סטרייט פרנדלי ישראל

בפרק זה של ״סטרייט פרנדלי ישראל״ המנחה מיכאל רוס מארח שני אורחים מעוררי השראה – אילנה דדיק זהבי וקובי דואק – לשיחה על המסע המורכב של הפיכתם להורים וההכנות הנדרשות בדרך. אילנה וקובי משתפים בחוויות האישיות שלהם כהורים, וחושפים את תהליך התכנון, התמיכה הקהילתית והצמיחה האישית שהפכו אותם למטפלים מסורים. הם מדברים על ההיבטים המעשיים של הורות, כמו תכנון כלכלי ותמיכה קהילתית, ומדברים בכנות על החוסן הרגשי הדרוש לכדי הקמת תא משפחתי והחיים בו.אילנה, מובילה עסקית ואמא, מדברת על איך היא ובן זוגה התכוננו לבוא ביתם, תוך איזון בין מטרות קריירה ושאיפות משפחתיות. קובי, אב יחידיני ובעל תפקיד ניהולי בגוגל, משקף את הבחירות המכוונות שעיצבו את דרכו להורות, כולל שיקולים משפטיים וחברתיים. יחד, הם מדגישים את החשיבות של קהילה תומכת ואת התפקיד החזק שהיא ממלאת בסיוע להורים להתמודד עם אתגרי ההורות.שיחה מרגשת זו מעניקה למאזינים ולמאזינות תובנות על החוויות האמיתיות של הורות מודרנית, תוך הדגשת הצורך בחוסן, קהילה וגמישות בעיצוב מסע משפחתי מספק.

דיון מעמיק עם אילנה דדיק זהבי על המסע הרב-גוני של הורות גאה אל מול הורות הטרונורמטיבית (״סטרייטית״). יחד הם חולקים סיפורים אישיים ותובנות על הקמת משפחה, החסמים המשפטיים והכלכליים, והערך הרגשי שמגיע עם חוויית ההורות. הפרק מתייחס לשאלות חברתיות נפוצות, תפיסות מוטעות ומציג מבט גלוי על החוסן והסתגלות של משפחות מודרניות.הפרק הוא חלק מסדרה ייחודית המוקדשת למסעות אישיים בקהילה הגאה ויזמות, ונוגע בכך שהפיכת להורה גאה היא מסע יזמי לכל דבר. בהמשך הסדרה, יעלה פרק מתקדם על הורות גאה (גם בגרסת וידאו בערוץ היוטיוב) עם קובי (יעקב) דואק, הורה יחידני באמצעות פונדקאות, המוסיף זווית אישית מרתקת על נושא ההורות הגאה.

בפרק הזה מיכאל רוס משתף במסע האישי והמרגש שלו כנווד דיגיטלי יהודי, ישראלי, ולהט”ב. הוא מדבר על תחושת השיבה לעצמו אחרי שנה ארוכה של נדודים בין קהילות שונות בעולם – יוון, פורטוגל, בולגריה וגרמניה – ולבסוף הפסקה בקנדה. מיכאל מתאר את החיפוש שלו אחר קהילות שהוא יוכל להתחבר אליהן ומדגיש את החשיבות של קהילה, זהות ותחושת שייכות.מיכאל מספר על חוויותיו כנווד דיגיטלי, ההצלחות, הכישלונות, והקושי של להיות שונה. הוא מדבר גם על מפגשים מרגשים עם קהילות להט"ביות יהודיות בעולם, כמו בית הכנסת הלהט"בי בטורונטו, בו חזר אליו ״קולו״ אחרי שנה של שתיקה.צרו קשר, שילחו פידבק, או הירשמו לעדכונים ואולי אף כמשתתפים בקהל ועיצוב הפרקים:https://linktr.ee/mross_mhaבין רגעים של כאב ואובדן הקשורים למלחמה בישראל, לבין השתקפותו על מקומו כאקטיביסט ויזם, מיכאל מתמקד גם בסיפור ההיסטורי של בנימין מטודלה, מגלה ארצות יהודי מהמאה ה-12, שמסעותיו והקשר שלו לקהילות יהודיות ברחבי העולם מעניקים למיכאל השראה במסעותיו האישיים והמקצועיים.

In this insightful episode of the ‘Straight Friendly’ podcast, hosted by Michael Ross, international Jewish leader and renowned social justice activist, Rabbi Denise L. Eger, engages in a thought-provoking dialogue about navigating identity, unity, and hope in troubled times. Rabbi Eger, the founding rabbi of Congregation Kol Ami in West Hollywood, CA, and a prominent figure within the Jewish community, recollects her journey of being the first openly gay or lesbian person to serve in her position in the Central Conference of American Rabbis and the first woman to be elected as President of the Southern California Board of Rabbis. Throughout the episode, they delved into the challenges faced by the LGTBQ+ communities, both within and outside the Jewish context. Moving on to discuss the concept of 'Chesed', they touch upon the essence of loving kindness, its importance in maintaining humanity even in the time of the war. The conversation further unraveled the increasing consequences of societal divisiveness, highlighting the need for bridging gaps within the global Jewish diaspora as well as the broader LGBTQ+ communities. Enriched by Rabbi Eger’s experiences and wisdom, the podcast emphasizes the critical need for unity, peace and resilience in the face of adversity.

על המלחמה והשפעתה: הרהורים על האירועים אחרונים בפרק הפודקאסט הזה מיכאל מתעמק במשימה הקשה של הגדרה וביטוי של זוועות המלחמה. הפרק מתחיל בהרהור על האירועים האחרונים ברצועת עזה, מתוך הכרה באתגרים של מציאת מילים לתיאור האסון הקשה. למרות הקשיים המתמשכים, היה חשוב לצוות הפודקאסטים להתייחס לאירועים הללו. מיכאל גם מציין את ההשפעה של המלחמה על ההפקה ומשתף במאבקים אישיים בדיון בנושאים כאלה. לאורך הפרק, מיכאל בוחן את מורכבות הכאב ואת ההשפעה של הטראומה הלאומית שנגרמה מהאירועים. הוא מדגיש שכאב הוא אישי ואינו יכול להיות מסווג כצודק או לא נכון. המשמעות ההיסטורית של האירועים מודגשת, מתוך הבנה שהם יזכרו לשנים הבאות. נדונה גם החשיבות של תמיכה קהילתית וחוויות משותפות של קהילות שונות. הפרק נוגע עוד בחוויותיו האישיות של המנחה עם מלחמה וטראומה, כולל פציעה במהלך מלחמה אחרת. הוא מספר על מסע האקטיביזם וההסברה שלו, במיוחד בהקשר לסכסוך הערבי-יהודי ולנקודת המבט הישראלית ופלסטינית. מיכאל מביע ביקורת על קולות של תמיכה בחמאס ורואה בכך חוסר התאמה לפמיניזם. פרק הפודקאסט מסתיים בהרהורים על שחיתות בפוליטיקה וקריאה לאחדות ואחריות מול האתגרים המתמשכים.

בפרק זה, ביחד עם ירדן מרציאנו, מיכאל מתעמק בשילוב המסקרן של זהויות להט״ב ונכות. ירדן מספרת על המסע מעורר ההשראה שלה. ירדן מספרת על האירוע שמשנה את חייה, תאונת דרכים שהובילה לנכות הפיזית שלה ולחוויה של חיים בכיסא גלגלים. מיכאל וירדן דנים במורכבות של זהויות להט״ב, בוחנים נושאים כמו ביטוי וחקר עצמי שמקבל זוויות מרתקות. הם משוחחים יחדיו על החשיבות בהבנה וקבלה לא רק בתוך קהילות הלהט״ב, אלא גם בחברה כולה. במהלך הפודקאסט, מיכאל וירדן נוגעים בסוגיות שעמן מתמודדים להט״ב עם נכות, כולל הצורך ביצירה מרחבים מכילים והתגברות על סטיגמות חברתיות. הם מדגישים את ההשפעה של יחסים אישיים ותמיכה קהילתית בקידום קבלה עצמית וקבלת זהויות מגוונות.

