בריאת העולם – למה (לא) באלימות? (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]

שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי מנוחות. מה הבעיה אם כן? שצורת הבריאה הנינוחה הזאת עומדת בסתירה לרבים ממיתוסי הבריאה האחרים שנפוצו ברחבי המזרח הקדום. אילו מיתוסי בריאה אנו מכירים? במה הם דומים לסיפור הבריאה התנ"כי של בראשית א' ובמה הם שונים ממנו? מדוע רוב סיפורי הבריאה המוכרים לנו כוללים אלימות ומלחמות? איך הבריאה האלימה משרתת את הנרטיב של המיתוסים השונים? מדוע הבריאה בבראשית א' שונה? האם בתנ"ך ישנם עוד סיפורי בריאה? ואם כן – האם מדובר בבריאה פסטורלית כמו בראשית א' או בריאה אלימה וכאוטית בדומה למיתוסים אחרים? מה הקשר לתהילים? מה הקשר למצרים העתיקה? ולבסוף – איך ניתן לדעת פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, להסביר את "חוסר האלימות" של סיפור הבריאה של בראשית א'?האזנה נעימה, יותם.