הלכות פורים חלק א' | סעודת פורים - מתי נכון לעשות סעודת פורים? והאם חייב לאכול פת ובשר בסעודה זו?

לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=LuRbkS5tt5Mלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1jMyXuiQ1jreIFxrAOHZAhIPWL5q4D8-4/לכל השיעורים בנושא הלכות פוריםhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/1rrbKxpOaPKBDq0WNV7d1YVRT8a8U47ZA/סיכום ומראי מקומות לשיעור https://drive.google.com/drive/folders/1Lde5NtfdTPtAfVOEeIvAcyIDrK3anyZ5?usp=drive_linkבמגילת אסתר נאמר "לעשות אותם ימי ושמחה" (ט כב). ומכאן דרש רבא בגמרא במסכת מגילה דף ז ע"ב כי סעודת פורים שאכלה בלילה, לא יצא ידי חובה מ"ט "ימי משתה ושמחה" כתיב.ובבית יוסף ריש סימן תרצ"ה הביא מדברי המרדכי (סימן תשפז) שכתב בשם ראבי"ה שצריך לנהוג בזה כלילי שבת ויומו דומיא דקריאת המגילה, ושהמרדכי תמה עליו.ובדרכי משה שם הביא ג"כ מתשובת מהר"י ברי"ן דגם בלילה חייב לשמוח. והביאו הרמ"א ג"כ להלכה, שאפילו שמעיקר הדין יוצאים יד"ח בסעודה אחת בלבד, מכל מקום גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה.ובספר תרומת הדשן סימן ק"י נשאל בשאלה זו על אותם שנוהגים להתחיל הסעודה ביום ונמשכין בה עד הלילה אם יש טעם למנהג זה, והליץ עליהם זכות משום שבי"ד שחרית צריך שיהיו בקריאת המגילה ואח"כ טרודים במצות משלוח מנות ומתנות לאביונים ואין פנאי כ""כ לאכול הסעודה בשמחה ותענוג ולכן קבועה להתחיל מבעוד יום ונמשכין בה עד הערב. וסיים "אף כי ישבתי מנהג זה, מ"מ רבותי ואני אחריהם נהגינן עיקר הסעודה בשחרית".והרמ"א שם בסעיף ב' פסק כדבריו וכתב: "ורוב הסעודה צריכה להיות ביום, ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו". עכ"ל.וכתב השלמי תודה סימן ל' אות ה' דרוב הסעודה אין הכוונה למשך זמן הסעודה, אלא שהמאכלים החשובים יאכלו מבעוד יום, ואח"כ בלילה יכולים לשמוח בד"ת ושירים וכיוצ"ב כמה שירצו אפילו כמה שעות.וכיום יש כאלו שעדיין אוחזים במנהג זה להתחיל מעט הסעודה ביום ונמשכים עד הלילה, והביא הגרצ"פ פראנק זצ"ל את מה שאמר הקדוש מפשיסחא ז"ל להליץ עליהם שלפי התוס' במסכת ברכות דף ז' ע"א (ד"ה שאלמלי) שזעמו של הקב"ה רגע כמימרא ואם התחיל לקלל באותו רגע אף שנמשך אחר כך עדיין יש כח בקללתו להזיק, כל שכן במידה טובה שהיא מרובה שאם התחיל להתפלל בזמן ונמשך אחר הזמן נחשב שכל התפילה היתה בזמנה, אף בסעודת פורים יש לומר כן. וסיים בזה"ל: "אבל מ"מ למה לנו להיכנס בפרצה דחוקה כזאת, במשעול צר הכרמים, הלא טוב יותר לקיים כל המצוה בזמנה כהלכתה". וראה עוד להרב מ"ב שהביא דברי האליה רבה בשם השל"ה הק' "המשובח עושה סעודה בשחרית".