חמלה וחוכמה

זו לא רק המלחמה, זה לא רק הטילים והריצה למקלטים, זו העובדה שזה שוּב. איך נוכל להתמיר את הכאב לתקווה?איך נוכל להתמיר את הכאב אל הדרך? איך נוכל להפוך את הכאב לחמלה בוערת?נפגשנו כדי לתרגל ולהיתמך, ולהיזכר שדוקהה וכאב הם בסיס ההתמרה כאשר נראה אותם מבעד לעיני התבונה. המפגש שכולל תרגול קצר ושיחה ניתן במסגרת מרחב התמיכה של עמותת תובנה ב-9.3.2026

שיחה שניתנה במסגרת חגיגות 30 שנה לעמותת תובנה.עוסקת בחמלה בפעולה. נדון בגורמים מעכבי חמלה ומעודדי חמלה.

פתיחה של הקדמה קצרה על התרגול ואז הנחייה של מדיטציית הרהור על מוות וארעיות.

פתיחה של כמה דקות הסבר על מדיטציית טונג לן ואז מדיטציה מונחית.

מדיטציית הכרת תודה על של שינוי שחל בי במהלך הקורס.

נדון בתרגול בחיי היומיום וכיצד הוא מותנה בתנאים ונסיבות. נחשוב יחד איך אני משמר תרגולים רבי ערך לאורך זמן. נעשה סיכום של טקסט שמונת הבתים.  

בין חמלה לריקות. המציאות כאשלייה. היכולת המוגבלת לעזור לאחרים. חמלה עצמית במצב שכזה. קבלה רדיקלית של חוסר האונים. הרצון להמשיך לצמוח ולטפח את התודעה. הלוואי שתמיד אמשיך לנסות להושיט את ידי בחמלה לאדם אהוב וגם לכל היצורים החשים.

בית שביעי: ״בקיצור, הלוואי ואציע טובות ואושר, לכל האימהות שלי הישירות והעקיפות, הלוואי ואקח על עצמי בדממה, את כל פגיעותיהן ומכאוביהן של האימהות שלי.״ נדון ביחס שלנו לאידיאלים (לנשגב). בבודהיזם המאוחר הגיבור חש חמלה אינסופית. כשהלב פתוח והחמלה מופיעה, תמיד עולה השאלה האם אני עושה מספיק. הבית הזה מטפל בפער בין מה אנו אמורים לעשות והיינו רוצים לעשות, ובין מה שאנו באמת מסוגלים ועושים. העיסוק בפער צריך להיות ללא אשמה בושה וסלידה. הצורך לדעת לזהות את המצבים המנטליים הלא מיטיבים של הרגשות העוכרים. נדון בשאלה מהו המינון הנכון של תרגול על הכרית ולימוד, מול עשייה בעולם, שהרי העשייה בעולם יכולה להיות גם היא תרגול. בית שמיני: ״הלוואי שיישאר הדבר מטוהר, מזיהומן של שמונה הטרדות היומיומיות, ולוואי ואני, משהכרתי את כל הדברים כאשליה, חופשי מהיצמדות, אשתחרר מכבלי.״ ארצה לשמור את תודעתי מטוהרת משמונה טרדות היומיום (כשלון, הפסד וכו). הבית השמיני מסתיים בהתייחסות לריקות. נראה כיצד המצב הנוכחי בארץ מאפשר לנו ללמוד משהו על היחס שלנו לכל הסובלים בעולם (פרופורציה רחבה). מגע עם המגבלה האנושית. חובה לעבור דרך תרגול שמתמודד עם הכאב שבמודעות למגבלה. נדון באיזון שנדרש בין חמלה לחוכמה (ריקות).

מדיטציה על חמלה לי ולאדם אהוב.

שיחה על הבית הרביעי: ״כאשר אראה ישויות בעלות אופי לא נעים, מדוכאות בידי שליליות וסבל, הלוואי שיהיו יקרות לליבי – משום נדירותן – כאילו גיליתי אוצר אבני חן!״ נדון ביכולת לעבוד עם שלושת הרעלים, ולתרגל עם דוקהה.