א-מונוגמיה = כל מה שלא מונוגמיה. כן, אפילו בגידה יש שיכניסו למטריית הא-מונוגמיה, אבל בפרק נדבר על ריבוי מערכות יחסים על צורותיהן השונות בהסכמה ובידיעת כל הצדדים.לא יכולנו לקוות לאורחת מתאימה יותר לפרק הזה מאשר נועה פז, בעלת הפודקאסט "פוליקאסט"! בכנות וברגישות נועה מביאה מבחר הגדרות לדוגמא שנוכל דרכן לדבר על א-מונוגמיה, הקשיים שבה, היתרונות שבה והמורכבויות המסקרנות בתהליך א-מונוגמי בין אם קווירי ובין אם סטרייטי.בשיחה ניתן מילים והגדרות איתן נוכל להבין יותר את עצמנו. אחרי הכל, הגדרות באו לשרת אותנו ובין השאר לתת לנו קבוצות שייכות. נשמע איפה מחפשים מידע אמין על א-מונוגמיה ולמה לא כדאי פשוט לבדוק בגוגל?בין שלל סוגי מערכות היחסים נשמע על מערכת יחסים פתוחה, מינית, פוליאמורית, סולו-פולי, אנרכיסטית ועוד רבות ומרתקות.בשמיעת הפרק חשוב לזכור: מותר שסוגי מערכות יחסים לא יתאימו, זה לא עושה אותך או את סוג מערכת היחסים לטובים יותר או פחות. זה סבבה להתנסות ולטעות! ההמלצה - להתקדם לאט ולהיות קשובים לעצמנו ולדעת שכל רגש שעולה הוא לגיטימי❤️

מה קורה עם אנשים שמגיעים לחיפה בגילאי ה-30 פלוס? מה מביא אנשים לשם כשמרכז החיים שלהם לא קשור בכלל לחיפה? ועוד רווקים? מתל אביב?בשביל לקבל תשובות הצטרף אלינו אייל לוי שחקר את התחום ומגיע עם תובנות מרתקות.בדרך כלל מחקרים ועבודות סוציולוגיים וכדומה על להט"בים הם בהקשרים של אפליה, זהות מינית או הקמת תא משפחתי. אייל החליט אחרת!נשמע מה הביא את אייל לחקור נושא כזה ספציפי ונישתי, איך מעבר בין הכפר לפריז, זוגיות של מושבניק עם תל-אביבי מלידה מביאה למעבר לחיפה ואיך אפילו שחשב שהמיניות והמגדר שלו ברורים ופתורים לו, בחר לעסוק בהם לעומק ולצלול לעבודה מחקרית-אקדמית.אייל הוא סטודנט באורנים לחינוך ובחוג לגיאוגרפיה בחר לחקור על החיבור בין בני אדם ומרחב בהקשר גיאוגרפי-אנושי. יותר ספציפי, בנושא הגירה.מזדהים/ות? סקרנים/ות? מוזמנים/ות להאזין לפרק שלנו בפודקאסט מתאריך ה-21 לנובמבר 2021 "לא רק בתל אביב: יוקר מחיה, בחירת מקום מגורים והתייחסות לאי-השוויון" על המעבר של מיכאל לחיפה.

שרית שילמה בחייה למען כולנו. למען האדם ולמען החופש ולמען האהבה. היא הייתה נחושה ואמיצה להיות ולמות בשביל מה שהיא ומי שהיא.בחלק ב' של צמד הפרקים לזכרה של שרית אחמד שקור שנרצחה בתחילת יוני 2023 היה לנו חשוב לא לדבר "על" אלא לדבר "עם". להכיר מקרוב ולהביא את הקולות האותנטיים לקדמת הבמה. נשמע 2 ראיונות חשובים:השיחה הראשונה היא עם מקורבת שהכירה היטב את שרית, את חייה, את משפחתה ואת מצבה. לא נוכל לציין את שמה ואת קרבתה אליה עקב חשש ממשי לחייה. על כן טשטשנו את קולה ונעזרנו במתורגמנית מערבית לעברית. היא מספרת בשיחה על יחסיה עם אחיה, החשש מהאיומים במשפחה, היחס שקיבלה בכפר, המעבר למקלט לנשים, נסיונות השכנוע של המשפחה לחזור לכפר והבריחה לבית אחותה.השיחה השנייה היא עם עומרי גאנם - צעיר ופעיל חברתי בחברה הדרוזית ממנו נקבל רקע על המתרחש בחברה הדרוזית בעקבות הרצח והיחס ללהט"בים מהשייח'ים. נשמע על הפער בין הקול הדתי לקול הצעיר בקהילה הדרוזית ועל השינוי שעובר על תפיסת הלהט"ב בחברה הדרוזית והערבית.הפרק הוקלט ימים ספורים לאחר הרצח בעזרתם של רבים ורבות שתרמו מזמנם ומאמצם להפקת הפרק.קו הקשב של "בית אל מים" ללהט"ב בשפה הערבית פועל במס׳ במספר 077-5466359 ובווטסאפ 054-8732110 בימי ראשון עד חמישי בין השעות 18:00-21:00 

ביום הירצחה הייתה שרית אחמד שקור מהכפר הדרוזי כיסרא סמיע בגליל המערבי בת 18 בלבד. מגיל 15 שהתה במוסד לנערות בסיכון כי הייתה מאוימת בשל נטייתה המינית. בני משפחתה הורחקו ממנה באמצעות צווי בית משפט ולאחרונה עברה למקלט שאותו עזבה תוך חודשיים. סביר להניח שלא ידעה ולו שבוע שלם אחד של נחת או שלווה. ב-9 ביוני 2023 החליט מי שהחליט שיש לשים קץ לחייה, והיא נורתה למוות לא לפני שהשאירה הודעה קולית לחברתה שבה היא סיפרה על מה שעומד לקרות.בפרק זה נדבר עם מספר מרואיינים בנושא חייה ומותה של שרית ז"ל והיחסים עם משפחתה והחברה הדרוזית בכפר.המשפחה לא ערכה טקס לזכרה ונשמע מפטריק לוי על הטקס העצמאי שכלל יהודים, ערבים ודרוזים יחד באובדן והכאב.נדבר עם מנהל "בית אל-מים" עורווה אדם. בית אל-מים הוא ארגון המציע מענה וסיוע עבור חברי הקהילה הערבית הגאה הסובלים לא פעם ממקרי אלימות, הדרה ושנאה קשים על רקע נטייתם המינית וזהותם המגדרית. מעבר למפגשים חברתיים ומפגשי אקטיביזם לשינוי חברתי הארגון מספק קו-קשב, טיפול רגשי ללא עלות לכל הגילים וכן סיוע משפטי בעבור מקרי להט"בופוביה.מהמרואיינים החשובים שבפרק, אדם שמכיר באופן אישי את בת זוגתה של שרית ז"ל שיביע את כאבו ודעתו על המקרה ויספר על שרית בחייה.לסיום נשמע ראיון ברשת ב' עם מיכאל רוס, מנחה הפודקאסט. בשיחה נשמע למה התעקש לערוך טקס לזכרה לא בתל-אביב ולא בחיפה, אלא בזירה עצמה. הפרק הוקלט ימים ספורים לאחר הרצח בעזרתם של רבים ורבות שתרמו מזמנם ומאמצם להפקת הפרק.קו הקשב של "בית אל מים" ללהט"ב בשפה הערבית פועל במס׳ במספר 077-5466359 ובווטסאפ 054-8732110 בימי ראשון עד חמישי בין השעות 18:00-21:00 

