The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הבAn explanation [by the Rebbe Rashab] of the second approach, abridged:שׁ, שִׁוִּיתִי הוי' לְנֶגְדִּי תָמִיד“I have placed G‑d (Havayah) before me at all times.”הוי' מוֹרֶה עַל הִתְהַוּוּת הָעוֹלָם וְהִתְהַוּוּת הַנִּבְרָאִיםThe Divine Name Havayah [lit., “being, becoming”]denotes the bringing into existence of the world and the created beings.אֲשֶׁר הִתְהַוּוּת הַבְּרִיאָה כּוּלָהּ וְחַיּוּתָהּThe manner in which all existence is created and granted vitalityהוּא בְּדֶרֶךְ אֵין עֲרוֹךְ מֵאַיִן לְיֵשׁis such that, as it comes into being from nothingness, it has no appreciation of its incomparably [distant Creator].וְהִיא עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה עַל יְדֵי זֶהThe act of teshuvah based upon this approach meansאֲשֶׁר תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו עִנְיַן הַהֲוָיָ' שֶׁל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹhaving the creation of the world and its fullness always in mind.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

צוֹם גְּדַלְיָה נִדְחֶהThe Fast of Gedaliah, postponed [from yesterday], is observed today.אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ[The “long”] Avinu Malkeinu is recited [at Shacharis and Minchah].סְלִיחוֹתSelichos [are recited on this day].קִצּוּר בִּאוּר אַאַמוּ"ר בְּאוֹפֶן הָאAn explanation [by the Rebbe Rashab] of the first approach [a continuation from yesterday], abridged:ת, תָּמִים תִּהְיֶה עִם הוי' אֱלֹקֶיךָ“Trust G‑d your L‑rd with simple faith.”עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה עַל יְדֵי הַתְּמִימוּתThis refers to the Divine service of teshuvah that comes through temimus,כַּמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּעִנְיַן הַתְּמִימוּתa quality that comprises several aspects and levels.וּבְיַחַס אֶל הַתְּשׁוּבָהWith regard to teshuvah,הָעוֹלָה עַל כּוּלָּנָה הִיא תְמִימוּת הַלֵּב — הַנִּקְרֵאת עֶרנסְטְקַייטthe most important among them is temimus — earnestness — within the heart.כָּאָמוּר בְּאַבְרָהָם: וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָAs it is stated with regard to Avraham, “You found his heart faithful to You.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מַתְחִילִין מִזְמוֹר לְדָוִד וְלֹא לְכוּ נְרַנְנָה[In the Kabbalas Shabbos Service,] we begin with Mizmor LeDavid instead of Lechu Neranenah. וְכֵן בְּכָל שַׁבָּת מוֹצָאֵי יוֹם טוֹבThis applies whenever a festival ends on Friday evening.הפטורה: שׁוּבָה - יִכָּשְׁלוּ בָם. מִי אֵל כָּמוֹךָ - מִימֵי קֶדֶםThe haftarah [for Shabbos Teshuvah] begins with Shuvah… yikashlu vam and concludes with Mi E-l kamocha… mimei kedem.בִּיחִידוּת הַצֶּמַח צֶדֶק אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן ב' תֵצֵא בְּשִׁשִּׁי בֶּאֱלוּל תּקס"דDuring a yechidus of the Tzemach Tzedek with the Alter Rebbe, on Monday of Parshas Ki Seitzei, 6 Elul, 5564 (1804),סִפֵּר לוֹ רַבֵּנוּthe Alter Rebbe told him:שַׁבָּת פָּרָשַׁת תָּבוֹא תּקכ"ח אָמַר מוֹרִי וְרַבִּי (הָרַב הַמַּגִּיד מִמּעֶזְרִיטְשׁ) — תּוֹרָה“On Shabbos Parshas Ki Savo, 5528 (1768), my mentor and master (the Maggid of Mezritch) delivered a teachingוְהַתְחָלָתָהּ וְשַׁבְתָּ עַד הוי' אֱלֹקֶיךָthat opened with the verse, Veshavta ad HaShem Elokecha — ‘You shall return to Havayah (G‑d), Elokecha (your L‑rd).’וּבִאֵר כִּי עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת“The Maggid [understood this verse as implying that ‘You shall return עַד אֲשֶׁר הוי', שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהָעוֹלָמוֹתuntil Havayah is Elokecha,’ and] explained that one must bring one’s Divine service of teshuvah to the point that Havayah, [the aspect of Divinity] that transcends all worlds,יִהְיֶה אֱלֹקֶיךָ, אֱלֹקִים בְּגִימַטְרִיָּא הַטֶּבַע, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִיםbecomes Elokecha (your L‑rd). [He went on to say that] the Divine Name Elokim (א-להים) has the numerical equivalent of the word hateva (הטבע), meaning ‘nature.’ This [link is exemplified] in the verse, ‘In the beginning, Elokim created...’” [I.e, the natural world came into being through the Name Elokim. Thus the term Elokecha (your L‑rd) refers to the Divine power within us that endows us with life-energy.]כָּל הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא הָיוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מִתּוֹרָה הַהִיאThe entire holy brotherhood [of the Maggid’s disciples] was greatly aroused by this teaching.הָרַב הַצַּדִּיק ר' מְשׁוּלָּם זוּסְיָא מֵאַנִיפּאָלִי אָמַרHowever, one of the disciples, the tzaddik R. Meshullam Zusya of Hanipoli, declaredכִּי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמַעֲלַת תְּשׁוּבָה כָּזוֹthat he could not reach such a level of teshuvah, וְעַל כֵּן יְחַלֵּק אֶת הַתְּשׁוּבָה לַחֲלָקִיםand therefore divided it into its components. כִּי תְּשׁוּבָה רָאשֵׁי תֵּיבוֹתTeshuvah (תשובה), he pointed out, is an acronym for the following five verses:ת, תָּמִים תִּהְיֶה עִם הוי' אֱלֹקֶיךָ“Trust G‑d your L‑rd with simple faith.”שׁ, שִׁוִּיתִי הוי' לְנֶגְדִּי תָמִיד. “I have placed G‑d before me at all times.”ו, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ“Love your neighbor as yourself.”ב, בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ“Know Him in all your ways.”ה, הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם ה' אֱלֹקֶיךָ“Walk humbly with G‑d your L‑rd.”כְּשֶׁסִּפֵּר לִי אַאַמוּ"ר אֶת הַנִּזְכָּר לְעֵיל[The Rebbe Rayatz added:] When my revered father [the Rebbe Rashab] told me the above,סִיֵּםhe concluded:תֵּיבַת תְּשׁוּבָה צְרוּפָה מֵחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת“The word teshuvah comprises five letters,אֲשֶׁר כָּל אוֹת הוּא דֶרֶךְ וְאוֹפֶן בַּעֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָהeach representing a distinct path and approach to the labor of teshuvah.וּבִאֵר בַּאֲרִיכוּת חֲמִשָּׁה הָאוֹפַנִּים” He explained these five approaches at lengthוְכוּלָּם בָּאִים מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל עַל יְדֵי עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּהand then said: ‘All of them are actualized through the service of prayer.’”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין - בִּתְפִלַּת מוּסָףThe liturgical hymn, LeE-l Orech Din, is recited in the Mussaf Service.בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּBefore the Minchah Service, we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pasach Eliyahu.מַה שֶׁכָּתוּב בַּסִּדּוּר, שַׁעַר הַקְּרִיאַת שְׁמַע, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין הַהֶפְרֵשׁ (ע"ד עָמוּד א')It is stated in the Siddur — under the heading Shaar HaKerias Shema in the maamar entitled LeHavin HaHefreish (p. 74a ff.) שֶׁקּוֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר אוֹמְרִים אָנָּא בְּכֹחַthat before sounding the shofar we recite the passage beginning Ana BeCho’ach. פֵּרוּשׁוֹ: בְּדֶרֶךְ כְּלַל הֵם הַכַּוָּנוֹת מֵהַפְּסוּקִים שֶׁרָאשֵׁי תֵּיבוֹת שֶׁלָּהֶם שֵׁם שֵׁנִי מִשֵּׁם מ"בGenerally speaking, the [intent of this instruction is that one should have in mind] the mystical significance of the verses [recited before the sounding of the shofar], whose words form an acronym for the second [component] of G‑d’s Name of 42 Letters. אָמְנָם יֵשׁ שֶׁמְּכַוְּנִים הַתֵּיבוֹת אָנָּא בְּכֹחַ כו' בְּמַחֲשָׁבָהSome individuals, however, picture the words of Ana BeCho’ach in their minds,אֲבָל אֵין אוֹמְרִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּיבוֹתwithout articulating the letters or words.וְהָעוֹסֵק בְּכַוָּנוֹת צָרִיךְ לִלְמוֹד הָעִנְיָנִים בָּרוּר בְּכִתְבֵי הָאַרִ"י ז"לWhoever engages in mystical intentions must study the concepts clearly from the writings of the AriZal. וְאָז כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה[Only] then will his intention be acceptable.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בִּרְכַּת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת: שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן. שֶׁהֶחֱיָנוּThe blessings recited over candle-lighting are asher kidshanu… lehadlik ner shel Yom HaZikaron, and Shehecheyanu.אֵין כּוֹפְלִין "לְעֵילָּא" בְּקַדִּישׁ, לְבַד מִנְּעִילָהThe word le’eila is not repeated in Kaddish, except at Neilah.לְדָוִד גו' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ גו' — קוֹדֶם עָלֵינוּThe psalm beginning LeDavid… haaretz u’meloah is recited [in the Evening Service] before Aleinu.בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם: תִּקְעוּ, כִּי חֹקIn [the daytime] Kiddush, we say the verses that begin, Tiku…. and Ki chok. וְאֵין אוֹמְרִים אֵלֶּה מוֹעֲדֵי וְאַתְקִינוּThe verse that begins Eileh moadei and [the introductory Kabbalistic sentence beginning] Askinu seudasa are not recited.לְתַשְׁלִיךְ: מְנַעֲרִים שׁוּלֵי הַטַּלִּית קָטָן[After] Tashlich, one shakes the hem of one’s tallis katan.יְהִי רָצוֹן שֶׁעַל הַתַּפּוּחַ — אַחַר הַבְּרָכָה וְקוֹדֶם הָאֲכִילָהThe Yehi Ratzon should be recited after the blessing over the apple, before it is eaten.אוֹכְלִים רֹאשׁ אַיִל, אֲבָל אֵין אוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן כִּי אִם עַל הַתַּפּוּחַOne partakes of the head of a ram, but the Yehi Ratzon is recited only over the apple.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

