הלכות פורים חלק ה | צורת קריאת המגילה, איך? וכיצד? | מה הם הדברים המעכבים את הקריאה? | רבי דוד בכר

לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=x8iCnHkQ7f4לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1OF7c8azPlI6FYtgWsZ8eTbuTYUQbRoUe/לכל השיעורים בנושא הלכות פוריםhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/1rrbKxpOaPKBDq0WNV7d1YVRT8a8U47ZA/בעניין צורת קריאת המגילה מובא בירושלמי פ"ב ה"ב '[מגילה] אין מדקדקין בטעויותיה, רב יצחק בר אבא ורב חננאל הוו יתבי קמיה דרב, חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים, ולא הדר חד מנהון'. ע"כ.וכתבו הר"ן הרא"ש, וכן הטור בסימן תר"צ שהוא דוקא בטעות כזו שהלשון והעניין אחד, אבל טעות אחר שאין הלשון והעניין אחד, לא יצא ידי חובה.ובתלמוד בבלי מגילה דף טז ע"ב איתא, אמר רב אדא דמן יפו, עשרת בני המן ועשרת צריך לממרינהו בנשימה אחת, מאי טעמא כולהו בהדי הדדי נפקו נשמתייהו. ופירש רש"י: עשרת בני המן ועשרת - שהזכרת שמותן ותיבה הסמוכה אחריהן, עשרתם נפלו כאחד. ובתוספות ד"ה צריך כתבו דהיינו לכתחילה, אבל בדיעבד יצא.וכתב המהרי"ל בשם הרוקח סימן רלז שיש לומר גם "חמש מאות איש" עם עשרת בני המן הכל בנשימה אחת, דעשרת בני המן היו שרי חמישים על אלו חמש מאות איש. וכן כתב באבודרהם עמוד רז.עוד איתא בירושלמי שם ה"ז שצריך שיאמר 'ארור המן' – 'ברוך מרדכי'. 'ארורה זרש' – 'ברוכה אסתר' 'ארורים כל עובדי ע"ז [ס"א כל הערלים]' – 'ברוכים כל ישראל'. אמר רבי פנחס וצריך שיאמר 'וגם חרבונה זכור לטוב'.וכתב בהגהות מיימוניות שנהגו הקהל לומר פסוקים אלו בקול רם "איש יהודי.." (אסתר ב ה) "ומרדכי יצא.." (ח טו) "ליהודים היתה.." (שם טז) "כי מרדכי היהודי.." (י ג). ואין זה אלא מנהג שמחה בעלמא שנהגו לשמח התינוקות ולזרזם כדי שיתנו דעתן מתוך כך לשמוע קריאת המגילה. וכתב בדרכי משה שצריך החזן לחזור ולקרות אותם פסוקים בקול רם.ובאבודרהם כתב שהטעם שנהגו דוקא בפסוקים אלו יותר מאחרים משום כבוד מרדכי שנעשה הנס על ידו.עוד כתב האבודרהם שנוהגים בצרפת ובפרובינצ"א שהתינוקות לוקחים בידן אבנים חלקים לכתוב עליהם 'המן' וכשמזכיר הקורא במגילה 'המן' מקישין זו על זו למחות את שמו שנאמר "ושם רשעים ירקב" (משלי י ז). וכן אמרו במדרש "תמחה את זכר עמלק" אפילו מעל העצים ומעל האבנים". וכן כתב באורחות חיים הל' מגילה אות מא וסיים: "ולכן אין ללעוג על המנהגים כי לא לחינם נקבעו".ובסוף ספר מדרש אליהו כתב כי קבלה היא בידו שכשמכין בעת הזכרת השם המן ואשתו ובניו עושה הקב"ה שירגישו ההכאות כדי שיקבלו צער גדול יען שכל היהודים הבאים לעולם כאילו בימיהם נעשה הנס לפי שאם נתקיימה מחשבתו לא היו באים לעולם, לכן עשה הקב"ה שירגישו ההכאות של כל היהודים הבאים לעולם בכל הדורות כשמכים בעת הזכרת שמם.ורמז להכאה זו היא בפסוק "והיה אם בן הכות הרשע" סופי תיבות 'המן הרשע'.ובחתם סופר בהגהותיו לשו"ע כתב: "ונראה לי הטעם [להכאה זו] להרעיש ולבלבל אוזן השומעים שלא ישמעו שם זה המחוי האגגי" – ורצונו לומר שע"י ההכאה אנו מראים שאין רצוננו אפילו לשמוע שם זה, ורק מהכרח המצוה אנו עושים כן.והגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל כתב בספרו סנסן ליאיר (חידושי השו"ע): אנו נוהגים להכות בהמן הראשון והאחרון כדברי הבן איש חי בפ' תצוה ס"י. ותו לא. ורמז לזה שבפסוק הראשון כתוב "וישם את כסאו מעל כל השרים" ר"ת 'מכה'. ובפסוק האחרון שנזכר בו המן נאמר "ואת אשר כתב מרדכי אליהם כי המן..." ר"ת 'אכה'. וכתב רב האי גאון ז"ל 'מנהג דחזי לן מאן דקרי לה למגילה פושטה וקורא לה כאיגרת, אבל כורך כס"ת לא חזי לן'. [פירוש: מנהג שראיתי נוהגים שהבעל קורא פושט המגילה וקוראה לציבור כאיגרת] וכתב הטור שבספרד ובאשכנז נוהגים כרב האי גאון.