חלק ב' בשיחה המרתקת שלנו עם שרית בן-שימול על יציאה מהארון של ההורים לילדים להטב"קים.נשמע על המסע של אמא לטרנסג'נדר וההקמה של ארגון "ברית הלביאות".המסע עובר דרך המחשבה "למי אפשר לספר?" ומגיע לפליאה מהקבלה הגדולה של המשפחה הדתית בארצות הברית ואיך אפשר בלי לדבר על התגובה ברשתות החברתיות.נקבל טיפים משרית למשפחות ללהטב"קים, למקומות עבודה ועסקים עם עובדים מהקהילה ואיך לשמור על גיוון בתעסוקה בטוב טעם.פרק מומלץ להאזנה אם יש לך קרוב משפחה, או חבר/ה לעבודה להטב"קי/ת, אבל גם אם אין, מהפרק הזה נצא בהשראה לשינוי ביחס שלנו, או לפחות יותר מבינים ומעריכים :)

הרצליה על פניה נשמעת כמו עיר שאין מה לחשוש בה ביציאה מהארון, אבל בפועל כל יציאה מהארון מביאה איתה מורכבויות וקשיים. לקליניקה של שרית בן שימול בהרצליה מגיעים לא רק להטב"קים/ות, אלא גם אחים ואחיות שלהםן, בני ובנות זוג, הורים, אמא לבד, או אבא לבד ועוד ועוד אנשים בחיים שלהםן.נדבר על משפחות ודמויות והחוויה שלהן עם קרוב להטב"קי. נשמע על פרידה של נערה מהאחות שעכשיו הוא אח טרנסג'נדר שרוצה לבלות עם אחיה ולא איתה, על האמא שבאה מעכו לשאול מה קונים לילד בתהליך התאמה מגדרית בגיל 15 ועוד המון סיפורים שבכל אחת מהדמויות נמצא מעט את עצמנו.שרית עלתה לארץ מטהרן בגיל 12 וגדלה בסביבה לא הכי סובלנית לטרנסים. עכשיו שרית היא אמא לבן שעבר תהליך התאמה מגדרית והמסע שעברה היה לה השראה להקמת ארגון ברית הלביאות שעוזר במורכבויות שהורות ללהטב"קים יכולה להביא.פרק חשוב מאין כמוהו ששם אתכם בנעליים של האנשים שחייהם נקשרו ביוצאים מהארון.

ה"יציאה מהארון", החשיפה הראשונית של הזהות המינית-מגדרית שלנו בפני אנשים אחרים היא ללא ספק חוויה משותפת לחברי הקהילה למרות שזה קורה אחרת אצל כל אחד ואחת. בפרק הזה שהוא השני בנושא "איך לצאת מהארון" התמקדנו בתקופה שאחרי הגילוי והחשיפה, ובעיקר בתגובות של המשפחה, הקולגות והחברים. דיברנו על החששות שהיו אל מול ההקלה שהגיעה, על תחושות חדשות של חופש ושייכות שהניעו כל מיני תהליכים ועל מה זה בשבילנו להיות להטב"ק. הפרק מסתיים עם לא מעט תובנות ומסר חשוב לציבור הכללי.

פאנל של 4 דוברים משתפים בסיפורים אישיים על יציאה מהארון"היציאה מהארון", החשיפה הראשונית של הזהות המינית-מגדרית שלנו בפני אנשים אחרים היא אחת מנקודות הציון המרכזיות בגיבוש הזהות הלהטב"קית. למרות שזה קורה אחרת אצל כל אחד ואחת, התהליך עצמו הוא חוויה משותפת לחברי הקהילה, ולכן החלטנו לדבר על זה בפתיחות בפאנל מרובה משתתפים. הפרק הזה, שהוא ראשון משניים בנושא "איך לצאת מהארון" הוא שיחה מוקלטת (באולפן) עם דוברים מגילאים ורקעים שונים. נזכרנו בסימנים מקדימים בשנים שלפני, שיתפנו בחששות שהעסיקו אותנו ושמענו מגוון סיפורים מהמעמד מול ההורים, המשפחה המורחבת, הקולגות בעבודה והחברים. על הדרך גם הסברנו למה גיי והומו זה לא בדיוק אותו דבר, מה זה קוויר ולמה חשוב לקחת את הזמן ולעשות הכל בקצב אישי.מיכאל רוס, רותי פרנסדורף, אלי אליהו, נעמה יערי

בפרק זה נעסוק בארגונים הלהט״ב בישראל. נתחיל בשיחה עם חנה קליין שתספר על השנים הראשונות של האגודה שהוקמה כבר בשנת 1975 והפעילות החלוצית שלה. מאז הקמת הארגון חלו התפתחויות רבות ואנו גם נשוחח עם יו״ר האגודה הנוכחית נורית שיין (2022) כדי לדון עליהן. כמו כן נשוחח עם עוד בעלי תפקידים במגוון רחב של מיזמים חברתיים נוספים ונציג את פניה הרבות והמגוונות של קהילות הלהט״ב ברחבי ישראל, על מגוון יצוגיה, מגזריה וקהילותיה השונות. בנוסף, נשתדל גם לתת דגש על התארגנויות חברתיות שאינן מאוגדות בעמותות מאורגנות.

פרק זה ממשיך את סדרת היזמות שלנו, ובו נבדוק מה מניע את ההקמה של מיזם או עסק גאה, ובכלל – איך קורה הקסם. לשם כך קיבצנו כמה יזמים ויזמיות שנותנים שירות ייחודי לקהילה ושאלנו אותם על העשייה שלהם, ובעיקר - מה עומד מאחוריה. בפרק דיברנו עם דורון ממט מגד שחברת הפונדקאות שהקים הניעה מהפכת ”בייבי-בום” בקהילה הגאה בארץ ובהמשך גם בעולם, ועם עו"ד מיכל עדן - פעילה פוליטית וחברתית שבעבר כיהנה במועצת ת"א מטעם מרצ ומאז היא מזוהה בעיקר עם המאבק הפמיניסטי והלהט"בי לשוויון זכויות. שמענו גם מרועי אמויאל, שייסד את אורו- יוזמה שמקדמת מודל של הורות משותפת ומגולן קרומהולץ שפתח קבוצות טיפוליות לגברים. קווירים... בנוסף הכרנו גם את שרית בן שימול שמלווה משפחות שמתמודדות עם תהליכי שינוי, או מה שהיא מכנה- מסע להתאמה מגדרית. מהריאיונות שערכנו עולה שלא מעט יוזמות עסקים ומיזמים גאים נולדים מתוך חוויה אישית שמביאה אנשים לזהות צורך שאין לו מענה, ולפעמים היוזמה נולדת בשיתוף פעולה עם בני משפחה או עם פרטנרים לחיים. מסתבר שהקהל מגיב בעניין ושיש לשירותים המוענקים ע"י המיזמים והעסקים ביקוש משמעותי שמצדיק את ההשקעה.

החלק השני בסדרת היזמות. פרק מרתק שבו שוחחנו עם יזמים של עסקים גאים שסיפרו על ההיסטוריה, הקשיים וההצלחות המסחררות של העולם העסקי הפרטי. מהפקות של מסיבות ועופר ניסים, לסקסי שופ, תיירות גאה ועוד ומגוון מיזמים שמלמדים על העולם העסקי הלהט"בי והפוטנציאל הגלום בו ממספק גישות שונות.

הפרק פותח את סדרת הפרקים על יזמות להט"בית. פרקים שבהם נדבר ונארח בכירים בתחומים שונים שיספרו על המגזרים השונים בהקשר של יזמות, הקשיים העומדים בפני יזמים ותמונה כללית חשובה. בפרק הראשון נדון במגזר הראשון, שבו נחשפים האינטרסים ה(לא כל כך) סמויים של גורמים ממשלתיים ומדיניים המקבלים תקציבים, בכירים שיספרו על מסקנות ועוד התמקדות חשובה בנושא המורכב והחשוב הזה.

