שלישי חיובי

איך אפשר לצמוח ולהצמיח את היצירתיות בתוכנו מול אתגרי ה-AI? באמצעות פסיכולוגיה חיובית, מציע פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר את הדרך לגלות את האותנטיות שיש בכל אחד ואחת ולהצמיח אותה.

שלישי חיובי - טיזר

איך קבלת האורחים של אברהם משקפת את החסד כדרך חיים? כיצד מסביר מודל PERMA לרווחה ושגשוג של פרופ' מרטין סליגמן את דפוסי ההתנהגות של אברהם? וגם כמה המלצות לתרגם את ערך החסד לחיי היומיום. ובעיקר, ההבנה שחסד נעשה גם שקשה, גם כשעמוס, וגם כשמדובר בחסד עבור השונה ואפילו המנוגד לך.  

בפרשה הזו אנחנו פוגשים את אחד האתגרים הכי מורכבים בפסיכולוגיה החיובית, לגבש את עמצנו מחדש, להציב מטרות ולצאת למסע. בשיח הראשון בין אלוהים לאברהם, האחרון מקבל ציווי ללכת מארצו, ממולדתו ומבית אביו. הסדר הכרונולוגי, על אף שנראה הפוך, משקף תהליך של מסע פנימי, שנעשה בשלבים כאשר אנחנו יוצאים מאזור הנוחות הפיזי, נפרדים מנורמות ותרבויות שהכרנו ולבסוף משתחררים מכל האמונות ומכל הקולות שהוטמעו בנו בבית אב. בהמשך כולנו נמצא את עצמנו מתלבטים בין לוט של סדום, שזהו הדוניזם ותענוג רגעי לבין אוהלו של אברהם שיוצא לשליחות עם משמעות, למסע ארוך והרחק מכל מה שהכיר.  

העולם נחרב ונבנה מחדש, מה המשמעות של תיבת נוח? איך אנחנו יכולים להיות כמו נח, הנהגה בלי שאלות, ביצירה ועשיה. איך אתגרים ומשברים הם מנועי הצמיחה לאנושות? בפרשת בראשית פגשנו את הקנאה שהורגת ובפרשת נח אנחנו פוגשים את הבריאה, את משמעות ההצלה, את התקומה. ספר בראשית הוא הזמן לחפש את המשמעות הגדולה בכל אחד ואחת מאיתנו, לחפש איך אנחנו יכולים להוסיף עוד טוב בכל מקום ובכל זמן.

אז מה היא המטרה החשובה ביותר לתחילתה של הבריאה? להבין שכל אחת ואחד מאיתנו זה אור ייחודי מתוך פאזל שלם, שמטרתו למצוא את הייחודיות של עצמו, לקבל אותה ולהאיר בה את כל המעגלים מסביב. איך מתגברים על הקנאה הקטלנית וההורסת שחיה בתוכנו, ומתמירים אותה למיקוד בשליחות שלנו ובכך מייצרים חיים של רקמה אנושית אחת.

בפרשה האחרונה בספר תורה מגיעים חייו של משה לסופם ומתחיל מימוש החזון שלו והצוואה הרוחנית שלו, על ידי העם אותו הנהיג. אפשר ללמוד איך הבחירות של משה ברגעים שונים של חייו הפכו אותו למנהיג העצום, שלא היה גדול כמותו. רגע לפני הסוף אנחנו מבינים איך מתרגמים חזון גדול לצעדים יומיומיים ואיך ממשיכים להאיר בנתינה ואופטימיות, והופכים את הסוף להתחלה.

איך פרשת האיזנו מלמדת אותנו שלמרות השובע ודווקא כשיש, חשוב לזכור להמשיך להודות ולהבין שמה שיש איננו מובן מאליו. איך אפשר לבנות ריטואל של הודיה ומה הוא יביא לחיים שלנו ולחיי הסובבים אותנו. נסו ותראו! אפשר להתחיל בכל רגע ובכל מקום.

למה משה הפך לסמל אוניברסלי של מנהיגות? משה מלמד אותנו, איך הוא הופך את הרגע הטרגי שבו הוא נפרד מעמו לרגע הגדול בחייו, כאשר הוא מעצב תודעה חדשה ותקווה – זהו חזון שאליו העם מתחבר. איך במקום להיות כועס ומתוסכל הוא מייצר צוואה רוחנית של אופטימיות, מציאות של אכפתיות, כאשר זוהי שעת משבר עבורו. איזה תעצומות נפש מתגלות במשה כאשר הוא מתעלה על עולמו הפרטי והאישי, ולא עוזב את תפקיד ההנהגה עד לרגעיו האחרונים, כשהמסר הוא לא 'אני ואין לי תחליף' אלא המשמעות העצומה של השליחות והתפקיד בחייו.

