חושך ואור #7 “למה לשנוא אם אפשר לאהוב?” | שיחה עם דינה וחנוך יוקב, סבו וסבתו של עומר גינזבורג ז״ל

בפרק חדש ומרגש של חושך ואור, בנצי ברופמן מארח את דינה וחנוך יוקב, סבו וסבתו של עומר גינזבורג ז״ל, לוחם צנחנים מקריית טבעון שנפל בעזה ב־11 באוגוסט 2024.בשיחה כנה, עדינה וכואבת, דינה וחנוך מספרים על עומר שהיה עבורם הרבה יותר מנכד בכור. ילד של בית, של אהבה, של פסטה ומילקי אצל סבתא, של חיוך גדול, חברים סביבו, ספורט, טיולים, אהבת הארץ ולב רחב. דרך הזיכרונות הקטנים והיומיומיים נחשפת דמותו של עומר: נער שובב ורציני בו זמנית, כזה שתמיד ידע להרים את כולם, לראות את הטוב, ולחיות לפי משפט אחד שליווה אותו:“למה לשנוא אם אפשר לאהוב?”לצד הסיפור על עומר, הפרק פותח חלון אל כאב שפחות מדברים עליו: כאבם של סבים וסבתות שכולים. דינה וחנוך משתפים בתחושת האובדן, ברגע קבלת הבשורה, בפחדים שליוו את הגיוס, בתחושה שלפעמים הם נשארים מחוץ למעגל, ובדרך שבה הם מנסים להמשיך להיות שם עבור המשפחה, עבור הילדים, ובעיקר עבור הזיכרון של עומר.בין כאב לאהבה, בין געגוע להנצחה, ובין חושך גדול לרגעים קטנים של אור, הפרק הזה הוא שיחה על משפחה, זיכרון, שכול, ועל הבחירה להמשיך לחפש את הטוב גם כשהלב נשבר.