בין קודש לחוק

אם בעבר השינויים הגדולים עברו דרך הפוליטיקה, השבועות האחרונים הוכיחו שאין מה להמתין לח"כים ולשרים. בחינות רבנות לנשים, סנקציות על ישיבות של משתמטים ואפילו הבחירות לרבנות ת"א - כולם הוכחה שהתהליכים הגדולים באמת צומחים היום מלמטה ועוד: מארגני ההילולה במירון לא עשו חשבון נפש

המצלמות בטקס המשואות התמקדו לא פעם באייל ציונוב, שלבש גלימה והתחזה להיות הרב הראשי הספרדי. זה אולי נשמע קוריוז, אבל בעצם זהו משל מושלם על הריקנות של מוסד הרבנות, שבסופו של יום הפך למפעל ג'ובים למקורבים ועוד בפרק: למי באמת צריך להציב אולטימטום? (רמז: לא ליהדות התפוצות)

זוכרים את נאום השבטים של הנשיא לשעבר ריבלין? למרות שהוא זכה אז לביקורות חריפות, היום כבר די ברור שהוא צדק. החברה הישראלית מפולגת ומקוטבת, ונדמה שהשבט החרדי עושה כל מאמץ להתנתק לחלוטין מהשאר... חייבים לכתוב סוף אחר לסיפור הזה ועוד בפרק: המועצה הדתיות משחקות באש

הקואליציה התנפלה על בג"ץ, שאישר קיום של הפגנה נגד המלחמה בזמן שהכותל סגור לתפילה. הם כמובן לא התייחסו לשאלה "המשנית" אם יש או אין מרחבים מוגנים עבור הקהל - העיקר לתקוף וליצור שסע ועוד בפרק: את מי באמת מייצג הרב הראשי הספרדי?

יותר מחמישה מיליארד שקלים העבירה הממשלה בתקציבים למשרדי ממשלה מומצאים ומגזריים, כמו משרדי המורשת, מסורת וירושלים וההתיישבות. כי ככה עובדת השיטה: הכסף שלנו מממן שלל תפקידים מיותרים - והקואליציה מחזיקה מעמד ועוד בפרק: רוטמן רוצה שנחשוב שהוא נתן לנו אפיקומן

כשבכנסת מדברים על ניקיונות, לא מתכוונים להורדת אבק ממדפים או לצחצוח כלים, אלא בעיקר לניקוי השולחן מכל החוקים שנערמו עליו. כן כן, בזמן שטייסינו נמצאים מעל איראן, בקואליציה ודוחפים בכל הכוח חוקים שמפלגים אותנו. למה? כי תכף בחירות ולא באמת משנה להם מה קורה בישראל כרגע וגם: האיש שיודע למה דימונה נפגעה

אמרו לנו שחוק ההשתמטות ירד מסדר היום, אבל מבט מעמיק על התקציב המתוקן מגלה שהוא בסך הכל שינה צורה: מיליארדי שקלים יילכו למטרות מגזריות ופוליטיות, כולל המטרה הנעלה של "מניעת נשירה מישיבות". הכל כדי שצעירים חרדים לא יגיעו ללשכות הגיוס... ועוד בפרק: מי מייחל שיפתחו כבר את הכותל - אבל לא לכולם?

המערכון של "ארץ נהדרת" על הדימיון בין איראן לישראל, הציב מולנו מראה לא נעימה, ולמרות שזה בהחלט לא הזמן להשמיע צפירות ללא סיבה - הנה צפירת הרגעה: איראן עדיין לא כאן. אבל... תני פרנק מזהיר שיש סיכוי שאנחנו בדרך לשם ועוד בפרק: לבג"ץ הייתה סיבה טובה לא לדחות אפילו את הבחירות לרבנות גבעתיים

המלחמה מול איראן בהחלט מרשימה עד כה: התכנון, הביצוע, התיאום עם ארה"ב – כולם שומטי לסתות. אבל האם ייתכן שהממשלה שכחה פרט אחד קטן? מי לדעתכם משלם על הנזקים בעורף ועבודות השיקום? וגם: מה ח"כ אבי מעוז עושה ברשות לזהות לאומית יהודית, חוץ מלהכין סרטונים אינפנטיליים על חשבוננו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ אמר שהוא ימליץ לבת שלו לא להתגייס "אם היא תשאל אותו". אבל אם מסתכלים על נתוני הגיוס של בנות דתיות בשנה שעברה - כמעט 50% שהעדיפו את צה"ל על פני שירות לאומי - נראה שהן לא ממש שואלות אף אחד וגם: יש מבצע 1+1 בקניון ערד, אבל לא בטוח שתבואו לקנות