ולעניין חיוב אכילת בשר בסעודת פורים,כתב הרמב"ם בהלכות מגילה פ"ב הט"ו וז"ל: "כיצד חובת סעודה זו, שיאכל "בשר" ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו. ושותה "יין" עד שישתכר וירדם בשכרות" עכ"ל.וכתב המגיד משנה שם שמקור דבריו הוא ממה שאמרו בשאר מקומות "אין שמחה אלא בבשר".וכן נראה מדברי השו"ע בסימן תרצ"ו סעיף ז' שכתב: "יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין, דלא אתי עשה דיחיד דאבלות, ודחי עשה דרבים דאורייתא, דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה" עכ"ל.וכתב המג"א שם ס"ק ט"ו שדין זה נלמד מיו"ט שיש חובה לאכול בשר משום "שמחת יו"ט", ובפורים גם כן נאמר "ימי שמחה ומשתה" לכן יש לאכול בשר[1].ועיין בספר עמק ברכה שהביא בשם הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק ז"ל כי יש הבדל בין שמחת פורים לשמחת יו"ט, כי ביו"ט נצטווינו לשמוח בהשי"ת כמו שנאמר "נגילה ושנמחה בך", ובכדי לעורר שמחה זו אנו אוכלים בשר ויין כמבואר ברמב"ם בהל' יו"ט. אבל בפורים שנאמר "משתה ושמחה" נמצא ששתיית היין היא היא גוף המצוה ולכן תיקנו בזה דין דחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו' מה שלא מצינו בשאר מועדים.ולפי זה הוציא בשו"ת דברי משה ח"א סימן מ' (אות ג-ה) שגם לפי הפוסקים שסוברים כי בזמנינו שאין ביהמ"ק אין חיוב אכילת בשר ביו"ט אלא יכול לעורר השמחה ע"י כל דבר אחר, בפורים שתקנת חכמים היתה ע"י אכילת בשר שהיא גוף המצוה ולא רק בכדי לעורר לשמחה, מחוייב לאכול בשר ולשתות יין יותר מאשר ביו"ט, עי"ש[2].ולפי הנ"ל כתב בסימן מ"א שאף נשים המחוייבות בסעודת פורים כאנשים, חייבות לאכול בשר בסעודת פורים.ולעניין חיוב אכילת פת בסעודת פורים,הנה המג"א בסימן תרצ"ה סק"ט הביא בשם השל"ה ורש"ל ור"י פולק שאם לא אמר "על הנסים" בברכת המזון בפורים, מחזירין אותו. והוא תמה על זה שהרי לא מצינו חיוב אכילת פת בפורים, ויכול לצאת יד"ח בשאר מטעמים, ולכן העלה שלא יחזור לברך.וכן פסק במ"ב ס"ק ט"ו שלא יחזור לברך מדין ספק ברכות להקל.ובברכי יוסף אות א' ג"כ כתב בשם אחד קדוש, שאם עשה סעודת פורים בלא פת, יצא.אולם היעב"ץ בספר מור וקציעה תמה על המג"א שכתב שיכול לצאת ע"י כל מיני מטעמים, דדבר זה אי אפשר לשמוע כלל. וכתב להוכיח שם שמשתה ושמחה האמורים במגילה הכוונה לסעודת פת.וכן תמה עליו המהר"ם שיק בחאו"ח סימן ש"מ דהרא"ש[6] יליף חיוב אכילת פת ביו"ט משום שמחה, ובפורים ג"כ נאמר "ימי משתה ושמחה".והגאון הנצי"ב בספר העמק שאלה (פ' ויקהל סי' סז אות א) כתב להוכיח מדברי השאילתות שיש חיוב אכילת פת בסעודת פורים וגלא כהמג"א[7].ובשו"ת יחוה דעת ח"א סימן פ"ט העלה שמן הנכון לחוש לדעת הפוסקים הנ"ל ולכתחילה יש לאכול סעודת פורים בפת בדוקא. וכן הוא בחזון עובידה פורים עמ' קעד.