בימים של התבוננות פנימית פרשה זו מציעה את 5 היסודות לבריאות נפשית ורוחנית: ביטחון ושייכות, תיקון וצמיחה מקושי, תחושת מסוגלות, חופש הבחירה והאחריות הבינדורית שיש לכולנו.

מה מיוחד במצוות הביכורים? הרגע הזה שבו אנחנו עוצרים את המרוץ של כל מה שאנחנו רגילים לקבל, בטוחים שזה מה שמגיע לנו, ופתאום נדרשים לעצור, ולהכיר תודה. הכרת הטוב, בפסיכולוגיה החיובית, מעוררת בנו את השמחה, את ההתרגשות ואת ההתלהבות שמאפשרת לנו ליצור השפעה חיובית על המעגלים הסובבים אותנו. עוד אפשר ללמוד שמצוות הביכורים היא לקיחת אחריות, לזכור את הקושי ולבחור לראות את הטוב, ליצור את הטוב, כאן ועכשיו.

מתוך עשרות המצוות בפרשה, התמקדנו בפרק במצוות שהן המבחן האמיתי לשאלה, האם אנחנו פועלים על פי הערכים שבהם אנחנו מאמינים, האם אנחנו מוסריים באמת. רגעי המבחן הללו הם דווקא כשאנחנו אנונימיים, כשלא רואים אותנו ולפעמים כשאנחנו הכי עמוסים בעיסוקים של עצמנו ונדרשים לסייע לאחר, כשזה ממש לא נוח לנו. ואיך המרחב הציבורי הוא בית הספר לתרגום הערכים למעשים? האם ננקה את הצרכים של הכלב בשעת לילה מאוחרת כשאין איש ברחוב? האם נקפיד לשמור על ניקיון החוף או לא להניח רגליים על כסא ריק ברכבת? האם גם כשאין קהל ולא צפויות מחיאות כפיים, נדאג לסייע לאדם שנקלע לצרה? אם השבתם בחיוב – יישר כוח! אדם גדול נמדד במעשים קטנים.  

בניית חברה צודקת ושוויונית נעשית באמצעות אחריות אישית המוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו, כאשר עלינו לנהוג בכפוף לחוק, מקטן ועד גדול. כשכולם שווים בפני החוק נוצרת הגינות ויש אמון בהנהגה, שכפופה גם היא בפני החוק. אחת הפרשיות המהוות דוגמה להגינות הינה 'עגלה ערופה' כאשר כל זקני הקהילה נדרשים להצהיר שאינם אשמים במותו של אדם אנונימי, שנמצא בשדה, ללא רוח חיים. המסר הוא שכולם יכולים תמיד לבחור, בכל רגע נתון, לנהוג ביושרה, במוסריות ובחמלה כלפי האחר. יצא לכם לכתוב רשימת ערכים? איך תרגמתם את הרשימה למעשים?

ליבת התפיסה של הפסיכולוגיה החיובית מתגלה כאן במלוא תפארתה, האדם אינו עבד לנסיבות, אלא מסוגל – באמצעות מודעות, ערכים, ומשמעות – לעצב את חוויית חייו. בכל רגע יש לנו את האפשרות לבחור ברכה או קללה. איך ערבות הדדית ונתינה שזורים בשמחה ומה המשמעות של שמיטת חובות בהיבט אישי וקבוצתי, כמה חשוב ועוצמתי הוא הביחד שכולל את הגר, היתום והאלמנה.

איזו משמעות יש למילה 'עקב' ואיך היא ממסמלת ששינוי גדול קורה בעקבות תהליך שמתחיל בצעד קטן. בניגוד לעולם של תדמיות ברשתות החברתיות, שינוי עמוק לא מושג ברגע ו/או בקליק אלא בצעדים קטנים של פעולות חדשות וישימות. כמה חשוב לחגוג הצלחות קטנות בדרך, ואיך כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להיות חלק מדבר גדול, באמצעות מעשה קטן. וגם הקשר החשוב בין האדם לאדמה, בין עבודת האדמה והשמירה עליה לטובת עבור הדורות הבאים, במעשים קטנים, פשוטים, יומיומיים.