ח"כ שמחה רוטמן רוצה להוסיף "רק" מילה אחת לאחד החוקים הכי רגישים שיש - ובאמצעותה לשנות את פני העם היהודי דורות קדימה. על הדרך גם לא איכפת לו לשכתב את ההיסטוריה של בן גוריון... ועוד בפרק: אמא, הבטחת לנו המבורגר לשבת!

שמעתם על המחלה ההולנדית? זה לא וירוס חורף שעוד לא נדבקתם ממנו, אלא מונח כלכלי שמתאר מה קורה כשמדינה מגלה פתאום אוצר טבע – למשל מאגרי גז - ובמקום להתעשר, היא מבזבזת אותו על דברים כמו "צרכים קואליציוניים" וגם: מי יוכל להציל את תל-אביב?

הכנסת לא מצליחה לפקח על הממשלה, וחברי הכנסת מגישים אלפי(!) הצעות חוק שרק חצי אחוז מהן עוברות. איך מתקנים את המצב? לתני פרנק יש הצעה מקורית ולא פופולרית ועוד בפרק: רב נוסף זוכה לחוק הנצחה מיוחד

האירועים הטרגיים והרציחות המשתוללות לא הביאו את חברי "עוצמה יהודית" לטפל במה שקורה ברחובות ארצנו. הם מצידם מעדיפים להתמקד בפרטי הפרטים של חוק "עונש מוות למחבלים", שייתכן שהייתם מעדיפים לא לשמוע עליהם וגם: מה הרב של פנמה בא ללמוד באשדוד?

מתי ממשלת ישראל מתגמשת ומוצאת דרכים לבצע את משימתה, ובאלו מקרים היא מתמהמהת שנים? תני פרנק על האבסורד האולימפי. וגם: מהו הנשק של מילביצקי נגד הטרור? (רמז: הוא מיירט גם את הדמוקרטיה)

אז איך נראו שלוש שנות הממשלה? שמחה רוטמן מגדיר אותן אנרכיה, אבל לא תאמינו את מי הוא מאשים... תני פרנק חושף את ההישגים האמיתיים של הקואליצייה שהבטיחה ימין על מלא. וגם: למה הבת של טראמפ, איוונקה - או יעל בשמה העברי - לא תתקבל בברכה בישראל

בית המשפט קבע שמפלגת ש"ס תצטרך מעכשיו לרשום נשים כחברות מפלגה. תגידו: נו, מי שישמע, זה לא הדבר האמיתי. אבל כל סדק שנפער, סופו להתרחב. היום זו חברות במפלגה - ובעוד כמה שנים זו תהיה התמודדות מטעם הרשימה לכנסת ועוד בפרק: הזעם הקדוש של גולדקנופף

בהוד השרון, אחת הערים החילוניות בארץ, מונה רב מטעם ש"ס שמתנגד לגיוס - וכעת היעד הבאה של המפלגה החרדית הוא העיר העברית הראשונה, תל אביב. תני פרנק ממליץ לחברי מועצת העיר שם להתאגד כדי שמה שקרה בהוד השרון, יישאר בהוד השרון ועוד בפרק: השדרוג המדהים של איש התחזוקה מבית"ר עילית

להיות יהודי בימינו זה לא קל - אנטישמיות, התנכלות, שנאה - באמת, המצב קשה. גם חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה זעק בדיון בכנסת נגד רדיפת היהודים. רק שהוא לא התכוון לקהילה היהודית באוסטרליה או לסטודנטים היהודים בקמפוסים בארצות הברית... ועוד בפרק: הממשלה מחזקת את יהדות התפוצות, אבל רק חלק מאוד מסוים ממנה

בואו נשים את הקלפים על השולחן: כדי לשרוד עוד כמה חודשים על הכיסא נראה שבצלאל סמוטריץ' מוכן לגייס את כולם - את הרבנים המייעצים שלו, את המגזר, את הביטחון ואת המילואימניקים הקורסים - אבל רק לא את מי שבאמת צריך להתגייס ועוד בפרק: רחצה נפרדת בבריכה או בים זה הגיוני - אבל למה זה לא שוויוני?

