Tel Aviv University

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת אוניברסיטת תל אביב ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. מדף הספרים של רועי – מרום, כפי שכונה ע"י חבריו לפלוגה – כלל פריטים מכל הסוגים: המזרח התיכון, מנהל עסקים, חקר הנפש והתפתחות אישית. וסידור – בשביל לכבד את סבא. גם לסבב האחרון בעזה, ממנו לא שב, לקח איתו רועי ספר: הזמנה לפגישה עם הפילוסופיה. הודות להקפדה של רועי לסמן את הקטעים עליהם התעכב, כחלק מתהליך הלמידה, אנחנו יכולים לדעת מה דיבר אליו במיוחד. בפרק זה במסגרת 'קוראים בעקבותיהם' שוחחנו עם הוריו של רועי, טלי ורענן, על קטעים שסימן רועי בספריו ועל מערך שיעור שהעביר לחבריו למכינה. דרך הקטעים, ניסינו להתחקות אחר השאלות שעניינו את מרום, הדחף שלו להתקדם ולהפיק מחייו, ההשפעה המיוחדת שהייתה לו על אנשים ו'הוראות ההפעלה' שהשאיר ליקיריו ליום שאחרי. סמ"ר רועי מרום, יליד 2001, נולד, גדל והתחנך ברעננה. נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב 13.11.2023. בן 21 בנופלו. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח, חניכים וחברים אוהבים.  רועי הוא בנה של טלי מרום, מוסמכת בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.  עוד על רועי ועל חייו: https://soclib.tau.ac.il/episode/Roi-Marom

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת אוניברסיטת תל אביב ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. לאחר שנפל עומר, ב 7.10, התגלה על הלפטופ שלו קובץ נעול ובו שלושה שירים מפרי עטו. בני משפחתו, והאנשים שהכירו אותו, מעולם לא העלו על דעתם שהוא כותב. עכשיו היה עליהם להחליט: האם נכון לפרסם ולחלוק במה שעומר כתב? או שנכון להשאיר את הגן נעול? בפרק הזה במסגרת 'קוראים בעקבותיהם' שוחחנו עם אסנת, אמא של עומר, ועם אחותו האמצעית רז, וקראנו יחד את שלושת השירים, דיברנו על האופן שבו הם מספרים את סיפורו של הילד המושבניק שגילה את העם שלו בצבא, שנלחם על הביחד, שהיה רגיש וקשוב לבני אדם.  סרן עומר וולף, יליד 2000, נולד, גדל והתחנך בגבעת חיים מאוחד, עמק חפר. נפל בקרב על הגנת יישובי העוטף ב 7.10. בן 23 בנפלו. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות, בת זוג, חברים, מפקדים וחיילים. עומר הוא אחיה של רז וולף, בוגרת בית הספר לפסיכולוגיה והתכנית ללימודי נשים ומגדר, הפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב.

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת אוניברסיטת תל אביב ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. יונתן זיידמן – ג'וני – היה די.ג'יי בנשמתו. הפלייליסט שלו ליווה אותו לכל מקום, בכל דבר שעשה. כשנכנס הביתה, אלכסה התבקשה, קודם כל, להשמיע שיר. כך עשתה גם כשחבריו הגיעו לדירתו בפעם הראשונה לאחר מותו, וכך אנחנו יודעים מה היה, כנראה, השיר האחרון לו האזיו בדרכו למסיבה ברעים. בפרק זה במסגרת 'קוראים בעקבותיהם' שוחחנו עם אחותו הגדולה של יונתן, לירון, ועם חבר הילדות שלו, רן טולדאנו, על יונתן ועל הנוכחות הג'ינג'ית המיוחדת שלו. דרך הפלייליסט המגוון של יונתן, שיחזרנו את הסגנונות השונים להם נהנה להאזין – מוסיקת פולק אמריקנית, מוסיקה מזרחית, קלאסיקות ישראליות – ואת התשוקות שבחייו: למוסיקה, לכדורגל, ליפן, לפילוסופיה, ל'פיצוח' אתגרי השוק, להבנה מעמיקה ולמצוינות, לתיקון עולם.  יונתן זיידמן, יליד 1997, נולד, גדל, התחנך והתגורר בתל אביב. נרצח במסיבה ברעים ב 7.10. בן 26 בנפלו. כחצי שנה לפני כן סיים את לימודיו בתכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (פכ"מ), אוניברסיטת תל אביב. השאיר אחריו הורים, אחות ואחיינית, בת זוג, חברות וחברים אוהבים.  יונתן הוא בנו של פרופ' דניאל זיידמן, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. עוד על יונתן ועל סיפורו: https://soclib.tau.ac.il/episode/Jonathan-Seidman

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת אוניברסיטת תל אביב ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. ינון חי ונשם טקסטים מכל הסוגים: ארון הספרים היהודי, היסטוריה, ספרות והגות קלאסית, סיפורים חסידיים וגם מתכונים. בטקסטים חלק בהתלהבות עם בנות ובני כל הגילאים. לאחר שנפל במלחמת 'חרבות ברזל', פורסמה תכתובת שלו עם חבר בוואטסאפ על הגותו של ואלטר בנימין כאחרית דבר לקובץ התסכיתים של הפילוסוף.  בפרק זה במסגרת 'קוראים בעקבותיהם' שיתפו אותנו נעה, אישתו של ינון, ואחיו שילה ברגעי קריאה מיוחדים עם ינון – כמו הצלילה לכתבי ואלטר בנימין על רקע הנוף האירופאי, תוך כדי נהיגה, או הספרים ש'הכריח' אותם לקרוא – וסיפרו לנו על הסוגיות שהעסיקו אותו בקריאות שלו: תפקיד ההיסטוריון, זיכרון והנגשתו, ישן מול חדש, התהליך ההיסטורי מול הפרט, וכמובן, אהבת החיים. ינון, יליד 1992, נולד, גדל והתחנך באפרת והתגורר בירושלים. דוקטורנט במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב. התגייס למילואים ב 7.10. נפל בתאונה מבצעית בצפון הארץ, סמוך לראש הנקרה, ב 29.10.2023. בן 31 בנפלו. השאיר אחריו אישה וילד, הורים וחמישה אחים, חברותות, חניכים וחברים. עוד על ינון ועל סיפורו: https://soclib.tau.ac.il/episode/Yinon-Fleishman

