הקאנון
by מתנאל בראלי - מכון ארגמן
בהסכת "הקאנון" משוחח מתנאל בראלי – עמית במכון ארגמן – על ספרי מופת מגוונים: ספרים העוסקים בפילוסופיה ובספרות, באתיקה ובמחשבה המדינית, בתרבות, כלכלה ובתיאולוגיה. טקסטים מכוננים שיצרו את העולם הרעיוני, התרבותי והרוחני שבו אנו חיים; ספרים המרכיבים יחד את ה'קאנון' שלנו; רק ספרים שעברו את "מבחן הזמן" הקשוח.
Episodes
-
"המניפסט הקומוניסטי" למרקס ואנגלס חלק ב: מה נשאר ממרקס אחרי שהקומוניזם נפל?
אורח: פרופ' פיני איפרגן "תולדותיה של כל חברה, עד כה, הן תולדות המאבק בין המעמדות" – כך מציע מרקס את אחת הקריאות הרדיקליות ביותר של ההיסטוריה האנושית. בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' פיני איפרגן מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שהוציא לאחרונה ספר מבוא על המניפסט – הם צוללים אל תוך...
-
"המניפסט הקומוניסטי" למרקס ואנגלס | חלק א: שני "בורגנים" כותבים את המניפסט של מעמד הפועלים
אורח: פרופ' פיני איפרגן "רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם" – כך נפתח אחד הטקסטים הקצרים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה המודרנית. המניפסט הקומוניסטי, שכתבו קארל מרקס ופרידריך אנגלס בשנת 1848, הוא פמפלט פוליטי בן עשרות עמודים שעיצב את המאה ה-20 כמעט יותר מכל טקסט אחר. בחלק הראשון…
more -
״מאמר לוגי-פילוסופי״ לוויטגנשטיין חלק ב: על מה עלינו לשתוק?
אורח: ד"ר נועם אורן ״מה שבכלל ניתן לומר, ניתן לומר בבירור, ומה שאי אפשר לדבר עליו, עליו יש לשתוק״ – המשפט המפורסם שפותח וחותם את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״ של וויטגנשטיין. אך מה בדיוק נמצא בצד הזה של השתיקה? בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן הם צוללים ישר אל התיזות המרכזיות של הספר…
more -
״מאמר לוגי-פילוסופי״ לוויטגנשטיין חלק א: הגאון שחשב שפתר את כל בעיות הפילוסופיה
אורח: ד"ר נועם אורן ״ספר זה יבין אולי רק מי שכבר חשב פעם את המחשבות המבוטאות בו״ – כך פותח וויטגנשטיין את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״, אחד הספרים המשפיעים והחידתיים ביותר בפילוסופיה של המאה ה-20. בחלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן – דוקטור לפילוסופיה העוסק בפילוסופיה של הדת – נכיר את...
-
״דון קיחוטה״ לסרוונטס - מה הופך אותו לרומן המודרני הראשון?
אורחת: פרופ’ רות פיין מה הופך את “דון קיחוטה” לרומן המודרני הראשון? כיצד הוא שינה את הספרות והפך למודל לחיקוי ליצירות שבאו אחריו? בחלק השני של השיחה עם פרופ’ רות פיין - מומחית לספרות ספרדית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת אגודת הסרוונטיסטים הבינלאומית - נעמיק בשאלת החידוש הספרותי של סרוונטס:...
-
״דון קיחוטה״ לסרוונטס - מה אנחנו מחמיצים בקריאה שלנו בדון קיחוטה?
אורחת: פרופ’ רות פיין דמותו של דון קיחוטה הפכה לאחת הדמויות הספרותיות האיקוניות ביותר – האביר המטורף שנלחם בטחנות רוח ומסרב להשלים עם המציאות. אך האם זהו רק סיפור על אשליות ושיגעון, או שמא יש כאן מסר עמוק יותר על החיים והעולם בשיחה בין מתנאל בראלי ופרופ’ רות פיין – מומחית לספרות ספרדית…
more -
“החטא ועונשו” לדוסטויבסקי – חלק ב: מדוע רצח רסקולניקוב את אליונה וליזבטה איוונובנה?
אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיק החטא ועונשו משתייך לסוג מיוחד של ספרות בלשית; אמנם הספר לא מסתיר את זהות הרוצח של הגברת הזקנה ואחותה, אך מניעי הרצח סתומים, ומתפרשים באמצעות רמזים שונים לאורך היצירה. בפרק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק הם צוללים אל לב היצירה ומשוחחים על התשובות...
