עושים רפואה Osim Refua

חזרנו! אחרי הפסקה ארוכה אנחנו שוב באולפן עם אנרגיות מחודשות ואנחנו מחדשים כוחות בעזרת כוס קפה.הפעם אנחנו צוללים לעומק הסם הפסיכו-אקטיבי הכי פופולרי בעולם – הקפאין. נדבר על איך הוא משפיע על המוח והגוף שלנו, על תפקידו ההיסטורי בעיצוב החברה וגם על השימושים הרפואיים המפתיעים שלו. האזנה נעימה, יובל ואגם.

פעמים רבות אנשים נוטים לזלזל בכאבי גב. הכאבים הללו לעיתים יכולים להיות סימן למחלות שהן לא מכניות, ופרק זה עוסק באחת המחלות הללו שמתחילה בתלונה שכיחה של כאב כרוני בגב והולכת למקומות מאוד ייחודיים ואחרים - אנקילוזינג ספונדיליטיס.מהם תמרורי האזהרה שיביאו את המטופלים לראומטולוג? מדוע דווקא האינסטינקט לנוח במקרה של כאבי גב, יכול להחמיר את הכאב כשמדובר באנקילוזינג ספונדיליטיס? עד כמה מסוכנת המחלה ואיך באה לידי ביטוי הפגיעה באיכות החיים? כיצד במהלך שלושים השנים האחרונות התמונה התהפכה, וממצב שבו אין הרבה מה לעשות כדי לעצור את התקדמות המחלה אצל החולים הקיימים, כיום ניתן לספק פתרונות שיוכלו לגרום לשיפור משמעותי באורח החיים? על כל זאת ועוד, נשוחח עם פרופ' מירב לידר, מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא תל השומר ויו"ר האיגוד הראומטולוגי.  למידע נוסף ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.שירות לציבור. מוגש בחסות חברת ניאופרם ישראל.1535-SEP-2024

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון.בחלק ב' זה של השידור החוזר, נשמע מפרופסור רז סומך על המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל דיויד, SCID. פרופסור סומך ידבר על פריצת הדרך בטיפול במחלה, וגם על המורכבות של הטיפול בה על רקע חיינו באזור.

יצירת חיים חדשים היא דבר מרגש מאוד, וההחלטה של אישה עם דלקת מפרקים על הריון מלווה באופן טבעי בשאלות ולבטים רבים.בפרק זה נדבר על מהי ראומטולוגיה? מדוע פונים לראומטולוג כאשר יש כאבים במפרקים? איך משפיע ההריון על דלקות מפרקים? איך משפיעה המחלה על ההריון, האם והתינוק? מהן התרופות הבטוחות בהריון? ומהו הדור החדש של התרופות שהוביל למהפכה בטיפול בדלקות המפרקים?כדי לדבר על נושא זה, נשוחח עם ד"ר עודד קמחי, מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה. למידע נוסף ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.424-JUN-2024

אנחנו רגילים לחשוב על מחלות בצורה סכמטית: יש מחלות ויראליות, יש מחלות שנגרמות על ידי חיידקים, יש מחלות אונקולוגיות וכן הלאה. אבל מחלת סרטן צוואר הרחם מערערת את החלוקה הזאת - זו מחלה אונקולוגית שנגרמת דווקא על ידי וירוס ממשפחת הפפילומה.בפרק מיוחד בהשתתפות ד"ר נדב משען, ננסה להבין איך וירוס מסוגל לגרום להופעת גידולים סרטניים - וכיצד עובד החיסון שמסוגל למנוע את הופעת המחלה בשיעורי יעילות מדהימים.

ביוני 2024 דיווח משרד הבריאות על התפרצות של קדחת הנילוס המערבי. נכון לרגע כתיבת שורות אלו קיימים מספר מקרי מוות מהמחלה ומאות נדבקים בישראל. בעקבות אירועים אלה, החלטנו לעשות קצת סדר:מה קורה בגוף מרגע עקיצת היתושה? מדוע לוירוס אין אינטרס להדביק דווקא בני אדם? איך מדינת ישראל הצעירה קשורה להיסטוריה של הנגיף?וגם, כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים?