ד"ר הילה עמית עבאס היא ישראלית לסבית שחיה ופועלת בברלין.היא סופרת (ספרות עיון ופרוזה) עטורת פרסים, יזמת (מייסדת ביה"ס הבינלאומי לעברית) ומורה לעברית.את הפרוזה שלה היא כותבת מתוך עיסוק מתמשך בהוויה המורכבת של הסכסוך היהודי ערבי ומחוויות החיים שלה כלסבית מזרחית שהשתקעה בברלין. כתיבתה העיונית נובעת מעבודת החקר שלה לדוקטורט שמתמקד בהגירה של להט"בקים ישראלים ללונדון, ניו יורק וברלין, ועושה שימוש בתיאוריות קוויריות כדי להציע תפיסה מעניינת של 'ירידה' ששונה מאוד מזו של יצחק רבין שקרא ליורדים בזמנו (1976) "נפולת של נמושות".ספרה החדש "עיר תחתית" יצא לאור בספטמבר 2022 בהוצאת עם עובד. במרכז הספר עומדת שלישיה מאוד לא שגרתית (זוג גייז ישראלי ופלסטיני שחיים עם אשה וילד משותף) ועל הדרך הסיפור מצליח לגעת בנושאים נוספים פחות מדוברים כמו משפחה אלטרנטיבית, הורות לא ביולוגית, הטבח בברנוער, ופוסט טראומה של להט"בקים.בפרק "ד"ש מברלין" ד"ר הילה עמית עבאס משוחחת עם רותי פרנסדורף על הכתיבה, הביצה הלסבית של ברלין ועל החיים כמהגרת בעיר שמאפשרת חופש שבארץ אפשר רק לדמיין.

בפרק מיכאל מנהל שיחה מפתיעה ומרתקת על היסטוריית להט"ב, עם פרופסור משה סלוחובסקי שהיה ראש החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית ומומחה עולמי בתחום. מהשימוש בחד מיניות כאקט כוחני של הפגנת כוח או עינוי בשבי, אנשי דת ונזירות ותרבות יוון העתיקה - ועד הפן המשפטי הבעייתי שהתפתח, פילוסופיה שהגדירה אקט חד מיני כסלידה מעולם מתוקן, ההפרדה הרגשית והתפתחות המידע שהיה קיים בנושא. השיחה שוברת מיתוסים הנוגעים בתחום וחושפת את המורכבות שליוותה את הקהילה הלהט"בית במהלך ההיסטוריה בהתמודדותה מול גורמים משפטיים וחברתיים. אך מרגע שהחלה ההפצה על הנושא - הרגשת השייכות עצמה יצרה שינוי אשר מוביל בהשתלשלות מדהימה למציאות שלנו כיום.

פרק ההמשך לשיחה המרתקת של מיכאל עם יונתן דנילוביץ'. פרק אשר בצער רב הפך לפרק לזכרו של אחד המובילים הגדולים של הקהילה הלהט"בית שנפטר מאז. כמוביל המהלך הפומבי הגדול הראשון ובפנייתו לבג"ץ כנגד כל ההשמצות וההתרסות נגדו - יונתן דנילוביץ' הוביל את המהלך התקדימי שמלווה ומגן על זכויות להט"ב ועל זכויות כל אזרחי ישראל למניעת אפליה ממגוון סוגים. בהמלך חייו היה אקטיביסט ולא חדל לפעול למען קהילת הלהט"ב. בפרק, יונתן שיתף בעיניים דומעות את סיפור הקבלה שלו ע"י אימו כנגד כל הקשיים באותה תקופה, מדבר על המציאות והסטריאוטיפים שלא דילגו עליו בתפיסת הנטייה המינית שלו באותה תקופה כדבר רע שיש לסלוד ממנו ואף שאל את מיכאל שאלות על חייו האישיים. בפרק התארח גם אבי סופר, אקטיביסט פעיל למען להט"ב והיסטוריון בתחום, אשר פעל ביחד עם יונתן והכיר אותו באופן אישי. הוא משתף את ההיכרות וההערצה אל יונתן ואישיותו הצנועה ומדגיש בדבריו את מה שיונתן השאיר לכולנו, התוצרים הנצחיים של הפעילות שלו שישארו עם כולנו ומהווים בסיס להמשך האקטיביזם כיום.

כיום העדה האתיופית בארץ מונה מאות אלפים ומרוכזת ברובה בקרית מלאכי ובנתניה. כמו כל קהילה של עולים ומהגרים, ישנם קשיים והתמודדות רבות בהשתלבות בחברה הישראלית והתנגשויות בין ערכי מסורת והחיים המודרנים. כל אחד ואחת מאיתנו מסתובב עם כמה זהויות וקבוצות שייכות שונות. בין אם זו המשפחה שלי, המסורת שלי, איפה אני גר, לאיזו קהילה אני שייכת, הדת שלי, הערכים שלי ועוד רבים.אבל מה קורה כשיש סתירה בין שתיים או אף יותר מהזהויות שלנו? בפרק זה נדבר על הצטלבות הזהות הלהט״בית והזהות האתיופית. על המתחים בין העולמות ואיפה זה פוגש להט״בים אתיופים בחייהם בישראל.  נארח את קובי טרקאי, מרצה ומעצב דעת קהל בעדה האתיופית, ופעיל בקל"א - התאגדות להטב"קית אתיופית.

בפרק הזה מיכאל רוס וג׳ונתן אלחורי מעלים על נס את הקשיים שקיימים היום בארץ ובעולם ללהט״ביים בגיל השלישי, ויחד עם קטעים משיחה שמיכאל הקליט עם חברו הטוב בארי בלקר, יליד שנות ה-50 מניו-יורק, הם עוברים בתחנות מרכזיות בהיסטוריה הלהט״בית השזורות בחייו של בארי. עד כמה אנחנו באמת מעריכים את הפעילות הרבה שעשו קודמינו בקהילות הלהט״ביות? פעילים ופעילות מקומיות ובינלאומיות שהשפיעו רבות על יחס הקהילה ההטרוסקסואלית על קהילת הלהט״ב, הם אלו ששתלו את זרעי המהפכה הגאה, שכיום אנחנו מתחילים לקצור את פירותיה. המאבקים הלהט״ביים כיום מתמקדים רבות בזכות להקים משפחה, הזכות לאמץ, הזכות לפונדקאות אך אנחנו נוטים לשכוח את המאבק העיקש של הפעילים הלהט״בים שכיום נמצאים בגיל השלישי. מאבקם מול הרשויות, המשטרה, מערכת המשפט והאוכלוסייה הכללית הייתה בעיקרה מאבק קיומי והזכות לחיים חופשיים. ויש לזכור, שכל זה נעשה בצילה של מגפת נגיף האיידס שקטלה את חייהם אל אלפי להט״ביים בעולם מיכאל וג׳ונתן מדברים על השונה והדומה בחוויות האישיות שעברו להט״בים בארון, יציאה מהארון, מאורעות סטונוול, יחס המשטרה ללהט״ב, אימוץ ילדים והקמת משפחה גאה. על מערכת יחסים פתוחה אז והיום, נגיף האיידס וכיצד ברי שיתף על כך שמערכת היחסים הסגורה שלו שמרה עליהם בחיים תוך כדי שמעגל החברים שלהם הלך והצטמצם.

הלהט״ביות בחברה הערבית בישראל עדיין נחשבת לטאבו שאין לגעת בו. יחד עם זאת, חלים שינויים רבים לאורך השנים האחרונות ביחסה של החברה הערבית לסוגיה הלהט״בית. בפרק המיוחד הזה ג׳ונתן אלחורי, עוזר ההפקה ומגיש אורח בסטרייט פרנדלי ישב לשיחה יחד עם ערן זינגר, פרשן לענייני החברה הערבית, מגיש תוכנית מרחאבית בכאן רשת ב׳ וכתב המגזין ״קול איסראיל״ בכאן11. אלחורי וזינגר סוקרים דרך נקודת מבט חיצונית את אותם שינויים בחברה הערבית: הרשתות החברתיות אשר השפיעו רבות על השיח סביב הקהילות הלהט״ביות בחברה הערבית, הפוליטיזציה של המיניות ושימוש בה על ידי פוליטיקאים ופעילים חברתיים, כיצד בכלל מגדירים את הדברים ובנוסף על צעד של אשת עסקים אחת שטרפה את הקלפים ועוררה שיח בלתי נמנע ברחוב הערבי. אנחנו נראה כי שינויים אלה מושפעים רבות גם מהחברה היהודית וכן גם מהחברה המערבית מסביב, אליה רבים נוסעים ומבקרים בה.

