החוקרת שגורמת לכוכבים במוח לזרוח | ד"ר עדי קול

מהו "האני" אם לא סך הזיכרונות של היחיד? ומהם הזיכרונות אם לא חוויות שנקלטו בחושים, הפכו לאות חשמלי, שהפך לתגובה כימית, שנרשמה ברקמת המוח שלנו? איך החוויות שלנו הופכות לזיכרונות, ואיך המוח שלנו מחליט מה מהזיכרונות האלה יישארו עימנו גם בעתיד? זיכרונות ארוכי טווח מכווינים את ההתנהגות שלנו וקריטיים לשרידות ולהסתגלות של כל אורגניזם, ולכן ככל שזיכרון נשמר לזמן רב יותר כך הוא משמעותי יותר עבורנו. ידוע לקהילה המדעית שהתהליך של יצירת זיכרונות מתחיל באזור במוח בשם היפוקמפוס, וזיכרונות ארוכי טווח קשורים לאזור נוסף בקליפת המוח (הקורטקס) הקדמי, אך מעט ידוע על הדרך בה זיכרונות ארוכי-טווח נוצרים. שיחה מרתקת עם חוקרת המוח ד"ר עדי קול ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, שמחקריה קידמו את ההבנה שלנו על מנגנוני הזיכרון במוח, ובמיוחד על המנגנון הבורר מה מבין הזיכרונות לטווח קצר ייחרטו בנו לטווח ארוך. למרות שחקר המוח מתמקד לרוב דווקא בנוירונים, המעבירים את הזרם החשמלי, קול התמקדה בתאים המעוררים תגובה כימית - אסטרוציטים - ומצאה שיש להם תפקיד חשוב ביצירת הזיכרונות שלנו.ד"ר קול, יחד עם פרופ' ענבל גושן, הראו לראשונה שהאסטרוציטים (אסטרו: כוכב. ציט: תא) משתתפים באפקט ה"רושם הראשוני" ועוזרים למוח "לבחור" איזו חוויה תישאר לטווח ארוך. כאשר אנחנו חווים שיוצרת "רושם ראשוני" חזק, עותק של הזיכרון נוצר בהיפוקמפוס ובמקביל האסטרוציטים שולחים את המידע לקורטקס הקדמי. לפי קול, הם למעשה אלה העומדים בשערי הזיכרון ומחליטים מה יהיו הזיכרונות שיישארו עימנו לתמיד.