בעוד האנושות חוגגת את המהפכה חסרת התקדים של המצאת האנטיביוטיקה, החלו החיידקים ההמומים לעבוד על התגובה וזאת לא איחרה לבוא. בתוך שנים בודדות מתחילת השימוש בתרופות אנטיביוטיות החלו לצוץ במעבדות שונות בעולם זנים חדשים של חיידקים שהראו עמידות לאנטיביוטיקה. כך נולד לו מירוץ חימוש שבו בני אדם מחפשים אנטיביוטיקות חדשות ויעילות, ואילו החיידקים מצידם מפתחים עוד ועוד עמידות גם לתרופות החזקות ביותר.אבל איך זה בעצם קורה? כיצד החיידקים נלחמים באנטיביוטיקה? האם בעתיד עדיין נוכל להסתמך על אנטיביוטיקה, או שאנו חוזרים אחורה בזמן? ומה האנושות עושה בכדי למנוע את האסון הזה?קישורים:סרטון המדגים הווצרות של חיידקים עמידים במעבדה:https://youtu.be/V96-RSADunM?si=PrsX3zpLFgz_w9nbהסיפור המדהים של החוקרת שהצילה את בעלה מזיהום בחיידק שעמיד לכל האנטיביוטיקות: https://www.cnn.com/videos/health/2023/12/05/phages-antibiotic-resistance-research-vital-signs-intl-spc.cnn

בשני הפרקים הבאים נדבר על אחת ההמצאות ששינו את פני הרפואה והשפיעו על האנושות בכלל - המצאת האנטיביוטיקה. נדבר על אנשים וחיידקים ועל ההבדלים ביניהם, נסביר כיצד עובדת האנטיביוטיקה, נספר את ההיסטוריה הידועה יותר והידועה פחות של גילוי התרופות האנטיביוטיות, וגם נענה על שאלה בת 2000 שנה: האם יכול להיות שתושבי פומפיי טיפלו בעצמם באנטיביוטיקה כבר בשנת 79 לספירה?

האם ידעתם שניתן למצוא זכוכית בתחבושות, בתרופות לאקנה, ואפילו במשחות שיניים? ידעתם שזכוכית מהווה כלי לקידום הטיפול בסרטן? מה כ"כ מיוחד בזכוכית שאנו מכירים? כיצד הזכוכית אפשרה למין האנושי להתפתח? איפה נמצאת הזכוכית בתוך הסקאלה שבין מוצק לנוזל? והאם פלסטיק הוא סוג של זכוכית?הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם ד"ר רחלי וקשלק, כימאית מומחית לתחום החומרים ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, בה אנו "ננפץ לרסיסים" את כל השימושים השונים והמפתיעים של זכוכית בגוף האדם. האזנה נעימה! 

עיתונאי בולגרי מגיע לבית החולים בלונדון עם עקיצה מסתורית ברגל. הרופאים לא בטוחים איך לטפל בעקיצה המשונה - ובמהרה מצבו מחמיר. מאחורי העקיצה, כך מסתבר, מסתתר סיפור יוצא דופן שמתחיל בצמח תמים למראה ומסתיים בארכיוני המשטר הסובייטי.אז מה בדיוק קרה לגיאורגי מרקוב - והאם מישהו ניסה להרוג אותו במכוון?