סְלִיחוֹת בְּאַשְׁמוֹרֶת הַבּוֹקֶר[The penitential prayers called] Selichos are recited “at the morning watch.”וְאֵין נְפִילַת אַפַּיִםOn this day, Tachanun is omitted.הַתָּרַת נְדָרִים וּבַעֲשָׂרָה[In the morning,] the Annulment of Vows is carried out with ten [listeners who serve as an ad hoc court].עֵרוּב תַּבְשִׁילִיןAn Eruv Tavshilin is made.יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת הַצֶּמַח צֶדֶק — שְׁנַת תקמ"טThe Tzemach Tzedek was born on this date in 5549 (1789).מִפִּתְגָמֵי רַבֵּינוּ הַזָּקֵןA saying of the Alter Rebbe:מעֶן האָט גאָר קֵיין הַשָּׂגָה נִיט, וִוי עֶס אִיז טַייעֶר בּאַ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דעֶר גּוּף פוּן אַ אִידעֶןWe have no comprehension of how dearly G‑d cherishes the body of a Jew.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בִּרְכַּת ד' הִיא תַעֲשִׁיר“It is G‑d’s blessing that brings wealth.” בִּכְלַלThis applies universally,וּבִפְרַט לְהַנּוֹתֵן מֵעִתּוֹ וּמִזְּמַנּוֹ לַעֲסוֹק בְּצָרְכֵי צִבּוּרbut particularly to a person who devotes his time to communal needs,בְּעִנְיָנֵי צְדָקָה וְחִזּוּק הַיַּהֲדוּתsuch as matters of tzedakah and strengthening the practice of Yiddishkeit. וּכְמַאֲמַרAs the familiar adage expresses it,דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא בְּלַייבּט נִיט קֵיין בַּעַל חוֹב“G‑d does not remain a debtor.”פאַר יעֶדעֶר גוּטעֶר זאַךְ וואָס אַ אִיד טוּטFor every good deed that a Jew does,צאָלט עֶר בְּמֵיטַבG‑d repays him generously —מִיט בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵיwith children, vitality, and abundant sustenance.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מִדִּבְרֵי קֹדֶשׁ רַבֵּנוּ הַזָּקֵןThe following are the holy words of the Alter Rebbe,יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ[commenting on the phrase,] “Israel, one nation in the world:”דעֶר עַם יִשְׂרָאֵל אוֹיך אִין דעֶר עֶרדִישׁעֶר וועֶלטThe nation of Israel, even as it exists in this earthy world,אִיז פאַרבּוּנדעֶן מִיט ה' אֶחָדis connected with the one G‑d. הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ מאַכט פוּן רוּחָנִיּוּת גַּשְׁמִיּוּתG‑d creates materiality out of spirituality, אוּן דעֶר עַם יִשְׂרָאֵל מאַכט פוּן גַּשְׁמִיּוּת רוּחָנִיּוּתand the people of Israel make spirituality out of materiality.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

סֵדֶר הֶכְשֵׁר בָּשָׂר לַאֲכִילָהTo make meat fit for consumption,לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ דַּם הָאָסוּר הוּאthe forbidden blood must be removed by the following procedure:שְׁרִיָּה, מְלִיחָה, הֲדָחָה[First the meat is] soaked, then salted, and then rinsed.עִנְיָנָם בָּעֲבוֹדָהThe parallels in our Divine service are: שְׁרִיָּה — וֵוייקעֶן זִיךְ אִין דִּבְרֵי הָרַבSoaking — which means immersing oneself in the words of one’s Rebbe; מְלִיחָה — יְחִידוּתsalting — which means [meeting him at] yechidus; הֲדָחָה — נִגּוּןrinsing — which means [singing a] niggun.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[On this Shabbos, too, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.סְלִיחוֹת — אַחַר חֲצוֹת לַּיְלָה וּבְסָמוּךְ לָהּ[On Saturday night,] Selichos should be begun after midnight, but close to it.אֲבָל בִּשְׁאַר הַיָּמִים — בְּאַשְׁמוֹרֶת הַבּוֹקֶרOn the other days, [these prayers] should be recited “at the morning watch.”כַּאֲשֶׁר נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ נִפְרָדוֹת מַתְחִילִין לְמַפְטִיר וְכֵן לִשְׁבִיעִי — שַׁבָּת פָּרָשַׁת נִצָּבִים — רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ גוWhen the parshiyos called Nitzavim and Vayeilech are read on separate weeks, both the maftir and the shevi’i reading of Parshas Nitzavim begin Re’eh nasati lefanecha.אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן סִפֵּרThe Alter Rebbe related:בְּמעֶזְרִיטְשׁ שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי וְרַבִּי הָרַב הַמַּגִּיד בְּשֵׁם מוֹרוֹ רַבּוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, נִשְׁמָתוֹ עֵדֶןWhen I was in Mezritch, I heard the following teaching from my revered master, the Maggid, in the name of his revered master, the Baal Shem Tov.הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָהThe seventh month [which is Tishrei] is the first of the months of the year. הקב"ה בְּעַצְמוֹ מְבָרְכוֹ בְּשַׁבָּת מְבָרְכִים שֶׁהוּא הַשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹן דְּחֹדֶשׁ אֱלוּלThe Holy One Himself blesses it on Shabbos Mevarchim, the last Shabbos of the month of Elul.וּבְכֹחַ זֶה יִשְׂרָאֵל מְבָרְכִים אֶת הַחֳדָשִׁים י"א פְּעָמִים בַּשָּׁנָהAnd with the power of this [blessing], the Jewish people bless the months eleven times in the year.כְּתִיב אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם[This week’s Torah reading begins:] Atem nitzavim hayom — “You are standing firm today.”דְּהַיּוֹם קָאֵי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם הַדִּיןThe word “today” alludes here to Rosh HaShanah, which is the Day of Judgment,וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי הַיּוֹם גו' וְתִרְגֵּם וַהֲוָה יוֹם דִּינָא רַבָּאfor the phrase, “The day came,” is rendered by the Targum with the words, “the day of great judgment came.”וְאַתֶּם נִצָּבִים קַיָּמִים וְעוֹמְדִים, וְהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִים בַּדִּין[And it is concerning this day that the Torah tells us:] “You are standing firm”; that is, you are vindicated in judgment.וּבַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא שַׁבָּת הָאַחֲרוֹן דְּחֹדֶשׁ אֱלוּלOn the Shabbos before Rosh HaShanah, which is the last Shabbos of the month of Elul,קוֹרְאִין אָז פָּרָשַׁת אַתֶּם נִצָּבִיםwe read the parshah that begins with the words, Atem nitzavim. דְּזֶהוּ בִּרְכָתוֹ שֶׁל הקב"הThis [reading constitutes] the blessing that G‑d givesבְּשַׁבָּת מְבָרְכִים חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִיon the Shabbos that blesses the seventh month,שֶׁהוּא הַמּוּשְׂבַּע וְהַמַּשְׂבִּיעַ בְּרוֹב טוּב לְכָל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַשָּׁנָהthe month that is satiated and that satiates the entire Jewish people with abundant bounty for the entire year.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַמאָל אִיז יעֶדעֶר וואָרט וואָס מ'האָט געֶהעֶרט געֶוועֶן אַ תּוֹרָהThere was a time when every word that one heard was a teaching,אוּן יעֶדעֶר זאַךְ וואָס מ'האָט געֶזעֶהןand every event that one sawאַ הוֹרָאָה אִין עֲבוֹדָה אוּן הַדְרָכָהwas a directive for one’s Divine service and personal guidance.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

ר' מֹשֶׁה, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵןThe Alter Rebbe’s son, R. Moshe,בְּלָמְדוֹ — וְהוּא אָז כְּבֶן ח'-י"א שָׁנָהwho was between eight and eleven years old at the time, was studyingהַסּוּגְיָא בְּשִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים בְּגִטִּין (ס"ז א)the passage in Tractate Gittin (p. 67a) that praises our Sages,נִסְתַּפֵּק בְּמַאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שָׁםand was uncertain about the meaning of R. Shimon bar Yochai’s statement:שְׁנוּ מִדּוֹתַי“Study midosai.” שֶׁיֵשׁ בָּזֶה שְׁנֵי פֵּרוּשִׁיםThere are two interpretations of this:לִמְדוּ תוֹרָתִי (רַשִׁ"י)“Learn my teachings” (as Rashi comments),אוֹ מִדּוֹתַי כִּפְשׁוּטוֹor “Learn my character traits,” according to the simple meaning of the term middos.בְּתוֹךְ כַּךְ נִכְנַס רַבֵּנוּ הַזָּקֵןAs he was deliberating, the Alter Rebbe entered the roomוְאָמַר — בְּנִגּוּן, כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁand said the following words melodically, as was his holy practice:תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ כּוּלָּהּ מִדּוֹת טוֹבוֹת“The Torah that was given to us consists entirely of exemplary character traits.אֲפִלּוּ הָעוֹנָשִׁין שֶׁבָּהּ הֵם בֶּאֱמֶת חֶסֶד וָטוֹבEven its punishments are really kindness and goodness.וּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים אֶחָד הֵםThus the two interpretations are in fact oneוְהָא בְּהָא תַּלְיָאand interdependent.אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מִדּוֹת טוֹבוֹת בְּלִי תּוֹרָהIt is impossible to have exemplary character traits without Torah knowledgeוְאִי אֶפְשָׁר לַתּוֹרָה בְּלִי מִדּוֹת טוֹבוֹתand it is impossible to have Torah knowledge without exemplary character traits.”כְּכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל קָרָה גַּם לְהַצֶּמַח צֶדֶק בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל ח'-י"א שָׁנָהThe Tzemach Tzedek had an identical experience when he was the same age.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