מה המשמעות העמוקה של קריאת 'שמע ישראל' שהפכה ל-DNA של עם ישראל? מה הקריאה הזו מסמלת מבחינה אישית, חברתית ותרבותית.

לפני שמשה יתחיל לדבר על העתיד של העם, הוא עוצר לטובת סקירה של כל התחנות החשובות במדבר, החל מיציאת מצרים וניסים, דרך חטא המרגלים. הפסיכולוגיה החיובית רואה חשיבות רבה ביכולת העצירה והשיקוף העצמי, שתאפשר לראות איך תחנות שונות בחיינו, מתכתבות עם מה שאנחנו מגדירים כתכלית ומשמעות. השיקוף הזה איננו שיפוטי, הוא רואה בכישלונות כמו בהצלחות – תחנות במסע הלמידה. האם אתם מצליחים להביט באומץ על העבר לטובת העתיד? מתי ניסיתם להפוך את הכישלון לתובנה מצמיחה? והאם אתם מכירים את ניסוי האבנים הגדולות?

בפרשת מטות, משה המנהיג הדגול מלמד את סדרי העדיפות על פי מוסר כאשר ערבות הדדית היא ערך עליון והאושר קודם לעושר. בפרשת מסעי, ישנו פירוט של 6 ערי מקלט הפרוסים בארץ, אשר שורשם הוא בתפיסה שניתן תמיד לתקן, המלמדת שזוהי אחריות חברתית לחמול ולסייע לתיקון של הפרט (שעשוי לשגות גם בהריגה). וגם תרגיל יישומי פשוט בחמלה וביצירה של עולם חברתי טוב יותר. חזק חזק ונתחזק!

פנחס, נכדו של אהרון הכהן עד לאירוע מתריס שנוגד את הערכים והוא מגיב בצורה קנאית קיצונית, שמקבלת לגיטימציה מאוד ייחודית. מה מסמל האירוע המתריס ומה מסמלת תגובתו של פנחס? כיצד עלינו לשאוף להתנהג ואיך להגיב כשאנחנו רואים התנהגות מתריסה ומנוגדת לערכים של עצמנו?

איך בלעם שניחן בעוצמה רוחנית המשולה עפ"י חז"ל לעוצמות נבואיות של משה, הורד בדרגתו לאחר שהאתון עליה רכב, ראתה את מה שהוא לא יכול היה לראות? כיצד הבחירה של בלעם במעשה תאווה ורשעות מתקיימת בכל אחד מאיתנו ואיך זה משפיע עלינו כפרטים וכחברה? האם אנחנו זוכרים לראות את מעלת החברים שלנו ולא את חסרונם, שהרי זוהי החברה המתוקנת ואלו הם אנחנו על סמך מי שמקיף אותנו? זכתרם,ן כמה פעמים ראיתן.ם היום את הטוב בא.נשים?

אהרן ומרים, שניים מעמודי התווך הרוחניים של עם ישראל נפטרים. העם מוכה בהלם מהאובדן האדיר. איך נותנים משמעות לאובדן? איך הפסיכולוגיה החיובית רואה באובדן את ההזדמנות לעצור, להתבונן ובעיקר להבחין בין מה שחשוב, למה שדחוף? איך אנחנו יכולים להתחיל כאן ועכשיו לחיות מתוך משמעות וחשיבות ולא בתוך מרוץ של כיבוי שריפות? עצירה והודיה הן פעולות פשוטות שאפשר להכניס לשגרה כדי להבין מה חשוב באמת.

מחלוקת היא תהליך חיוני להתפתחות אנושית וחברתית, שעל פי פסיכולוגיה חיובית, מובילה לרווחה נפשית, משפרת מערכות יחסים ומפחיתה חרדות. המחלוקת של קרח נתפסת כסמל למחלוקת המונעת מאגו ואילו לעומתה, המחלוקת בין שתי האסכולות של בית שמאי ובית הלל, הינה בונה, חיובית ונכונה להתפתחות. על אף התפיסות השונות בין שני הבתים, המחלוקת מבוססת על ענוה ועל הבנת החשיבות לשמר את האחדות, לצד השוני. והנה הקישור למאמר אותו הזכרנו, והכל כך רלוונטי גם היום, שמציע לגשר על המחלוקות מתוך הבנה שה'ביחד' הוא הניצחון: מאמר של פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר בגלובס ביום שאחרי המלחמה: אהבה במקום שנאה

מחטא המרגלים בפרשה, אפשר ללמוד כמה אומץ נדרש כדי לראות את הצד החיובי במציאות, כדי להיות במיעוט שמסרב ליפול ליאוש. כמה חשוב להפריד בין עובדות במציאות לבין הפרשנות וכמה עוצמה יכולה להיות גם לאדם מן השורה ולא רק למנהיגים.