מה זה פסוריאזיס ואיך נראה המנגנון הביולוגי שגורם למחלה? איך הטיפול במחלת הפסוריאזיס משתנה ומתפתח בשנים האחרונות, והאם יכול להיות שבעוד מספר שנים עולם הטיפול במחלה ייראה אחרת לגמרי?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר פליקס פבלוצקי, מנהל מכון הפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה בבית החולים שיבא, ויו"ר החוג לפסוריאזיס בישראל. למידע נוסף על מחלת הפסוריאזיס ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.91-FEB-2024

בלונדון של המאה ה-19, עיר של ערפל ופיח, עולה תעלומה רפואית משונה: מה הקשר בין נטייה לשברים מרובים, עייפות כרונית ושתן עם תכונות מוזרות? התעלומה הזאת מובילה לגילויה של מחלה בשם מיאלומה נפוצה, מחלה אונקולוגית שבה חולים עשרות אלפים גם היום. מהי מיאלומה נפוצה ומה משתבש במנגנון הביולוגי הגורם לה? מה אפשר לעשות כשתאי מערכת החיסון יוצאים מכלל שליטה? והאם יש מקום לאופטימיות? כדי לענות על שאלות אלו ואחרות, ולספר את סיפורה המרתק של המיאלומה הנפוצה, אירחנו את פרופ' מירב לייבה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בביה"ח אסותא אשדוד.האזנה נעימה!

אנחנו רגילים לחשוב על סרטן כעל מחלה של אנשים מבוגרים - אבל כ-13% מחולי הסרטן הם צעירים. באופן טבעי, הם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים וזקוקים לפתרונות מותאמים לצרכיהם - אבל עד לאחרונה נושא הסרטן בצעירים בישראל הוזנח.למה בכלל יש אתגר בטיפול ובאבחנה של סרטן באנשים צעירים - ואיך אפשר לשנות את התמונה המצערת הזאת?בפרק מתארחות: מיכל בר דורון, סמנכ״לית מחקר ומדיניות בעמותת ״חלאסרטן״, וענת שפירא מעמותת ״חלאסרטן״.

כבר מתקופת התנ"ך נחרדו האנשים ממחלת הצרעת. הצרעת נתפסה כגזרה משמיים וכעונש אלוהי, ועל מי שסבל ממנה נכפו, בנוסף לסבל מהמחלה עצמה, גם נידוי חברתי ולעיתים אף עונשים כבדים יותר. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, הוכרזו חולי צרעת כמתים, וכל רכושם הועבר ליורשיהם עוד בחייהם. הם עצמם הוגלו למושבות מצורעים מרוחקות וחיו בבידוד עד למותם.מהי אותה מחלה נוראית ומפחידה, איך היא מועברת מאדם לאדם, ומה אנחנו יודעים היום על הגורמים למחלה וכיצד ניתן להתמודד איתה. האם עדיין יש מושבות מצורעים גם בימינו? האם יש עדיין סיבה לחשוש ממגע עם חולי צרעת?כל זאת ועוד בפרק שלפניכם.

בכל שנה מתים בעולם כחצי מיליון אנשים מ "זה-רק-שפעת". הפנדמיה של השפעת הספרדית קטלה עשרות מיליונים של אנשים בשנת 1918. מה גורם למחלת השפעת? למה אנחנו לא מצליחים לפתח חסינות עדר למחלה שמופיעה מדי שנה בחורף? ומה מבטיח לנו שבחורף הבא לא תופיע שוב מגפת שפעת קטלנית?

דלקת וושט אאוזינופילית, או בשמה הלועזי "Eosinophilic Esophagitis" (בראשי תיבות - EoE), היא מחלה דלקתית כרונית הגורמת לעלייה במספר תאי האאוזינופילים בוושט ולפגיעה בתפקודו. המחלה מתאפיינת בהחמרות שבאות לידי ביטוי בקשיים בבליעה, כאב ותחושת חנק, ובהפוגות לסירוגין.בשני העשורים האחרונים חלה עלייה במספר הילדים והמבוגרים המאובחנים בה, למרות שעדיין המסע שמטופל עובר עד האיבחון יכול להיות ארוך ומייגע...מה ניתן ללמוד על המחלה, מהן הסכנות ואיך מתמודדים איתה? בפענוח התעלומה יעזור לנו ד"ר נעם זביט, מנהל השירות למחלות אאוזינופיליות של מערכת העיכול, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

