אל תדפדפו

הפרק הזה הוא פרק תזכורת.
היום חוזרים לשגרה, אחרי שבוע וחצי של פחד וכאב.
כשאריה רודף אחרי אנטילופה והיא מצליחה לברוח, היא לא ממשיכה מיד הלאה .היא נעצרת, רועדת, מנערת את הגוף, ורק אז חוזרת למצב של רגיעה.

גם אנחנו זקוקים למעברים האלה: לזמן ההתאוששות, לעיבוד, לתנועה הדרגתית.
כמו שהשמש לא שוקעת בבת אחת, וגם לא זורחת בבת אחת , כך גם אנחנו מבקשים את הקצב הזה.

בתוך תרבות מודרנית שמצפה מאיתנו לעבור ממצב למצב ברגע, יש את חוכמת היקום והטבע, שמזכירה לנו שיש סדר טבעי לדברים.

אז קחו את זה אתכם היום, במחשבה, בגוף, ברגעים שבין פעולה לפעולה. כולנו רוצים לחזור לשגרה, וזה חשוב וטוב שכך, אבל אם אתם מרגישים שאתם לא לגמרי "שם", דעו שזו לא חולשה. זה הטבע שלנו. המערכת שלנו, הנפש שלנו, בנויים לתנועה הדרגתית, רכה, מתמשכת, ממש כמו בטבע.

האזנה נעימה.