לא באמת רחוקים, אולי קצת עייפים

יש ימים שהלב מתכווץ.  הכול מרגיש רועש החדשות, הרשת, הוויכוחים עם אנשים שפעם הרגישו קרובים.  ואז פתאום באה המחשבה: אולי משהו נשבר פה ? אולי התרחקנו יותר מדי ? אבל אולי דווקא הכאב הזה מוכיח שעדיין אכפת לנו.  כי אם לאהיה אכפת זה לא היה כל כך כואב. כולנו עמוק בפנים רוצים חברה אחרת, חמה יותר.  ארץ שאפשר לחיות בה יחד, גם כשאנחנו לא מסכימים על הכול. זה לא קל. לפעמים אפילו זה קשה.  יש ריבים, יש אכזבות, יש ימים שאומרים לעצמנו: "יאללה, אין סיכוי, זה לא ילך". אבל אז מגיע רגע קטן, שיחה טובה, מבט אמיתי, חיבוק  ופתאום נזכרים, מרגישים, שזה כן אפשרי.  שגם כשקשה, אפשר להישאר עם לב פתוח. לא חייבים להסכים על הכל כדי לאהוב.  אפשר להיות שונים, ובכל זאת לבחור בטוב, בביחד. צמיחה אמיתית קורת כשלא בורחים מהקושי אלא עוברים דרכו.  עם לב שמוכן להרגיש, גם אם זה לא תמיד נעים. אז בואו נזכור: להקשיב.  להתקרב.  לפתוח את הלבולזכור כמה כוח יש בלב שלא מוותר על אנשים. קרדיטלתמונה: Image by MAIRA ALI from Pixabay