האם הגוף שלנו יכול להתמודד עם טראומות קשות וטלטלות רגשיות? האם יש דרך למנוע תגובת דחק ו- PTSD? באילו פעולות אנחנו יכולים לנקוט ע"מ לסייע לאחרים לשמר את החוסן הנפשי שלהם אחרי אירוע טראומתי?הפעם שוחחנו עם רס"ן עדי דגן, עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות, חוקרת באקדמיה וקב"נית במילואים, שלימדה אותנו מודל פשוט ושימושי שנקרא מודל יהלו"ם:י – יצירת קשרה – הדגשת מחויבותל – לברר עובדותו – וידוא סדר התרחשותמ – מתן הנחיות

בשנת 1872 מפרסם ד"ר גורג' הנטינגטון, רופא בן 22, מאמר שנקרא "על הכוריאה" אשר מקבל תשבוחות ממובילי הדעה של אותה התקופה, כאחד מהתיאורים המדויקים והממצים ביותר של מחלה שאי פעם נכתב. איך אפשר בגיל כה צעיר, וכמעט ללא נסיון, לפרסם מאמר כ"כ חשוב, מהותי והיסטורי? ואיך הוא הצליח להביא לפריצת דרך בצורה שבה אנו מכירים את המחלה?

בפרק זה נדבר על מחלה נדירה שגורמת לגדילה לא תקינה של אברי הגוף - מצח בולט, לסת דומיננטית, ידיים ורגליים לא פרופורציונליות, ואפילו להגדלת שריר הלב.איך המחלה הזו נוצרת? האם ניתן לטפל בה? מהן ההשפעות החברתיות שלה? ולמה כל כך קשה לאבחן את המחלה הזו בזמן.האזנה נעימה!

בפרק זה נדבר על צפדינה, מחלה קשה מאוד ואפילו מסוכנת שיש לה פתרון קל וטעים - מיץ תפוזים?!למה בעבר היה כל כך קשה לאבחן אותה ומדוע היא הייתה נפוצה דווקא בקרב ימאים? הצטרפו אלינו לסיפור המופלא שעובר דרך הצי הבריטי, המרוץ לקוטב הדרומי, שרקנים ואפילו המאפיה הסיציליאנית.האזנה נעימה!

שירות לציבור של חברת סאנופי.וירוס RSV, הוא וירוס נשימתי נפוץ הנחשב לגורם שכיח למחלות וזיהומים שונים בדרכי הנשימה והריאות בכל הגילאים, בעיקר בחודשי החורף בהם הנגיף פעיל. הוירוס הינו הגורם העיקרי להתפתחות ברונכוליטיס ודלקת ריאות בקרב תינוקות בעיקר בחודשי החורף. למעשה, מרבית התינוקות ידבקו בוירוס ה-RSV במהלך השנתיים הראשונות לחייהם, כאשר הוירוס מהווה את אחת הסיבות המובילות לאשפוזים בביה"ח, בעיקר בתקופת החורף. מהו אותו וירוס ומדוע כל התינוקות צריכים הגנה בפניו? בפענוח התעלומה תסייע לנו דוקטור עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים בהלל יפה.

בשנת 2013 נפטר בפתאומיות אריק איינשטיין ממפרצת של אבי העורקים הבטני. מהי אותה מפרצת אימתנית ומפחידה, ואיך היא קשורה לקללה שמלווה את משפחת איינשטיין כבר למעלה מ- 70 שנה.

לאחרונה פרסם ארגון ה-OECD דו״ח חמור שמציג תמונה קודרת של תהליך ההכשרה של רופאים בישראל. קצב הכשרת הרופאים אינו תואם לצרכים ולקצב גידול האוכלוסייה, וכ-60% מהרופאים החדשים שמצטרפים בכל שנה הם בוגרי אוניברסיטאות בחו״ל.מהצד השני, מאוד קשה להתקבל ללימודי רפואה בארץ. למה בעצם? מה החסמים שמונעים ממדינת ישראל להגדיל באופן משמעותי את כמות הלומדים? מה מחפשים אצל מועמדים ללימודי רפואה, ואיך לעזאזל צולחים את תהליך המיון הקשה הזה?על השאלות הללו ננסה לענות בעזרת ד״ר אוהד עציון, יו״ר ועדת הקבלה לבית הספר לרפואה של אונ׳ בן-גוריון.בפרק פינה בשיתוף צבר רפואה, בה אנו מארחים את ד"ר קרינה גליק, מומחית ברפואה פנימית וטיפול נמרץ ומנהלת המחלקה הפנימית האקוטית, אשפוז פנימית בית בצבר רפואה.האזנה נעימה!

