דקות או פחות ‎30

שי מורג כבר היה בראיון אצלנו לפני כשנתיים. אז הוא הגיע בכובע של טנאבל, התאגיד האמריקני שרכש את הסטרטאפ השלישי שלו. כנראה שמאות מיליוני דולרים באקזיטים ושלוש הצלחות לא הספיקו לו, אז ביולי הוא הכריז על גיוס של 60 מיליון דולר לאוק (עץ אלון באנגלית), שפיתחה מערכת הפעלה מבוססת בינה מלאכותית לניהול זהויות והרשאות בארגונים. פחות משנה אחרי ההקמה, אוק כבר מעסיקה עשרות עובדים במשרדים בתל אביב ובסן פרנסיסקו אבל זו רק ההתחלה. שיחה כנה עם יזם סדרתי שכבר לא צריך להוכיח כלום, שיכול בכיף לצאת לפנסיה מוקדמת ביעד אקזוטי, אבל מחליט שוב לבנות חברת סייבר מחדש. הפעם, הוא לא מתכוון לנוח, לפני שהחברה תהיה מפלצת בתחום שלא עוצר לרגע. 

״לכי לחפש עבודה אחרת, אף אחד לא ישקיע בסטרטאפ הזה״ זה מה שאמר לאפרת שגיא אופיר אחד המשקיעים המוכרים בישראל, כשהיא ניסתה לגייס את סיבוב הסיד שלה. שבע שנים אחר כך, החברה שהיא הקימה יחד עם עוד שלושה שותפים גייסה כבר חמישים מיליון דולר ומכניסה עשרות מיליונים ואפרת יכולה להגיד למשקיע הזה ״אמרתי לך״. היום אייר דוקטור, הסטרטאפ שהיא הקימה, מחבר תיירים, אנשי עסקים ונוודים דיגיטליים למרפאות, בתי חולים ובתי מרקחת בכל מקום בעולם. המודל העסקי העיקרי שלהם הוא מול חברות הביטוח, ברגע שרכשתם ביטוח לחו״ל, גם עם חברות הביטוח הגדולות בארץ, אייר דוקטור מפעילה את האפליקציה שלהם מאחורי הקלעים, ומאפשרת לכם גישה לאלפי רופאים בלמעלה ממאה מדינות ברחבי העולם. שיחה על יזמת שמדגישה שהיא לא שירתה ב-8200, לא עושה סייבר, ובכל זאת בנתה עסק משגשג וצומח. 

מתן למדן עבר כבר שלושה גלגולים מרשימים בחיים שלו. הוא שירת עשר שנים באגף המודיעין, בתפקידים טכנולוגיים ומודעיניים ב-8200 וסיים את השירות כראש הלשכה של מי שהיה אז ראש אמ״ן האלוף תמיר היימן. פגישה מקרית במעלית בקרייה עם אילנה דיין ביום השחרור שלו, הובילה אותו למשרת תחקירן בתוכנית עובדה, עם שלל תחקירים ששודרו בפריים טיים של ערוץ 12, אבל אז הוא החליט לעשות עוד שינוי ונרשם ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד. הצעד הזה הוביל אותו לפרק חדש בקריירה כמשקיע הון סיכון באחת הקרנות המפורסמות בעמק הסיליקון, סי אר וי. לפני כחצי שנה הוא הצטרף כשותף בקרן חדשה בשם סטרייקר ונצ'רס שמשקיעה בשלבים מוקדמים בצוותים ישראלים ואמריקנים שבונים סטרטאפים בבינה מלאכותית, סייבר, או בשילוב ביניהם. הקרן שלהם בסך 170 מיליון דולר משקיעה בין 5 ל-20 מיליון דולר בכל צוות אפילו לפני שהחברה רשומה. שיחה על עיתונות והון סיכון, וגם מה הוא למד במודיעין שהוביל אותו לעיתונות ואיך כל התכונות האלה משתלמות כשאתם משקיעי הון סיכון. 

את מיכאל גבאי אירחנו בפודקאסט לפני 6 שנים, אז בתור אחד המייסדים של טריגו וויז׳ן שבנתה מערכות לניהול סופרים וחנויות ללא קופה. הם גייסו מעל 200 מיליון דולר, עבדו עם רשתות ענק, ואז ברגע אחד, כשאמזון החליטה לבטל את פרוייקט החנויות הפיזיות שלה ללא קופה, גם הלקוחות הגדולים שלהם מעולם הקמעונאות עשו חישוב מחדש. מיכאל עזב את התפקיד הפעיל בחברה בעצה אחת עם הדירקטוריון, ואחרי תקופה שהוא הקדיש כדי לפתח טכנולוגיה שסייעה במאמץ להשבת החטופים, החליט לבנות חברה חדשה בשם גיין. גיין היא מערכת של סוכני בינה מלאכותית שמשפרים את תהליכי הרכש עבור תאגידי ענק וחוסכת להם כסף. שנה וחצי אחרי ההקמה, הם כבר גייסו 12 מיליון דולר ומכניסים מיליוני דולרים. איך זה לעזוב את החברה שהקמת? למה הוא התחיל מחדש, ומה הפוטנציאל של גיין להיות חברה ענקית? הכל בפרק עם יזם סדרתי שלא רואה בעיניים. 

גד מאור נכנס לעולם הייטק בעקבות אחיו הגדול כבר בגיל 16, כשהצטרף לסטרטאפ במשרת ג'וניור. את החברה הראשונה שלו, שייקר, הוא הקים בקפיטריה של המרכז הבינתחומי עם לא פחות משמונה חברים, הם גייסו 22 מיליון דולר, בין היתר מליידי גאגא וג'סטין ביבר, עשו פיווט וחוו את רכבת ההרים ששמה סטרטאפ, עד שנמכרו לחברת משחקים גדולה. הטראומה מההתנהלות עם חלק מהמשקיעים הובילה אותו להקים את מייבנס שפיתחה כלי שיווק דיגיטליים לחברות גדולות בלי לגייס כסף. הם גדלו בשיא ל-50 עובדים ולהכנסות שנתיות חוזרות של כ-10 מיליון דולר עד שב-2022 הם נמכרו לענקית המשחקים זינגה. על ההבדל בין מודל ההון סיכון לבוטסטראפ, על עולם הגיימינג ואיך זה לחזור לבנות בידיים בעידן הבינה המלאכותית ולמה דווקא עכשיו זו התקופה הכי מרגשת לבנות משהו חדש. 

עמית מגידו הה ילד משרד החוץ, בן של דיפלומט שמצא את עצמו כל כמה שנים אומר שלום לחברים וממשיך ליעד הבא בעקבות השליחות של אבא. לקראת חטיבת הביניים הוא חזר ארצה, עשה בישראל תיכון ואחרי זה התגייס ל-8200 לתפקידים בתפר שבין טכנולוגיה ומודיעין. אחרי 13 שנים בסדיר ובקבע הוא החליט לא לבזבז זמן ויצא ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד משם גוייס על ידי אמזון לבנות את מוצרי הסייבר שלהם לשוק האנטרפרייז. את נייטיב חברת הסייבר בעולמות הענן הוא הקים בעיצומה של המלחמה וגייס תוך כמה חודשים שני סבבי גיוס וסה״כ 42 מיליון דולר. עכשיו האתגר שלהם הוא לקחת את כל מה שהוא למד באמזון ובעיקר בחטיבת הענן שלה איי דאבל יו אס, כדי לרוץ מהר ולבנות מכונה משומנת. 