מדיטציית חמלה – חמלה לרגשות מאמללים שעולים מול גנאי (עם הוראות קצרות בהתחלה).

הבית השני: ״כאשר אני בקשר עם מישהו, הלוואי שאראה את עצמי פחות חשוב מבין כולם, ומתוך מעמקי ליבי, ביראת כבוד אראה אותם כנעלים.״ בית שמזמין אותנו לפורר את הריכוז והחשיבות העצמית. תרגול שבא להיאבק באוטומטים שלנו. תירגול של קצוות. בית שלישי – חמלה כתרגול של ריכוז ונוכחות עם האחר: ״הלוואי שבכל מעשיי אחקור את מעמקיי תודעתי. וברגע שעולים בי מחשבות ורגשות מאמללים – משום שהם מסכנים אותי ואת האחרים – הלוואי שאתמודד איתם בעוז ואמנע אותם״ בכל המעשים המטרה היא לחקור את מעמקי תודעתינו.

מדיטצית התכוונות למען כל היצורים החשים וחלק שקט.

התחלת טקסט חדש – שמונה בתים על התמרת התודעה מאת גנשה לאנגרי תאנגפה. טקסט שהוא חלק ממסורת הלו ג׳ונג הטיבטית (התמרת התודעה). נתחיל בבית הראשון: ״בהחלטה נחושה להגיע למטרה הגבוהה ביותר, למען רווחת כל היצורים החשים, שעולה בערכה אף על אבן המשאלות, הלוואי שיהיו הם יקרים בעייני בכל זמן.״ נעסוק בהגדרת הבודהיסטווה – להשתחרר למען כל היצורים החשים. נעסוק בשאלה האם יש הבדל בין תרגול על הכרית לפעולה בעולם? איך הופכים את חיי היומיום לתרגול? ולאן מכוון התרגול? נדון בפער בין הלב והחמלה האינסופיים של בני האדם לבין המגבלה של העשייה הסופית (יש לנו רק שתי ידיים). דרך הבודהיסטווה היא הלך רוח משחרר והיא משנה את ההתייחסות שלנו לדוקהה. הבודהיסטווה מתרגל בכך שהוא לוקח על עצמו דוקהה של אחרים. נקרא את הבית החמישי ונדון בו: ״כאשר אחרים מקנאתם בי, פוגעים בי, מתעללים בי ומשמיצים אותי, הלוואי שאקח על עצמי את התבוסה ואציע לאחרים את הניצחון.״

הכרה בטוב לתרגול של צמיחה עם התופעות.

נדון במושג הקארמה בעולם הבודהיסטי.  זרע מחשבה קצור פעולה, זרע פעולה קצור הרגל, זרע הרגל קצור אופי, זרע אופי קצור גורל.  נדון בחוק הקארמה – איך התודעה מתהווה ומשתנה. נקשר לדאנה (נתינה) שהיא פעולה של אהבה, כך שתרגול של נתינה מוליד אהבה. נראה מהי חשיבות הכוונה בנוסף לחשיבות הפעולה והתוצאה.

התבוננות על מערכת היחסים שלנו עם אחת התופעות במדיטציה שקטה וסיום בהכרה בטוב.

נדון במה הוא אידיאליזם תרגולי ואיך אנחנו מתמודדים איתו. נסתכל על התודעה ״כנקרתה בדרכי תודעה״. נקשר זאת לתרגול של אנאטה, התודעה נוצרת בכל רגע כתולדה של גורמים ותנאים (פנימיים וחיצוניים).  נכיר את שלושת סוגי הדוקהה: דוקהת הדוקהה (סבל), ויפארינאמה דוקהתה (הדוקהה של הארעיות), הסבל שמקורו בהאחזות, וסנקרה דוקהתה (הדוקהה שקשורה להבניית העצמי). נראה כיצד שלושת סוגי הדוקהה קשורים לשלושת מאפייני הקיום (דוקהה, ארעיות, אנאטה) ואיך זה מתקשר לאופן שבו אנו מתמודדים עם שמונה התופעות של היומיום.