חם, חם מאוד. בגל החום האחרון באירופה, עשרות אנשים מתו ביוון, בספרד, בפורטוגל. אז מהי מכת חום קלאסית, ומהי מכת חום במאמץ? למי הן מסוכנות, ואיך אפשר להתגונן מפניהן?ננסה לענות על אלו בעזרתו של פרופ' יובל חלד — פיזיולוג של המאמץ, לשעבר הפיזיולוג הצבאי הראשי.

את הפרק השני אודות הרפואה הצבאית בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, נפתח בדילמה שבמרכזה של הרפואה הצבאית: האם מטרת־העל שלה היא לדאוג לבריאות הפרט, או להחזיר את החיילים לשדה הקרב? נדבר גם על החזרה לשיגרה, וננסה להבין כמה זמן היא לוקחת, והאם הצלקת אי־פעם מגלידה?

לקראת יום הזיכרון, אנו מביאים לכם בשידור חוזר פרק ראשון מתוך שני פרקים מיוחדים על מלחמת יום הכיפורים.מלחמת יום הכיפורים חוללה שינויים רבים בחברה הישראלית. בין השאר, היא שינתה גם את תפיסת הרפואה הצבאית בארץ. על כך אנחנו רוצים לדבר בשני הפרקים הקרובים, שיתמקדו במערך הרפואה בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. עשינו מסע, וראיינו שורה של אנשים מאוד מעניינים, שכל אחד מהם ראה את המלחמה הזאת מנקודת מבט שונה:פרופ' ערן דולב, מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) של פיקוד הדרום במהלך המלחמהפרופ' גדעון מרין, כירורג כלי דם שהוצב בבי"ח שדה 'רפידים' שבסיניד"ר בת־שבע פורת כ"ץ, שבאוקטובר 1973 הייתה משוחררת טריה משירות סדיר

ככל שעולם הרפואה מתקדם, עם טכנולוגיות ומחקרים פורצי דרך, כך גם נוצרות דרכי טיפול חדשניים אפילו למחלות הקשות ביותר. אך לעיתים, במצבים סופניים, הטיפול עלול לגרום לסבל נורא. האם נרפא בכל מחיר? או שאולי ישנה דרך אחרת?בפרק זה של עושים רפואה, נדבר על הרפואה הפליאטיבית - רפואה שתפקידה היא לא להציע טיפול, אלא להציע חיים טובים יותר למטופלים, עד סופם.אורחים: -ד״ר דודי האוזנר, מנהל היחידה לטיפול תומך בשיבא, תל השומר.-גלניס כץ, מנהלת ידע ובקרת איכות ב״צבר רפואה״ - מערך אשפוז בבית.

מה היא שמנופוביה רפואית? מה גורם לפוביה הזו? האם יש לה השפעות בריאותיות? האם השמנה היא בהכרח מחלה? מהם השלכותיה עלינו כחברה? איך בכלל מגדירים רזה ושמן? האם BMI הוא מדד נכון? וכיצד ניתן להילחם בתופעה הזו? בפרק זה של עושים רפואה אנו מארחים את פרופ' לנה שגיא דאין, רופאת נשים וגנטיקאית מביה"ח כרמל, בשיחה כנה, הן בפן המקצועי והן בפן האישי.האזנה נעימה!

