בבא מציעא סד - כ"ד בניסן, 2 במאי
from דף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד הולדת נכדים תאומים לסינדי דולגין. הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן בזום לכבוד עדינה ואריק חגג' על הולדת הנכד. ואם מישהו מלוה מטבעות לאחר, או משיב הלוואת מטבעות, והמקבל מוצא יותר מטבעות ממה שהוסכם מראשון, האם עליו להשיב את העודף, או שניתן להניח שהיתרה היתה מתנה? זה תלוי בגורמים שונים. כאשר נוהגים למכור דלועים קטנים עשרה בזוז, והמוכר מתחייב לתת לקונה עשרה דלועים גדולים בזוז, רב פסק שהסידור מותר רק אם למוכר יש דלועים גדולים בעת העיסקה. אך יש הטוענים שרבא חלק עליו, והתיר אפילו אם לא היו למוכר דלועים גדולים באותה עת, מפני שדלועים קטנים גדלות באופן טבעי אז אם יש לו קטנים, זה נחשב כ"יש לו". האם דומה/שונה מקרה זה ממכירת חלב עתידי להוציא מגדי, צמר עתידי להיגזז מצאן, או דבש עתידי להילקט מכוורת? אביי סבור שאפשר לקנות מראש יין במחיר קבוע, גם אם המוכר לוקח על עצמו את הסיכון שהיין יהפך לחומץ, ובלבד שהקונה מסכים שאם יפחת הערך, המחיר לא ישתנה. מי שהלוה כסף אינו רשאי לגור חינם או בהנחה בבית הלווה, כי זה דומה לריבית. רב יוסף בר מנימי, בשם רב נחמן, הרחיב את האיסור אפילו לבית שאינם משתמשים בו ולא מושכר על ידי הלווה. אך יש גירסה אחרת לדבריו של רב נחמן, האוסרת זאת רק אם הסכם השכירות נאמרה כחלק מהסכם ההלוואה. במקרה נוסף, רב יוסף בר חמא היה תופס את עבדי חייביו ומעבידים אותם לטובת עצמו. בנו רבא העלה חששות לגבי מעשה זה, בשל גזל, שלא שילם לבעלים על העבדת עבדיהם, ושזה נראה כריבית. רב יוסף הצדיק תחילה את מעשיו, אך לבסוף חדל בשל החשש האחרון.
Embed this episode
No transcript yet.