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם.  "הצחוק בא מכל הכוכבים כולם," אומר הנסיך הקטן.  דן היה כוכב.   כוכב שקט, שמנצנץ בזמנו, ונע במסלול ייחודי השמור רק לו.  הייתה לו יכולת בלתי מוסברת להגיד את הדבר הכי מצחיק בתזמון הכי מדויק, ולגרום לכל יושבי החדר להתגלגל מצחוק.  ממש ברוחו של הנסיך הקטן.  דן אריאל, יליד 2000, נולד, גדל, התחנך והתגורר בתל אביב.   נרצח במסיבה ברעים ב 7.10. בן 22 בנפלו.  השאיר אחריו הורים, אחות ושלושה אחים, חברות וחברים אוהבים.    דן הוא בנו של פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב.    קורא: יהונתן גריל, סטודנט למדע המדינה ולהיסטוריה של המזרח התיכון, הפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב. 

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם.  ריבוי העשייה והצמצום בדברים היו נר לרגליו של עמיחי. ממש כמו בדבריו של שמאי במסכת אבות, ידע להאיר פנים ולגעת בלבבות של אנשים, ללא הרבה מילים, בין אם היו אלה חניכיו בבני עקיבא, ילדים עם צרכים מיוחדים בעמותות בהן התנדב, חיילים ומפקדים איתם שירת בצבא או אנשים מכל העולם בהם פגש כמטייל.  ברצינות ובחיוך האופייניים לו, התמסר עמיחי למגוון תחומים, שאת העיסוק בהם עשה לו קבע: נגינה בגיטרה ובחליל צד, צלילה ואימוני קראטה, רזי הקובייה ההונגרית וקישוט עוגות, ומדעים מדוייקים – אסטרונומיה, בוטניקה וזואולוגיה (הוא התעניין במיוחד בנחשים).  עמיחי ישראל יהושע אוסטר, יליד 1999, נולד בקליבלנד, אוהיו, ארה"ב.  עלה לארץ עם משפחתו בגיל שנה. גדל והתחנך בגינות שומרון ובכפר סבא ולמד בישיבה גבוהה עד לגיוס. קטע את טיול השחרור בחו"ל וחזר לארץ כדי לקחת חלק במלחמת 'חרבות ברזל'.   נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב 1.1.2024. בן 24 בנפלו.  השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח וחברים מכל העולם.  עמיחי הוא בנו של פרופ' הוארד אוסטר מהפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.  קורא: דניאל ליטוין, סטודנט למדע המדינה ולפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.   

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם.  חלום חייו של אדיר היה להיות לוחם בשטח. לא בהתלהבות יתרה התייצב לתפקידו כמפקד צוות בקורס קצינים. ה'מסר למפקדים' של אדיר מבטא את היכולת הטבעית שלו להעביר לצוערים אותם הדריך את מה שהופך את דמות המפקד למשמעותית כל כך – אותן האיכויות שעשו אותו למפקד אהוב ונערץ על החיילים בסיירת גבעתי.  סרן אדיר פורטוגל, יליד 2000, נולד, גדל והתחנך במזכרת בתיה.  על אירועי ה 7.10 התבשר תוך כדי טיול השחרור בדרום אמריקה. תוך פחות משבוע היה חזרה בארץ. אדיר נפל בקרב בצפון הרצועה ב 19.11.2023. בן 23 בנפלו.  השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח, בת זוג, חברים וחברות, מפקדים וחיילים.   קורא: עוז פורטוגל, אחיו הבכור של אדיר, בוגר לימודי כלכלה וחשבונאות, הפקולטות למדעי החברה ולניהול, אוניברסיטת תל אביב. 

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם.  גדעון היה משפטן בעל נשמה חברתית. הוא לא הסתפק באור הפלואורסנטים ובתיאוריות המשפטיות ושאף להבין ולגעת מקרוב בפצעיה של החברה הישראלית. במסגרת תכנית הפרקטיקום של 'קליניקת משפט רחוב' הוביל, יחד עם שותפתו, תהליך למידה והעצמה בקרב קבוצה של אסירות בנווה תרצה שבסיכומו העמידה הקבוצה תכנית התערבות על בסיס הכלים המשפטיים שניתנו לה.  כך תיאר גדעון את התהליך מנקודת מבטו.  גדעון חי דירוא, יליד 1991, נולד, גדל והתחנך בסלעית והתגורר בתל אביב. חזר במיוחד מטיול מחו"ל על מנת להצטרף לחבריו למילואים מיחידת יהל"ם. נפל בהתפוצצות מטען בצפון רצועת עזה ב 22.5.2024. בן 33 בנפלו.  גדעון השאיר אחריו אישה וילדה שנולדה לאחר מותו, הורים, אח ואחות, חניכים וחברים – לצד שאיפה לעולם טוב יותר.  גדעון הוא בנו של פרופ' ארי דירוא מהפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.  קורא: גדעון טף, מסטרנט בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב. 