מבצע ענפי זית הוא שמה של המשלחת הישראלית שנשלחה לטורקיה לסייע לאחר רעידת האדמה. מה גורם לאנשי מערכת הרפואה הישראלית לעזוב הכל באמצע החיים ולטוס למדינה זרה כדי לסייע שם לנפגעי אסון טבע? איך אפשר להעניק טיפול רפואי בקור של מינוס שבע מעלות? איפה תפס אותם הטלפון לטיסה וכיצד מתכוננים לקראת טיסה כזאת? וגם איך בכלל מתמודדים עם המראות הקשים והילדים שחייהם התהפכו בין רגע? כל זה בפרק החדש של עושים רפואה! אורחים: ד"ר צביקה שלג ויוספית משה, שסיפרו לנו על החוויה שלהם במבצע ענפי זית.

מאיר אריאל חלה, ותוך ימים ספורים, נפטר ממחלת הריקציה.האם זה היה חייב להיגמר ככה? מהו תהליך ההדבקה של המחלה והאם ניתן להימנע מכך? כיצד ניתן לזהות את התסמינים של המחלה? למה הטיפול יחסית פשוט? ומדוע אין חיסון נגדה? בפרק זה אנו מארחים את שירז אריאל, בתו של מאיר אריאל, על המקרה של אביה.

הפעם בעושים רפואה, אנו מלווים את ד"ר יובל בלוך לבית החולים, כדי לעבור ניתוח לכריתת כיס המרה.נשמע ממנו בגוף ראשון על תהליך האבחון שעבר, ועל חווית הניתוח החל מן הכניסה לבית החולים ועד להתאוששות.מהו כיס המרה ותפקידו? איך נוצרים אבנים בכיס המרה? למי יש סיכון מוגבר להיווצרות האבנים הללו? האם ניתן לחיות בלעדיו? וגם, נענה על השאלה מה קרה במהלך הניתוח של יובל שגרם למנתח לעמוד בפני החלטה גורלית?https://www.ads.ranlevi.com/wp-content/uploads/2023/02/Making_history_450x450.jpg

כשאליס ענן הייתה בהריון היא גילתה שהיא נשאית של המחלה התורשתית קרויצפלד יעקוב.בפרק הקודם דיברנו על ההיסטוריה של המחקר במחלות הפריונים ועל הביטויים השונים של התופעה המוזרה בפרות, כבשים ואפילו בבני אדם. הפעם נעסוק בעיקר במחלת קרויצפלד יעקוב, ונשמע מאליס ענן על ההתמודדות שלה ושל משפחתה עם המחלה שאין כמותה.

מה הקשר בין פדופיל מורשע, קניבליזם, מתקפת זומבים ומחלה ניוונית של המוח? מה שמחבר אותם זה לא פחות ממחלת קרויצפלד יעקב, המחלה ששיגעה את עולם הרפואה! בפרק הקרוב נכיר את אליס ענן, נשמע את הסיפור האישי והמשפחתי שלה, וגם נעסוק בהיסטוריה של מחלת קרויצפלד יעקב, שמרתקת לא פחות מהמחלה עצמה.האזנה נעימה!https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/28/doors-med-cjd1/

האסטמה היא מחלה נפוצה - רובנו מכירים לפחות אדם אחד שחולה או חלה באסטמה, אלו שתמיד נושאים משאף חום או כחול בתיק. אבל מה באמת אנחנו יודעים על התופעה הנפוצה הזו? איך זה מרגיש להיות בהתקף אסטמה? מה עושים אלו שמתמודדים איתה באופן יומיומי? והאם יום אחד ימצא פתרון למחלה הכרונית הזו? הפעם פגשנו את פרופ' מרדכי קרמר, מנהל המערך לריאה ולאלרגיה במרכז הרפואי רבין בביה"ח בילינסון, שהסביר לנו על האסטמה, על הפיזיולוגיה שלה, הכלים האבחוניים, הטיפולים, ונתן לנו הצצה לעתיד של הטיפול במחלה (שכבר כאן). באותה הזדמנות חלקנו חוויות כשלושה אנשים שסבלו מאסטמה בילדותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/13/eden-med-asthma/

