Design Club | דיזיין קלאב

כשקלוד נכנס לפרודקט – מי מנהל את מי?אחרי שיחה קצרה עם חנה ריז , מהר מאוד הבנתי שאנחנו כבר לא מדברים על “ניהול מוצר” כמו שהכרנו. זה הרגיש יותר כמו צפייה מאחורי הקלעים של דור חדש. כזה שלא רק מאפיין ומכוון, אלא פשוט בונה. חנה סיפרה איך בעזרת כלים כמו קלוד היא זזה במהירות בין רעיון, סקיצה ופרוטוטייפ עובד, בלי לחכות ששרשרת שלמה של אנשים תתיישר. פתאום PRD הוא לא מסמך - הוא משהו שאפשר לראות, לגעת בו, להתווכח עליו בזמן אמת. וזה משנה את כל הדינמיקה בצוות.אבל אולי החלק הכי מעניין בשיחה היה דווקא הגישה: לא “לתת לקלוד לעבוד במקומך”, אלא לעבוד איתו נכון. צעד־אחר־צעד, עם שליטה, סקרנות, וביקורת. חנה מדברת על להיות Human in the loop לא כסיסמה, אלא כהרגל עבודה. להבין קוד לפני שמדברים עם פיתוח, לשאול שאלות במקום להניח הנחות, ולבנות מספיק מהר כדי לגלות טעויות מוקדם. זה לא מבטל מומחיות - זה פשוט דורש סוג חדש שלה. כזה שמחבר בין חשיבה מוצרית, טכנית ועיצובית.אם אתם עובדים על מוצר היום יש סיכוי טוב שהשינוי הזה כבר קורה גם אצלכם. השאלה רק איך כדאי לעשות את זה נכון.לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים:⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו:⁠www.DesignClub.co.il

העתיד של מעצבי המוצר כבר כאן, והוא עובר דרך טשטוש הגבולות שבין עיצוב לפיתוח. בשיחה מרתקת עם מקס נמירובסקי, צללנו למושג ה"בילדר" - מעצב שלא רק מצייר מסכים בפיגמה, אלא לוקח אחריות על התוצר הסופי עד רמת הפרודקשן. באמצעות שילוב עוצמתי בין VS Code לבין Claude (כסוכן בינה מלאכותית), מעצבים יכולים היום להיכנס לסביבת העבודה של המפתחים, לעבוד עם GitHub, ולדחוף שינויים שהם פיקסל פרפקט ישירות לקוד. התהליך הזה הופך את המעצב למכפיל כוח בצוות, שמקצר סבבי פיתוח של שבועות לימים בודדים ומונע את ה"טלפון השבור" המוכר מול מחלקת הפיתוח.הערך האמיתי של העבודה כבילדר נחשף כשהמעצב מתחיל לעבוד עם נתונים אמיתיים מהבקאנד במקום טקסטים זמניים בפיגמה, מה שמאפשר לזהות בעיות שמישות וחריגות עיצוביות בזמן אמת בסביבה לוקלית בטוחה. בעזרת פרוטוקול ה-MCP, שמאפשר לקלוד "לראות" את הקבצים בפיגמה ולתרגם אותם לקוד, חסם הכניסה הטכני יורד משמעותית. המסר המרכזי של מקס לכל מעצב הוא פשוט להעז ולהתחיל: אל תחכו חודשים ללמוד הכל, פשוט בקשו גישה ל-Repository, תפתחו VS Code ותנו ל-AI להוביל אתכם יד ביד. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, וזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו בונים מוצרים.לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים:https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwtעוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו:www.DesignClub.co.il

בפרק שוחחנו על שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח ועל הטשטוש ההולך וגובר בין התפקידים, במיוחד בעידן שבו כלי בינה מלאכותית נכנסים עמוק לתוך תהליכי העבודה. טליה בקשי (מעצבת) ובר שעיה (מפתחת) שיתפו איך הניסיון הראשוני להפוך עיצוב לקוד באמצעות AI חשף בעיות יסוד של חוסר אחידות, מה שהוביל לבנייה מחודשת של Design System כבסיס משותף וברור לכולם. הן דיברו על החשיבות של שפה אחידה בין מעצבים למפתחים, על Naming Conventions ועל שימוש ב Design Tokens כדי להימנע מערכים אקראיים וליצור מקור אמת אחד שמאפשר גם לאנשים וגם לכלים חכמים לעבוד בצורה מדויקת ועקבית יותר.בהמשך העמקנו בכלים שמייעלים את התהליך, כמו Figma MCP ו Copilot, שמחברים בין סביבת העיצוב לסביבת הפיתוח ומאפשרים לייצר קוד שמבוסס על רכיבים קיימים במקום להמציא אותם מחדש. דיברנו גם על תהליך ההעברה לפיתוח, על החשיבות של הגדרת מקרי קצה, מצבי שגיאה ונגישות כדי למנוע בלבול ועיכובים. לבסוף הסתכלנו קדימה על התפקיד של AI כמכפיל כוח שמאיץ משימות טכניות ומשחרר זמן לחשיבה עמוקה ומשותפת יותר בין עיצוב, פיתוח ופרודקט, כדי להתמקד בפתרון הבעיות הנכונות עבור המשתמשים.לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים:⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו:⁠www.DesignClub.co.il⁠

עומר, נועם ושי, שלושה חברים שלמדו יחד תואר בפסיכולוגיה וחוויית משתמש, והקימו תוך כדי הלימודים את אנודה - מיזם שנולד מצורך אישי שלהם. הם שמו לב שסטודנטים ומעצבים בתחילת הדרך פשוט לא יודעים איפה למצוא מידע אמין ונגיש, ושכל אחד שורד עם רשימות, קישורים וקבצים פרטיים משלו. הם החליטו לאחד הכל למקום אחד מסודר שמרכז ידע, תכנים, כלים ואירועים לעולם עיצוב המוצר, עם דגש על הקהילה בישראל ושפה פשוטה.לאורך הדרך הם נתנו לשימוש בפועל להוביל אותם. דרך בחינה של נתונים הם הבינו שהצורך הכי חזק הוא סביב חיפוש עבודה, ומתוך זה נבנו מאגרי תיקי עבודות לפי שנות ניסיון, ובהמשך גם מאגר קורות חיים ויומן אירועים משותף לקהילות שונות, שמונע התנגשויות ומחזק את החיבור בין אנשים. כל זה קורה בזמן שלכל אחד מהם יש משרה מלאה, והניהול מתבצע כמו מוצר אמיתי - עם פגישת תיאום קבועה, חלוקת תפקידים ברורה, שחרור גרסאות קטנות ושיפור מתמיד לפי תגובות מהשטח.אחד הדברים החזקים בשיחה היה להבין כמה ערך אישי ומקצועי פרויקט כזה יכול לייצר. המיזם עזר להם להתבלט בקבלה לעבודה, לבנות שם ומוניטין, להכיר אנשים משמעותיים בתעשייה וללמוד מיומנויות שלא לומדים בשום קורס. המסר שלהם פשוט וברור: לא צריך לחכות לרעיון מושלם או למוצר גדול. אפשר להתחיל בקטן, לבד או בצוות, לעשות משהו שמביא ערך אמיתי לאחרים - ולתת לדרך עצמה לפתוח דלתות.

