מה האדריכל מבין? - שיחה עם פרופ' אדר' אור אלכסנדרוביץ' על "ארכיטקטורת הסביבה המתכווננת" לריינר בנהאם

הרבה פעמים מדובר על משבר במקצוע האדריכלי. מתלונות על אדריכלים ואדריכליות שמדברים על חזון מסוים שנשאר בגדר חזון בתוצאה הסופית, ועד ל"הורדה בדרגה" של הארכיטקט שנותר לעצב רק את מעטפת המבנה, בזמן שהמהנדסים ושאר היועצים הם אלו שמתעסקים במערכות הפונקציונליות של הבניין.אפשר לחשוב שתחילתו של המשבר הזה נעוצה כבר בסוף המאה ה-19, עם כניסתן של תשתיות חדשות ששינו לחלוטין את חוקי המשחק בתכנון מבנים ובהמשך גם בתכנון עירוני. מתאורת גז ומאוחר יותר תאורה חשמלית, ועד למיזוג אוויר.אל הבעיות האלו התייחס כבר בשנות החמישים והשישים היסטוריון ומבקר האדריכלות ריינר בנהם. מי שהיה לרוק סטאר של הדיסקורס האדריכלי ושמו מעט נשכח עם השנים, פרסם ב-1969 את ספרו "ארכיטקטורת הסביבה המתכווננת". ספר סרקסטי ומשעשע בהומור הבריטי היבש שלו, שמפנה אצבע מאשימה כלפי אדריכלים ששאפו בעיקר לערכים חזותיים ולפלסטיות של המבנה, בזמן שהתשתיות והפן הטכנולוגי נדחו על ידם כמו "עלוקות" שמפריעות לחזון האמנותי.אחרי הגל הראשון של המודרניזם, שהציג בניינים שנראו כמו מכונות אבל לא באמת תפקדו כמכונות, בנהם מדבר על ארכיטקטורה חדשה, אינטיליגנטית יותר, שתשים דגש על המערכות הטכנולוגיות שאמורות להפוך את הבניין לחלק מסביבת מחייה המאפשרת חיים נאותים, עידנים אחרי המחשבה על הבית כמחסה בלבד.עם זאת, גם בנהם עצמו לא נותר חסין מביקורת. משבר האנרגיה של שנות השבעים הפנה אצבע מאשימה כלפי ההתלהבות שלו ממערכות מיזוג וסביבות מלאכותיות, תוך טענה כי הוא ממעיט בהשלכות הסביבתיות של התלות באנרגיה ושל פליטת החום והזיהום שמייצרות אותן מערכות. הביקורת הזו הובילה את בנהם לשוב אל הספר במהדורה מחודשת בשנות השמונים, בתקופה שבה שאלות של אנרגיה, אקולוגיה וסביבה כבר לא יכלו להידחק לשוליים.כדי להבין איך הבעיות שבנהם הצביע עליהן נותרו בעינן, ואולי אף החמירו, ישבתי עם פרופ' אדר' אור אלכסנדרוביץ', מרצה בטכניון ועורך סדרת "ארכיטקטורות" המכוננת בהוצאת הוצאת בבל, שבמסגרתה תרגם גם את הספר הזה לעברית.ספר שמרגיש רלוונטי היום יותר מאי פעם, במיוחד לנוכח האחריות שעדיין מוטלת על אדריכלים ואדריכליות בתכנון מבנים שמצטלמים היטב ומייצרים דימוי חזק, אך לעיתים בלי מחשבה מספקת על הטכנולוגיות, המערכות וחומרי הבנייה שעלולים לייצר נזק סביבתי מצטבר.