Hachmey Polin

"אם ביקשתם באחרונה לבקר בוורשה היהודית, שמתם לב בוודאי ששום מדריך לא הוקדש לה עדיין. לא זו בלבד, אלא שמדריכי הנסיעות לוורשה מתעלמים ממנה בדרך כלל, כאילו שליש מיליון תושביה היהודים היו בטלים ומבוטלים. אם בכל זאת מואילים המדריכים להתייחס אלינו, הרי שרובם מדברים סרה, כמו הגיאוגרף מייצֶ ׳סלב אוֹרלוֹביץ׳: ״רחובות מלוכלכים ומכוערים שבמרכזם רחוב נָלֶבְקִי... לרחובות השכונה מראה שונה לחלוטין, לא אירופי במיוחד” המילים האלה אינן שייכות להווה. היום, בפולין, המורשת היהודית מקבלת במה מכובדת — לא רק בוורשה, אלא ברחבי המדינה כולה. מוזיאונים רבים פועלים בבתי כנסת עתיקים, בערים רבות פסטיבלים לתרבות יהודית, ויוזמות חברתיות מקומיות מנציחות את זכרם של שלושה מיליון יהודים שחיו בפולין לפני מלחמת עולם השנייה והיו חלק בלתי נפרד ממנה המילים הללו נאמרו על ורשה של שנת 1938. מי שמביא אותן אלינו בשנת 2026 הוא בני מר — סופר, עורך, מתרגם מיידיש ועיתונאי, מחבר הספר ״מורה דרך ורשה היהודית 1938״, שראה אור בהוצאת מאגנס בפרק הזה שוחחנו עם בני על ספרו החדש, על אהבתו הלא מבוטלת לוורשה, על דעות קדומות ומיתוסים על ורשה היהודית — שאותם הוא מבקש להשאיר מאחור — ועל הצבע האדום האותנטי והעסיסי של העיר המדהימה הזו, שמתפרץ מתוך האפור שמנסים לייחס לה, ומתגלה בדפי ספרו דרך איוריה הנפלאים של מיכל אריאלי בפרק שולבו קטעי מוסיקה: שיר "קומען זאָלסטו, ליובעניו" מאת נחום שטרנהיים, בעיבוד של ההרכב הפולני "נחום" בהשתתפות: אולה בילינסקה, אולה ז'פקה, מילוש פקלה, נועם זילברברג, פיוטר לישקייביץ'; שיר "וואַרשע" מאת נחום סטוצ׳קוב ויוסף רומשינסקי בביצוע של אולגה אביגיל מיילשצ'וק וההרכב "טנדו אטק" במרכז קנדי בוושינגטון בשנת 2019

הקהל במחזה עולה על אוטובוס מספר 2, בדרך למשלחת לפולין. מורה צעירה אחת מלווה 37 תלמידים למסע חינוכי שהופך בהדרגה לעימות טעון בין זיכרון, זהות, אחריות ואשמה. באמצעות עבודת סאונד מרתקת – כשהקהל מאזין לה דרך אוזניות – אנחנו נכנסים ממש אל תוך המסע: שומעים לחישות, שיחות, ולעיתים גם את מחשבותיה של המורה; את מה שנאמר – ובעיקר את מה שלא. בפרק הזה ביקרנו ב"תמונע", ועל הבמה שוחחנו עם הבמאית אודם רדאי ועם הדרמטורג איתי דורון על תהליך היצירה, על הבחירות האמנותיות שממקמות את הקהל בלב ההתרחשות, על משמעות הסאונד ביצירה ועל האתגר שבתרגום שיח היסטורי, חברתי ולאומי לשפה תיאטרונית עכשווית בפרק שולב קטע מוסיקה: ביצוע אקוסטי של השיר "אפר ואבק" מאת יהודה פוליקר, מהופעה במועדון בארבי 10.11.17   