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם.  ביום הראשון ללימודיה כסטודנטית בבית הספר לקולנוע אמרה מאיה, "באתי לכאן כדי לביים את עצמי כשחקנית בסרטים שלי." את התסריט הקצרצר הבא מפרי עטה של מאיה גילתה אמה במכשיר הפלאפון שלה לאחר מותה. מאיה ליהקה את עצמה לתפקיד האיום שלא איחר לבוא. הסצינה מסתיימת במילה 'נזכור'.  מאיה נורתה והלב שלה, לפי הסימנים בשטח, הפסיק מיד לפעום. אבל הצחוק שלה עוד מהדהד.  מאיה פודר, ילידת 1997, נולדה בחיפה, גדלה והתחנכה בשמשית שבעמק יזרעאל.  סטודנטית לקולנוע בפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב.  נרצחה במסיבה ברעים ב 7.10. בת 25 בנפלה.  השאירה אחריה הורים, שתי אחיות, בן זוג, חברים וחברות ללימודים, ליצירה ולחיים.  קורא: חבר קרוב של מאיה, עידו גולן, סטודנט לקולנוע בפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב.  

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם.  יונתן – ג'וני – היה די.ג'יי מלידה. איזשהו שיר תמיד התנגן ברקע.  את השיר הזה שלפה אלכסה מהפלייליסט של ג'וני בפעם הראשונה שהגיעו החברים אליו הביתה אחרי ה 7.10. כפי הנראה, היה זה השיר האחרון לו האזין בבית או בדרך למסיבה ברעים.  אם תאזינו היטב, תשמעו את הקריצה המפורסמת של יונתן.  יונתן זיידמן, יליד 1997, נולד, גדל, התחנך והתגורר בתל אביב.   נרצח במסיבה ברעים ב 7.10. בן 26 בנפלו.  כחצי שנה לפני כן סיים את לימודיו בתכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (פכ"מ), אוניברסיטת תל אביב.    השאיר אחריו הורים, אחות ואחיינית, בת זוג, חברות וחברים אוהבים.  קורא: רואי שריקי, מסטרנט בתכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, אוניברסיטת תל אביב.   

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. הארי פוטר הילך קסם על אילן כילד. הוא היה כל כך מוקסם מהספרים בסדרה, שלא היה מסוגל לחכות עד שיתפרסמו בתרגום לעברית וקרא אותם מיד כשיצאו, בשפת המקור. תחושת ההתלהבות למראה השורות הפותחות של ספר אהוב ליוותה אותו גם כאדם בוגר. אילן ליפובסקי, יליד 1992, נולד, גדל והתחנך בראשון לציון. סטודנט לפסיכולוגיה ובתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח בפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב. נרצח במסיבה ברעים ב 7.10. בן 30 בנפלו. השאיר אחריו הורים, אחות וחברים אוהבים.   קוראת: אילנית ברנכינה, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. מדף הספרים של רועי כלל ספרים בתחומים שונים: פילוסופיה, המזרח התיכון, מדעי המדינה, התפתחות אישית. וסידור – בשביל לכבד את סבא. הודות לסימונים שסימן בספרים, אנחנו יודעים על מה התעכבה העין שלו. בקטעים כמו הקטע הזה מתוך 'האדם מחפש משמעות' השאיר לנו רועי הוראות הפעלה, כמו שמגדירים זאת הוריו. רועי ידע. והוא חוזר אלינו דרך המילים שסימנו לו את הדרך. סמ"ר רועי מרום, יליד 2001, נולד, גדל והתחנך ברעננה. נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב 13.11.2023. בן 21 בנופלו. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח, חניכים וחברים לצבא ולדרך. רועי הוא בנה של טלי מרום, בוגרת בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. קוראת: עמית שטרן, סטודנטית לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. עומר היה עומר עד הרגע האחרון. הוא לא היה דברן גדול. את הדברים החשובים עליו – צריך היה לגלות. את השיר המצורף מצאו בני משפחתו בתיקייה בלפטופ שלו, יחד עם שני שירים נוספים. קיבוצניק בנשמתו, הדבר היחיד שהיה חשוב לו – זה לשמור על הביחד. למורכבות של העם שלנו, עם שכל כך אהב, הוא נחשף כמפקד בגדודים. "אני איש פשוט, אני לא שופט," הוא משתף אותנו במה שהיה, אולי, סוד היכולת שלו לגעת. סרן עומר וולף, יליד 2000, נולד, גדל והתחנך בגבעת חיים מאוחד, עמק חפר. נפל בקרב על הגנת יישובי העוטף ב 7.10. בן 23 בנפלו. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות, בת זוג, חברים, מפקדים וחיילים. קוראת: אחותו הגדולה של עומר, רז וולף, בוגרת בית הספר לפסיכולוגיה והתכנית ללימודי נשים ומגדר, הפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב.

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. ינון פליישמן נהנה מאוד מוולטר בנימין ומהאופן שבו ניגש ההוגה לבני אדם ולסיפור האנושי. את ההנאה העמוקה שלו מבנימין חלק ינון בשקיקה בוואטסאפים לחבר קרוב. לאחר שנהרג ינון במלחמת 'חרבות ברזל', העביר החבר את התכתובת להוצאת 'תשע נשמות', וזו פירסמה אותה כאחרית דבר לקובץ התסכיתים של ההוגה, 'רדיו בנימין 2'.  ינון, יליד 1992, נולד, גדל והתחנך באפרת והתגורר בירושלים.  ינון היה דוקטורנט במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב. ינון התגייס למילואים ב 7.10. נהרג בתאונה מבצעית בצפון הארץ, סמוך לראש הנקרה, ב 29.10.2023. בן 31 בנפלו. ינון השאיר אחריו אישה וילד, הורים וחמישה אחים, חברותות, חניכים וחברים – לצד אהבה עמוקה ותיאבון שאינו יודע שבעה לטקסטים. קורא: עמית הדר, מסטרנט במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב.

