כללי פסיקה ורבנות

האם בעל ואישה מעדות שונות מחויבים ללכת דווקא אחרי מנהג הבעל? האם האישה יכולה להמשיך לנהוג כמנהגה לאחר החתונה? הרב במהלך השיעור חזר על השיטות בשיעור הקודם חידד את שיטת הרב עובדיה ואף הרחיב את ההבדלים בין השיטות בהמשך השיעור הרב דן בשיטות נוספות באחרונים בין השאר בשיטת הרב רבינוביץ.

איך ינהגו בעל אשכנזי ואישה ספרדייה או ההפך? מה הסברא לכך? הרב במהלך השיעור דן בסוגיה היסודית של הנושא מנהג המקום והיחס לבני זוג מעדות שונות, הרב הציג שלוש גישות מרכזיות שמצינו באחרונים העמיק השיטות ואף הסביר את ההבדל בין השיטות השונות.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1dUZBLPbSrhPdDNC35wrErRqgti82eI0d

מתי ניתן לסמוך על היחיד בשעת הדחק? מה הגדר של שעת הדחק? הרב דן על הסוגיה במסכת נידה המדברת על שעת הדחק, פירט את המחלוקת בין הרשב"א לתוספות וביאר את שיטות האחרונים בפסיקת הלכה בנושא. לאחר מכן דן על הגדר של הפסד מרובה מתוך הדוגמאות המופיעות בגמרא, האם ניתן ללמוד מהם עיקרון כללי על מתי נחשב הפסד מרובה, או שאלו דוגמאות מסוימות בהם ורק בהם ניתן לסמוך על היחיד בשעת הדחק.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1DTvhiX4VdaPR3rwFvPMrwUM0y2WxOGcC

האם אפשר לסמוך על קטן בחוכמה בשעת הדחק כמו שאפשר לסמוך על היחיד בשעת הדחק? האם במקרה שנחלקו היחיד והרבים בשעת הדחק לדוגמה בעיגון, עדיין אומרים אפשר לסמוך על היחיד בשעת הדחק? הרב עיין בשתי הסוגיות הללו ופירט את סברות האחרונים והחילוקים השונים בכל סוגיה.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1BM2a-X__GII3RiK9u0u4w8cj9vtfOZHT

האם אפשר לסמוך על היחיד בדיני תורה? האם דין זה חל אפילו כיום? סביב הבעיה של איסור חדש בחוץ לארץ הרב דן בסברות השונות הנמצאות באחרונים מתי ניתן לסמוך על היחיד בשעת הדחק ומתי לא. לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1Vh3dOzB7gKvzm8GoQSfwSFr39xFWNCCt

האם ניתן לפסוק כדעת היחיד כשיש סמכות? האם גם כשאין סמכות? האם ניתן להקל בשעת הדחק? הרב במהלך השיעור הציג את הפירושים השונים למשנה במסכת עדויות העוסקת בנושא מתי ניתן לסמוך על היחיד.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1e3f-3d4JXy46vt2VX96IdJcZSgJoelK_

האם המיעוט בטל לגמרי או שהוא קיים, האם רוב זה דרך של הכרעה ודעת המיעוט לא בטלה, או שרוב זה דרך להגיע לאמת ולכן המיעוט טועה, הרב דן במהלך השיעור במחלוקת האחרונים בגדר המיעוט בבית דין. לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1OaW_08w4eNqDsMcqY5bR7hD_EQ6JvV8k

האם בפסיקת הלכה אפשר לצרף דעות לרוב גם אם פסקתו את פסיקתם מסברא אחרת? האם דין זה חל אף שסברות הללו סותרות אחת את השנייה? האם דין חל רק בדינים מדרבנן או גם מהתורה? הרב בשיעור עובר דן בסוגיה דרך תשובתו של הרב עוזיאל (שו"ת משפטי עוזיאל) מתוך שני גמרות מרכזיות אחת בחולין לו ואחת בסנהדרין לד הראשונים ופוסקים.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1_7py8ih4Ncwgg-ppDHZmj7nwh6pKoMhA