בפרק הזה אנחנו מתמקדים בשתי יוזמות אקדמיות שמחברות בין ישראל לפולין: המעבדה לחדשנות תרבותית של המכללה האקדמית ספירהובילה משלחת לפולין, בו סטודנטים ומרצים בחנו איך אמנות ותרבות מעודדות שינוי חברתי ויוצרות דיאלוג בין-לאומי. והמעבדה לעיצוב חברתי בבצלאל, שבוחנת איך עיצוב יכול להיות פעולה ישירה — לא רק כתוצר, אלא דרך השתתפות, מדידה והשפעה ממשית על מרחבים חברתיים. בפרק זה שוחחנו עם נציגות ונציגים משתי המעבדות בבצלאל ובמכללת ספיר על המפגש שלהם עם פולין, על הרגעים של השראה, על עיצוב שמשנה מציאות, על תרבות ככוח חברתי, ועל מה קורה כשאקדמיה מפסיקה רק לנתח — ובוחרת לקחת חלק. בישראל ובפולין. האזנה נעימה

שתי תערוכות חשובות במוזיאון תל אביב לאמנות יציגו השנה ובשנה הבאה את עולמם של אמנים יהודיים־פולניים ואת תרומתם לעיצוב פני האמנות המודרנית. התערוכה „שנת אפס" שתיפתח בסוף דצמבר, תכלול יצירות של מואיז קיסלינג ומאוריצי גוטליב , חלקן מן העבודות הראשונות שהובאו למוזיאון עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ושהיו בין אבני היסוד של האוסף המודרניואילו התערוכה „השיבה הביתה" שתיפתח בשנת 2026, תאחד לראשונה את עבודותיהם של שלושת האמנים ילידי דרוחוביץ’: מאוריצי גוטליב, ברונו שולץ ואפרים משה ליליין. התערוכה תציע קריאה אקטואלית שממקמת את יצירתם בתוך הקשרים תרבותיים, היסטוריים ואסתטיים חדשיםבפרק זה שוחחנו עם נועה רוזנברג, אוצרת לאמנות מודרנית ואמנות אירופאית במוזיאון תל אביב לאמנות, שאצרה את שתי התערוכות. דיברנו על ההשפעות המזרח־אירופיות והפולניות ביצירות של גוטליב, שולץ וליליין, על הדרך שבה קריאה חדשה מאפשרת לגלות רבדים נוספים בעבודות המופת הללו, ועל חזרתה של האמנות המודרנית למרכז הבמה בגלריה הראשית של מוזיאון תל אביב

השנה מציינים 130 שנה להולדתו של אנטוני סלונימסקי – משורר, פיליטוניסט, מבקר תרבות, מחזאי וסופר יהודי־פולני. לרגל ציון הדרך, יופיע בגיליון הקרוב של כתב העת הספרותי "עיתון 77" פרסום מיוחד המוקדש לסלונימסקי, ובו בין היתר תרגומים חדשים לעברית של יצירות נבחרות מאת פרופ' רפי וייכרט ומרים בורנשטיין. אנטוני סלונימסקי היה מן היוצרים הבולטים בתולדות התרבות הפולנית. חייו ויצירתו משקפים את המורכבות, ההתלבטויות והדרמות שאפיינו את חיי היוצרים הפולנים במאה העשרים. בפרק הזהשוחחנו על דמותו ודרכו עם אחד המומחים המרכזיים לתרבות הפולנית בישראל – פרופ' מרקוס זילבר, ממייסדי ומוביל היחידה הרב-תחומית ללימודי פולין באוניברסיטת חיפההאם סלונימסקי היה בראש ובראשונה משורר, או פיליטוניסט? האם חריפותו הפובליציסטית גברה על הליריות שלו? מי היו חבריו לקבוצת המשוררים האגדית "סקמנדר" מן החשובות בתולדות השירה הפולנית? כיצד התמודד עם הביקורת המרובה שהוטחה בו מכל עבר? יהודי? פולני? אולי גם וגם? האם שנותיו בלונדון בתקופת מלחמת העולם השנייה היו בריחה – או סיפור הצלה? ולבסוף: כיצד התמודד, כאדם וכיוצר, עם הנחיתה הקשה לאחר החלטתו לשוב לפולין הקומוניסטית בשנות החמישיםבפרק שולבו קטעי מוסיקה:  שיר "את מוצאת חן בעיניי" בביצוע התזמורת של אגודת "סירנה רקודר" בניצוחו של הנריק גולד מהמופע רֶוִיוּ "מאי בפתח" בתיאטרון "קווי קוו  פרו", שירה: מייצ'יסלב פוג, לחן: איבו ווסבי (שנת 1930) ושיר  "שיר על ורשה שלי" בביצוע מייצ'יסלב פוג ותזמורת הרדיו הפולני בניצוחו של סטפן רחון, לחן ומילים: אלברט הריס (שנת 1944)

