מה קרה לתרבות הנגד? פרק 6

"אני לא אוהבת שמשנים לי את השם, לא אוהבת גם את בנו של השכן", אומרת אתי אנקרי – וקולעת בול. האחר מנסה למסגר אותנו, לעצב אותנו תחת מבטו. אל מול מכבש החזרתיות וההומוגניות הזה, ניצב השם שלנו. זהו השער שמוביל אל האני הפרטיקולרי, ולכן אין פלא שעשיית שם לעצמך היא פרקטיקה נפוצה כל כך בתרבות הנגד. עמרי ותומר ממשיכים לחפור, מסננים עפר, מקטלגים ממצאים וחושפים שכבה חדשה במהותה של תרבות הנגד. כמו הרפתקנים טובים, נתחיל מההתחלה ונקפוץ לביקור במגדל בבל. איזה שם בדיוק ביקשו החברים שם לעשות להם? ולמה זה לא עבד? ("לכל איש יש שם, שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו"). נדביק יחד, שבר אחר שבר, חרסים מתקופת הגרפיטי המוקדמת ונכיר מקרוב את Futura 2000, הבחור שהתחיל מהפכה שלמה על קירות העיר ונראה גם מה יש לפסיכואנליטיקאי פיליפ לקאדה לומר על כך, ועל תרבות ההיפ הופ בכלל ("Hi! My name is... (what?) My name is... (who?) My name is... [tiki tiki] Slim Shady"). גם בודריאר, שהופך לאיטו לפילוסוף הבית שלנו במסעות האחרונים, יקפוץ לביקור וייקח אותנו לסיור באתר המסתורי ומלא האימים של העיר הפוסט מודרנית, שקירותיה מכוסים במסמנים ריקים. האם שם, בין כתובות הקיר, נמצא המפתח לנשק רב עוצמה שיאפשר לנצח את האימפריה אחת ולתמיד? ("באב אל וואד, לנצח זכור נא את שמותינו שיירות פרצו בדרך אל העיר. בצידי הדרך מוטלים מתינו. שלד הברזל שותק כמו רעי"). הפסיכואנליטיקאי קרל אברהם יעזור לנו לתרגם את הצופן הסבוך של השם וכיצד צירוף הברות שמעניקים לנו ההורים שלנו נושא בתוכו משא שנמשיך לשאת כל חיינו, כמו צוואה בלתי מדוברת. וכמו תמיד, יהיו גם שירים, מ-Tribe Called Quest ועד למשורר שהישראלים אוהבים לשנוא. רמז? הוא ערבי – האם זה מכעיס אתכם? אז מה היחס שלכם אל השם שלכם? מוזמנים להאזין, לחשוב ואז לספר לנו בתגובות! קריאה נוספת: בראשית, י"א ישעיהו לייבוביץ', שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, הוצאת ליאור שרף – הפצות: 2011 לאקאדה, פיליפ. הזמן הלוגי של ההתבגרות. הוצאת הרשת הלאקאניאנית (עדיין לא ראה אור) Baudrillard, J. (1988). America. London ; New York, Verso. Baudrillard, J. [1976] (1993). Kool Killer, or, the Insurrection of Signs. Symbolic Exchange and Death. London: Sage. בתרגום לעברית במגזין בצלאל Abraham, Karl “On the determining power of names” (1919)