תּוֹרַת הַחֲסִידוּת דּוֹרֶשֶׁתThe teachings of Chassidus demandכִּי תְחִלָּה לְהוֹכָחָהthat before rebuking one’s fellowman,צְרִיכִים לְהָסִיר אֶת הַצִּפָּרְנַיִםone should “cut one’s nails,”נִיט שְׁטעֶכעֶן זִיךְso that people will not scratch each other —כִּי בְּטוּפְרְהָא אֲחִידָןfor [the forces of kelipah] cling to the nails. יעֶדעֶר שְׁטאָך אִיז קְלִיפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָאEvery prick [unleashes] kelipah and sitra achra.וְאַחַר נְטִילַת הַצִּפָּרְנַיִםThen, after cutting the nails,צָרִיךְ לִהְיוֹת נְטִילַת יָדַיִםone must perform a ritual washing of the hands. כִּמְבוֹאָר עִנְיָנָהּ בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּיםIn [the metaphorical language of] Chassidus, this signifiesהַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין לְמִדּוֹתthe drawing down of intellectual influence into the emotions.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן אַבְרָהָםOur first father Avraham בִּגְלַל עֲבוֹדָתוֹ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁbecause of his self-sacrificing laborsלְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ — אֵל אֶחָד — לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָםin making the oneness of G‑d known to all the inhabitants of the world,זָכָה לְהַנְחִיל לְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹתhe was found worthy of endowing his descendants as an eternal inheritanceאֶת הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה בַּה' וּבְתוֹרָתוֹa pure faith in G‑d and His Torahוְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה בְּיִשְׂרָאֵלEvery Jewish man or womanיֵשׁ לָהֶם הַכֹּחַ וְהָעוֹזhas the strength and fortitudeלִמְסוֹר נַפְשָׁם עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁהto absolutely devote his or her life for the sake of our holy Torah.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

דעֶר וואָס אִיז נִידעֶרִיג אוּן גְראָבּA person who is spiritually low and coarseהעֶרט נִיט אָן דִי אֵייגעֶנעֶ גְראָבּקַייט אוּן נִידעֶרִיקַייטis insensitive to his own coarseness and lowness.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

רַבֵּינוּ הַזָּקֵן זַייעֶנדִיג נאָךְ אִין וִויטעֶבּסְקWhile the Alter Rebbe was still living in Vitebsk, האָט אַמאָל געֶזאָגט אַ תּוֹרָה אוֹיפ'ן פָּסוּק אַתֶּם נִצָּבִים גוhe once delivered a teaching on the verse: “You are all standing today [before G‑d]..., [the choppers of your wood and drawers of your water].”אוּן האָט געֶטַייטשְׁט מֵחוֹטֵב עֵצֶךָ לְשׁוֹן עֵצָהThe word meaning “your wood” (eitzecha) is phonetically related to the word meaning “counsel” (eitzah). מְ'דאַרף אוֹיסהאַקעֶן דִי רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁThat is, we must chop away the “many thoughts [that are] in a man’s heart,” שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ אוֹיסשׁעֶפּעֶן דִי מַיִם וואָס מַצְמִיחִים כָּל מִינֵי תַּעֲנוּג.and cast out the water that causes all kinds of [improper] desires to flourish.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

לְשִׁשִּׁי עוֹלֶה הַבַּעַל קוֹרֵא, וּמֵעַצְמוֹThe Torah reader himself recites the blessings over Shishi, the sixth aliyah of Parshas Ki Savo, without being called upon to do so.יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּשְׁנַת תנ"ח[Today is] the birthday of the Baal Shem Tov in 5458 (1698), יוֹם שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלָיו מוֹרוֹ וְרַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ — תפ"ד[it is also] the date on which his holy master (Achiyah HaShiloni) was revealed to him in 5484 (1724),יוֹם שֶׁנִּתְגַּלָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — תצ"דand [it is also] the date on which the Baal Shem Tov was revealed [as a Rebbe] in 5494 (1734).יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — תק"ה[Today is also] the birthday of the Alter Rebbe in 5505 (1745).תּוֹכֶן תּוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹבA digest of the teaching delivered by the Baal Shem Tovבְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת תָבוֹא חַ"י אֱלוּל תּרנ"ב אַחַר קַבָּלַת שַׁבָּתafter the Kabbalas Shabbos service on the eve of Shabbos Parshas [Ki] Savo, on Chai Elul, 5652 (1892):וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ גוAnd it shall come to pass when you come to the land…: אֶרֶץ לְשׁוֹן מְרוּצֶה וּלְשׁוֹן רָצוֹן כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁAs indicated by the Midrash, the word eretz (“land”) shares a root with the words merutzah (“running”) and ratzon (“will”). אַז דוּ וועֶסט צוּקוּמעֶן צוּם רָצוֹן וואָס אִיז אַ מַתָּנָה מִלְמַעְלָה[The verse can thus be interpreted as follows:] When you attain a will [to do G‑d’s bidding], such a will being both a Heavenly giftאוּן בִּירוּשָׁה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵלand an inheritance present in every Jew,אִיז דִי עֲבוֹדָה דאַרף זַיין וְיָשַׁבְתָּyou shall settle…: your task is thenאַראָפּטראָגעֶן אִין הִתְיַשְּׁבוּתto anchor [this spiritual aspiration] in a settled manner.וְלָקַחְתָּ גו' וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶאAnd you shall take . . . and place it in a basket…:מַמְשִׁיךְ זַיין אוֹרוֹת בַּכֵּלִים You will thereby draw down lights into vessels.וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָAnd you shall go to the place that the L‑rd your G‑d chooses…:אַ אִיד דאַרף ווִיסעֶן אַז עֶר גֵייט פוּן אֵיין אָרט אִין דעֶם אַנדעֶרעֶן A Jew must realize that whenever he goes from one place to another, אִיז נִיט עֶר גֵייט אַלֵיין נאָר מְ'פִירט אִיהְם מִלְמַעְלָהthis is not his own doing; he is being led from Above,אוּן דִי כַּוָּנָה אִיז לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁםwith the intent — to make His Name dwell there…: אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין אֱלֹקוּת אִין דעֶם אָרט וואוּ עֶר אִיזto make G‑dliness known in that place.אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית חָזַר עוֹד הַפַּעַם תּוֹרָה הַקּוֹדֶמֶת וְהוֹסִיףAfter the Evening Service, [the Baal Shem Tov] repeated the above teaching and added the following interpretation:וְהָיָה כִּי תָבוֹא גו' בִּכְדֵי דוּ זאָלסט צוּקוּמעֶן צוּם רָצוֹן כוAnd it shall come to pass, when you come to the land…: In order to attain a will [to do G‑d’s bidding],אִיז דאָס דוּרךְ דעֶם אַז וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם גו' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁםyou must — go to the place… to make His Name dwell there…: זאָלסְט זִיךְ מוֹסֵר נֶפֶשׁ זַיין אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין דאָרטעֶן אֱלֹקוּתYou must devote your life utterly to make G‑dliness known there.מִיט וואָס אִיז מעֶן מְפַרְסֵם אֱלֹקוּתHow does one make G‑dliness known?מִיט אַ בְּרָכָה אוּן אַ פָּסוּק תְּהִלִּיםBy reciting a blessing and a verse of Tehillim.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָיָה בְּעַצְמוֹ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָהThe Alter Rebbe himself served as the Torah reader.פַּעַם אַחַת לֹא הָיָה בְּלִיאָזנאָ שַׁבָּת פָּרָשַׁת תָּבֹאOnce he was not in Liozna for Shabbos Parshas [Ki] Savo, andוְשָׁמַע אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִיthe Mitteler Rebbe heardוְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָה— at that time a boy before bar-mitzvah —הַקְּרִיאָה מֵאַחֵרthe Torah Reading from another person.הָעָגְמַת נֶפֶשׁ מֵהַקְּלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹכֵחָה הֱבִיאַתּוּ לִכְאֵב לֵבHe experienced such distress upon hearing the curses in the tocheichahעַד שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִסְתַּפֵּק רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אִם יוּכַל לְהִתְעַנּוֹתthat on Yom Kippur, the Alter Rebbe was unsure whether [his son] would be able to fast.כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הֲרֵי בְּכָל שָׁנָה קוֹרִים פָּרָשָׁה זוֹWhen the Mitteler Rebbe was asked [to explain the severity of his response], for after all, this same passage is read every year,עָנָה: כְּשֶׁאַבָּא קוֹרֵא העֶרט זִיךְ נִיט קֵיין קְלָלוֹתhe replied: “When my father reads it, they do not sound like curses.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן פִּרֵשׁOn this teaching, the Alter Rebbe offered the following interpretation:מַאֲמָר כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵאThe Sages teach: “Whoever sustains one Jewish soul is considered as if he had sustained an entire world.”אוֹיף אַ אִידעֶן דאַרף מעֶן קוּקעֶןWhen we see a fellow Jew,וִוי עֶר שְׁטֵייט אִין מַחֲשָׁבָה הַקְּדוּמָה דְּאָדָם קַדְמוֹןwe should behold him in the [pristine spiritual] state in which he is conceived in the Primeval Thought of Adam Kadmon. אוּן דאָרטעֶן שְׁטֵייט יעֶדעֶר נְשָׁמָהOn that level, the soul existsמִיט אַלעֶ דּוֹרוֹת וואָס קוּמעֶן אַרוֹיס פוּן אִיהרtogether with all the generations that will emerge from it בִּיז בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ גּוֹאֵל צֶדֶקuntil the coming of Mashiach, our righteous redeemer.אוּן אַז מעֶן טוּט אַ אִידעֶן אַ טוֹבָהThus, when we do a Jew a favor,טוּט מעֶן אַ טוֹבָה, אָט דִי אַלעֶ נְשָׁמוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹתwe do a favor for all those souls until the end of all the generations.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הִתְיַסְּדוּת יְשִׁיבַת תּוֹמְכֵי תְּמִימִים[Today is the anniversary of] the founding of Yeshivas Tomchei Temimim (the Central Lubavitcher Yeshivah),יוֹם א' ט"ו אֱלוּל תרנ"זon Sunday, 15 Elul, 5657 (1897).הַתְחָלַת הַלִּמּוּד בְּנִגְלֶה וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּיםActual study in both nigleh (the revealed realm of the Torah) and Chassidusיוֹם ד' חַ"י אֱלוּל תּרנ"זbegan on Wednesday, Chai Elul, 5657 (1897).בְּלֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה תּרנ"ט אַחֲרֵי הַהֲקָפוֹתAfter the Hakkafos on the night of Simchas Torah, 5659 (1898),הִכְרִיז אַאַמוּ"רmy father, [the Rebbe Rashab,] announced:הַיְשִׁיבָה שְׁמָהּ תּוֹמְכֵי תְּמִימִים“The name of the Yeshivah is Tomchei Temimim,וְתַלְמִידִים הַלּוֹמְדִים וּמִתְנַהֲגִים בְּרוּחָהּ שְׁמָם תְּמִימִיםand the students who study and conduct themselves in its spirit are called temimim.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מֵהוֹרָאוֹת אַאַמוּ"רA directive of my revered father, [the Rebbe Rashab]:לְהִנָּזֵר מִמִּלְחֶמֶת תְּנוּפָה עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן“To take the offensive in battle should be shunned to the utmost —לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ בַּמֶּה לְנַצֵּחnot because we lack the wherewithal to be victorious,אוֹ מִפְּנֵי מוֹרֶךְ לֵבnor because we are faint of heart,אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֶת כָּל כּוֹחוֹתֵינוּ עָלֵינוּ לְהַקְדִּישׁ אַךְ וְרַק לְחִזּוּק בִּנְיָנֵינוּbut because all our energy should be dedicated solely to fortifying our edifice,בִּנְיַן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָהthe edifice of the Torah and its mitzvos, with holiness and purity.וְעַל זֶה עָלֵינוּ לִמְסוֹר אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בְּפוֹעַל וְלֹא רַק בְּכֹחַ.We should dedicate our souls to this goal with actual — not merely theoretical — self-sacrifice.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הֶחָסִיד ר' העֶנְדִיל סִיפֵּרReb Hendel related:יָדוּעַ הָיָה לְכָל הַחֲסִידִים“It was well known among chassidimאֲשֶׁר בִּיחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הַעֲבָרַת הָעָרְלָהthat their first yechidus removed the foreskin [of the heart]. וואָס נִיט וואָסWhatever else might happen,פוּן עָרְלַת הַלֵּב אִיז מעֶן גְּלַייךְ פָּטוּר געֶוואָרעֶןone was immediately rid of the heart’s foreskin.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הֶמְשֵׁךְ הַגָּדוֹל הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ, תֶּעֱרַ"בThe long series of maamarim entitled BeShaah SheHikdimu 5672 [1912] הִתְחִיל אַאַמוּ"ר לְאָמְרוֹ יוֹם א' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּער"ב בּליוּבּאַוִויטשׁ[The Rebbe Rashab] began delivering on the first day of Shavuos of that year in Lubavitch,וְסִיְּימוֹ שַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיֵּרָא תרע"ו בְּרוֹסְטוֹבand completed its delivery on Shabbos Parshas Vayeira, 5676 (1916), in Rostov,בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל וה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָםwith the maamar entitled VaHavayah Amar HaMechaseh Ani MeiAvraham. וּבוֹ קמ"ד מַאֲמָרִיםIt comprises 144 maamarim. וְיֵשׁ בַּכְּתוּבִים חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ, וְלֹא נֶחֱלַק לְמַאֲמָרִיםThe manuscripts [of the Rebbe Rashab] include a second part which was never delivered orally and which is not divided into individual discourses.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