יאיר גרינדלינגר הוא יזם סדרתי, יוצא ממר״מ, ואחד האנשים הכי מעניינים לדבר איתם היום על עתיד הסייבר בעידן הבינה המלאכותית.בשיחה נדבר על המסלול שלו, מהשירות הצבאי, דרך העבודה הראשונה במכירות תוכנה שבה הבין שהוא רוצה לבנות חברות, ועד להקמה ומכירה של חברות סייבר לאורך שני עשורים של יזמות.יאיר מספר איך בנה את החברה הראשונה שלו, מה השתנה בפעם השנייה, ואיך נראית היום הקמה של סטארטאפ סייבר בעולם שבו סוכני בינה מלאכותית משנים את כללי המשחק.נדבר גם על החברה החדשה שלו, סרף איי־איי, שפועלת כבר עם ארגונים מהגדולים בעולם וגייסה 57 מיליון דולר, על גיוס הענק שביצע בשיא המלחמה, ועל למה צוותי אבטחה יצטרכו לעבוד אחרת לגמרי בשנים הקרובות.פרק על יזמות, סייבר, בניית חברות, והעתיד של העבודה בין בני אדם לסוכני בינה מלאכותית.

השבוע מתארח בפודקאסט ליאור פרושאור, שותף מנהל בקרן דיפ33.בעיצומה של תקופה מאתגרת מאוד בשוק ההון סיכון, דיפ33 הצליחה לגייס קרן חדשה בהיקף של 150 מיליון דולר, המתמקדת בהשקעות דיפ-טק ישראליות. בשיחה אנחנו צוללים לתזה של הקרן: איך חדשנות ישראלית בתחומים כמו בינה מלאכותית, תשתיות וטכנולוגיות עומק יכולה להשפיע על המאזן הגלובלי, במיוחד במאבק בין מעצמות על עליונות טכנולוגית.לפני דיפ33, ליאור היה ממייסדי הנאקו, אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות והמובילות בישראל, והיה בין המשקיעים הראשונים בחברות כמו ויה וקארביין, לצד עוד חברות מצליחות.דיברנו על מצב האקוסיסטם הישראלי, למה דווקא עכשיו דיפ-טק הופך להזדמנות מרכזית, איך משקיעים חושבים על הימורים ארוכי טווח בעידן של לחץ לתוצאות מהירות, ואילו תחומים צפויים להוביל את העשור הקרוב.פרק על השקעות, גיאופוליטיקה, בינה מלאכותית, על המקום הייחודי של ישראל במרוץ הטכנולוגי העולמי, וגם על אבא שלו השגריר רון פרושאור.

אייל אלבכרי גדל באור יהודה של שנות השמונים והתגייס לגולני בימים של רצועת הביטחון המדממת של שנות התשעים. הוא השתחרר כשתעשיית ההייטק הייתה בחיתולים והשתלב בתפקידי שיווק ואסטרטגיה במרקורי, נייס וצ׳קפוינט. בשנת 2014 לקראת גיל 40 החיידק היזמי התחיל לדגדג לו והוא החליט להקים את דילהאב, שפיתחה פתרון ענן לניהול תהליכי מכירה בארגונים. עד היום הם גייסו כ-160 מיליון דולר, הם מעסיקים כ-300 עובדים ומתקרבים למכירות של 100 מיליון דולר בשנה. וגם היום 12 שנים אחרי הקמת החברה, הם בוחרים לנהל את החברה כולל השיווק והמכירות מישראל. בבחירה בין להימכר לבין לרכוש, הם בחרו כבר כמה פעמים באפשרות השנייה, כשסירבו להצעות מכירה ובמקביל רכשו שתי חברות, אחת מהן, מתחרה ישירה מסן פרנסיסקו. שיחה על יזם רעב, שעד שהוא לא מצלצל בפעמון בחדר העסקאות של הבורסה בניו יורק הוא לא מתכוון לעצור. 

תאי שדה גדל בקיבוץ עין כרמל, ונשם חקלאות מגיל צעיר. אחרי שירות צבאי, לימודי קיימות והשתתפות בתכנית זל במרכז הבינתחומי, הוא נתקל בחבר חקלאי מהצפון שסיפר לו על בעיה מורכבת שרק מחכה ליזם מוכשר שיפתור אותה. יש משבר עולמי שקשור בהאבקה, אין מספיק דבורים וחרקים כדי לתמוך בצורך העולה בהאבקת שדות ומטעים. אם דונם אבוקדו, במצב הנוכחי, מניב טונה של פרי בשנה, הפוטנציאל יכול להגיע לפי שלושה. הוא חבר לשני יזמים אחרים והם הקימו את בלומקס, שמפתחת מערכות רובוטיות מבוססות בינה מלאכותית שמגדילות את ההאבקה מעצי אבוקדו ושיחי אוכמניות. עד היום הם גייסו כמעט 14 מיליון דולר ומגדילות את נפח הגידולים של חקלאים בשלוש יבשות. שיחה על תחום שמשווע לחדשנות, עם פוטנציאל אדיר, ולא מעט אתגרים.

את אודי דנינו כבר אירחנו בפרק שיצא לפני חמש שנים, אז הוא דיבר על האקזיט של חברת האואטוטק שלו, סאיפס, שנמכרה לענקית הרכב פורד, בלי שהם גייסו דולר אחד ממשקיעים. בשלב מסוים בסאיפס, הם אמרו לא לסכום של 750 מיליון דולר שפורד הציעו להם, כדי שהם יקימו מרכז מו״פ ענק בישראל שישפר את חוויית הנהיגה האוטונומית ובימים אלה הוא מוביל את מיוז אי איי, עוד חברת בוטסטראפ שכבר נמצאת בהכנסות של 8 ספרות. חוץ מזה אודי הוציא לאחרונה  ספר חדש על עולם הבינה המלאכותית שנקרא ״ההמצאה האחרונה״ שבו הוא מזהיר שישראל עלולה להפוך ממובילה טכנולוגית למדינה בפיגור, בכל מה שקשור למהפכת האי איי.

דרור קשתי, לשעבר ראש חטיבת ההגנה בסייבר של צה״ל בדרגת תת־אלוף ומייסד חברת סוויט סקיוריטי, שגייסה כבר 125 מיליון דולר, מגיע לשיחה על החזית הכי פחות מובנת של המלחמות המודרניות, סייבר, ענן ובינה מלאכותית.בשיחה הוא מספר על המעבר מהצבא לעולם היזמות, איך הניסיון שצבר בצה״ל הוביל אותו להבין עד כמה עולם אבטחת הסייבר האזרחי שבור בעידן הענן, ולמה החליט להביא לשוק האזרחי שיטות שפיתחו במערכות הביטחון.דיברנו גם על איך נראית באמת מלחמת הסייבר מאחורי הקלעים, כמה האויבים של ישראל מתוחכמים, ואיך מנסים להישאר תמיד כמה צעדים לפניהם בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה בקצב מסחרר.נדבר על המחיר של מהירות מול בטיחות, למה כלי ההגנה של היום לא באמת מבינים מה קורה בזמן אמת בענן, ולמה דווקא סוכני בינה מלאכותית מפחידים אותו יותר מהאקרים אנושיים.