תרגול הכרה בטוב. הכרת תודה על בריאות, דרך ורווחה.

נציג את מהות התרגול ומטרתו: הכרת תודה על דרך, בריאות, עושר, רווחה ואהבה. נדון בקשר בין תרגול ההכרה בטוב לתרגול הארעיות. נבחן את המכשולים שאנו עלולים להיתקל בהם במסגרת התרגול של ההכרה בטוב.

נקרתה בדרכי מדיטציה. נקרה בדרכי הישג + מדיטציה שקטה + הכרה בטוב.

נמשיך לדון בדרשה על שמונה התופעות של העולם. נדון בהבדל בין הישג הצלחה ושבח? נראה כיצד אפשר לראות את שמונה התופעות כשמונה מוטיבציות המניעות אותנו לפעולה, אנחנו משתוקקים לנעימות מבניהן וסולדים מהלא נעימות. נראה את הקשר למושג הודנה של נעים, לא נעים, ונטרלי. נראה את החיבור של שמונה התופעות לשלושת מאפייני הקיום – ארעיות, דוקהה, ואנאטה.

הכרה בטוב – הכרת תודה על בריאות ודרך.

הסדרה שמבוססת על קורס שסטי לימד בעמותת תובנה, עוסקת ב״דרשה על שמונה התופעות של העולם״ ובטקסט הטיבטי "שמונה בתים על התמרת התודעה", ומתאימה למתרגלים עם ניסיון על הדרך.הקורס בנוי משיחות ותרגולים נלווים וההמלצה היא להאזין לשיחה ואז לתרגל במשך שבוע את התירגול הנלווה.  הדרשה על שמונה התופעות של העולם היא דרשה שמתייחסת לארבעה צמדים: הישג ואובדן, הצלחה וכשלון, שבח ובקורת, עונג וכאב. נדון בהתייחסות לכל אחת מהתופעות כנקרתה בדרכי, ונקשר לגורמים ותנאים ולשאלת הבחירה החופשית. הפלייליסט מוצע ללא עלות, נשמח מאוד לתמיכה שלכםן בהמשך ההוראה וההפקה. ניתן להציע דאנה ⁠https://did.li/Gcpaa⁠ (פייבוקס בלבד), מידע על דאנה עבור סטי ⁠https://did.li/vpKaa⁠.

השיחה עוסקת בחשיבות התרגול של חמלה בצד התרגול של ריקות. במיוחד בתקופה כמו זו שאנו מצויים בה, בה יש מתח ופער בין תחושת חוסר האונים לנוכח היקפי הדוקהה בעולם, לבין התחושה שלכל פעולה שלנו יש חשיבות, ושלעולם אי אפשר לדעת איזו השפעה תהיה לפעולות שלנו בעולם. השיחה ניתנה במסגרת יום תרגול בקורס של תובנה - דהרמה מעורבת בעולם בהנחיית ד"ר אסף סטי אל בר. להמשך האזנה ותרגול חמלה - https://bit.ly/3R24VRj ניתן להציע דאנה ותמיכה לסטי בעבור הלימוד. הסבר ומידע על דאנה בלינק: https://did.li/satidana

תרגול הכרה בטוב.

העדר עצמי נפרד וקבוע. הפחתת הזדהותנו עם הגוף ועם התודעה שלנו בדרך לשחרור.

תשומת לב לנשימה.

הסבר על התבוננות על גוף ותודעה שמתרחשים במדיטציה. מדיטציית הרפיה מהעצמי.

מהי האמת אודות הדרך. אילו אימונים נדרשים לנו בדרך הבודהיסטית: אימון בחוכמה, אימון מדיטטיבי ואימון מוסרי.

