התמרת התודעה | שיחה שישית: הכרות עם שמונה בתים על התמרת התודעה

התחלת טקסט חדש – שמונה בתים על התמרת התודעה מאת גנשה לאנגרי תאנגפה. טקסט שהוא חלק ממסורת הלו ג׳ונג הטיבטית (התמרת התודעה). נתחיל בבית הראשון: ״בהחלטה נחושה להגיע למטרה הגבוהה ביותר, למען רווחת כל היצורים החשים, שעולה בערכה אף על אבן המשאלות, הלוואי שיהיו הם יקרים בעייני בכל זמן.״ נעסוק בהגדרת הבודהיסטווה – להשתחרר למען כל היצורים החשים. נעסוק בשאלה האם יש הבדל בין תרגול על הכרית לפעולה בעולם? איך הופכים את חיי היומיום לתרגול? ולאן מכוון התרגול? נדון בפער בין הלב והחמלה האינסופיים של בני האדם לבין המגבלה של העשייה הסופית (יש לנו רק שתי ידיים). דרך הבודהיסטווה היא הלך רוח משחרר והיא משנה את ההתייחסות שלנו לדוקהה. הבודהיסטווה מתרגל בכך שהוא לוקח על עצמו דוקהה של אחרים. נקרא את הבית החמישי ונדון בו: ״כאשר אחרים מקנאתם בי, פוגעים בי, מתעללים בי ומשמיצים אותי, הלוואי שאקח על עצמי את התבוסה ואציע לאחרים את הניצחון.״