Hayom Yom 10 Shvat - Eat in order to be able to pray

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל לְמַעַן תִּהְיֶה "סוֹף סְעִיף הַמַתְחִיל אָמְנָם, "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם מִלִּרְאוֹת "צָרִיךְ לִהְיוֹת "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה מִלִּרְצוֹת [In the above text, the Rebbe makes emendations to the Hebrew wording of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] אִמִּי זְקֵנָתִי (הָרַבָּנִית מָרַת רִבְקָה, נִשְׁמָתָהּ עֵדֶן) When my grandmother, Rebbitzin Rivkah, בִּהְיוֹתָהּ כְּבַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה — בִּשְׁנַת תרי"א — חָלְתָה was about eighteen years old, in 5611 (1851), she fell ill. וְצִוָּה הָרוֹפֵא אֲשֶׁר תֹּאכַל תֵּיכֶף בְּקוּמָהּ מִשְּׁנָתָהּ The doctor ordered her to eat as soon as she woke up. אָמְנָם הִיא לֹא חָפְצָה לִטְעוֹם קוֹדֶם הַתְּפִלָּה However, since she did not want to eat before her morning prayers, וְהָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת בְּהַשְׁכָּמָה, וְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיְתָה אוֹכֶלֶת פַּת שַׁחֲרִית she would pray very early in the morning, and have her breakfast after davenen. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְחוֹתְנָהּ אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק When her father-in-law, the Tzemach Tzedek, learned of this, אָמַר לָהּ: אַ אִיד דאַרף זַיין געֶזוּנְד אוּן אַ בַּעַל כֹּחַ he told her: “A Jew must be healthy and strong. אוֹיף מִצְוֹת שׁטֵייט וָחַי בָּהֶם Concerning the mitzvos it is written, Vachai bahem! — ‘One should live in them,’ אִיז דעֶר טַייטְשׁ וָחַי בָּהֶם, מעֶן דאַרף אַרַיינְבּרֵיינְגעֶן אַ חַיּוּת אִין מִצְוֹת which means that one must invest the mitzvos with life (chayus — ‘vitality’). בִּכְדֵי אַז מעֶן זאָל קעֶנעֶן אַרַיינְבּרֵיינְגעֶן אַ חַיּוּת אִין מִצְוֹת And in order to be able to bring chayus into one’s mitzvos, מוּז מעֶן זַיין אַ בַּעַל כֹּחַ אוּן זַיין בְּשִׂמְחָה one must be strong and happy.” וְסִיֵּים He concluded: דוּ דאַרְפסְט נִיט זַיין קֵיין נִיכְטעֶרעֶ “You should not [pray] on an empty stomach. בּעֶסעֶר עֶסעֶן צוּלִיבּ דאַוועֶנעֶן וִוי דאַוועֶנעֶן צוּליבּ עֶסעֶן Better to eat in order to daven, than to daven in order to eat.” וּבֵרְכָהּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים (נוֹלְדָה בִּשְׁנַת תקצ"ג וְנִפְטְרָה י' שְׁבָט תרע"ד) He then blessed her with long life. [She lived till over 80, being] born in 5593 (1832) and passing away on Yud Shvat, 5674 (1914). מַאֲמָר זֶה אָמַר אַאַמוּ"ר לְאֶחָד עַל יְחִידוּת My father [the Rebbe Rashab] recounted the above teaching [of the Tzemach Tzedek] to someone at yechidus, וְהוֹסִיף: אוּן מעֶן דאַרף עֶס טאָן בְּשִׂמְחָה and added: “And this should be done joyfully.” Text and Translation courtesy of Sichos in English