-
“החטא ועונשו” לדוסטויבסקי – חלק א: מבוא היסטורי ורקע אינטלקטואלי
אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיק אי אפשר להבין את החטא ועונשו – אחד הרומנים הגדולים בספרות העולמית – ללא הכרת התקופה, הרעיונות והנסיבות שבו הוא נכתב. רוסיה של אמצע המאה ה-19 סערה מרוחות שקראו למהפכות חברתיות ופוליטיות, מחיכוכים רעיוניים בין שמרנים לרדיקלים, ומתהפוכות בעולם המוסר והדת. בשיחה בין מתנאל...
-
"המסכת השנייה על הממשל" לג'ון לוק: מה מקור השלטון המדיני?
אורח: יגאל ליברנט "שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17.…
more -
"המסכת הראשונה על הממשל" לג'ון לוק: הפרכת ה'פטריארכה'
אורח: יגאל ליברנט "שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. בפרק...
-
"שתי מסכתות על הממשל" לג'ון לוק: מבוא היסטורי
אורח: יגאל ליברנט "שתי מסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. לא…
more -
"הסומה התיאולוגית" לאקווינס: מהאשמה במינות לקדוש נוצרי
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש…
more -
"הסומה התיאולוגית" לאקווינס - לטירונים בדת הנוצרית
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש…
more -
"הסומה התיאולוגית" לאקווינס: מדוע נדדה התיאולוגיה מהמנזר אל האוניברסיטה?
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש…
more -
"פוליטיאה" לאפלטון: מדוע עלינו לגרש מהעיר את המשוררים?
אורח: ד"ר אנדי גרמן ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד. החלק השני של השיחה עוסק בשאלת החינוך במדינה – ובגירושם של...
-
"פוליטיאה" לאפלטון: מדוע עלינו לחשוב מחדש על הפוליטיקה והחברה האנושית?
אורח: ד"ר אנדי גרמן ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד. השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה...
-
"תמול שלשום" לעגנון: דיוקנם של ימי העלייה השנייה
הפרק הוקלט בימים שטרום המלחמה, ומפורסם כעת -- למען נוכל לשוב ולהיזכר ביסודות קיומנו בארץ הזו, ומדוע לנו כל זאת. אורח: ד"ר עשהאל אבלמן תיאור הפרק: "תמול שלשום" הוא רומן עברי עב כרס ומופלא, שבו שרטט ש"י עגנון – חתן פרס נובל לספרות, ומגדולי הסופרים העבריים – את דיוקנה של ארצנו האהובה בימי העלייה...
-
"מורה נבוכים" לרמב"ם – רציונליות יבשה או ארוס ותשוקה?
אורח: פרופ' מנחם קלנר מהי דמותו של האדם עובד ה' על פי הרמב"ם – אדם קר ויבש, או שמא איש מלא תשוקה לחכמה ולדעת ה'? האם הדברים סותרים זה את זה? מדוע שבו הוגים יהודים מודרניים שונים – שוב ושוב – אל הרמב"ם, על אף שהעמדה האריסטוטלית שעליה הוא נשען כבר עברה מן העולם? בשאלות אלו ואחרות עוסקת השיחה שבין...
-
"מורה נבוכים" לרמב"ם – מיהו הנבוך ומהו המבוך?
אורח: פרופ' מנחם קלנר "מורה נבוכים" נכתב על ידי הרמב"ם כאיגרות לתלמידו יוסף בן יהודה: פרקים פרקים שנשלחו אליו, ושבהם פָּרַשׂ הרמב"ם בפניו את המטאפיסיקה שלו ואת הפרשנות שעולה ממנה למסורת הדתית. השיחה על הספר מורה נבוכים מתקיימת למעלה מ-800 שנה לאחר שנכתב, בין מורה ותלמיד בני זמננו; שיחה על היצירה...
-
"המלט" לשייקספיר – האם איבדנו את היכולת להתרגש מטרגדיה?
אורח: פרופ' אברהם עוז תוך שיטוט בין נקודות מפתח שונות ביצירה, עולים מספר הרהורים ושאלות על הצורות השונות שלובש המלט לאורך השנים; על השאלה האם בעולם הציני שלנו עוד נותרה בנו רגישות טראגית, שמאפשרת לנו לדמוע כשאנו קוראים את המלט; ושאלות מטא נוספות על אומנות התרגום והמוטיבציה לתרגם יצירות מופת…
more -
"המלט" לשייקספיר – מדוע מתעכב המלט מלנקום את רצח אביו?