בפרק הזה אני מארח את אסף ונטורה - מעצב תעשייתי, יזם ומנהל מוצר. השיחה מתחילה מסיפור אישי לא פשוט - פציעה קשה כחובש קרבי ושנים של שיקום, וממשיכה למסע של חיפוש פתרון טוב יותר לאימון ושיקום בבריכה. כזה שלא מרגיש כמו בית חולים, שלא מכביד, ושלא מוותר על אסתטיקה, כבוד וחוויית משתמש. זה פרק על חדשנות שנולדת מהתנסות אמיתית בגוף, על עיצוב עם נשמה, ועל האופן שבו פתרונות טובים נולדים מהתבוננות אנושית חדה. דיברנו על היכולת לשים לב לניואנסים קטנים - תחושות, רגשות ומצבים יומיומיים - ואיך השראה מדברים שאנחנו פוגשים סביבנו, כמו צורות בטבע או התנהגויות פשוטות לכאורה, יכולה להפוך לפתרונות מדויקים וליצירת הצעת ערך אמיתית.אפשר לראות באתר עת המכשירים וליצור קשר עם אסףhttps://www.apawell.com/

בפרק הזה אירחתי את ד"ר עופר מונר לשיחה על אחד הנושאים שמעסיקים היום מעצבים, אנשי מוצר ובכלל - החשש מהיעלמות המקצוע בעידן הבינה המלאכותית. במקום להתמקד בכלים או בתחזיות טכנולוגיות, דיברנו על השאלות העמוקות יותר: מה באמת מבדיל בין אדם למכונה, והאם אפשר לצמצם חוויה אנושית למערכת חכמה של חוקים ופרדיקציות. נגענו ביצירתיות, בקבלת החלטות ובפער שבין מה שנדמה לנו שאנחנו חושבים לבין מה שמניע אותנו בפועל.בלי לפרט את כל התובנות, השיחה הציעה זווית אחרת ואפילו מרגיעה על העתיד. דיברנו על המקום של רגש, אמפתיה ופגיעות בעולם שהולך לאוטומציה, ועל האופן שבו דווקא האנושיות הופכת ליתרון מקצועי. זה פרק שמזמין לעצור לרגע ולחשוב מחדש על התפקיד שלנו כמעצבים - לא דרך הטכנולוגיה, אלא דרך החוויה האנושית שמאחוריה.לינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים:⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו:⁠www.DesignClub.co.il⁠

בפרק הזה אני מארח את תומר פילין לשיחה עמוקה על קופירייטינג, מיתוג ופרסונה בעולם שבו AI הפך לשחקן מרכזי. תומר משתף מניסיונו בעבודה עם מותגים גדולים ומסביר איפה מתחילה באמת כתיבה קריאייטיבית - במקום שבו אסטרטגיה, תחושת בטן ואמת מוצרית נפגשות. דיברנו על בניית פרסונה עגולה דרך המטאפורה של קונסולת דיג'יי - משחק חכם בווליום של תכונות שונות לפי הקשר, מסע רגשי וסיטואציה. שוחחנו על מיקרוקופי כניהול מערכת יחסים ארוכת טווח, על מחקר שטח אמיתי שמתחיל באנשים ולא בבריפים, ועל המקום המדויק של בינה מלאכותית בתהליך. המסקנה ברורה - AI עובד הכי טוב כמגבר, רק אחרי שבני אדם הגדירו כוונה, רגישות ואמת. אחרת, גם התוכן הכי מהיר ויעיל נשאר גנרי, ריק ובעיקר שוכח שיש בני אדם בצד השני.

בפרק הזה אני מארח את ערן זהבי, אנחנו צוללים לעולם של עיצוב אמפטי - כזה שלא מסתפק ב”פונקציונלי” אלא מחפש לייצר חיבור רגשי אמיתי. דרך הסיפור של ׳אליקיו׳, רובוט חבר לגיל השלישי - ערן מספר איך מעצבים חוויה למשתמשים שחווים בדידות, פחד מטכנולוגיה ומגבלות פיזיות, כשאין לנו כמעט מסך לעבוד איתו. במקום עיצוב ממשק קלאסי, הוא מתאר איך בונים שפה שלמה רק מתנועה, סאונד ואור: החל מהנהון קטן שמסמן “אני איתך”, דרך נשימות מודרכות שמסייעות להרגעה, ועד רגעים מרגשים שבהם המשתמשים ממש מפתחים קשר רגשי לרובוט פלסטיק.מתוך הניסיון שלו כמעצב שעבר כמעט כל טייטל אפשרי, ערן מדבר על ורסטיליות, סקרנות אינסופית, ועל איך האישיות והתשוקה של המעצב מחלחלים לתוך המוצר. אנחנו מדברים על ההבנה שהמגבלות של המשתמש, של המדיום, של הטכנולוגיה - דווקא יוצרות מיקוד ויצירתיות.

בפרק הזה אני מארח את ענבר עדות, מעצבת רב-תחומית שחיה על התפר בין חוויות פיזיות, ועיצוב דיגיטלי ומראה איך אפשר לחבר בינה מלאכותית לתהליך העבודה של מעצבים בלי לאבד את הניצוץ האנושי. אנחנו מדברים על המוח האנושי כמנוע היצירתי שמביא את ההברקות, ההשראה, תחושת הבטן והניואנסים מהעולם האמיתי. ועל ה-AI כ"סיידקיק" עם אנרגיה אינסופית שמבצע, ממיין, מסכם, עושה מחקרי מתחרים, מדייק ניסוחים ומקצר שלבים שלמים בתהליכי UX, דיזיין ספרינט ומיתוג. במקום לפחד ש AI יחליף מעצבים, ענבר מציגה גישה אבולוציונית: אנחנו הופכים ל"מעצבי־על" כשאנחנו מבינים מה אנחנו שומרים אצלנו (השראה, קונספט, שפה ויזואלית, ברנד פרסונליטי) ומה מוציאים החוצה ל AI כעבודה שחורה.דרך קייס סטאדי אנחנו צוללים לפרקטיקה: ענבר משתפת איך היא בונה תהליך היברידי - לוח ופתקיות, פגישות צוות וסיעור מוחות מצד אחד, ומצד שני עבודה חכמה עם כלים כמו ChatGPT, Midjourney, Runway ו-Kling כדי לתרגם חלומות, השראות וזיקי יצירתיות לדמויות, עולמות ויזואליים וחומרים שיווקיים. בסוף הפרק יוצאת תמונה מאוד ברורה: אין תחליף למוח האנושי, אבל למי שמוכן לשתף פעולה עם AI - מחכה קפיצה מקצועית ואישית מטורפת.פרטים של ענבר בלינקים:לינקדאין ⁠https://www.linkedin.com/in/inbar-edut-339473b/⁠אינסטגרםhttps://www.instagram.com/dragons_can_fly_/אתר https://www.dragonscanfly.com/שואורילhttps://youtu.be/VzCv8Iiaa8I?si=LgF6x_6HyBbVZP0p לינקדאין של הסטודיו https://www.linkedin.com/company/dragonscanfly/

בעולם קר ומנוכר שנשלט על ידי האלגוריתם, שני מעצבים קשוחים מהאסכולה הישנה יוצאים למסע - למצוא אם נשארה בכלל תקווה לאנושות.רן אביב, ארט דירקטור בחברות גיימינג ומעצב רב תחומי תמיד לקח לקצה את הכלים כדי להוציא החוצה את מה שיש לו בראש. עוד בימים בהם אדובי ומקרומדיה שלטו. אבל עם כניסתם של כלים כמו מידג׳רני, וסורה בשילוב של מודלי שפה וכלי אוטומציה בכלל נפרצו כל הגבולות.בפרק הזה אנחנו נכנסים לראש של רן כדי להבין איך שומרים על חתימה אישית בעידן שבו הכל נראה גנרי, איך משכללים את הפרומפטים, ואיך משתמשים במודלים ובאוטומציה כדי לייצר יותר בזמן קצר ובלי לאבד את הדיוק והסטייל.דוגמאות לעבודות של רן אפשר למצוא באתר שלוhttps://ranaviv.com/קורס דיגיטלי חינמי של מתי מריאנסקי ׳ממילה לתמונה׳https://youtube.com/playlist?list=PLgSyvmjqGGWLEhAPqcHdt5W6jv6UFSZcl&si=xsiTaIUgul1RJH7jלינקים לכלים שהזכרנוhttps://openai.com/sora/https://openai.com/index/dall-e-2/https://www.midjourney.com/https://stablediffusionweb.com/https://www.comfy.org/https://pika.art/https://fal.ai/https://replicate.com/https://suno.com/https://nanobanana.ai/https://www.vo3ai.com/https://n8n.io/https://www.weavy.ai/

