בית לורדים ישראלי והורדת אחוז החסימה - מסע לשינוי השיטה | חלק ב׳

נראה ששיטת הממשל הישראלית עובדת מצוין בשביל עסקנים, מקורבים, קבוצות לחץ, עבריינים וגובי פרוטקשן. אבל היא לא כל כך עובדת עבורנו, האזרחים. ברוכים הבאים לחלק ב׳ של המסע לשלנו בדעה לא פופולרית לבחינת שינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל.⭐ אם גם אתם מתחברים לשיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇אחרי הפרק הקודם שזכה להמון אהדה והאזנות, ממשיכים לעבור בין רעיונות לשינוי השיטה, כשלצידנו ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שעוזר לנו לברור יתרונות וחסרונות ולבדוק מה עובד בעולם.דיברנו על: 👇🟡 בית עליון – פרלמנט בנוסף לכנסת? ד״ר שגיא ברמק מ-״השילוח״ מציע להוסיף בית עליון כמו שמקובל בהרבה דמוקרטיות. גם אסף שפירא תומך – עם סייגים.🟡 המועדון הסגור: עידן רול, ח״כ לשעבר, מספר איך ישראלים מצוינים שרצו להיכנס לפוליטיקה אחרי השבעה באוקטובר גילו שהדלת סגורה. חוקי מימון מפלגות ואחוז חסימה גבוה סוגרים את המערכת ומשאירים לנו את אותן אופציות שוב ושוב.🟡 אחוז החסימה – להוריד או לא? אני מאמין גדול בהורדת אחוז החסימה ובפתיחת הכנסת לכוחות חדשים. שפירא מצנן את ההתלהבות – ויש לו נקודות ששווה לשמוע.🟡 חזרנו לאביר קארה, בפרק הראשון בפודקאסט, שם דיבר על קציבת כהונות לשרים ולראש הממשלה: האם יש מודל בעולם שאפשר ללמוד ממנו?🟡 למה כל כך קשה לשנות את שיטת הבחירות? ממה הישראלים מפחדים ולמה הפוליטיקאים בוודאי לא רוצים לשנות? בשני הפרקים כיסינו: שיטה נשיאותית, פתק חצי פתוח, פריימריז, בית עליון, אחוז חסימה, קציבת כהונות. יש גלריה של שיטות לחשוב עליהן - ולא כדאי להישאר עם הקיים רק כי אנחנו רגילים.האזנה נעימה! 🎧