כל תכני עושים היסטוריה

כשילד מתחיל ללכת הוא נופל וקם. ההורים מריעים בהתרגשות והוא מנסה שוב ושוב. אבל מה קורה בחיים הבוגרים כשדברים משתבשים? כשאנחנו לומדים שלאומץ יש מחיר? כולנו נולדים עם אומץ אבל למה לאורך הדרך אנחנו מאבדים אותו?הפחד מכישלון מנהל אותנו כל הזמן. מפחיד מידי לעבור דירה, לעזוב עבודה, להתחיל עם מישהו שנראה לנו מעניין ברחוב. איך זה קורה? מה ההשלכות של הפחד הזה ומה אפשר לעשות כדי להעז למרות הכל? הפרק מתארחת ד"ר אנאבלה שקד, מרצה מבוקשת, מייסדת בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר ומחברת הספרים "לקפוץ למים ו"להחזיר את האומץ", שחוקרת את נושא הפרק ומנסה  להסביר לנו על המנגנון ואיך מתמודדים איתו.

מירה אלטמרק-סופר, מחברת פלסאנמור (PulseNmore), בשיחה מרתקת על אחד החידושים המרגשים בעולם הרפואה מרחוק: מכשיר אולטרסאונד ביתי שמאפשר לנשים בהריון ובטיפולי פוריות לבצע סריקה עצמאית ישירות מהסלון. מירה מספרת על ה"שיפט" המחשבתי שהמערכת נדרשת לעבור: מהצורך של רופאים לשחרר שליטה בבית החולים, להבנה ש"הרפואה עזבה את הבניין" וחייבת להפוך להיברידית. בנוסף, מירה שיתפה על ההבדלים המבניים בין הרפואה הציבורית הנגישה בישראל למבוך התשלומים והביטוחים המורכב של השוק האמריקאי, האתגרים בפיצוח המודל העסקי וההחלטה הערכית והנחרצת שלא להצניע את הישראליות ולזקוף קומה בגאווה עם טכנולוגיה כחול-לבן בשוק הגלובלי מאז השבעה באוקטובר. האזנה נעימה.

גוגל בנו מחשב קוונטי שפותר בעיה פי 13,000 מהר יותר מהמחשב הכי חזק בעולם. אז למה עדיין אין מחשב קוונטי שימושי?בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את אלון כהן, מייסד ומנכ"ל QuamCore, שמסביר למה כל חברות הענק תקועות עם מקסימום חמשת אלפים קיוביטים במקרר אחד, ואיך הסטארטאפ הישראלי שלו פיתח שבב דיגיטלי שיכול לשים מיליון קיוביטים בתוך מקרר יחיד, ולהוריד את עלות הבנייה ממיליארד דולר למיליון.בפרק: מה ההבדל בין קיוביט פיזי ללוגי, איך חברה ישראלית קטנה יכולה להתחרות בענקיות העולמיות, ואיך מגייסים כסף ובונים סטארטאפ בתחום שעוד לא הוכח.

מה קורה כשמהפכת ה־AI פוגשת את אחד הפחדים הגדולים ביותר של אנשי ההייטק? חוסר הוודאות לגבי העתיד המקצועי.בפרק הזה אירחתי את טוני ערד פליק, מנטורית למנהלים בהייטק ולשעבר מנהלת פיתוח, לשיחה על פיטורים בעידן ה־AI, תחושת חוסר היציבות בשוק העבודה והדרך להתמודד עם השינויים שמעצבים מחדש את עולם התוכנה.דיברנו על כך שהיציבות התעסוקתית שהכרנו כמעט ואינה קיימת יותר, על תפקידים שמשתנים במהירות ועל התחושה שעבור רבים מדובר גם במשבר זהות. לצד האתגרים, שוחחנו על המעבר ממיינדסט של הישרדות למיינדסט של הסתגלות, ועל השאלה החשובה באמת: איך נשארים רלוונטיים בעולם עבודה שמשתנה כל הזמן?

מירה אלטמרק-סופר, מחברת פלסאנמור (PulseNmore), בשיחה מרתקת על אחד החידושים המרגשים בעולם הרפואה מרחוק: מכשיר אולטרסאונד ביתי שמאפשר לנשים בהריון ובטיפולי פוריות לבצע סריקה עצמאית ישירות מהסלון. מירה מספרת על ה"שיפט" המחשבתי שהמערכת נדרשת לעבור: מהצורך של רופאים לשחרר שליטה בבית החולים, להבנה ש"הרפואה עזבה את הבניין" וחייבת להפוך להיברידית. בנוסף, מירה שיתפה על ההבדלים המבניים בין הרפואה הציבורית הנגישה בישראל למבוך התשלומים והביטוחים המורכב של השוק האמריקאי, האתגרים בפיצוח המודל העסקי וההחלטה הערכית והנחרצת שלא להצניע את הישראליות ולזקוף קומה בגאווה עם טכנולוגיה כחול-לבן בשוק הגלובלי מאז השבעה באוקטובר. האזנה נעימה.