ד״ר דניאל זהבי נולד בכרמאנשאה שבאיראן בעיצומה של מלחמת איראן–עיראק. כשהטילים נפלו על העיר, הקהילה היהודית הקטנה מצאה מקלט ביערות שמסביב, שם העביר חלק מילדותו. המשפחה שמרה על זהותה היהודית בפרופיל נמוך ונאלצה להתמודד עם מציאות מורכבת שכללה גם תשלומי שוחד לרשויות.בגיל 15 עלה לישראל, למד בטכניון במסגרת העתודה האקדמית והתגייס לצה״ל. דווקא בגלל הרקע האיראני שלו, נתקל בחשדנות חריגה: הוא לא הורשה להיכנס לחלק מהמתקנים, ובתקופה מסוימת אף הוצמד לו שומר אישי. בהמשך הצליח להתגבר על מחסומי האמון, קיבל את הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר ועבד על פרויקטים רגישים עם משרד ראש הממשלה וגופי המודיעין.לאחר השירות הקים מיזמים בתחום הסייבר והדיפנס, אך נאלץ לעצור פעילות מבטיחה בעקבות מגבלות ייצוא של משרד הביטחון. במקום זאת פנה לעולם ההגנה והקים את לבל טכנולוגיות, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי משתמשים ללא פגיעה בפרטיות ונמכרה ב־2022 לקומקאסט בעסקה של 60 מיליון דולר.בשיחה הוא מספר על הילדות באיראן, העלייה לישראל, ההתמודדות עם החשדנות במערכת הביטחון, האקזיט, והחברה החדשה שהקים - אריטו, שמנסה לשנות את הדרך שבה צוותי פיננסים והכנסות עובדים עם AI. פרק על הגירה, זהות, ביטחון, יזמות והתמדה יוצאת דופן.

פרופ׳ מתן גביש נולד בחיפה, למד בביה״ס הריאלי, וכשאחרי השירות הצבאי הוא החליט ללמוד מתמטיקה ופיסיקה רוב הסביבה הקרובה שלו הייתה די בשוק. הוא עבד תקופה קצרה בתעשיה האווירית, השלים תואר שני והמשיך ישירות לדוקטורט בסטנפורד שם החלה להציק לו הבעיה שלימים ביקש לפתור בחברה שהוא הקים פקטיפיי. למרות קריירה אקדמית במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, הרעיון הגדול לבטל את הבירוקרטיה המעיקה ובעיקר את כל הטופסולוגיה שכרוכה בה לה הרפה. בשנת 2022 הוא הקים את פקטיפיי, ובזכות הקשרים שהיו לו מאוניברסיטת סטנפורד שבעמק הסיליקון, גייס עד היום 73 מיליון דולר בשני סבבים וכבר עובד מול כמה מהגופים המובילים בארה״ב, בתחום הבריאות, הביטוח, והבירוקרטיה הממשלתית. המטרה, לפתוח את צוואר הבקבוק הבירוקרטי, בין השאר, לבטל על הדרך את טופסי הפי די אף המעיקים. שיחה עם יזם יחיד עם חברה שרוצה לפתור בעיה של טריליון דולר שקיימת עוד מתקופת אשור ואכד.  

את חמי פרס לא באמת צריך להציג. מאבות ההייטק וההון סיכון הישראלים, המייסד של קרן פיטנגו ומשקיע בכמה מהחברות המצליחות בתולדות המדינה. שיחה שמתחילה במסע האישי שלו, מטייס מסוקי קוברה למהנדס בתעשייה האווירית שפוטר עם ביטול פרויקט הלביא (בהובלת אביו שמעון פרס ז״ל) ועד ההקמה של הקרנות הראשונות תחת תכנית יוזמה וענבל ולאורך שלושים שנה כמעט של פיטנגו. גם על פוליטיקה דיברנו, ועל ההחלטה הלא שגרתית שלו להגיע להתראיין לאחרונה באולפן הפטריוטים. שיחה אופטימית על מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית ודיפנס טק ועל איך גורמים לקרן ותיקה כמו פיטנגו להמשיך להיות רלוונטית ולמשוך את היזמים הישראלים המוכשרים ביותר גם אחרי כמעט 30 שנה. 

את גיא אזרד כבר אירחנו בפודקסט שלנו, זה היה ב-2020, כשהוא שימש כמנכ״ל מארוול ישראל, חברה שרכשה את בזמנו את גליליאו, הסטרטאפ שבו הוא התחיל במשרת סטודנט תוך כדי הלימודים שלו בטכניון. מאז הפרק ההוא, אזרד עוד הספיק לעבוד מספר שנים בגוגל, ולפני שלושה חודשים הצטרף כנכ״ל מרכז המו״פ הישראלי של אחד הלהיטים של וול סטריט, חברת השבבים הצעירה אסטרה לאבס, ששווה כבר כ-30 מיליארד דולר. גם כאן החוט המקשר הוא הבוס הראשון שלו, אביגדור וילנץ, מי שהקים את גליליאו והיה אחד המשקיעים הראשונים של אסטרה. שיחה על עולם השבבים שהפך בשנתיים האחרונות לסחורה חמה, על האתגרים שיש לחברה שמפתחת מוצרים ומוכרת בשוק הזה, ולאן עוד חברה שצמחה מ-0 ל-30 מיליארד תוך שמונה שנים, יכולה להגיע. 

גל אלבז, נדב צ'רנינסקי ואבשלום חילו מכירים אחד את השני פחות או יותר מהיום שבו הם נולדו. הם גדלו להורים שהיו סטודנטים לרפואה באוניברסיטה העברית, למדו ביחד, שיחקו במחשב ולבסוף עששו מסלולים דומים בצבא והתגייסו ליחידות הטכנולוגיות 8200 ו-81. אחרי שגל עבד כמה שנים טובות בצ׳קפוינט והשניים האחרים שירתו כקצינים בצבא הם החליטו להקים סטרטאפ, איך לא, בתחום הסייבר. תזמון ומזל שיחקו לטובתם, כשבשבוע שבו הם יצאו לגייס את סיבוב הסיד שלהם פורסמה חולשת אבטחה ענקית שהטכנולוגיה שלהם הייתה אמורה לפתור, וככה הם קיבלו 9 טרם שיטים שהובילו לגיוס של 10 מיליון דולר. היום אוליגו סקיוריטי שאותה הם בנו כבר גייסה 80 מיליון דולר, ומטפלת בחולשות האבטחה של חברות ענק כמו סיילספורס, אינסטקארט, וסרוויס נאו. שיחה על האתגרים של יזמים שעושים את זה בפעם הראשונה, על שוק הסייבר הלוהט ועל איך זה לבנות סטרטאפ עם מישהו שהוא חבר מגיל 0. 

דור ששון שירת ב-8200 והתחיל את דרכו בהייטק, כמנהל מוצר בסטרטאפ שבסופו של דבר נסגר. התפקיד הבא שלו בחברה שנמכרה לבסוף לניו רליק הוביל אותו למסקנה שבעולם שבו עלויות המחשוב עולות וחברות נאלצות להמציא מחדש את מודל התמחור שלהן יש פער וזו בדיוק הסיבה שהוא הקים את סטיג. השנה הייתה 2021, רגע לפני ההופעה של צ׳אטג׳יפיטי והמודלים הגדולים ששברו את האופן שבו חברות תוכנה מתמחרות את השירות שלהן תזמון מצויין להקים את סטיג, שפיתחה ומנהלת פלטפורמה המאפשרת למפתחים לבצע שינויים בתמחור של מוצר התוכנה שלהם. הם גייסו כמעט 30 מיליון דולר עם הכנסות שמדגדגות את העשרה מיליון דולר מלמטה, ולקוחות כמו וובפלואו, מירו ואי איי 21. שיחה על תמחור בעידן של אי איי, עם חברה עם שם לא שגרתי, ולא, הוא לא קשור לדמות האלמונית מתכנית הרכב האגדית טופ גיר.

