שיחות שבועיות תשפ"ו ברכת משה

מדוע אין את דין שומע כעונה בספירת העומר? משום שלכל אחד מישראל יש חלק אחר בתורה. (האדמו"ר מסוכוצ'וב). הרב קוק אומר שההקשבה לדברי תורה היא רק הכשר, רק אמצעי לבניין האני העצמי. הקשבה מפולשת היא הקשבה שאינה פוגשת את האדם באופן אמיתי.האדמו"ר מחב"ד מוסיף שתלמידי רבי עקיבא למדו מרבם את הכלל הגדול של ואהבת לרעך כמוך. כל אחד מהם האמין בדרכו בעבודת ה' ומתוך אהבתם לחבריהם ניסו לכפות את דרכם עליהם. זה הפירוש של "לא נהגו כבוד זה בזה". אולם, לכל אחד מהם הייתה דרך קצת שונה והוא ניסה לכפות את דרכו על חברו משום שהם חשבו שבדרך של חבריהם יש פגם בעבודת ה'.

כיצד פועלים בחברה שבה הפשיעה מתרבה ומתחילה לצאת משליטה?האם מותר להרוג את הרוצחים כדי לייצר הרתעה?במהלך השיחה נראה שיש שני סוגי משפט: משפט פלילי ומשפט תורני. מטרת המשפט הפלילי הוא לשמור על החברה מפני מצבים של פשיעה פלילית. לכן, כאשר מנהיגי הציבור רואים שיש צורך להרוג כדי למגר פשיעה פנימית שמשתוללת – יש להם את הסמכות לבצע זאת, כפי שפוסק הרמב"ם ואף השולחן ערוך.

מהי מטרת יום הזיכרון?בשיחה נראה שעלינו להבחין בין זיכרון ועילוי נשמות לבין אבלות מתמדת ומורך. חז"ל יוצאים נגד מי שמתאבל ללא הפסקה על המת. הנופלים במלחמה, בין אם למדו בישיבות ובין אם לא – מלאים בתורה ומצוות ואנחנו פשוט לא יודעים עד כמה. אנחנו לא נשברים, אנחנו ממשיכים להיאבק על חיינו, על חיי העם, על משפחותינו.כל מי שמתבונן קצת רואה שעומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.

המלחמה הנוכחית שאנו חווים נותנת תחושה של ניסיון למיגור הרשע בעולם עד הסוף. נשאלת השאלה, מדוע מלכתחילה ה' מגרה את העמים לתקוף אותנו בארץ?במהלך השיחה נראה כמה כיוונים לשאלה ונבין מדוע לאחר שיבת ציון והתבססות עם ישראל בארץ ישראל, מתעוררת מלחמת גוג ומגוג.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1QPBjDXNQtSzruFGgWA4nr8ScrFZqc5a0

מדוע המן רצה להשמיד את כל היהודים? מה הניע אותו לבצע את המעשה הנועז והמטורף שעשה?בשיחה לקראת פורים מציע הרב סבתו הסתכלות חדשה על סיפור המגילה. נביא את דברי הרמח"ל במסילת ישרים על הכוח ההרסני שמניע אדם שרודף אחר הכבוד.מקריאה של המגילה לאור דברי הרמח"ל עולה שהמניע של המן לא נבע משנאה לעם היהודי, אלא זו רק הדרך שבה הוא מנמק זאת לאחשוורוש. בשיחה נבין שמה שגרם להמן להשמיד להרוג ולאבד את העם היהודי זה הכבוד.

חג הפורים מתקרב וכידוע יש בו עניין מיוחד של שמחה.אולם, נשאלת השאלה כיצד יש לשמוח ביום הזה?במהלך השיחה נעיין במקורות שונים על מנת להבין מהי אותה שמחה ומה כוללת המצווה לשמוח.דף מקורות https://drive.google.com/file/d/1-VAGTrxq50hMEEAAW5p9cEGw_J8JcgYu/view?usp=sharing

האם ענווה סותרת הערכה עצמית?ממה נובע חוסר ההערכה העצמית בציונות הדתית?במהלך השיחה נבין שהיחיד והציבור צריכים להיות מודעים ליכולותיהם ולפוטנציאל שטמון בהם כדי שהם יוכלו לממש את עצמם/להמשיך בכל הכוח את העשייה.

ישעיהו אומר נחמו נחמו עמי. מי אמור לבשר את הנחמה לעם ומהי הנחמה?במהלך השיחה נציג את דמותו של ישעיהו באור ייחודי - כמי שהבין שנבואה אינה שליחות חד-פעמית אלא משימה מתמשכת של עבדי ה'. הם אמורים לחזור עליה שוב ושוב, גם כאשר לא חל כל שינוי נראה לעין במציאות, וגם כאשר מתרחשים אסונות וטלטלות.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1WTNkGr_HFZEywLWLhlM0T5WogKXCD6tQ

היחסים שלנו עם ערביי ארץ ישראל וסביבתה כיום הם מתוחים, מה החזון?האם הנוכחות של הערבים בארץ ישראל בדור הגאולה היא מקרית או חלק מתוכנית אלוקית רחבה?