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: המשך ישיר לסיפורו המטלטל של יפתח הגלעדי - אבל מזווית אחרת לא רק עוד סיפור מלחמה, מנהיגות או טרגדיה אישית הנובעת מנדר שנאמר בפזיזות, אלא מסע אל אחד הרעיונות המרכזיים ביותר במקרא: כוחה של המילה. מה היה כוחה של מילה בעולם העתיק? איך ניתן לדמיין עולם בו למילים לא היה רק תפקיד תקשורתי  אלא כוח, ממשי או מאגי, לעצב את המציאות? איך ייתכן שמילה אחת קובעת חיים ומוות? מה מלמד אותנו מבחן ה"שיבולת" המפורסם בסיפור יפתח על זהות, שפה וכוח? מה אפשר ללמוד מכך על העולם העתיק?בהמשך נצלול לעולמן של הברכות, הקללות, השבועות, הנדרים והבריתות במקרא. מה ההבדל בין ברכה לקללה? מדוע בני העולם הקדום האמינו שלמילים יש כוח לפעול בעולם גם שנים ודורות אחרי שנאמרו? מה המשמעות החברתית, המשפטית והדתית של המילה? כיצד התנ"ך מציג שוב ושוב את עוצמת הדיבור - החל מבריאת העולם (ויאמר אלוהים יהי אור...), דרך הברכות והקללות בגן עדן, ועד לנדרים ולשבועות שמלווים את סיפורי המקרא כולו. האם מילים רק מתארות את המציאות, או שהן יוצרות אותה מבחינת אנשי העולם הקדום?  לבסוף נחזור לכמה מהסיפורים המוכרים ביותר במקרא: הברכה הגנובה של יעקב, זעקתו המרה של עשיו, מעמד הברכות והקללות בהר עיבל, ובריתות שנכרתות בין בני אדם, עמים ואלוהים. האם ואיך אפשר לבטל ברכה שכבר נאמרה? האם קללה יכולה לעבור מאדם לאדם? ומה מלמדים אותנו כל הסיפורים הללו על חברה שבה לדיבור יש משקל ממשי, מחייב ולעיתים בלתי הפיך?  האזנה ונדירה נעימות,

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

מה הסיכוי שילד עם דיסלקציה, שגדל בבית של עולים מעיראק, יהפוך לאדם שנמצא במשך שנים בלב קבלת ההחלטות הכלכליות של מדינת ישראל?ערן יעקב ליווה לאורך הקריירה המפוארת שלו שורה של שרי אוצר וממשלות, עמד בראש רשות המיסים, והחזיק באחד התפקידים הרגישים והמשפיעים ביותר בישראל. אבל הסיפור שלו מתחיל הרבה לפני המסדרונות בירושלים.בפרק הזה של Spill the SooP, שלומית פן מנסה להבין מה באמת עיצב את האיש שמאחורי התפקיד. איך דווקא קשיי הלמידה והדיסלקציה הקשה הפכו ליתרון. למה הוא מאמין שספקנות היא כוח, לא חולשה. איך נשארים נאמנים למצפן המקצועי כשמסביב מופעלים לחצים מכל כיוון.זו גם שיחה על הפער שבין המדינה לאזרח ועל מה שערן הבין רק אחרי שעזב את המערכת. על אחריות, כוח, ביקורת, ועל המחיר של קבלת החלטות כשכל המדינה מסתכלת.ובין הסיפורים על רשות המיסים, הפוליטיקה והכלכלה, מתגלה גם סיפור הרבה יותר אישי: על ילד שהאמינו בו לפני שהוא האמין בעצמו, ועל הדרך שבה הערכים שספג בבית ממשיכים להוביל אותו עד היום.זה לא פרק על מיסים.זה פרק על מנהיגות, חוסן, ועל האנשים שמקבלים את ההחלטות שמשפיעות על החיים של כולנו.

למה לפו הדוב קוראים ביפן "פו-סאן"? מתי אסור בתכלית האיסור להוסיף את הסיומת לשם שלכם, ולמה כשבסטארבקס ביפן יקראו לכם לא ישתמשו בשם הפרטי שלכם? בפרק זה של "מילים ביפנית שאין בעברית", דנה נחום הרמן ויושי היגוצ'י, מארחים את חוקרת יפן ד"ר הלנה גרינשפון וצוללים אל תוך עולם הסיומות היפניות שנדבקות לשם ומסדרות את כל ההיררכיה החברתית. מה ההבדל בין "סאן", "סאמה", "קון" ו-"צ'אן"? מתי נכון להשתמש בכל אחת מהמילים? ואיך כל זה קשור לזהות, כבוד והיררכיה?

שידור חוזר:מאז שאני מגיש את "עושים טכנולוגיה" יצא לי כמה וכמה פעמים לומר שיש לי בעיה עם אפל וכאשר אני פוגש מאזינים זו השאלה שהכי מטרידה אותם: "תגיד", הם אומרים לי כשהם מנופפים באייפון שלהם, "מה הבעיה שלך עם אפל?". זו שאלה לגיטימית.אפל היא חברה אמיתית שהמציאה את עצמה כמה וכמה פעמים מחדש. היא הביאה לעולם את המקינטוש, את האייפוד, אייפד, אייווטש, איירפודס וכמובן את האייפון. חלק מהמכשירים האלו שינו את העולם, חלקם טלטלו תעשיות שלמות. במוצרי אפל משתמשים מיליארדי בני אדם.אז איך אני, כחובב טכנולוגיה ידוע, יכול להרשות לעצמי להגיד שיש לי בעיה עם אפל? בעיה? אני לא מוכן לקנות אף מוצר של החברה הזו. אבל למה?נראה לי שהגיע לענות על השאלה וגם להסביר איך היא קשורה לברגים.קישורים:הסבר על השעון האסטרונומי בפראגhttps://www.youtube.com/watch?v=wpVN4mx8O0Aבעיית המיחזור של האיירפודסhttps://onezero.medium.com/what-really-happens-to-airpods-when-they-die-9ba2fe97b346ניסינו לתקן אייפון, Snazzy Labshttps://www.youtube.com/watch?v=hhdcbyIoFDUאפל שלחה לי מזוודות במשקל 38 קילו, The Vergehttps://www.theverge.com/2022/5/21/23079058/apple-self-service-iphone-repair-kit-hands-onhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/07/04/panda-tech-apple/

רחלי אפשטיין גדלה בבני ברק. ילדה שאהבה לשיר, קיפלה את החצאית כל בוקר כדי להסתיר נגן מוסיקה חשמלי שאמא לא תראה. מבחוץ ילדה טובה. מבפנים מישהי שידעה שהיא לא שייכת לשם.בפרק הזה היא מדברת על נישואים בגיל עשרים, גירושין, נישואים שניים, ועל הרגע שעמדה מול המראה ופשוט לא זיהתה את עצמה.על מה זה אומר לצאת בשאלה כשיש לך ילדים, בעל, ובית. ועל איך מוצאים את עצמך כשכל החיים בנויים על זה שלא תמצאי.האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