בעולם שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, חברות כמו אלמנטור כבר חיות את העתיד ומראות איך AI משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, העיצוב והחשיבה על מוצר. בפרק הזה נקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הצוותים שכבר עובדים עם מודלים, אסיסטנטים ו־LLMs, ונבין איך בונים אמון, מגדירים חוקים חדשים, ונותנים למשתמשים להרגיש שהם עדיין בשליטה גם כשהמכונה עושה את רוב העבודה.מעבר לטכנולוגיה עצמה, נדבר על המיינדסט החדש שנדרש כדי לבנות מוצרי AI - איך נראים היום בריפים, איטרציות, ואפילו פגישות קיק־אוף בעולם שבו הכול קורה במקביל ומהר. מה קורה כשמעצבים, פרודקט ומפתחים רצים יחד באותו קצב? ומה אפשר ללמוד מזה על העתיד של כולנו, כש-AI כבר לא “תוסף” אלא חלק בלתי נפרד מה־workflow.

בפרק החדש של הפודקאסט אני מדבר עם יובל קשטכר על איך מעצבים לא רק מסכים, אלא מערכות שלמות.אנחנו צוללים לעולם האוטומציות ומדברים על איך לבנות לעצמנו “כפיל דיגיטלי” שעובד בזמן שאנחנו ישנים, מה אפשר ללמוד מכלים כמו n8n, Make, Zapier, ואיך הבינה המלאכותית משתלבת בכל זה.במהלך הפרק אנחנו מדגימים שורה של יוזקייסים פרקטיים: מפוסט שמתפרסם אוטומטית ונכנס לפאנל, דרך בוט שמסכם לנו טיקטים שבהם תוייגנו, ועד עוזר תוכן שמבין את ה-Style Guide של הארגון ויודע להציע מיקרוקופי רלוונטי.אנחנו מראים איך אנחנו מחברים בין הכלים האלה לבניית תהליכים שמבצעים בשבילנו את העבודה האפורה - סיכומי טיקטים מג’ירה, עדכונים לסלאק, יצירת מסמכים אוטומטית, וחיבור פשוט לדאטה דרך איגוד נתונים ב-Airtable או אפילו ב-Excel.דיברנו גם על המעבר ממעצבים למעצבי מערכות, על איך מתחילים מאוטומציה קטנה שחוסכת חמש דקות ומגיעים למערכת שלמה שמנהלת תהליכים בעצמה.ולבסוף, שוחחנו על סיפור מעורר השראה במיוחד: איך אותם עקרונות וכלים סייעו ליובל לפתח כלים לאיתור נעדרים בשביעי באוקטובר. ולמה מהירות, אינטגרציות חכמות ועיצוב נכון של מערכת יכולים באמת לשנות מציאות.זה פרק שמחבר בין יצירתיות, טכנולוגיה והיכולת לעצב תהליכים.

הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות. דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים.לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים.קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס.טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום)1. קונטקסט קודם כל - ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו.- במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI.2. צרו קשב ואמון- ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי.- קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג.3. התאמת המסר לקהל- בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר.- בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה.4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי- לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות.- קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“).5. בנו נרטיב עם עוגנים- פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step.- השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”.6. סגירה ברורה- סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).

בפרק הזה אני מארח את יוסי גוואטה, ואנחנו עוברים יחד שלב־אחר־שלב על איך לחבר דיזיין סיסטם מפיגמה לקרסר.נדבר בצורה פשוטה וברורה על כל מה שצריך לדעת – מההכנה בפיגמה, דרך החיבור עצמו, ועד איך לבדוק שהכול עובד חלק.המטרה שלנו היא שתוכלו לעשות את זה בעצמכם בקלות, בלי תסכולים ובלי קיצורי דרך מעורפלים.אם רציתם להבין סוף סוף איך סוגרים את הפער בין עיצוב לקוד – זה בדיוק המקום להתחיל ממנו.הדרכה בוידאו + מסמך שמסביר ומדגים את התהליך אפשר למצוא כאן:https://tinyurl.com/ra5zhudh

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

פרוטוטייפים מהירים שנבנו על ידי מעצבים ומנהלי מוצר בכלי וייב-קודינג ו־AI שימשו לוולידציה בלבד - ולבסוף נזרקו לפח כי לא השתלבו עם הקוד הקיים. Myop משנה את כללי המשחק: המערכת עוטפת אלפי שורות קוד שנוצרו בכלי חיצוני והופכת אותן ל־3 שורות שמתחברות ישירות לפרודקשן. כך אפשר להריץ ניסויים, לשנות קומפוננטות ולהוציא פיצ'רים חדשים תוך שעות או ימים, במקום שבועות וחודשים.אבל זה לא נגמר כאן. החזון של קרן הוא עולם שבו מעצבים ומנהלי מוצר מקבלים אייג’נסי אמיתי: הם בונים את חוויית המשתמש ישירות בפרודקשן, מריצים A/B, ומבצעים התאמות בזמן אמת, בעוד המפתחים מתמקדים בלוגיקות העסקיות המורכבות והייחודיות. התוצאה: קצבי פיתוח מהירים, מוצר גמיש יותר, והזדמנות אמיתית לסגור את הלופ בין רעיון לאימפקט עסקי.שווה בדיקהhttps://www.myop.dev/

האמת שאני לא התייחסתי בכלל לFigma Make בתור שחקן בעולמות הווייב קודינג. התוצאות שקיבלתי בהתחלה ביחס למתחרות היו ממש גרועות.. אבל אז הגיעה נסטיה והראתה לי איזה קסם אפשר ליצור בעזרתו אם רק יודעים איך 🤓בפרק החדש בפודקאסט של הדיזיין קלאב נסטיה משתפת אותנו בטיפים לעבודה יעילה עם פיגמה מייק, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים.הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב הצ׳אט), ועוברת דרך עבודה ישירה בפיגמה כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. טיפים של נסטיה לכתיבת הפרומפט:תתחילו בהסבר ברור על מה עושה המסך - שלב אחרי שלב.אל תתחילו בעיצוב - קודם כל תסבירו מה המשתמש מנסה לבצע.התמקדו ב:לוגיקה בין שדותעדכונים אוטומטייםמגבלות של ערכים, וולידציותפורמט של שדות (שקלים / אחוזים / תפריט בחירה / מספר)אם יש רצף מסכים, התחילו מהראשון ורק אחר כך עברו למסך הבא.כתבו רק על רכיבים שבאמת חשוב לבדוק ביוזר טסטינג.אין צורך לכלול חלקים שלא נבדקים - עדיף לשמור על מיקוד.הבדילו בין שדות דינמיים (משתנים, ניתנים להזנה) לבין תכנים סטטיים.אם מצרפים תמונה - ציינו מה רואים בה ואיך זה מתחבר למה שתיארתם.ככל שתכתבו את הפרומפט הראשון בצורה מדויקת וממוקדת - התוצאה תהיה מדויקת יותר לפרוטוטייפ שאתם באמת צריכים.תבנית פרומפט:Assist in generating well-structured English prompt for Figma Make that clearly convey requirements for building interactive prototype based on my input.# Instructions•⁠ ⁠Accept a functional description of a screen from me.•⁠ ⁠Use the provided information to compose a detailed prompt for Figma Make.•⁠ ⁠Follow the structured format below to ensure clarity and completeness.## Prompt Structure1.⁠ ⁠The purpose of the form/screen: [Describe what this screen is for – e.g. “A loan refinance form for bank agents.”]2.⁠ ⁠Step-by-step user flow: 1.⁠ ⁠[What does the user do first?] 2.⁠ ⁠[What happens next? What fields are entered or selected?] 3.⁠ ⁠[Add more steps as needed.]3.⁠ ⁠Behavior and dependencies: •⁠ ⁠[Describe any fields that affect one another] •⁠ ⁠[Mention logic or formulas.] •⁠ ⁠[Specify constraints or allowed ranges.]4.⁠ ⁠Input/output formats: •⁠ ⁠[e.g., Currency in ₪, percentage in %, whole numbers only]📎 I may also upload an image/mockup as visual reference.