רפורמת החלב אולי הוכיחה שהשר סמוטריץ' מצליח לקדם את האג'נדה שלו גם אל מול כוחות שוק משמעותיים, אבל ההתנהלות שלו בנושא הבשר מוכיחה שהוא לא מתכוון לתת לאף אחד לשחוט שום דבר - אם זה לא דרך הרבנות והמקורבים אליה, העסקנים שמחוברים חזק לשותפות לקואליציה ועוד בפרק: פוליטיקה במערכת החינוך? רק מצד אחד

לא פחות מ-236 שדולות הוקמו בכנסת הנוכחית. זה באמת טוב ויפה שחברי כנסת עוסקים במה שמעניין אותם במיוחד, אבל הבעיה מתחילה כשזה בא על חשבון עבודת הכנסת האמיתית והיכולת שלה לתפקד. המצב עד כדי כך גרוע, שתני פרנק שוקל להקים שדולה למען הפעילות השוטפת של הכנסת ועוד בפרק: מה אפשר ללמוד מבתי הדין של המוסלמים?

מי קובע אם לתמוך בחוק הגיוס? "גדולי הדור" החרדים. מי קובע מי יישאר בפוניבז' - "המחבלים" או "השונאים"? שופט בדימוס. ומה עם הרבנים הראשיים? אותם פחות סופרים, והם מצדם - פחות סופרים את החוק ועוד בפרק: לחגוג את הסיגד זה מצטלם יפה!

לא פחות משישה משרדי ממשלה לא מתפקדים כראוי מאחר שאין שר שעומד בראשם. אבל נראה שאת הממשלה זה פחות מעניין כרגע: אז ועדת סל הבריאות לא מתכנסת כדי להחליט על סבסוד תרופות מצילות חיים, נו אז מה? תני פרנק מנסה להזכיר שזה לא עניין ביורוקרטי בלבד וגם: בממשלה אוטמים את האוזניים מלשמוע את מנועי המטוסים של היורדים מהארץ

נניח שהסתכסכתם עם השכן, בפני מי הייתם מעדיפים שיתנהל התיק - שופט שדן לפי החוק האזרחי או דיין שבודק מה יש לפוסקים לומר על המקרה שלכם? הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה מבקשת לאפשר לבית הדין הרבניים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים, ממוניים, ולפסוק בהם לפי דין תורה. מה בעייתי בזה? תני פרנק מסביר

המפלגה החרדית הגישה תצהיר חוק שמבטל את רפורמת הכשרות. אם זה יעבור, לרבנות יהיה מונופול מוחלט על הכשרות בישראל - עוד יותר מבעבר - וללא פחות מ-4,200 משגיחים יהיה יופי של ג'וב. win-win להם. ומי יפסיד? נכון, אנחנו!

בקואליציה מנסים לדחוף הצעות חוק עם עוד ועוד עיזים, כדי שנחשוב שהם עושים לנו טובה כשבסוף החוקים האלה ייפלו או ירוככו. ולמרות שזה מה שעומד מאחורי חלק ניכר מהטרלות החוק שעולות, תני פרנק חושב שצריך לשים לב טוב-טוב אליהן, כי במקרה הזה- מעז, לא ייצא שום דבר מתוק

אז כל העולם רעש וגעש על כך שנשיא בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה לא הוזמנו לנאום טראמפ בכנסת, אבל מי עוד לא הוזמן? נכון, הרבנים הראשיים. ולמה לא שמעתם על כך? תני פרנק מסביר וגם: מי מונע פשרות בנושא חוק הגיוס. רמז - אלה לאו דווקא הפוליטיקאים החרדים

מושב החורף של הכנסת עומד לחזור - ויש כמה חוקים מוזרים שהקואליציה תנסה להעביר לפני הבחירות. מה למשל? מתן אישורי לפקחים מטעם משרד הפנים לדרוש לראות הוכחות מהטלפון או מהמחשב של בני זוג, שאחד מהם לא ישראלי, כדי לוודא שהם באמת בני זוג. וזה כולל תמונות ותכתובות שמן הסתם הם לא היו חולקים עם אף אחד... ועוד בפרק: החרדים לא מוותרים על אף שעל