אורח: פרופ' אברהם עוז המלט. אחת היצירות שהותירו את החותם העמוק ביותר על התרבות המערבית, והראיה לכך: רבים יודעים לדקלם ביטויים כמו "מילים מילים מילים" או "להיות או לא להיות – זו השאלה" – גם מבלי שקראו מעולם את המלט. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי...
-
"אתיקה" לאריסטו – התחייה המודרנית של אריסטו | הקאנון
אורח: ד"ר אליעזר מלכיאל פילוסופיים בני זמננו מוטרדים לא אחת מפילוסופיית המוסר המודרנית; רבים מהם מבקשים לחזור ולקרוא את ה'אתיקה' של אריסטו על מנת להציע חלופות שונות לאופן שבו אנו חושבים היום על מוסר. מדוע? מה הם מוצאים באתיקה של אריסטו, ולמה הם סבורים שיש לה מה ללמד אותנו כיום? בשיחה בין מתנאל...
-
פרק 13: "אתיקה" לאריסטו – מהם החיים הטובים? | הקאנון
אורח: ד"ר אליעזר מלכיאל במוקד הספר "האתיקה" לאריסטו ניצבות השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום האנושי: לשם מה אנו חיים? מהם החיים הטובים? מהו האושר, ומהי תכלית החיים האנושיים? מה אנו מבקשים להשיג בחיים האלו? בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת…
more -
פרק 12: "שולחן ערוך" לר' יוסף קארו – חלק ב. האם קיים קאנון יהודי? | הקאנון
אורחת: ד"ר תרצה קלמן ה"שולחן ערוך" הפך עם השנים למושג שמסמל את ההלכה היהודית כולה; מושג המכיל הרבה יותר מאשר הטקסט עצמו שכתב ר' יוסף קארו. הסימבוליות הזו של ה'שולחן ערוך' משותפת גם עבור יהודים המחויבים להלכה וגם כאלו שביקשו לצאת כנגדה; אלו כמו אלו מדברים על ה'שולחן ערוך' כסמל להלכה היהודית כולה....
-
פרק 11: "שולחן ערוך" לר' יוסף קארו - חלק א. כיצד השפיעה מהפכת הדפוס על ההלכה היהודית?
אורחת: ד"ר תרצה קלמן לפני כ-450 שנה נכתב הספר "שולחן ערוך" – שמהר מאוד שינה את פני עולם ההלכה היהודית. אם נכנס היום לחנות ספרים ונבקש לרכוש את הספר, נגלה שכמעט ולא נמצא מהדורה שבה הוא עומד כספר עצמאי, שמכיל רק את הטקסט שאותו כתב ר' יוסף קארו. הספר הצנוע תופס היום מספר מדפים שלמים, ומודפס עם שלל...
-
פרק 10: “איליאדה” להומרוס חלק ב. מדוע כדאי למות בקרב ולהשיג בכך תהילת עולמים?
אורח: ד”ר עידו חברוני בפרק השני על האיליאדה - “התנ”ך של היוונים" – נשוחח על הגיבורים ההומריים: מה מניע אותם, מהי אותה תהילת עולמים שהם מבקשים להשיג, ואיזו דרך היא מציעה בכדי להתמודד עם אימת המוות וזמניות הקיום? הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו חברוני - שמלמד ספרות קלאסית וספרות חז”ל במרכז...
-
פרק 9: “איליאדה” להומרוס חלק א. מי הם האלים ההומריים, ומדוע בכלל צריך אלים שכאלו?
אורח: ד”ר עידו חברוני האיליאדה - “התנ”ך של היוונים”, כפי שמכנים אותו - הוא סיפור מלחמתם של היוונים בטרויה, שהפך לאחד מהטקסטים המכוננים של התרבות היוונית, ולאחר מכן גם של התרבות המערבית כולה. בפרק הראשון ננסה להיכנס קצת אל תוך סיפורה של האיליאדה, ולהתבונן באופיים של האלים ההומריים - מה הופך אותם...
-
פרק 8: “הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות” לקאנט - חלק ב. מהו החוק המוסרי?
אורח: פרופ' פיני איפרגן לאחר שהצגנו בפרק הקודם את האינטואיציה הבסיסית של תפיסת המוסר של קאנט, בפרק הזה אנו צוללים פנימה יותר אל תוך הספר. ננסה להבין את הנוסחים השונים שנתן קאנט לחוק המוסרי, ונשוחח על מושגים מרכזיים בשיח המוסרי הרווח שלנו כמו אוניברסליות, אוטונומיה, ועוד. הצטרפו לשיחה בין מתנאל...
-
פרק 7: “הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות” לקאנט - חלק א. מהי פעולה מוסרית?