לומר שחברי היודנראטים ניצבו בין הפטיש לסדן הוא תיאור שמתקשה ללכוד את מציאות חייהם הבלתי אפשרית. האם הם היו יהודים שנלחמו על קהילתם, או זרוע ביצועית כפויה של המנגנון הנאצי? בפרק הזה משוחח נועם לייבמן עם פרופ' דן מכמן, חוקר ביד ושם ואוניברסיטת בר אילן, על אחד המוסדות השנויים ביותר במחלקות בתקופת השואה. באמצעות מחקרים עדכניים מציג הפרק את מקור המושג יודנרט והתפתחותו דרך שילוב מרתק של מבט "מלמעלה", מן המדיניות הנאצית, ומבט "מלמטה" מחיי היומיום של יהודים שמונו לתפקיד, לצד יהודים מהשורה. בסופו של דבר, עולה שאלה יסודית: האם נכון לדבר על "היודנראט" בלשון יחיד, או על מאות גופים שונים שפעלו בתנאים שונים והותירו אחריהם מאות סיפורים שונים?

ליד הרבה רמזורים להולכי רגל ישנו כפתור שאמור לקרב את בוא הירוק. רבים לוחצים עליהם. רבים אחרים יודעים לספר שבעצם אין טעם ללחוץ עליהם כי הם לעולם אינם באמת עובדים. מי צודק? יצאנו, אשכרה, לבדוקהצטרפו לפישלנד, הפטריאון של התשובה, כדי לקבל את הפרקים יום קודם: https://www.patreon.com/cw/fishlandpodcast

רובנו יודעים שלהכיר תודה זה חשוב. הרבה פחות יודעים למה זה כל כך קשה ואיך בדיוק כדאי לעשות את זה.למה המוח שלנו זוכר יותר את מה שלא עבד מאשר את מה שכן? מדוע דווקא האנשים היקרים לנו ביותר הם לעיתים אלה שאנחנו הכי פחות מעריכים? ואיך אפשר להכיר תודה בלי להעמיד פנים שהכול בסדר?בפרק הזה מארחת מעין את הפסיכולוגית, המוזיקאית והסופרת שירלי יובל־יאיר לשיחה על המדע, הפסיכולוגיה והאנושיות שמאחורי הכרת התודה. נדבר על המתח שבין הכאב להודיה, על הסיבות שבגללן אנחנו מתרגלים לטוב שיש לנו, ועל הדרכים שבהן אפשר לפתח מבט עשיר יותר על החיים – גם כשהם לא מסתדרים לפי התוכנית.פרק שיגרום לכם אולי להסתכל אחרת על מה שכבר נמצא ממש מול העיניים

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל־AI כאל אוסף של פרומפטים ומתחילים לבנות איתו יכולות אמיתיות?אירחתי היום את יוני ואסף מ־Microsoft לשיחה על Skills, Claude.md, MCP והדור הבא של סוכני AI.הם הסבירו שהבסיס הוא לא רק להשתמש במודלי שפה, אלא להבין איך הם עובדים: קונטקסט, טוקנים, תיאורי Skills וניהול ידע. בלי ההבנה הזו, גם המודלים המתקדמים ביותר יתקשו לספק תוצאות עקביות ואיכותיות.הנושא המרכזי בשיחה היה Skills – מתי נכון להשתמש בהם ואיך בונים Skill טוב. דיברנו על ההבדל בין פרומפט חד־פעמי לבין יכולת שניתן להפעיל שוב ושוב, לשתף בין אנשים וצוותים, ולשפר לאורך זמן.הרעיון המרכזי הוא ש־Skill הוא לא עוד פרומפט.Skill הוא יכולת שניתן להשתמש בה שוב ושוב, לשתף בין אנשים וצוותים, ולשפר לאורך זמן. במקום שכל עובד יכתוב את אותם פרומפטים מחדש, הופכים ידע ותהליכי עבודה ליכולות ארגוניות משותפות.

המחשוב הקוונטי נחשב לאחת הטכנולוגיות המסקרנות והמורכבות של המאה ה-21. בזמן שמחשבים רגילים מגיעים לגבולות היכולת שלהם בפתרון בעיות מסוימות, ממשלות, מעצמות וענקיות טכנולוגיה משקיעות מיליארדים בניסיון לבנות מחשב שיחשב בצורה אחרת לגמרי.בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את אסף וייס, מומחה טכנולוגי ושותף בקרן הון סיכון, לשיחה על המהפכה הקוונטית: מה זה בכלל מחשב קוונטי, למה הוא לא פשוט מחשב "מהיר יותר", ואיך פיזיקה של חלקיקים עשויה לשנות תעשיות שלמות.בפרק אסף מסביר בצורה נגישה מושגים כמו קיוביטים, סופרפוזיציה, שזירה והתאבכות קוונטית, ומראה איך הטכנולוגיה הזו יכולה להשפיע על פיתוח תרופות, חומרים חדשים, אנרגיה, חקלאות ואבטחת מידע. לצד ההבטחה הגדולה, נדבר גם על האתגרים ההנדסיים העצומים, על האיום העתידי על מערכות ההצפנה, ועל השאלה שמרחפת מעל כל התחום: מתי באמת נראה מחשב קוונטי עובד בקנה מידה עולמי.