בואו נדבר רגע על "היום שאחרי". לא אחרי סיום המלחמה, אלא היום שאחרי שהיא התחילה. דו"ח מבקר המדינה קבע ש"מאות אלפים חוו על בשרם את כשלי הממשלה". מה המקור לכשלים האלה? תני פרנק מסביר ועוד בפרק: הצעת החוק המגוחכת, התלושה והמקוממת של ח"כ אבי מעוז

גם אתם מצאתם את עצמכם רצים לאחרונה בין הסופר למכולת השכונתית במסגרת הבהלה לחלב? מי אשם במצב הזה? לתני פרנק יש דעה לא פופולרית: אל תפנו אצבע מאשימה לרבנות, אלא למי שממהר להצביע עליה

פוליטיקאים הרוויחו ביושר את התחושה שלנו שהם לא תמיד נאמנים רק לאמת. במקרה של שר האוצר ויו"ר מפלגת הציונות הדתית, במקום שנקשיב לדברי הביקורת שלו על החרדים, תני פרנק מציע דווקא לשים לב לתקציבים שהוא מחלק להם

דפנה טלמון בסך הכל רצתה ליהנות מכוס קפה הפוך במלון שבו התארחה בשבת בבוקר. היא ניגשה למכונת קפה קטנה ומטריפה - ומשם הדרך לסערה הייתה קצרה. האם יש דרך הלכתית לשמור על כשרות ועדיין לאפשר לאנשים לשתות אספרסו ממכונה במלון? רמז: כרגע זה עדיין תלוי בגוף מסוים, שלא ממש מעניין אותו למצוא לזה פיתרון

הוויכוח סביב הדחת גלי בהרב-מיארה בין ימין ושמאל דוחק את הנושא העקרוני ואת ההשלכות של מהלך כזה: התפקיד של היועמ"שית הוא להיות הסמכות העליונה של הייעוץ המשפטי בשירות הציבורי. הניסיון להדיח את בהרב-מיארה קשור גם בניסיון של שרים מסוימים להתנער מכבלי הייעוץ המשפטי ככלל - כדי שיוכלו לעשות ככל העולה על רוחם

אבל למלחמה הלא נכונה. כותרות העיתונים של המגזר הכריזו באותיות קידוש לבנה על "מלחמה" נגד הניסיון לגייס תלמידי ישיבות שמשתמטים משירות צבאי. הבעיה היחידה מבחינתם - אין להם באמת עם מה לאיים ועוד בפרק: מה פתאום שמקצוענים יקבלו החלטות אם אפשר שגורמים פוליטיים יקבלו אותן?

הכנסת בפגרה וזה הזמן להציג את הצעות החוק ההזויות והציניות ביותר שהוגשו, שיגרמו לכם לתהות – "אשכרה הציעו את זה?!" אחרי הסיפור על ראש עיריית חולון ההורס, תני פרנק מוסיף פינה חדשה בפודקאסט ופותח עם הצעת החוק "להגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי"

אחרי שיולי אדלשטיין הודח מתפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בליכוד רצו למנות את ח"כ חנוך מילביצקי. באותו זמן החשדות נגדו עדיין לא פורסמו, והסיבה היחידה שהמהלך לא צלח היא שחוות דעת משפטית קבעה שאי אפשר למנות לראש הוועדה מישהו שאינו חבר קבוע בה. תני פרנק תוהה מה קורה פה בכלל

השרים החרדים התפטרו מתפקידם, אבל הקואליציה לא באמת בסכנה. התסריט הרי ידוע מראש: תקציב המדינה לשנת 2026 לא צפוי לעבור - ואז יהיה תאריך לבחירות. בינתיים כבר נפתח המירוץ לסיום, שבו כל מפלגה מוכרת לבייס שלה את הנרטיב שהוא רוצה לשמוע

שרי הממשלה אוהבים לדבר על מעמד הכנסת ועל רצון העם אבל דיון בכנסת על הנחת תפילין חשף את האמת - הם פשוט רוצים להחליש את הביקורת עליהם מצד הרשות המחוקקת ולפעול ללא פיקוח.

