מה קרה למשחק? חלק 2

האם מדינת ישראל משחקת בחיי אזרחיה? בילדיה? נדרש פה לקבל החלטות קשות... האם להבין את המציאות ומורכבותה כדי ליצור את הנרטיב שמספר את חיינו בעת הזו? או אולי לפרק את המציאות לגורמים, ולשחק בגורמים אלו כדי למצוא פתרון יצירתי? האם ההשלכות לכל מעשה – כמו עסקה על החטופים - ידועות מראש? או שאולי... מדומיינות? מה הדרך הנכונה לפעול בה? אנו ניצבים בפני שאלה קשה: מה המצפן שלנו – קבלת ההחלטות על בסיס הסתברות והשלכות, טבלאות סטטיסטיות ותחזיות, נבואות זעם וכלכלת "ברוך השם", או אולי... אתיקה? בשאלה הזו, ישראל של היום צריכה להכריע. והתשובה תקבע את גורלה, לא באיזה עתיד מדומיין... אלא במה שאנחנו עושים לעצמנו (ולאחרים). וזה לחלוטין באחריותנו, במלוא כובד המשקל. בשביל להבין משהו על כך, תומר ועמרי ממשיכים לחקור את האנטיתזה (וואלה?) למציאות – המשחק. פרויד מוביל אותנו במסלול העדין שבין משחק ופנטזיה (מה בא לכם, פוגים או מבוכים ודרקונים?), הפסיכואנליטיקאי ההונגרי פרנצי יעזור לנו לאבחן את המציאות הילדית (מי שלא שיחק בגומי לא נהנה מימיו!), עם קגן ופרפיט נצלול עמוק אל תורת המשחקים והחשיבה הרציונלית (פעם היינו מציירים קלאס על הרצפה עם הידיים, היום גם זה מגיע קומפלט!), ובסופו של דבר הפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט יכווין אותנו להבין סוף סוף מהו משחק (אחשלי, כבר כואבות לי האצבעות מהסבתא סורגת! תורך!). אז תניחו ת'אידיאולוגיות שלכם בצד, ותתכוננו לתפוס את הכדור – כי במשחק הזה כאן, צריך להסתכן ולערב את הגוף כדי להגיע לתוצאות. אז תביאו בלייק, תעשו בשיתוף, ותתחילו לרוץ כי – "חיי שרה!" קריאה נוספת: פרויד, "המשורר וההזיה", 1908. פרנצי, שנדור. "החלום על "התינוק המלומד"" (1923), בתוך בלבול שפות בין המבוגרים לילד. הוצאת עם עובד. פרנצי, שנדור. "אנליזה של ילדים עם מבוגרים" (1931), בתוך בלבול שפות בין המבוגרים לילד. הוצאת עם עובד. Winnicott, D. W. (1971) Playing and Reality. London: Tavistock Publications. Parfit, Derek, Reasons and Persons (Oxford, 1986; online edn, Oxford Academic, 1 Nov. 2003), https://doi.org/10.1093/019824908X.001.0001, accessed 24 July 2024.