מה תוקף הדין של הליכה אחר הרוב? מה עושים במקרה שאין רוב? מה היחס בין הכלל של בשל תורה לך אחר המחמיר לבין הכלל ללכת אחרי מי שגדול בחוכמה? בשיעור הרב מסביר בצורה נפלאה את הדינים הבסיסים של הליכה אחר הרוב, ולאחר מכן מפרט על מחלוקת התנאים המדברת על היחס בין כללי הפסיקה 'בשל תורה לך אחר המחמיר' לבין 'גדול בחוכמה'. לדף המקורות:https://drive.google.com/open?id=1AY7T8fBUvupdggv487QuOEVLrFIRI-le

האם יש דין של חכם שאסר בדורנו? מהם הסברות הנמצאות בפוסקים האחרונים לטעון כי דין זה אינו קיים? הרב במהלך השיעור עובר על כמה סברות המופיעות בפוסקים, חלקן הרחבות של צמצומים שקיימים בדין, חלקן בעקבות שינוי שחל בשואל השאלות כיום, וחלקן בעקבות שינויים שחלו בפוסקים כיום. 

האם הדין של חכם שאסר הוא מוחלט? באיזה מקרים מחריגים לא הולכים לפי דין זה? הרב במהלך השיעור עובר על מספר צמצומים לדין המופיעים בפוסקים, מסבירם דן בהם ומפרט איך הם מסתדרים עם הסברות הכלליות בדין חכם שאסר.

האם פסיקת הלכה שניתנה בטעות ניתנת לשינוי? והאם יש הבדל מכריע בין טעות במקור הלכתי מפורש לבין טעות בשיקול דעת?שיעור זה עוסק בגבולות הדין "חכם שאסר - אין חברו רשאי להתיר" בשני מקרים מורכבים. ראשית, נבחן את שאלת טעותו של החכם האוסר, ונבחין בין "טועה בדבר משנה" המבטל את האיסור, לבין "טועה בשיקול הדעת" שעלול להותירו על כנו. כמו כן, נדון בכוחה של מסורת אבות ובשאלה מתי יכול חכם להתיר מנהג שהתקבל בקהילה, תוך בחינת סמכותו של החכם המנסה לבטל מנהג אבות שתוקפו חזק.

שיעור זה הוא המשך לדיון בדין "חכם שאסר - אין חברו רשאי להתיר", והפעם נתמקד בשאלה הפוכה: האם חכם שהתיר, חברו רשאי לאסור? נברר האם האיסור לחלוק נאמר רק כשהתוצאה היא איסור, או שעיקרון "חלה הוראתו" מחייב גם כאשר הפסיקה המקורית הייתה להיתר. כמו כן, נדון בשאלה האם האיסור לחלוק תקף רק על המקרה הספציפי שנדון, או שהוא חל גם על מקרים דומים עתידיים. ננתח את ההשלכות המעשיות ואת ההבחנה בין הוראה פרטית להוראה כללית.

האם מותר לפנות לרב כדי לקבל היתר על דבר שכבר אסר לך רב אחר? האם מותר לקיים "סקר שוק" הלכתי?שיעור זה יעסוק בדין "חכם שאסר - אין חברו רשאי להתיר", ויברר את שורשי האיסור: האם הוא נובע מכבודו של החכם הראשון או מטעמים אחרים. נדון בשאלות המעשיות: מתי מותר לשואל לחפש פסיקה מקילה, והאם יש סמכות מיוחדת ל"מרא דאתרא" להתיר גם לאחר איסור קודם. ננתח את גבולות הדין ואת השלכותיו לימינו.