תעשיית ההייטק עוברת שינוי עמוק. מאז פריצת הבינה המלאכותית היוצרת, המודל הכלכלי של חברות התוכנה המסורתיות נשחק, ומשקיעים מחפשים את הדבר הבא.בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את יניב גולן, טכנולוג, יזם ושותף מייסד בקרן Lool Ventures, לשיחה על השינוי הגדול שמתחולל בתעשיית ההייטק: המעבר מחברות תוכנה קלאסיות לעולמות הדיפטק.בפרק יניב מסביר מהן חברות "חסינות AI", איך מעריכים סיכונים בטכנולוגיות המבוססות על מדע, ולמה זה הזמן המושלם ליזמי תוכנה מנוסים לחבור לחוקרים מהאקדמיה.דרך דוגמאות מרתקות כמו פיתוח חלבוני חלב מצמחים וציפויים ננומטריים לאנרגיה, נבין איפה נבנות החברות הגדולות של העשור הבא ואיך ישראל יכולה להוביל את המהפכה הזו.

פודקאסט בהנחיית שרון סברייגו, יזמת הייטק ומרצה לדיפ טק וחדשנות, על טכנולוגיות שנשמעות כמו מדע בדיוני, שיוצאות מהמעבדות והופכות לסטארטאפים שמשנים את העולםאיך פריצות דרך מדעיות בפיזיקה קוואנטית, ביולוגיה סינתטית, רובוטיקה ועוד הולכות לשנות את תעשיות המזון והחקלאות, רפואה, אנרגיה, ביטחון וחלל. במסלול החימוש הבינלאומי האם ישראל בדרך להפוך להיות דיפטק ניישן? בכל פרק נפגוש את היזמים, החוקרים והמשקיעים שבונים את העתיד, נפריד בין באז למציאות, וננסה להבין את העולם החדש אליו אנחנו מתקדמים.

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: אחד הסיפורים הדרמטיים ומורכבים ביותר בספר שופטים. סיפור על גיבור חיל לאשגרתי. סיפור שמתחיל בשבועה ונגמר בנדר טראגי.אז מי היה בכלל יפתח הגלעדי? מה הופך אותו לדמות יוצאת דופן בין שופטי ישראל? כיצד סכסוך ירושה משפחתי מעצבאת דרכו? מה אפשר ללמוד מהמשא ומתן שלו עם זקני גלעד על מנהיגות ופוליטיקה בעולם הקדום? האם יפתח הוא מצביא קשוח, מנהיג שקול או דווקא דמות טראגית שנלכדה בנסיבות חייה? היכן מתרחש הסיפור שלנו (האם בגלעד? היכן זה בדיוק?) ומה יכולה ללמד אותנו ארכאולוגיה על התקופה המתוארת בספר שופטים? האם הסיפורים משקפים מציאות של חברה שבטית ללא שלטון מרכזי? בהמשך כמובן ניגע בלב הסיפור: מדוע יפתח מנסה תחילה לפתור את המשבר מול העמונים באמצעות דיפלומטיה? מה עומד מאחורי הנדר שנדר גדעון לפני הקרב?  האם מדובר בפזיזות, בחוסר ביטחון או דווקא באמונה עמוקה בעזרת האל הקרבה לבוא? ואיך זה לחיות בעולם שבו למילים, לשבועות ולהבטחות יש כוח מחייב שאין ממנו דרך חזרה? ואם כבר מדברים על הנדר אי אפשר שלא להתייחס לתוצאותיו הטראגיות: אחת הטרגדיות המטלטלות בתנ"ך כולו- סיפורה של בת יפתח. כיצד הופך רגע הניצחון הגדול ביותר של יפתח לרגע האסון הגדול בחייו? האם אכן הוקרבה בתו כקורבן? מדוע היא מקבלת את גורלה? ומה מלמד אותנו הסיפור על היחס לנדרים, למשפחה ולכוחה של המילה בעולם העתיק?האזנה ונדירה נעימות,יותם

יואל חשין הוא יזם, משקיע ואיש חזון שלא מסתפק רק בלבנות חברות אלא מנסה להבין איך בונים מערכות שעובדות באמת. הוא גדל לתוך שושלת שמחוברת עמוק לסיפור הישראלי: אבא שופט עליון, אמא שניהלה את הקרן לירושלים ושורשים שמגיעים עד לדור המייסדים. מסלול חיים שלו היה כמעט מוכן מראש אבל הוא בחר לפרק אותו ולבנות משהו אחר. בפרק הזה שלומית פן מנסה להבין למה חשין מתכוון שהוא מסתכל על הציונות כמו סטארט אפ. למה לדעתו מדובר ברעיון גדול שהצליח בענק אבל באיזשהו שלב איבד כיוון? איך בא לידי ביטוי הפער בין ערכים לרווח, בין חזון לביצוע ובין מנהיגות להיעדר אסטרטגיה ברורה? דרך הסיפור האישי שלו על אובדן אחיו ועד ההצלחה בעולם ההשקעות אנחנו נחשפים לנקודת המבט הייחודית שלו המתמקדת בחיבור בין אידיאולוגיות לתוצאות אמיתיות.

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב - שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים - שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

ליפנים יש דרכים ייחודיות להביע אהבה. המשפט "אני אוהב אותך" הוא לא אחת מהן. הפעם דנה ויושי מארחים את מתרגמת הספרות היפנית עינת קופר לשיחה עמוקה על המושג "איישטרו" ומושגים אחרים שמזכירים את המשפט "אני אוהב אותך". נגלה למה יפנים ממעטים להשתמש במילה המפורשת לאהבה, איך השפה והתרבות משפיעות על הבעת רגשות בחיי היום-יום, וכיצד מחוות קטנות, שתיקות משותפות ומשפטים עקיפים כמו "הירח יפה", "היין הכי טעים בחברתך" או ברכות היציאה מהבית מחליפים את ההצהרות הרומנטיות הדרמטיות המוכרות לנו מהמערב.