בפרק חגיגי זה אנו מציינים 80 שנה להולדתה של המשוררת הפולנייה אווה ליפסקה - אחד הקולות הבולטים והחדים ביותר בשירה הפולנית המודרנית. ליפסקה, שנולדה בקרקוב ב־1945, ידועה בשירה חכמה, אירונית ועמוקה, החושפת את המתח בין האדם להיסטוריה, בין הפרטי לפוליטי, ובין השפה לזיכרון. ליפסקה הייתה חברה של ויסלבה שימבורסקה, אך יצירתה שונה לחלוטין מזו של זוכת פרס הנובל - בעוד שימבורסקה מלטפת במקצביה ובאירוניה הדקה שלה, ליפסקה נועזת יותר, ישירה ולעיתים חודרת במבעה, עם תצפיות חדות על החיים והחברה בעולם הפוסט־מודרני. לכבוד יום הולדתה העגול ולרגל ספר שירים חדש פרי עטה הצפוי לראות אור בעברית בהוצאת קשב לשירה, שוחחנו עם פרופ' רפי וייכרט - המשורר, המתרגם, המרצה, המוציא לאור והאיש שראוי לתואר ״שגריר השירה הפולנית בישראל״, שהביא את קולה של ליפסקה אל הקהל הישראלי. במהלך השיחה ניסינו להבין מה עושה את שירתה כל כך ייחודית, כיצד היא מצליחה לדבר אל הקורא גם מעבר לגבולות פולין, ומה נותר בלב אחרי המפגש עם שיריה  בביצוע גז'גוז' טורנאו למילים מאת אווה ליפסקה, לצד הקטע מהיצירה Krótka bajka בפרק שולבו קטעי מוזקיה מתוך: שיר שטפון בביצוע ירונה כספי ושיר בביצוע טומאש סטנקו Night-Time, Daytime Requiem(קטע מוקדש ליצירתו של קשישטוף קומדה משנת 1967)

פופ, רוק, קסמים – או כמו שהיא עצמה קראה: התלהבות ויאוש. זוהי ויסלבה שימבורסקה – המשוררת הפולניה המוכרת גם בישראל, תודה לתרגומיה של דוד וינפלד ורפי וייכרט. מאז 2019 הפכה דירתה בקרקוב לבית רזידנסי ליוצרים. לאחרונה שהה שם יולי שפירא – איש תרבות ומרצה מבית אריאלה – עם בת זוגו, הבמאית אולה פרמינגר. שם, בסלון האיקוני, שוחחנו על מתכון לשמחת חיים ששימבורסקה העבירה בין השורות. הפרק משלב סיפור אישי עם עיבודים מוזיקליים לשיריה בביצוע יוצרים פולניים בולטים כמו סטניסלב סויקה, גז'גוז' טורנאו, מנאם, לוציה פרוס, סנאך וזוזאנה אוסובסקה. דרכם נגלה את שימבורסקה לא רק כמשוררת, אלא כפופ אייקון על זמניבפרק שולבו קטעים מעובדים מוזיקליים משירתה של ויסלבה שימבורסקה בביצוע סטניסלב סויקה, גז'גוז' טורנאו, להקת מנאם, לוציה פרוס, סנאך וזוזאנה אוסובסקה

השנה מציינת פולין 1000 שנה להכתרת המלך בולסלב כרוברי - מלך פולין הראשון. לכבוד האירוע, החלטנו לשוחח עם מומחית להיסטוריה פולנית של ימי הביניים ומנהלת היחידה הרב תחומית ללימודי פולין באוניברסיטת חיפה - ד"ר ענת ואתורי. האם אביו של בולסלב כרוברי באמת היה ויקינג, כפי שדווח לאחרונה בתקשורת הפולנית? מי הם השבטים הסלאבים שמהם צמחה פולין? מדוע הקיסר הגרמני כל כך אהב את המלך הפולני העתידי? מהם משחקי הכס שהתרחשו בין הקיסר, האפיפיור והשליטים של פולין הצעירה? ומה עשה באזור סוחר או אולי אפילו מרגל יהודי מספרד? כל זאת ועוד בפרק החדש של הפודקאסט "חכמי פולין". האזנה נעימה 