ד״ר עופר שחם, היה לוחם שייטת והשלים תואר במדעי המחשב בהנדסת חשמל ומדעי המחשב כשהוא החליט לעשות קפיצה קטנה ללימודים באוניברסיטת סטנפורד. הקפיצה הזו לשנתיים הסתיימה אחרי 17 שנה, כשהוא מוכר חברה לגוגל ומוביל את קבוצת הסיליקון של גוגל, שהפכה להיות התשתית של הטלפונים מסוג פיקסל, ואחר כך הוביל קבוצה דומה גם בפייסבוק, בניסיון להיות את התשתית של משקפי המציאות הרבודה שמארק צוקרברג השקיע בה מיליארדים רבים. בין היתר הוא גם אמר לא להצעה מפתה מסרגיי ברין עצמו להישאר בגוגל, ואז בסוף 2023 אמר שלום גם למטא, והקים את מג׳סטיק לאבס, חברה שבונה את הדור הבא של השרתים שאמורים להוות את התשתית לחוות של העתיד שיריצו את עולם הבינה המלאכותית. עם גיוס של מעל מאה מיליון דולר ועשרות עובדים בכפר סבא ולוס אלטוס, שחם מאמין שגם מישראל אפשר להקים חברה משמעותית שיכולה לנצח במירוץ אל חוות השרתים של העתיד אפילו את אנבידיה, החברה הכי גדולה בעולם. 

לעמוס גולן יש רקע מאוד מגוון, הוא למד אמנות בתיכון תלמה ילין, המשיך ללימודי בישול בקורדון בלו, עשה הסבה להנדסה במדיה לאב של אם איי טי, ומשם לעבודה בתאגיד המזון הגלובלי פררו (כן, אלה שמייצרים את שוקולד פררו רושה, אבל גם את ביצי ההפתעה של קינדר ואת ממרח נוטלה). העבודה בפררו הובילה אותו בשנת 2020 לרעיון להקים את צ׳אנק פודס, חברה שמייצרת סטייקים מבסיס של סויה מותססת שמחקים באופן מושלם את המרקם הסיבי והשומני של סטייקים רגילים מבשר בקר. עם גיוס של 23 מיליון דולר ומכירות של מיליוני דולרים בשנה מהמפעל שלהם בראשון לציון, תוכלו למצוא את הסטייקים שלהם ברשתות השיווק הגדולות בארה״ב, בלא פחות מ-2,000 מסעדות אבל גם אצל רמי לוי או ניצת הדובדבן ובכמה ממסעדות הבשר המובילות בישראל. פרק מעורר תיאבון עם יזם יוצא דופן, שגם נתן לקראת סיום מתכון מומלץ לקוביות של צ׳אנק עם מלח פלפל ורוטב צ׳ימיצ׳ורי. *תודה לכל המגיבים! הבנו שיש בעיות סאונד בפרק, מתנצלים על כך וננסה לתקן

שמעון טולץ היה ילד פלא טכנולוגי שהקים את החברה הראשונה שלו בגיל 15 ואחרי השירות הצבאי שלו השתלב בבטר פלייס של שי אגסי וניהל צוות פיתוח גדול באיירונסורס. את שמעון כבר אירחנו בפרק לפני מספר שנים כשהיה המנכ״ל והמייסד של דאטרי, אז חברה שמכרה מוצר בעולמות הדב אופס וניסתה לפרוץ לשוק בצורה ישירה אל מול לקוחות הקצה. קצת לפני שהמלחמה פרצה, המשקיעה המרכזית של דאטרי, הציעה לשמעון לסגור את דאטרי ולהתחיל לעבוד על הדבר הבא. אחרי שנה וחצי במילואים הוא המשיך עם הצוות שליווה אותו בחברה הקודמת והקיפ את קופרהלם, חברת סייבר אג׳נטית לעולמות הענן. פרק על יזם סדרתי, על השיעורים שהוא למד בסיבובים הקודמים, ואיך זה להיות אאוטסיידר שנכנס לעולם הסייבר התחרותי בישראל.

לקראת יום העצמאות ביקשנו לראיין את ענבל אריאלי, שהספר המצליח שלה ״חוצפה״ מנתח את התרומה שיש לאופן שבו ילדים ישראלים גדלים, לסיבות שהביאו את ישראל להיות חממה כל כך מוצלחת ליזמות. ענבל שגדלה לסירוגין בישראל, שוויץ ובלגיה, והייתה עו״ד, יזמת טכנולוגית ומשקיעה כתבה את הספר בעקבות הרצאה בעמק הסיליקון שניתחה איך האופן שבו הילדים הפרטיים שלה גדלים בישראל מסבירים אלמנטים ספציפיים בחוזקה של ההייטק הישראלי. בימים האלה ענבל מסתובבת בעולם ומרצה על הספר, אחרי שהוא יצא בלא פחות מעשר שפות, כולל אנגלית, סינית, יפנית וקוריאנית. ענבל מגיעה לראיון ומספרת איך ארגז החול, הקומזיץ ומחנה הקיץ של תנועת הנוער, הם חלק בלתי נפרד מהתרבות שמאפשרת אקזיטים הנפקות וגיוסים של מיליארדי דולרים כל שנה.

אלון ליפשיץ הגיע לעולם ההון סיכון במקרה. אחרי תואר במרכז הבינתחומי הוא התחיל לעשות פיתוח עסקי לחברות ישראליות, ובשלב מסוים קיבל פניה מענקית התקשורת בריטיש טלקום כדי למצוא לה טכנולוגיות ישראליות. הפרק הבא בקריירה שלו, היה כמשקיע הון סיכון, מטעם הקרן האמריקאית בלאמברג קפיטל, ובעשור הקודם הקים את האנאקו, הקרויה על שם סבתו ז״ל חנה כהן. לצד אקזיטים מרשימים שהיו להאנאקו, כמו קרביין ו-ויה, היו גם רגעי שפל, ככה היה בהשקעה שלהם בחברת ווסטו, שעל פי החשד הייתה מעורבת בהונאת ענק, ולהבדיל, כאשר המייסד של אחת מחברות הפורטפוליו שלהם נרצח במסיבת הנובה. ה-7.10 היה קריאת השכמה עבור ליפשיץ להתחיל להשקיע בדיפנס טק, השקעות שישיאו תשואה למשקיעים אבל גם יעזרו לבצר את הביטחון של מדינת ישראל. בחודשים האחרונים הוא הקים את אורליוס, קרן דיפנס שמשקיעה בשלבים מקדמים בחברות תוכנה עם שימוש דואלי אזרחי ובטחוני. על המסע של ליפשיץ העליות, והמורדות בפרק שלפניכם. 

העבודה של עומרי דקלו לוקחת אותו לכמה מהמקומות הכיפיים ביותר בעולם, כמו אצטדיון וומבלי או סנטיאגו ברנבאו, מסלול הפורמולה 1 סילברסטון, ואולם ההופעות או2. ככה זה כשהחברה שהוא הקים אוביאה, מנהלת את העובדים הזמניים במקומות הללו, ובעוד עשרות אצטדיונים ואולמות ברחבי העולם. עומרי הגיע מרקע קלאסי של הייטק, שירות ב-8200 כקצין בינה רשתית ועבודה בחברות כמו פלנטיר. לפני תשע שנים הוא החליט להקים משהו משלו ומצא את הנישה של ניהול עובדים זמניים. עם גיוס של 14 מיליון דולר והכנסות שמתקרבות ל-10 מיליון, המערכת שאוביאה בנתה מנהלת מגוון תפקידים כמו סדרנים, מלצרים ומאבטחים ופשוט גורמת להצגה להימשך, בין אם מדובר בקונצרט של אואזיס, או במשחק של ריאל מדריד. 