הפרק הזה הוא ספיישל. מינדי מארחת את אודי שלזינגר, אביו של בנם המשותף, ובפעם הראשונה הם יושבים יחד ומספרים את הסיפור שלהם בקול רם. אודי גדל בבית ישראל בירושלים, ילד תשיעי ממשפחה ירושלמית בת שבעה דורות בארץ, ואבא שרוב הילדות היה בחוץ לארץ עושה שנור כדי לחתן את שנים עשר הילדים. הוא למד בישיבת ״המסמידים״ שעודדה שאלות, הקים ישיבה עצמאית עם חברים, ואז נפגש עם מינדי בשידוך שהוביל לחתונה, לנתי, ולמשבר אמונה שהגיע מתוך חצבת ותהיות שלא הפסיקו לנקר.בפרק הזה הם מדברים על הפנטזיות שנגמרות יום אחרי החתונה, על השקרים הקטנים שבונים מציאות שלמה, ועל הדרך הארוכה חזרה אל ההורים שישבו ממול כל הזמן.האזנה נעימה

אתם יושבים בבית והמחשבות לא מפסיקות לרוץ. ממשימות כמו לתלות כביסה ועד מחשבות כמו "אני לא מספיק טובה", הרעש פשוט לא נפסק. אז מה עושים? מיינדפולנס. כנראה ששמעתם את המילה הזו לפחות פעם אחת בחייכם ואולי לחלקכם היא נשמעת כמו תרגול רוחני לא מבוסס מחקרית. אבל לא רק שהשיטה מבוססת מחקרית, היא יכולה לשנות לכם את החיים ברמה הביולוגית וברמה הרגשית. האורחת בפרק הזה היא שרית זלצר, פסיכותרפיסטית ומנחת קורסים וסדנאות מיינדפולנס ויצירה. מהתאונה אישית שגרמה לה לחקור את הנושא לעומק ועד כתיבת ספר מדיטציות, שרית מסבירה לנו מה זה בכלל מיינדפולס ואיך הוא יכול להשפיע על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו באופן ישיר. קישור לספר The art of feeling home : https://www.amazon.com/-/es/Art-Feeling-at-Home/dp/363192639127 מדיטציות שאפשר לתרגל: https://saritzeltzer.com/en/home#!140

הנה עובדה שלא ידעתם: כל התה בעולם מיוצר מעלים של אותו צמח פשוט אחד. אז איך הצליח סוחר יהודי ברוסיה לתרגם את העלים הזולים האלה לאימפריה עסקית משפחתית בת 170 שנה שהפכה לספק התה של הצאר הרוסי, שרדה מלחמת עולם וכבשה גם את השוק הישראלי?פרק זה, בו מתארחת העיתונאית נווית זומר, מוקדש לסיפורה של ויסוצקי, החברה הוותיקה ביותר בישראל (אל תתווכחו, יש לנו הוכחות): יחד נעבור בין מוסקבה, רוסיה ורחוב אלנבי בתל אביב, נגלה איזה מנכ״ל מפורסם שלה אתם לא מכירים (למרות שנבחנתם עליו בבגרות) ואיך הצליחה ויסוצקי לחסל במשך שנים את התחרות הבינלאומית על כוס התה של הצרכן הישראלי.בונוס לחובבי טריוויה: איך מייצרים תה לבן, שנחשב לשמפניה של התחום?

איך נראו חייהם של יהודי פולין בין מלחמות העולם? שכחו את כל מה שלמדתם מ"כנר על הגג". בפרק זה נצלול עם פרופ' מרקוס זילבר אל הקהילה היהודית הגדולה באירופה רגע לפני השואה. נגלה חברה מורכבת והטרוגנית, נבין מדוע המושג "התבוללות" מטעה, ונבחן את יחסי הגומלין המרתקים בין התרבות היהודית לפולנית. דרך הפריזמה ההיסטורית, נבדוק גם מה החברה הישראלית של היום יכולה ללמוד מאותה חברה תוססת, עשירה ושסועה. 

מאז תחילת שנת 2020 אנו חווים מתח מתמיד. הקורונה, טבח השביעי באוקטובר והמלחמות מאז בעזה, לבנון ואיראן גורמים לשחיקה נפשית גם לאלו שלא נפגעו ישירות . מילואימניקים רבים מתמודדים בנוסף עם עם קשיי פרנסה . קשיים אלה מתגברים כתוצאה ממהפכת הAI שבד בבד עם יתרונותיה הרבים גם פוגעת בפרנסתם של רבים . בפרק השישי והאחרון של מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב דנים בסוגיה - איך אנשי עסקים צריכים להתמודד עם הלחץ שנוצר כאשר הכל קורס? ולמה דווקא עקרונות כמו מדיטציה ומיינדפולנס יכולים לעזור לנו לנהל טוב יותר ולהתמודד טוב יותר עם מתח וחרדה .

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל-AI כקסם ומתחילים לעבוד איתו כמו שצריך?אירחתי את סהר כרמל, שפירק את ההייפ סביב אייג׳נטים וכלים כמו Claude Code, ודייק את הנקודות החשובות ביותר להצלחה בעידן שלנו.דיברנו על איך לגשת להטמעה של AI בארגונים, מנסיון של 50 סדנאות, איך יוצרים אימפקט גם במחלקות לא טכנולוגית ומה עדיין לא עובד.האזנה נעימה, עמית בן דור

למה משא ומתן הוא אחד הכלים החשובים בעסקים ובאילו דרכים הבודהיזם מציע לנהל אותו? בפרק החמישי של מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב דנים בשאלות מי צריך לפתוח במשא ומתן? איך צריכים להתנהל כשלא מגיעים להסכמות? ואיך הבודהיזם ניגש לזירה הכל כך הישגית הזו מלכתחילה?