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. השיר 'גשם' בביצוע וייב איש היה אהוב על ברונה. ברונה אהבה ללכת למסיבות, לרקוד, לחוות את המוסיקה. היא התלבטה אם ללכת למסיבה ברעים - עד שלא התלבטה. פתאום היה לה ברור: זאת חוויה, אז למה לא לנסות עוד משהו שיש לחיים להציע. למה לא לחגוג את החופש. ברונה ולאנו, ילידת 1999, נולדה בברזיל ועלתה לארץ מריו דה ז'אנרו בגיל 15. ברונה הייתה סטודנטית לתקשורת ולסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. ברונה נרצחה במסיבה ברעים ב 7.10. כשבועיים לפני כן חגגה את יום הולדתה ה 24. ברונה השאירה אחריה אם, שתי אחיות, חברות אוהבות – לצד שקיעות יפות ותשוקה עמוקה לחיים. קוראת: חברתה הקרובה של ברונה, תמר גנון, סטודנטית לתקשורת וללימודי עבודה, אוניברסיטת תל אביב.

במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת האוניברסיטה ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם. השיר 'דימיון חופשי' מאת יצחק קלפטר היה אהוב במיוחד על אורי. אורי ארד, 'המלאך בתלתלים', עמד להתחיל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב בשנה"ל תשפ"ד. למסיבה ברעים הגיע בסופ"ש שלפני כן. בפעולה אמיצה ונועזת הציל את חייהן של שתי צעירות שפנו אליו לעזרה. אורי ארד, יליד 2001, נולד, גדל והתגורר בחולון. אורי היה סטודנט לפסיכולוגיה ולכלכלה בפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב. אורי נרצח במסיבה ברעים ב 7.10. בן 22 בנפלו. אורי, בן הזקונים, השאיר אחריו הורים, שני אחים, חברות וחברים אוהבים, חיוך גדול – והרבה דימיון חופשי.  קורא: עמית קלדרון, סטודנט התכנית בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (פכ"מ), אוניברסיטת תל אביב.

Montana Tucker, the unstoppable influencer with over 3 million followers on Instagram and with over 9 million on Tiktok, sent shockwaves through the Grammys' red carpet with her bold statement: a striking yellow ribbon symbolizing the campaign for the release of Israeli hostages. As a proud Jewish icon, Tucker's choice resonated deeply, sparking intrigue and conversation far beyond the glitz and glam. But there's more to the story. The red carpet isn't just a runway—it's a battleground for activism. From advocating for a ceasefire in Gaza to championing human rights, stars are using social networks to push their agendas while competing for audience attention. Join us as we dive into the dynamic world of social media influencers, where personal brands collide with social justice. Our host Jeremy Fogle leads the charge in a captivating discussion with Asa Shapira from the Department of Communication at Tel Aviv University and Prof. Michael Gilead from Tel Aviv University's School of Psychological Sciences , shedding light on the strategic moves influencers make to shape the narrative and capture our attention. Don't miss out on this eye-opening exploration.   מונטנה טאקר, המשפיענית הבלתי ניתנת לעצירה עם מוניטין של מעל 3 מיליון עוקבים באינסטגרם ומעל ל - 9 מיליון בטיקטוק, הדהימה את הקהל בשטיח האדום של הגראמי עם אמירה ברורה כשעליה סרט צהוב בולט המסמל את המאבק לשחרור החטופים הישראליים. כאייקון יהודי גאה, הבחירה של טאקר הרעידה את השטח ועוררה שיח בנושא, הרבה מעבר לזוהר ולגלאם. אבל יש עוד צדדים לסיפור. השטיח האדום הוא מזמן לא רק מסלול דוגמנות או ראווה - הוא שדה קרב לאקטיביזם. מתמיכה בהפסקת אש בעזה ועד לקידום זכויות אדם, כוכבים משתמשים ברשתות החברתיות כדי לדחוף את האג'נדות שלהם תוך תחרות על תשומת הלב הקהל. הצטרפו אלינו כשאנחנו מנסים להבין את  העולם הדינמי של משפיעני מדיה חברתית, שבו מותגים אישיים מתנגשים בצדק חברתי. המארח שלנו ג'רמי פוגל מוביל את הדיון ומארח את אסא שפירא מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מיכאל גלעד מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. ביחד הם יחשפו את המהלכים האסטרטגיים שמשפיענים עושים כדי לעצב את הנרטיב וללכוד את תשומת הלב שלנו. לא כדאי לכם לפספס!  

הגיוס ההמוני למילואים בעקבות ה – 7.10 לא פסח על אף אחת מקבוצות האוכלוסייה, מצעירות וצעירים שהשתחררו ממש לא מזמן, עד לבעלות ובעלי משפחות וגם - קבוצת הסטודנטיות והסטודנטים, ששמו את הלימודים בצד והתגייסו למען הלחימה. בפרק 9 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם שני מילואימניקים, סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, שיספרו איך ומתי ה - 7.10 פגש אותם, על חוויותיהם מהמילואים והלחימה בתוך עזה ועל הרגע שבו הם נדרשו לשים את הכל בצד ולחזור לספסל הלימודים. בפרק זה משתתפים: עודד שטראוס - הפקולטה לאומנויות, אוניברסיטת תל אביב נמרוד הראל - הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב

אחד הנושאים היותר מדוברים והשנויים במחלוקת של המלחמה הוא העניין של הסיוע ההומניטרי. לא ניתן להישאר אדישים בפני הרגעים הוויראליים בהן משאיות הסיוע נכנסות לעזה דרך מעבר כרם שלום נוכח סוגיית החטופים והלחימה הבלתי פוסקת של כוחותינו. אז איך ניתן להתמודד עם אזור מוכה אסון שמכיל אוכלוסייה אזרחית בזמן מלחמה? כיצד נכנסת למשוואה הדרישה המשפטית ממדינת ישראל להתנהג לפי קודים בינלאומיים? ואיך מצרים, המדינה השכנה, היא חלק מרכזי בסוגייה כשרוב הסיוע ההומניטרי מגיעה דרכה.  :בפרק 8 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם ד''ר עינב לוי, החוג לניהול מצבי חירום, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אליאב ליבליך, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ד''ר מירה צורף, החוג להיסטוריה של מזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב  