מה משמעות האור שעלינו להדליק? עם אילו אתגרים עלינו להתמודד בדרך ולמה חשוב לא לוותר על עבודת הליטוש של קולנו הייחודי? מתי הקולות החיצוניים מוטמעים בנו והופכים למצרים שבתוכנו ולמה העשייה שלנו היא מה שאנחנו.

מה מסמלת דמותו של הנזיר בפרשה ולמה למרות היותו נזיר הוא עדיין נדרש בקרבן חטאת? האם קדושה היא התנזרות מתענוגים או דווקא העבודה על המודעות התמידית לפעול כלפי הזולת 'ואהבת לרעך כמוך'? איפה פוגשת הפסיכולוגיה החיובית (מודל PERMA) את הקדושה בחיים הארציים, ולמה בנק הרגשות האנושיים הוא ההשקעה הכי חשובה?

דמיינו לעצמכם שיש לכם הזדמנות להתחיל מחדש, להתמסר ללא נודע, להגדיר את מה שאתם רוצים ולשחרר את מה שכבר לא משרתם אתכם. לוקחים את ההזדמנות? הצטרפו למסע של דמיון מודרך, כנסו למדבר שלכם ומצאו בו את החופש להיות מי שאתם באמת.

חלמתם פעם על חופש? חופש שבו אתם משוחררים מכל עבודה כמו בשנת שמיטה וכמו בשנת יובל? חופש מהמרוץ ומההשוואה? בפרשה הזו יש מודל שמסביר את חשיבות העצירה לצורך התחדשות, של האדם ושל האדמה. ויש גם כלים פרקטיים לתרגול העצירה במהלך היומיום, בין השאר כדי לשחרר דפוסים ורגשות שמעכבים ולא תורמים לרווחה הנפשית שלכם.

איך שלוש הרגלים: פסח, שבועות וסוכות מייצרים מסגרת מעשית לרווחה נפשית, להתפתחות אישית ולהתפתחות חברתית? מה התפקיד של כל אחד מהחגים ושל ספירת העומר בימים אלו?

בפרשות שדנות בצדק חברתי, צדק כלכלי, איסורים על גילוי עתידות וגילוי עריות – נמצאת גם הליבה הערכית החברתית הקדושה, כללי התנהגות ויום הכיפורים הקדוש. אז מהי המשמעות של רוחניות? האם זה התבודדות וצומות? איך אפשר לתרגל ביומיום את הציווי המוסרי: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' ואת הציווי הבסיסי: 'לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ'?

דיני טומאה וטהרה בשתי הפרשות, ממחישים את החיבור בין הגוף לנפש, באמצעות הסתכלות על סמליותה של מחלת הצרעת, על הריפוי וההחלמה ממנה. מה המחקר יודע היום על השפעת הרגשות על מצבי חולי שונים, איך ליצנות רפואית, נופים מהחלון ותרגול של מיינדפולנס משפיעים על שיפור במדדים פיזיולוגיים. איך העור יכול להפוך לאור, האיבר הגדול ביותר בגוף שמגן על האברים הפנימיים וחוצץ בין הפנים אל החוץ. ובונוס – תרגיל מיינדפולנס! מוזמנות.ים להתנסות במרחב של 'כאן ועכשיו' ולתת לעצמכם מתנה.

ברגע המכונן של חנוכת בית המקדש נשרפים למוות שני בניו של אהרן? תגובתו הראשונה היא דממה לעומת תגובתו של משה, שאלת השאלות. איך אירועי ה-7 באוקטובר, הטראומה הלאומית שפקדה אותנו בעיצומו של חג שמחת תורה, הכתה בכולנו בהלם, וכעת מלמדת אותנו לתת מרחב לכאב ולצמוח דרכו? פרשת שמיני- על שאלות ללא תשובות וערבות ההדדית המשמשת ככלי לבניית החוסן הלאומי שלנו כחברה.

החיות והחיוניות זו האש שבתוכנו, זו שמטעינה אותנו להתרגש!! אבל איך מבחינים בין ריגוש זמני לריגוש שהוא האש הפנימית המתמשכת? איך מפיחים חיות בתוך שחיקה בקריירה, במשפחה? והאם כישלון הוא כיבוי האש? משמעות פסיכולוגית של ביעור החמץ לפני פסח וכלים לתרגול השבת האנרגיה למוטיבציה הפנימית.