במה מאמינה דת ישראל? לא במוסר הטבעי, גם לא במצוות, אלא בתורה מן השמיים.התנ"ך הוא הספר החשוב ביותר שקיים בעולם.במהלך השיחה נבין עד כמה התורה היא ייחודית ושונה מכל שאר הספרים, נציג את טענות מכחישי התורה ונבין שאין שום מקום לומר את הטענות האלה כלל.

מה ניתן להפיק מאישיותו של עזרא הסופר לימינו? כיצד עלינו לפעול בדור שלנו כדי לקרבו לתורה ואילו ערכים נדרשים למחנך?במהלך השיחה נראה שכל מחנך צריך ללכת בדרך של אמת ושלום.

האם האידיאל הוא שכל עם ישראל יקדישו את כל חייהם ללימוד תורה? האם אנחנו צריכים לחקות את המודל הקיים בחברה הליטאית?במהלך השיחה נברר מה פירוש "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ונראה מה בנו של החפץ חיים שמע מאביו בנידון?

לכאורה אנו יודעים שאין בעיה להחמיר ומי שמחמיר תבוא עליו הברכה. אולם, האם אין איסור להחמיר?במהלך השיחה נראה שיש כמה בעיות בלהחמיר. נסקור מספר מקומות ששם אכן רואים שיש בעיה מהותית בלהחמיר, ומי שמחמיר חומרות מיותרות, בסוף הן יבואו לידי קולות במקום אחר.

עד כמה יש מקום למוסר טבעי בעולם הדתי? האם מי שמאמין במעמד הר סיני לא צריך את המוסר הטבעי? במהלך השיחה נראה שהמוסר הטבעי הוא חשוב ביותר ואף קודם לתורה.אולם, נבין שמוסר טבעי ללא התורה הוא חסר מאוד וגורם לאדם להיות אדם טוב לסביבתו אך ללא כיוון וייעוד בחיים.התורה מדריכה את האדם ואת העולם לייעודם העליון ומצוותיה הן עצות שרק הבורא יכול לתת אותן.

מה באמת במרכז חנוכה – נס פך השמן או נס הניצחון? והאם אפשר להכיל גם גבורה אנושית וגם נס אלוקי בלי לסתור ביניהם?במהלך השיחה נתבונן בעומק היחס בין נס לבין מאמץ אנושי, ונבחן מחדש את מקומם של החשמונאים ומלכותם.נוגע גם בכוחו של החיבור בין דור הזקנים לדור הצעירים – וכיצד השילוב הזה יוצר את הניצחון ואת פריחת התורה.

הקמת הישיבה הייתה משימה לא פשוטה שהטריחה מאוד את הרב קוק. בנוסף, באותה תקופה היו בארץ מספר לא מבוטל של ישיבות- כולל בעיר ירושלים.מדוע זה לא הספיק לרב קוק? מדוע היה צורך בכל הטרחה הזאת?במהלך השיחה, נראה את תוכנית הלימודים הייחודית שהרב קוק תכנן לבצע בישיבה ונבין מה היה החזון של הישיבה.

במהלך השיחה נסקור שלוש תפיסות אמוניות שהתהוו במהלך האנושות.תפיסת ההתגלות - אמונת ישראל שאומרת שה' התגלה על הר סיני.תפיסה תועלתנית - תפיסת הפילוסופים שסברו שהעיסוק במושכלות זה המלצה שתועיל לאדם אך היא לא מחייבת.תפיסת המוסר - זוהי תפיסה שהתפתחה בעת החדשה ולפיה יש חיוב להקשיב למוסר האנושי שה' טבע באדם.

במהלך השיחה נראה שלוש כללים יסודיים בחינוך. נבין שההורים צריכים להתחיל בחינוך כמה שיותר מוקדם, אסור להם לוותר ועליהם לדעת שהם יכולים להשפיע על ילדיהם במידה רבה מאוד.

כיצד מלחמת חרבות ברזל משפיעה עלינו? כיצד עלינו לפעול בעת הזו לאור ההתעוררות הרחבה בקרב כלל הציבורים?במהלך השיחה נסקור את תגובתו של כל דור למלחמה שפקדה אותו מהשואה ועד ימינו.

כבר תקופה ארוכה יש מתחים בנושא הגיוס בין הציבור החרדי לבין המדינה והציבור הדתי לאומי בפרט. בשיחה נסקור את הזרמים החרדים השונים ואת התפתחותם בדורות האחרונים. בנוסף, נציג את הכיוון לפתרון שאת ניצניו כבר מתחילים לראות בימינו.

הרב המשיך את שיעורו הקודם, וסקר את יתר המקורות המדברים על קבלה והכלה של סוגים שונים של עבודת ה', ועולה השאלה, האם יכול האדם לעמוד נקודת מבטו של האחר בעבודת ה' שלו? הרב ממשיך ומצביע על הצורך האמיתי בקבלה התנסות והזדהות עם זרמים שונים בעבודת ה'.

מה זה אומר ללמוד בישיבה? מדוע לא ניתן לקיים את כל התורה כולה כאשר לומדים בישיבה שנמצאת בחו"ל? במהלך השיחה נסקור את חזונם המדיני והאמוני של לרב קוק ולהרצל, ונקשר את זה לייעוד של עם ישראל בתור 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', מה שלא יכול לעלות בקנה אחד עם התפיסה הגלותית שהייתה נחלתם של רוב יהודי העולם עד תחילת המאה ה-20.