לא רק בתל אביב: יוקר מחיה, בחירת מקום מגורים והתייחסות לאי-השוויון

כבר כמה שנים שרציתי לעזוב את תל אביב אהובתי, ולעבור לצפון הארץ. כמעט לקחתי מקל ותרמיל ועברתי לגליל (וכמעט עלה על כך פרק לפני יותר משנה), ובסוף תפסתי. את האומץ ועברתי לאחרונה לחיפה (והנה סוף סוף עלה פרק על המעבר). אני מתחיל ומסיים את הפרק בפאן, אבל לא התאפקתי. אני הולך לדבר כאן בפרק הזה על נושא שכבר עייף אותי לגמרי - האמירה והחשיבה השגויה שהקהילה הגאה נמצאת רק בתל אביב. היא ממש לא, ויש בשיח הזה לא מעט אפליה, שימור והרחבת אי השוויון ואפילו גזענות. אני מאוד אוהב את תל אביב, וגם את ניו יורק שבה גרתי. אבל יכול להיות שהקהילות הגאות בתל אביב לא באמת רב-גוניות ומגוונות? יכול להיות שבשיח שמאדיר את העיר עם יוקר המחיה הגבוה, מעצים את ״החזקים״ ופוגע ב״חלשים״? זהו שיח רלוונטי לכל המגזרים, אך על אחת וכמה בקהילות הגאות, שברב המקרים מופלות כפליים.אם בפרק הקודם דיברנו על ברות קיימא, חוסן כלכלי אישי וקהילתי - אז בפרק כאן נפרק את מצב האוטומט של המעבר והאהבה העיוורת לעיר הגדולה. מקווה שנגיע בהמשך הפרקים לדברים גם על הקמת תאים משפחתיים.