תשומת לב לנשימה.

התרגול של הכרה בטוב ומהם המכשולים האפשריים לתרגול זה. מהי החמלה בבודהיזם. מה תפקידו של המצפון. מהי ההתעוררות בבודהיזם. מהן ארבע איכויות הלב ואיך הן עוזרות לנו לסמן את הדרך לשחרור.

מדיטציית סריקת גוף ותשומת לב לנשימה.

הסבר ומדיטציית הכרה בטוב.

מהו מושג הקבלה הרדיקלית בבודהיזם ואיך הוא מתקשר לאמת הראשונה והשנייה אודות אי נחת הקיומית וסיבותיה.

מדיטציית תשומת לב לנשימה.

הסבר ומדיטציית תשומת לב לנשימה.

נדון בשאלות הבאות: מי היה בודהה. מה הן ארבע אמיתות האצילים העומדות בבסיס התורה הבודהיסטית. מהי אי הנחת העומדת בבסיס הקיום האנושי, מהם הגורמים לאי נחת זו, ומהי הדרך לשחרור ממנה. מהם האימונים בהם עלינו להתאמן בדרך הבודהיסטית כדי להשתחרר מאי הנחת הזו. מהי מדיטציה.

הרפיה מהעצמי. עריכה: אורית אלטרץ

נציג את סוטת שמונה התופעות של העולם הזה - לוקהויפטי סוטה: רווח והפסד תהילה ואלמוניות שבח וגנאי עונג וכאב, ארבעה צמדים שמניעים את העולם. בתיאור התופעות הללו, קרן ארבל מתרגמת כ"נקרה בדרכי", דהיינו קרה לי. זה לא בהכרח קשור למה שעשיתי או לא עשיתי, למעשה זוהי אנאטה. ניגע בשיחה גם בטקסט על ״שמונה בתים על התמרת התודעה״. נראה כיצד הטקסט הזה קורא לתרגול שהוא אנטידוט לחשיבות עצמית ולתחושת תהילה. לעתים, לקחת על עצמי את התבוסה יכול להיות תרגול מדהים. תרגול של אי היאחזות בניצחון. השיר הזה הוא למעשה הצעה לתרגול שמאתגר את גבולות העצמי.   עריכה: אורית אלטרץ

תרגול חמלה לעצמי, ולאדם אהוב. עריכה: אורית אלטרץ

נחזור לשיר של דוגן:  ללמוד את עצמי פירושו לשכוח את עצמי. לשכוח את עצמי פירושו להיות מוגשם על ידי התופעות כולן, להיות מוגשם על ידי התופעות כולן פירושו להשיר גוף-תודעה של עצמי וגם גוף-תודעה של האחרים. נראה כיצד לשכוח את עצמי הוא תרגול של אנאטה. אני לא נאחז בעצמי, אך יש לי אחריות על עצמי ועל גופי. לשכוח את עצמי פירושו להיות מוגשם על ידי התופעות כולן - התהוות גומלין. הרגע הזה ואני בתוכו הם תוצר של גורמים ותנאים. להיות מוגשם על ידי התופעות כולן פירושו להשיר גוף-תודעה של עצמי וגם גוף-תודעה של אחרים: לראות את הריקות של העצמי ושל כלל התופעות. נציג את הבודהיסטווה שמקדישה את עצמה לרווחת כל היצורים החשים. לפי דרך הבודהיסטווה אין בעצם הבדל בין פעולה פנימית לבין פעולה בעולם. כך ששתי שאלות מרכזיות אמורות להנחות אותנו בבחירות שלנו: מה ירבה טוב בעולם? ומה יביא לפיתוח וטיפוח התודעה? עריכה: אורית אלטרץ

נפתח בהקדמה קצרה מתוך הסאטיפטאנה סוטא. הבודהה מדבר על לראות את הגוף כגוף, את התודעה כתודעה, את התחושות כתחושות. ראייה צלולה שלהם כפי שהם עכשיו, היא ראייה משחררת. זו סוג של הזמנה להנות מהתודעה שלנו ומההתבוננות בה. הזמנה להסתכל על ההשתוקקות, הסלידה והבלבול באהבה ולא באשמה או בהלקאה עצמית.