עידו גפן גדל בחדרה ועשה שירות קרבי ביחידת יהל״ם ואחר כך במשרד הביטחון, שם נחשף לעולם הסייבר. אחרי תואר במדעי המחשב ועבודה כמנהל מוצר בכמה מחברות הסייבר המובילות בארץ, הוא החליט לעבור לצד היזמי והקים את נובי, חברת סייבר שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לבנות האקר וירטואלי שמבצע בדיקות חדירה ומאבטח ארגונים. תוך שנה וחצי מההקמה הם כבר גייסו מעל 50 מיליון דולר, בין היתר מאורן זאב, מקינן פרטנרס ומ-וויי אל ונצ'רס. עם כמה עשרות לקוחות משלמים וכחמישים עובדים בתל אביב ובניו יורק, היעד הבא שלהם הוא לתפוס שטח ולגדול בצורה אגרסיבית, כדי לנצח את התחרות ולהיות כמו שעידו אמר בפרק ״חברת הסייבר הגדולה ביותר בעולם.״

דור גולן חווה על בשרו את שני המשברים הגדולים של תחיל שנות האלפיים, הוא הקים רשת חברתית במובייל עוד לפני עידן האייפון לפני התפוצצות בועת הדוט קום, ובשיא משבר הסאב פריים הקים וניהל קרן גידור אמריקנית. המסקנה שלו, בחיים של יזם, זה אף פעם לא ממש גרוע ואף פעם לא ממש טוב. אחרי הקריירה שלו בעולם קרנות הגידור ואחרי שעשה מספיק כסף לביתו, הוא החליט שהוא חייב לבנות משהו עם אימפקט והקים עם שני שותפים את גריין, פלטפורמה שמאפשרת לחברות בתחום התיירות, התחבורה והתוכנה לגדר ולעשות אופטימיזציה בעסקאות מט״ח. עד היום הם גייסו כ-51 מיליון דולר, ומגדרים כבר עסקאות בשני מיליארד דולר בשנה, ללקוחות ברחבי העולם. שיחה רלוונטית לכל מי שאוהב פינטק אבל למעשה, גם לכל יזם שגייס כסף בדולרים ומשלם בשקלים.

אופיר טהור עשה בגיל צעיר שני תארים במתמטיקה ומדעי המחשב, היה מעורב בשני אקזיטים, אחד מהם כמייסד של חברה שנמכרה בעשרות מיליוני דולרים למג׳נטו, עשה שני רילוקיישנים לארה״ב וקנדה וב-2020 בעיצומה של מגפת הקורונה הקים את ג׳אסט, פלטפורמה שמאפשרת לבעלי עסקים להציל עסקאות שהוכחשו על ידי לקוחות באמצעות בינה מלאכותית. עד היום גייסה החברה מעל 100 מיליון דולר, והיא עובדת עם מותגי ענק בעולם האיקומרס ועם פלטפורמות תשלומים בשוק שמוערך ב-180 מיליארד דולר. דיברנו על הגל החדש של הבינה המלאכותית, על אייג׳נטיק קומרס ועל היכולת לבנות חברת ענק עם צוות יחסית מוצמם.

לדניאל מרקוס יש שלוש שורות בקורות החיים, שירות בממר״ם, עבודה בווייז אחרי הרכישה של גוגל, והקמת הסטרטאפ הנוכחי שלו, אפריל, שבו הוא משמש כסמנכ״ל הטכנולוגיה והמוצר. את אפריל הוא הקים עם השותף שלו בן בורדוך בשנת 2021, כשהכסף היה קל לגיוס ותחום הפינטק היה לוהט. הם הקימו את אפריל, פלטפורמה שמאפשרת לאזרחים אמריקנים להגיש דו״חות מס ובחרו לעבוד במודל שבו הלקוחות שלהם הם בנקים וגופים פיננסיים, שמשווקים את השירות של אפריל ללקוחות הקצה. למרות שהם גייסו סיד יפה של 10 מיליון דולר מקרן ההון סיכון טים 8 ומכמה קרנות אמריקניות, התחרות הקשה מצד המונופול בתחום, והעובדה שהמודל שלהם הצריך תהליכי מכירה ארוכים השנים הראשונות היו מאתגרות, אבל היום אפריל כבר משרתת מיליוני אמריקנים, ועובדת עם גופים פיננסיים מפורסמים כמו פייפאל, רובין הוד וצ׳יים. לאורך השנים הם גייסו כ-80 מיליון דולר, וההכנסות שלהם חצו את רף עשרה מיליון הדולר בשנה. שיחה על פינטק, החזרי מס, ואיך זה לנסות לנצח מונופול בשוק מאתגר אבל עם פוטנציאל עצום.

עמיר פישלוב גדל בתל אביב, לאמא פרופ׳ באוניברסיטה ולאבא בכיר בעולם הטכנולוגיה. הוא השלים תואר במדעי המחשב עוד לפני הצבא והצטרף ליחידה 81. שם, ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, הוא הכיר את מי שלימים יהיו השותפים שלו בהקמת אחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות ביותר שיצאו מישראל, סולאר אדג׳. אחרי 16 שנה בחברת הקלינטק, שבשיאה הגיעה לשווי של 20 מיליארד דולר, הוא החליט להתקדם לשלב הבא בקריירה שלו, לעבוד עם יזמים טכנולוגיים בשלבים מוקדמים. בחודש ספטמבר האחרון הוא השיק עם שני שותפים את קרן ההון סיכון  סקוור וואן לאבס, שמשקיעה ביזמים בתחומי האנרגיה, המוליכים למחצה והרובוטיקה. הם משקיעים בין מיליון לשלושה מיליון דולר בחברות בתחילת דרכן, אבל גם יכולים להשקיע כמה מאות אלפי דולרים ביזמים שעוד אין להם רעיון, אבל התחומים האלה שמצריכים טכנולוגיה עמוקה, מלהיבים אותם. 

השנה היא 2017, יקיר סודרי ושני השותפים שלו, כולם בוגרי תכנית תלפיות משתחררים מיחידות המודיעין שבהם הם שירתו עם שתי מטרות, להקים סטרטאפ, ולא לעשות את זה בעולם הסייבר. הם בדקו כמה רעיונות בחקלאות ורפואה, עד שהם זיהו נישה ענקית בשוק הגדול ביותר בעולם, שוק הבנייה. בילדוטס היא בעצם חדר בקרה ורטואלי, שמאפשר למנהלי פרויקטים שבונים מגדלים, מפעלים וחוות שרתים לעקוב אחרי קצב ההתקדמות של הפרוייקט באמצעות ניתוח של וידיאו שמתקבל ממצלמות 360 מעלות ומרחפנים. עד היום הם גייסו 160 מיליון דולר, הם מכניסים עשרות מיליוני דולרים בשנה, ועם צוות שמתקרב ל-300 עובדים, הם פעילים בעשרות פרויקטים ברחבי העולם. לאחרונה הם גם רכשו את ג׳נדה, חברה ישראלית אחרת בעולם הקוסטרקשן טק, והמטרה שלהם היא להיות מרכיב חיוני בכל פרוייקט בנייה גדול בעולם, תעשייה שמגלגלת טריליוני דולרים בשנה.

אילן פלג היה בכלל אצן עם חלום גדול להיות אלוף העולם בריצה ל-800 מטר. הוא הגיע לאולימפיאדה לנוער, והיה ספורטאי מצטיין בצבא, אבל כשהוא הבין שגם אם הוא יגיע למשחקים האולימפיים, הוא לא יסיים עם מקום על הפודיום, הוא החליט להקדיש את עצמו לאהבה אחרת שלו ונרשם ללימויד מדעי המחשב במרכז הבינתחומי. בשנת 2019, הוא והשותף שלו ליאוניד בלובשטיין, הקימו את ליייטראן, פלטפורמה שמאפשרת למפתחים לדבג את התוכנה שלהם ישירות בסביבת הפרודקשן בצורה מאובטחת ומיידית. הם גייסו עד היום כ-110 מיליון דולר מקרנות כמו אינסייט, אקסל וגלילות, ויש להם מכירות של עשרות מיליוני דולרים, כשבין הלקוחות שלהם אפשר למצוא את מיקרוסופט, אפל וסיטיבנק שגם השקיעה בחברה. איך מנהלים חברה בין תל אביב וניו יורק, איך גדלים במאות אחוזים בשנה, ואיך מהפכת הבינה המלאכותית הייתה הגל הענק שעליו לייטראן רוכבת כדי לעמוד על הפודיום בסופו של דבר.

