במי שכן מנסה להשתלב ולא שוכח להתייחס, למרבה הפלא, דווקא ללפיד. הוויכוח גולש רחוק, כולל למחוזות אידיוטים השימושיים, גזענות של ציפיות נמוכות ומי בכלל העגלה הריקה? זו לא רק שיחה רגילה – זו גם התנגשות רעיונית חזיתית בין חרדים לדתיים, בין משיחיות לחילוניות, בין כוונות טהורות לפוליטיקה בוערת. אפילו השאלה מי פה באמת חילוני לא נשארת רק על הרצפה. זה פרק שלא משאיר אף צד אדיש.

אין כמעט אנשי ציבור שמייצרים אמוציות כמו שמחה רוטמן. ונראה שהוא אוהב את זה. ואוהב את הבלאגן סביב. ובעיקר אוהב להיות צודק - ולהראות לכולם. שי האוזמן הזמין אותו לדיאלוג עם כלל בסיסי אחד. בלי וואטאבאוטיזם. בלי להרחיק ליציע. בלי להאשים אחרים. האם יפעל אקטיבית למנוע כל עסקת חטופים? האם פשוט לא מוכן להודות שהמניע האמיתי הוא התיישבות וכיבוש עזה? האם מסוגל לקחת אחריות ביחס לאווירה שהובילה לטבח אוקטובר? האם מסוגל להודות בטעות כלשהי שלו? רוטמן, פוליטקאי צעיר יחסית, מדבר על המוטיבציה שמאחורי האג'נדה של חייו: הרפורמה/המהפכה המשפטית. האם מונע מנקמה? מרגשות קיפוח? מהרצון להטריל? רוטמן והאוזמן מדברים על היועצת המשפטית, על נשיא (?) בית המשפט העליון, על בנימין נתניהו, על שקרים ואמת ועל החיים עצמם. וכל זה רק חלק א'.