בתחילת חודש יוני נפתחה במוזאון העם היהודי – אנו תערוכת צילום חדשה מרתקת: ״20\20 - עדשה משלה״. התערוכה שופכת אור על תרומתן המרשימה של עשרים צלמות יהודיות פורצות דרך שפעלו בתחילת המאה ה-20, ומציגה לצדן עשרים צלמות עכשוויות מהבולטות בעולם. במסגרת התערוכה יוצגו בפעם הראשונה בישראל עבודותיה של יוליה פירוט, עיתונאית-צלמת ולוחמת מחתרת יהודייה-פולניה. דרך תיעודיים אמיצים ומרגשים מפעילות המחתרת הצרפתית במרסי, התיעוד הבלעדי מהפוגרום בקיילצה בפולין, ועד הדיוקנאות של פיקאסו ואדית פיאף - הפכה פירוט לסמל של אומץ, עמידות והומניזם עמק. המכון הפולני בתל אביב גאה לקחת חלק בתערוכה ולתמך בהפקת הסרט הקצר המקדש לפירוט בשם ״גברתי, יש לך אומץ״, אשר יוקרן במסגרת התערוכה "עדשה משלה". הסרט של אסף גלאי (במאי, מפיק תיעודי ואוצר ישראלי-אמריקאי) מלווה את הצלמת הישראלית אבישג שאר-ישוב ואת החוקרת והמרצה לצילום איירין פלטקה במסע בעקבות דרכה של פירוט בפולין ובצרפת. בפרק החדש של הפודקאסט "חכמי פולין" שוחחנו עם גלאי ושאר-ישוב על שעור באנושיות שיוליה פירוט העבירה לדורות הבאים בצילומים שלה, על רגש ואמץ כעגן ביצירה, על הביקור של פירוט בארץ בשנות ה-50 ועל מדוע מורשתה מתגלה בישראל רק עכשיו 

האהבה ליצירתו של המלחין הוירטואוז לא פסחה על ישראל. אחד מהפסנתרנים הישראלים המוערכים ביותר מהדור הצעיר, גיא מינטוס, יחד עם שותפיו לטריו יונתן רוזן ואורן הרדי, לקחו את יצירותיו של שופן ועטפו אותן בסאונד ג'אז מהפנט. לקראת האלבום החדש שלו, המבוסס על יצירותיו של שופן, שוחחנו עם גיא על סודות האלתור, על חייו של המלחין ועל פריצת גבולות במוזיקהגיא מינטוס – מלחין פסנתרן זמראגתה קריזבסקי – המכון הפולני בתל אביב

בפרק מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אנו מתבוננים בנושא של הרפואה היהודית בשואה. בשיחה מרתקת עם ד"ר מרים עופר, היסטוריונית ומרצה, שוחחנו על ספרה "חלוק לבן בגטו" (בהוצאת יד ושם), העוסק בקורות הרפואה היהודית בשואה, ובמיוחד בגטו ורשה. המערכת הרפואית היהודית בפולין שבין שתי מלחמות העולם הייתה מתקדמת, מגוונת וחדשנית. הודות לכך, הצליחה החברה היהודית להעמיד כוחות מקצועיים בעלי ניסיון ייחודי, גם בזמנים הטרגיים של החיים בגטאות – ובראשם גטו ורשה, הגדול מכולם.במהלך המלחמה, מוסדות אשפוז, שירותים אמבולטוריים, מערכי חינוך ומחקר רפואיים המשיכו להתקיים – לעיתים בתנאים בלתי אפשריים – תוך הישענות על תשתיות אלטרנטיביות. ד"ר מרים עופר שיתפה אותנו בתוצאות מחקרה המצמרר והמרגש, והרחיבה על גבורתם של רופאות ורופאים, אחיות, חוקרים ואנשי צוות רפואי יהודים, אשר הצליחו להעניק מענה מוסרי, מקצועי ואנושי – גם אל מול זוועות התקופה. "לא כולי אמות" – לא כולם ימותו – הייתה אמונתם ד"ר מרים עופר – היסטוריונית ומרצה בכירה בתכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית

בפרק הזה שוחחנו עם נועם זילברברג - מלחין, זמר ופסנתרן ישראלי אשר מתגורר בוורשה ומוביל את “תזמורת הריקודים הקטנה”.   התזמורת  מנגנת מוסיקת פופ של פעם במועדון האגדי הוורשאי, "ספטיף". נועם מספר על תשוקתו לתקופה הייחודית של שנות ה-20 וה-30 ועל המוסיקה האותנטית אותה הוא מחייה מחדש"תזמורת הריקודים הקטנה" של זילברברג מביאה מחווה אדירה למוסיקה של פעם, לכוחה של הפשטות בכל צליל ומילה. עכשיו לא נשאר לכם מנוס מלקפוץ בביקור הבא שלכם בוורשה ולרקוד למוסיקת הפופ של פעם 

אם אתם מתכננים לטוס לפולין ומחפשים מידע וטיפים בעברית במדיה חברתית, סביר מאד שתגיעו לקבוצת פייסבוק בשם "חופשה בוורשה, קרקוב ושאר פולין". קבוצה שמשנת 2017 גדלה למספר חברים מרשים – מעל 75 אלף. את הקבוצה הקימה דניאלה זיגנר, מומחית לשיווק לשעבר שלפני כ8 שנים התאהבה בפולין ובלי להתכוון, הפכה למומחית לתיירות בפולין. בפרק החדש של הפודקאסט שלנו "חכמי פולין" שוחחנו עם דניאלה על תשוקתה לפולין, על רצונה להכיר את פולין לתיירים ישראלים, על המסלולים האהובים שלהבוורשה ובהרי קרקונושה ועוד  

לכבוד חג החנוכה המכון הפולני הביא השנה לתל אביב את הסופגניה הפולנית – פונצ'ק. בשיתוף פעולה מיוחד של שתי השפיות מיכל בוטון ואנה שפירו מבית מאפה "עמיתה" נוצרו סופגניות בדיוק כמו בפולין. יחד עם התענוג המסחרר הזה, יצאנו בעקבות הקונדיטוריה הפולנית שפעלה עד שנות ה-70 בתל אביב ושורת בתי קפה בו נהגו להיפגש אלפי עולים חדשים מפולין החל משנות ה-40. סיפור מלא טעמים רגשות על הצד הפולני והמתוק של תל אביב מיכל בוטון – קונדיטורית, יחד עם עמיתה אנה שפירו בעלים של שני בתי מאפה בתל אביב בשם עמיתהדני טרץ' – איש תרבות ומוציא לאור, עלה ארצה מפולין בשנת 1961אופירה עזריאלי – סופרת, מרצה, מספרת סיפורים, בת לשני הורים ילדי פוליןאגתה קריזבסקי – המכון הפולני

הצטרפו אלינו לפרק מעורר השראה שבו נפגשים שני יוצרים משמעותייםיותם גוטל, במאי ההצגה "על עצמות המתים" שעלתה בימים אלה בתיאטרון תמונע בתל אביב-מרים בורנשטיין, אחת מהמתרגמות הבולטות של הספרות הפולנית לעברית -.במרכז השיחה: עולמה של אולגה טוקרצ'וק, זוכת פרס נובל,לספרות ומשמעות היצירות שלה בהקשרים ספרותיים, תרבותיים ותיאטרליים 

שנה אחרי האסון ב-7.10, המכון הפולני מבקש להנציח את זכרו של אלכס דנציג ז"ל אשר גופתו חולצה באוגוסט 2024 .אלכס, יליד ורשה, היה היסטוריון ואיש חינוך פעיל למען הדו-שיח הישראלי-פולני. במשך יותר מ-30 שנה עסק בהדרכת מדריכי שואה ביד ושם, יזם והוביל מפגשים בין תלמידים פולנים וישראלים, שהניבו שינויי תודעה עמוקים בשני העמיםבפרק המיוחד הזה, יצאנו לשוחח עם בנו של אלכס דנציג - יובל, ועם חבריו הקרובים של אלכס בישראל ובפולין, במטרה להנציח את זכרו ולהשמיע את סיפורו לקהל הרחביובל דנציג – בנו של אלכס דנציג ז"לשלמי בלמור - היסטוריון, לשעבר מנהל מחלקת החינוך ביד ושםטומאש מיכלדו – היסטוריון פולני, מדריך, אחראי על מחלקת החינוך במוזיאון המחנה אושוויץ-בירקנאואורית מרגליות – אשת חינוך, חוקרת עצמאית, לשעבר לפולין, מנהלת מחלקת ההדרכות החינוכיות בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם אחראית בין היתר על דסק פולין ביד ושם, בו עבודה שנים רבות לצדו של אלכס דנציגאגתה קריזבסקי – המכון הפולני   