עדי דנגוט זוקובסקי גדלה בנתניה ואחרי שירות כקצינה בבא״ח גולני הייתה בטוחה שהיא תהפוך לרואת חשבון. היא עשתה תואר בחשבונאות וגם עבדה תוך כדי כדיילת באל על, אבל מודעה שהפיצה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב הביאה אותה להתמחות בגולדמן זקס, אחד מבנקי ההשקעות המפורסמים בעולם. העבודה שם בליווי של הנפקות, מיזוגים ורכישות גרמה לה להתאהב בעולם הטכנולוגיה, מה שהביא אותה לתפקיד של אנליסטית בקרן ההון סיכון באטרי. כיום עדי היא אחת השותפות בקרן ההון סיכון האמריקאית אייבקס, שמנהלת בארץ קרן של 110 מיליון דולר, ומשקיעה בחברות ישראליות בשלב הסיד. הם מחפשים יזמים עם יתרון תחרותי בשווקים נישתיים, אבל אוהבים להוביל ולהשתתף בסבבים מוקדמים של חברות פינטק, תשתיות מחשוב, סייבר ואיך לא, בינה מלאכותית. 

לנור דניאל גדלה בנס ציונה ושירתה כקצינה ב-8200 בתפקיד אופרטיבי, ככה היא נחשפה לעולם הטכנולוגי. אחרי השירות היא הקימה עסק נדל״ן ויחד עם בן זוגה, שהיום הוא הגרוש שלה, מכרו, קנו ושיווקו מאות נכסים מניבים, תחילה עבור עצמם ובהמשך עבור לקוחות בישראל וביוון. לפני שש שנים נפל לה האסימון, וזיהתה פער בשוק, איך זה שחנויות פיסיות לא מנתחות את התנהגות הצרכנים שלהם, כפי שעושים בעולם האונליין? זה היה הרקע שגרם לה להקים את שופר אי איי, פלטפורמה שמתממשקת למצלמות האבטחה בחנות או בסופרמרקט, ומאפשרת לקמעונאים וספקים להבין את התנהגות הצרכנים במרחב הפיסי. היא גייסה עד היום כ-12 מיליון דולר, בין השאר מאמנון שעשוע, מהבעלים של רשת ויקטורי ומקרן ההון סיכון בי אר אם. שיחה על מסע יזמי קצת שונה, של מי שרוצה לבנות את הגוגל אנליטיקס של כל סופרמרקט או חנות פיסית בעולם. 

אורן צ׳רנוף גדל במשפחה יהודית ציונית באחד הפרוורים של וושינגטון די סי. אחרי הקולג׳ ותקופה קצרה בסטרטאפ טכנולוגי, הוא התחיל לעבוד בקרן הון סיכון ישראלית שבזכותה עשה עלייה לישראל. ההרפתקה הבאה שלו הייתה חברה בשם פונדו בעולם האיקומרס שבסופו של דבר נמכרה וכמו שאורן אומר, האקזיט היה אירוע משנה חיים עבורו ועבור השותף שלו. היום אורן הוא אחד המייסדים של סטיקר, קרן הון סיכון שמשקיעה בחברות קונסיומר ישראליות. יחד עם השותף שלו דני כהן, הם מחפשים יזמים עם תשוקה לבנות מוצרים לצרכני קצה, בין אם מדובר במוצרים דיגיטליים, או במוצרים פיסיים, לא משנה אם זה משחק, אפילקציה, או קרם גוף היעקר שתהיה לכם תשוקה ואיזה שהוא יתרון יחסי שאין לאחרים.

אור בוקבוזה נולד במושב ביישובי גדרות, עד גיל 26 הוא היה בטוח שהוא יעשה קריירה צבאית, אחרי ששירת כקצין בסיירת מטכ״ל אבל במקום זה, הוא החליט להקים קהילה עם החברים שלו בשכונת שפירא, שמהר מאוד הפכה לקרן שקונה, משביחה ומנהלת מאות מבנים בתל אביב. על התשתית הזו הם הקימו את וון, פלטפורמה שמנהלת בנייני מגורים בארה״ב, ומאפשרת לדיירים של נכסי מולטי פאמילי לקבל את השירותים שהם צריכים ממנהלי הנכס, משלב המעבר לדירה, התשלומים החודשיים, וכל השירותים הנלווים. עד היום הגם גייסו יותר מ-110 מיליון דולר והם מנהלים כרבע מיליון דירות מתוך שוק של כמעט חמישים מיליון. על המסע היזמי של וון, שכלל הרבה עליות ומורדות, ועד הבוקר ההוא בשבעה באוקטובר כשהוא יצא עם הנשק לעוטף, ואיך רכב עם מתנדב שחילק פיצות לחיילים, גרם לו להיות הכי אופטימי לגבי ישראל. 

נועם שוורץ הוא יזם סדרתי, עם רקע לא שגרתי. הוא גדל בבני ברק ואחרי לימודים בישיבה תיכונית הוא התגייס לחטיבת המחקר של אמ״ן, וכמעט מיד אחרי השחרור הקים את החברה הראשונה שלו, שלבסוף נמכרה לסימילרווב. בשנת 2018 הוא הקים את אקטיב פנס, אליה גייס כבר יותר מ-130 מיליון דולר בתחום הסייבר, אלא שב-2022 הם זיהו את טרנד הבינה המלאכותית, והיום הם החברה המובילה בהגנה על מודלים של אי איי וכבר מתקרבים להכנסות שנתיות חוזרות של 100 מיליון דולר. סביב ההזדמנות הזו, הם החליטו לעשות מהלך של מיתוג מחדש והיום הם נקראים אליס, על שם הדמות הספרותית המפורסמת מהספר של לואיס קרול. שיחה על ריברנד, איך מגיעים להחלטה משמעותית כזו, מה חייבים לדעת, ובעיקר איך משלימים תהליך כזה ונשארים בחיים. 

את שי מישל אירחנו כבר פעמיים לאורך השנים, בהן דיבר על המסע היזמי שלו, על עבודתו כאיש פרודקט ואז על הקרן אליה הצטרף, מרלין וונצ׳רס, קרן סייבר שעוזרת לחברות למכור בשוק הפדרלי והמדינתי בארה״ב. הוא הגיע אלינו שוב לפני כמה ימים כדי לדבר על העסקה הגדולה ביותר שהוא הוביל, 140 מיליון דולר בחברת הסייבר טורק, שעושה אוטומציה למערכות בקרת הסייבר של ארגונים גדולים שידועה בשמה ״סוק״. שיחה על סבבי ענק, על העסקה הלא שגרתית עבורו, כקרן שבדרך כלל משקיעה בשלב הסיד, והאם הסייבר הישראלי נמצא בבועה. 