שַׁבָּת פָּרָשַׁת תֵּצֵא תּר"גOn Shabbos Parshas [Ki] Seitzei, 5603 (1843), בְּשׁוּלְחַן קִדּוּשׁ הַיּוֹםat the daytime Shabbos meal,הוֹאִיל הַצֶּמַח צֶדֶק לֵאמֹרthe Tzemach Tzedek said:עוֹלָם הַזֶּה הוּא עַלְמָא דְּשִׁיקְרָא“This World is a world of falsehood.לָכֵן הִנֵּה גַם בְּהַטּוֹב מְעוֹרָב פְּסוֹלֶתTherefore, even the good is mixed with drossוְצָרִיךְ בֵּרוּר בְּדֶרֶךְ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וּבְדֶרֶךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּהand requires refinement working upwards from below and working downwards from above. הָעוֹלָם הַבָּא הוּא עַלְמָא דִקְשׁוֹט[By contrast,] the World to Come is the World of Truth.הִנֵּה גַם הַדְּבָרִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הַמְדַבְּרִים בְּעִנְיָנִים הַנִּרְאִים לְחִסָּרוֹןThus, even when the Torah discusses issues that appear to be shortcomings,הֲרֵי כְּמוֹ שֶׁלּוֹמְדִים אוֹתָם בְּגַן עֵדֶן הֵם מַעֲלָהwhen studied in Gan Eden they are [understood as] positive qualities.”וְהִתְחִיל לְנַגֵּן, וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְאוֹת כִּי יְנַגְּנוּ אִתּוֹHe began to sing a niggun and motioned that those around him should join him.בְּנֵי הַצֶּמַח צֶדֶק הִתְחִילוּ לְנַגֵּן וְאַחֲרֵיהֶם עָנוּ כָּל הַחֲסִידִים בְּקוֹל שִׁיר שֶׁהִלְהִיב הַלְּבָבוֹתHis sons began, and then all the chassidim joined in the heart-stirring melody.כְּשֶׁגָּמַר לְנַגֵּן אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶקWhen it came to an end, the Tzemach Tzedek said [by way of example]:בְּעַלְמָא דֵין אִיז דעֶר טַייטְשׁ פוּן דעֶם מַאֲמָר (סַנְהֶדְרִין צט. ב)“There is a Talmudic phrase, ‘One who studies Torah lifrakim’ (Sanhedrin 99b). הַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִפְרָקִים אַז עֶר לעֶרעֶנט תּוֹרָה צַייטעֶנוַוייזIn our material world, this phrase means ‘one who studies Torah from time to time.’אִין גַן עֵדֶן טַייטְשְׁט מעֶן דעֶם מַאֲמָרIn Gan Eden, it is understoodאַז עֶר לעֶרעֶנט תּוֹרָה אוּן דִי תּוֹרָה נעֶהמְט אִיהם פאַנאַדעֶרas referring to one who studies the Torah and the Torah takes him apart. דִי דִּבְרֵי תוֹרָה דעֶרנעֶמעֶן אִיהְםThe words of the Torah permeate his very being.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