In this episode of Hachmey Polin Podcast of the Polish Institute in Tel Aviv, Julia Mackiewicz met all the important heroes of the Polish-Israeli friendship in Lublin who shared their inspiring insights on the power of Reunion in Lublin, common cultural heritage, importance of dialogue, incredible encounters between Polish and Israeli youth from twin cities – Lublin (Poland) and Rishon le’Zion (Israel) and many, many more. 

שוחחנו על מרד ורשה עם אחד מלוחמי המרד, מפקד בצבא הפולני  ולאחר מכן גם סא"ל בצה"ל – סטניסלב שלמה אהרונסון ועם עדי פרקש - סמנכ"לית חינוך ומחקר במרכז מורשת מנחם בגין ומדריכת הנוער הישראלי במסעות זיכרון לפולין. דיברנו איתםעל תולדות ורשה ההרוסה בשתי התקוממויות – היהודית בגטו וכללית בעיר כולה, על יהודי ורשה שהשתתפו ולחמו במרד הפולני אחרי אסון המרד בגטו, על נשים בשורות המחתרת, על כאב וגאווה לאומיים אשר מעורבים במאבק על חרותועל הנרטיב ושאלות איך אנו זוכרים ואיך ההיסטוריה הגדולה מסופרת לדורות הבאיםכל זה בפרק החדש של הפודקאסט של המכון הפולני לציון 80 שנה למרד ורשה

How does Poland’s membership in the European Union contribute to the relations with Israel? How have the Polish-Israeli relations in fields such as culture, business and academy been changing over the past 20 years?We have talked to our dear friends, great experts in the field of Polish-Israeli relations both from Poland and Israel. In our new podcast episode, they shared with us their observations and experiences from the last 20 years and even more, speaking of their work and how it benefits to cooperation and dialogue between the two countries.

A joint exhibition of works by Israeli painter and graphic artist Aviva Blum and by Polish painter Wojciech (Vojtek) Cieśniewski will be available for viewing at the President Hotel Gallery in Jerusalem from 2 May until 13 June 2024. On this occasion we met with both painters and people involved in the exhibition to hear a touching story about their encounter and friendship. We are thrilled to share with you this episode devoted to the timeless, humanistic and healing role of art.Although Cieśniewski and Blum belong to separate worlds and generations, their paths crossed several years ago thanks to one photograph taken in 1948 in Otwock, a small town near Warsaw. In cooperation of the POLIN Museum of History of Polish Jews, Museums in Otwock and Płock, Beata and Jacek Twardowski – artistic and social activists, together with curators Tamara Sztyma from Poland and Tama Krudo from Israel – the joint exhibition of Aviva Blum and Wojciech Cieśniewski will be opened for the first time in Israel. Among various works, the audience will also have an extraordinary opportunity to see newly painted works of Cieśniewski inspired by the tragic events of the 7th of October 2024.

הבמאי איליה בורוביצקי והשחקנית יבגניה איטין בשיחה עם איש המכון הפולני חגי הכהן על ההקראה הדרמטית של ‘סטריפטיז’ מאת סלאבומיר מרוז'ק שתתקיים ביום התיאטרון הבינלאומי (יום ד', 27 במרץ). בשעה שש בערב במחלקה לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב (בניין גילמן, אולם שוטלנדר). המחזה מהווה תיאטרון אבסורד על המשא ומתן שכולנו, כבני אדם, מנהלים עם הכוחות הגדולים ששולטים בחיינו. מוזכרים המחזות 'קרול' ו'בלב ים' מאת מרוז'ק. האירוע בשיתוף פעולה עם תיאטרון האוניברסיטה. השיחה התקיימה באשדוד במקלט התיאטרון שמשמש את תיאטרון יש (שייסדו ולדימיר לוין ואשתו ילנה לוין) ביום רביעי, 7 פב', 2024