מה היחס בין "לא תתגודדו" לשמירה על מנהג אבות? מה צריכים לעשות אנשים המקימים קהילה חדשה?בשיעור נוסף ברצף השיעורים העוסק בצורך בפסיקה אחידה ובאיסור "לא תתגודדו", נדון ביחס בין "לא תתגודדו" ל"לא תיטוש תורת אמך" – מה יעשה אדם המגיע עם מנהג מסוים לקהילה חדשה? נדון במנהגים בהלכה ובתפילה, וכן במקרה של הקמת קהילה חדשה.

כיצד הוכרעה המחלוקת על דין שתי בי דינים בעיר אחת? כיצד תתמודד קהילה עם מצב שבו קיימות בה כמה הנהגות פסיקה שתי תורות?שיעור זה הינו המשך הדיון מהשיעור שעבר על דין שתי בתי דינים, והמשך הדיון באיסור לא תתגודדו. נעסוק בפסיקת ההלכה במחלוקת זו ובקשיים העולים ממנה בשיטת הרמב"ם. כמו כן נדון היכן דין זה רלוונטי ונכון, ובאילו מקרים נצמצם את השימוש בו, ובפתרונות אפשריים להתמודדות עמו בקהילה.

מהם הטעמים לאיסור "לא תתגודדו"? מה החשש?השיעור בוחן את יסודות האיסור לפיצול דרך דברי הראשונים והאחרונים, ומציג שתי הבנות מרכזיות: חשש ליצירת שתי תורות - פירוק האחדות ההלכתית, וחשש למחלוקת ציבורית. נדון בכיוונים השונים בהבנת מחלוקות האמוראים השונות בנושא ונראה את ההבחנות בין דין למנהג, חומרא והידור. בכך מונחת התשתית להבנת גבולות האיסור ויישומו המעשי.

כיצד על קהילה לנהוג כאשר יש בה מנהגים שונים? ומנלמד על האיסור ההלכתי של "אגודות אגודות"?פתחנו בשיעור זה את העיסוק באיסור "לא תתגודדו" – האיסור ליצור קבוצות שונות בתוך קהילה אחת. בשיעור זה הוצגו שלוש גישות מרכזיות בראשונים לגבי מקור הדין ותוקפו – ממי שסבר שהאיסור אינו מפורש בכתובים, ועד לעמדתו המורכבת של הרמב"ם שתיאר את הדין כחלק מאיסור "לא תתגודדו" ונדרש ממנו. במהלך השיעור נבחנו המחלוקות בסוגיה והונחה התשתית להמשך הדיון במעמד ההלכתי של האיסור ובגבולותיו המעשיים.

דברנו בעבר על אדם חשוב שאני, והזכרנו מה עניין התנהגות הרב בצורה יוצאת דופן מצד עצמו.בשיעור הזה הרב עסק במקרים בהם מותר לרב להחמיר לעצמו, ובמקרים בהם חייב לנהוג בשווה לציבור. ראינו חילוק בין סוגי ציבור וסוגי רבנים. דף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23409.pdf

בשיעור חזרנו על צדדים נוספים מדוע לטשטש את קו הדין לעומת מדוע חובה לדייק את גדרי ההלכה ולהגיע לבירור מעמיק. הרב התייחס בבעיות שיש בכל צד, בהחמרה על דרך פסיקה שטחית, ובהליכה על הקו המדוקדק.יגיע כפיך כי תאכל - זה המקל בהלכה? וכח דהיתרא עדיף משמעו שתמיד כדאי להקל? אז מתי באמת אסור להחמיר ובאיזה מצב חייבים להחמיר? דף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23397.pdf

ולא עם הארץ חסיד - מיהו אותו חסיד שוטה? מדוע אדם לא יכול להיות פשוט חסיד ועל מה עליו לשים לב? מדוע יש אנשים שמעשה החסידות חמור להם יותר ממצוות ועבירות ממש? הרב מוסיף עוד בעיות וסכנות נוספות בהחמרות, וכן מציג את הרב את האחריות המוטלת על הרב המלמד ומורה לקהילתו דרך חסידות. דף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23382.pdf