תקציר:ד"ר דורית דיל נחליאלי, מייסדת ונשיאת חברת MDI Health, בשיחה מרתקת על אחד האתגרים השקטים והמסוכנים ביותר בעולם הרפואה המודרני: תופעות לוואי וסכנות קטלניות כתוצאה מריבוי ואינטראקציה בין תרופות. בכל שנה מתים בארה"ב לבדה כ-276 אלף בני אדם מטיפול תרופתי שגוי – נתון בלתי נתפס שעוקף בהרבה את קצב התמותה מתאונות דרכים.דורית, שבאה מלב מערכת הבריאות הציבורית בישראל מספרת על ה"שיפט" המחשבתי שעברה: מהאמונה שרק המוח האנושי מסוגל לנתח תיק רפואי מורכב, להבנה שבעולם של עומס קליני אינסופי פשוט אי אפשר בלי AI. בנוסף, דורית שיתפה על ההבדלים המבניים בין הרפואה הקהילתית המפוארת בישראל לשוק האמריקאי המבוזר, האתגרים הייחודיים של יזמות נשית, הצורך להצניע לעיתים את הישראליות בייצוג גלובלי מאז השבעה באוקטובר. האזנה נעימה.

מה קורה כשאנחנו לא מקשיבים? לא מקשיבים לשותפים העסקיים שלנו, ללקוחות ולעובדים שלנו. בפרק הרביעי של מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב מסבירים מהי הקשבה נכונה, כיצד היא משמרת עובדים ואיך זה מיטיב עם ההצלחה העסקית של חברות.

איך אגו יכול להרוס את העסק שלך? בפרק השלישי של הפודקאסט מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב מספרים על איך עסקאות משתבשות בחיים האמיתיים בגלל היצמדות לאגו. מעסקת גישור של מליוני שקלים בה היה מעורב גזית ובסופו של דבר הסתיימה בבית משפט בגלל פונטיאק ועד היררכיה, ניהול ויחס לעובדים.

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: נרחיק לדרום החם. מאוד.בפרקים קודמים שוחחנו על החיבורים המאוד מעניינים, שקורים בעיקר בשנים האחרונות, בין מדעי הארכאולוגיה למדעים מדויקים שונים. והפעם נרחיק עד לתמנע, אתר כריית הנחושת הדרומי וננסה להבין איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה,גיאופיזיקה ועוד משתלבים במדעי הארכאולוגיה ומה הם תורמים להבנת ההיסטוריה של האזור.אז קודם כל מה יש בכלל בתמנע? מהו תהליך הכרייה וההפקה של הנחושת? מה חשיבות המחצב המתכתי הזה? האם מדובר ביישוב או באזור תעשייה של העולם הקדום? מהם הסיגים אותם חוקר פרופ בן-יוסף? מה ניתן ללמוד מהשינויים הכימיים בסיגים, אודות טכנולוגיית ההפקה של הנחושת? האם לאנשי תמנע היו קבוצות פיתוח טכנולוגיות? מה ניתן ללמוד משכלול הטכנולוגיה אודות המרקם החברתי שמאפשר התקדמות שכזאת? מה בין כימיה לגאולוגיה בתהליך ההפקה ואיך הארכאולוגיה מתחברת לכל זה? בהמשך נדון האם התהליך של שכלול הפקת הנחושת קשור לצמיחה של ממלכה מדברית שאולי היא ממלכת אדוםהמקראית כמו שמציע פרופ' בן יוסף? איך קריסת הסחר עם קפריסין בסוף המאה ה-12 לפנה"ס קשורה לעניין? ומה לגבי התפיסה של "שלמה כמלך הנחושת"? האם ייתכן שבכל זאת יש משהו בתיאוריה הזאת שנדמה שעברהמזיהוי המכרות כ"מכרות המלך שלמה", דרך ביטולה והתבססות הטענה שמדובר בפיתוח מצרי דווקא, ועד תיארוכים מודרניים אשר קובעים שהפריחה הטכנולוגית ארעה דווקא עם עזיבת מצרים את האזור- בימי....דוד ושלמה! מה? כן! אז אולי ממלכה מאוחדת בכל זאת? לא כ"כ פשוט לפי פרופ' פינקלשטיין.ולסיום: אחרי הכל צריך כמובן לשנע את המתכת שהופקה - ולכאן נכנס עניין ביות הגמלים: מתי החל שימוש בגמלים לשינוע הסחורות ומתי הם החליפו את החמורים? מה הקשר בין שכלול שיטות השינוע לשכלול הטכנולוגיה? והאם בסוף הכל קשור, קצת כמו היום ל(סוג של) מונופולים?האזנה וכרייה נעימות!יותם

למה אנחנו ממשיכים לסבול גם כשאנחנו מצליחים? בפרק השני של הפודקאסט מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב צוללים לסיפור חייו של בודהה וסיפורי מיתולוגיה בודהיסטית נוספים לצד רגעים אישיים וקשים מחייו של גזית. דרך היכרות עם ארבע האמיתות הנאצלות ושמונת הנתיבים של הבודהיזם, נחקור את הסבל והגורמים לו ונבין כיצד עקרונות בודהיסטים יכולים להפוך לאסטרטגיה עסקית חכמה.

בעולם שבו עסקים ומשפט מזוהים עם תחרות חסרת פשרות, ניצחון בכל מחיר ומקסום רווחים: האם ניתן להצליח בגדול ולהרוויח אפילו יותר, גם בגישה שונה לגמרי?בפרק הראשון של הפודקאסט מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב שואלים: האם הצלחה חייבת לבוא על חשבון אחרים - או שאפשר לפעול אחרת גם בצמרת העסקית?רון גזית חושף מספר נקודות מפנה בחייו שגרמו לו לבחון מחדש את דרכו בעולם העסקי והמשפטי. מתוך רגעים של משבר נולד חיפוש, שהוביל למפגש עם הבודהיזם ולהבנה שאפשר לנהל עסקים אחרת, בלי לוותר על הצלחה ורווחיות.