מה אם קונפליקטים לא היו בעיה – אלא הזדמנות להבין לעומק את הצרכים של מי שמולך?בפרק החדש דיברתי עם בועז בראל מהמעבדה לסימולציות על פתרון קונפליקטים בדרך קצת אחרת – דרך חקירה, הבנה וסימולציה של מצבים אמיתיים מהחיים המקצועיים (והאישיים). במקום לראות אנשים כ"קשים" או "בעייתיים", הגישה שמציעה המעבדה היא להבין את הלחצים, התפקידים והצרכים שמתנגשים מאחורי הקלעים. שחקנים מקצועיים יוצרים סצנות המבוססות על קונפליקטים אמיתיים – המשתתפים חווים את הסיטואציה, מנתחים את ההתנהגות, שומעים משוב מהקבוצה ומהשחקנים, ומגלים איך הם באמת פועלים תחת לחץ. התוצאה? פיתוח יכולות כמו הקשבה פעילה, אמפתיה, אסרטיביות, רגישות ויכולת תגובה מדויקת – גם כשזה מורכב. לא כדי "לפתור" את הקונפליקט – אלא כדי ללמוד איך להתמודד איתו בצורה אפקטיבית, מודעת, ולא שיפוטית.מי שרוצה לשמוע עוד פרטים אפשר לפנות לבועז דרך האתר:https://www.thesimulab.com/

תום אבן בנה לעצמו פאנל של סוכנים בצ׳אט, שכל אחד מהם מדמה קול אחר בצוות שלו – טכנולוגיה, פרודקט, מרקטינג ואסטרטגיה.הם תמיד זמינים, תמיד מגיבים בפרספקטיבה הייחודית שלהם, ויש גם סוכן מנחה שמוביל את הדיון ומוציא תובנות.דיברנו גם על מה קורה כשה-AI לא רק מייעץ – אלא גם מתחיל לבצע משימות בעצמו.הפרומפט בלינק הזהhttps://bit.ly/4nepqYVואפשר גם לראות את ההדגמה מהמיטאפ:https://youtu.be/WcLX5bCqDVc?si=UmVl6YJIlsQjQ8J4&t=422

היה כיף להשתתף בפאנל מסכם במפגש של קהילת Design Systems Israel שהתקיים במשרדי Melio ✨רותם דקל שאירגנה את המיטאפ פתחה את האירוע בהרצאה מעוררת השראה על נגישות בדיזיין סיסטם – נושא קריטי שכדאי לכל צוות עיצוב לקחת בחשבון.https://www.youtube.com/watch?v=WGtMcJAPKrsאחריה שמענו את מיכל כהן עם הרצאה מרתקת על כלי בינה מלאכותית שיכולים לעזור לנו ולייעל את העבודה בבניית דיזיין סיסטם.https://www.youtube.com/watch?v=2TrM8oPWGjUולבסוף, פאנל סופר מעניין בהנחיית ארז רזניקוב, שבו דיברנו על אתגרים, פתרונות וחזון לעתיד.תודה רבה לשותפים לפאנל 🫶📌 למי שרוצה להמשיך וללמוד על דיזיין סיסטמס – מוזמנים להיכנס לאתר שמרכז ידע בנושא DesignSystem.co.ilתמצאו שם תשובות לשאלות נפוצות, קישורים לכלים שמייעלים את העבודה, ואפילו סדנה מוקלטת לצפייה חופשית שתלמד אתכם לבנות דיזיין סיסטם בפיגמה – שלב אחרי שלב.מוזמנים לשאול בתגובות כל שאלה שעדיין לא קיבלה מענה, או לשתף כלים שחייבים להיכנס לרשימה – נשמח ללמוד מכם!

בפרקים הקודמים דיברנו על ווייב קודינג – גישה זורמת ואינטואיטיבית שבה העבודה עם קוד מרגישה כמו שיחה עם שותף חכם.היום אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה, עם סיפור שממחיש איך הגבולות בין עיצוב לפיתוח ממשיכים להיטשטש.בפרק הזה אני מדבר עם ליטל, מעצבת מוצר שלא מזמן עשתה צעד לא שגרתי:היא זנחה את פיגמה, כי היא גילתה שדווקא בתוך הקוד, דרך קרסר, היא מצליחה להשפיע יותר, להבין לעומק, ולעבוד באמת יחד עם הפיתוח.היא כותבת שאלות, מבינה בעיות, מציעה פתרונות – והכול קורה בתוך הסביבה של המתכנתים.והתוצאה? שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח קפץ לרמה חדשה. פחות תרגומים, פחות חיכוכים – יותר הבנה משותפת.דרך הסיפור שלה נדבר על מה זה באמת קוד בווייב, איך נראה שיתוף פעולה בעידן של בינה פועלת, ולמה אולי הגיע הזמן שגם מעצבים יהיו חלק מתוך הקוד – לא רק סביבו.

הצטרפו אלינו לפרק מלא תובנות פרקטיות שיעזור לכם למנף את ה-AI מבלי ללכת לאיבוד.בפרק הזה דיברתי עם צחי דינר על ההשפעה של הבינה המלאכותית על תהליכי עיצוב וניהול מוצר — ואיך להתמודד עם ההצפה הבלתי נגמרת של כלים חדשים ותחושת ה-FOMO, או יותר נכון FOBO(Fear of a Better Option) שמתלווה אליה.נושאים שדיברנו עליהם:הקבלות לשינויים טכנולוגיים קודמים – כמו המעבר לדיגיטל והעלייה של תחום ה-UX.איך לזהות כלים שבאמת מוסיפים ערך, ולא רק עוד "רעש".שילוב של AI בשלבי מחקר, יצירת קונספטים, פרוטוטייפים והשראה.איך ליצור סוכני AI מותאמים אישית למשימות ספציפיות.למה חשוב להפעיל שיקול דעת אנושי בכל שלב — גם בעולם אוטומטי.המעבר לכלים שהם פלטפורמות שלמות ולא רק אפליקציות בודדות.המעצב בתור "יוצר" חדש – שממנף AI כדי להגשים רעיונות מהר יותר.איך לגשת לאקו-סיסטם של AI: להגדיר צורך ברור ולבחון רמות שונות של שימוש.החשיבות של לשאול "למה" אנחנו בכלל משתמשים ב-AI, ולא רק "איך".יצירת השראה חדשה ועולמות חזותיים שונים על ידי שימוש בכלים כמוIdeogram & Midjourney לינק להדגמה בוידאוhttps://www.youtube.com/watch?v=eDj8JYE9B_4לינק לסדנא של צחי עם הנחהhttps://masterclass.methodic.design/uxuiai/