הרב תיאר סיבה נוספת להחמיר על פי דברי הרב קוק וסיכם את הסיבות השונות להחמיר. לאחר מכן התחלנו לדון בצד של הסכנות שיש בחומרות. הסכנה הראשונה היא שיש מראית עין של מינות.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23361.pdf

מה מקומה של החמרה שנובעת ממגמה רוחנית? והאם אפשר להיצמד להלכה – אך להחמיץ את רוחה?כהמשך לשיעור הקודם, נמשיך ונראה סיבה נוספת מדוע טוב להחמיר גם כאשר ההלכה מתירה – כאשר החמרה זו מבטאת רגישות לערכים העמוקים שהתורה מבקשת לטעת.השיעור עסק בחשיבותן של חומרות הנובעות מיראת שמים ורוח הלכתית עמוקה, לצד הזהירות מחומרות שמטשטשות את הגבולות, מחלישות את סמכות ההלכה, ועלולות להוביל לעיוות דרכה של תורה.לדף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23357.pdf

מה מקומה של החומרה בעולם ההלכה? האם אדם רשאי להחמיר על עצמו גם כאשר הדין מתיר בפירוש?השיעור עסק בבעיתיות בהחמרה עיוורת, בחשיבות ההבחנה בין עיקר הדין לבין פרישות אישית, ובגבול הדק שבין יראת שמים לעיוות ההלכה. לצד הסכנה שבהחמרה שמטשטשת את ההבנה מהו דין התורה עצמו, הרב הציג את ערכה של החמרה כאשר היא נובעת ממניעים מסוימים: מאחריות וזהירות מהסכנה שבעבירה, או מרגישות רוחנית ופרישות.לדף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23352.pdf

כיצד על הפוסק לנהוג כאשר חושש שיפגעו בו אישית? ומה אם עלול להיווצר חילול השם מאמירת האמת ההלכתית?הרב הציג שלוש גישות מרכזיות בפוסקים להתמודדות עם פחד בעת פסיקה – ממי שדורשים מסירות נפש מוחלטת, עבור במי שהתיר להימנע כשיש חששות משמעותיים בלבד, ועד מי שתלה את הדבר במעלת הדור. במהלך השיעור נידונו מקרים שונים והשיעור נחתם בקריאה לשילוב של אומץ הלכתי עם רגישות ציבורית ויכולת הסברה והנגשה.דף מקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23338.pdf

האם שלום בית דוחה איסורי תורה? הרב עסק במצבים בהם שמירת ההלכה עלולה להביא לפירוק הבית. והעלה כמה תשובות של פוסקים שבהן הכריעו ששלום בית גובר כאשר מדובר בהעלמת עין מאיסור הנעשה בשוגג או בעשיית מעשה שאינו איסור גמור.לאחר מכן הרב הראה שגם אם אין תמיד דרך הכרעה קבועה בין איסורים גמורים ובין שלום בית -הפוסק חייב לבחון גם את ההשלכות הנובעות מהפסיקה כדי למנוע פגיעה בשלום הבית, הן מפני ששלום בית זהו ערך מרכזי בתורה והיא מפני שכשהבית של האדם מתפרק בגלל שמירת ההלכה הוא עלול לוותר על שמירת כל המצוות.

האם הרב יכול להתיר לאדם שטס בשבת לקחת איתו את התפילין? לאחר השיעורים הקודמים שבהם הועלו דרכים של העלמת עין או היתר בהוראת שעה, בשיעור זה הרב דן האם מותר לרב להדריך את החוטא לעבור על איסור קל במקום על האיסור החמור.הרב הראה שמדובר בפער שמתוארת בגמרא בין משה לאהרן הנובע מהשאלה האם תכלית הפסיקה היא לבטא את דבר ה' בעולם או להדריך את העם והעולם אל השלימות. בשאלת הלגיטימיות של דרכו של אהרן נחלקו רש"י ותוס', וכן ראשונים אחרים ביחס להדרכה לאדם שיצרו מתגבר עליו. במחלוקת זו נחלקו גם הציץ אליעזר והרב עובדיה. הרב הסבר שאפשר הדבר תלוי בשאלה האם מדובר בציבור אידאולוגי שעלול לנגח את התורה או בציבור שמעוניין לשמור על התורה אך מתקשה בכך. לכן ההדרכות משתנות בהתאם לציבורים השונים. הרב התייחס להתמודדות של רב קהילה כאשר בקהילתו יש ציבור מגוון.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23313.pdf