.עיר הפועלים? או עיר האמנות? עיר של תעשייה? או עיר של תרבות. בפרק הזה נספר לכם על העיר אותה לא ניתן להגדיר במילה אחת .לודז' היא אחת מהערים הייחודיות בפולין. שוחחנו עם שני מומחים לתולדות העיר הזו במאה ה-19 ובין שתי מלחמות העולםפרופ' מרקוס זילבר – ראש היחידה הרב-תחומית ללימודי פולין באוניברסיטת חיפה, המגדיר את עצמו כפולונולוג, חבר יקר ואחד המומחים המובילים בישראל בתחום הרחב של לימודי פולין, המרכזים בתוכם גם היסטוריה וגם חקר תרבות'ורותי קפלן אדריכלית ודוקטורנטית בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, מתמחה בנושא המרחב היהודי בלודזשניהם ציירו בשבילנו תמונה מרתקת של העיר הלא שגרתית הזו בה התערבבו עולמות שונים וצבעוניים של רב-תרבותיות, צמיחה ונפילה,. 'תרבות גבוה וסלמס, עושר  ועוני, צחוק ודמעות... תכירו את   לודז

A striking exhibition by the Polish-Jewish-Israeli ceramic artist Marek Cecuła, titled Disintegration, has opened at Beit Binyamini – the Center for Contemporary Ceramics. Born in Kielce, Poland, he was two years old at the time of the infamous pogrom on July 4, 1946. His family later moved to Israel, where he grew up and began his artistic career. His uniqueness lies in combining ceramics as pure art, industrial design, and craftsmanship. Cecuła curated the Third Israeli Ceramics Biennale at the Eretz Israel Museum in 2004, and he lives part of the time in his hometown. There, he has created public works, a permanent exhibition at the Museum of Tolerance in Kielce, and designs products for the Ćmielów porcelain factory.

הבמאי צביקה גרגורי פורטנוי והעורכת זוזאנה סולקביץ' משוחחים עם איש המכון הפולני חגי הכהן על הסרט התיעודי שהם משלימים בימים אלו אודות הסופר הפולני מרק חלאסקו. הסרט נקרא 'היום השמיני של חמסין' וחלק ממנו הוקרן במפגש שנערך במכון הפולני תל אביב ביום שישי, ינואר 19, באירוע שפתח את סדרת גיבורי התרבות הפולנים. במפגש של יום שישי השתתף גם השחקן יוהיכין פרידלנדר שהקריא הקראה דרמטית מעבודות חלאסקו ומה שכתבו עליו חברים ישראלים שלו והבמאי אורי בר-און, שדיבר על מאמציו להביא אל הקורא העברי את הספר 'להרוג את הכלב השני'. ההקלטה נערכה לפני הפאנל בביתם של פורטנוי וסולקביץ' בבקתת עץ ביערות פולין. הציטוט של צביקה בשיחה "האדם הוא חלום של הצל שלו*" לקוח משיר של המשורר היווני פינדארוס שחי לפני אלפיים וחמש מאות שנה בקירוב. לדעתו של צביקה, חלאסקו היה סופר שידע לתאר את הצללים.   ניתן לצפות בהקלטה של הפאנל בערוץ היוטוב של המכון הפולני תל אביב.

בפרק זה, שוחחנו עם אדם קורן – מדריך התיירים הישראלי בפולין המתגורר בוורשה, נכד לחסידי אומות העולם. אדם סיפר לנו את הסיפור המשפחתי שלו וגם איך מלהיות רוקח, הפך להיות מדריך טיולים, ועוד בפולין! אדם שיתף איך הוא מתכונן למסעות שורשים שמתכנן לתיירים, היכן מבלה כשרוצה לברוח מחוץ לעיר, איזה מוזיאונים הוא ממליץ, ולמה דווקא היין הפולני כבש את ליבו !האזנה נעימה 

