בזמן הזה | חנוכה בישיבת ירוחם

The Eternal Light of Pure Oil - Rav Gilad Palmer | BaZman Hazeh - Hannukah at Yeshivat Yerucham

חז"ל מספרים לנו שעם ישראל נלחם את מלחמתו של הקב"ה והקב"ה דן את דינם של ישראל, כי המלחמה באמת שייכת גם לעם ישראל וגם לקב"ה. נס פך השמן מגלה שמאחורי המלחמה הארצית עמד הקב"ה, ובהדלקת הנרות אנו מראים שהקשר בין מלחמת ישראל למלחמת הקב"ה הוא מהותו של החג. גם היום ניכר שהקב"ה נלחם את מלחמתנו ואנחנו נלחמים את מלחמתו. המלחמה, שעל פני השטח היא מאבק על חרות לאומית פיזית, טומנת בחובה משמעות רוחנית. הקב"ה רצה שנס חנוכה יקרה דווקא באמצעות בני ישראל, וגם המלחמה שלנו היא גילוי פני שכינה. פרק אחרון בסדרה

היוונים לא ראו בעין טובה את הייחודיות של העם היהודי, ורצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". עם ישראל נתקל לראשונה בשאלה האם יש בעולם המודרני מקום מיוחד לדת ולתרבות היהודית. את הדילמה הזאת אנו חווים עד היום – האם יש מקום לייחודיות היהודית בתוך התרבות העולמית? ומאז, בכל שנה בחנוכה, אנו חוגגים את נס ההצלה התרבותית של עם ישראל.

בחג החנוכה האמונה מתגלה באתערותא דלתתא על ידי החשמונאים, שמתקוממים נגד העבודה הזרה וגזרות השמד ויוצאים למהלך צבאי. תחילת הנס היא בדרך הטבע ובסופו נוסף רובד ניסי של נס פך השמן, ודווקא אותו חז"ל מדגישים, ודווקא הוא משתקף באופי החג. מה היה מיוחד דווקא בנס פך השמן, שנראה לכאורה כשולי בהקשר ההיסטורי? למה חז"ל מדגישים דווקא אותו? ולמה דווקא ב"על הניסים" נס זה הושמט? מבט פנימי להנהגה הנצחית שמתגלה בחג החנוכה.

המהר"ל מסביר שנס פך השמן הוא הצהרה אלוקית על רצונו במרד החשמונאים, לו הייתה התנגדות מחשש שיסכן את העם. כשדוד בא לנקום בנבל, אביגיל אמרה לו שהוא לא לוחם את מלחמתו האישית אלא את מלחמת ה', והתובנה הזאת מובילה את דוד לאורך מלחמותיו, ואותה למדו ממנו החשמונאים, והוא המנוע לשילוב ספרא וסייפא. לאור המנוע הזה הולכים גם החיילים במלחמה הנוכחית, ואנו רואים את שם ה' מתקדש לעינינו. פרסום הנס הוא פרסום היותה של השכינה בתוך המחנה, ולכן הוא מתבטא דווקא בהדלקת אור בתוך החושך.

בנוסף לנס פך השמן, חז"ל נותנים ערך להדלקת הנרות כשלעצמה. מדוע? בניית המזבח והכנת שאר עבודות המקדש דורשת מומחיות וזמן, ואילו הדלקת הנרות היא המשימה הפשוטה ביותר, שמסמלת את תחילת חידוש העבודה. אנו שמחים בה על אף שחידוש העבודה עוד לא הושלם, ובמקביל אנו שמחים במלכות חשמונאי על אף שאינה מושלמת.ב"על הניסים" מוצג שילוב בין מעשי אדם למעשי שמיים בכל השלבים, הניצחון והדלקת הנרות. גם בימינו אנו רואים את שיתוף הפעולה של הקב"ה ובני האדם, ועלינו לשים במוקד העשייה את המשמעות הרוחנית ולשמוח גם במצבנו הלא מושלם, בתפילה שנמצא את הדרך הנכונה לכך ושהקב"ה יזכה אותנו בגאולה שלמה.

הגבורה תלויה בבחירת האדם, אך היא גם מתנה מה', שנתן לו את היכולת להגיע למקום הזה. מלבד העוצמה הגופנית והנפשית לגבור על האויב, יש לגבורה משמעות נוספת ביהדות – תיעול הכחות הפנימיים למקומות קדושים. זאת הגבורה שהופיעה אצל אבותינו בהקשר המלחמתי ובהקשר הפנימי, זאת הגבורה שמופיעה אצלנו, וזאת הגבורה שעליה, ועל שותפותנו בהופעתה בעולם, אנחנו מודים לקב"ה.

הדלקת הנרות מראה את היכולת להכניס את האור לחיינו מלאי המורכבות. הנס הרוחני הגיע דווקא מתוך המלחמה הגשמית. ב"על הניסים" מודגש הסדר הכרונולוגי של נס החנוכה – תחילה המלחמה ומסירת הגיבורים ביד החלשים, ורק לאחריה הדלקת הנרות. בכך חכמים מלמדים אותנו את סדר הפעולות המוטל עלינו – ראשית יש לפעול בעולם הגשמי ורק לאחר מכן אפשר להיכנס "לדביר ביתך". זהו סדר תיקון העולם, וזה הסדר בו תקרה גם הגאולה העתידית. בדורנו אנו זוכים לממש את האידיאלים הללו, ותפקידנו הוא להמשיך את הרוח הגדולה הזאת. אנו רואים איך הקב"ה מוסר גיבורים ביד חלשים, ומתוך כך נגיע לבניין המקדש.

ימי החנוכה הם ימים של הלל והודאה, שמהווים את עיקר מצוות החג. חנוכה הוא החג הראשון שהיסוד הזה עומד במרכזו, הראשון שהשאלה המרכזית בו היא היחס של עם ישראל לאירועים ההיסטוריים והשפעתם עליו, ולא המציאות האובייקטיבית. את היחס הזה אי אפשר לקבוע באופן מיידי, אלא רק לאחר זמן, לאחר עיבוד האירועים והשפעתם – "לשנה אחרת קבעום בהלל והודאה". אנחנו נמצאים בימים היסטוריים וחווים מאורעות מטלטלים, קשים וכמעט פלאיים. כיצד ימים אלו ישפיעו על עם ישראל? מה אנחנו נקבע לשנה אחרת?