האם בית הדין יכול להתיר איסור בהוראת שעה כדי שהציבור לא ייכשל באיסור חמור יותר?לאחר שבשיעור הקודם הרב דיבר על העלמת עין מאיסורים שהתפשטו בציבור, כעת הרב עובר לדון ביכולת של בית דין להתיר איסור בהוראת שעה כדי להציל את הציבור מאיסור חמור יותר.בשיעור נלמדו התנאים לכך: א. ההיתר בהוראת שעה בלבד. ב. התיקון יהיה גדול מההיתר - כגון כדי להשיב אל הדת או כדי לתקן עבירה שכל הציבור עובר. ג. שהאיסור שמתירים הוא איסור ששומרים עליו ולא שהחוטאים מומרים בו, כדי שיהיה ניתן לשלוט בגבולות ההיתר. ד. שלא בשביל לתקן את היחיד החוטא נוריד את הציבור מרמתו הרוחנית.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23293.pdf

האם מותר להעלים עין מפריצת גדר ציבורית או שמא יש בכך הסכמה שבשתיקה וחילול השם? מה קורה כאשר לרב אין יכולת לתקן את הבעיה?הרב הציג בשיעור את החומרה הגדולה שבהסכמה ציבורית לעבור עבירה, ולאחר מכן הביא את מחלוקת בעל העקידה והריב"ש ביחס להעלמת עין מאיסור קל כדי שעוברי העבירה לא יחטאו באיסור חמור יותר, ואת שיטת הרדב"ז ושיטת הרשב"א.לבסוף הרב הביא את מחלוקת הרב עובדיה והציץ אליעזר האם העקידה אסר גם כשאין ביד ב"ד למנוע את העבירה.דף המקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23281.pdf

מדוע אדם השומע את חברו שמברך ברכה שאין לברך אותה משום ספק - אסור לו לענות אמן? מה הדין גם כלפי ספרדיה השומעת אשכנזיה שמברכת על נטילת לולב?הרב הציג בשיעור שלוש סיבות באחרונים לאיסור ענית אמן על ברכה שנאמרת באיסור, והראה שהסוברים כפי הסיבה השנייה - שצריך שהברכה תהיה נצרכת - נחלקו האחרונים האם יענה אמן לברכה שהמברך נוהג כדעה שאינה מקובלת על רוה"פ, וזאת בהתאם לשאלה מה היחס לדעה אחרת בהלכה..דף המקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23254.pdf

מה דין ספרדי שעלה לתורה בתענית ציבור במניין אשכנזי ורוצים שיפטיר? והאם מברך על הלל במידה והוא עולה חזן? האם מוציא את הרבים ידי חובה?הרב הציג את מחלוקת האחרונים ביחס לספרדי שעולה חזן בר"ח והציבור מצפה ממנו לברך, והראה שהיא תלויה במחלוקת שעלתה בשיעורים הקודמים ביחס למחלוקות בהלכה: האם יש אמת אחת הלכתית או שמתנהלים בצורה של אלו ואלו? כמו כן נחלקו האם במחלוקות מנהגים שבין ספרדים ואשכנזים יש חשש ללא תתגודדו ולמחלוקת או שאין לחשוש מכך.דף המקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23251.pdf