בין התמונות הרבות מהשבת השחורה של ה7.10 התמונה של יפה אדר, קיבוצניקית מניר עוז בת 85, יושבת זקופה בקלנועית מוקפת מחבלי חמאס בדרך לעזה, תחקק בזכרון הקולקטיבי של כולנו. אז מה כל כך מיוחד בסבתות הקיבוצניקיות? האם הן קורצו מחומרים עמידים יותר מכולם? מה משמעותו של החוסן הנפשי שכל כך מזוהה איתן? ואיך נערכו וטיפלו בהן לאחר חזרתן מהשבי במסגרת עסקת החטופים הראשונה?   :בפרק 7 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם: ,ד''ר שירלי אורן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהייתה חלק מצוות הרופאים בבית חולים וולפסון שקיבל את הנשים שחזרו מהשבי ד''ר רינת ליפשיץ, מרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב ומהחוג לגרונטולוגיה קהילתית במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

בתאריך 5.12.23 נקראו 3 הנשיאות של 3 המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בארה"ב: אליזבת מגיל מאוניברסיטת פנסילבניה, קלודין גיל מאוניברסיטת הרווארד וסאלי קורנבלוט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס לשימוע בקונגרס האמריקאי. הנושא: אנטישמיות בקמפוסים. השימוע נמשך 3 שעות, אך רגע אחד נחקק בזכרון, הפך לויראלי ואולי סיים את הקריירה של הנשים המכובדות שנקראו לעדות. כאשר נשאלו על ידי חברת הקונגרס אליס סטפניק האם הקריאות לפגיעה ביהודים בהפגנות בקמפוס שלהן מהוות אנטישמיות, הן ענו: It depends on the context. זה תלוי בהקשר. מאז ועד להקלטת הפרק הזה של הפודקסט שלנו, 2 מהנשיאות כבר הספיקו להתפטר/ ספק להיות מפוטרות. נדבר על המהות והמשמעות של שימוע בקונגרס האמריקאי, על איך נכון להכין עדים לחקירה במשפט או לשימוע, ותהינו אם הכינו אותן כראוי. האם יכול להיות שהמוסדות הכי יוקרתיים ועשירים בעולם לא השכילו לקבל ייעוץ משפטי מתאים? או אולי כוכבות האירוע, הנשיאות עצמן, לא באו מוכנות? דיברנו גם התופעה החדשה של תחרות הקורבן והאם זה משתלם, בימים אלו, להיות דווקא זה שמופלה. בפרק משתתפים:   פרופ' נורית שנבל, הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. נשיאת האגודה האירופאית לפסיכולוגיה חברתית.                                        עורכת דין ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב עידו פרנקו, חוקר בתחום הפולטיקה האמריקאית ודוקטורנט למדעי המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב                                                                                                                                                                                           

בפרק ה-5 של פודקסט "הזירה" של אוניברסיטת תל אביב דיברנו על השיר "אין לך מה לדאוג" שהתפרסם במלחמת יום כיפור וחזר לחיינו שוב במלחמת חרבות ברזל, ואף זכה להיפוך מגדרי בגרסה הנשית שבה אסתר רדה שרה "שלח לי תחתונים וגופיות". מה המשמעות של זה על תהליכים מגדריים שקורים בצה"ל ובתרבות הישראלית בכלל? מה התפקיד של מוזיקה בזמן מלחמה? ולמה החייל (וגם החיילת) בשיר מבקשים דווקא תחתונים? השיר "אין לך מה לדאוג" בגרסתו הנשית נוצר מתוך שת"פ בין קהילת המילואימניקיות לבין משרד הפרסום מקאן. לחידוש המילים אחראית תלמה אליגון רוז, בביצוע אסתר רדה. בפרק משתתפים: פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי מגדר  ד"ר יונתן תורג'מן מהמגמה למוזיקולוגיה  פרופ' מל רוזנברג מהפקולטה לרפואה

הסרטון הוויראלי של העיתונאית המצרית בסמה ווהבה שפנתה בנאום בעברית לישראלים בכלל ולראש הממשלה שלנו בפרט. הנאום שלה הפך לתופעת רשת וויראלית ואפילו זכה להתייחסויות סאטיריות, גולשים שהלבישו טקסטים אחרים על גבי הוידאו שלה בעזרת AI ועוד. מה אפשר ללמוד מהרגע הוויראלי הזה התרבות המצרית, על האופן שבו אנחנו משתמשים בשפה ועל תקשורת בימנו? המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, מושחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות מתחומי מחקר שונים, וביחד עם מתעמקים ברגע הוויראלי הנבחר מכמה זוויות שונות ומפתיעות. הפרק הזה בהשתתפות: ד"ר מירה צורף – מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, מתמחה בהיסטוריה התרבותית של מצרים בעת המודרנית ד"ר אוון כהן מהחוג לבלשנות מומחה לפונטיקה ופונולוגיה אבנר הופשטיין – יו"ר דסק התחקירים של אתר Times of Israel ומרצה אורח באוניברסיטת תל אביב

בפרק השלישי של פודקאסט "הזירה" שאלנו למה בעצם תולשים בעולם את תמונות החטופים. מה המשמעות של זה מבחינת יחס העולם אלינו? מהם האמצעים הטכנולוגיים שאפשרו את זיהוי החטופים? ומה היחס של היהדות לפדיון שבויים? הפרק בהשתתפות: ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת תל אביב דור גושר, בוגר תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב וכיום עובד בחברת סייבר פרופ' יובל רוטמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב  