 שלומית פן מארחת את מורן מדר, הכוח המניע מאחורי מותג האופנה Miss Geisha. מורן משתפת במסע האישי שלה, שהתחיל כילדה סקרנית שאוהבת טקסטיל וצבעים בעיר המעורבת רמלה, ועד שהפכה למלבישה של נשות עסקים, נשות תקשורות, פולטיקאיות, נציגות באו"ם ושל רעיית ראש הממשלה. היא חושפת בכנות את המשבר העמוק שחוותה בתקופת הקורונה, רגע לפני סגירת העסק, ואיך דווקא מתוך תחושת חוסר האונים צמח החזון החדש שלה – להלביש נשים להצלחה.

Join host Dr. Nikolaos Papadantonakis for an in-depth conversation with Dr. Sanam Loghavi of The University of Texas MD Anderson Cancer Center. In this episode, we take listeners inside the hematopathology lab to demystify what happens after a bone marrow biopsy is performed.Dr. Loghavi explains how traditional morphologic assessment is integrated with modern,  molecular testing to establish the diagnosis of myelodysplastic syndromes.

מבזק חדשות מאיים שונים שעליהם דיברנו בפרקים קודמים. כולל ההכרה בכך שנאורו היא כבר לא נאורו, והמקום המשעמם ביותר בעולם (בקטע טוב) כבר פחות משעמם.

מה זה טדאימה ואוקאירי? הפעם דנה נחום הרמן ויושיגוצ'י מארחים את לי קימורה, ישראלית-יפנית, כדי להעמיק במושגים שמגדירים את גבולות הבית ביפן. דרך המילים "טאדאימה" ו"אוקארי", הם צוללים אל המשמעות המיוחדת של המעבר מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי והמוגן. נדבר על הטקסיות של חליצת הנעליים, מבנה הבית היפני וב"גנקאן" (חדר הכניסה), ונבחן את הפערים התרבותיים המפתיעים שבין אירוח "חופשי" בישראל לאירוח מדורג ומאופק ביפן – כולל הסיטואציה המביכה שנוצרת כשישראלים מרגישים מספיק בנוח כדי פשוט לפתוח את המקרר.

יעקב שנקר גדל בקהילה חסידית בצפת, ובגיל שתים עשרה חווה פגיעה מינית מאחד המורים שלו. אף אחד לא ידע. אף אחד לא שאל. בגיל חמש עשרה זרקו אותו מהבית, ומשם התגלגל ברחובות עד שמישהו ראה אותו לראשונה. בפרק הזה הוא מספר על הדרך מהרחוב אל הפנימיה שהצילה לו את החיים, ומשם לשירות קרבי בכפיר שהסתיים בפוסט טראומה שנים לאחר השחרור. ועל איך דרך קרמיקה, כלבים, ויצירה הוא מצא את הדרך חזרה לעצמו.האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

כובש, מתפקד, בעל הון טוסטסטרון. להיות גבר זה גם להיות מיני - תמיד דלוק, תמיד מוכן, תמיד יוזם. כי לגבר תמיד מותר סקס אבל לא כל כך מותר להביע כאב, חולשה, להיות פגיע. אצל אישה זה בדיוק הפוך. מה קורה כשהתפקידים האלה נפגשים בתוך זוגיות אמיתית - עם שנים, ילדים, עייפות ואינטימיות שמשתנה. ומה קורה כשגבר לא רוצה, מוסח, תשוש או שלא הולך לו כמו שהוא רוצה?התמונה שציירו לנו של הגבר המיני היא אחת הציפיות הכי כבדות שהגבר נושא והפעם נדבר שוב עם חננאל רוס, רב ופסיכולוג קליני, על מה שנמצא מתחת לזה - גבריות, מיניות וזוגיות.

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: הטקסטים של הקומרניסטיםבפרק הקודם דיברנו על אנשי כת (?) קמראן או בשמם האחר "עדת היחד". אבל לא נגענו בכלל בטקסטים של הקבוצה המופלאה הזאת שהשאירה לנו את אוצר מגילות ים המלח ומדבר יהודה שהרי אנחנו "עושים תנ"ך, ובלי טקסטים מי ומה אנחנו? אז בפרק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א נקרא ונבין את הטקסטים העתיקים הללו.מהיכן מגיעים אלינו הטקסטים של אנשי עדת היחד ומתי כתבו אותם? האם יש לנו טקסטים ממקומות שהם לא קומראן? האם טקסטים מקומראן מצאו עצמם החוצה מהקבוצה?מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק": היכן התגלה (פעמיים!) ומה כתוב בו? מהן ההלכות המופיעות ב"ברית דמשק"? מה דעתם של אנשי הברית על בית המקדש השני שקיים ופועל בימיהם בירושלים? מיהו מורה הצדק ומה תפקידו לפי הטקסט המיוחד הזה? למי ניתנה הסמכות ההלכתית לפי כותבי ברית דמשק? אילו שדים ורוחות קיימים בעולם ומה תפקידה של העדה מול אותם כוחות דמוניים? ואולי הכי חשוב -  מתי תבוא הגאולה על פי הברית? מה תפיסתם של אנשי "הברית החדשה" אודות טומאה וטהרה?בהמשך נטעם גם מטקסט מיוחד נוסף: מגילת הודיה שמגלמות תהומות עמוקים ופסות גבוהות ביותר בצורה של שירה נשגבת ולסיום: קריאה צמודה ב"סרך היחד" – תקנון העדה. מהו הטקסט המכונן הזה? מה כתוב בו? מדוע עדת היחד מחשיבה את עצמה כחלופה לבית המקדש? איך סרך היחד מסביר מדוע יש המכנים את הקבוצה כ"כת"? איך ראוי שמנהיג הקבוצה ינהג ומה תפקידיו הרוחניים והפרקטיים? מי הם האנשים והקבוצות שעליהם להיות מנודים מהעדה על פי הטקסט המרתק הזה? מהן הלכות הטהרה המפליגות והקשוחות שלקחו על עצמם אנשי העדה?ולסיום- מה אומרים חז"ל על העדה, ממרחק של כמאתיים או אפילו שלוש מאות שנה לאחר קיום עדת היחד?האזנה וקריאה מרתקות!יותם

מה הופך בקשה אחת ל-LLM למורכבת כל כך מאחורי הקלעים? איך מאות מיליארדי פרמטרים נדחסים על עשרות GPUs, ואיך כל ה-cluster הזה משרת אלפי משתמשים במקביל בלי להתפוצץ?אירחתי את מייק ארליכסון, אושייה בעולם הAI, ופירקנו את עולם ה-inference מבפנים: KV cache, batching, ההבדל בין prefill ל-decode, חלוקה של מודל בין GPUs שונים, ו-Mixture of Experts. דיברנו גם על למה זה הפך לאחד התחומים הכי קריטיים בעולם ה-AI - וגם איך נכנסים אליו אם אתם מהנדסים שרוצים להתחיל להריץ מודלים בעצמכם.האזנה נעימה, עמית בן דור.