איך התכונה המזוהה ביותר עם משה – ענוה משפיעה על מערכות היחסים בחיינו כבני זוג וכהורים? למה אנשים שעובדים על מידת העונה הם אנשים אופטימיים, פחות חרדתיים ופחות סובלים מדיכאון? איזה ארגונים ומנהיגות נוצרים כשהבסיס הוא ענוה?   3 כלים שאפשר (ומומלץ) ליישם ביומיום כדי לחזק ולשפר את התכונה שעושה אותנו לאנשים הרבה יותר טובים.  

למה בניית המשכן מפורטת לפרטי פרטים? אם כל אחד ואחת מאיתנו הוא משכן אז איך נכון לבנות אותו ומה זה נותן לנו? איך אנחנו ביחד כחברה יכולים לבנות את האחד השלם שגדול מסך חלקיו ומבוסס על שקיפות ומגדלור ערכי מוסרי? התפקיד החשוב של הוכרת תודה, חמלה עצמית והעצמה חברתית.

מהי המשמעות של השבת בראי הפסיכולוגיה החיובית? איך תקלה ב-Meta המחישה שהתנתקות מה-FOMO הופכת להיות JOMO (Joy of missing out) – ומה המשמעות הרוחנית של השבת שמאפשרת לייצר אי שבו הזמן נעצר ואנחנו מחזקים את קשרי המשפחה, בוחנים את ההתקדמות של עצמנו בהתאם לערכים שלנו, ומתוך שלווה, משכתבים לעצמנו את החזון. שבת זה לעצור את המטלה הבאה, להיות בכאן ועכשיו, כל שבוע להבין ולהרגיש שהמתנה היא הנוכחות.

מהי מצוות מחצית השקל? איך מבינים הלכה למעשה שכולנו שווים וכולנו לא שלמים? מה הם 5 השלבים במודל צמיחה מטראומה ואיך כל אחד ואחת יכול לתרום לבנייה וחיזוק החוסן של חברה אנושית, תומכת, מכילה ושיתופית.

איך צומחים ממשבר אישי ועוברים תהליך של התמרה לתקומה? - כפי שנפתחת הפרשה מהכתית (כתישה) של שמן זית לנר התמיד. פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר משתף בתהליך צמיחה בעקבות משבר אישי שחווה באוקסופרד בעת כתיבת עבודת הדוקטורט, ועל תהליך של הגדרת זהות מחודשת באמצעות מערכת כלים של פסיכולוגיה חיובית. מדינה ועם שנמצאים במשבר, חוסר ודאות ומצוקה - באיזה פעולות נוכל לנקוט כדי להתמיר עצמנו לתקומה, עם ההכרה בכאב, בקיומו ובטיפול בו. מוזמנים להיכנס ולקרוא את המאמר שכתב פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר המשבר הבא, ברוך הבא - אלכסון, הגיבו ושתפו כיצד צמחתם ממשבר.

למה צריך לבנות משכן? מה ההבדלים בין דתיות פנימית לדתיות חיצונית, איזו מהן עשויה לעורר חרדות ואיזו תתן יציבות, חמלה וכוח גם בעתות משבר? מה מצאו מחקרי פסיכולוגיה חיובית, במוח שחווה תחושת פליאה, כאשר מדובר אנשים רוחניים ודתיים?

מתוך רשימה ארוכה של חוקי התנהגות, בפרק זה נתמקד באיסור השוחד. עם איזה 'אחים' מגיעה איסור השוחד, מה העבירה הזו מעוללת לאדם הפרטי ולחברה כולה? איך יכול כל אחד ואחת מאיתנו להבין מתי הופכת מערכת יחסים רגילה למשחיתה והדרך להמנע מכך, לטובתנו ולטובת הכלל.

מה רואה יתרו כשהוא מגיע למחנה של בני ישראל? למה במשוב שהוא נותן למשה, הוא מתחיל מציון החוזקות? האם ניתן לרכוש חוזקות חדשות ואיך עושים זאת?

יציאת ממצרים היא לא רק היציאה הפיזית הגופנית אלא גם עבודה פנימית אישית של כל אחד ואחת. איך אפשר להבין מה המצרים הפרטי? איך מתחילים את השינוי בידיעה שמדובר במרתון ולא בספרינט? מה דטרמינסיטי בתוכנו ואיך אפשר לפרוץ את תקרת הזכוכית?