מה ההבדל בין מופע דראג לאירוע דראג?בפרק הזה עלינו על עקבים, זרקנו על עצמו גליטר ופתחנו מיקרופונים עבור מיכאל רוס שאירח את יוסל׳ה זיו- הדראגיסטית של ירושלים ומקימת ערב ״צחוקים רצח״. במהלך השיחה יוסל׳ה משתפת אותנו בחוויותיה האישיות, עם אהבתה ממבט ראשון ברגע שצפתה בהופעת דראג וסימון המטרה: שיום אחד היא עצמה תעמוד על הבמה ותהיה לה הופעה משלה. בפרק הזה יוסל׳ה ומיכאל עוברים במחוזות ירושלים עם היסטוריית הדראג של העיר, קצת על דראג והמסר שהוא מעביר וגם על מעלליה של יוסל׳ה בתעשיה.

מערכת יחסים פתוחה, או שאולי במילים אחרות: ״מערכת יחסים מאפשרת״. יש למילים כל כך הרבה משמעויות, עד לכדי הפרקטיקות היום-יומיות שלנו והחלטות אישיות ומשמעותיות הנוגעות למערכות היחסים והזוגיות שלנו. אחד הפרקים הקודמים עסק בשפה, מילים והמשמעויות הרבות שיש להן ומומלץ להאזין גם לפרק הזה (לא חובה, לינק בסוף התיאור). בפרק הזה אשתף אתכם/ן בקצת תובנות שאספתי בעשור האחרון ואחלוק מחוויותי ומשיחות רבות בסביבה שלי. אין כאן המלצה או אמירה של מה ואיך לעשות, אלא להראות זוויות ומורכביות. בעיקר נדבר על אחד המרכיבים הכי חשובים בכל זוגיות, והיא: תקשורת. רגע לפני ההתלבטות הגדולה באם לפתוח או לא, כדאי שתאיזנו יחדיו לפרק זה. אל תשכחו לשתף את הפרקים עם עוד מאזינים/ות, לעקוב, להתגלגל ליוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם והטיקטוק שלנו וכמובן הניוזלטר שלנו שבו תוכלו להתעדכן על ההרצאות ואירועים נוספים. יש לנו גם גרסה בינלאומית באנגלית לפודקאסט. להאזנה לפרק: שפה ומשמעויות- ״קהילות״ גאות. לא קהילה גאה. ו.. מה זה קוויר? https://podcast.mha.co.il/episodes/queer-language

אחד הפחדים הכי גדולים של כל להט״ב - זה איך המשפחה תגיב כשאצא מהארון? האם יקבלו אותי? ומה אם חלילה יעיפו אותי מהבית? זה אחד הפרקים הכי פרקטיים שלנו. אין לכם מה לדאוג, יש לכם ולכן מענה. לקטינים/ות יש את בית דרור, וגם לגילאי 18+ יש מענה כמו הגג הורוד - הלנת חירום לצעירים וצעירות להט״בים. בפרק הזה, מיכאל רוס מארח את יעל סיני ביבלש, מנהלת בית דרור, לשיחה על האפשרויות העומדות בפני נערים ונערות בסיטואציה הזאת. זאת לא תופעה נדירה, זה יכול לקרות בכל בית ובכל סביבה. הפרק הזה מיועד גם להורים לילדים להט״ב. אין מתכון אחד נכון לתהליך יציאה מהארון, אומנם אנחנו כן שואפים למצב אופטימלי בו הדברים יהיו יותר קלים. ליצירת קשר בכל שעות היום והלילה: בית דרור- עד גיל 18- 03-5164621 הגג הורוד- גילאי 18-24- 03-379-8341 בית לינה- מרחב בטוח להלנת חירום לא.נשים על רצף הטרנסיות- 0533033504 הפרק הזה יכול להציף לא מעט, ואנחנו מזמינים אתכם/ן להאזין גם לאחד הפרקים הראשונים שלנו על ״יש עם מי לדבר״, קו הקשב של הקהילות הגאות.

אין דבר כזה בעיני ״קהילה גאה״, אלא ״קהילות גאות״. יש לשפה כל כך הרבה משמעות, כי המילים שבהן אנחנו משתמשים יש כח בעיצוב של תודעה ותפיסת עולם. מילים אפילו יכולות להיות אלימות ומבלי ששמנו לב לכך. אחת ההגדרות שאני הכי אוהב בז׳רגון הלהט״בי היא ״קוויר״. מילה שהתגלגלה במשמעויותיה ממילת גנאי ועד לכדי מילה המתארת זהות, שבאה למעשה לשברו הגדרות ומסגרות ומככבת בשיח הלהט״בי העדכני. נגלה בפרק הפתעות כמו ה-״מבטא״ הלהט״בי שהתגלגל משנות ה-70 לימינו אנו.הפרק הבא יתעסק ב-״מערכת יחסים פתוחה״, או במילים אחרות: ״מערכת יחסים מאפשרת״. יש למילים כל כך הרבה משמעויות, עד לכדי הפרקטיקות היום-יומיות שלנו והחלטות אישיות ומשמעותיות הנוגעות למערכות היחסים והזוגיות שלנו.אל תשכחו לשתף את הפרקים עם עוד מאזינים/ות, לעקוב, להתגלגל ליוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם והטיקטוק שלנ וכמובן הניוזלטר שלנו שבו תוכלו להתעדכן אל ההרצאות ואירועים נוספים. יש לנו גם גרסה בינלאומית באנגלית לפודקאסט.

בפרק זה, מיכאל רוס ושחר גרמבק מדברים על הקמת הארגון LGBTech, השפעתו על הקהילה הגאה והאתגרים שהיא נתקלת בהם במקום העבודה. הם דנים בהבדלים בין גיוון להכללה, היתרונות הכלכליים של הכללה, ונראות הקהילה הגאה בעמדות מפתח. בפרק זה נדונה החשיבות של דמויות לחיקוי בקהילה הגאה, האתגרים של יציאה מהארון בעסקים, וההשפעה של מקום העבודה על חברי הקהילה. כמו כן, נדונה התמיכה העסקית והשפעתה על שינוי מדיניות למען הקהילה הגאה. בפרק זה נדונה חשיבות הנוחות בעבודה עבור עובדים, וההשפעה של אירועים קהילתיים על חיבור בין אנשים מהקהילה הגאה. דובר על הכוח של נטוורקינג והזדמנויות חיבור בין מגזרים שונים, כמו גם על האבולוציה של יוזמות קהילתיות והשפעתן על תעסוקה. בסוף הפרק הובעה תודה על העשייה הקהילתית.