בפודקסט הזירה של אוניברסיטת תל אביב בכל פרק אנחנו בוחרים להתמקד בתמונה או סרטון שהפכו ל"ויראליים" בתקופה האחרונה. המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח, משוחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות של אוניברסיטת תל אביב, מתחומי מחקר שונים, וביחד הם מתעמקים וחוקרים את הרגע הויראלי הנבחר מכמה נקודות זווית שונות ומפתיעות. בפרק הזה נדבר על הציור של זויה צ'רקסקי, שמזכיר בסגנון את "גרניקה" של פיקאסו, שמתייחס לזוועות של השבת הנוראית ב7.10. נדבר על האופן שבו הציור משקף מגמות בהיסטוריה של האמנות, על איך אנחנו כבני אדם חשים אמפתיה ולמי, ומה הופך תמונה לוויראלית בתרבות הדיגיטלית העכשוית. בפרק הזה משתתפים: ד"ר תמר מאיר מהפקולטה לאמנויות שחוקרת את המפגש בין אמנות לאירועים משמעותיים בהיסטוריה ד"ר ענבל בן עמי ברטל מביה"ס לפסיכולוגיה וביה"ס סגול למדעי המוח, שחוקרת את הבסיס הניורולוגי של רגש האמפתיה ושל התנהגות פרו חברתיות ד"ר מירב שהם מהחוג לתקשורת בפקולטה למדעי החברה, שחוקרת התנהגות צרכנים בדגש על מדיה חברתית

הפרק הראשון של הפודקסט החדש של אוניברסיטת  תל אביב: "הזירה"! פודקסט בו בכל פרק נבחר תמונה או סרטון שהפכו ל"ויראליים" מהתקופה האחרונה. המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח, משוחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות של אוניברסיטת תל אביב, מתחומי מחקר שונים, וביחד הם מתעמקים וחוקרים את הרגע הויראלי הנבחר מכמה נקודות זווית שונות ומפתיעות. בפרק הראשון נדבר על התופעה האופנתית הויראלית של המילואמניקים עם השפם במלחמת "חרבות ברזל". כולנו ראינו ברשת תמונות וסרטונים, או אולי אפילו קיבלנו כאלה ממילואמניקים שאנחנו מכירים, שבהם רואים את הלוק המאפיין את מלחמת "חרבות ברזל" – מדים ושפם. בפרק הזה משתתפים: ד"ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, ומתמחה בארכיאולוגיה צבאית, שגילה לנו שאופנות צבאיות היו "ויראליות" כבר בצבא הרומי פרופ' נירה ליברמן מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, שקשרה בין השפמים של היום לאופן שבו אנחנו זוכרים קולטיבית את אירועי העבר פרופ' יוסי יובל, מביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, שאותו שאלנו למה בכלל ליצורים אנושיים יש את "שאריות הפרווה" כפי שאפשר לכנות שפם, ומה התפקיד האבולוציוני של שיער על הגוף אצל בעלי חיים ובינהם בני האדם.  