האם מותר לספרדי שמקפיד על חלק לאכול בשר אצל אשכנזי שלא מקפיד על כך? מה דינם של כלי הבישול?הרב הראה שיש חילוק בין מי שנוהג איסור למי שסובר שאסור - לגבי שימוש בכלי של חברו שאינו בן יומו. אח"כ הביא הרב כמה מקרים בהם התירו הפוסקים אפילו שימוש בכלי בן יומו ואפילו לאכול אוכל שנתבשל עם מה שנוהג אסור, וזאת מפני שכך קיבלו את המנהג. אח"כ הביא הרב מחלוקת אחרונים האם במקום איבה ומחלוקת התירו לעבור גם על איסורי דרבנן או רק על דברים שקיבלו מחמת המנהג.דף המקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23250.pdf

האם מותר לאשכנזי לבקש מספרדי שיכין לו תה בשבת? מה יעשה אדם שקיבל עליו שבת מוקדמת וגילה שהמזגן שלו כבוי?הרב הציג בשיעור את שיטת הט"ז שבמחלוקת הלכתית - אסור לאדם הסובר אסור לומר לחברו המתיר שיעשה בשבילו משום שלדעת האוסר - המתיר עובר איסור, אולם כשההבדל נובע שלא ממחלוקת הלכתית כגון כשקיבל שבת מוקדם או ביו"ט שני של גלויות לבן א"י - אין איסור שבות אמירה ליהודי. לאחר מכן הרב צידד בשיטות האחרונים האחרים שאוסרים רק בשבת בשל איסור שבות של אמירה והנאה ממלאכת נוכרי או יהודי המתיר, ולא משום לפני עיוור.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23231.pdf

האם מותר לאדם להאכיל את חברו אבקת חלב נוכרי כשהוא עצמו סובר שאסור?הרב הציג בשיעור את מחלוקת הכתב סופר ושער המלך האם מותר לאדם שסובר על דבר מסוים שהוא אסור לתת אותו למי שמתיר אותו. הרב הראה שמחלוקת זו ממשיכה את המחלוקת בשיעור הקודם לגבי הדיון ביחס למחלוקות הפסיקה. האם הדעה השנייה לגיטימית מבחינה הלכתית או שמתייחסים אליה כטעות וממילא אסור לתת לו לסמוך על דעתו שמתירה את האיסור הזה.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23227.pdf

הרב פתח בחילוק שבין הבדלי מנהגים למחלוקות בפסיקה.לאחר מכן הרב הראה שגם ביחס למחלוקות בפסיקה ההלכתית ישנה מחלוקת ראשונים ואחרונים האם צריך להתייחס לדעה הנגדית כלגיטימית מבחינה הלכתית או שיש אמת הלכתית אחת? ומתוך כך האם יש איסור לתת לאוסר מדין "לפני עיוור" או שזו רק מצד מידת חסידות ודרך ארץ.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23154.pdf

האם התורה ניתנה שלמה מסיני ואח"כ נשכחו הלכות? איך התפתחו הספקות בהלכה ובפסיקה?הרב הציג בשיעור את שיטת ספר הקבלה שהתורה ניתנה שלמה מסיני והמחלוקות נובעות משכחה של הפרטים הקטנים לאורך הזמן.לאחר מכן הרב הציג את שיטת הרמב"ם שמראש התורה ניתנה עם עיקרים וכללים של דרישת התורה המסורים לחכמים.במהלך השיעור עסק הרב ביאור מאמר חז"ל שתלמידי הלל ושמאי לא שמשו כל צורכן, ועל חוסר ההכרעה ההלכתית.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23133.pdf

מתי נכון שחכמים יחרימו רב שפוסק אחרת מהם? מה הגבול של סמכות הרב לפסוק כדעתו?הרב הציג את חרם הרשב"א על דרשנים לא ראויים ואת תגובת הרמב"ן לחרם חכמי צרפת על הרמב"ם. לאחר מכן הרב עסק בהבדלים שבין החרמות ובתנאים המחלקים בין חרם שיוצר תיקון בתורה ובין כזה שיוצר שבר.ולבסוף הרב סיכם את סוגי המקרים ודן במחלוקות וחרמות מסוימות בימינו.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23116.pdf