האם יש הבדל באפליקציות ואתרי ההיכרויות בין הומואים לנשים סטרייטיות?מה מבדיל את אטרף/גריינדר על פני טינדר?וגם כל מה שנשים סטרייטיות רצו לדעת על הומואים ופחדו לשאול.הפרק המיוחד והחושפני הזה הוקלט יחד עם רעות שוגר, היוצרת והמגישה של הפודקאסט- בנות ומיכאל רוס, היוצר והמגיש של סטרייט פרנדלי ישראל וסטרייט פרנדלי גלובל.לינק לפרק המלא בפודקאסט בנות- https://open.spotify.com/episode/7560N3dADBJuShQMCf5eKq?si=I-OieFn5S2q-UgknpZpB_g

כבר כמה שנים שרציתי לעזוב את תל אביב אהובתי, ולעבור לצפון הארץ. כמעט לקחתי מקל ותרמיל ועברתי לגליל (וכמעט עלה על כך פרק לפני יותר משנה), ובסוף תפסתי. את האומץ ועברתי לאחרונה לחיפה (והנה סוף סוף עלה פרק על המעבר). אני מתחיל ומסיים את הפרק בפאן, אבל לא התאפקתי. אני הולך לדבר כאן בפרק הזה על נושא שכבר עייף אותי לגמרי - האמירה והחשיבה השגויה שהקהילה הגאה נמצאת רק בתל אביב. היא ממש לא, ויש בשיח הזה לא מעט אפליה, שימור והרחבת אי השוויון ואפילו גזענות. אני מאוד אוהב את תל אביב, וגם את ניו יורק שבה גרתי. אבל יכול להיות שהקהילות הגאות בתל אביב לא באמת רב-גוניות ומגוונות? יכול להיות שבשיח שמאדיר את העיר עם יוקר המחיה הגבוה, מעצים את ״החזקים״ ופוגע ב״חלשים״? זהו שיח רלוונטי לכל המגזרים, אך על אחת וכמה בקהילות הגאות, שברב המקרים מופלות כפליים.אם בפרק הקודם דיברנו על ברות קיימא, חוסן כלכלי אישי וקהילתי - אז בפרק כאן נפרק את מצב האוטומט של המעבר והאהבה העיוורת לעיר הגדולה. מקווה שנגיע בהמשך הפרקים לדברים גם על הקמת תאים משפחתיים.

לא יכולנו לעמוד מנגד כאשר רצף אירועים רבים הקשורים לקהילות הגאות עולים בתקשורת וברשתות החברתיות. לפני מספר ימים מתקפת סייבר על אתר ההיכרויות הגאה אטרף דייטינג זעזעה את המדינה והקהילות הגאות. למעלה ממליון מנויים רשומים באטרף, שם מאוכסן מידע אישי כמו העדפה מינית, שמות, כתובת מייל, פרטי אשראי, סטטוס זוגי, סטטוס נשאות חיובית או שלילית. המידע הרגיש של רבים מהמנויים באתר, שחלקם בארון או אפילו קטינים, פורסם לעיני כל ויכולות להיות לכך השלכות הרסניות. ממש באותם ימים דרמה תקשורתית מסחררת אחרת עלתה לכותרות. המשטרה פתחה בחקירה בעקבות כתבת תחקיר של כאן ובה נטען כי גל אוחובסקי תקף מינית תוך כדי שימוש באלימות פיזית על פי עדות של לפחות שני מתלוננים. השיח בקהילות הגאות גועש ושוצף על הדברים הללו. השיח אפילו נהיה אלים גם בינינו, אלה שאמורים להתגבש ולחזק את אחינו ואחיותינו שעשו צעד ובחרו לדבר. גם לתקשורת יש תפקיד מאוד משמעותי באופן ובעיתוי בה היא חושפת את הדברים הללו. אנחנו בדרך כלל מתעסקים בפודקאסט סטרייט פרנדלי גלובל שהוא באנגלית ופונה לחו״ל. בין העבודה על הפרקים לאנגלית, היינו חייבים בצוות ההפקה להישאר עוד כמה שעות באולפן ולהפיק את הפרק הזה סביב התחושות הקשות שגם אנחנו חשנו בעקבות רצף האירועים בימים האחרונים. על אף שמדובר בנושאים מאוד קשים וכואבים, גם לנו באופן אישי, היינו חייבים לנסות ולצחוק אך יחד עם זאת לצלול לעומקם של הדברים ואולי דווקא בגלל זה, זה מה שיוביל לתלייתנו בכיכר העיר. הפרק הזה עשוי להציף קשיים וטריגרים סביב תקיפה ואלימות מינית. אנחנו ממליצים ומעודדים לפנות אל קו הקשב ״יש עם מי לדבר״ וגם להאזין לאחד הפרקים הראשונים של הפודקאסט שעוסק בקו הקשב.

אחד המדדים שלי לכל סוג של פרויקט, נמדד בשאלה: האם הפרויקט הזה הינו בר קיימא? האם יש לו עתיד והאם יהיו לו ״חיים משל עצמו״?אני רואה לא מעט ארגונים, מיזמים, עסקים, ליינים של מסיבות ומגוון יוזמות להט״ביות (ולא רק) שנופלות. הפרק הזה מוקדש לפיתוח הבר קיימאיות (״ססטניבליטי״) של כל אחד ואחת מאיתנו, למען החוסן שלנו, למען החוסן של הקהילות הגאות שלנו.נכון, יש יוצאי דופן - אבל, אכן קיימים פערים התפתחותיים, חינוכיים, רומנטיים וכלכליים בין הלהט״בים לבין החברה ההטרו נורמטיבית. אחת הדרכים לנסות ולהדביק את הפערים יכולים להיות טמונים אולי בהתנהלות הכלכלית שלנו - בין אם האישית שלנו, העסקים והארגונים שלנו. בסופו של דבר כוחה של קהילתנו, טמונה במוסדתינו, עסקינו ואנשינו.

Poland has been mentioned so many times in recent news, because of the "LGBT Free Zones" - municipalities and regions of Poland that have declared themselves unwelcoming of an alleged "LGBT ideology", in order to ban equality marches and other LGBT events. We have interviewed the activist Filip Pawlak, that participated in some demonstrations called "The Polish Stonewall Riots" in which he got arrested. The production of this episode came to reality thanks to the support of the Friedrich Naumann Foundation in Jerusalem; and thanks to our volunteers: Alon Rosenblum and Ariel Skop. Also huge thanks to Filip Pawlak and Adam Gajek.

In this episode, we are going to talk about a very important subject, which is very close to my heart. In this episode, we will be talking with and about transgender people. Transgender people have a gender identity or gender expression that differs from the sex that they were assigned at birth. Being transgender is not necessarily have anything to do with sexual orientation, because transgender people may identify as heterosexual (straight), homosexual (gay or lesbian), bisexual, asexual, or actually can decide not to label their sexual orientation at all. Now, usually, if we hear any news, or find any content about transgender people, we might be confronted with some bad news (you know). Cases of violence against trans people, unemployment for instance. Unfortunately, in some places, the whole process of coming out as a transgender can be really difficult.Among the different identities and groups of the L-G-B-T people, transgender people (either male, female or non-binary) are facing a lot of discrimination. Not only in the hetero-normative sphere, meaning in the "straight" society, but also within the LGBT community itself.As an Israeli, I will never forget the day when in 1998, while I was in primary school, Dana International, a transgender female singer from Israel, has won the Eurovision song contest. She brought so much pride, to so many people - with a really good song - DIVA. I loved this song!And you probably all know, some transgender figure, that can make you feel pride.Now, I believe in creating empowering content. A content that can connect us all. And this is why I chose, that first episode, which we will have about transgender people on the Straight Friendly podcast, will be an empowering one. Instead of talking about discrimination in the work sphere, we have decided to have our first talk with the story of Bianca Lewis.Bianca, who is a transgender woman, has got to a very senior position in the tech industry in Israel. She is also a board member of the LGBTech organization, which has branches in many countries around the world.The production of this episode came to reality thanks to the support of the Friedrich Naumann Foundation in Jerusalem; and thanks to our volunteers: Alon Rosenblum, Ariel Skop, Oded Shpitzer & Amit Hameiri (TAU). And to our guests from LGBTech: Bianca Lewis and Shachar Grembek.