א.נשים ומקומות | אני לא מסעודה משדרות | רז אלקיים ‘מסעודה משדרות’ הפכה למטבע לשון בפוליטיקה הישראלית, רז אלקיים שגדל בשדרות מראיין לא את מסעודה המומצאת אלא את ציפי, אישה שחיה בשדרות ומנפצת את הסטריאוטיפ. רז אלקיים הוא סטודנט בתוכנית לתואר כפול בהנדסה ביורפואית וביולוגיה- מדעי המוח באונ’ ת”א. קצין ומפקד במילואים. בוגר הארגון LEAD, התוכנית לפיתוח מנהגיות בישראל. יזם והקים פרויקטים חברתיים רבים, בניהם פרויקט לטיפול בנערים ונערות עם פוסט טראומה בעוטף עזה. כיום מתמחה בעמותת “15 דקות- ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל”. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | בָּלָאדִי סָחְ’נין | מוחמד בדארנה מוחמד בדארנה בוחן את אפשרויות המגורים השונות והבחירות של צעירים בעירו סח’נין על רקע מצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית. האם לבנות בית בכפר, מי יכול ובאיזה מחיר, האם לעבור לבנייה רוויה בערים יהודיות סמוכות ומדוע לא מתפתח מודל של בנייה רוויה בעיר סח’נין שיוכל לפתור חלק ממצוקת הדיור? מוחמד בדארנה, מהנדס ומודד מוסמך וסטודנט תואר שני בתכנון אזורי ועירוני, במקור תושב העיר סח’נין בצפון , עובד היום במרכז למיפוי ישראל השייך למשרד הבינוי והשיכון בתל אביב . הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | צדק בין-דורי בכפרים הלא מוכרים בנגב | סלימאן אלתיהי הכפר הלא מוכר ואדי אל-נעם ממקומם סמוך לרמת חובב, מרכז הפסולת והתעשייה הגדול בישראל. התושבים הבדואים אינם מוכנים לעזוב את הבית שלהם שהיה שם עוד לפני קום המדינה והמפעלים, אך לחיים בסמיכות לאתר שכזה יש מחיר בריאותי מוכח. סלימאן אלתיהי מעלה את שאלת הצדק הבין-דורי והדילמה הערכית שבין ה’צומוד’, הדבקות באדמה לבין בריאות הילדים. הוא מראיין את תושבי ואדי אל-נעם בנושא. סלימאן אלתיהי הוא יליד רהט, פעיל להכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב וסטודנט לתואר שני בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מתעניין בפיתוח החברתי והתרבותי של החברה הערבית-בדואית בנגב, כחלק מהקולקטיב הפלסטיני ההיסטורי. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | בין שתי ערים | שירי שוב שירי שוב עברה בילדותה מעיר אחת לאחרת וברגע אחד נעקרה מנוף ילדותה וחברותיה אל תוך חווית חיים אחרת. בפרק היא משוחחת עם אביה על ההחלטה שלהם לעבור, ונוגעת בשאלות של זהות, שייכות והאופן שבו מקום מעצב את מי שאנחנו. שירי שוב היא סטודנטית במסלול הישיר לmd-phd (רופא חוקר). בת 27, חרדית, בעלת תואר ראשון בביוטכנולוגיה. שירי לומדת רפואה במסלול הארבע שנתי של אוניברסיטת תל אביב ובמקביל משלימה את לימודי הדוקטורט שלה במעבדה של פרופ’ אינה סלוצקי, בה היא חוקרת את מחלת האלצהיימר. בזמנה הפנוי אוהבת לקרוא, לצייר ולתפור. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | סבארביה הישראלית | יובל יעיש יובל יעיש גדל במערב ראשון לציון באחת השכונות הפרבריות שמציעות ‘ילדות בורגנית מושלמת’. מה המשמעות של לגדול בשכונה שכזו? יובל מתאר את ההבדל שבין מרכז העיר למערב העיר ואת הצורך שלו לצאת מן המקום כדי לגלות את עצמו. יובל יעיש הוא סטודנט בשנה ב׳ להיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במקור מראשון לציון, כיום גר ברמת גן, יובל ממלצר ומברמן במועדון ג׳אז וכותב פרילאנס. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | מי הם ילדי הסנטר? | יונתן גפטר יונתן גפטר צולל למקום שהפך לאייקוני בעיר תל אביב, לא רק בשל המבנה המפלצתי אלה גם ואולי בעיקר בשל הפיכתו למשהו שהוא מעבר לקניון. דיזינגוף סנטר משמש מרכז מפגש של בני נוער וקהילות שונות שמגיעות מכל הארץ כדי לבלות שם. מה סוד הקסם של המקום ומי הם ‘ילדי הסנטר’ שמבלים בו? יונתן גפטר הוא סטודנט לסטטיסטיקה וחקר ביצועים. חובב אנימה ותרבות יפן ולומד את השפה היפנית. אוהב את הים של תל אביב ולשוחח ארוכות על פילוסופיה בגרוש. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | ירושלים פינת קלאוזנר | ליה קזאז ליה קזאז גדלה בשכונת תלפיות בירושלים בין ביתם ההיסטורי של שי עגנון ויוסף קלאוזנר. שמות הרחובות והסיפורים שמאחוריהם היו חלק מסיפורי הילדות שלה, אך חלק נוסף בהיסטוריה המשפחתית נותר עלום ממש כשם שהוא נמחק בזיכרון העירוני. החלק הזה מוסיף להוות גבול סימבולי בין חלקיה השונים של העיר. ליה קזאז, נולדה וגדלה בירושלים, מתגוררת היום בתל אביב. ליה עושה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, את התואר הראשון עשתה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. כיום, עובדת בשלוחה הישראלית של פדרציית סן פרנסיסקו. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | CouchSurfing | אשכר כהן מדוע אנשים זרים ישנים בספה שלך? אשכר כהן מספרת כיצד הצטרפה לקהילת CouchSurfing ומראיינת חברים שלה מצרפת, איטליה וגרמניה על חווית התיירות הייחודית שמתאפשרת מלינה על ספות של אנשים ברחבי העולם. אשכר כהן, בת 22 מתל אביב. סטודנטית בשנה א’ למדעי המחשב ופסיכולוגיה בהדגש מדעי המוח. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | מלחמה ובית | רז אלקיים ברגע אחד חייו של רז אלקיים ומשפחתו השתנו, כאשר טיל נחת על ביתם בשדרות. בתוך המהומה וחוסר הודאות הדליק רז מכשיר הקלטה וליווה את אמו מרגע הפיצוץ ובימים שלאחר מכן. בתחושות, הפחדים והחיפוש אחר בית. רז אלקיים הוא סטודנט בתוכנית לתואר כפול בהנדסה ביורפואית וביולוגיה- מדעי המוח באונ’ ת”א. קצין ומפקד במילואים. בוגר הארגון LEAD, התוכנית לפיתוח מנהגיות בישראל. יזם והקים פרויקטים חברתיים רבים, בניהם פרויקט לטיפול בנערים ונערות עם פוסט טראומה בעוטף עזה. כיום מתמחה בעמותת “15 דקות- ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל”. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | כאבי גדילה | הודיה סופיה לב הודיה סופיה לב גדלה בפריפריה הרחוקה במקום שאנשים לרוב אינם מכירים, בפרק היא מספרת את סיפור הצמיחה של מעלות-תרשיחא וכיצד היא והמקום גדלו ביחד. הודיה סופיה לב היא סטודנטית לתואר ראשון בתקשורת וסוציולוגיה. לב נולדה במעלות-תרשיחא, גדלה וחונכה על ברכי הציונות הדתית. כיום היא מתגוררת בשכונת פלורנטין בתל-אביב. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | מבנים, מבנים ונגמרה הנשמה | מיכל קטושבסקי מיכל קטושבסקי ובן זוגה קנו את דירת החלומות שלהם בעיר חולון, אך מעט לאחר מכן הופתעו לגלות שהבניין והמתחם כולו עתידים לעבור פינוי בינוי. על פניו זכייה בלוטו, האמנם?! פרק זה מציג קול אחר שאיננו רוצה להיפרד מן הקיים לטובת החדש ומטיך ספק בכך שהחדש בהכרח נוצץ יותר. מיכל קטושבסקי היא סטודנטית לתואר שני בגיאוגרפיה במסלול לתכנון ועיצוב עירוני ואזורי באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בן גוריון. עובדת בועדה המחוזית מרכז במנהל התכנון והבניה. גרה בחולון. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | תחנות בחיים | חנניה מאיר בפרק זה חנניה מאיר לוקח אותנו למסע בתחבורה הציבורית בדרכו מאפרת לירושלים ומשם לתל אביב. בדרך הוא עובר בכל התחנות שמאפיינות את החברה בישראל. חנניה מאיר הוא סטודנט לתואר שני במתמטיקה ועובד במנהל אסטרטגיה במשרד התיירות. במקור מאפרת בגוש עציון וכרגע מתגורר בירושלים. נע על קו אפרת – ירושלים – תל אביב ושמח לשתף מחוויותיו בתחבצ. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | בין השמשות ובין הפגנות | אבישג אליאב בפרק זה אבישג אליאב מנהלת דיאלוג פנימי עם המפגינים נגד ישראל שהייתה חולפת על פניהם בילדותה באן-ארבור. מי שהיו צלליות מעורפלות בנופי ילדותה הופכים לקולות מאתגרים אשר ממשיכים ללוות אותה בשנת השירות והעלייה לישראל, בשירות הצבאי ובחייה היום ברחובותיה של יפו. אבישג אליאב נולדה בירושלים אך גדלה בארצות הברית, במישיגן. כיום היא סטודנטית לתואר ראשון דו חוגי בגאוגרפיה וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, ושואפת להמשיך את לימודיה בתחום תכנון ערים. היא גרה בתל אביב ונהנית מהקיץ, השמש, והים. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