הפרק הזה הוא המשך ישיר לשיחה הקודמת על יצירת פרוטוטייפים מהירים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפעם צללנו לעולם שבו העיצוב הוא נקודת הפתיחה – דיברנו על גישה של UI First לפיתוח מוצרים.אירחתי את אבישי כהן, מנכ"ל Anima, לשיחה על הכלי שפיתחו שמאפשר פיבלוש ישיר מקובצי Figma לקוד חי. דיברנו על שני יוז-קייסים עיקריים:יצירת פורטפוליו בפיגמה וייצוא מיידי לאתר מתפקדעיצוב מסך, פיבלוש לפרוטוטייפ חי, ואז איטרציות באמצעות פרומפטיםשילבנו גם הדגמות וידאו חיות, ודיברנו על היתרונות בגישה שבה העיצוב מוביל – שליטה, חופש ויכולת לבחון רעיונות מהר מול משתמשים ומפתחים.לינק להדגמה בוידאו:https://youtu.be/N9nNaZ4_2pU?si=lBAUqjnLxXtfIpSSלינק להתנסות באנימה:https://www.animaapp.com/

בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר. נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת. נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.לינקים לכלים שסקרנו בפרק: https://lovable.dev/ https://replit.com/ https://bolt.new/ https://v0.dev/וזה הלינק לפלאגין של בילדר בפיגמה שדרכו אפשר להעביר דברים מפיגמה ישירות ללאבאבלhttps://www.figma.com/community/plugin/747985167520967365/builder-io-ai-powered-figma-to-code-react-vue-tailwind-more

הייתם רוצים להעלות את החשיבות של עיצוב ויואיקס באירגון שבו אתם עובדים? לקבל מקום בשולחן מקבלי ההחלטות ולהטמיע את חוויית המשתמש בתהליכים החשובים באירגון? בפרק הזה נכיר את המודל של נילסן-נורמן להתפתחות ה-UX בארגונים, נלמד כיצד לזהות את שלב ההתפתחות בו נמצא הארגון שלכם, ונטמיע כלים וטיפים פרקטיים שיכולים להוביל אתכם לשלב הבא. הצטרפו לשיחה עם דורון אגוזי, Director of Design ב-Viber, שמביאה ניסיון עשיר וטיפים שיעזרו לכם להעלות את רמת ה-UX בארגון ולהשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות.לינק למודל:⁠https://www.nngroup.com/articles/ux-maturity-model/⁠

בפרק הזה שירה תציג לנו את הדרך להשתמש בחוזקות שלנו לעיצוב הקריירה. אנחנו נעבור דרך כל השלבים ביוזר ג׳רני של עובד - מחיפוש עבודה, דרך התחלת העבודה והשתלבות בצוות, וזיהוי הזדמנויות להתקדם בקריירה בתוך האירגון או מחוץ לו.לינק למדריך של שירה שיעזור לכם להבין מה החוזקות שלכם:https://dub.sh/preassessment

אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב. אפשר לצפות במצגת שמלווה את הפרק צ׳אטים שילוו אותנו לאורך כל הדרך: https://openai.com/chatgpt/ https://claude.ai/ https://www.perplexity.ai/ https://copilot.microsoft.com/ https://gemini.google.com/ הכנה - מחקר שוק ומחקר משתמשים סקרים: https://www.typeform.com/ https://www.surveymonkey.com/ https://www.jotform.com/ הקלטה ותמלול אוטומטי של ראיונות: https://www.zoom.com/ https://sonix.ai/ https://turboscribe.ai/ ניתוח סנטימנט ותובנות: https://www.usertesting.com/ https://www.qualtrics.com/ https://www.repustate.com/ מחקר שוק: https://competely.ai/ יצירת אמפתיה - ניתוח הצרכים, הרגשות והקשיים של המשתמשים https://miro.com/ הגדרת הבעיה - דיוק האתגר או הבעיה שמכוונים לפתור HMW https://miro.com/ יצירת מגוון רעיונות - לצאת מהקופסא, ליצור מגוון רחב של פתרונות https://www.figma.com/figjam/ פרוטוטייפ https://www.dora.run/ai https://www.usegalileo.ai/

בר רחמים חקרה בשלושת השנים האחרונות את האלגוריתם של לינקדאין ובפרק הזה היא הולכת לשתף איתנו את כל הסודות - קבלו טיפים שכל אחד יכול ליישם בקלות כדי לשפר את הניראות שלו בלינקדאין, להגדיל חשיפה ולהתממשק עם יותר לקוחות / מעסיקים פוטנציאליים.

הזמנתי את שגיא שרייבר להדגים לנו מה זה אומר עיצוב אמוציונלי כדי שנבין ונדע לנמק החלטות עיצוביות ואיך להשפיע על המשתמשים באמצעות הטריגרים. אפשר לראות בוידאו את הקטע שבו שגיא ממש מדגים איך עובדים טריגרים פסיכולוגיים בעיצוב על אתרים מוכרים דרך הלינק:https://youtu.be/K5C91gB1s-Yכל הפרטים על הסדנה שהוא הולך להעביר בקרוב יחד עם הנחה לחברי הקלאב אפשר למצוא פה בלינק:https://workshop.pixelperfect.co.il/saar-dt/

סיקרתי את כנס UXI Live של ברק דנין, שתמיד מביא לנו תכנים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. מעבר למינגלינג ולמפגש עם דמויות מפתח מהתעשייה, יצאתי עם המון תובנות מעשיות.מה עשיתי? פשוט שאלתי את עצמי - מה אני לוקח מכל הרצאה? כיצד אוכל ליישם זאת בעבודה היומיומית שלי?אז, הכנתי עבורכם סיכום תמציתי של כל שיחה עם הטייק אווי האישי שלי וראיונות עם המרצים והמרצות ששיתפו את מה שהם היו הכי רוצים שתאמצו.תודה ענקית על שיתוף הפעולה! 1:30 יקי גני שיתף איך הוא השתמש בכלי בינה מלאכותית כדי ליצור גרסה חדשה לשיר ׳חור בלבנה׳ של רוקפור והקים לתחייה את האומנים הכי גדולים שכבר לא בחיים. הוא הדגיש את החשיבות של שילוב אינטליגנציה אנושית עם כלים של בינה מלאכותית ליצירת תוצרים אמנותיים ומשמעותיים.לינק לקליפ של יקיhttps://www.facebook.com/share/v/8f1GMCnTnDEJWbmF/?mibextid=qi2Omg14:00 צחי דינר דיבר על איך בינה מלאכותית יכולה לשפר חדשנות ויזואלית והדגיש את החשיבות של תהליך היצירה והלמידה מטעויות.24:17 בוב אוראל הדגיש את החשיבות של הזרקת יצירתיות למערכות עיצוב ומציאת דרכים להוסיף נגיעות ייחודיות גם במסגרת מבנים מובנים. הוא שיתף על החשיבות של מציאת חיבור אישי לפרויקט כדי להניע יצירתיות.29:46 אבירן רווח דיבר על ניצול חוזקות אישיות בעיצוב וכיצד ליישר את התפקיד עם החוזקות כדי למקסם אנרגיה ופרודוקטיביות. הוא הדגיש את החשיבות של זיהוי חוזקות דרך ניתוח מפורט של פרויקטים קודמים.34:39 אסף כץ דיבר על היתרונות של שימוש בקוד לאנימציות, והדגיש את החשיבות של הבנת ספריות אנימציה וכלים לתקשורת אפקטיבית בין עיצוב לפיתוח.43:45 שני ברזילי דיברה על שימוש בכלים של בינה מלאכותית לייעול תהליכי עבודה ביצירת דיזיין סיסטם, להפחתת משימות חוזרות ולשיפור תיעוד והדגישה את החשיבות של התגברות על הפחד משימוש בכלים אלו והתייחסות אליהם כחברי צוות יקרי ערך.51:45 דניאל וייצנר דיברה על בניית אמון משתמשים דרך חוויות אמפתיות ושיתפה תובנות ממחקר של גוגל על מדדים התנהגותיים לחסימת התראות. היא שיתפה תובנות ממחקר של גוגל על מדדים התנהגותיים לחסימת התראות.1:00:50 מאיה גולדברג דיברה על עיצוב חוויות אמפתיות על ידי התייחסות לצרכים פונקציונליים ורגשיים. היא שיתפה תובנות מעבודתה על רובוט חברתי לקשישים, והדגישה את החשיבות של הבנת ההקשר הרגשי של המשתמשים.1:10:22 ד״ר מיכל הלפרין בן צבי דיברה על עיצוב כוללני למשתמשים מהגיל השלישי והדגישה את החשיבות של התחשבות גם בהיבטים שימושיים וגם רגשיים. היא הסבירה כיצד עיצוב לקהל מבוגר יכול לשפר את המוצר עבור כל המשתמשים.1:19:00 נעמה כץ רום דיברה על החשיבות של הבנת כוונת המשתמשים ומוטיבציה, במיוחד עבור משתמשים עם כוונה נמוכה. היא שיתפה דוגמאות על איך כוונת המשתמשים משפיעה על תהליך העיצוב והמליצה להשתמש בנתונים ותצפיות אמיתיות כדי לשפר את המעורבות.1:30:00 סיון הורביץ דיברה על עיצוב למשתמשים במצבים רגשיים טעונים והדגישה את החשיבות של הבנת ההקשר הרגשי של המשתמשים ועיצוב באמפתיה. היא שיתפה תובנות מראיונות משתמשים והדגישה את החשיבות של מחקר משתמשים מתמשך.1:37:56 מקס שפירו דיבר על עיצוב מידע עם השפעה רגשית, במיוחד בתקופות משבר. הוא הדגיש את החשיבות של חיבור עם רגשות המשתמשים ליצירת חוויות משמעותיות ומשפיעות והציג דוגמאות מעבודתו בסטודיו קשת דיגיטל אחרי ה7 באוקטובר.בין אם השתתפת בכנס ובין אם לא - הפרק הזה עומד לספק ערך עצום!