גיל שי התחיל לתכנת כבר בבית הספר היסודי, במחשב שכנראה מעולם לא שמעתם עליו, דור שהקדים אפילו את הקומודור 64, אי שם בשנות השמונים. הוא התגייס לעתודה האקדמית ושירת ביחידה הטכנולוגית של חיל האוויר. עם שני אקזיטים על החגורה, האחרון שבהם בכ-250 מיליון דולר, חברה בשם קלאוד אנדור שנמכרה לאמזון, הוא התחיל לבצע השקעות אנג׳ל ולאחרונה הצטרף כמשקיע לקרן ההון סיכון מירון קפיטל.  כחובב טבע, שאוהב טיולים, צלילות והוא גם טייס חובב, הוא החליט להשקיע בתחומים שההון סיכון הישראלי פחות מחבב כמו אנרגיה, אקלים ובריאות דיגיטלית, ומחפש יזמים בשלבי פרה-סיד וסיד שמחפשים לא רק אקזיט גדול אלא גם משמעות.

זה סיפור על שני שחייני נבחרת ישראל, גלעד זילברמן וגיא קוגל, שאחרי קריירה באליפויות עולם ואירופה, שיאי גילאים ושיאי ישראל, החליטו שהם מקימים את סיטפיק, פלטפורמה שמאפשרת לעשרות מיליוני גולשים בעולם למצוא את הכרטיסים הכי טובים לאירועי ספורט ומופעי מוסיקה, מגמר הצ'מפיונס ליג ועד מופע של טיילור סוויפט. הם עברו דרך חתחתים, בקושי גייסו כסף, וכמעט נסגרו תוך כדי הקורונה, אבל היום הם מוכרים כרטיסים בשווי של כמאה מיליון דולר בשנה, מנהלים עשרות עובדים בישראל ובחו״ל ומשרתים לקוחות בכ-15 שווקים גלובליים. איך הם כמעט נטשו את הרעיון, איך הם מתכוונים לנווט את החברה גם בעולם שבו חלק גדל והולך מהתעבורה ברשת עובר דרך פלטפורמות בינה מלאכותית, ואיך הספורט הסיזיפי מתחת למים הוביל אותם להצלחה.

פרופ׳ מור פרץ הוא דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחה. הוא גדל בשנות השמונים בשכונה א׳ בבאר שבע, לאמא שעבדה כאחות ואבא שניהל מחסנים לוגיסטיים. הוא בכלל קיווה להיות שחקן כדורסל, ואחרי לימודי הנדסאות בתיכון הגיע לחיל האוויר, שם חווה פציעה קשה שכמעט שיתקה אותו. מור מעיד על עצמו שהוא תמיד מכוון הכי גבוה, והיה בוגר המכללה הראשון שהתקבל לתואר שני ואז שלישי בהנדסת חשמל בבאר שבע. אחרי פוסט דוקטורט בקנדה, כשיכול היה לבחור במשרה באיזו אוניברסיטה שהוא ירצה, הוא החליט לחזור ארצה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. בשנת 2019 יחד עם שני דוקטורנטים שלו, הם הקימו את קפאו, שפיתחה טכנולוגיה שמטעינה רובוטים תוך כדי שהם נעים על רצפות ייצור ובמרכזים לוגיסטיים. עד היום הם גייסו יותר משלושים מיליון דולר ועובדים עם חברות ענק כמו טויוטה, שגם השקיעה בחברה, דנסו, ויונדאי. סיפור על חתירה למצויינות, ציונות ורובוטיקה בנגב.

כמה יזמי הייטק אתם מכירים שהתחילו את הקריירה שלהם בכלל בחיל החינוך? אחרי פציעה תוך כדי קורס חובלים, בן ברנשטיין מצא את עצמו בחיל הזה, אבל בגלל שהוא תכנת מגיל צעיר, את המילואים שלו הוא כבר עשה ביחידה 81. קריירה בכמה סטרטאפים, וכמעט 14 שנים במיקרוסופט בתפקידי פיתוח וניהול מוצר, הביאו אותו להקים את טוויסטלוק שנמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב-450 מיליון דולר. אחרי שנשאר קצת זמן בפאלו אלטו ותקופה קצרה בקרן הון סיכון בשם אייקוניק, הוא הקים חברה נוספת בתחום הסייבר לקונטיינרים בשם מינימוס וגייס סיד ענק של 51 מיליון דולר. שיחה על אקזיטים, ציפיות, והייפים בתחום הכי חם בהייטק הישראלי.

יאיר נחמד היה בכיר בכמה מחברות המשקאות המובילות בישראל כמו מי עדן וקוקה קולה, כשהוא נתקל במי שלימים יהיה השותף שלו, שבא עם רעיון מהפכני לפני עשרים שנה, לאפשר לאנשים לשלם בכרטיס אשראי כשהם ניגשים למכונת משקאות או חטיפים. הם הקימו את נאייקס ויאיר וגם אחיו השקיעו כמה מאות אלפי ש״ח כמשקיעי אנג׳ל והחברה התחילה לפתח את פתרון החומרה והתוכנה שלה לשוק הישראלי. אחרי כשנתיים התחילו להתקשר אליהם שותפים מחו״ל שנתקלו בפתרון שלהם, כשהם באו לקנות משקה או חטיף ממכונה בביקורים שהם עשו בארץ. כיום נאייקס היא חברה עם מעל 1,200 עובדים, ויותר ממאה אלף לקוחות בלמעלה ממאה מדינות. הם התרחבו הרבה מעבר לעולם התשלומים במכונות, וכיום עובדים עם הבנקים הגדולים בעולם, עם חברות בתחום הרכב והטעינה החשמלית, ועם ענקיות ריטייל מוכרות. הם רכשו עשרות חברות, ונסחרים במסחר דואלי בנאסד״ק ובבורסה בתל אביב. שיחה על חברת בוטסטראפ ששווה היום מעל מיליארד וחצי דולר, ואיך יאיר כמנכ״ל החברה, מכוון ליעד הבא שלה, לשרת שוק של טריליון וחצי דולר. 

משה זילברשטיין עשה אקזיט הרבה לפני שהמילה הזו הייתה שגורה בפי כל ישראלי, אי שם בתחילת שנות האלפיים. זו הייתה רשת חברתית שהוא והחברים שלו בממר״ם הקימו לקראת סוף השירות הצבאי, שנמכרה לבסוף לקומברס. אחרי תקופה בסיאטל, שבה עבד בין השאר במיקרוסופט, הוא עבר לצד השני, לעולם ההון סיכון, תחילה כמשקיע בקרן נורווסט ובשנים האחרונות כשותף הישראלי של קרן ההון סיכון אן 47, קרן שמנהלת שניים וחצי מיליארד דולר, ושהמשקיע היחיד שלה, הוא תאגיד הענק הגרמני סימנס. זילברשטיין מספר על אסטרטגיית ההשקעה שלהם, בחברות מסיבוב איי עד סי, עם צ׳קים שנעים בין 5 ל-35 מיליון דולר. דיברנו על ההייטק הישראלי והחוסן יוצא הדופן שלו אחרי שנתיים של מלחמה, והאם האיש שראה כבר כמה בועות מתפוצצות חושב, שלפחות בתחום הסייבר בארץ, אנחנו עומדים בפני התפוצצות שתשאיר רבים עם הנגאובר חזק. 

עופר וולף שירת בחיל האוויר ולמד מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. זה היה הרקע לכניסה שלו לעולם ההייטק, תחילה כמפתח ואיש מוצר, ובהמשך בתפר שבין המוצר לביזנס. בתפקיד האחרון שלו הוא היה סמנכ״ל התפעול של גארדיקור שנמכרה לפני כארבע שנים לאקמאי, רכישה שהייתה התשתית למרכז המו״פ של ענקית המחשוב והסייבר בישראל. לפני כשנה, אחרי שהיזמים של גארדיקור עזבו להקים את הסטרטאפ הבא שלהם, הוא מונה למנהל המרכז בישראל והוא מוביל גם את חטיבת הסייבר העסקי של אקמאי. שיחה שנכנסה עמוק לעולם המיזוגים והרכישות. אילו סטארטאפים מעניינים אותם? איך יזם שבונה חברה בעיקר בתחום הסייבר, צריך לתכנן מראש את גיוס הכסף והשוויים כדי להיות אטרקטיבי עבור רוכשת כמו אקמאי? וגם, האם סבבי הענק של חברות ישראליות בשנה האחרונה מעידים על בועה?

