ברכת הפירות חלק ד' | ברכת מיץ פירות, קומפוט, מרקים | פירות הדר שסחטן, מה מברך? | הרב דוד בכר

לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=DkF7w2rusoIלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1xZ0mUpAlu4SyhdLb1vMqEFVswnYNnVhA/לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגיםhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/הגמרא במסכת ברכות דף לח ע"א אומרת – 'אמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי מברכינן עילויה שהכל נהיה בדברו, מאי טעמא זיעה בעלמא הוא'.וכתבו התוספות (ד"ה האי) וכן משקין מכל שאר מיני פירות בר מתירוש ויצהר [יין ושמן זית], ע"כ. ורצונם לומר שמכיון שהתורה החשיבה "תירוש ויצהר" ממילא הגפן והזיתים עיקר הפרי הוא המשקה היוצא מהם, ולכן על היין מברך הגפן ועל השמן זית מברך בורא פרי העץ.ומה שאמרה התורה "זית שמן ודבש" אין הכוונה שגם התמרים עיקרם בשביל הדבש, אלא ארץ ישראל משתבחת בתמרים הנוטף מהם דבש. אבל דבש עצמו זיעה בעלמא הוא וברכתו שהכל.ונחלקו הראשונים האם כל זה מדובר דוקא בסתם פירות שסחטן לעשות מהם משקה, אבל פירות שרובן הולכים לסחיטה מברכין עליהם בורא פרי העץ, או בכל אופן שסחט המשקה מהפרי מברך שהכל.דעת הרשב"א (שם ד"ה דבש) שפריות שרובן הולכים לסחיטה מברך עליהם בורא פרי העץ, ודעת הרא"ש (פ"ו סימן יח) שגם בזה מברך על המשקה שהכל נהיה בדברו.ומרן השו"ע בסימן רה סעיף ג הכריע למעשה לברך שהכל, וכתבו האחרונים שהוא משום שיש כאן ספק ברכות להקל, אבל בדיעבד אם בירך בורא פרי העץ יצא ידי חובה.ואם בישל הפרי במים גם בזה נחלקו הרשב"א והרא"ש, דלדעת הרשב"א מברך שהכל ואינו דומה למי השלקות שמברך עליהם כברכתם משום שמי שלקות הדרך היא לאכול אותם ירקות רק בבישול, מה שאין כן פירות. אבל דעת הרא"ש שאם בישל הפרי במים אפילו שאין דרך לאכולו בבישול, מברך על מימיו בורא פרי העץ כיון שע"י הבישול יוצא כל הפרי לבחוץ ונחשב כאילו אוכל הפרי עצמו, אבל כשסוחט הפרי לא מוציא רק המים שבו, וזה לא הוי רק כזיעה בעלמא.ובשו"ע סימן ר"ב סעיף י' הביא בסתם כדעת הרשב"א לברך שהכל, וכתב שלדעת הרא"ש מברך העץ, וקיימא לן סתם ויש הלכה כסתם, ולכן פירות שנתבשלו במים, מברך על המים שלהם שהכל נהיה בדברו. והוא הדין לפירות ששראן במשך כ"ד שעות במים או שכבשן בחומץ או מלח.אולם בדברים שהדרך לאכול אותם רק ע"י בישול, מברך על מימיהם כברכת אותו הפרי, ולכן אותם ירקות ששלקן במים מברך על מים שלהם בורא פרי האדמה אפילו שאין בהם רק טעם הירק בלבד כמו שפסק מרן השו"ע בסימן רה סעיף ב.