נכיר את הסטיפטאנה סוטא - הדרשה המרכזית בעולם הויפסאנה. נראה כיצד התרגול של תשומת לב נכונה בנוי על 4 בסיסים: תשומת לב נכונה לגוף, תשומת לב נכונה לוודאנות (תחושת נעים\לא נעים\ניטרלי), תשומת לב לתופעות\תודעה (תופעות מנטליות), ותשומת לב לדרך. הבודהה מדבר על כל הנדבכים הללו כעל פקטורים שאנחנו מתבוננים בהם במדיטציה. נדון בכך שאחת המטרות של הויפסאנה היא התבוננות צלולה בחמשת המכשולים. הסטיפטנהה סוטא - התבוננות בתודעה: הבודהה לא מבקש מהנזירים להיפטר מתופעות התודעה, אלא להבחין בהן. לאפשר התבוננות בתופעות לא מיטיבות של התודעה (השתוקקות, סלידה וכו) אך גם בתופעות מיטיבות (כגון תודעה עילאית, יציבה). עריכה: אורית אלטרץ

מדיטציה על אנאטה והתהוות הגומלין התלויה. הוראות למדיטציה שבה אני יודע את עצמי בתוך התהוות הגומלין המותנית. אני מכיר בגורמים הנוכחים סביבי ואת התהוות הגומלין שלי איתם. בלשונו של דוגן - להתגשם על ידי התופעות כולן. עריכה: אורית אלטרץ

נדון באופן בו הריקות והתהוות הגומלין התלויה הן שני צדדים של אותו המטבע. נדבר על ריקות, כשהכוונה הראשונית היא ריקות מעצמיות נפרדת וקבועה. אשליית הנפרדות, אנחנו חיים בתחושה מוטעית שהגוף שלנו והעצמי שלנו הם מערכת סגורה. אולם למעשה גם הגוף שלי הוא תוצר של גורמים ותנאים. נדבר על מהי התהוות גומלין תלויה, נראה כיצד אנחנו וכל התופעות בעולם מצויים ומצויות בהתהוות מתמדת מתוך יחסי גומלין. בכל רגע אנחנו מתהווים בהתאם לתנאים והגורמים. עריכה: אורית אלטרץ

תרגול של חמלה לי ולאדם אהוב עם דוקהה דומה לשלי. עריכה: אורית אלטרץ

בשיחה זו נבחן את הגדרת החמלה בבודהיזם. החמלה רואה את הדוקהה ושואפת להפסקתה. נראה כיצד החמלה היא מנוע לשינוי ולשחרור. נדון ברמות חמלה לפי הדלאי למה. נבחן את שתי הכנפיים של התורה והתרגול: ריקות וחמלה, ונראה את הקשר המתחייב ביניהן. ריקות נכונה היא ריקות שרואה חמלה. חמלה נכונה היא חמלה שיודעת ריקות. נדון בהבדל בין חמלה לרחמים ולאהבה. עריכה: אורית אלטרץ

תרגול של קשב פתוח וקבלה. עריכה: אורית אלטרץ

נפתח בהרהור על שני כוחות מרכזיים במאהיאנה, מצד אחד, הצד הרציונלי שכולל את הקארמה כחוק סיבה ותוצאה, ומצד שני מושג הריקות, שמרוקן את כל המושגים מקיום עצמי קבוע ונפרד. נציג שוב את ארבע האמיתות ונתעמק באמת הראשונה אודות קיום הדוקהה (סבל). נדבר על סוגי דוקהה ונראה איך אפשר לזהות את מקורותיהם ולכבות אותם. עריכה: אורית אלטרץ