מיכאל ברגורי גילה את עולם הסייבר בתור בן נוער ששיחק קאונטר סטרייק וראה איך השחקנים האחרים מנסים לעכב אותו באמצעות התקפות שאמורות להאט את המחשב שלו. הילוך מהיר קדימה, אחרי שירות בחלק המודיעיני של 8200, תואר במדעי המחשב ומתמטיקה ושש שנים במיקרוסופט, הוא הקים את זניטי, חברה שמתמחה בהגנה מפני התקפות על מודלים של אי איי. בחודש שעבר באחד הכנסים הגדולים של סייבר, מיכאל עלה על הבמה והראה איך חולשת אבטחה של אופן אי אי מאפשרת לו לנהל שיחות כאילו הוא צ׳אטג׳יפיטי ובאמצעות זה לשאוב מידע או לשלוח נוזקות לאדם בצד השני של הצ׳אט. עד היום גייסה החברה כשישים מיליון דולר, ואם להאמין למה שמופיע ברשת, יש להם הכנסות דו ספרתיות במיליוני דולרים. שיחה על בינה מלאכותית, סייבר ישראלי, ואיך זה להקים חברה שרוכבת על הגל, עם שאיפות לבנות משהו שונה גם בנוף הסייבר המקומי.

אופיר ארליך הוא יזם סדרתי שהקים כבר ארבע חברות וגם משקיע אנג׳ל פעיל עם מעל 50 השקעות בחברות סטרטאפ. הוא גדל בנתניה התחיל לתכנת בגיל 9, בגיל 17 כבר עבד כתלמיד תיכון בחברת תוכנה ושירת ב-8200. אחרי האקזיט השני שלו, של קלאודאנדור שנמכרה לאמזון בכ-250 מיליון דולר הוא חשב שהוא יוצא לפנסיה ואז החליט להקים את אאון, בעולמות גיבוי הענן. תוך 11 חודשים הם גייסו לא פחות מ-200 מיליון דולר מקרנות מפורסמות כמו סקויה ולייטספיד ובתקופה הזו השווי שלהם צמח מ-0 ליותר ממיליארד דולר, מה שהפך אותם ליוניקורן הכי מהיר בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. שיחה שחרגה הרבה מעבר ל-30 דקות על הקמת חברות, על גיוס כסף ועל העצה הכי חשובה שלו ליזמים, אם אתם רוצים להצליח יש שתי דרכים, או שתתחילו להשקיע כאנג׳לים ותכירו המון עסקים, או שתארחו יזמים אחרים בפודקסט. 

ביג איי די, היא אחת מחברות הסייבר המצליחות בישראל. היא גייסה כבר יותר מ-300 מיליון דולר, יש לה 600 עובדים והכנסות שחצו לאחרונה את רף 100 מיליון הדולר. אבל את ההצלחה שלה היא חייבת בכלל לתקנות הפרטיות שפרסם האיחוד האירופי שנתיים אחרי שהם קמו, אי שם ב-2018. ביג איי די היא כיום יוניקורן שמאפשר לחברות ענק כמו וולמארט או בוקינג דוט קום גישה נוחה למידע שלהם מה שמאפשר להם למחוק מידע אישי של משתמשים המעוניינים בכך על בסיס הרגולציה האירופית אבל לא רק. לאורך השנים הם פיתחו מגוון מוצרים משלימים. שיחה עם נמרוד וקס סמנכ״ל המוצר ואחד משני המייסדים על תחנות חייו כטייס תובלה, מפתח תוכנה ויזם, מיבנה, דרך ניו יורק והיום בתל אביב.

פבל ליבשיץ נולד בברית המועצות לשעבר ועלה ארצה כילד היישר לנצרת עילית. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר וביחידת 81, לאחר שסיים תואר ראשון במסגרת העתודה בטכניון. בשלב זה בקריירה, הייתם מצפים שימשיך במסלול טבעי של פיתוח תוכנה – אבל החיים הובילו אותו לכיוון אחר לגמרי.פבל מצא את עצמו בתפקיד סמנכ״ל שיווק בסטארט־אפ בתחום החקלאות הדיגיטלית, השלים תואר שני במנהל עסקים, ומשם הדרך הובילה אותו לעולם ההשקעות. בשנת 2017 הצטרף כשותף זוטר לקרן חץ (Hetz Ventures), ושתי השקעות בולטות שלהם – בטריגו ובגרנולייט – הפכו אותו לשותף בכיר בקרן.היום, חץ מנהלת כ-300 מיליון דולר ומשקיעה בתחומים כמו סייבר, דאטה והממשק שבין ענן לבינה מלאכותית – ופבל נמצא בלב אחת התקופות המרתקות בהיסטוריה של ההייטק הישראלי.שיחה על סקרנות, שינויי כיוון ואיך נראית השקעה חכמה בעידן הבינה המלאכותית.

ירדן גרוס נולד בטבריה, למשפחה שהקימה את ה"לידו" – סירות השעשועים ששטו בכנרת בשנות ה-80. לאחר שירות צבאי בצוללות, הוא ייסד את אנג'י, סטארטאפ בתחום הרכב, שחווה הצלחות לצד אכזבות.ב-2018, בעיצומן של הכותרות סביב האקזיט הענק של מובילאיי, הקים יחד עם חברו מחיל הים את Orca AI, שפיתחה מערכת ניווט אוטונומית לספינות, המפחיתה תאונות ימיות וזיהום סביבתי. עד היום גייסה החברה 111 מיליון דולר, ועובדת עם מהחברות המובילות בעולם הספנות – בהן Maersk, Carnival ו-MSC.בשיחה עמו הוא מספר על ההתחלה הקשה, הדמו הכושל כמעט ללקוח ביפן שהעמיד את עתיד החברה בסכנה, וגם מסביר מדוע האקוסיסטם הישראלי של חדשנות בספנות עדיין לא צבר תאוצה – למרות הפוטנציאל האדיר בתחום, שאחראי על 99% מהסחורות המובילות בעולם.

ערן וסטמן גדל בבית ציוני דתי בתל אביב. אחרי שירות ארוך במודיעין ותואר במשפטים, שני חברים מהיחידה הציעו לו להצטרף לחברה שהם הקימו וכך הוא התחיל מסע של 17 שנים בסרגון. הוא ניהל את צוותי המכירות של חברת ציוד התקשורת באירופה, ואז באסיה והפסיפיק ומשם את המכירות הגלובליות. התחנה הבאה הייתה בחברת Vidyo אותה הוא בסופו של דבר גם מנכ״ל, ולפני 7 שנים חצה את הכביש והפך למשקיע הון סיכון. בשנתיים האחרונות הוא אחד משני השותפים המנהלים בקרן Planven השוויצרית שמשקיעה בחברות אירופאיות וישראליות, בבינה מלאכותית, סייבר וטכנולוגיות בריאות בשלבי פוסט סיד, עם צ׳קים של בסביבות 10 מיליון דולר. שיחה על מסלול הקריירה שהוביל אותו לחיים בסינגפור, ניו יורק וחזרה לתל אביב, על הבדלים תרבותיים ואיך זה משפיע על עולם המכירות, ועל הקרן שהוא מנהל ואיזה חברות הם מחפשים בישראל.