גְּדוֹלֵי זִקְנֵי חֲסִידֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵןThe vintage chassidim of the Alter Rebbe הָיוּ אוֹמְרִים אֲשֶׁר “יְחִידוּת" פֵּרוּשׁוֹwould offer [three] interpretations of the word yechidus: קְלאָר(a) clarifying;אָפְּגעֶשְׁטעֶלט(b) designating [one’s principles];פאַראֵיינְצִיגְטand (c) bonding [with the Rebbe].מְקוֹר ג' פֵּרוּשִׁים אֵלוּ הוּא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָהThe sources for these three interpretations are found in three statements of the Sages —שְׁקָלִים פֶּרֶק ו' מִשְׁנָה ב', יְבָמוֹת ס"ב. א, בְּרֵאשִׁית רַבָּה פֶּרֶק כin Shekalim 6:2, Yevamos 62a, and Bereishis Rabbah 20[:7], respectively.זֹאת אוֹמֶרֶת כִּי עִנְיַן הַיְחִידוּת הוּא לְבָרֵר אֶת מַצָּבוֹImplied is that yechidus clarifies one’s [spiritual] situation,וְלִקְבּוֹעַ אוֹפֶן עֲבוֹדָתוֹ בְּסוּר מֵרָע וּלְקָרֵב אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹתdesignates the pattern of one’s Divine service in turning away from evil and fostering positive character traits, וּלְהִתְקַשֵּׁר בְּהִתְאַחֲדוּת גְּמוּרָה וְלִמְסוֹר עַצְמוֹand bonds [a chassid to his Rebbe] in perfect union,אִיבּעֶרגעֶבעֶן זִיך מִיט אַלעֶ רְצוֹנוֹתenabling him to devote himself and all his personal desires to the Rebbe.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַזְמוּ"ר אָמַרMy grandfather, [the Rebbe Maharash, discussedבְּיַחַס לְהִתְבּוֹנְנוּת בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת בְּעִנְיַן קְשֵׁה הַהֲשָׂגָהthe expectation that a chassid devote time to] profound meditation on a difficult concept, saying:אִם הָעִנְיָן נוֹגֵעַ אֲזַי מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים בְּכִי טוֹב“If the matter at hand genuinely affects a person, then he will understand and grasp it very well.וּרְאָיָה מִן הַתּוֹרָה בְּדִינֵי נָשִׁים וכו“Proof of this can be found in the Torah, in the laws concerning womenוְטַעֲנוֹתֵיהֶן שֶׁיְּכוֹלוֹת לִטְעוֹןand the legal arguments that they could put forth —וּמְדַבְּרִים בָּזֶה תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְהַגְּאוֹנִיםarguments that are debated by the Tannaim, the Amoraim, and the Geonim, שֶׁכּוּלָּם הֵם בַּעֲלֵי הַשְׂכָּלָה מוּפְלָגָהwho were all prodigious intellectuals!וְהַתּוֹרָה הִיא תּוֹרַת אֱמֶתNow, the Torah is a Torah of truth,וַהֲלֹא הָאִשָּׁה אֵינָהּ בְּעֶרֶךְ לִטְעוֹן טְעָנוֹת אֵלּוּyet women [at large] are not capable of advancing such [intricate] arguments.אֲבָל הָאֱמֶת הוּאBut the truth is thatדְּכַאֲשֶׁר הָעִנְיָן נוֹגֵעַ הִנֵּה גַּם חֲלוּשֵׁי הַדַּעַת מַמְצִיאִים שִׂכְלִיִּים עֲמוּקִיםwhen a matter genuinely affects a person, even a limited mind can propose deep arguments.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַצֶּמַח צֶדֶק מָנָה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִיםThe Tzemach Tzedek enumerated three factorsשֶׁבִּזְכוּתָם הִצְלִיחַ בִּשְׁנַת תר"ג בְּפֶטֶרְבּוּרְג בַּאֲסִיפַת הָרַבָּנִיםin whose merit he was successful at the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843). וְאֶחָד מֵהֶם הוּא זְכוּת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף הַשָּׁעוֹתOne of them was the 32,000 hoursאֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע בִּדְרוּשֵׁי רַבֵּנוּ הַזָּקֵןthat he toiled in [studying] the discourses of the Alter Rebbe בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים הַשָּׁנִים תקס"ד-תקצ"דover a period of thirty years, from 5564 to 5594 (1804-1834).בִּשְׁנַת תקס"ד קָבַע לוֹ שִׁעוּר מְיוּחָד לִלְמוֹד דְּרוּשֵׁי רַבֵּנוּ הַזָּקֵןIn 5564 (1804) he established a fixed session for the study of those maamarim, בִּשְׁנַת תקצ"ד הִתְחִילוּ לְהִתְעַסֵּק בְּהַדְפָּסָתָםand in 5594 (1834), work began on their publication.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן הוֹרָה לִכְתּוֹב פְּצוּעַ דַכָּא בְּאָלֶף לִבְסוֹף וְלֹא בְּהֵאThe Alter Rebbe directed that the word דכא in the phrase פצוע דכא be written with an alef at the end, not with a hei.בִּפְראַג יֵשׁ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם שֶׁהִגִי-הַּ עֶזְרָא הַסּוֹפֵרIn Prague, there is a Torah scroll which according to local tradition was checked by Ezra the Scribe. אֵין קוֹרִין בּוֹ אֶלָּא בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה וְגוֹלְלִין אוֹתוֹ תָּמִיד בְּפָרָשַׁת שְׁמַעThey read from it only on Simchas Torah and always roll it closed at the passage beginning Shema [Yisrael]. כְּשֶׁהָיִיתִי בִּפְראַג בִּשְׁנַת תרס"ח רְאִיתִיו וְכָתוּב בּוֹ דַכָּא בְּאָלֶףWhen I was in Prague in 5668 (1908) I saw this scroll, and דכא was spelled there with an alef. כֵּן כְּשֶׁהָיִיתִי בְּואָרְמס בִּשְׁנַת תרס"זSimilarly, when I was in Worms in 5667 (1907),רָאִיתִי שָׁם סֵפֶר תּוֹרָה אֲשֶׁר מְקוּבָּל בְּיָדָם שֶׁכְּתָבוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב ר' מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבוּרְגI saw a Torah scroll which according to the tradition of that community was written by Maharam of Rothenburg.וְגַם בּוֹ כָּתוּב דַכָּא בְּאָלֶףThere, too, the word דכא is written with an alef.וְעַיֵּין בִּשְׁאֵרִית יְהוּדָא (יוֹרֶה דֵעָה סִימָן ט"ז) וְדִבְרֵי נְחֶמְיָה (יוֹרֶה דֵעָה סִימָן כ"ב)See Sheiris Yehuda (Yore Deah ch. 16), and Divrei Nechemia (Yore Deah ch. 22),וּבְסֵפֶר מִשְׁנַת אַבְרָהָם (סִימָן ל"ב) מְצַיֵּן כַּמָּה סְפָרִים הַדָּנִים בָּזֶהand in Sefer Mishnas Avraham (ch. 32) he references several Seforim that discuss this matter.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּרThe Tzemach Tzedek relatedדעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט זֵייעֶר האָלט געֶהאַט לִיכְטִיקַייטthat the Baal Shem Tov cherished light exceedingly.וְאָמַר: אוֹר בְּגִימַטְרִיָּא רָזCommenting on the word for “light” in the Holy Tongue, the Baal Shem Tov declared: “The word אוֹר (which means ‘light’) is numerically equivalent to רָז (raz, which means ‘secret’). דעֶר וואָס וֵוייס דעֶם סוֹד וואָס אִין יעֶדעֶר זאַךְ, קאָן לִיכְטִיג מאַכעֶןA person who knows the secret within any entity can diffuse light.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מִנְהָגֵנוּ בִּלְבִישַׁת טַלִּית גָּדוֹלOur custom in putting on the tallis: מַנִּיחִים הַטַּלִּית גָּדוֹל מְקוּפָּל עַל כָּתֵף יָמִין וּבוֹדְקִים הַצִּיצִיתThe folded tallis is placed on the right shoulder [with the four tzitzis in front],בְּשַׁעַת הַבְּדִיקָה אוֹמְרִים בָּרְכִי נַפְשִׁי גוand one checks the tzitzis while reciting [the two verses beginning] Barchi nafshi.אַחַר כָּך לוֹקְחִים הַטַּלִּית מִן הַכָּתֵףThe folded tallis is placed on the right shoulder [with the four tzitzis in front],פּוֹשְׁטִים אוֹתוֹThe tallis is then unfolded and opened wide.מְנַשְּׁקִים שְׂפַת הַטַּלִּיתAfter kissing its [upper] edge,מַחֲזִיר אוֹתוֹ מִכְּנֶגֶד פָּנָיו לַאֲחוֹרָיוit is swung around from the position in which it is held in front of the worshiper until it is hanging behind him.וּמַתְחִיל בִּרְכַּת לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִיתAt this point the blessing lehisateif betzitzis is begun,סִיּוּם הַבְּרָכָה סָמוּךְ לִכְרִיכַת בּ' כַּנְפוֹת יָמִין סָבִיב צַוָּארוֹ לַאֲחוֹרָיו בְּצַד שְׂמֹאלand it is completed as one is about to bring the two right-hand corners of the tallis in front of the neck and over the left shoulder. [Thus all four tzitzis are now on the left side, two in front and two behind.](עַיֵּין שְׁאֵרִית יְהוּדָא, אוֹרַח חַיִּים סִימָן א, דִּבְרֵי נְחֶמְיָה, אוֹרַח חַיִּים סִימָן ט).(see Sheiris Yehuda, Orach Chaim ch. 1, Divrei Nechemia, Orach Chaim ch. 9).Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