In this episode, we're gonna talk about one of the biggest countries in the world, and probably with one of the huge "community" there.We all probably know that it is not really easy to be a part of the LGBTQ community in Russia these days. But we do not always know how much. We are happy to host this episode one of the most active women in the Russian LGBTQ community. Bella Rapaport, who is a feminist, activist, and academic.Russia has more than 150 million people which means that statistically, the LGBTQ community is several million. Is the community in Russia united? Is it divided into sub-communities? Is it like in other countries, where life in big cities like Moscow is so different from life in the rest of the country? Is there communication between the different communities? Bella answers questions that show how, in the end, the life of the community in many countries and the community in Russia are not so different, although the political current affairs.The production of this episode came to reality thanks to the support of the Friedrich Naumann Foundation in Jerusalem; and thanks to our volunteers: Alon Rosenblum, Ariel Skop and Anna Talisman.

הפקה: MHAמגיש ועורך: מיכאל רוסאורח: יונתן דנילוביץעריכה: אריאל סקופ, מיכאל רוסתוכן כתוב: אלון רונזנבלוםסייעו בהכנת הפרק: אבי סופר 

"חזרות" הייתה אחת הסדרות הכי מדוברות והכי מתפרגנות בתקופה האחרונה. היוצרים שלה, נועה קולר וארז דריגס הפכו בין לילה לאהובי המדינה וכאלה שכל משרד וכל מקום חיזר אחריהם. אולם, לאחרונה החלו לצוץ, בעקבות פוסט בעמוד "פוליטיקלי קוראת", הודעות טקסט מטרידות (מאוד) שארז דריגס שלח לנשים שהיה איתן בקשר ופגע בהן באופן שיטתי. בדרך כלל אנחנו לא מעלים נושאים של אקטואליה, אבל במקרה הזה עולה שיח שהוא מאוד מאוד חשוב וגם, מקושר מאוד למה שקורה אצלנו בקהילה. בטח ובטח קהילה שדרך התקשורת המרכזית שלה אחד עם השני היא דרך הודעות, באם זה הודעות באפליקציות השונות, פייסבוק, או הודעות וואטסאפ ומסרונים. חשוב לציין, הפודקאסט שלנו הפעם, שהוקלט באופן ספונטני ומגיע מהבטן, יכול לעורר טריגרים. אנחנו נכנסים לנושא הלא קל (והלא פופולארי הזה) לעומקו וכדי לעשות זאת, מיכאל רוס את מירב סגל בוצטו, חברה ו״בוסית״ לשעבר. מירב מנהלת את אזור המזרח התיכון בתאגיד התיירות האמריקאי גראנד סירקל, והינה בוגרת תואר ראשון באומנות מאוניברסיטת תל אביב.  האם הביקורת שכמה בעקבות ההתכתבויות של ארז דריגס נכונה גם בעבור השיח בקהילה הגאה? האם יש הבדל בין האופן שהוא שלח את תמונת איבר מינו בהודעות בפייסבוק, לבין שליחת התמונות הללו באפליקציות ההיכרויות בקרב הקהילה? והאם על החברה להוקיע או שמע גם לתת מקום לתיקון? מיכאל ומירב ישוחחו על יחסי מרות, על ניצול מיני, פמיניזם, ועל השיח בעקבות הפרשיה סביב ארז דריגס, והזווית הסטרייטית אל מול הלהט״בית לנושא. הפקה: MHAמגיש ועורך: מיכאל רוסאורחת: מירב סגל בוצטוסייעו בהכנת הפרק: אלון רוזנלבום, עמנואל בוצטו

שלום חברים, זהו, עברה לה שנת 2020 (וטוב שכך) ואנחנו עם הפנים קדימה לשנת 2021 שתהיה שנת החיסון ושנת החזל"ש ולכן את הפודקאסט החדש שלנו, הראשון לשנה האזרחית החדשה, אנחנו מקדישים לדבר שנראה שכולם מתעלמים ממנו, תרבות! אנחנו לא מדברים רק על תרבות באופן הכללי והרחב שלה, אלא, ובעיקר, על תרבות להט"בית שבהחלט הרגישה את החסר. התאטראות סגורים, הקולנוע סגור, ונכון שהפסטיבל הגאה עורך מהדורת און ליין, אבל פחות או יותר זה כל המיזמים התרבותים החדשים שהיו בשנת הקורונה. אך אל דאגה, בדיוק בשביל זה אני כאן, בשביל להרים לשנה החדשה, בשביל להרים לכם, ובשביל להרים לתרבות הלהט"בית הבינלאומית בלי לשכוח את מה שקורה אצלנו כאן בבית. אז מה יהיה לנו בפודקאסט הזה - הרבה דברים קצרים ומגניבים, אז הכינו את המחברות ואת העפרונות (כי יהיה מבחן בסוף השיעור בזום) - נדבר על קיילי מינוג (לא שומעים את הג'), נאחצ'ץ' עם זאת וזאתי (שיש להן כריזמה של דג מקרל) ובסופו של דבר כולנו נסתובב עם צעיפים בקיץ. וננסה לרדת לעומק הסוגייה האופנתית הרווחת, נעלי אדידס וגרביים מאד גבוהות. אז יאללה, בואו, התרווחו לכם בכסא, בג'וגינג, ברכב או אפילו במשרד (תקראו לבוס לקצת זמן איכות) ואנחנו מקווים שתהנו מהפרק החדש שלנו.

בפרק אחרון לשנת 2020 ובעיתוי מיוחד של שנה אזרחית חדשה, תתארח ב"סטרייט פרנדלי" אנה טליסמן- פעילה להט"בית, עובדת סוציאלית בישראל ויוצאת ברית המועצות לשעבר. בין קשיי קליטה, הצורך בשייכות ותמרון בין זהויות, אנה תתאר אספקטים מחווייתם של להט"בים עולי ברית המועצות, הן על רקע מקצועי בהיותה עובדת סוציאלית והן על רקע חוויות שצברה בעצמה.

קבלו את הפרק הראשון והפרוע ביותר בתולדות הפודקאסט. גיי פרנדלי היא סדרה חדשה ורנדומלית של פרקים שבה נרים ונדבר מהבטן על כל מני נושאים שמעסיקים ומעניינים אותנו. בפרק הזה ברק ומיכאל נזכרים בצעדים הראשונים שלהם בסצינת הגייז ובחיי הלילה; ומלרלרים על דייטינג, גריינדר, סטוצים ואפילו נזכרים באיך נראו החיים לפני אפליקציות ההיכרויות.

האמת, התגעגענו (התגעגעתי)- קרו המון דברים בחודשים האחרונים, גם קצת עלינו במשקל, גם חשבנו על מעבר למקום אחר (לגליל - אל תשאלו), היו הרבה שאלות והרבה תהיות אבל היי, אנחנו כאן. היה גאפ די גדול מהפעם האחרונה שהעלינו פודקאסט חדש, ואנחנו מקווים שמעכשיו הכל יחזור לסוג של מסלול ולוחות זמנים יציבים. יש לנו אנשי מערכת חדשים, יש לנו מתנדבים ויש לנו המון המון נושאים שאנחנו רוצים לשתף אתכם בהם. הפעם אני, מיכאל רוס, רוצה לקחת אתכם קצת אל מאחורי הקלעים של הפודקאסט, לשתף אתכם במה היה, מה יהיה ובעיקר מה קורה עכשיו. השנה אחרונה הייתה מלאה בבלת"מים שהביאו איתם שינויים די משמעותיים בחיים של כולנו וגם בחיי הפודקאסט;הישגים רבים ופוטנציאל אנושי חשוב שתועד כאן, אל מול אתגרים שונים שפקדו אותנו והביאו לירידה בפעילות, אבל היד עוד נטויה ופרקים רבים עומדים לעלות בקרוב.רגע לפני שהמפעל הלהט"בי הזה חוזר לעבוד, נסקור את מה שהיה, נדבר על השראה והדברים החדשים שצפויים לקרות בסטרייט פרנדלי.