עם ישראל יוצא ממצרים, מה אפשר ללמוד על תקופת השעבוד הממושכת? איך מתחיל תהליך הריפוי הפסיכולוגי אחרי טראומה? מה לומדים על מערכות יחסים דווקא בתנאי חיים הכי קשיים ולמה במקום לכעוס הציווי הוא לתת שוויון זכויות לגר.

למה את 3 המכות הראשונות: דם, צפרדע, כינים משה לא נותן אלא אהרן? מה אפשר ללמוד על הכרת הטוב של מנהיגות משה? ההנגדה המרתקת של רצף אגו, כשבקצה אחד משה העניו, ומנגד, בקצה השני פרעה.

מהי מנהיגות אותנטית? איך אדם עם חולשות 'כבד פה וכבד לשון' הופך להיות מנהיג שהעם מוכן ללכת אחריו? בפרשה זו אנחנו עדים לגזירת שיעבוד, פקודה להשמדת עם, ומנגד נשים אמיצות שמפירות את הציווי, וגם משפחה אחת מבית לוי, אבא עמרם ואמא יוכבד שמביאים חיים חדשים לעולם – משה. המנהיג שנדרש לבחור בין זהותו העברית לזהותו המצרית ולשאת במחיר ההחלטה.

מה אפשר ללמוד על המורשת של יעקב ואיך מותו שלו ומותו של יוסף מציגים את משמעות החיים, על אף המסע המאתגר שכל אחד מהם עבר. איך פסיכולוגיה חיובית מבחינה בין גיל כרונולוגי לגיל מנטלי והחשיבות של ראיית והבנת המשמעות של החיים, לקראת המוות.

איחוד משפחות מרגש בין יוסף ואחיו מלמד על התפתחותה של אינטליגנציה רגשית של יוסף ושל אחיו. המנהיגות של יוסף כבעל יכולת אסטרטגיות לצד רגישות (בכי) מציגות את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שאפשר ללמוד ממנו רבות בהיבט פסיכולוגיה חיובית יהודית.

כיצד פתרון החלומות של יוסף משחרר אותו מבית הסוהר וממנה אותו למשנה למלך מעצמת מצרים? לעומת פתרון החלומות על גדולתו – אז נזרק ע"י אחיו לבור. האם לכולנו יש אמצעים להגשים חלומות של אחרים? מה התפקיד שלנו בדרך ואיך עושים את זה במרחב וירטואלי?

פרשה שבה המציאות עולה על הדמיון עם סיפורה של תמר ויהודה, סיפורו של יוסף ואשת פוטיפר המפתה ואח"כ מעלילה, העמקנו בסוגיה האקטואלית ביותר - שנאת אחים ונטייה של המוח שלנו לפשט את המציאות לרגש של שנאה. פרופ' יאיר עמיחי המבורגר מדבר על כך שהיותו של יוסף הבן המועדף, יכולה להיות מוכלת ומובנת כי יש כאן ילד יתום שגדל ללא אמא. האתגר של כולנו היום הוא להתאחד סביב הכלה והבנת המורכבות ולא לפעול מהמוח התחתון שלנו, שאחראי על מצב הישרדותי שבו קל יותר לשנוא ולהתעלם ממורכבות. חיבור על בסיס אהבה זה צו השעה.

בפרשת וישלח מסופר על המסע של יעקב מהגלות בחרן עד לבית הוריו בחברון. מבין המאורעות השונים והחשובים ,פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר מתייחס לשינוי השם של יעקב וקבלת שמו החדש ישראל. מה המשמעות של השינוי הזה? מה מסמל המאבק לפני המפגש עם עשו? האם בכל אחד מאיתנו יש מנהיג.ה? מתי אנחנו מתחילים לשמוע את הקול הפנימי שבנו ואיך האתגר הזה מלווה אותנו במהלך החיים?

בפרשת ויצא יש כמה סיפורים אייקוניים על אהבתו של יעקב לרחל, נישואיו ללאה, הרמאות של אביהן לבן, ולבסוף גם כריתת הברית עמו. בפרק זה פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר מדבר על חלום של יעקב ומה כולנו יכולים ללמוד על התקדמות בסולם, מהארץ אל השמיים. כמה חשוב לזהות היכן מיקמנו את סולם ההתקדמות של עצמנו ומה התפקיד שלנו בחברה ובקהילה בבניית מסוגלות עצמית.