אנחנו רגילים לשמוע אנשים מצליחים מדברים על ההצלחות שלהם.פחות על הרגעים ששברו אותם ודווקא הם אלה שבנו אותם יותר מכל.בפרק הראשון של Spill the SooP, איתן זינגר מוריד לרגע את המסכות ומדבר עם שלומית פן על הרגעים שבאמת שינו את חייו.על נפילות, בחירות, ועל הפער שבין מה שאנחנו משדרים לעולם לבין מה שאנחנו נושאים בפנים.כי לפעמים הכישלון הכי גדול שלנו, הוא ההצלחה שאף פעם לא ראינו מגיעה.

בכל פעם שהטלפון שלכם עושה פוקוס אוטומטי, או כשאתם עורכים תמונה בפוטושופ או מדפיסים במדפסת דיגיטלית – אתם משתמשים בטכנולוגיה שישראלי בשם אפי ארזי המציא אותה, לפחות בראשיתה. החברה שלו, סאיטקס, נחשבה לאוניברסיטה של תעשיית ההטק הישראלית ולהוכחה שאפשר לבנות אימפריה גלובלית בהרצליה. אז למה איבדה את הבכורה ונעלמה מהמפה?יעל דרומי מארחת את היועץ האסטרטגי צביקה רול לשיחה על אפי ארזי, גאון ישראלי שהתקבל ל-MIT בלי שום תואר, ועל החברה שהקים, סאיטקס, שחוללה מהפכה של ממש בענף הדפוס העולמי. יחד הם חוזרים לימי הזוהר שלה, מנתחים את ההחלטות האסטרטגיות שהפכו אותה למובילה עולמית, ובודקים איפה עברו קווי השבר שהובילו לסוף המר. זהו פרק על חדשנות פורצת דרך, ניהול בתנאי אי-ודאות, ושיעור שכל יזם ומנהל חייב ללמוד ממנו.האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר הפלטפורמות. אימפריות כחול לבן, רשת עושים היסטוריה, עם יעל דרומי.

איך מגיעים לפסגת ההצלחה העסקית ושומרים על האנושיות? רון גזית, שייצג עסקאות במיליארדים והקים את קשת 12, מספר על הרגע שבו גילה פער בין התדמית האגרסיבית למי שהוא באמת. מסע לעולם שבו בודהיזם פוגש חדרי ישיבות, שבו אפשר לנצח בלי לרמוס, ושבו דרך האמצע מובילה לרווחיות גבוהה יותר - לא פחות.

תמר לין, VP Product ב-Aidoc, ועידן בסוק, Chief R&D Officer בחברה, בשיחה על אחד ממוצרי ה-AI הבולטים כיום בעולם הרפואה: פיענוח סריקות הדמיה בבתי חולים. השניים מספרים איך Aidoc מסייעת לרדיולוגים לזהות ממצאים דחופים בסריקות CT ורנטגן, לתעדף מטופלים בחדרי מיון עמוסים, ולשמש רשת ביטחון מפני פספוסים של ממצאים קטנים או אקראיים. איך עוברים מאלגוריתמים שמזהים בעיה רפואית אחת למודלי Foundation רפואיים שמסוגלים להרחיב את המענה לעשרות ומאות מצבים? למה בתי חולים כבר לא מחפשים עוד אפליקציה נקודתית אלא פלטפורמה שמשתלבת ב־workflow? על ההבדלים בין השוק הישראלי לאמריקאי ואיך מאזנים בין ערך קליני, בטיחות מטופלים ו־ROI? פרק על AI רפואי, רגולציה, אחריות, והעתיד שבו הרופא והמכונה עובדים יחד כדי לקבל החלטות מדויקות ומהירות יותר.

בפרק זה אנחנו צוללים אל תוך עולמה המרתק של המילה היפנית המוכרת ביותר בעולם - "קוואיי". מה שנראה במבט ראשון פשוט חמוד, מסתיר תחתיו מהפכה חברתית, מנוע כלכלי אדיר ותרבות שלמה שהתפתחה מנערות צעירות שמרדו במוסכמות. יחד עם האנתרופולוגית וחוקרת התרבות היפנית לירון אפריאט, אנחנו מפרקים את הסודות מאחורי הלו קיטי ופיקאצ'ו ומגלים איך מושג אחד קטן מסייע ליפנים לבטא את עצמם בעולם נוקשה ומסורתי, ומה ההבדל העמוק בינו לבין התרבות הישראלית.

איך נראו חייהם של יהודי גרמניה משנת 1933 ואילך? בפרק הזה נארח את פרופ' גיא מירון בשיחה על  חיי יומיום והסתגלות בצל המדיניות האנטי-יהודית המקצינה. הדיון חושף את הפערים שבין החיים בכפרים לעומת הערים הגדולות, את תגובותיהם השונות של זרמים ביהדות גרמניה, ואת הניסיון האנושי להיאחז בשגרה, לעצב מרחב תרבותי עצמאי ולהמשיך להתקיים בתוך מציאות של אי־ודאות מתמשכת.