ממשיכים את המפגש עם אורן פילוסוף, מורה וחוקר קולנוע וטלוויזיה. הנושא המדובר "דרמות רפואיות בקולנוע האמריקאי" - והפעם נרחיב על ההשפעות השונות בסוגיות מעניינות כגון נשים ברפואה, פוליטיקה אמריקאית ואילו שחקנים התפרסמו בזכות דרמות אלו?https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/30/doors-med-tv2/

הפעם נפגשנו עם אורן פילוסוף, מורה וחוקר קולנוע וטלוויזיה לשיחת עומק על נושא שקרוב לליבנו - סדרות רפואיות בטלוויזיה. דיברנו על איך הז׳אנר השתנה משנות החמישים של המאה הקודמת ועד ימינו, מה הופך את הסדרות הרפואיות לכל כך מושכות ומרתקות, וגם למה ליובל קשה לצפות בהן…https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/30/eden-med-tv-part1/

מהי אנמיה חרמשית ולמה היא כל-כך מרתקת? סיפור על תורשה, קיפוח, אינטראקציה בין מחלות ואי שיוויון אתני שהתחילו בטעות קידוד של אות אחת בדנ״א.https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/10/doors-med-sickle/

אמנם זהו סרטן לא נפוץ במיוחד אבל מדובר באחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם הרפואה.מה הייחודיות של סרטן האשכים? מהי העובדה הלשונית אותה גילינו? ולמה יצאנו כל כך אופטימיים בסוף הפרק?https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/26/panda-med-testicles/

בפרק הקרוב נעקוב אחר תעלומה בלשית נוספת שמאחוריה עומדת מחלה מסתורית ונדירה, ובהזדמנות זו נציץ למתרחש במוחו של הרופא. מתי הרופאים חובשים את כובע הבלש וכיצד הם אוספים את הרמזים שבסופו של דבר מביאים לפיתרון התעלומה. וגם נדבר על הכובען המטורף, קייזר סוזה ושוקולד?https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/11/panda-med-cooper/

ג'וזף מייסטר, ילד בן 9 שחי במאה ה -19, ננשך על ידי כלב חולה כלבת 14 פעמים! לכאורה, סופו של הילד היה ידוע מראש, אבל תפנית דרמטית בסיפורו של הילד שינתה את חייו ואת חייהם של חולי כלבת רבים אחרים - עד היום.https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/19/doors-med-rabies2/

מה הקשר בין זומבים וערפדים, התלמוד הבבלי והסופר הנודע אדגר אלן פו?בשני הפרקים הקרובים נספר לכם על אחד הוירוסים הערמומיים ביותר שקרוי על שם ידידו הטוב של האדם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/06/wesure-med-rabies/

בפרק הקרוב נדבר על העתיד של רפואת החלל.איך מתגברים על האתגרים והמורכבות שיש ברפואה מרחוק? מה הם הקשיים הנפשיים שיכולים להיות ואיך מתמודדים איתם? מה הקשר של קיבוצניקים לחלל? והאם אנחנו יכולים סוף סוף לענות על השאלה - 'האם יש עוד חיים ביקום חוץ מאיתנו?' גם הפעם אירחנו את המומחה מספר אחת בישראל לרפואת חלל, ד"ר ערן שנקר, רופא החלל הישראלי.https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/24/cambly-med-space/

הלכנו הפעם הכי גבוה שאפשר. בשני הפרקים הקרובים אנחנו הולכים לדבר על הנושא המרתק והמאוד מורכב של רפואת חלל.לשם כך, אירחנו את המומחה מספר אחת בישראל, ד"ר ערן שנקר, רופא החלל הישראלי.אז הדקו חגורות, תספרו לאחור - כי אנחנו ממריאים…https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/09/refael-med-space-part1/

בישראל לוקים בכל שנה כ-30,000 איש בהתקפי לב, ועוד כחמישה עשר אלף בשבץ מוחי. כתשעים אחוזים מהם סבלו מטרשת טרם ההתקף או השבץ. רמה גבוהה של כולסטרול בדם מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות של טרשת עורקים. מאילו רמות כולסטרול בדם עלינו להתחיל טיפול? האם למעשה, ברמות מסוימות, כולסטרול טוב לנו?מהו כולסטרול גנטי ומה הסיכון והשכיחות שלו? אירחנו בפרק את רונן דורסט, קרדיולוג בכיר במערך הלב בהדסה, וראש החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים שעשה לנו סדר בדברים.