א.נשים ומקומות | שייכות וזרות במרחב | ציון דרבא ציון דרבאו נזכר במפגשים הראשונים שלו עם המשטרה ובכל אותם שומרי סף שדאגו להבהיר לו ולקרוביו שהנוכחות שלו כאדם שחור במרחב, איננה מובנת מאליה. הוא נזכר בערים השונות שחי בהן בישראל שבהן בלט יותר ופחות ושואל את עצמו באיזו סביבה ירצה לחיות בעתיד ולהקים את משפחתו. ציון דרבאו הוא עורך דין במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. ציון סטודנט לתואר שני במשפטים ובוגר LL.B במשפטים ו-B.A בממשל. הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

שלושת הווירולוגים פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד"ר אורן קובילר מאוניברסיטת תל אביב דנים בנושאים על סדר היום, והפעם: על אבעבועות הקוף

שלושת הווירולוגים מאוניברסיטת תל אביב פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד"ר אורן קובילר, דנים בנושאים על סדר היום במגפת הקורונה. והיום: מי אתה? וריאנט אומיקרון?

אוניברסיטת תל אביב רואה חשיבות עליונה בהנגשת הסביבה ושילובם של א.נשים עם מוגבלויות בכל תחומי הפעילות הן במהלך לימודיהם והן כבוגרות ובוגרים. לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות החל ב-3 בדצמבר קיימנו בפרק זה דיון עם בוגרות ובוגרים הפעילים בתחום מזוויות שונות, במטרה לחזק את המודעות לנושא בכל ימות השנה.   משתתפים: יובל וגנר, פעיל חברתי למען אנשים עם מוגבלויות, מייסד ויו"ר עמותת נגישות ישראל וקצין לשעבר בחיל האוויר הישראלי, לימודי תואר שני בפקולטה לניהול  רויטל לן כהן, מנהלת תחום שילוב בחינוך בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בוגרת הפקולטה למדעי החברה ארז פרלמוטר, מייסד, שותף ויו"ר דירקטוריון כל זכות, בוגר הפקולטות למדעים מדויקים, לניהול ולמדעי הרוח גיא בן דור, מייסד ארגון180°  מעלות - קידום והעצמת אנשים עם מוגבלויות באמצעות פעילויות חינוך וספורט, בוגר הפקולטות למשפטים ולניהול מנחה: פרופ' נטע זיו, נציבת שוויון ומגוון באוניברסיטת תל אביב

בפרק מתארח ד"ר אורן טנא, בוגר ביה"ס לרפואה וביה"ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, פסיכיאטר ומנהל המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש במרכז הרפואי ת״א (איכילוב), מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ומלמד את כולנו שיעור חשוב על שחיקה – בבית ובעבודה, דרכים להתמודד עימה וכיצד למזער אותה.   את האירוע פתחה פרופ' תלמה הנדלר, פסיכיאטרית וחוקרת במדעי המוח של הרגש, מחלוצות תחום הדימות התפקודי של המוח בישראל, ראש מכון סגול לתפקודי המוח באיכילוב, פרופ' לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

בפרק זה מראיינת מרי שגיא-מידן - אדריכלית ועיתונאית, מייסדת Maydan Architects, Inc, בוגרת הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון והפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, את ד"ר אילנה דיין, בוגרת הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן ובעלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.   מנחה: פרופ' שירה דביר גבירצמן מהחוג לתקשורת ע"ש דן באוניברסיטת תל אביב

בפרק זה, מדברים בוגרות ובוגרים מעולם התיירות על המגמות, האתגרים וההזדמנויות של עולם התיירות הישראלי בעת הזו.   משתתפים: אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל ויו"ר אל"ה תאגיד המיחזור, בוגר הפקולטה לניהול והפקולטה למדעי החברה   אסף זמיר, שר התיירות לשעבר, אשר מונה בימים אלה לתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק, בוגר הפקולטה למשפטים   ענת סטריק דהאן, משנה למנכ"ל מלונות ישראל קנדה, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח   רוני פיבקו, יו"ר, נשיא ומנכ"ל קבוצת קלאב הוטל וסגן נשיא התאחדות המלונות בישראל, בוגר הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול   מנחה: לי אברמוביץ, חברת מערכת חברת החדשות N12 של קשת 12, בוגרת הפקולטה למדעי החברה

פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה, והפעם מצטרף אליהם ד״ר איציק לוי מנהל מרפאת האיידס בשיבא

פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״כלב מי שנדבק״ -נגיפי כלבת עם ד״ר דן דוד וירולוג מהמחלקה לוירולוגיה במכון הווטרינרי ע״ש קימרון. מנהל המעבדה לכלבת לשעבר

פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״עד מתי COVID-19?״ עם פרופ׳ גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר ויושבת ראש האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות         

פרופ' ערן בכרך, ד"ר אלה סקלן וד״ר אורן קובילר, שלושה וירולוגים מאוניברסיטת תל אביב, דנים בנושאים על סדר היום במגיפת הקורונה. והפעם: ״הזמן הצהוב״ עם פרופ׳ אמיר שלומאי מנהל מחלקה פנימית ד׳ ורופא בכיר במכון הכבד בבית החולים בלינסון