כשבני גנץ וח"כים שפועלים באופן דומה מבקשים מאיתנו לעבור "מהכרעה להסכמה", הם בעצם משאירים את המגרש לקואליציה, שלא מחויבת לכללי הנימוס . לפעמים, הממלכתיות מחייבת דווקא לקבל הכרעות ברורות - לטובת כולנו. ועוד בפרק: קצת ביקורת בונה לרבנות

חבר הכנסת איימן עודה אמר אמנם דברים מקוממים ומכעיסים, אבל גם ח"כים אחרים מתבטאים לעתים באופנים קשים – אז מדוע דווקא אותו מנסים להדיח? תני פרנק מזהה כאן מגמה ברורה ומיידית. וכן - היא בהחלט קשורה לזה שהוא ערבי

במקום לטפל במצב החירום בעירו, שספגה פגיעת טיל, ראש עיריית בני ברק העדיף להישאר בניו-יורק. תני פרנק מסביר שככה זה כשאתה מחויב יותר לאדמו"ר מאשר לתושבי העיר

בימים אלה כולנו צופים ברוקדים עם שותפים, תוכנית הדגל של המפלגות החרדיות. כלפי חוץ, מול הבוחרים, אומרים 'תחזיקו אותי' ומאיימים להפוך שולחנות, וכלפי פנים – כל הצעדים מתואמים עם ראש הממשלה, שרוצה בחירות במועד שיהיה הכי נוח עבורו. במחשבה שנייה, אולי צריך לקרוא לזה ריקוד מושחת

השר קיש הכריז על תוכנית חדשה בבתי הספר לחיזוק הזהות היהודית, או כדבריו - אי אפשר להשאיר את הזהות היהודית כעניין של העדפה פרטית. או במילים אחרות: מה חשבתם, שאתם תחליטו מה זו היהדות עבורכם?

האמירה האומללה של יאיר גולן, ש"ישראל הורגת תינוקות כתחביב", הזכירה לכמה מחברי הכנסת את התחביב שלהם: בשנתיים האחרונות מסתובבות הצעות חוק שונות, שמבקשות - בגדול - להגביל את היכולת לבחור ובעיקר להיבחר. תני פרנק מזכיר שככה לא עובדות דמוקרטיות

תגידו, איך אתם בלימבו? המשחק שבו צריך לעבור בו מתחת למקל שהולך ויורד, בלי לגעת בו? אם אתם לא משהו, כדאי לכם ללמוד מהקואליציה – היא מגלה גמישות יוצאת דופן בלהחזיק מעמד, למרות מצבה הרעוע. מה רע בזה, אתם שואלים? ובכן, שבחסות זה עשויים לעבור פה חוקים שכבר היו עמוק במקפיא | מגיש: תני פרנק

בזמן האחרון, כך נדמה, אי אפשר לחמוק ממהדורת חדשות שבה יולי אדלשטיין מצהיר שהוא דוחף לחוק גיוס בכל הכוח. השאלה היא מה הוא עושה בפועל?

אם אתם עובדי המגזר הציבורי, בוודאי חשתם השבוע את כובד השותפות בנטל כשנתבקשתם לגלות "אחריות לאומית" ולספוג קיצוץ בשכר לטובת מימון המלחמה. אבל באותו הזמן, לא תאמינו, דנו השרים בהעלאת השכר שלהם! מודעות עצמית מישהו? מגיש: תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה כתיבה: טל רוזנר ותני פרנק עורך סאונד: עומרי בן-דור

כנס הקיץ של הכנסת עשוי לסמן את סוף דרכה של הקואליציה, אבל זה לא אומר שלא יהיה כאן בליץ חקיקה מגזרי ואינטרסנטי. ההפך – העובדה שהיחסים בין השותפות בממשלה נראים יותר ויותר כמו טלנובלה, תגרום לקואליציה לקדם חוקים, מהר-מהר לפני שייגמר

לא כל דבר שמודבקים עליו סמלי המדינה יכול להיחשב ממלכתי. השרה רגב והממשלה יכולים לקבוע שהנושא של טקס הדלקת המשואות השנה הוא "גשרים של תקווה", אבל זה חסר משמעות כשהממשלה הזו שורפת את כל הגשרים || מגיש: תני פרנק