המחשב הקוונטי הישראלי

בפרק השלישי בו אנחנו עוסקים במחשוב הקוונטי אנחנו צוללים לפרויקט המחשב הקוונטי הישראלי. בזמן שחברות השבבים מתקשות להמשיך ולהקטין את גודלם של השבבים המאפשרים את המשך הפיתוח הטכנולוגי, המחשוב הקוונטי הופך לחשוב במיוחד. כבר כיום, ישנם יישומים טכנולוגיים רבים שמשתמשים בטכנולוגיות קוונטיות כמו לייזרים, הצפנה קוונטית ו MRI. אבל פיתוח של מחשב קוונטי דורש קפיצת מדרגה משמעותית. מחשבים ״קלאסיים״ עושים שימוש בשפה הבינארית - בביטים ב 0 ו 1 כבסיס השפה החישובית. מחשבים קוואנטיים לעומת זאת עושים שימוש בשזירה קוונטית וסופרפוזציה קוונטית. הם קיימים כיום אבל עם מספר מועט של ״קיוביטים״ (ביטים קוונטיים) והשימוש שנעשה בהם הוא בעיקר לצרכי מחקר. אבל העתיד עוד לפנינו. המחשבים הקוונטיים צפויים להיות משמעותיים בפתרון בעיות אופטימיזציה מורכבות, גילוי חומרים חדשים וגם בפריצת מנגנוני אבטחה. ״הגביע הקדוש״ של המחשוב הקוונטי הוא פיצוח האר.אס.איי, פרוטוקול האבטחה הפופולרי המשמש לדוגמא לאבטחת העברות האשראי שלנו. הצפי הוא שמדינה שלא תחזיק בטכנולוגיה קוונטית תישאר מאחור ולדבר יש משמעות אסטרטגית ביטחונית.אבל כיצד ישראל יכולה להשתתף במאבק ענקים שכזה הכולל את סין, ארה״ב וחברות הטכנולוגיה הגדולות? נדבר עם ד״ר נדב כהן, ראש היחידה למדע וטכנולוגיה במפא״ת על פרוייקט המחשב הקוונטי הישראלי.