מה משמעות האיסור "לא תענה על ריב"? האם לרבנות הראשית היום יש מעמד של "מרא דאתרא"? מה משמעות המושג "דעת תורה"?הרב הציג בשיעור את סוגיית "לא תענה על רב" והראה שגם ממנה אין ראיה לאיסור פסיקה כנגד רב גדול.לאחר מכן הרב עסק במעמדה של הרבנות הראשית בישראל, וההבדל בין זמן הקמתה לימינו.ולבסוף הרב העלה שיש מקום לומר שיש סמכות מיוחדת לגדול הדור כאשר מקבלי החלטות מתייעצים עימם בסוגיות ציבוריות.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23090.pdf

האם כל הרבנים מחויבים לפסיקות של גדולי הדור? יש הבדל בין כל רב גדול לבין הרב הגדול ביותר בדור?הרב הציג את הפולמוס של הרב שרמן והרב דיכובסקי על ביטול הגיורים.לאחר מכן הרב הביא בתור מקור לדין זה את סוגיות "לא תסור" ו"איסור הוראה בפני רבו המובהק" והראה שאין משם חובה לפסוק כגדול הדור, אלא רק אם פוסק זאת בפניו, לחלק מהשיטות.בשיעור הבא הרב יראה סוגיות נוספות וידון אם הן יכולות לשמש מקור לדין זה.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23065.pdf

האם בימינו לרבני הקהילות יש סמכות של "מרא דאתרא"? יש הבדל בין פסיקות בנושאים פרטיים ובין נושאים קהילתיים?הרב הציג בשיעור שבימינו נוצר סוג שלישי של ""מרא דאתרא"" שבהרבה מהמקומות הציבור מקשיב לו רק בעניינים הציבוריים ולא הפרטיים.לאחר מכן הרב הסביר מהיכן המצב הזה נובע והעלה את החשיבות הגדולה בשמיעת פסקי הלכה מרב קרוב כדי לקבל פסיקה אמיתית מותאמת. ולבסוף הרב הציע שכאשר רב נשאר שנים ארוכות בקהילתו הוא יכול גם להפוך ל"מרא דאתרא" מהסוג הראשון וקהילתו תינק ממנו את תורתה.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23057.pdf

האם רב חדש בעיר יכול להורות ולפסוק? מה כוללות הסמכויות והזכויות של 'מרא דאתרא'?הרב הציג בשיעור את סוגיות הגמרא הרבות האוסרות לפסוק כנגד הרב המקומי.לאחר מכן הרב הראה שבתקופת הראשונים המושג 'מרא דאתרא' קיבל משמעות נוספת, בתור אחראי על צרכי הדת של הקהל ולכן הטענות התמקדו בעיקר בענייני ממון ו"יורד לאומנות חברו" ולא בכבוד החכם ובמחלוקת פסיקה.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23040.pdf

האם אדם שקיבל על עצמו רב יכול לחלוק עליו בנושא מסוים? האם אדם יכול לקבל על עצמו רב גם בדורנו?הרב הציג את שיטת רבי יהודה בן הרא"ש שצריך ללכת אחר ראיות והוכחות ולא באופן עיוור אחרי רב שהאדם עצמו בחר בו וכן בדברי האחרונים שניסו לצמצם את שיטת הרשב"א בדורנו. לאחר מכן הרב הסביר שבשיטת הרשב"א החיוב לילך אחר הרב שקיבל על עצמו אינו מוחלט (שלא כדין "מרא דאתרא"). ולבסוף הרב נגע באיזון בין פסיקה לפי הרב שקיבלו עליהם ובין פסיקה ע"פ שיקול הדעת

מהיכן נובע החיוב להקשיב לרב המקום? מדוע ניתן לקבל את פסיקותיו גם בדין תורה בו רוב החכמים חולקים עליו ומחמירים? האם סמכותו מוגבלת למקום בו הוא נמצא?הרב הציג בשיעור את שיטת הריטב"א שדין זה נובע מסמכות החכם שהתמנה לרב המקום, ואת שיטת הרשב"א התולה את תוקף הדין בכך שהוא לימד אותם תורה והם חייבים בכבודו.לאחר מכן הרב הציג היבטים שונים הנובעים ממחלוקות זו: מה הדין כשהרב נפטר והאם ניתן לקבל רב גם כשאינו הרב המקומי.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23001.pdf