בפרק הזה דיברנו עם אורי וולנר, בעל בתי קפה ובית קליה בוורשה. אורי שיתף אותנו בסיפורים על קפה ואוכל, על המטבח הפולני, על נוף הרחוב שלו בוורשה בו נפגשים שני עולמות של החדש עם הישן. מה הצחיק, מה הפתיע ומה ריגש אותו בפולין לאורך השנים. וגם נתן טיפים שווים לחופשה המושלמת

פרק חושף את חשיבות לימוד הדור הצעיר על סיפוריהם של חסידי אומות העולם, דרך עדויות ניצולי השואה ומורשתם והאחריות לזכור את הגבורה שיעבירו ילדיהם הבאיםאנו מקווים שתהיה לכם האזנה נעימה

.לפרק השלישי שלנו בפודקאסט, יוליה מצקביץ' מהמחלקה לתרבות ואמנות מארחת את עדה קריסטינה וילנברג, אלמנתו של שמואל וילנברג הפרק מוקדש לכבוד מאה שנה להולדתו של שמואל וילנברג, ניצול שואה ישראלי פולני, השתתף במרד טרבלינקה ובמרד ורשה. הוא היה סופר ופסל מוכשר ודמות  משמעותית בטיפוח יחסי פולין-ישראלבמהלך הפרק, שוחחנו עם עדה על בעלה המנוח ועל הזיכרונות המתוקים מחייה איתו. כמו כן, דנו במורשתו ובחשיבות הרבה של שימור זיכרון המורשת המשותפת שלנו  עם פולין !האזנה נעימה

Ada i Edmund Neusteinowie byli właścicielami księgarni i biblioteki działającej  w latach 1958-2004 przy ulicy Allenby 94 w Tel Awiwie. Historia ich działalności jest jednocześnie opowieścią o wyjątkowej więzi polskich Żydów w Izraelu z polską kulturą. Niniejszy reportaż stanowi swoistą mozaikę poruszających wspomnień o bogatym polskim dziedzictwie kulturalnym w Izraelu.  Z całego serca dziękujemy Daniemu Traczowi, Jerzemu Pressowi, Verze Neustein, Mirze Krum Ledowski, Ryszardowi Loewowi, Sewerowi Plockerowi i Yaronowi Karolowi Beckerowi. Dzięki Wam i rozmowom z Wami ten wyjątkowy odcinek podcastu mógł powstać.Specjalne podziękowania kierujemy też do producenta i redaktora Jarosława Kociszewskiego, dzięki któremu pomysł o tej opowieści stał się podcastem z prawdziwego zdarzenia. Więcej informacji na temat historii Ady i Edmunda Neusteinów na stronie internetowej Instytutu Polskiego w TelAwiwie: https://bit.ly/47wBnkY Odcinek został przygotowany w dwóch wersjach językowych - polskiej i hebrajskiej.Miłego słuchania!

הפרק איחד פסיפס של זיכרונות מרגשים, שהוכיחו את הקשר ההדוק של ישראלים רבים עם התרבות הפולנית  .אנו רוצים להודות מקרב לב לדני טרץ', יז'י פרס, ורה נוישטיין, מירה קרום-לדובסקי, רישרד לב, סבר פלוצקר וירון קרול בקר. בזכותכם הפרק המיוחד הזה יצא לפועל תודה מיוחדת גם למפיק והעורך יארוסלב קוצ'ישבסקי שבזכותו הפקנו את הפרק המרגש הזהhttps://bit.ly/47wBnkY :למידע נוסף על סיפורם של עדה ואדמונד נוישטיין !הפרק הוקלט בעברית ופולנית. האזנה נעימה

שוחחנו על הדיפלומט, איש הכנסיה, והמדען הפולני – ניקולאוס קופרניקוס, אשר עמל במשך שנים על תאוריה מתמטית שהרעידה את תפיסת היקום עם פרופסור דביר ילין, חבר הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וראש המעבדה לאופטיקה ביו-רפואית אשר תרגם את ספרו המרתק של קופרניקוס, "על הקפות כיפות השמיים" מלטינית לעברית פעם ראשונה בהיסטוריהתהנוhttps://www.facebook.com/Polish.Institute.TelAviv/https://www.instagram.com/polish_institute_tlv/?igshid=OGQ5ZDc2ODk2ZA%3D%3D