סֵדֶר בִּרְכוֹת הַתּוֹרָהThe manner in which the blessings before the public Torah Reading are recited is as follows:נוֹגֵעַ בְּטַלִּיתוֹ בִּתְחִלַּת הַקְּרִיאָה וּבְסוֹפָהּ[After the Torah scroll has been rolled open, the congregant called to the reading] should touch the beginning and end of the passage [that is about to be read for him] with his tallis נוֹשֵׁק הַטַּלִּית בְּמָקוֹם שֶׁנָּגַע בַּסֵּפֶר תּוֹרָהand then kiss the part of the tallis that touched the scroll.גוֹלֵל הַסֵּפֶר תּוֹרָהAfter rolling it closed,מַפְנֶה פָּנָיו, קְצַת, לְיָמִין וּמְבָרֵךְhe turns slightly to the right and recites the blessing,פּוֹתֵחַ הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְקוֹרֵאthen opens the scroll, and [it is read].בְּמַעֲלַת מִין הָאֱנוֹשִׁי, יֶשְׁנָם אַרְבָּעָה תוֹאֲרִיםFour terms are used to describe the uniqueness of humanity: אָדָם — מַעֲלַת הַמּוֹחִין וְהַשֵּׂכֶלAdam reflects the quality of intellect that is lodged in the brain; אִישׁ — מַעֲלַת הַלֵּב וְהַמִּדּוֹתIsh refers to the quality of emotion that is lodged in the heart; אֱנוֹשׁ — הַחֲלִישׁוּת בְּאֶחָד מֵהֶם בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת, אוֹ בִּשְׁתֵּיהֶםEnosh indicates weakness in either or both the intellectual and emotional abilities;גֶּבֶר — מִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ לְהָסִיר הַמְּנִיעוֹת וְעִכּוּבִים לְהָשִׂיג אַחַת הַמַּעֲלוֹת אוֹ בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹתand Gever denotes a person who overcomes his own limitations, removing the blocks and obstacles that would hinder his attainment of the positive quality of intellect or of emotion.הַיְנוּ דְּגֶּבֶר עוֹסֵק עִם הָאֱנוֹשׁ לְהַגְבִּיהוֹ לְמַעֲלַת אִישׁ אוֹ אָדָם.That is to say, the Gever works with the Enosh [within himself] to elevate him to the level of Ish or of Adam.וּמֵאַחַר דְּאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מֵאֱנוֹשׁ אִישׁ אוֹ אָדָםHence, since an Enosh can be made into an Ish or an Adam, הֲרֵי בְּהֶכְרֵחַ דְּגַם בֶּאֱנוֹשׁ יֶשְׁנָם כָּל אוֹתָם הַמַּעֲלוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בְּאִישׁ וְגַם בָּאָדָםwe must say that an Enosh has [in potential] all the positive qualities that both an Ish and an Adam possess.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַמַּאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיתA person who believes in Divine Providenceיוֹדֵעַ כִּי מֵהַשֵּׁם מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּknows that “the steps of a man are made firm by G‑d.” אֲשֶׁר נְשָׁמָה זוֹ צְרִיכָה לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אֵיזֶה בֵּרוּר וְתִקּוּן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי[A person goes to] a particular place because his soul must refine and perfect something there.וּמֵאוֹת בְּשָׁנִים אוֹ גַם מִשַּׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָםFor hundreds of years, or even from the very beginning of creation,הִנֵּה הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבָּרֵר אוֹ לְהִתְתַּקֵּןthe object that must be refined or rectifiedמְחַכֶּה לְאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה שֶׁתָּבוֹא לְבָרְרוֹ וּלְתַקְּנוֹwaits for that soul to come and do that task.וְגַם נְשָׁמָה הַלָּזוּSimilarly, this soul itself,הִנֵּה מֵאָז נֶאֶצְלָה וְנִבְרְאָהfrom the moment of its emanation and creation,הִיא מְחַכָּה לִזְמַן יְרִידָתָהּawaits the time that it will descend [to the physical world]לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר הוּטַל עָלֶיהָto refine and perfect that which has been assigned to it.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אֶרֶץ חֵפֶץThe Jewish people are called “a cherished land,”שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה חֲפָצִים יְקָרִים בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וְיִרְאָתוֹ וּמִדּוֹת טוֹבוֹתfor they possess many precious qualities, [including] their love of G‑d, their fear of Him, and their upstanding character traits.וְאֵין דְּבַר גִּלּוּי הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת תָּלוּי אֶלָּא בַּמְּעוֹרֵר[But like treasures buried in the earth,] the revelation of these positive qualities depends solely upon the person who evokes them.דָּבָר בָּרוּר הוּאIt is obviousאֲשֶׁר בְּכָל חֶלְקֵי הָאֲדָמָה נִמְצָאִים מַעְיְנוֹת מַיִם חַיִּיםthat springs of fresh water exist in all parts of the earth.וְהַהֶבְדֵּל הוּא רַק בְּקִרוּב וְרִחוּקThe difference lies only in how close or far they are [from the surface].וְאִם כֵּן הֲלֹא הַכֹּל תָּלוּי בְּהַחוֹפֵר וְכֹחַ סַבְלָנוּתוֹ וּמְתִינוּתוֹIf so, everything depends on the digger and his patience and deliberateness.וְכֵיוָן שֶׁהָרָצוֹן הוּא כֹּחַ עֶלְיוֹן הַגּוֹזֵר וּמְפַקֵּד עַל כָּל הַכֹּחוֹתSince the will is a superior power [within the soul], it decrees and directs [the activity of] all the powers,וּמַכְרִיחָם לַעֲשׂוֹת וְלִפְעוֹל כְּפִי הַפְּקוּדוֹת שֶׁלּוֹcompelling them to function and act according to its orders.אִם כֵּן אֵיפוֹא, עִקָּר הָעֲבוֹדָה הוּאThus one’s main task isלְעוֹרֵר אֶת הָרָצוֹן לִפְעוֹל וְלַעֲשׂוֹת הֵן בְּעַצְמוֹ הֵן בְּזוּלָתוֹto arouse the will to act and function, both with regard to oneself and to others.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

כְּשֶׁהָיָה הַצֶּמַח צֶדֶק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִיםWhen the Tzemach Tzedek was nine years old,אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵןthe Alter Rebbe told him:קִבַּלְתִּי מִמּוֹרִי (הָרַב הַמַּגִּיד)“I received a directive from my mentor (the Maggid of Mezritch)שֶׁקִּבֵּל מִמּוֹרוֹ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)who received it from his mentor (the Baal Shem Tov)בְּשֵׁם מוֹרוֹ הַיָּדוּעַwho received it from [Achiyah HaShiloni], who is known to have been his mentor, אֲשֶׁר מִיּוֹם שֵׁנִי דְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד יוֹם הַכִּפּוּרִיםthat in the course of each day from the second day of Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur,יֹאמְרוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה קאַפּיטְלאַך תְּהִלִּיםone should recite three chapters of Tehillim. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה קאַפִּיטְלאַךOn Yom Kippur, one should recite 36 chapters:ט' קוֹדֶם כָּל נִדְרֵיnine before Kol Nidrei, ט' קוֹדֶם הַשֵּׁנָהnine before going to sleep,ט' אַחַר מוּסָףnine after the Mussaf service,ט' אַחַר נְעִילָהand nine after the Neilah service.וּמִי שֶׁלֹּא הִתְחִיל בְּיוֹם בּ דְרֹאשׁ חֹדֶשׁIf one did not begin [this program] on the second day of Rosh Chodesh [Elul],יַתְחִיל בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד בּוֹhe should begin on the day [he remembered, according to the schedule for that day,וְאֵת אֲשֶׁר הֶחֱסִיר יַשְׁלִיםand later] should make good the readings that he missed.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מַתְחִילִין לוֹמַר לְדָוִד אוֹרִי[On this day] we begin reciting [the psalm] LeDavid A-donai Ori [in the Morning and Afternoon Services].הַמִּנְהָג בְּבֵית רַבֵּנוּ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַיוֹם תּוֹקְעִים לְהִתְלַמֵדThe custom in the household of the Rebbe [Rayatz] was to practice sounding the shofar in the course of the day. וּמַתְחִילִים לִתְקוֹעַ אַחַר הַתְּפִלָּה מִיּוֹם ב' דְראֹשׁ חֹדֶשׁWe begin sounding the shofar after [the morning] prayers from the second day of Rosh Chodesh.אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן הָיָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָה מַאֲמָרִים קְצָרִיםAt first, the Alter Rebbe would deliver short maamarim. וּלְדוּגְמָאFor example,דִּבּוּר הַמַּתְחִיל זֶכֶר רַב טוּבְךָ — וּבֵאוּרוֹ — שֶׁבַּסִּדּוּרthe maamar entitled Zecher Rav Tuvcha, with its commentary that appears in the Siddur [Im Dach], נֶאֶמְרוּ בְּשִׁשָּׁה הֶמְשֵׁכִיםwas delivered in six installments,בַּאֲרִיכוּת יוֹתֵר קְצָת מֵהַנִּדְפָּס[the total] being somewhat longer than the printed version.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

עֶס דאַרף זַיין עֲבוֹדָה בְּכֹחַ עַצְמוֹOne must serve G‑d by his own efforts.העֶכעֶר אִיז אַז מ'נעֶהמט פַאר'ן האַנט אוּן מ'פִירט[A person’s service] is higher when he is led by the hand from Above,טַייעֶרעֶר אִיז אַז עֶס אִיז בְּכֹחַ עַצְמוֹbut it is more cherished when it is generated by his own efforts.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