כניסה לתפקיד חדש מלווה בהתרגשות ואנרגיה לצד אתגרים והתלבטויות. בפרק הזה מיטל ואסנת ילוו אותנו בהתמודדויות האלו דרך הגדרת מטרת על, גזירת יעדים קצרי טווח וקביעת פעולות שתלויות בנו על מנת לעמוד ביעדים ולמדוד אותם. מיטל ואסנת מגיעות עם נסיון של שנים בניהול, פרודקט ופיתוח ומציעות תהליך ליווי וקואוצ’ינג ב Ripple.

ניהול מוצר זה ללא ספק תפקיד מגוון ומעניין עם הרבה ערך.  עופר וייסבלום יתן לנו טיפים איך נוכל להגדיל את הסיכויים להכנס כתפקיד ראשון לתחום ניהול המוצר על ידי הכרת החוזקות שכבר יש לנו. בפרק הזה נבין מה הכישורים שצריך לתפקיד ניהול המוצר דרך הבנת הצרכים בכל אחד מהשלבים במחזור החיים של המוצר: 1. פיתוח רעיוני - חקר שוק, מתחרים והתנהגות של משתמשים Go to market 2. ולידציה ומרקט פיט - בדיקה שיש צורך אמיתי והגדרת MVP 3. גדילה - תמיכה בתשתיות, אנשי מכירות ומרקטינג, חשיבה עסקית והגדרת UVP 4. שימור לקוחות - ייעול כח אדם, ניהול זמן ותיעדופים Customer success 5. דעיכה - תקשורת מול לקוחות ועבודה עם חוזים Legal

אסטרטגיית מותג זה איך אתה מציג את עצמך לעולם. הזמנתי את איתן צ׳יטיאט, המייסד והמנהל של סוכנות מיתוג מעולה בשם Natie לספר לנו איך לבנות אסטרטגיית מותג בצורה טובה. יש פה אימלוק קטן אבל מומלץ להאזין לפרק ולשמוע דוגמאות להבנה של התהליך: הצעד הראשון זה להקשיב ולהבין דרך המון פגישות עם היזמים, ראיונות עם עובדים בחברה ולקוחות. לוקחים את כל התובנות ומתוך זה מייצרים פרזנטציה יבשה של האמת שלהם, מי הקהל שלהם ואיך הם שונים מהמתחרים (ולמה שיאמינו להם). זה הבסיס לבחירת ערכים שאנחנו רוצים שאנשים ירגישו כלפי המותג שלנו ומשקפים את האמת, ומתוך זה מפתחים גם אישיות מותג. זה כוכב הצפון וכל דבר שאנחנו עושים צריך להתיישר לזה. השלב הבא זה לתרגם את כל מה שעשינו בשלב הראשון לסיפור ופה מתחילים להיות יצירתיים. הסיפור צריך להיות עטוף ברגש ומשהו מעורר השראה. את הסיפור אפשר להעביר ולבטא בכל צורך ובכל פלטפורמה שיש לנו וזה לא משנה מה המוצר עושה. מתוך האישיות של המותג אפשר גם לבנות בקלות לוגו, פלטה צבעונית וקונספט עיצובי.

די לפומו!!! פיגמה הכריזו על גירסה חדשה עם שיפורים מאוד משמעותיים שגרמו ללא מעט דיונים ברשת והלחיצו חלק גדול מהקהילה. חשוב להבין מה חדש אבל לא חייבים לאמץ ישר. מומלץ לחשוב טוב ולהעריך אימפקט מול מאמץ מבחינת זמן ותחזוקה ולהחליט אם יוצאים להרפתקאה הזאת - כמובן שאפשר לעשות את זה בשלבים לפי מה שהכי רלוונטי ויתן הכי הרבה ערך לעבודה היומיומית שלכם. אז בשביל זה התכנסנו, הזמנתי את עומר פרנק ויחד נעשה לכם קצת סדר בארבעת החידושים המרכזיים: Variables (Aliasing) צריך לתקשר את הלוגיקה שיצרנו בדיזיין סיסטם לפיגמה וכאן וריאבלז נכנסים לתמונה. נתחיל מ2 הסוגים הראשונים של יצירת צבעים ויחידות מידה - החידוש המשמעותי ביותר זה יצירה של אליאסים כלומר, קישורים והורשה של תכונות. מה שלא יכלנו לעשות לפני בסטיילים והשתמשנו בפלגאינים כמו פיגמה טוקנז. זה אומר שאפשר ליצור קודם סקלה צבעונית ולתת שמות, נגיד לכחול מסויים אבל אז גם לקשור את הכחול הזה גם לצבע רקע מסויים וגם לצבע טקסט וברגע שמשנים את צבע היסוד גם הטוקנים משתנים. אותו הדבר ביחידות מידה, נגיד קפיצות של 4 פיקסל ואז להשתמש לריווחים. בנוסף יש לנו עכשיו גם יכולת לייצר ערכים שונים של צבע לאותו הטוקן וככה לעבור בין דארק טים ולייט טים בצורה אוטומטית. Auto-layout (Responsive) אפשר לייצר רספונסיביות אוטומטית על ידי הגדרות של לוגיקה בהגבלת ערכים של אלמנטים עם מינימום ומקסימום של גובה ורוחב בשילוב של יכולת חדשה שמאפשרת ׳לארוז׳ את האלמנטים בצורה חכמה וגמישה. זה מאפשר לנו גם להראות את העיצובים שלנו בתצוגה של פלטפורמות שונות והעיצוב ישתנה בצורה אוטומטית. נגיד, להראות איך אותו העיצוב יראה במובייל ובטאבלט. זאת גישה טובה מאוד לתקשורת עם פיתוח בסביבה דיגיטלית אמיתית. Prototyping (Conditional Logic) אם דיברנו בהתחלה על 2 ערכים של וריאבלז של צבע וגודל, יש עוד 2 ערכים של סטרינג ובוליאן שקשורים לפרוטוטייפינג חכם. נכנסת פה חשיבה לוגית ויצירה של פלואו מורכב. במקום ציור בעולם קאנבסי מהיר ומלוכלך (שאנחנו משלמים עליו בכאוס ויזואלי מאחורי הקלעים) אנחנו יכולים להכניס ערכים ולבנות סוג של דאטה בייס וליצור התניות (גדול מ.. קטן מ.. מה קורה אם..). נוסף לנו גם פריוויו בתוך הקאנבס כדי שנוכל לראות בלייב שינויים ולבדוק את הלוגיקה בצורה מיידית. Dev Mode (Communication) זה אולי מה שהכי הלחיץ מעצבים אבל פיגמה פשוט הצהירו שהם באים לתת מענה למשתמשים שלא מרגישים כרגע בנוח לעבוד עם פיגמה - מפתחים. הם עונים על צרכים של מפתחים וזה לא אומר עכשיו שמעצבים בהכרח חייבים לדעת קוד וכל ההצהרות האלו. שום דבר לא השתנה במובן הזה, זה פשוט יוצר שיח יותר טוב בין מעצבים ומפתחים ואנחנו צריכים כמו לפני לעבוד בצורה נכונה ולהעביר למפתחים את העיצובים שלנו בצורה מקצועית. אנחנו יכולים לסמן איזורים כמוכנים לפיתוח והם יראו רק את האיזורים האלה, נוספו להם גם דרכי נביגציה יותר נוחות לסינון, יכולות אינספקט והשוואה כדי לראות מה השתנה בעיצוב ופלגאינים שמאפשרים להם להתממשק עם סביבת העבודה שלהם.