בחלק הראשון ליווינו את פרופ׳ חגית בריס פלדמן ועמיתיה בתהליך המרתק של פיצוח הגן המסתורי שגרם למחלה הנדירה אצל הצעיר מהצפון. אולם כאן הסיפור שלנו רק מתחיל. בחלק השני נשמע כיצד הצליח צוות החוקרים למצוא פתרון למחלה ולהציל ברגע האחרון תינוק בן שנתיים עם תסמינים דומים. …וגם נגלה מיהן אסתי ושולי ומה התפקיד שלהן במעבדה הגנטית באיכילוב.https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/12/geely-med-genes2/

איך סיפור נדיר על צעיר מהצפון שסובל ממחלת מעיים קשה הובילה לתגלית גנטית עולמית חשובה?ב- 2 הפרקים הקרובים יצאנו לשטח כדי לשמוע מפרופ' חגית בריס פלדמן, מנהלת המרכז הגנטי במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), על אחד המקרים המעניינים ביותר שיצא לה לטפל בהם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/20/doors-med-genes/

"אז מה עם ילדים?..."נשים רבות - רווקות ונשואות - ודאי מכירות את מכבש הלחצים שמייצגת השאלה הזו. למרבה המזל, בימינו עומדות בפני נשים יותר ויותר אפשרויות להביא ילדים לעולם בדרכים שלא היו קיימות בעבר, ולהאריך את חלון הזמנים העומד לרשותן. אחד הפתרונות האלו - הוא הקפאת ביציות. אירחנו לשיח משותף את פרופסור אבי בן הרוש רופא נשים ומומחה לפוריות, ודניאל פסו, עיתונאית במגזין לאישה ששיתפה אותנו בסיפור שלה.פרק זה הוגש כשירות לציבור מטעם חברת פרינג פרמצאוטיקלס.ISR-nonP-2200021

אם בחלק הראשון הבנו מה משתבש - בחלק השני נבין איך ניתן לטפל בתרומבוציטופניה אימונית, על ההתמודדות המורכבת לעיתים בחיים עם המחלה, ונשמע על מאבק שניהלה עמותת ITP ישראל שהביא לשינוי מהותי במדיניות הטיפול במחלה בישראל.מרואיינות - ד״ר בתיה רוט-ילינק, המטולוגית ומומחית לקרישה בהדסה עין כרם ובמכבי שירותי בריאותמיכל וינוגרד ולירון להב - מנכ״ליות משותפות, עמותת ITP ישראל

לרוב, אם נקבל מכה קטנה מפינת שולחן סוררת - ודאי נגלה כעבור יום או יומיים ״סימן כחול״ בעור - שטף דם תת-עורי שנגרם מהמפגש הלא נעים הזה.לרובינו - חוץ מתזכורת מפוקפקת למאורע לא חביב במיוחד - לדבר לא תהיה משמעות מבחינת ההתנהלות היומיומית שלנו,אם בכלל.אבל, למתמודדים עם המחלה האוטו-אימונית הנדירה ITP (תרומבוציטופניה אימונית) - ה״סימן הכחול״ הזה יכול להיות דבר מה שעלול לסכן את חייהם.אז - מה בעצם קורה שם? מה קרה למערכת קרישת הדם? (ספוילר - שמה של המחלה יותר מאשר מרמז על מה קורה שם…).על מערכת הדם המופלאה והמרתקת שלנו - וגם על מה שהשתבש בה - בחלק ראשון מתוך שניים.מרואיינות - ד״ר בתיה רוט-ילינק, המטולוגית ומומחית לקרישה בהדסה עין כרם ובמכבי שירותי בריאותמיכל וינוגרד ולירון להב - מנכ״ליות משותפות, עמותת ITP ישראל