דַּרְכֵי הָרְפוּאָה בְּחוֹלִי הַגּוּף בִּכְלָל שְׁנַיִם הֵםThere are two general approaches to healing physical illness:א) לְרַפְּאוֹת אֶת הָאֵבֶר אוֹ הַכֹּחַ הַמְקוּלְקָל חוֹלֶה וְחָלוּשׁ(a) to treat the particular organ or faculty that is damaged, ailing, or weak; orב) לְחַזֵק אֶת הָאֵבָרִים וְהַכֹּחוֹת הַבְּרִיאִים, אֲשֶׁר הֵם יִתְגַּבְּרוּ עַל הָאֵבֶר וְכֹחַ הַחוֹלֶה לְרַפְּאוֹתוֹ(b) to strengthen the healthy organs and faculties so that they will overcome the disability of the ailing organ or faculty and heal it.הַדּוּגְמָא מִזֶּה בְּחוֹלִי הַנֶּפֶשׁAnalogous to this in the case of spiritual sicknessהֵם שְׁנֵי דַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה: תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִיםare two approaches to avodah: (a)teshuvah, and (b) good deeds.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְׁבּוֹןElul is a month of reckoning.דִּכְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת הִנֵּה הַבַּעַל עֵסֶקJust as a businessmanבִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק כִּדְבָּעֵי וְיִתֵּן רֶוַח רַבwho wants to run his business properly and most profitablyצָרִיךְ מִזְּמַן לִזְמַן לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן וּלְתַקֵן אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹתmust take stock from time to time and correct anything amiss,כֵּן הוּא גַּם בַּעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְso too must we act in our spiritual work of avodas HaShem.דְכָל הַשָּׁנָה הִנֵּה כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בְּתּוֹרָה וּמִצְוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹתThroughout the year the Jewish people study Torah, observe mitzvos, and cultivate desirable character traits.בְּחֹדֶש אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְבּוֹןThe month of Elul is the time of reckoning,אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵלwhen each and every Jewכָּל חַד וְחַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהaccording to his capacity,הֵן הַיּוֹשֵׁב אֹהֶל וְהֵן הַבַּעַל עֵסֶקbe he a Torah scholar or a businessman,צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק בְּנַפְשָׁםhas to make a fair account within himselfמִכֹּל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָהover everything that has transpired in his life in the course of the past year. וְלֵידַע הַמַּעֲלוֹת בַּעֲבוֹדָתָם וּלְחַזְקָםThus, he can acknowledge the good points in his Divine service and reinforce them,וְאֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּהֶם וּבַעֲבוֹדָתָם לְתַקְּנָםas well as correct the shortcomings in himself and in his efforts.דְעַל יְדֵי הֲכָנָה טוֹבָה זוֹAnd by virtue of such positive preparation,זוֹכִים לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּתwe are found worthy of being blessed with a good and sweet year, both materially and spiritually.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"רFrom a public talk of my revered father, [the Rebbe Rashab]:אִין דעֶם יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּתPart of the chassidic “exodus from Egypt” אִיז פאַראַן דִי מִצְוָה פוּן סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּדִבּוּרis the mitzvah to recount the story of the exodus from Egypt verbally. דעֶרצֵיילעֶן חֲסִידִישׁעֶ סִפּוּרִיםThis means telling chassidic stories,אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם סִפּוּר אִין אַ פְּנִימִית דִּפְנִימִיתand listening and internalizing them in one’s innermost self.מְ'בּעֶדאַרף וִויסעֶן אַז יעֶדעֶר סִפּוּר אִיז אַ הוֹרָאָה בַּחַיִּיםOne should realize that every story offers a directive for our lives.יעֶדעֶר סִפּוּר בּעֶדאַרף בְּרֵיינגעֶן אַ מִדָּה טוֹבָהEvery story ought to refine our character, אוּן אַ חַיּוּת פְּנִימִי אִין אַ הִדּוּר מִצְוָהproduce inner gusto in the loving performance of mitzvos, אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם דַּרְכֵי נוֹעַם פוּן תּוֹרַת הַחֲסִידוּתand sensitize us to perceive the pleasantness of the teachings of Chassidus.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיוMy revered father, [the Rebbe Rashab,] writes in a letter: שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם כְּבוֹד קְדוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים“I heard in the name of our forerunners — the Rebbeim,זֵכֶר צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמוֹתֵיהֶם עֵדֶן, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּof blessed memory —שֶׁגַּם עַל בַּת צָרִיךְ לוֹמַר לְתּוֹרָה (וּלְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים)that for a daughter, too, [in the prayer that is offered when the father of a newborn child is called to the Reading of the Torah, we ask that the parents should be blessed with success in raising her] ‘to Torah,’ and [not only] ‘to marriage, and to good deeds.’עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (בְּרָכוֹת יז. א)For our Sages state (Berachos 17a): נָשֵׁי בְּמַאי זָכְיָן בְּאִיקְרוֹי כו' וּבְאִתְנוֹי כו' וְנָטְרִין כו‘By virtue of what do women earn merit? By seeing to it that their children attend the synagogue to study the Written Law, and that their husbands study the Oral Law in the house of the Sages, and by waiting for their husbands until they return from the house of the Sages.’”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מְקוּבָּל רַבִּי מִפִּי רַבִּיThe following tradition was handed down from Rebbe to Rebbe:אִין דעֶר צַייט פוּן מַחֲלוֹקֶת הַיְּדוּעָהAt the time of the well-known dispute [between chassidim and misnagdim],האָבּעֶן חֲסִידִים דעֶרצֵיילט דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ןthe Alter Rebbe’s chassidim told himדִי גְרוֹיסעֶ יִסּוּרִים וואָס מ'האָט פוּן דִי מִתְנַגְדִישׁעֶ פְּראָסטעֶ אִידעֶןthat they suffered greatly from the simple folk among the misnagdim.האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגטThe Alter Rebbe replied:דעֶר זֵיידעֶ — אַזוֹי פְלעֶגט דעֶר רֶבִּי רוּפעֶן דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב“Grandfather (that was how the Alter Rebbe would refer to the Baal Shem Tov)האָט זֵייעֶר לִיב געֶהאַט דִי פְרָאסטֶע אִידֶעןhad a great love for simple Jews.אִין דִי עֶרשׁטֶע טעֶג וועֶן אִיךְ בִּין געֶוועֶן אִין מעֶזרִיטשׁIn the first days of my stay in Mezritch,האָט דעֶר רֶבִּי הָרַב הַמַּגִּיד געֶזאָגטthe Rebbe, the Maggid [of Mezritch], declared:מְרַגְלָא בְּפוּמֵיהּ פוּן רֶבִּי'ן — הַבַּעַל שֵׁם טוֹב‘The Rebbe, the Baal Shem Tov, used to sayאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אִיז אַהֲבַת הַמָּקוֹםthat to love a fellow Jew is to love G‑d.בָּנִים אַתֶּם לה' אֱלֹקֵיכֶם[As it is written,] You are children of G‑d your L‑rd. אַז מעֶן האָט האָלט דעֶם פאָטעֶר האָט מעֶן האָלט דִי קִינדעֶרOne who loves the Father, loves [His] children.’”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּחוֹרֶף תרנ"בIn the winter of 5652 (1891), "כַּאֲשֶׁר אַאַמוּ"ר לָמַד עִמִּי בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא "וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעַל מַמָּשׁmy revered father, the Rebbe [Rashab], taught me the statement in Tanya that “the second soul of a Jew is an actual part of G‑d Above.”הִסְבִּיר כִּי הַנּוֹשְׂאִים בְּתֵּיבַת מִמַּעַל וּבְתֵיבַת מַמָּשׁ הֵם הֲפָכִיםHe pointed out that the terms “actual” (mamash) and “from above" (mimaal) are contradictory.מִמַּעַל תּוֹאֲרוֹ רוּחָנִיּוּת שֶׁבְּרוּחָנִיוּת וּמַמָּשׁ תּוֹאֲרוֹ גַּשְׁמִיוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת“From above” alludes to the very highest levels of spirituality, whereas “actual” denotes the most palpable physicality.וַיְבַאֵר כִּי זֶהוּ מַעֲלַת נֶפֶשׁ הַשֵּׁנִיתThis, he explained, is the unique gift of the Divine soul. שֶׁעִם הֱיוֹתָה רוּחָנִיוּת שֶׁבְּרוּחָנִיוּת פּוֹעֶלֶת בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת.Though it is sheer ethereal spirituality, it impacts physicality at its most palpable.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר אָמַרMy revered father, the Rebbe [Rashab], saidקוֹדֶם רְחִיצַת הַפֶּה שַׁחֲרִית, אֵין לְבָרֵךְ מִלְבַד בִּימֵי הַתַּעֲנִיוֹת — בִּרְכוֹת הַשַּׁחַרthat with the exception of fast days, one should not recite the morning blessings before rinsing one’s mouth.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּאBeing involved in the spiritual lifestyle of Chassidus meansאֲשֶׁר גַּם בְּהָלְכוֹ בַּשּׁוּק טָרוּד בַּעֲסָקָיוthat even when walking about in the marketplace, preoccupied with one’s business,יַחְשׁוֹב מַה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּעַד עִנְיָנֵי הַחֲסִידוּת וְטוֹבַת הַחֲסִידִיםa person thinks about what he can do on behalf of Chassidus and for the good of his fellow chassidim.וּכְשֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ מִי שֶׁהוּא מֵאַנְשֵׁי הַשּׁוּק מִמַּכִּירָיו — בְּעִנְיָנֵי מִסְחָרWhen he meets his business acquaintances in the market,יְדַבֵּר עַל לִבּוֹhe speaks to them persuasivelyכִּי יָבוֹא אֶל שִׁעוּרֵי הַלִּמוּדִים בְּדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ לְאֵיזוֹ הִתְוַעֲדוּתabout attending a class in Chassidus or a farbrengen.וְהַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּא חוֹבַת גַּבְרָאBeing involved in the ways of Chassidus is a responsibility of every individual,מִבְּלִי הֶבְדֵל בֵּין גָּדוֹל וְקָטָן בִּידִיעַת דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּיםregardless of whether his knowledge of Chassidus is great or scant.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁלJust like by the mitzvah of tefillin, to use an example,יֵשׁ לָהּ מָקוֹם קָבוּעַ בְּרֹאשׁ וּבִזְרוֹעַrelates to a specific place on the head, and on the arm,וּמַרְגִּישׁ כּוֹבֶד הַתְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁwhere one feels its weight on the head,וְהַהִדּוּק דִּתְפִלָּה שֶׁל יָדand where one feels the tightness [of the straps] on the arm.כֵּן הוּא בְּמִצְוַת אַהֲבָה וְיִרְאָהSimilarly, the mitzvos of loving and fearing G‑d [must be felt physically].וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם (יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה פֶּרֶק בּ' הַלָכָה א')Thus Rambam writes (in Hilchos Yesodei HaTorah 2:1):הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה מִצְוָה לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ“It is a mitzvah to love and fear this glorious and awesome G‑d,שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ וְנֶּאֱמַר אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ תִּירָאas it is written, ‘And you shall love G‑d your L‑rd,’ and as it is written, ‘You shall fear G‑d your L‑rd.’”הִנֵּה שִׁעוּר מִצְוֹת אֵלּוּ הוּא אֲשֶׁר יוּרְגְּשׁוּ בְּהֶרְגֵּשׁ גוּפָנִי בִּבְשַׂר הַלֵּב מַמָּשׁNow, these mitzvos may be considered fulfilled when one experiences them physically, in the very flesh of the heart.וּכְמוֹ אָדָם הַפּוֹגֵשׁ אֶת אוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן[One’s feelings of love for G‑d should have an effect] similar to meeting a faithful friend.וְלֹא זוּ בִּלְבָד אַז אִים זאָל וועֶרעֶן גוּט פוּן דעֶם[Then] not only does the encounter give him a feeling of well-being,שֶׁיִּשְׁכַּח עַל כָּל הַדְּבָרִים הַמֵּעִיקִים אוֹתוֹso that he forgets all the matters that bother him,אֶלָּא עוֹד שֶׁיִּתְעוֹרֵר בּוֹ חַיּוּת פְּנִימִי בְּתִקְוָה טוֹבָהbut moreover, inner energy and positive expectations are aroused within him,כִּי לִבּוֹ טוֹב עָלָיוbecause of his positive disposition.וְכֵן בְּמִדַּת הַיִּרְאָה נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד גָּדוֹל וּמוֹרָאLikewise, with the attribute of fear of G‑d, great fear and dread should possess him,כִּי בְּשָׁעָה הַהִיא הוּא נִזְכַּר עַל כָּל עִנְיָנָיו הַלֹא טוֹבִים בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂהfor at that time he will recall his undesirable thoughts, words, and actions,וְלִבּוֹ יִכְאַב בִּכְאֵב מוּרְגָשׁ מִיִּרְאַת הָעוֹנֶשׁ בְּיִרְאַת שָׁמַיִםand his heart will feel actual pain from his fear of punishment, his fear of Heaven.וְלִפְעָמִים הוּא בְּרֶגֶשׁ שֶׁל יְרֵא בּוֹשֶׁתOn occasion, he will feel awe that leaves him abashed, אוֹ גַּם יִרְאַת הָרוֹמְמוּתand sometimes he will even feel an elevating sense of awe of G‑d.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַמִּתְפַּלְלִים בְּאַרְבָּעָה זוּגוֹת תְּפִלִּין כָּךְ נוֹהַגִיםThose who put on four pairs of tefillin in the course of the Morning Prayers should follow this order:א) מַנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל יַד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י קוֹדֶם אֲמִירַת פֶּרֶק אֵיזֶהוּ(1) The arm-tefillin and head-tefillin of Rashi are put on before Eizehu mekoman is recited, וּמִתְפַּלְלִים בָּהֶם עַד אַחֲרֵי אַךְ צַדִּיקִים גוand while wearing them one continues with the Morning Prayers until one has completed the verse beginning Ach tzaddikim. ב) מְסִירִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י(2) The head-tefillin of Rashi are removed,וּמַנִיחִים — בְּלֹא בְּרָכָה — תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְשִׁמוּשָׁא רַבָּאand replaced — without a blessing — by those of [the author of] Shimusha Rabba. וְקוֹרְאִים שְׁמַע גו' עַד אֱמֶתThe Shema is recited until Emes, וְאוֹמְרִים מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים כְּפִי שֶׁנֶּחֱלַק לִימֵי הַחֹדֶשׁand chapters of Tehillim are recited as apportioned for the days of the month. וְהַמְהַדְרִים הָיוּ לוֹמְדִים אוֹתָם עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וּמְצוּדוֹתSome punctilious chassidim would study the daily reading of Tehillim with the commentaries of Rashi and Metzudos. ג) אַחַר כָּךְ מַנִיחִים תְּפִלִּין דְרַבֵּנוּ תַּם — בְּלֹא בְּרָכָה(3) One [removes these tefillin and] puts on the tefillin of Rabbeinu Tam — without a blessing —וְקוֹרְאִים שְׁמַע גו' עַד אֱמֶת, פָּרָשַׁת קַדֵּשׁ גו' וְהַזְכִירוֹת שֶׁנִּדְפְּסוּ בַּסִּדּוּרand recites the Shema until Emes, the passage beginning Kadesh, and the Six Remembrances that appear in the Siddur. וְלוֹמְדִים פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת כָּל אֶחָד לְפִי הֲבָנָתוֹOne then studies a chapter of Mishnayos according to his level of understanding.ד) מְסִירִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַבֵּנוּ תַּם(4) The head-tefillin of Rabbeinu Tam are removed,וּמְנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַאְבַ"ד — בְּלֹא בְּרָכָהand replaced — without a blessing — by those of Raavad. וְקוֹרְאִים שְׁמַע גו' עַד אֱמֶתOne recites the Shema until Emes, וְלוֹמְדִים פָּרָשָׁה חוּמָשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י — מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַand studies the part of the week’s Sidra (with the commentary of Rashi) that corresponds to the day of the week;יוֹם א' עַד שֵׁנִי בְּיוֹם בּ' פָּרָשָׁה בּ' וכוthat is, on Sunday until Sheni, on Monday until Shlishi, and so on.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי אָמַר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵןThe Mitteler Rebbe said in the name of the Alter Rebbe: אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בּעֶדאַרף דעֶרנעֶמעֶן בִּיז מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ“Loving a fellow Jew ought to take hold of one’s soul to the last ounce.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק בֵּאֵרThe Tzemach Tzedek once explainedמַה שֶׁמְּיַחֲסִים אֵשׁ לִפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָהwhy pnimiyus haTorah (the Torah’s inner, mystical dimension) is likened to fire,לְפִי שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת חַיּוּת בְּגַלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָהbecause it vitalizes one’s study of the revealed dimensions of the Torah. אַז עֶר לעֶרעֶנט אַ הֲלָכָה“When a person studies a halachah אוּן וֵוייס אַז דִי זעֶלבּעֶ הֲלָכָה וועֶט עֶר לעֶרנעֶן נאָךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אִין גַּן עֵדֶןand knows that after his 120 years in This World he will study that same halachah in Gan Eden, גִיט עֶס אַרַיין אַ פַייעֶרעֶלit lights up a little fire within him.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

נְסִיעוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּתְחִלַּת הַהִתְגַּלּוּת שֶׁלּוֹ הָיוּ עַל דְּבַר שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִיםIn the early years following his revelation, the Baal Shem Tov traveled [widely] for three reasons:פִּדְיוֹן שְׁבוּיִםto redeem captives, חִזּוּק הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִםto strengthen Torah observance and the fear of Heaven,הִתְגַּלּוּת פְּנִימִיוּת הַתּוֹרָהand to reveal pnimiyus haTorah — the Torah’s inner, mystical dimension.אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הָיָה מְבַאֵר בָּזֶה[Regarding this last reason,] the Mitteler Rebbe explained: גַּלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה נִקְרָא מַיִםNigleh, the revealed dimension of the Torah, is called water, אוּן צוּ וואַסעֶר גֵייט מעֶןand people are drawn to approach water. פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה נִקְרָא אֵשׁPnimiyus haTorah is called “fire,” אוּן פאַר פַייעֶר האָט מעֶן מוֹרָאwhich arouses fear.דעֶרפאַר דאַרף דעֶר מַשְׁפִּיעַ גֵיין צוּם מְקַבֵּל אוּן זאָגעֶן אִיהְםTherefore, a person who is teaching the Torah’s inner, mystical dimension must approach the recipient and tell him:האָבּ קֵיין מוֹרָא נִיט וַוייל ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא“Do not be afraid, because ‘G‑d your L‑rd is a consuming fire.’”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןTachanun is omitted on this day.רוֹשֵׁם אַאַמוּ"רMy revered father, the Rebbe [Rashab] once wrote the following מַעֲלַת ט"ו בְּאָב עַל כָּל ט"ו בַּחֹדֶשׁabout the superiority of the Fifteenth of Av over the fifteenth of other months:שֶׁזֶּהוּ רַק הַשְּׁלֵמוּת בְּהַגִּלּוּיAlthough the fifteenth of any month represents the completeness [of the moon] in a revealed way, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הִיא רַק בְּחִינַת מְקַבֵּלthe moon in those months is still only a passive recipient [of light from the sun].אֲבָל בט"ו בְּאָב הָאוֹר בָּהּ בִּקְבִיעוּתOn the Fifteenth of Av, by contrast, its light is more lasting,לְפִי שֶׁהָעֲלִיָּה הִיא לְפִי עֶרֶךְ עוֹצֶם הַיְרִידָה דְּתִשְׁעָה בְּאָבfor its ascent [which is indicated by its waxing] is proportionate to the [preceding] drastic descent of Tishah BeAv[…].וְזֶהוּ תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ שֶׁל חַמָּהThis is the meaning of [the Talmudic statement that from the Fifteenth of Av], “the sun’s power is weakened.” עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מוֹנִים לְחַמָּה בִּישָׁאThe “idolaters reckon time according to the sun,” [which in this context serves as a Kabbalistic allusion to the level of evil personified by the sun],וּבְט"ו תָּשַׁשׁ כוwhose power is weakened on the Fifteenth [of Av].בְּמִכָּל שֶׁכֵּן מִזְּמַן הַבַּיִת שֶׁהָיוּ נִכְנָעִים לִשְׁלֹמֹהIf this applied in the era of the Beis HaMikdash, when [the idolaters] were subservient to King Shlomo, כָּל שֶׁכֵּן לֶעָתִידhow much more certainly will it apply to the future generationוְנָהֲרוּ אֵלָיו, בִּבְחִינַת בִּטּוּל לְגַמְרֵיwhen “nations will stream” [to the Beis HaMikdash] in a state of utter self-effacement.וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר כוFor concerning that era there is a Divine promise that “I will banish the spirit of impurity from the world.” וּמֵעֵין זֶה בט"ו בְּאָב תָּשַׁשׁ כוA foretaste of this occurs on the Fifteenth of Av, when the sun’s power is weakened.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]