המצב במשק לא פשוט בכלל, הרבה מעצבים ומעצבות נמצאים בתהליך חיפוש עבודה וברשתות נשמעים כל הזמן קולות יאוש. עידו זייפמן יעשה לנו סקירה על המצב האמיתי בתעשיית ההיי-טק ונבין כולנו למה אפשר להיות אופטימיים. נצייד אתכם במלא כלים פרקטיים למציאת עבודה בצורה אקטיבית ונשתף בלינקים ודוגמאות מהשטח. הקלטנו את הפרק כשאני בתאילנד ועידו בבולגריה אז הקליטה לא משהו.. סורי.. אימלוק למי שאין זמן לשמוע את החפירות שלנו: הפרק הזה בא בהמשך ישיר לפרק הקודם עם מיכל מימרן ברזילי (טיפים ודגשים לחיפוש עבודה אפקטיבי) https://open.spotify.com/episode/4Qi1ypxkWVu12iPs5R2Q0b?si=22cf3c6df923481d כל הזמן יש הרגשה כאילו אין מספיק משרות אבל זה פשוט לא נכון. אפשר לראות את דו״ח החדשנות - https://startupnationcentral.org/ אנחנו פשוט צריכים להרחיב את מרחב החיפוש שלנו במקום רק לרפרש את הלינקדאין אבל עדיין להתמקד בתחומים שמעניינים אותנו. אז איך עושים את זה? קודם כל מייצרים לעצמנו הזדמנויות על ידי חיפוש אקטיבי של חברות שגייסו לאחרונה ושל חממות. יש רשימה דינמית באתר של לסטרטאפ https://www.lastartup.co.il/ ברגע שמצאנו חברות שגייסו ומעניינות אותנו אפשר לחפש חברות מתחרות באותו תחום עניין ולהשוות מובילים בכל קטגוריה https://www.g2.com/ אפשר גם לבקש פידבק מקצועי ולבחון תיקי עבודות של מעצבים שהתקבלו לעבודה במשרות בתחום. מומלץ לצאת מהביצה של האירועים שיש לנו בתחום העיצוב ולפגוש אנשים בצורה לא פורמלית מחברות רלוונטיות במיטאפים של ניהול מוצר ויזמות. אנחנו יכולים לעשות מבחן פסיכולוגי ולהבין מה התכונות המרכזיות אצלנו ואיזו עבודה הכי מתאימה לתכונות האופי שלנו כדי להציב לנו מטרה ברורה https://www.viacharacter.org/ תיק העבודות שלנו צריך להיות ממוקד, דינמי ומותאם לפי משרה, מריה נתנה דוגמה מעולה בפוסט https://www.facebook.com/groups/StartupDesigners/permalink/3315577015324230 להתכונן לשלבים מתקדמים של מבחני בית, הספר הזה זאת דוגמה מצויינת Solving product design exercises - Artiom Dashinsky כדי להרחיב את היצע המשרות אנחנו יכולים פשוט לצאת מהשטאנץ, לדוגמה - להכנס למשרת סניור במקום ניהול, לחפש חצי משרה ולשלב הוראה או ייעוץ במקביל וככה גם לייצר ערך לקהילה ולקדם את הקריירה בו״ז.

תהליך חיפוש העבודה יכול להיות חווייה מאוד מאתגרת, במיוחד בתקופה האחרונה.בפרק הזה אנחנו הולכים לעבור על כל התהליך ולתת טיפים ודגשים מהצד השני - מיכל בתור הד-האנטרית למעצבים ואני כמנהל צוות עיצוב.נעבור יחד על כל השלבים, מיצירת פרופיל בלינקדאין, דרך הגשת קו״ח, תיק עבודות, ראיון טלפוני, ראיון עם ראש צוות עיצוב, תרגילים וראיון עם הדרג הבכיר.לינק לצ׳ק ליסט בתהליך חיפוש עבודה:https://docs.google.com/document/d/1wQNbL_O-rsfNmrsQwJ-Dsn20Wqvn0skE4Qwz9Us-4IU/edit?usp=sharingלינק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של הדיזיין קלאב שלא תפספסו עדכונים ואירועים:⁠https://chat.whatsapp.com/LwihGWnYnjt7YpywOXnaUh?mode=wwt⁠עוד תכנים מקצועיים בנושא אפשר למצוא באתר שלנו:⁠www.DesignClub.co.il⁠

כולנו רוצים להצליח - לפתור בעיות גדולות, לבנות מוצרים מעולים ולהשיג יעדים עסקיים. אחד הדברים שיעזרו לכם להצליח זה למדוד את ההצלחה שלכם. בפרק הזה רועי יספר לנו איך החברות המצליחות בעולם מגדירות מטרות אפקטיביות ומצליחות לעמוד בהן. דיברנו על OKR (Objective Key Results) ושיטות אחרות שיעזרו לכם להתמקד במה שחשוב ולדעת שאתם בכיוון הנכון.

מה צריך לעשות כדי ליצור קולבורציה מעולה בין צוותי עיצוב, פיתוח וניהול מוצר? מה כל אחד צריך להביא לשולחן כדי שיהיה לנו ׳דרים טים׳? איך נוכל לייצר בהירות בצוות ולמנוע חיכוכים וקונפליקטים בין החברים? ואיך כל זה קשור לפיגמה?! הצטרפו אלינו לפרק בו נדב ואני ננסה לענות על כל השאלות האלה ועוד מתוך הנסיון שהיה לנו בעבודה. הכנו לכם גם קובץ טמפלט לניהול משימות, משיקוף האסטרטגיה לצוות, דרך חלוקת משימות והגדרת תחומי אחריות ועד שיתוף סטטוס התקדמות ומסכים מעוצבים. כדאי לפתוח את הקובץ לפני האזנה: https://www.figma.com/community/file/1199975991201542910

שמוליק בא מעולמות הפרודקט והיזמות, זה חיבור שחשוב שכולנו נבין אם נרצה לפתח רעיון למוצר אמיתי. בפרק דיברנו על איך עושים ולידציה לבעיה, ולידציה לפתרון, בדיקה של פוטנציאל שוק, בניית תוכנית עסקית וקביעת יעדים להצלחה. כל זה כדי להבין האם אנחנו בונים את המוצר הנכון.