עוד מראשית מדעי המחשב דמויות מפתח רבות השתייכו לקהילת הלהט״ב. נשוחח על ההשפעה האדירה של אנשים כמו אלן טיורינג, רונלד ויין וטים קוק מנכ״ל חברת אפל העולמית. נלמד על יחסי העוצמה שיש לתאגידים טכנולוגיים בינלאומיים אל מול מדינות, ועל (אי) גיוון תעסוקתי של נשים בעולם התעסוקה. רועי לטקה, ראש תחום פיתוח תוכניות בג׳ולט, העורך הראשי של גיקטיים לשעבר.

שמחים לבשר על כך שאנחנו עולים באוויר עם גרסה באנגלית של סטרייט פרנדלי הפודקאסט שמתקיימת בערוץ נפרד ולקהל יעד עולמי במקביל לגרסה המוכרת. נעלה גם כאן חלק מאותם פרקים. אם אתם/ן דוברי אנגלית מוזמנות ומוזמנים לחפש את אותה גרסה וכמובן לשתף עם חבריכם מרחבי העולם. אנחנו פתוחים לרעיונות וניתן להציע הצעות ולהגיש מועמדות להתראיינות בטופס הרישום באתר האינטרנט שלנו.

ווואווו חזרנו אחרי הפסקה קצרה עם ימבה עדכונים. נדבר עם ״הייטק בפקיים״ ופודקאסטרים נוספים, נשמע סיכום של הפרקים שעלו בעונה האחרונה ומגוון הנושאים שעלו בהם: דת ולהט״ב, הקהילה הטרנס, ארגוני הקהילה, היסטוריה גאה; ונושאים שעולים לראשונה כמו טיפולי המרה, בעיית הבדידות בקהילה ושימוש בסמים מסוכנים בקרב גייז ובינהם סם הטינה. נרים עם רופול ונגלה על מה יהיו הפרקים הבאים. אנחנו מתחילים לעשות עוד אירועי הקלטה על הבר, ומעכשיו גם תוכלו להציע נושאים ומרואיינים/ות. כל זאת בפרק הסיכום, ותחילתה של עונה חדשה. ההפקה של הפרק התאפשרה הודות לתמיכה של פרייד טיוי, ערוץ הטלויזיה הגאה המשדר בהוט.

בין אם בהנהגת מפא״י, התנועה הציונית או בהנהגת המנדט הבריטי בפלשתינה; הלהט״ביות לא פסחה על אף אוכלוסיה. בפרק זה נשוחח עם ד״ר עפרי אילני על הומוסקסואליות בתקופת המנדט הבריטי. נשמע על בתי קפה, גנים, חופים ומקומות בילוי בירושלים ובת״א, ונגלה תרבות מרתקת ותוססת שהייתה שם גם בתחילת ואמצע המאה ה-20. ד"ר עפרי אילני הינו עמית פוסט דוקטורט במכון ון ליר. הוא היסטוריון שעוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית, היסטוריה גרמנית והיסטוריה של המיניות. פרויקט המחקר העכשווי שלו הוא היסטוריה של הומוסקסואליות בתקופת המנדט ובראשית מדינת ישראל. כיום הוא כותב את הטור "תחת השמש" בעיתון הארץ.

בפרק זה נכיר את השדה הארגוני של קהילת הלהט״ב דרך מחקר מיפוי הארגונים. נשמע על תובנות החוקרים שמצאו כי קיים פער גדול בין כמות הלהט״בים הגדולה באוכלוסייה לבין מספר האנשים המאוד מצומצם שמתנדב/עובד/מסתייע בארגונים באופן ישיר; על הצורך בהגדלת החיבור בין הארגונים לבין קהלים רלוונטיים, על גילנות, על זהות להט״בית, ועל הקושי בהגעה לקהילות מוחלשות ומסורתיות בהן ההתמודדות היא לעתים כפולה ואף משולשת. נשוחח על תפקידה של האגודה למען הלהט״ב כארגון גג/גב, על המרקם העדין שבין פעולה משותפת לבין פעולה שהיא לחוד, על השיח הפנים-ארגוני אל מול החוץ-ארגוני, על המעבר ממאבק לפעילות קהילתית, ועל ההשוואה לשאר ארגוני החברה האזרחית. כמו כן, נשוחח על חלק מהמלצות הדו״ח כמו קידום שיתופי פעולה בינלאומיים, ועל מעבר מהתבססות על התנדבות לכדי עבודה מקצועית. ובגדול ננסה לתמצת את עיקריו של מחקר באורך של 70 עמודים לכדי פרק פודקאסט אחד. דו״ח מיפוי ארגוני הלהט״ב בישראל (יוני 2018) הוא פרי יוזמה משותפת של ארגוני קהילת הלהט"ב ושל מכון אלכא למנהיגות וממשל - ג'וינט ישראל. המניע לדו"ח היה הרצון למפות את שדה הלהט"ב בישראל ובעיקר את הארגונים המעניקים שירותים לקהילה ופועלים למענה, ואת הצרכים שלהם. כל זאת, מתוך מחשבה שניתן יהיה לזקק מכך למידות רלוונטיות לצורך היערכות אסטרטגית במבט צופה עתיד, ולגבש המלצות לפעולות המשך. בפרק זה נשוחח עם אחד מהחוקרים והכותבים של הדו״ח - פרופ׳ ישראל כ״ץ. פרופ׳ ישראל כ״ץ מכהן כיו״ר מכון צפנת למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני; ומלמד באוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף הוא גם עומד בראש התכנית לייעוץ ארגוני באוניברסיטה הפתוחה בתוכנית ללימודי תעודה, ועומד בראש התכנית המתהווה לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית-ארגונית במרכז האקדמי רופין, והינו יועץ ארגוני פעיל. כמו כן, הוא משמש כעורך כתב העת "אנליזה ארגונית", וכן כתב ספרים שונים בתחום המפגש בין אדם, חברה וארגון. דו״ח המחקר, לצד מידע נוסף הקשור לפודקאסט, זמין לקריאה בעמוד הפייסבוק של יוצר הפודקאסט מיכאל רוס.

כדי להבין איזה זכויות יש לקהילות הלהט״ב בישראל, עלינו להבין קודם כל את המצב המשפטי והחוקי. בשיחה נגלה כי קיים פער בין התדמית החיובית לבין המציאות בפועל. מסתמן שברגע שנרצה להקים משפחה גאה - אז נאלץ להתמודד אל מול בירוקרטיה ארוכה ואפליה של המדינה ומוסדותיה. נדבר על קצה המזלג על אימוץ, פונדקאות והורות משותפת. מיכל גם תספר לנו על יוזמתה להקמת בית דרור, בית המחסה הראשון לנוער להט״בי בישראל. עו״ד מיכל עדן מתמחה בזכויות להט"ב במשרד עורכות דין יחד עו״ד עם עירא הדר. היא הייתה לנבחרת הציבור הראשונה מטעם הקהילה הגאה, שנבחרה בשנת 1998 למועצת העיר ת"א מטעם מרצ; והיא גם הקימה את בית דרור שהינו בית מחסה לנוער להט"בי חסר קורת גג.

בפרק זה נשוחח על המשמעות הכלכלית שיש לקהילות הלהט״ב ומצעדי הגאווה על כלכלת התיירות הגאה שהתפתחה סביב אירועי המצעד. נשוחח על הקמפיין הבינלאומי של משרד התיירות וסוגיית המטוס הוורוד בה ארגוני הקהילה הלהט״ב כמעט וביטלו את המצעד כתוצאה מפערי תקצוב ממשלתי. ד״ר גילי גרינברג הרטל הינה מרצה בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. היא חקרה מגוון סוגיות להטב״יות ובינהן יחסים פוליטיים בארגונים להט״בים, יחסי כח במרחבים האלה ועל הכלכלה הפוליטית של תיירות גאה בת״א. כיום היא מתחילה פרויקט חדש שעוסק בנשים שאינן הטרוסקסואליות בפריפריה בישראל. מאז ההקלטה גילי הספיקה להכנס לרשימת 40/40 הצעירים המבטיחים של מגזין דה מרקר 2019 בעקבות מחקריה!