ילד קטן נכנס למכולת, והמוכר מחליט למכור לו את המוצר במחירו האמיתי ולא לנצל את תמימות הילד - בכדי שהמוניטין שלו לא ייפגע. האם נוכל לומר שהוא נהג באופן מוסרי? עמנואל קאנט הוא אחד מההוגים המזוהים ביותר עם תקופת הנאורות, ותפיסת המוסר שלו עומדת בליבתו של האתוס המודרני. לדעתו, התשובה לשאלה שבה פתחנו…
more -
פרק 6: “על החירות” למיל - חלק ב. האם אינדיבידואליזם הוא ברכה לחברה האנושית, ומתי מוצדק לפגוע בחירות הפרט?
מיל סבור שחברה חופשית צריכה להעלות על נס את ערך האינדיבידואליזם, ולאפשר לכל אחד מחבריה לעצב את חייו בהתאם לאופן שאותו הוא רואה לנכון - גם אם הוא ייחודי וחריג. נוסף על כך, מיל טוען שרק פגיעה ישירה וממשית באדם אחר - מצדיקה הגבלה של חירות היחיד על ידי החברה. האמנם צודק מיל בשתי הטענות הללו? הצטרפו...
-
פרק 5: “על החירות” למיל - חלק א. למה לאפשר לעמדות שגויות להישמע בציבור, ומהו העיקרון הפשוט של החירות?
מיל מגן בספרו “על החירות” בצורה רדיקלית על חופש הביטוי, וסבור שצריך לנסח מחדש “עיקרון אחד פשוט” של החירות. מדוע יש צורך בניסוח של עיקרון כזה באנגליה של תחילת המאה ה-19, ומה המקום של חופש הביטוי בעידן של רשתות חברתיות ותופעות כמו “פייק ניוז”? הצטרפו אלינו לשיחה של מתנאל בראלי עם ד”ר שגיא ברמק…
more -
פרק 4: "פיידון" לאפלטון – חלק ב. איך אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים? [#04 בסדרה]
אנחנו חושבים לרוב שהלמידה היא תהליך של חידוש – שבו אנחנו מבינים מה שלעולם לא ידענו – אבל באופן מפתיע סוקרטס טוען בדיוק להפך: הלמידה היא תהליך של היזכרות, שבו אנחנו נזכרים במה שהנפש שלנו כבר ידעה – אך שכחה. מדוע סוקרטס חושב כך, ולמה זה בכלל חשוב? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי...
-
פרק 3: ״פיידון״ לאפלטון – חלק א. כיצד צועד הפילוסוף לקראת מותו? [#03 בסדרה]
רגע לפני שסוקרטס שותה את כוס הרעל הוא משוחח עם תלמידיו על משמעות המוות, והחיים, של הפילוסוף - מנקודת המבט הייחודית של הרגע האחרון לפני שחייו מגיעים אל קיצם. בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם צוללים למשמעות החיים והמוות כפי…
more -
פרק 2: "קריטון" לאפלטון. למה לא הסכים סוקרטס לברוח מהכלא? [#02 בסדרה]
תלמידו של סוקרטס נכנס לבית הכלא בשעת ליל מאוחרת, ומבקש לשכנע את סוקרטס לברוח מהכלא ומגזר הדין שמצפה לו. סוקרטס מסרב, ומעניק תשובה מסקרנת לשאלה היסודית של הפילוסופיה הפוליטית: מדוע יש לציית לחוקי העיר? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל...
-
פרק 1: ה"אפולוגיה" לאפלטון. מדוע תבעו תושבי אתונה לדין את סוקרטס? [#01 בסדרה]
סוקרטס נתבע לדין באתונה העתיקה ונושא שלושה נאומי הגנה שבהם הוא מציג את חשיבות הפילוסופיה שלו לתושבי אתונה ולעיר כולה. בשיחה של מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב – הם צוללים אל עומק היחסים המתוחים שבין הפילוסוף לתושבי העיר.
About this show
בהסכת "הקאנון" משוחח מתנאל בראלי – עמית במכון ארגמן – על ספרי מופת מגוונים: ספרים העוסקים בפילוסופיה ובספרות, באתיקה ובמחשבה המדינית, בתרבות, כלכלה ובתיאולוגיה. טקסטים מכוננים שיצרו את העולם הרעיוני, התרבותי והרוחני שבו אנו חיים; ספרים המרכיבים יחד את ה'קאנון' שלנו; רק ספרים שעברו את "מבחן הזמן" הקשוח.
Hosted by
מתנאל בראלי - מכון ארגמן