איך נוכל להתחבר למטריקות עסקיות ולקבל החלטות על בסיס אימפקט? דוד משתף אותנו בשיטות שהוא פיתח אצלו בצוותים לחיבור ישיר לדאטה של כל חברי הצוות ברמה היומיומית ולהשפעה שזה הביא על תהליכי העבודה. דוד יספר לנו על השיטות והכלים שהוא משתמש כדי לאגד את המידע העסקי, וישתף אותנו בדרכים שהוא מעודד לעבודה צמודה לדאטה וחיבור ישיר לפעולות והחלטות שמבוססות על המידע הזמין. אז הצטרפו אלינו בפרק הבא של הפודקאסט כדי ללמוד על דרכים חדשות ומרתקות ליצור התחברות ישירה למטריקות עסקיות ולקבל החלטות מבוססות אימפקט.

בעולם צפוף ורווי גירויים, כולנו שואפים להעביר את המסר שלנו באופן ברור, מהיר ואפקטיבי - שיחסוך לנו וליוזר זמן וכסף. הילה תספר לנו איך נוכל לשפר את חווית המשתמש במוצר באמצעות שימוש במתודות אינפוגרפיות, הררכיית מידע ובניית גריד שיתמוך במסר. וכיצד ניתן להשתמש בסוגי המחשת הנתונים עבור השגת המטרות העסקיות שלנו והנעת המשתמש לפעולה. השראה לעיצוב מידע: https://pudding.cool/ https://informationisbeautiful.net/ כלים שהוזכרו בפרק: https://www.tableau.com/ https://infogram.com/ https://www.adobe.com/il_en/products/illustrator/chart-design-software.html https://apps.apple.com/us/app/datagraph/id407412840?mt=12 https://www.highcharts.com/ https://d3js.org/

יש הרבה באז ופומו סביב כלי בינה מלאכותית בזמן האחרון. יובל בא לספר לנו איך הוא משתמש בבינה מלאכותית לסיעור מוחות עם המכונה במחקר משתמשים. זה מתחיל באפיון המשתמשים שלנו, ומשם הבנת הצרכים, ניתוח שפה ואפילו יצירת מסע משתמש. כל זה בתהליך פשוט ומהיר בהתכתבות עם ChatGPT https://chat.openai.com/ גישה לתכנים חדשים על בינה מלאכותית וערוץ הדיסקורד של יובל https://aimakerslab.io גישה לתכני ux writing של יובל https://uxwritinghub.com גישה לקורס ux writing חינמי https://course.uxwritinghub.com/free_course

נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת. הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות  לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה. אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?

השיטה ששגיא פיתח בסטודיו שלו לזיהוי המשתמש המרכזי והצרכים שלו. ברגע שנבין מי הגיבור שלנו ומה המניעים החיצוניים והפנימיים שלו נדע לדבר אליו בצורה מדוייקת ולייצר Emotional stickiness. שגיא יספר לנו איך הם עובדים עם סטרטאפים בשיטה הזאת להבין מי הגיבור המרכזי שלהם,  איך השיטה קשורה לסטורי טלינג ואיזה טעויות אנחנו עושים על הדרך.

ענבר עדות בעלת סוכנות DragonsCanFly המתמחה בהובלת תהליכי עיצוב חווית משתמש ומיתוג מוצר מאד גדולים ומורכבים. בעשור האחרון היא הובילה מעל 40 סטרטאפים, חברות בינ״ל עם מערכות ומוצרים מיוחדים ועשרות חנויות דיגיטליות לברנדים מוכרים. היא הולכת לשתף אותנו בתהליך שהיא עושה עם מקבלי ההחלטות בארגון עוד לפני שבכלל מתחילים לבנות שפה עיצובית. ברגע שניצור שפה משותפת עם מקבלי ההחלטות, מתוך ההבנה של ערכי המוצר השיווקיים, נוכל לפגוע במטרה ולצאת לדרך עם העיצוב מתוך ההחלטות שנגבש יחד. ענבר גם מעבירה סדנה ללימוד ותרגול של התהליך הזה: https://www.DesignClub.co.il/strategy

בפרק הקודם נטלי הסבירה לנו איך עושים בדיקות שמישות - מהתכנון, דרך המהלך ועד הסיכום. בפרק הזה נלמד איך לייעל את תהליך העבודה שלנו ולהמיר את הפידבקים שקיבלנו לפתרונות מעשיים. נטלי מתחילה כמעט כל פרויקט בסטודיו שלה מסדנאות דיזיין ספרינט (מתודולוגיה לפתרון בעיות כשיש אתגרים משמעותיים). ופיתחה בעצמה סדנת ׳מיני דיזיין ספרינט׳ ביום אחד, לבעיות טקטיות ביומיום כדי לסנכרן את כולם (פרודקט, דיזיין ופיתוח) להבנת הצורך ולהגיע לפתרונות מהירים יחד. אפשר לקבל את כל הפרטים על סדנה שנטלי מעבירה ללמוד איך תוכלו להעביר סדנאות כאלה אצלכם באירגון: https://www.DesignClub.co.il/designsprint אפשר גם לראות וידאו מהמיטאפ שלנו בו נטלי הדגימה בלייב את השיטה: https://www.facebook.com/natali.gil.75/videos/1557090794767614 ואפשר להוריד בחינם טמפלט של קובץ Figma לעבודה: https://www.figma.com/community/file/1197845027050836783

הדר תעשה לנו סקירה של כלים לבדיקות שמישות באוף-ליין כלומר, כאלה שאנחנו לא צריכים להיות נוכחים בבדיקה וכך אפשר לאסוף כמות גדולה של פידבקים בזמן קצר. Low-Touch לעומת High-Touch מכלים שעוזרים לנו לאסוף אנליטיקס והקלטות שימוש של משתמשים במערכת כמו הוט ג׳אר ועד הכנת בדיקות שמישות עם משימות להבנת צרכי המשתמש כמו יוזר טסטינג.

נטלי באה לספר לנו איך אפשר לשלב בדיקות שמישות כחלק בלתי נפרד מתהליך העבודה שלנו ללא חשש. אז איך בכלל מוצאים משתמשים? איך מגדירים את מטרת הבדיקה? מה חשוב לתכנן בראיון ומה עושים עם כל המידע שאספנו? טמפלט - תסריט לבדיקות שמישות. עברית ואנגלית https://docs.google.com/document/d/1JCUUQbhsr9f2Lhx5coQWsNMP2rDqnJP8zcXMzS0DpHI/edit?usp=sharing

אז בנינו דיזיין סיסטם לתפארת בפיגמה ואפילו הפיתוח מימשו את זה פרפקט בסטורי בוק. מה עכשיו? ירדן כץ מסבירה לנו איך אנימה יכולה לעזור לנו לנהל את הדיזיין סיסטם שלנו ולעדכן אותה ישירות מסטורי בוק בצורה אוטומטית.

לדימה וישנבצקי יש יתרון משמעותי בתור מפתח עם רקע בעיצוב שמבין את הכאבים שיש לשני הצדדים באינטראקציה בין הצוותים. בפרק הזה של הדיזיין קלאב אנחנו הולכים לדבר על ייעול תהליכי עבודה בקולבורציה בין צוותי העיצוב והפיתוח. איך נוכל ליצור תקשורת יותר טובה, תיאום ציפיות ושילוב של הפיתוח בשלבים מוקדמים של הגדרת המשימה לעבודה משותפת או כמו שדימה מכנה את זה No-Hand-Off