האם ניתן לכתוב היום ספרי פסיקה ללא טעמים ומקורות? איך אמורים להכריע בשאלות חדשות שמתעוררות והאם פוסק יכול לסמוך על חכמי דורנו בהכרעותיהם ללא שעיין בעצמו? הרב הציג בשיעור את שיטת הרב פיינשטיין שהיא מעין 'שיטת אמצע'. דומה לשיטת השו"ע והרמב"ם שאפשר לכתוב ספרי פסיקה, אך מתנה זאת בשליטה מוחלטת במקורות ובספרות חז"ל והפוסקים, שאין לנו כיום.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22967.pdf

מהי הדרך הנכונה להורות הלכה? האם נכון לכתוב ספרי פסיקה? האם חכמים אחרים יכולים לסמוך עליהם ללא ידיעת טעמי ההלכות ומקורן?הרב הציג בשיעור את שיטת הרמב"ם והשו"ע שכתבו ספרי פסקים על מנת שיוכלו לסמוך עליהם, וכנגדה את דברי המהר"ל ואחיו הרב חיים ב"ב לפסיקת ההלכה שהיא רק על מעשה שהפוסק נשאל עליו ורק מתוך ידיעת הטעמים.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22967.pdf

למה רבי יוסף קארו בחר דווקא לפסוק ע"פ הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם? איך מכריעים בין הראשונים? הרב דן בשיעור בשיטות הבית יוסף והרמ"א לפסיקת ההלכה, והראה שהן נובעות מהמנהגים שהתקבלו על כלל קהילות ישראל. לאחר מכן הרב הביא את שיטת המהרש"ל שכל חכם מכריע ע"פ ראיות עצמיות וללא כפיפות לראשונים, והתנגד לכתיבת ספרי פסיקה.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22951.pdf

האם מותר לראשונים לחלוק על גאונים? לסוברים שאסור - מה הטעם לכך? האם יש לכך השלכה לראשונים מאוחרים לעומת קדומים מהם?הרב עסק בשיעור במחלוקת הרא"ש והראב"ד האם מותר לראשונים לחלוק על הגאונים.מתוך כך הרב המשיך והעמיק בדיון בין הרשב"א והמהרי"ק האם ההלכה נפסקת כמו החכמים הקדמונים או דווקא כמו הקרובים ביותר לזמנו של החכם.

האם אנחנו מחויבים להקשיב לפסיקת בית דין הגדול, אם ברור שהוא טועה בהוראה? האם הדין שונה אם בית הדין לא בירושלים? בפרק זה נעסוק בהיקף החיוב לשמוע לבית דין הגדול, ובטעם חיוב זה. נראה את הבנות הראשונים, שמהן נובעת המחלוקת האם ומתי חובה לשמוע להם גם כשהם טועים.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22930.pdf

למה אסור לחלוק על התלמוד? ומה גרם לכך? בשיעור נמשיך בעיסוק בשיטות השונות לסמכות המשנה והגמרא שאסור לחלוק עליהם בדורות הבאים, וניכנס להבנת שיטתו של הרמב"ם לעומק.הדעות השונות ביחס לתלמוד מהוות בסיס למחלוקות ביחס לגאונים ולראשונים, כפי שיבואר בשיעורים הבאים.

למה אסור לחלוק על התלמוד?הרב עסק בשיטות השונות לסמכות המשנה והגמרא שאסור לחלוק עליהם בדורות הבאים.הדעות השונות ביחס לתלמוד מהוות בסיס למחלוקות ביחס לגאונים ולראשונים, כפי שיבואר בשיעורים הבאים.דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22911.pdf