להיוולד תאום לפחד, על "לוויתן" לתומאס הובס - שיחה עם ד"ר אבשלום שוורץ

במשך שני העשורים האחרונים תומאס הובס נדחק לשוליים של השיח הפוליטי. עידן הגלובליזציה, האמונה בהסדרים חוזיים, בדמוקרטיה ליברלית ובאירופה ללא גבולות העדיף לחשוב במונחים של לוק ורוסו ופחות על מדינה ריבונית חזקה שמושתתת על פחד, ציות וסמכות.אלא שהכאוס הפוליטי-חברתי-תיאולוגי של השנים האחרונות מערער את האשליה הזו. הפלישה הרוסית לאוקראינה, מתקפת חמאס על ישראל, וההתחמשות המחודשת של מדינות ברחבי העולם, חושפים עד כמה הסדרים “שקטים” יכולים להתפורר בן לילה. גם בזירה הפנימית, חופש בלתי מרוסן והיעדר סמכות ברורה מראים כיצד חברה עלולה להידרדר למה שהובס כינה “מלחמת הכל בכל”.בפרק הזה, אני צולל אל מעמקי "לווייתן" - החיבור המכונן של הובס והלחם והחמאה של לימודי מדע המדינה, כדי לשאול מה באמת הוא טען ואיך הטענות הללו משפיעות על הלך הרוח הפוליטי גם כיום. בניגוד לדימוי הרווח, הובס לא טען שהאדם רע מטבעו, ולא כתב כתב אישום פשוט נגד הדמוקרטיה. למען האמת, הוא אפילו כתב בגנות הכנסייה והתערבותה בניהול המדינה. בשביל להבין את החיבור הזה על כל מורכבותו, ישבתי לשיחה עם ד״ר אבשלום שוורץ, מרצה בכיר לתיאוריה פוליטית באוניברסיטת SMU בדאלאס טקסס, שחוקר דמיון פוליטי והאופן שבו הוא מייצר ייצוגים מנטליים של העולם.דרך הדימוי ההובסיאני של המדינה כגוף אדם מלאכותי, דיברנו על פחד כנקודת המוצא של הסדר הפוליטי, על שאלת הערעור על הריבון, על יחסי דת ומדינה, ועל האופן שבו דמגוגים בעידן המדיה והרשתות, מערערים סמכות ומפרקים סדר.הובס אולי לא חזה את הרשתות החברתיות, אבל הוא הבין היטב איך אי סדר נולד, ואיך מדינות קורסות כשאין מי שמחזיק את הלווייתן יציב.